סיכום 2017

עוד שנה חלפה, עוד שנה ללא אף אחת וזו הייתה השנה האחרונה שהיה לכל זה בכלל סיכוי.

הגיע הזמן לסכם, אוי... ב2018 אני חייב לעדכן פה את העיצוב, הוא נראה לי כבר קצת מיושן וכאלה... 

רגע לפני שאני מביט על מה היה השנה, הצצתי בפוסט של סיכום 2016, והאמת... 2017 הייתה מעפנה, קרו הרבה דברים לא משהו, לא שהיה ממש רע אבל הרבה דברים לא כאלה טובים ול2016 אני מתגעגע בהחלט אפשר להגיד...

אם ב2016 שדרגתי לנקסוס 6P אז הוא די מת השנה, הגרין קארד פג תוקף והבזבוז שהוא הצריך היה מיותר מאוד, טיילתי השנה פחות לדעתי, לא רק שלא הייתי בחו"ל אלא בכללי עם חברים, הלפטופ שלי נהיה פחות טוב כבר לא שהוא לא טוב אבל כבר חסר לי בו דברים, לא מצאתי אף אחת והזמן די אפשר להגיד אזל לי...

אז מה בכל זאת היה לנו השנה בעצם?

• השנה יצא הסרט החדש של Power Rangers, עקב כך גיליתי שהסדרה מעולם לא נפסקה בכלל וממשיכה עד היום כאילו לא קרה כלום שזה בהחלט מרשים.
• בן דוד שלי ואחיין שלי באו מחו"ל לבקר, זה היה ביקור ממש קצר שכחצי ממנו הם לא היו איתנו אלא אצל עוד קרובי משפחה אבל היה נחמד מאוד.
• שידרגנו מכונת כביסה בבית לאחר שהישנה מתה
• העלו לי משכורת עם בונות נחמד שעקב מס לא כזה השפיע
• הצוות היפני בעבודה הלך הביתה :( וכמו שמישהו אמר לי, "מה עוד נשאר לך לחפש שם?"
• רכשתי לעצמי כלי חומרה ש, מצד אחד משמש אותי למטרה לימודית מצד שני זה נטו כלי האקינג!
• לינקין פארק הוציאו השנה אלבום נהדר עם המון דברים מסביב...
• והשנה גם קרה המקרה הכי נוראי ללינקין פארק שהשפיע, משפיע, וישפיע עלי לעד כנראה... כשצ'סטר הלך לעולמו... עד היום לא ידוע מה יהיה עתיד הלהקה :(
• קנינו גם מקרר חדש
• זו גם השנה שהמנהל שלי בעבודה היה צריך להגיד לי שזה עלול להגיע ל או אני או האיש אבטחת מידע, ולמרות שאז הוא רק ניסה להזהיר אותי שלא אעשה משהו שאז עשיתי, כיום אני מבין שהוא די צודק ואכן כרגע יש מצב והאיש אבטחת מידע יישאר שם עם עצמו... אני עדיין שוקל לעזוב וזה רק מתקרב כנראה...
• קניתי לעצמי אוזניות ממש יקרות ואני מצטער על זה קצת, לא שהן יקרות אלא שלא קניתי את הגירסה היותר יקרה שלהן אפילו! אני מרוצה מהן מאוד אבל! זה פשוט לשים שקט באוזניים מתי שבא לי!
• שידרגתי לא מעט את ערוץ היוטיוב והייתי אומר שזה השתלם, הערוץ בגדילה
• גיליתי שלהקת Aqua עדיין קיימת ויש להם כמה שירים חדשים חמודים
• זו גם השנה שבה הרווחתי בצורה הזויה קצת ביטקוין ומעט נכנסתי לקטע המטבעות הדיגיטליים...
• הכרתי עוד קצת מוזיקה יפנית טובה שמעט עוזרת מאז שאפשר להגיד אני לא יכול לשמוע לינקין פארק.
• כמו שאמרתי מקודם, הנקסוס 6P עשה בעיות ושידרגתי בסוף לגוגל פיקסל 2 XL ואני מרוצה מאוד למרות כל מה שסיפרו עליו.
• קראתי/הקשבתי לספר המדהים Ready Player One ואני כבר לא יכול לחכות לראות את הסרט למרות שעוד לא ראיתי אפילו את הטריילר.
• הבנתי שניסיון להגמל משוקולד יעלה לי בכל טיפת מצב רוח טוב שיש בי, זה מה שמחזיק אותי זה כנראה התרופה שלי נגד דיכאון במובן מסוים.

וזהו בעצם...

אז אני מאחל לכולכם שנה אזרחית נהדרת והרבה יותר טובה מה2017 המעפנה הזו...

השנה תהיה לי כנראה קשה כי השנה אני לא אחפש יותר, השנה גם יאזול הזמן שלה למצוא אותי... וכך זה יגמר...

סוף.

החבר המאורס

קדימה קדימה!! הפוסט הזה באיחור של שבוע בערך השנה עוד רגע נגמרת והעבודה עוד מרובה!

אז אני ועוד חבר מהעבודה הקודמת שומרים על קשר וחברים טובים, נפגשים הרבה מטיילים מדברים...

אבל בהתחלה היה איתנו עוד אחד מהעבודה הקודמת... הוא גר רחוק יותר אך עם רכב והכל היה טוב עד ש...

הוא התחיל להטיס רחפנים... ומאז הוא די נעלם לנו...

מדי פעם מחליפים כמה מילים וזהו...

אז לאחרונה החבר הראשון החליף איתו כמה מילים ומסתבר שהבחור חולה, חולה מאוד כמו שהבנו... 

כשאני מסתכל על זה עכשיו לאחור... זה ממש ממש כמו:

ממה שהחבר סיפר לי, יש לו אלרגיות, הוא לא עובד, בקושי יוצא מהבית ובכאבים כל הזמן... מצב לא משהו בהחלט, נורא מבאס לשמוע שככה אצלו... אז דיברנו איתו והחלטנו ליסוע לבקר אותו...

הבחור חי ב.... אם עד אותו יום הייתם מבקשים ממני להצביע על המפה איפה הישוב הזה... אני חושב שהייתי מצביע איפשהו סתם מניחוש באזור הצפון ואז משנה את הניחוש שוב ושוב...

הישוב הזה דווקא די קרוב למרכז אבל... לא יודע... אזור משונה כזה...

הגענו, ולקח לנו זמן להבין איפה הבית שלו... הוא גם ביקש מהכלב שלו לנבוח כדי שנמצא אותו אבל לא שמענו את הנביחה אפילו... חשבתי יש לו בטח כלב גדול אז בטח נשמע... כשמצאנו אותו והדבר הקטנטן הזה רץ לעברינו.... הכלבה שלי נראה לי נוחרת יותר חזק ממה שהוא נובח חחח

בכל אופן עלינו אליו הביתה והוא סיפר לנו את כל הסיפור...

לשימחתינו, הוא במצב מעולה יחסית!

מסתבר שמה שקרה זה שהוא ניסה לטפל בבעיה בריאותית שהייתה לו מזמן והפריעה לו פה ושם, אז הטיפול במקום לעזור עשה את זה גרוע יותר, ובגלל שהוא לא יכל לתפקד קבוע כמו שצריך בעבודה וההנהלה שלו גם ככה לא כזה הייתה לצידו כבר מזמן הם החליטו לפטר אותו, אבל כעת הוא חוזר לטיפולים קודמים ובדרך לחפש עבודה חדשה, ככה שבסופו של דבר הוא אחרי תקופה לא קלה אך הוא בסדר, וזה ממש שימח אותנו...

אז ישבנו, דיברנו, קצת שיחקנו במשחק כלשהוא בקונסולה...

ואז הוא שואל את החבר שאני כל הזמן מטייל איתו... מה איתו, מה חדש אצלו...

"אני די כרגיל עובד בזה, מאורס........."

אני כזה לפתעקולט שהוא אמר מאורס אבל עד שקלטתי זה היה...
-"דנג'י יודע?"

- "עכשיו הוא יודע"

צחקנו על זה דווקא, הבן אדם ממש לא היה בקטע של זה ורק אחרי שנסענו כבר הביתה תיחקרתי אותו, מסתבר שחברה שלו רצתה והוא כזה גם ככה הרגיש כמו נשוי ולמרות שהוא כלל לא מעוניין בכל הרישמיות הזו הוא החליט שאם היא כל כך רוצה אז בסדר והציע לה... לא עשה משהו יחודי מזה...

אני משונה כזה, זה מסוג הרגעים שלע מעיק וכואב ששוב מישהו סביבי הנה מתחתן ואני עוד לבד, וכן, זה מעיק גם פה אבל אני שמח בשבילו ודווקא שמחתי לשמוע על זה והאמת אני ממש אשמח להיות בחתונה שלו למרות שאני מבין שזה יהיה ממש כואב בכיס כנראה, הוא חבר טוב וקרוב...

אותו שבוע לקחתי יום חופש, זוכרים את החבר ההוא מיפן? אז הוא הגיע לארץ, ויצא לנו להפגש... 

הבחור שוקל לבוא לארץ ללמוד פה שנה, ולכן הוא רצה לבקר באיזה מקום לימודים... אז נסעתי איתו, הוא רצה סתם לראות אבל אמרתי, אנחנו כבר פה, בוא נמצא איפה רושמים סטודנטים מחו"ל וננסה לברר מידע, ואכן מצאנו ובהחלט טוב שכך, הוא גילה מה הוא צריך לשפר ומה בדיוק לעשות, האמת זה די הלחיץ אותו, מסתבר שהציונים שלו קצת לא מספיקים והוא נלחץ... אבל הוא נלחץ בצורה של אני הולך לעבוד יותר קשה! ולא של זהו החיים נגמרו וזה טוב שכך...

משם הלכנו לטייל קצת וישבנו לאכול ולפטפט ואז הוא הביא לי כל מיני חטיפים מיפן... יה זה ממש היה כיפי!! אני כל כך שמחתי! זה פשוט לא מוסבר כמה זה שימח אותי אותו רגע...

ואז עשיתי לו את מה שהוא עשה לי ביפן, הוא הלך לקנות ממתקים ישראלים לחברים וקרובי משפחה, אז פשוט שילמתי על זה! הוא הכיר כבר חטיפים ישראלים וידע מה הוא מחפש, אבל די מהר עליתי על מה איש משום מה לא הכיר לו... קרמבו! אז הוא לקח גם את זה... יהיה מעניין לראות אחרי זה... הוא יעשה סירטון עם איזו יוטיוברית ישראלית שחיה ביפן עם זה... יהיה כיף לראות...

אז הגיע שישי שעבר... אני מטייל עם החבר המאורס... לפתע קורה משהו בתזמן מעניין... חברה שלו מתקשרת ואומרת לו שבעוד X זמן שיגיע הם הוזמנו על ידי זוג חברים שלהם למסעדת יוקרה על חשבונם... באותו זמן אימא שלי מתקשרת ואומרת שאחרי שנסיים לטייל שאצטרף אליהם לבית קפה עם הדודות... 

חבר שלי אין לו חשק למסעדת יוקרה במיוחד כשראה את התפריט המשונה והלא נשמע טעים, לי אין חשק לבית קפה הזה וצחקנו על זה שרצינו להתחלף...

בסוף הגעתי מסתבר שממש רק כשהם התישבו שם ורגע לפני שנכנסתי לבית קפה דוד שלי הגיע גם משום מקום, היה נחמד ואז גם הן שוב הזמינו אותנו לחגוג איתן את השנה החדשה.......

והאמת... זה די הולך לשני הכיוונים... מצד אחד לא היה לנו תוכניות בכלל וטוב שכך זה יהיה בסוף...

מצד אחר, האמת מעט נמאס לי מזה, כלומר שנה שעברה בערך חברה של אימא שלי כביכול חזתה שהשנה לא אחגוג איתם כי אהיה עם מישהיא, מצד אחר אני מבין שכל זה בולשיט אבל איפשהו היה לי חשק שמשהו כבר יקרה ותהיה מישהיא, השעון מתקתק והשלב הראשון הרי כבר לא חודשים ממני, לא שבועות אפילו! כבר אפשר לספור את השעות...

אבל היי, נתתי פייט... כמו שאני יודע...

אוקיי, אז שנה חדשה... שיהיה... קדימה! אז אני אופה את הקאפ קייקס הטבעוניות כמו שנה שעברה, כולם אהבו אותן, הן קלות להכנה וטבעוניות ככה שגם הדודות עם הצום המוזר שלהן יכולות לאכול וגם כל החברים בעבודה... 

החלטתי ואפילו הפתעתי את עצמי, לוותר הפעם על העוגיות שוקוצ'יפס, יש שם במתכון כמה דברים שאני לא אוהב, ראשית כמו הלכלוך שזה עושה ובגלל שאין לנו ממש מיקסר בבית אני מערבב הרבה עם הידיים וזה ממש לא כיף, שנית זה המון המון סוכר, זה בעיקר סוכר! 

אוי אני צריך עוד לכתוב פוסט סיכום שנה... טוב נו נראה מתי אצליח...

סוף.

Ready Player One - B

איפשהו אני מאוד מאוד שמח שרק עכשיו יוצא לי לכתוב את העדכון הזה, ספציפית היום, לא לפני לא אחרי...

ראשית, כבודה הבחורה הישראלית היפנית בנשמה מהפוסט הקודם... טוב שלא בחרתי לה כינוי, טוב איפשהו זה היה צפוי הרי לא?

ההתכתבות די לפתע דעכה כזה, היא לפתע הייתה מחוברת אך לא רשמה או לא קראה הודעות שלי וכו, אני כרגיל שקעתי למאין כאב אבל איפשהו זה גם שונה, כי אני מבין שהזמן הולך ואוזל והסיכוי קטן מרגע לרגע...

מספר ימים ניסיתי פה ושם למצוא עם מי לפטפט ממש, היה לי חסר משהו, לא בטוח מה עד עכשיו, אולי אפילו סתם קצת להיות בשמש, נזכרתי לא מעט את מה שהעביר לי את כל זה פעם אחת קודמת... אז כשלקחו אותי למועדון חשפנות, קצת הזרמתי אפילו אנשים לכיוון אבל זה נגמר בזה שהבנתי שזה בזבוז הרבה כסף על כלום ושבעצם מה שאז אכן עזר זה ספציפית השיחת נפש עם איזו חשפנית...

איכשהו כל זה עבר עם הזמן קצת וכרגע ממש החלפנו כמה הודעות כי סתם נתקלתי במשהו מצחיק ושלחתי להרבה אנשים וגם לה.

שישי האחרון, התוכנית הייתה לישון עד מאוחר, מצידי כל היום! אבל... לא יצא לי, הרבה רעש מסביב וכל מיני דברים ובסוף קמתי קצת לפני 12 בצהריים. אחרי כמה זמן בסביבות כ2 וחצי כשהרוב לא ענו לי פשוט יצאתי לבדי מהבית להסתובב סתם, הבולגרי ענה רק מאוחר יותר אך הוא היה בדרך לישון, אני קצת נהניתי מהשמש לעצמי והסתובבתי פה ושם, חזרתי לדעתי בערך ב4, כלומר לא ממש חזרתי, כשהתקרבתי לבית חבר מהעבודה הקודמת התקשר ואחרי שיחה על איזה נושא הוא אמר שהוא רוצה לטייל, אז נכנסתי החלפתי בגדים ויצאתי לכיוון שלו, זה הכי כיף לקבוע איתו, לא צריך מקום מסוים, שנינו מפעילים בגוגל מפות את האפשרות לראות אחד את השני בלייב ופשוט נפגשים, זה עובד מעולה!

טיילנו ואז לדעתי ב7 ומשהו חזרתי הביתה כשכבר דיברתי עם עוד חבר ששוב רצה לאכול סושי, הפך להיות הרגל שישי כזה... חזרתי הביתה, הוצאתי את הכלבה לטיול לאחר שאכלתי קצת, נחתי כמה דקות, התארגנתי ויצאתי שוב...

חזרתי כבר אחרי חצות כשהטלפון ספר לא פחות מ18 קילומטר של הליכה לאותו יום!

למחרת איכשהו הצלחתי לשכנע את אימא שלי לעשות הליכה גם, האמת לא ממש ציפיתי אבל היא הצליחה להגיע איתי אומנם בקצב לא מהיר אך לעיר הסמוכה, היה ממש נחמד דווקא, מזג אוויר נהדר!

אבל... למה אמרתי שאני שמח שאני מעדכן דווקא היום?

כי מחר זה כפי הנראה נגמר!! הספר הזה שאני מקשיב לו, נשאר לי ממש כחצי שעה!! 

אני לא מסוגל להסביר כמה נהניתי וכמה בא לי עוד! הוא כל כך טוב ובדיוק השבוע יצא טריילר מלא לסרט שלו שהולך לצאת ב2018! כבר לא יכול לחכות! את הטריילר אני לא מעז לראות, פריים אחד ממנו כבר ראיתי וזה הרס לא מעט...

אני מניח שעל הספר הזה אדבר עוד לא מעט, זה מהסוג הזה שנכנס לך לרשימת ההכי טובים שלך, כלומר סרטים יש כבר כמה אבל ספרים אצלי זה לא משהו נפוץ ואני מאוד שמח על הספר הזה!!

אז זהו, שיהיה לילה טוב ומחר אני אדע איך כל זה נגמר, Ready Player One!

סוף.

ישראלית יפנית בנשמה אך רחוקה

והנה זה שוב... אולי בפעם האחרונה...

ראשית נדבר על עבודה... כן, נשבר לי ואני שוקל לעזוב או משהו בסגנון... זה מגיע הרגע הזה כנראה, ככה זה נראה...

אז אני לא ממהר, לאט לאט, שהמחשבות יתבשלו להן ושהכל ילך כסידרו... 

לבנתיים התקנתי אופיס בבית, יומיים אחרי פתחתי את הקורות חיים שלי וגיליתי בהם טעות מפגרת...

בנתיים לא ביצעתי עוד שינויים ממש, אני כנראה מחכה לאיזה ספייק של "נמאס" ואז זה יבוא עוד יותר...

האמת היה ספייק אבל כנראה שהבנתי שזה דפוק מדי...

זה לא שרע לי שם, אבל כנראה שזה מצב של די כבר...

הנה רק היום כמה נהניתי, תכנונ פרויקט שכלל השבתה בשעה מסוימת, המנהל אשכרה רצה לתן לנו חלון של זמן מ6 בערב ועד חצות...

דבר פשוט לעשיה שכבר עשינו בעבר עם המנהל הקודם, אבל הפעם זה היה מורכב יותר והיה לנו תוכנית לעוד דברים, אחד מהם לא היה לי מושג איך כל מה שאני מכיר יצליח להתחבר, האמת הוא כלל לא רצה כל כך לזרום עם זה, הוא די זרק לי את האופציה לבחור...

הבנתי שזה או שאני עושה את זה מהר עם אופציה לשחזר הכל ולכוות לצאת לפני 8 וחצי כדי להספיק לאיזה משהו שרציתי לראות בטלויזיה, או שאני עוזב את זה מסיים והולך להיום...

הרגשתי שאני צריך את זה, הדרך חזרה פשוטה מאוד... קדימה!!

הצלחתי! תוך כמה דקות של היסוס וחוסר ביטחון זה עבד ועבד כמו שצריך!

אז כן, זה עוד קורה, יש פרויקטים מעניינים ויהיו עוד, וזה כן עושה לי את זה אבל אני עייף...

האמת שממש הייתי צריך את זה היום את הפרויקט הזה... אני קצת במצב לא הכי מיטבי כרגע הייתי אומר... אבל בואו נמשיך ונגיע לזה, פוסט לא קצר ולי לא קל גם עומד בפנינו כאן, כולו יכתב תוך כדי שמיעה לשיר אחד בלבד כנראה שגם יצורף בסוף אם לא ימאס... אוקיי... אולי עוד אחד...

טוב אז, זה מתקרב... קבעתי תאריך אז זה הסוף שיהיה! אחריו שום בחורה! די...

אבל אנחנו עוד לא שם אז לפחות אנסה לתת פוש כלשהו...

וכך זרקתי עוד פוסט בכמה קבוצות הכרויות עם יפנים בפייסבוק...

מאחד הפוסטים התחילה להתכתב איתי מישהיא ש... 

לא יודע... היא ויאטנמית, למדה בעבר בישראל, כיום חיה ביפן ועובדת שם אבל לא אוהבת את זה ורוצה לישראל, היא פשוטה מאודה, השאיפה היחידה שלה זה להקים משפחה ולגדל ילדים, האמת לא בטוח שאני מחפש יותר מזה...

היא פשוט די משעממת כזו, לא יודע... עדינה כזו גם בשיחה כאילו לא מרגישים את קיומה כמעט... האמת, לא נהנה להתכתב איתה פשוט, זה לא זה פשוט... אז היא סתם פה ושם מתכתבים... דווקא נשמע שאם היא הייתה פה היא כבר בקטע להתחתן איתי חחח אבל היא לא פה...

ואז יום אחד.......

הייתי עייף, חזרתי הביתה ונשכבתי במיטה, מהר הבנתי שלא ארדם אבל בוא ננוח קצת, בעודי רדום, הצצתי בפייסבוק וראיתי בקשת חברות, נכנסתי עוד חצי עין סגורה...

תמונה של מישהיא ו... הא... רשום שם ביפנית! פותח עיניים, רואה שם ישראלי.... באסה, אבל... שווה לבדוק מי מו מה...

וכך התחלתי להכתב עם ילדונת משונה, אוהבת אנימה, יפן, ודי גיקית...

התמונות כולן זה פשוט בחורה מהסוג שנראות כמו דמות אנימה חמודה חיה...

המון דברים משותפים, כל פעם שנראה לי שזהו זה כאילו רק נמשך..

פה ושם הזכירה בקטנה אקסים, 

ערב אחד נשבר לי! אני לא יודע מה הגובה שלה, בטח זו הבעיה שהיא ג'יראפה כמו סולמית... וברגע שתדע מה הגובה שלי תיעלם...

אז איכשהו השיחה הגיעה לכיוון ודחפתי את הגובה שלי...

רגע של שקט ואז...

"בדיוק כמוני" ?????? איך??? מאיפה נפלת עלי???

אם אני ממש ממש מחפש חסרונות בה, אני מוצא רק את זה: היא לא רוסיה במקור, היא גרה רחוק מאוד יחסית, והיא אוהבת אייפונים (כן, זה כמה אני צריך להתאמץ לחסרונות) 

ואז מגיע בן...

ערב אחד.... לפתע טלפון מבן, הוא לא מתקשר לרוב, זה תמיד התכתבות... אני עונה קצת בהלם... מסתבר שקרה אצלו משהו, הוא היה די... כאילו עבר עליו ריב והוא רצה מנוחה מזה... הוא כבר היה אי שם עמוק בעיר שלי ורצה שניפגש...

כשהבנתי איפה הוא, הוא אמר שהוא מכבה את הטלפון ומחכה לי, חשבתי שאולי הסוללה אצלו חלשה, אז שמתי על עצמי בגדים חמים, זרקתי לכיס סוללת גיבוי, יצאתי בדקתי בגוגל, נזכרתי בקיצורים שיש בדרך, ודפקתי הליכה מהירה/ריצה...

כמות הגשם המוזרה שירדה אותו ערב זה מוזר...זה כאילו אני הבאתי את הגשם, אנחנו יושבים איפשהו, נגמר הגשם, הוא קם יוצא מהמחסה, הכל טוב, אני קם יוצא ו...גשם!

היה נחמד לטפט ואז ישבנו בבית קפה לקחנו משהו לשתות, הרבה צחוקים וכו ואז במקביל התכתבתי עם הגברת ה... אוי... היא צריכה כינוי... אבל נחכה קצת... ואז בן החליט להתערב טיפה והוא התסיס לא מעט את השיחה איתה אותו ערב... היה מצחיק לא מעט והזוי...

אני לא יודע מתי זה יגמר וכמה יכאב לי כשזה יקרה...

אני מניח שאני עייף וכבר איפשהו ויתרתי על הצלחה עם בחורות ואין לי כוח לזה במיוחד שאיתה צריך לחכות...

ונחזור להתרכז בה!

היא גרה רחוק, אך מגיעה לא מעט למרכז, היא נשמעת שכן מעוניינת להפגש... אבל... למרכז היא תבוא רק כשתחזור מחו"ל... לשם היא טסה רק בסוף החודש כמעט... אז... שנה חדשה איתה בטוח לא... רק מזכיר לעצמי ששוב מי שקרה לי קצת בגורל טעה ויהי מה! אין דבר כזה גורל! וכן... זה משהו ששוב נכנסנו לשיחה לגביו עם בן... הוא אמר לי שהיא וכל זה זה דווקא משהו שאמור לקרות אבל אני מבין את מה שיקרה וכבר קורה... הוא אמר תהנה...

אבל הנה, היא מתכתבת פחות למרות שמחוברת הרבה, עונה פחות והשיחות כבר קצת... זה לא זה, ואני בנתיים כמובן כבר די אובססיבי לזה... זה כזה ברור הרי...

אז לא, זה לא נגמר עוד ובנתיים היא לא ענתה מאז שרשמתי לה את המספר שלי לאחר שנכנסנו לשיחה על וואטסאפים בגלל האקס שהיא הזכירה... האמת, נשמע שעבר עליה לא יום משהו.... 

אני לא יודע מה יהיה אבל אני לא רואה משהו קורה...

זה רק עניין של זמן, התאריך מתקרב ואני איפשהו רוצה שכל זה יגמר כבר, אין לי שום אמונה שום תקווה זה סתם אוסף של מה שחוויתי עד כו ולמדתי ממנו ואני מבין שהכל בולשיט ואין מה לצפות, אבל היא כן סיבבה לי את הראש ואני עייף מזה...

אז לפחות יש קצב די טוב...

לפני שאשכח, יש לנו עובד חדש בצוות בעבודה אבל עליו, בפעם אחרת! גייז בפוסט נפרד... (כה חושדים שהוא כזה, לא נגד או משהו סתם מציין)

אז הנה חבר אחר מהעבודה תקע לי בראש שיר ברוסית, זזכרתי שכשהדלקתי אותו לראשונה שמעתי מילים לא יפות והחלטתי לשמוע בפעם אחרת, כאן הקצב ממש צעק לי וביקשתי ממנו את השם,

האמת, הקליפ והמילים... זה פשוט נוראי!!!!!! סמים, קללות בסלנג מטורף... זו רוסיה של היום? זה להקה מוכרת... זה פשוט לא יאמן שזה ככה... העולם הזה דפוק וזה לא מתקדם לשום כיוון טוב יותר אפילו לא קצת...

אז הנה לכם השיר, ומשם פשוט מאוד... לילה טוב...

סוף.

מחשבות עייפות

הרבה מחשבות לאחרונה...

הקור הזה שהגיע, לא ממש עושה לי טוב מצד אחד, מצד שני הייתי רוצה להיות עכשיו בשלבי התארגנות לחו"ל לחגוג שם את השנה החדשה עם חברים או משפחה או מישהיא... אבל הרצון והמציאות לחוד...

פה אין שום אווירת חג וגם כשהזמן התקרב עם כל מה שכן קורה פה זה לא מורגש דיו, הדודות שוב באיזה צום נוצרי מוזר ככה שאם בכלל תהיה חגיגה כלשהיא זה יהיה משהו קטן יחסית. והאמת, אני כלל לא בטוח מה עובר בתוכי, האם בא לי בכלל חגיגה כלשהיא או לוותר על כל זה... אני עייף מכל זה...

כרגע התזכורת היחידה לזה שסוף השנה מתקרב זה הסופגניות בכל מקום...

סוף השנה הזה יביא איתו גם את מה שהבטחתי לעצמי שאעשה, או אולי יותר נכון להגיד אפסיק לעשות וזה מדכא אותי יותר, אני מבין שזה הקניעה הגדולה שממנה כל כך חששתי ותקופות רבות לא באמת דמיינתי שאגיע אליה...

בכללי החיים האלה, האנושות וכו... מה זה? מה אנחנו? כל התאוריות האלה לאחרונה שאולי בעצם כל העולם הזה זו סימולציה... ההגיון של זה קיים, יותר מזה שכדור הארץ הוא שטוח אגב... אני פחות מאמין שיש משהו אחרי המוות, אני יותר ויותר מבין שהחיים האלה זה די... מקריות מוחלטת הכל וטכנית אנחנו כמו כל יצור אחר זה סוג של וירוס שהמטרה היחידה שלו זה לשרוד ולהתרבות. זה שהאדם קצת מאבד את זה פה ושם כי הוא קיבל יותר יכולת לחשוב ולהתפתח כלל לא אומר שהוא יוצא דופן. פעם דיברנו על גורל, אני, אני דיברתי על גורל... איזה גורל? בחייכם? אולי יש כאלו שיכולים לזהות פאטרנים של עתיד אצל אנשים אבל זה רק קווי מחשבה כאלה, הנה ניקח את הבולגרי, עם כמה שכואב לי אבל אם ננסה לחשוב על העתיד שלו הוא כנראה יסיים את חייו די מהר ולא בצורה טובה, הוא שותה הרבה מעשן הרבה ולא ממש מסתדר עם עבודות, רחוק הוא לא יגיע... בואו נודה בזה איש לא יוכל להסתכל עליו ולחזות לו עתיד של טייס בחברת תעופה או משהו... כמובן יש את הצ'אנס שאולי איכשהו הוא יפסיק עם זה יהיה רציני ויקום על הרגליים, לצערי זה הרבה פחות אפשרי במצב שלו :(

ושוב, אני מכיר אותו ואם רק איכשהו הוא היה מצליח לצאת מכל זה... הוא היה מסוגל להיות הרבה דברים, באמת שיש לו פוטנציאל לדעתי.

היי... לפי מישהו שפעם חזה לי את העתיד, אני הרי כבר הייתי מזמן אמור להיות נשוי עובד במחשבים בחו"ל או משהו...

והנה אני, עובד במחשבים, הוא גם קלע נהדר שאני אהיה על מדים בגיל מוקדם מאוד, אבל... לא נשוי, ושום חו"ל!

אז בחייכם, תעשו לי טובה...

מודה, החיים האלה איבדו את רוב המשמעות שלהם לאחרונה, כבר אין לי כוח לכל זה...

ואם אתם חושבים שבעבודה זה שונה... נראה שגם שם התעייפתי... אני מתחיל לשקול אולי שהגיע הזמן להחליף עבודה, אני משתדל לא לנהוג בפזיזות אבל לאחרונה אני נורא עייף מכל מה שהולך שם. אני קולט פה ושם סביבי הזדמנויות ואני מבין שבקרוב כנראה אגיע למצב בוא אני מספיק כנראה בשל לעזוב. זה קצת משונה לי אחרי כזה הרבה זמן וגם האם אמצע מקום בוא מתעסקים בהכל ככה? מקום שיהיה לי נוח וכיף שם? לא יודע אני חש משונה לגבי כל זה, כי מצד שני יש הרבה חידושים אצלינו ודברים טובים והכל... ועדיין...

הנה רק אתמול, המנהל שלי דיבר בטלפון עם איזה חבר על מערכות ניטור וכו, וההוא סיפר לו שהוא משתמש באחת שגם אנחנו משתמשים ואז הוא הוסיף שם אפשרות שהיא תשלח לו התראות לטלגרם :/ 

זה היה סוף יום, המנהל שלי אחרי זה סיפר לי את זה בדיוק כשהוא בא ללכת, לא אמרתי לו בפנים אבל בפנים זה היה נטו "Challenge Accepted!" והאמת שלקח לי בערך כשעה להגיע לזה שהסקריפטים שלי בפאוור של שולחים לכל הצוות שלנו התראות בטלגרם וגם המערכת ההיא, האמת זה מחריד כמה זה קל... אבל אולי כי היה לי הכנה ערב לפני...

מישהו איפשהו בקבוצת פייסבוק שקשורה לבית חכם וכו, פירסם איזה מחיר טוב למוצר שהוא מפסק חכם לדוד שמש, לא כזה מעניין אותי כבר כי הרי יש לי כשנתיים אחד דומה שאני מדליק, מכבה, מתזמן וכו מהפלאפון מכל מקום בעולם. אבל בתגובות מישהו הזכיר את זה שאצלי ושיש לו את הדור הראשון (כמו אצלי) ושהוא אפילו מצליח לשוט עליו עם העוזרת הקולית של גוגל...

כאן נדלקתי! זה כאילו הוא הציט בי איזה כור אטומי!! הייתי חייב לדעת איך ולעשות את זה בעצמי!!

אחרי כמה זמן הבנתי שזה ממש לא כזה פשוט כמו מוצר שתומך, אבל יש קומבינות מעניינות...

האמת מזמן רציתי לקחת איזה תוכנה ולראות את התעבורה שעוברת למפסק הזה וכו...

באמת מה שצריך לעשות זה בסך הכל לפתוח תוכנה כזו ולראות איזה פקודות התוכנה בפלאפון שולחת בכל מצב, משם בסך הכל אפשר ללכת למשהו כמו IFTTT ולהגיד לה להריץ כל פקודה שרוצים עם הטוקנים והכל מהAPI כביכול ברגע שאומרים כל פקודה...
אז, הלכתי רחוק יותר מהאחרים, אחרים הגדירו רק הפעלה וכיבוי של הדוד, אני הגדרתי גם להדליק אותו לזמן מסוים, האמת אני שוקל עוד לשפר את זה אבל זה כבר מספיק טוב...

האמת, אין לי יותר מדי שימוש לזה אבל עצם העובדה שאני מסוגל לבוא ולהגיד משהו כמו: "Hey Google, turn on the boiler for 45 minutes" זה ממש מגניב!! אני די בטוח שאני יכול אפילו לעשות הרבה יותר... אבל זה מספיק כרגע גם ככה...

אך... המצב לא כזה מזהיר בשבילי בעולם הזה אה?

סוף.

Sugar rush

מה שוב מלא זמן לא כתבתי? לא טוב...

באחד הימים זה הגיע למצב כזה, עקב מחסור כספי אצלי (המינוס המדומה שלי) וגם כניסיון למשהו בריא יותר.

אני פשוט החלטתי לנסות זמנית להוריד דרסטית את כמות השוקולד שאני אוכל.

לא שמתי לב לזה ישר והגעתי למצב שהייתי ממש מדוכא בחלק מהימים...

ודווקא בשלב מסוים החלטתי לפנק את עצמי במשהו מתוק ככה סתם ואז התחלתי להבין...

אני יכול להוריד את השוקולד אבל... הדיכאון ייגבר בצורה גבוהה מדי וזה לא טוב! אז פשוט צריך לחזור למינון סביר וזהו. טכנית, ביחס למישהו בעבודה, אני אוכל קיטקאט אחד ביום והוא... מינימום 2 וזה לא עוצר שם..

אז... אני עדיין בריא יותר בקטע הזה אני מניח.

דודה שלי הייתה בארץ, כן נו זו מארצות הברית וזה היה ביקור די נוראי...

היא עלתה לטיסה כבר בעזרת כיסא גלגלית כי בדרך למטוס התחילה לכאוב לה הרגל בצורה מטורפת, איכשהו היא הסתדר בסוף אבל היה לה קשה וכל דבר קטן היא ביקשה מאיתנו כמו להביא כוס מים וכו...

תמיד כשהיא הייתה באה היא הייתה מביאה לי או סתם משהו בקטנה או שטר 100 דולר או משהו, חלק מהפעמים הייתי מבקש ממנה איזה שוקולד מסוים או משהו, השנה לא ביקשתי כלום לא היה לי חשק, והיא לא הביאה כלום לחלוטין... כאילו... אני לא שופט הכל בסדר אבל... לא יודע קצת לא יפה...

כמה שעות לפני שהדודה הגיעה לארץ הייתה בתחנת רכבת לכיוון השדה תעופה לפגוש אותה, הגעתי ממש מהר לשם שינוי וחשבתי לעלות על רכבת לפני ולהיות קצת בשדה אבל איחרתי אותה אז התישבתי לי וסתם קראתי דברים בפלאפון כשאני מדי פעם מסתכל לצדדים על אנשים סם כזה...

ראיתי איזו בחורה לבושה בסוג של שמלת בורדו, עם כובע סוג של... לא יודע כאילו שנות ה80 או משהו...

סתם היה נראה שקצת הסתבכה במכונת כרטיסים או משהו...

המשכתי בשלי ולפתע היא ניגשה אלי ושאלה אותי ברוסית "הכל בסדר אצלך?" 

לא הבנתי מה היא רוצה ממני הייתי בהלם מוחלט לרגע ואז אמרתי שכן והיא אהתנצלה אמרה שסתם היה נראה לה... 

אבל הרגע הזה גרם לי לתהות הרבה, מה היא ראתה? אולי רואים עלי משהו לא בסדר? אולי רצתה להכיר? לא יודע...

תחילת השבוע נסעתי איזה יום באוטובוס לעבודה, כשעליתי לאוטובוס רציתי להתישב באחד המקומות הרגילים לרוב, אבל...

קלטתי ישר בחורה שפעם קודמת חשבתי שהיא יפנית ולא לגמרי הייתי בטוח, היא ישבה במקום נוח והיה מקום פנוי לידה, אז התישבתי שם, במהלך הנסיעה הייתי בטוח שהיא יפנית, זכרתי מפעם קודמת איפה היא יורדת גם... אבל היא... לא יודע היה נראה שהיא לבושה בחצאית כאילו דתיה למרות שלא הייתה טבעת על האצבע... 

היה לי מחשבות לנסות לדבר איתה אבל מנעתי מעצמי וכשהיא ירדה הסתכלתי טוב טוב... לא טבעת על האצבע, לא באמת חצאית אלא רק נראה מקדימה והבחורה בגובה שלי ונראית ממש לא רע מבחינת הגוף...

אחרי שהיא ירדה קלטתי עוד יפנית באוטובוס שתמיד יושבת הפוך, מרוב אנשים הפעם לא ראיתי אותו במהלך הנסיעה, זאתי דווקא גם ראיתי בעבר היא עם טבעת היא מבוגרת יותר ואם אני לא טועה גבוהה ממני קצת, גם זו אני כבר זוכר איפה יורדת...

אותו יום, החלטתי לנסות למצוא את זו שישבתי לידה... או בקיצור החלטתי שוב כן לעשות משהו...

אני יודע טוב מאוד מי מתי עלול לקרוא את הפוסטים שלי בפייסבוק אז קל לי לתאם הכל, אכן אחרי כמה דקות כמעט אחת שעבדה אצלנו שהיא גם יפנית שפכה חושך על העניין (אור זה כשמגלים דברים טובים!) 

היא מכירה מי זו והיא לא פנויה...

אז הכאב התחיל כרגיל, הדיכאון כרגיל, וטכנית אני בלי שות תקווה גם ככה אז האמת ההבדל בין הדיכאון הזה לבין היום יום הנרגיל לא כזה גבוהה...

ולנושא אחרון שכרגע לא חושב שהבלוג הזה הוא המקום להרחיב...

השתדרגתי לי ב Google Pixel 2 XL הישר מגוגל!

אין לי שום תקלה איתו לא במסך לא כלום למרות שכבר כמה פעמים חשדתי בתקלות כאלו ואחרות...

אני מרוצה, רק לא מצליח למצוא מגן מסך טוב והמגנים שהזמנתי עוד לא הגיעו.

פינת הצחוק...

סןף.

כפי שהבטחתי, נמשיך!

אז מזמן לא יצא לי לצלם, ולפתע נתקלתי בפייסבוק בארוע של תערוכת רכבים ישנים. אמרתי נלך, ונסחוב איתי מישהו אולי, זה גם הזדמנות לצלם קצת, גם ארוע נחמד וגם לטייל...

הבעיה שכרגיל איש לא זרם, חלק עסוקים חלק לא יכולים חלק פשוט לא ענו. אבל לא ויתרתי, הטענתי את הסוללות במצלמה, הטענתי את הפלאפון והחלטתי שאני לא לוקח כלום מעבר, רק את האוזניות עלי וזהו.

זה היה יום שישי, שקלתי לטייל קצת באזור התערוכה כי זה מקום יפה וגם בסוף אם יהיה זמן להסתובב טיפה בתל אביב ואז לחזור הביתה.

הנסיעה כללה 2 אוטובוסים, אחד די לבחירתי לאזור קו אחר והשני שלא יצא לי ליסוע בו, לפי גוגל יצאתי קצת באיחור, אמרתי לעצמי נו זה ישראל בטח אגיע ורק יפתחו את התערוכה...

אבל קרה הנס וגוגל טעו...

הגעתי למקום כבר שעה לפני הזמן! אז טיילתי לי מסביב באזור ואז כשהגיע הזמן מסתבר שהפתיחה מתעכבת בכשעה שלמה! המשכתי להסתובב, מקום יפה ונחמד באמת... ואז נזכרתי שפעם קודמת שהייתי שם הייתה עם החבר הקצין לשעבר, זהו... צריך כינוי! מבנאי! זהו מעכשיו "מבנאי" (בטח אשכח אחרי זה ושוב אחפש כינוי חחח) בכל אופן שלחתי לו הודעה סתם שאני במקום הזה, ואז הסתבר שהוא בדיוק בדרך למרכז...

אז קבענו להפגש, בנתיים הסתובבתי בתערוכה צילמתי, ולא דפקתי חשבון לסוללה של הפלאפון, צילומים, הודעות וואטסאפ, ועוד ועוד... בסוף נמאס לי מזה והתחלתי את דרכי לתל אביב ברעיון להפגש עם המבנאי, באוטובוס הפעלתי כרגיל מוזיקה עם אוזניות הבלוטוס ואז שמתי לב שהסוללה פחות מ40 אחוז כבר... בנתיים מנסה לקבוע מקום מפגש עם המבנאי וכשהחלטנו די בערך כזה על אזור הבנתי שעלי לצאת איפשהו ולנסות להטעין קצת את הפלאפון... לא תכננתי נכון את היום, חשבתי זה כולה תערוכה, קצת להסתובב והביתה ללא קביעת כלום עם עוד אנשים או הרבה שימוש בפלאפון... אז יצאתי אי שם בתל אביב, נכנסתי לאיזו חנות 2 בתקווה שיתנו לי להטעין קצת אבל לא ממש זרמו איתי לצערי, ואז לפתע נזכרתי מסיבה לא ברורה שראיתי עמדות טעינה או משהו כזה בדיזנגוף סנטר ואם לא אז בדוכן של סלכלום עשו רעיון יפה והכינו ללקוחות עמדות טעינה בזמן שהנציגים משגעים אותם... אז עשיתי הליכה מהירה בין המוני אנשים, האמת הליכה מהירה מאוד!! לכיוון... ואז גיטליתי שלא רק שאין שום עמדות טעינה אלא שגם אין כבר בסלכלום את העמדות האלה... משם הלכתי חזרה לטיילת, שם כבר קבענו עם המבנאי מקום מדויק יותר כשהוא מגיע עם אופניים חשמליות ואז פשוט שלחתי לאימא הודעת עדכון מצב והעברתי את הפלאפון למצב חיסכון סוללה שבו... לפי מה שאמור לקרות אני לא אקבל את כל העדכונים של אפליקציות ברקע כמו וואטסאפ... אבל משום מה גם זה המשיך להגיע...

כשנפגשנו עם המבנאי הבנתי איזו שטות עשינו...

הוא בסוף יצא בתחנת רכבת צמודה לעבודה שלי, הייתי יכול לא להסתבך אלא ליסוע ישירות לעבודה, להטעין את הטלפון ובנתיים לשבת עם חבר שם ואז להפגש עם המבנאי בלי שיצטרך לעבור חצי עיר עד אלי... 

פעם אחרת כבר... כשהסתובבנו, המבנאי אומנם גם קלט את כל הבחורות היפות באזור אבל... זה לא מה שהלהיב אותי... יותר איבדתי את עצמי כשעברו איזה כמה בחורות סיניות על אופניים לידינו, אחת עוד הסתכלה לכיוון שלי זה בכלל הטריף אותי חחח... אומנם לא יפניות (והיום הזה לא נגמר בלעדיהן) אבל עדיין...

על כל פנים, אחרי קצת יותר משעתיים הייתי צריך להתחיל את הדרך הביתה כדי לא להתקע בלי תחבורה

נפרדנו להתחלתי ללכת לכיוון תחנת האוטובוס ובדרך ראיתי את הקו שלי עובר, זה לא היה האחרון אבל לחכות לבא זה כ40 דקות כשאני יכול להמשיך כ5 דקות הליכה משם לקו אחר עם תדירות גבוהה יותר.

המשכתי ואז בעמידה ברמזור קלטתי איזה משהו ממול שעניין אותי כשאני מפספס את מי שעומד בצד השני מסתכל עלי, כשהיה ירוק קלטנו אחד את השני... 

זה היה איזה מכר שמזמן לא ראיתי, אז עצרנו לפטפט כמה דקות ואז המשכתי...

אם אתם חושבים שאיחרתי לאוטובוס האחר שהלכתי אליו, אתם צודקים! אבל לא בגלל שעצרתי לדבר עם המכר...

אחרי שהמשכתי ממרחק לא קטן קלטתי והאטתי את ההליכה מאוד, כשלעברי הולכות שתי יפניות... היו לי מחשבות כלשהן לנסות אולי לפטפט אבל נראה לי שכבר היינו בזה שהחלטתי שאני יותר לא עושה את זה וגם לא היה לי זמן מדי... אכן פיסםפסתי בגלל זה עוד אוטובוס אבל זה שאחריו כבר עליתי.

ב4 לאוקטובר... לא זוכר כבר מה בא קודם עם כל החגים, אבל היה לגוגל את ההכרזה השנתית שלהם של החומרה ובינהם הדבר שכל כך חיכיתי לו, טלפון הפיקסל החדש...

המכשיר שלי הרי גוסס ככה שזה לא שאלה של האם להחליף את הפלאפון שלי אלא מה לקחת במקומות והמכשיר היחידי שעמד אז בקריטריונים שלי יפה ואהבתי אותו היה ה LG V30 שהוא מעולה אבל... התוכנה הלא כל כך נוחה של LG...

ואין רמקולים סטריאו קדמיים...

אז היה לי תקווה כי הרי הדגם הגדול של פיקסל 2, בונים LG, אז כיוויתי שהוא יהיה אכן עם רמקולים סטריאופוניים ודי הבנתי מראש שלא יהיה לו הרחבת זיכרון ורק מצלמה בודדת, אבל האמת לא חשבתי שהם באמת יורידו מהר כל כך את כניסת האוזניות הישנה, אני האמת לא משתמש בה אבל עדיין...

את ההכרזה תכננתי לראות בבית ובמקביל במחשב השני בלייב לעשות כתבה לבלוג ואולי אפילו לעשות סירטון. כמה שעות לפני זה החלטתי ללכת לישון קצת כי הייתי ממש עייף וכמובן ששמתי שעונים מאוררים...

ואז חבר מהעבודה הקודמת שגם מעוניין בכל זה הציע לי לבוא אליו לצפות בהכרזה אצלו, אז בהתחלה לא הייתי סגור אם בא לי כי זה מבטל את הכתבה והכל אבל זרמתי בסוף וגם זו הייתה אחלה הליכה...

האמת מאוד אהבתי את מה שהם הכריזו למרות כמה חסרונות. מצד אחד ידעתי שאני רוצה את המכשיר מצד אחר רציתי לחכות שהוא יגיע לארץ המחיר ירד והכל אבל הפלאפון שלי גוסס בנתיים...

מצד אחר לעשות הזמנה ישירות מגוגל דרך חברת שליחויות זה יקר וזה קצת מפחיד אותי וגם הייתי צריך להעביר כספים לויזה הנטענת ולוותר או לדחות פרויקט השרת סטוראג' הקטן לבית...

מה החלטתי בסוף זה לצערי משהו שכרגע החלטתי לא לחשוף :)

פינת הצחוק

סוף. 

אוי הדיליי... כמה דיליי יש לי לבלוג הזה לאחרונה, זה כאילו קצת הזנחתי אותו...

מה שאני הולך לכתוב פה היום כמעט הכל מלפני שבוע וכו.

אבל לפני הכל דווקא אתחיל כרגע ממה שעכשיו ראיתי!!

ראשית, כבר תקופה ארוכה כשאני בא לעדכן את הבלוג הזה, אני ראשית מתחבר לראות את סטטיסטיקת הרווחים שלי של הבלוגים והיוטיוב וכו. לא סוד, אני לא מרוויח הרבה בכלל, הבלוגים כלל לא ריווחיים וזו גם לא המטרה של אף אחד מהם הייתי אומר... אבל היוטיוב... בו אני כן רוצה רווח... כגשיו בתקופה האחרונה התייצבתי כבר זמן מה על כמעל 11 דולר ל28 הימים האחרונים כל הזמן, זה נחמד, זה אומר שיש לי בערך פעם בשנה 100דולר רווח (100 דולר זה מינימום שאפשר להוציא) זה אומר שאני קודם כל עומד בתשלום על הדומיין, ושנית זה אומר שיש לי קצת יכול השקעה נוספת לערוץ וכו (בסכום הקודם השתמשתי לשדרוג מיקרופון, תאורה ורקע).

בתקופה היותר אחרונה, וזה עדיין ממש לא יציב, אני התחלתי לנוע בין 19 ל 20 דולר ל28 ימים האחרונים, זה אומר שאני מגיע לכ200 דולר בשנה! זה כבר נקרא רווח רציני יותר ואכן משתלם...

הערוץ הזה הוא כמובן תחביב, אבל כמו שכבר אמרתי, אני כן רוצה ממנו רווח וזה אכן אופציה שהייתי רוצה לבחון של להפוך את זה לעבודה ומקור הפרנסה הראשי שלי. אני רחוק משם, ובימים האחרונים כמות הצפיות דווקא ירדה מעט, אבל מי יודע... הרווח כן עולה והצפיות בטווח הארוך גם בעליה... אולי זה כן יעבוד...

אוי... אני רואה שיש לי המון נושאים לכתוב, ננסה לקצר או שנחלק ל2 פוסטים :)

ראשית, אחד הימים נסעתי והמשכתי להקשיב לספר Ready Player One קצת עצוב, אני רואה את הזמן שנשאר לסוף, כבר פחות משעתיים... שזה מה? 2-3 נסיעות :(

ואז הגעתי לפרק 18 או משהו בסגנון... ולפתע חשבתי לי... הספר כולל כ40 פרקים... איך זה הגיוני???

ואחרי כמה שעות בעבודה נזכרתי שכשהעתקתי את הספר לטלפון היו שם 2 קבצים... מה אם אני רואה רק חלק ראשון ואני בכלל לא באמצע??? עזבתי הכל באמצע ובדקתי...

אכן!!!! יש לי עוד כ7 שעות של שמיעה!!!!!!! איזה כיף!!!!!!!!!!!!!!! אני לא יכול לתאר כמה זה שימח אותי אותו יום לגלות את זה, הייתי פשוט בעננים בגלל הדבר הקטן הזה!

אחד הימים נפגשתי עם סולמית, היא הייתה ממש ליד העבודה שלי, בודקת רישום ללימודים באיזו מכללה של קורסים...

אחרי זה הלכנו לטייל, סתם היה נחמד לשבת איתה כזה לפטפט, לזלול, ולזלול... האמת... אם כבר היא מתלוננת על זה שהיא שמנה וזה, ושהיא בדיאטות... מצד אחד אני שמח שכשנפגשנו שהיא לא שמרה על זה... מצד שני... גם המבורגר גדול וגם מילקשייק???? לי זה היה כבד חחח

אוקי, אני אכן עייף, והחלקים הבאים זה חלקים מקטע לא קצר שצריך להיות ביחד... אז נכתוב אותו כבר מחר כנראה...

לילה טוב!

סוף.

כיפור 2017

יום כיפור שוב...

לפני כמה ימים, בעצם אתמול, שמתי לב שהזמן מתקרב... אני די בקרוב בן 30, התאריך שקבעתי שבוא אפסיק לרדוף אחרי בנות גם באפליקציות מתקרב ולאחריו התאריך שגם אעיף את כל האפליקציות... 

הפחד הזה עופף אותי שוב, לא משהו חדש אבל הזמן כל כך מתקרב... זה כן מפחיד, אתה מבין שאחרי זה הבחורות היחידות זה בתשלום וגם זה סתם מעפן...

גם עבר עלי יום שכזה... לא שרע אבל לא הכי נהניתי אפשר להגיד...

הבחור בעבודה שכל הזמן סוג של ראש כחול וזה יצא עם איזו מישהיא סתם כזה בנתיים אבל זה נשמע שהוא מוצא איתה שפה משותפת וזה משמח אותו מאוד, אני שמח בשבילו מבין את זה ורק מקווה שבזמן הקצר איכשהו אפול גם על מישהיא כזו.

נו לפחות יש בבית אוכל, שוקולד וכו... יום כיפור חחח 

פעם אני זוכר שהיה לי ממש משעמם בכיפור, כאילו זה לא שיש לי משהו מיוחד השנה לעשות, אבל יש לי חברים להתכתב איתם, חלק גם שגרים קרוב ואולי ירצו להסתובב למרות שלא נראה לי, אבל זה מרגיש כאילו הכל יותר חי...

שנה שעברה בזמן יום כיפור קלטתי שאני מסתובב בין מקומות אוכל טובים ביפן (אותה ארוחה אכלתי ראמן עם בשר חזיר) ולפני שנתיים הסתובבנו עם הבולגרי לכיוון הערבים כי הוא רצה לקנות בירה ויהי מה...

השנה איכשהו זה יותר רגוע, יש לי מה לראות מה לעשות ואם אסתובב זה באזור יותר נורמאלי ובתקווה עם החברים האחרים ולא דווקא עם הבולגרי...

מצחיק, יש בבית אפילו עוגה! התחשק לאימא שלי חחח

הנה עכשיו טיילתי עם הכלבה, זה נראה כאילו השנה יהיו הרבה תאונות בגלל ילדים שממש לא נזהרים, זה הרי נהיה בהחלט דפוק יותר כל זה שהם עם אופניים חשמליות, זה לא שהחינוך השתפר בהתאם... כשאני הייתי ילד היו תאונות במהירות של כמה? איזה 5קמ"ש אז אוקיי מישהו ייפצע וכאלה... לא הכי נורא... ועכשיו כשזה איזה 20קמ"ש.... לא נשמע טוב לחלוטין... הם גם לא מסתכלים לא כלום... לנו לפחות היה את הקטע הזה בהתחלה לנסות לציית לרמזורים וכאלה, זה נמאס מהר אבל לפחות משהו... 

אם ביום רגיל כשאני עובר כביש חד סיטרי אני מסתכל לכיוון ממנו באים רכבים, ביום כיפור אני מסתכל לכל הכיוונים כי לך דע איתם. 

האמת קצת חבל לי שאין לי איזה משהו חשמלי או לא חשמלי ליסוע עליו קצת, סתם כזה הייתי עושה סיבוב...

בזמן שאני הולך ונזכר באיך זה היה כשאני הייתי קטן, קלטתי בכביש בחורה יפה... סתם חושב לי שבשנים שאני הייתי ילד על הכביש עם רולר/אופניים היא בטח גם נסעה עם כולם ועכשיו הנה היא הולכת לצד הילד הקטן שלה עם הקורקינט... ואתה פשוט מבין שהזמן כבר התחלף לשלב הזה שהדור שלך אמור להיות עם ילדים שעל הכביש עם האופניים שלהם כשאתה מאחוריהם וכאלה... ואני מבין שאני לא שם וכנראה לא אהיה שם זה מכאיב נורא, צורם כזה... זה לא שאני בדיכאון או משהו אבל... לא יודע... לא מצב מוסבר, זה סוג של מצב של הכל סביבך זז, ולך אין ברירה אלא לזו עם כל זה איך שיש.

פינת הצחוק...

סוף.

הכלבה הלכה לאיבוד

יאי איזה כיף! חג, חופש, שבת 3 פעמים ברצף!

כה, עלק כיף חחחח זה ממש לא חג שהכל סגור ככה, לא מספיק שחמישי כמו שבת, אז גם שישי כמו שבת ואז מגיע שבת!! מה זה זה???? אין תחבורה ציבורית הכל סגור... אוף אתכם! 

אז אחרי שסיפרתי לכם קצת על Ready Player One אני באמת חושב, מה יהיה אחרי, זה די יעציב אותי כשזה יגמר... יהיה לי איזו ריקנות אחרי זה אני בטוח...

האמת השבוע הייתה ממש תפנית בעלילה, קרה שם משהו שלא היה צפוי לחלוטין, כלומר אולי איפשהו אפשר היה לצפות אבל לא ככה... קצת לא נעים אבל מעניין איך זה ימשיך.

אז אימא שלי סיפרה לי שוב איזה קטע מהתקופה ההיא בגיל כשנתיים לאחר הנטיתוח בארצות הברית, אני כבר הכרתי שאחרי כיום יומיים אחרי הניתוח הייתי כבר בחדר משחקים ואז סבתא שלי התקשרה והייתה מזה בשוק שאני כבר משחק וזה... מה שלא הכרתי זה פרט אחד מעניין על חדר המשחקים...

מסתבר שהיה שם מכונת משחק של Pac-Man ואומנם הייתי קטן מדי מכדי להבין מה אני עושה שם, אבל דאמן!! שיחקתי במכונת פאק מן מקורית! ענק! ושלא נדבר על זה שאימא שלי המון פעמים כשלא יכלה להרדם עשתה בדיוק את אותו הדבר! חח סוג של גאווה גיקית בי!

הסיפור הבא אני רק אתחיל בזה שהכל בסדר והסוף טוב... אבל זה היה ככה...

אבא שלי יצא עם הכלבה לטייל איזה יום השבוע, במהלך הטיול הוא התישב באיזה אזור שיש שם ספסלים ומסביב חנויות וכנראה דיבר עם מישהו שם... ואז הוא הלך הביתה אחרי זה...

כשהוא הגיע לבניין למטה הוא קלט שהוא סוחב אחריו את הרצועה של הכלבה רק בלי הכלבה!!!!!!!!

הוא התחיל לחפש באזור ואז התקשר לאימא שלי שהייתה כבר בתחנות האוטובוס בדרך לעבודה, בקיצור שניהם רצים מחפשים באזור קוראים לה ולא מוצאים, בזמן הזה כל רגע חברה של אימא שלי מהעבודה שלה מתקשרת אליה שוב ושוב, אימא שלי לא ענתה אבל אז החליטה לענות להגיד שהיא לא יכולה כי הכלבה נאבדה ואז היא עצרה אותה וסיפרה שבעלה, שהוא בעל חנות סוג של מכולת באזור שאבא שלי ישב... התקשר ואמר שהכלבה שלנו אצלו בחנות והוא לא מוצא את אבא שלי ולא יודע מה לעשות...

מסתבר שהכלבה שלי לא שמה לב בכלל שהלכה לאיבוד ונכנסה לחנות שהיא מכירה וגם יש שם אוכל, לא היה אנשים אז הבעלים ישב על כיסא בקופה וקרא עיתון, היא באה מאחורה ונתנה לו כזה טוק טוק עם הכף רגל, הוא הסתובב ואחרי כמה רגעים למזלינו זיהה אותה, הוא לא ידע מה לעשות ולא ראה את אבא שלי אז הוא התחיל לתת לה נקניקים וכאלה כדי שלא תברח משם חחחחחחחחחחחח

בקיצור אחרי כמה זמן אימא שלי באה ואבא הביא את הרצועה והכלבה... כלל לא רצתה ללכת חחח

למזלי הכל נגמר טוב...

מה שמעניין שלמרות כמות האוכל, לא היה לה קלקול כיבה, לא שילשון ולא כלום... כנראה שבאמת אפשר לקנות שם דברים בשקט...

ובבום זה קרה!

שישי לפני שבועיים המנהל שולח לנו הודעה בקבוצת וואטסאפ שיום חמישי עוברים בניין!

כה בטח, המעבר הזה נדחה כבר יותר משנה כל הזמן משהו אחר ולאחרונה גם אמרו שלא עוברים בכלל... הגיע מנכ"ל חדש לחברה ושבוע אחרי זה הוא פשוט הצליח לגרום לזה לקרות... האמת וואו אבל טרכנית הרוב היה מוכן... זה היה יותר החלטות כספיות אני מניח...

ואכן, עברנו! וואו!

עבדנו חמישי עד הלילה וגם שישי רוב היום, אבל זה יצא ממש לא רע, העיצוב לדעתי לא כזה משהו בחברה אבל זה סוג של מה שנהוג עכשיו, מאז גם הודיעו על שינוי שם של החברה, ככה שאם איפשהו היה לי לאחרונה מחשבות שעלי להחליף עבודה, אפשר להגיד שזה נעשה, עברנו בניין החלפנו שם, זה כאילו הכל התחלף, גם חלק מהציוד תקשורת השתדרג...

רק שיקבלו לעבודה איזו בחורה רווקה נמוכה יפה עם אופי מתאים... כה... אני כרגיל במחשבות שלי...

טוב, הגיע הזמן ללכת לאכול משהו ולהשקיע קצת בבלוג השני והיוטיוב :) הרווח מעט עלה לאחרונה...

פינת הצחוק...

סוף.

Ready Player One - A

לא מזמן התחלתי לעקוב אחר יוטיובר מאוד פופלארי, לא כזה התחברתי בעבר למה שהוא יוצר אבל לאחרונה עם ההתעניינות שלי בסקייטבורדים חשמליים התעניינתי באחד ספציפי שהוא קיבל לבדיקה אז ראיתי והחלטתי להרשם אליו, את הסקייטבורד הוא קטל לחלוטין ובהתחלה לא כזה זרמתי עם הדעות שלו אבל לאחר עוד כמה ביקורות הבנתי שהוא צדק לגמרי.

בכל אופן, אין לאיש הזה נושא מסוים ספציפי, הוא די כללי אבל מעניין בהרבה מקרים כיום. באחד הסרטונים הוא החליט להמליץ על ספר בשם Ready Player One של Ernest Cline וציין שזה הזמן הכי טוב ונכון לקרוא את הספר מכיוון שבשנה הבאה יוצא הסרט על הספר שמבוים ע"י ספילברג. כשהוא יצא כסרט כולם ידברו על הסרט ולא על הספר, והספר בהחלט טוב והוא לא חושב לדעתו שבשום צורה יצליחו להעביר את הכמות הזו בסרט קצר.

אם נשים רגע את דעתו בצד, את הספר אני מכיר, שמעתי עליו בעבר אך מכיוון שאני לא כזה בקטע של ספרים די דילגתי על זה, הכרתי כללית שהוא גיקי ומגניב שהוא רב מכר ויש מצב שקראתי על מה מסופר מתישהו אך לא מעבר. החלטתי לנסות אבל... אני לא רואה את עצמי מוצא ביום יום זמן לשבת לקרוא, אבל אולי זה הזמן לנסות להקשיב לספר? ספרי אודיו נהיו ממש ממש פופולאריים ולא יצא לי עדיין לתת לזה צ'אנס אז החלטתי לנסות, הלכתי לאן שצריך והורדתי את הספר, זרקתי בטלפון, מצאתי תוכנה מתאימה ואיפשהו חשבתי שזה יישאר ככה לחצי שנה עד שאמחק או אנסה או משהו אחר...

אותו שבוע באחד הימים לא ממש התחשק לי מוזיקה בנסיעה לעבודה, אבל כן התחשק לי להתנתק מהרעש מסביב, החלטתי לנסות...

כעבור מספר דקות אפשר להגיד שנשאבתי פשוט לתוך הסיפור... הבנתי מהר מאוד שהדבר הזה פשוט הולך להיות טוב!!

זה מהר מאוד הפך להיות ההרגל החדש שלי! כשאני מתחיל במשמרת בוקר ראשונה, אני עוד עייף מדי בשעות האלה ונוסע בלי אוזניות עלי לעבודה, כשאני עושה משמרת ערב אני שומע מוזיקה ומטריף את עצמי בדרך לעבודה, כשאני עושה משמרת אמצע, זה הזמן להקשיב לספר!

השבוע כמעט לא שמתי לב שאני עוד רגע צריך לרדת מהאוטובוס, בדרך כלל אני משתדל תחנה לפני לכבות את הספר ולשים קצת מוזיקה כדי לצאת קצת לרגע מהעולם הזה של הספר...

אז אני לא רוצה לעשות ספוילרים, אני לא רוצה לדבר על דמויות ואני לא רוצה לפרט, אני אבל מאוד מאוד ממליץ אם יש בכם קצת גיקיות או אתם אוהבים דברים על העתיד או על שנות ה80... הספר הזה כל כך בשבילכם!! כלומר, לדעתי כל אחד יאהב כי הפרקים הראשונים מסבירים טוב מאוד את העולם הזה... את מה שקרה...

דבר אחד אבל השבוע כן השפיע לי על היום יום מהשמיעה לספר...

הדמות הראשית בשלב מסוים פגשת בדמות של בחורה כלשהיא, והדמות מתארת את הבחורה די כאשת החלומות שלי אפשר להגיד, לא מדויק אולי אבל וואו! כאילו בדמיון שלי מההסברים התיצבה דמות מפורטת מאוד! אז מאוד סיקרן אותי... זה רק אני שייכתי את הדמות אלי? או ש....

הגעתי לעבודה וכשהיה לי זמן פנוי אני חיפשתי באינטרנט תמונה, האמת חשבתי אולי אראה תמונה של הדמות מהסרט, הרי כבר יש טריילר... אבל הבנתי שאראה שם רק ציורים תלת מימדיים או דו מימדיים של הדמות שציירו חובבי הספר... ומסתבר שאכן הבנתי בדמיון נכון מאוד את הדמות, וואו! הסופר שם שלף אותה מהראש שלי או משהו?? חח...

לצערי, קלטתי גם תמונה של בחורה, החלטתי ללחוץ לראות מי זו, ואז גיליתי שזו השחקנית שתשחק את הדמות בסרט, לצערי... קראתי עוד שורה, שורה אחת יותר מדי! זה לא אמור להגיד לי יותר מדי אבל בגלל שאני מבין מה הולך בספר הזה אני מכיר את מה שקורה שם אז חיברתי הרבה דברים ואני מבין כמה דברים שכנראה יקרו...

אני לא מסוגל אפילו לתאר כמה אני נהנה מהספר הזה ואם הוא יצוץ לי בחנות ספרים ללא ספק אקנה, רק שיהיה לי על המדף בבית וגם כמחווה לסופר הנהדר!

אני כבר לא יכול לחכות להמשיך, ובמקביל נורא מבאס אותי שנשאר לי רק כחצי מהספר :(

הייתי שם לכם קישור לטריילר של הסרט, אבל כמו שאמרתי לא ראיתי עדיין בעצמי ואני נמנע מלראות! אני לא רוצה שום ספוילר אני לא רוצה אפילו לדעת איך הדמות הראשית נראית עדיין! אני גם לא קורא מי השחקנים לא כלום, אני אראה את הסרט כנראה בקולנוע כשיצא אבל כרגע מבחינתי הוא עוד לא קיים בכלל.

אגב, הסיבה שהכותרת נגמרת ב A זה כי אני די בטוח שעוד אחזור לא מעט לדבר על הספר הזה!! גם ככה התאפקתי עד כו, אני מרגיש סוג של כמו ילד שקיבל צעצוע מדהים שלא חשב שאי פעם יקבל!

סוף.

Bootloop

זה הולך להיות פוסט כנראה די גיקי, אולי אפילו מאוד... אבל האמת שלא ממש יש לי למי לספר את כל זה כמו שצריך בלי שיכאב להם הראש או ישתעממו למוות...

כלאמר, יש לי כ2 אופציות או חברים שלא ממש מבינים בזה, או אותם אנשים שייצרו את הרוב הזה ולהם זה עוד סיפור יומיומי פשוט...

זה מתחיל ככה... שלישי בצהריים נכנסים למשרד אחד החברים מהצוות ובחורה משונה שעובדת אצלינו...

הבחורה היא... מוזרה קצת, ממדינה לא סטנדרטית וככה גם המבטא, חמוד האמת, יודעת עברית לא גבוהה מדי, גוף... ילדונת חמודה כזו ומתלבשת בצורה שלא תבייש כנראה נערה בת 16 חח, הבחור מתיישב פותח גוגל ועושה משהו עם הטלפון שלה, שאל אותי משהו בקטנה ואז הצטרפתי...

יש לה טלפון נקסוס 5X, אחיו הקטן והתאום של ה6P שלי. ויש לו בעיה משונה, הוא לא עולה, הוא נתקע בשלב מוקדם בעליה ועושה ריסטארט ושוב ושוב... מהר זה עבר אלי... חיבור עם מתאם למחשב שלי שכבר מותקנים שם דרייברים וADB עם פאף שמאפשר לי לגשת אליהם מכל מקום בכל חלון CMD. עולה לבוטלודר, שיט, נעול וסטוק ריקאברי שגם מתקשה לעלות, והיא מתבאסת כי יש תמונות שלא גיבתה... אבל הפיתרון כאן הוא דווקא לפרמט כדי לפתוח את הבוטלודר... היא לא הייתה בעד ולפתע הוא עלה בשלב מסויים, אמרתי נבדוק מהר את הגירסה ונעדכן אולי ידנית לאנדרואיד אוריאו שהיא אמרה שהתחיל ולא הצליח לה...

במקביל ראיתי מה רושמים על העניין בגוגל ועבר לי בעיניים המון פוסטים משותפים למכשיר שלה ו... שלי?!?

רגע לפני שראיתי את המספר גירסה המכשיר נתקע ושוב ריסטארטים, היא אמרה שזה מה שקרה לה אבל לפעמים הוא עולה אז היא תנסה לגבות ולהשיג אולי טלפון זמני וכאלה... טוב נו, קורה... ניסיתי לעזור, מה אני אגיד...

היום נגמר, אימא שלי סיימה מאוחר, איש לא ממש זרם אז החלטתי לטייל קצת לבד, מטייל לי, מצלם עם הטלפון אחלה תמונות, משתף מפטפט קצת עם חברים, אחד שחשבתי אולי יצטרף רשמתי לו וחיכיתי קצת לפני שאקח גלידה כי זה מה שהוא רצה... אמרתי ניתן לו כמה דקות... עומד לי בא לכתוב ו... הטלפון נתקע ועשה ריסטארט... זה כבר קרה לי מאז העדכונים האחרונים לאנדרואיד 8 והבטות שלו... תכף יעלה והוא עולה מהר עכשיו, ואמשיך... הוא מתחיל לעלות ו... ריסטארט באמצע עליה! אוקיי... זה בטח שוב האפליקציה הדפוקה ההיא שאני בכל זאת מנסה לנצל במקום להעיף, בוא ניכנס לריקאברי ננקה קאש יעלה ונמחק אותה כבר... מנקה קאש... ריסטארט, מתחיל לעלות ו... ריסטארט!! ושוב... ושוב... כאן נזכרתי שראיתי בגוגל הרי את הקשר בין הטלפון שלה ושלי... ניסיתי כל מיני דברים וללא הצלחה, הייתי מבואס אבל יותר מזה הפחיד אותי שבדיוק מישהו יחפש אותי ולא אהיה זמין לחלוטין וזה ילחיץ מישהו... הלכתי לתחנת האוטובוס ונסעתי הביתה במחשבות מה קרה וכמה זמן ייקח לי עכשיו לנסות לגבות ולצאת מזה...

הגעתי הביתה והתחלתי לקרוא משהו הזוי ולא ברור... בוטלופ ידוע בשני המכשירים, בחור מתכנת בפורומים של XDA מצא פיתרון זמני והוא משחרר קרנל מקוסטם שעובד רק עם 4 ליבות ולא כל ה8 מה שפוגע בביצועים ועדיין אין פיתרון רשמי בגוגל אבל הרבה אנשים שקיבלו מכשירים דרכם מקבלים אופציה להחלפת המכשיר שלהם?!@?!?!?

לא לא לא! רגע מה זה השטויות האלה! זה כולה נדפק משהו ברום, הוא אומר שם שהפיתרון זה קרנל, סבבה בוא נשים את הקרנל הרשמי של 8 מחדש, לא צריך לקרוא פקודות או מדריכים אני מכיר את הפקודות ומה לעשות בעל פה, עושה, מנסה ו... כלום! אוקיי... בוא ניקח את הקרנל של משהו ישן יותר... לא עולה! אוקי... ניקח את הקרנל שלו... לא עובד!!!!

לא שמתי לב... מדובר בקרנל של אנדרואיד 7.2 ולא של 8... אוקי אוקיי... בוא נעשה אחרת... נגבה עם TWRP, נפרמט הכל נצרוב את כל אנדרואיד 8 מחדש ונבדוק...

מגבה, באמצע קורס!!!!!!!!!!!! WTF??? מנסה שוב, אותו דבר...

אוקיי, פאק איט! צריך לתקן את זה... ADB Sideload מהTWRP מעתיק ידנית את כל התוכן של המכשיר למחשב דרך שורת הפקודה, מסיים בהצלחה...

מפרמט, שם אנדרואיד 8 במלואו מ0! מעלה... כלום! אותו דבר! צורב את האנדרואיד 6 שאיתו המכשיר הגיע מהקופסה... אותו דבר!!!!!!!!!!!! ממשיך לקרוא ומבין שיש קרנל מקוסטם של אותו בחור לאנדרואיד 8, שם את 8 שוב, צורב את הקרנל שלו... עולה!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוקיי... המכשיר ריק כמו חדש... שוב ריסטארט מעלה לTWRP משחזר מה שאפשר שזה בעיקר קבצים ולא הגדרות... באסה... 

בטאכלס מה נשאר מה לא? כל המוזיקה קיימת לי בשני המחשבים וגם בענן בגוגל, תמונות חוץ מאולי האחרונה הכל בגוגל תמונות כבר, אנשי קשר בגוגל, כשאכניס את הפרטים שלי המכשיר ישאב ויתקין את כל האפליקציות חזרה, זה רק ההגדרות של אפליקציות והמכשיר...

מגדיר הכל מחדש, האפליקציות מתחילות לרדת אבל המדהים בהכל זה ששוב, ללא שום הסבר Cerberusapp בלי שום הסבר כבר במכשיר מוגדר כאילו לא קרה כלום בכלל! 

חייב להודות שהמון דברים אוטומטית חזרו למקומם, רק איזה 2-3 אפליקציות שלא היו מהחנות של גוגל...

פאקקק!!!!!!!! כל הצלילים והצלצולים לא היו מגובים לי בשום מקום!! 

אבל המכשיר עובד, ברמה מספיק טובה, ממשיך קצת מהמיטה כי כבר 2 לפנות בוקר ולמחרת עבודה...

בבוקר המכשיר היה כבר עם כל הקבצים והכל די מוגדר, רק כל מיני אפליקציות פה ושם וחסר את הצלצולים שלי...

הכל פשוט עובד רק ש... לא עם 8 ליבות אלא 4... אבל למה זה??

בעבודה מצאתי את הזמן לקרוא, כבר די רגוע... גם קורא וגם מחפש את הצלצולים שהיו לי באינטרנט... האמת הפריע לי בעיקר השעון מאורר כי היה לי משהו חזק נוח שמאיר אותי כהוגן... לבסוף מצאתי...

קורא לי מה בעצם קורא ופשוט לא מאמין למה שאני קורא!!!

קרוב ל2 שנים אני עם הנקסוס הזה כבר, מכשיר מדהים ביותר! ללא שום ספק! אבל כלל לא ידעתי... לא הכרתי... הבעיה שקרתה לי... היא כל לא בעיה של הנקסוסים האלה! היא לא בעיה של גוגל, היא לא בעיה של אנדרואיד, היא לא בעיה של Huawei או LG... היא בעיה של לא אחרת מאשר qualcomm יצרנית ערכת השבבים של המכשיר שלי ועוד רבים מן המכשירים שקיימים היום בשוק הסמארטפונים... מסתבר שערכת השבבים Snapdragon 808/810 שוחררה בחיפזון, ויש בעיה שצצה בהמון מהמכשירים שעושים שימוש בערכות האלו שקורית אי שם במנגנון ה big.LITTLE במעבד, מסתבר שעם הזמן ה4 ליבות של המעבד הגדול שאמורות לפעול בזמן פעילות מאסיבית משחקים או עבודה כבדה וכו פשוט קורסות ולא מתפקדות כראוי יותר...

הבעיה קרתה כבר במכשירי הoneplus 2, sony, lg g4 ועוד רבים... הבעיה הידועה של LG G4 שהלך להם הלוח אם והם הוחלפו... זה לא הלוח... זה בדיוק זה!!!!!!!!!!! אני מניח שLG פתרו את זה איכשהו אך לא ידוע איך...

אז המצב כרגע די מוזר... המכשיר שלי עובד, רק עם 4 ליבות, אבל... הוא עובד כאילו לא השתנה כלום אני לא מרגיש האטה אפילו בשום מקום אפילו בעבודה כבדה יחסית... לא יודע זה משונה לי פשוט! השוני היחיד שאני מרגיש זה שבגלל שיש 4 ליבות מכובות הסוללה מחזיקה ליותר זמן... אני יודע שאסור לי לעדכן את התוכנה אלא אם הקרנל הנכחי תומך או יש אחד חדש מקוסטם... אני מבין שאם לפני כמה זמן חשבתי מתישהו אולי אשדרג למשהו כרגע אני נטו מחפש לאיזה מכשיר להנעל כי אני במצב מסוכן שאני די חייב לבחור מכשיר, אני רק מקווה ששלי ישרוד עד הפיקסל 2 והוא יהיה שווה את זה...

עוד משהו שמפחיד אותי זה העקשנות שלי... יש לי כמה וכמה ספקולציות ורעיונות ואני חי באמונה שאני מסוגל לעשות כמה דברים ולהעלות את המכשיר שלי עם כל ה8 ליבות איכשהו למרות הכל... ואני מבין שאני עלול לנסות את זה!

כרגע אני גמור מעייפות, פוסט חפירה אני יודע... אבל אני מבטיח שהפוסט של מחר או מחרותיים (יהיה כזה) יהיה פחות חופר אך עדיין גיקי עם המלצה למשהו טוב ומעניין.

סוף.

מסיבת עבודה קצרה

אני מודה, קמתי על רגל שמאל... לא יודע פשוט מצב רוח כזה של נמאס מדברים...

השבוע היה לנו יום כיף של העבודה, סוג של מסיבה...

מה אני אגיד, זה באמת נראה שהחברה דואכת, עוד ועוד עוזבים או מפוטרים. האוכל גם היה קצת מעפן, לא היה אפילו בשר! לפעמים אני שואל את עצמי למה אני מחכה, אך לא יודע, עדיין טוב לי שם ואולי זה באמת זמני עד שדברים יתייצבו עם הפרויקטים החדשים, לך דע.

מה שכן, הדבר הזה נגמר די מוקדם, ומשם התחלתי לעשות הליכה, חתיכת הליכה באמת! לא יודע כמה ק"מ עברתי אבל ממש לא מעט, היה דווקא נחמד, גם שידרתי קצת בלייב בפריסקופ, אף אחד לא ממש תקשר שם אבל עדיין.

אני ממשיך לשמוע לספר הזה שאני "קורא" זה ממש ממש טוב האמת, אני בערך באמצע וזה מבאס לדעת שזה יגמר, אבל נראה לי עד שאסיים ייצא הסר, בעצם רשום שהוא יוצא ב2018... נו טוב, נחכה.

ביוטיוב אני לאחרונה קצת לא מצליח לעשות סירטונים בקצב ולא ממש יש לי רעיונות טובים והאמת גם עצלנות, ככה גם לגבי הבלוג, אבל לעומת זאת ביוטיוב אני כבר כמעט ב700 נרשמים! שזה לא גבוהה בהלך אבל עדיין הישג.

מבחינת זוגיות, בנות הכרויות וכו...

מספיק מובן? זהו, האמת לא כזה בא לי לכתוב על עוד דברים כרגע... אז נסיים פה נראה לי.

סוף.

ביטקוין

זה היה חיתיכת מעבר חדר שרתים...

הוא כמעט נעשה בלי המנהל שלי, צץ לו בבוקר משהו דחוף וחשבנו שהוא לא יבוא, הוא הגיע אחרי זה אבל בנתיים אני ועוד בחור מהצוות התחלנו לתכנן הכל מההתחלה עד הסוף...

זה איפשהו מדהים וגם קצת מפחיד באותו הזמן שהבנו שאנחנו באמת מסוגלים לעשות את המעבר הזה בלעדיו.

בכל אופן תכננו באמת את רוב הדברים כמו שצריך, האמת נתקענו רק על 2 שרתים שהיה קצת בעייתי לכבות אותם, אבל הכל הסתדר. בגלל שאחת הספקיות אינטרנט שלנו לא הספיקה לקבוע לנו טכנאי להעברת הקו, פשוט עשיתי קומבינה שמחברת אותנו בכל זאת לקו שלהם כאילו כלום לא קרה.

במהלך השבוע הגיע טכנאי של ספקית אחרת שוב כי הדברים לא כולם עבדו כמו שצריך, הוא ביזבז חצי יום רק כדי לגלות שבצד השני לא הפעילו אופציה קטנטנה אחת... ברגע שהיא הופעלה הכל חזר לעבוד.

כעת נשאר רק שיעביריו בזמן הקרוב את ה UPS ואז הספקית הראשונה צריכה לשלוח טכנאי להעביר באמת את הקו כמו שצריך.

השבוע יש לנו מסיבת קיץ של העבודה, ולצערי הפעם זה במקום לדעתי לא הכי משהו ויש לי תחושה שזה יהיה לא כיפי בכלל האמת. יש הרבה פחות עובדים וזה לא נראה מזהיר כל מה שקורה, זה לא שהחברה הולכת להסגר אבל כרגע היא כאילו בקיפול רגליים ומעבר פאזה סוג של...

בכל אופן לפני שאגיע לשם אצטרך להכנס למשרד להיות עם הטכנאי של הספקית, אם זה מתעקב אני ממש לא אשאר שם הרבה איתו...

לאחרונה נהייתי טיפה אובססיסבי על כל מיני דברים, בינהם ביט קוין וכו, אני פה ושם מנסה קצת להשיג למרות שכרגע יש לי כמות ביט קוין שוות ערך לכ 173$ שזה לא רע בהתחשב בעובדה שעשיתי את זה מכלום בכלל.

יש גם משהו שבנתיים לא אדבר עליו כי עוד מוקדם אבל יש מצב שיש התקדמות מעניינת בעניין ערוץ היוטיוב ומסביב...

הדודות כבר כמה שבועות ברצף באות לעיר בשישי בערב לשבת בבית קפה, זה בסדר הבעיה שלי לא איתן, זה זמן עם קרובי משפחה והכל טוב... אבל למה כל הזמן לאותו הבית קפה שבאמת שהוא לא כזה משהו. מודה שקצת נמאס, היום זו הייתה נראה לי פעם רביעית ברציפות.

זהו להיות באמת שאין לי כרגע מה לחלוק, יש כמה דברים כמו שציינתי שיישארו בנתיים אצלי.

אז... פינת הצחוק...

סוף.

Lisa

הכאב ללא ספק לא נפסק, זו להקה שגדלתי עליה...

לאחרונה אני לא מצליח לקבוע עם חברים כמעט, רק אחד מהעבודה הקודמת, השאר כאילו לא יודע מה...

על בחורות אין מה לדבר, לאחרונה okcupid עשו כמה שינויים וגם האתר שלהם התחיל להיות לא כזה טוב, 

עם כל מה שקורה בתקופה האחרונה זה נראה סוג של ההתחלה של הסוף שלי או משהו... לא יודע איך עוד להגדיר את זה...

גם בעבודה בוטלו כל מיני דברים, מהצד זה באמת נראה כאילו החברה בקרוב לא תהיה פשוט או משהו..

לפני כמה ימים התחלתי לנסות לחפש קצת מוזיקה חדשה, היו כמה שירים שסתם היו שמורים לי פה ושם, חלקם מוכרים שכולם שומעים ביום יום... חלק פחות...

ואמרתי ננסה קצת עוד לשמוע איזו זמרת יפנית שמצאתי עוד שבוע שעבר...

ואכן נפלתי לסוג של אהבה חדשה... זמרת עם קול יפה, נראית נהדר הקליפים חמודים השירים ברובם בנתיים טובים ויש כאלה שכבר ממש חדרו פנימה חח... רק מה, נסו להוריד עכשיו דיסקוגרפיה של זמרת שלא מוכרת ממש בכל העולם וקוראת לעצמה... Lisa 

חיפוש ראשון באתר טוררנטים מוכר העלה רק תוצאות של פורנו! (מילא, אבל זה גם לא היה יפני! בושה! חחח) אז נאלצתי לחטט ומצאתי אתר שאסף להורדה כל מיני אלבומים וסינגלים שלה להורדה דרך אתר מעט מפוקפק, אבל הורדתי וזה בהחלט נחמד...

מבחינת סדרות, התחלתי לראות מה שכולם לאחרונה מדברים עליו, נו לפחות הגיקים, ריק ומורטי... זה חמוד אבל... totally overrated לדעתי... מה שטוב לי שזה כן מצחיק לרוב וזה כ25 דקות כל פרק אז זה טוב לי לשעות שינה.

אגב, אתמול ראיתי סרט... מוזר, מצאתי אותו באתר של סינמה סיטי אם אני לא טועה בקטגורית בקרוב... הבעיה שכשחיפשתי מה להוריד גיליתי שהוא מאיזה 2015! אז הזוי שיש סרטים שמראים לנו בארץ באיחור של שנתיים!! אבל מה שטוב זה שזה היה סרט בהחלט טוב! הסרט נקרא Mr. Right ואני ללא ספק ממליץ לראות הוא ממש מצחיק מגניב והזוי.

זהו, פוסט קצרצר כזה ונחמד, אני אפילו אשקיע ואתן לכם לשמוע שיר יפיפה של Lisa...

סוף.

PONPONPON

זה היה קשה... זה עדיין קשה...

לאבד משהו שהיה במשך רוב החיים שלך חלק בלתי נפרד ממך שחיזק אותך ותמך בך, מוזיקה זה משהו חשוב בחיים וכשיש לך איזה זמר/להקה שאתה אוהב אותם 100% זה בהחלט מהנה כיף וטוב אבל כשקורה איתם משהו כמו מה שקרה לצ'סטר מלינקין פארק זה כאב נוראי כאבל לא נסבל.

עברו כבר שבועיים והאמת שרק אתמול בערב אני חושב שתהליך ההחלמה האישי שלי החל, כלומר למרות שמעריחצים מתאחדים למפגשים לדבר אחד עם השני לשתף ולחזק וזה כמובן טוב והאמת שהשבועיים האלו הכרתי המון אנשים כאלה ואחרים, כאלה שמדקלמים כמוני את מילות השיר QWERTY או enemy across the line, כאלה שכשמישהו צועק "If somebody falls down" יודעים טוב מאוד לדפוק צרחה בחזרה "Pick him up" כאלה שיודעים בדיוק מה לינקין פארק אומרים ועל מה כל זה... זה אכן מדהים, הנסיבות נוראיות כמובן ללא שום ספק, הכאב הזה ילך איתי עוד המון זמן והאמת שיש כרגע אך ורק שני אנשים שם שאני רק מחכה להחלטה שלהם, ולמרות שתהיה אשר תהיה אני אתמוך ואבין אבל כמובן שיש מספר כיוונים שיותר היו טובים לי. הזמן כבר יגיד...

שבועיים שלא יכולתי לשמוע מוזיקה לחלוטין! לא מסוגל פשוט...

אתמול בערב כבר לא יכולתי הייתי חייב איכשהו לשמוע מוזיקה, אך אם אני מפעיל את הפלייליסט שלי, הוא מכיל יותר מ50% לינקין פארק ואת זה אני עוד לא מסוגל לחזור לשמוע רגיל...

הבנתי שאני חייב משהו מקפיץ חיובי קיצבי שעוד לפני שאשמע את זה אדע שזה יהיה ממש טוב ומגניב...

למזלי, לפני כמה ימים זה היה כמו פלאש בקים, יפן, יפן, יפן עוד ועוד... זה כאילו שוב קורא לי...

אז אתמול הבנתי שעלי לפתוח יוטיוב ולמצוא איזה פלייליסט או כמה של Japanese anime music ומספר פלייליסטים שכללו כל אחד 3 ספרות של שירים היו בדיוק מה שהייתי צריך, כמובן לא שמעתי הכל אבל היו שם קליפים עם זמרות יפניות שנראות חלום על! היו קליפים של אנימות שהכרתי וכאלה שלא, היו כאלה שנורא התגעגעתי והיו כאלה שרציתי לדלג רק כי ידעתי שאראה בקרוב ועוד... היו כמה שירים שרשמתי בצד כדי להוריד וכו... זה שימח אותי ובהחלט העלה את המצב רוח עד ש.............

אני לא יודע האמת, עכשיו כשאני חושב על זה לא נראה לי שהשיר הזה הופיע באנימה כלשהיא, אבל אולי...

בכל אופן כשהשיר התחיל וראיתי את הקליפ... זה הולך ככה, הלסת נופלת מרוב הדבר ההזוי שאתה רואה, ואז כשאתה חושב לרגע שזה נרגע קורה שם משהו הזוי עוד יותר... ועוד יותר... וככה כל הקליפ שמלווה בשיר כל כך קחטצ'י דביק ששרה ילדונת שנראית כמובן טוב ונשמעת מצוין, בדיוק כמו שהיפנים יודעים לעשות... הייתי חייב למען ההשוואה לראות כמה קליפים מהעולם שאני מכיר שהם ממש הזויים... אז אחרי המון זמן יש מתחרה לסינים לדעתי... 

ואז ראיתי אותה שרה גם בהופעה חיה, התלבושת שלה הזוי בדיוק בהתאם והריקוד... אוי זה פשוט... אוי וואו! או אימא? וווא! לא יודע אין לי הגדרה אבל יש לכך תוצאה אחת...

כבר למעלה מ24 שעות אם השיר הזה לא מתנגן לי ברמקולים במחשב או בפלאפון הוא כן מתנגן בראש וזה כולל את החלום שהיה לי!! כן בחלום זה הדבר היחיד שנשמע שם! 

הזוי אבל אני שמח שמצאתי ביוטיוב גירסאת 10 שעות של זה, לא צריך לחכות לפירסומות שיש לרוב כשמפעיחלים ניגון בלופ ביוטיוב (כן יש אופציה כזו ביוטיוב) וגם לא צריך כל 4:04 דקות לחזור לחלון לרענן :)

כבר קראתי את הליריקה כבר קראתי את התרגום וכבר שמעתי גירסאות באנגלית ורוסית, רמיקסים ואפילו פיודיפאי, כבר ראיתי את ההופעות שלה בארה"ב ועוד, ראיתי שגם השירים האחרים שלה לא רעים אך עוד לא סיימתי עם זה... אוי אימאלה, אני עדיין מקפץ כמו איזה ילדה קטנה ולא מצליח להפסיק! זה טוב או רע? לא יודע אבל זה מה שזה כרגע וזה עושה לי כרגע טוב ואני כבר מבין שזה שוב רק עניין של זמן... אבל בטח לכולם סביבי זה ברור שJapan3 הוא גם בלתי נמנע ויבוא וזה רק שאלה של מתי...

אז אם אתם מספיק חזקים או ש, עיזבו! פשוט הידבקות מהנה וקדימה לקפץ!!!!!!!!!

סוף.

R.I.P. Chester Bennington

קשה לי נורא...

רציתי לספר על הסרט ספיידרמן שראיתי שבוע שעבר, רציתי לספר איך הצלחתי להגיע לקולנוע ביום שבת בצורה הזויה, רציתי לספר על כל הבאסה שהיה לי ואיך זה שוב נרגע עם חלום איתה, רציתי לספר על עוד חלום איתה אפילו, רציתי לספר על המשקפי שמש החדשות, רציתי לספר על איך ב1 בלילה מצאתי את עצמי אי שם אוכל המבורגר...

אבל מאז יום חמישי אני פשוט לא מסוגל לחשוב נורמאלי...

הסולן של להקת לינקין פארק, צ'סטר בנינגטון מת, השמועה אומרת שהתאבד, גם קושרים את זה להתאבדות מלפני כמה חודשים של חברו הטוב קריס קורנל כאשר צ'סטר מת ביום שהיה אמור להיות יום ההולדת שלו...

זה לא נתפס, זו הלהקה שגדלתי עליה שבעזרתה עברתי המון דברים בחיים שבלעדיה אני בספק גדול אם הייתי עובר...

אני קבוע כשכותב כאן פוסט שומע מוזיקה, אבל כעת אני לא מסוגל אני לא מצליח להקשיב למוזיקה שלהם בנתיים, זה צורם לי נורא ואני יודע שיש לי עוד שירים אבל לינקין פארק בלבד זה כחצי מהפלייליסט שלי ואני פשוט לא מסוגל.

השירים שלהם היו איתי כשהיה לי טוב, השירים שלהם עזרו לי להתגבר כשהיה לי רע, הצרחות בשירים של צ'סטר היו בדיוק הצרחות שאני ורבים אחרים לא הצליחו לצרוח בעצמם. 

אומרים שצ'סטר סבל מדיכאון, ידוע שהיה לו עבר קשה מאוד וילדות שכללה התגרשות של ההורים, התעללות מינית והוא התדרדר לסמים וכו, אבל עם זאת בתקופה שבה הוא עם הלהקה הם החזיקו אותו, ולאחרונה הוא היה נראה נהדר! עם המשקפיים והכובע הזה מחייך הרבה.

מאז חמישי שזה קרה אני רואה בכל קבוצה בכל להקה ובכל הופעה של להקות אחרות שיר שמוקדש לצ'סטר, אזכורים אינסופיים, געגועים ואף מעריצים לשעבר שחוזרים ומגיעים ומביעים את הצער שבהם.

סבב ההופעות שתוכנן להתחיל בתקופה הקרובה בוטל, כל חברי הלהקשה שבורים ולא מצליחים לעכל... 

אני יודע שזה אנוכי מאוד, אבל צ'סטר השאיר אותי ללא חלק ניכר בי, הוא לקח ממני משהו שהיה חלק ממני קבוע! גם כשלא שמעתי מוזיקה בראש התנגנו שירים שלהם! כשרציתי להביע משהו מהרגשות שלי אך לא במילים שלי זה היו ציטוטים מהשירים שלהם! הם אלה שנתנו לי את הכוח לשרוד, הרי אני בעצמי בואו נודה בזה לא מעט סובל מדיכאון...

וזה מפחיד אותי, אם אדם כזה שיש לו עבודה נפלאה, המון מעריצים, אישה וילדים, חברים טובים, כסף ומה לא ובסוף הוא מתאבד? מה יהיה איתי? במיוחד עכשיו שאת החלק הזה ששמר עלי ועזר לי להתגבר על דברים, שהוא איננו...

גם אם אצליח להסתכל ימינה ושמאלה, אין עוד להקות כמוהם ממש, ישנם להקות שקצת דומות אבל זה לא אותו דבר ורובן לא פעילות עד כדי כך.

לינקין פארק אומנם התחילו עוד לפני שצ'סטר הצטרף אליהם, אך ההצלחה האמיתי שלהם התחילה רק לאחר שהוא הצטרף.. בלעדיו כעת לא ברור מה יהיה עם הלהקה, רוב חברי הלהקה שותקים ורק ג'ו, אותו אחד שלרוב גם לא מכירים את הקול שלו מרוב שהוא שקט, צייץ שהוא מתגעגע לחברו...

מייק ביקש למסור למעריצים דרך אחד העובדים של וורנר ברוברס שהוא אוהב את המעריצים ומודה להם מאוד על התמיכה.

אני לא יודע מה יעלה בגורל הלהקה, אני גם לא יודע כעמ מה יהיה איתי, אבל אני מפחד... מפחד מאוד...

כשלינקין פארק שיחררו את האלבום האחרון הם שוב שינו את הלוגו שלהם מעט, כשהם הסבירו, כל קו חיצוני למשושה הוא בעצם מסמל כל אחד מהם, וכעת הרבה מעריצים וגם מייק שינו את הלוגו כשקו אחד חסר...

סוף.

משקפי שמש

אני אחד שפשוט לא אוהב משקפי שמש, בעצם אולי אין לי בעיה איתם אלא ספציפית עם אלו שיש לי?

פעם לפני הרבה שנים לפני הצבא היו לי כאלו דקיקות עם מסגרת כחולה ועדשות שמבחוץ נראו כזה צבע מוזר מתחלף מעט. הן היו סבבה אבל אני זוכר שהרגשתי עיווט בצבעים דרכן... אולי זה רק אני...

במהלך הצבא היו לי משקפיים דומות מעט, לא זוכר איך הן הגיעו אלי אבל הן היו דומות לקודמות רק שחורות, די פלסטיות והמחיר שלהן בטוח גם לא התקרב ל100 שקל, הן היו נהדרות ואי שם בארון בחדר בצבא נעלמו ולאחר מכן נשברו. במהלך הצבא אימא שלי הייתה אמורה לקבל משקפי שמש מתנה באיזו חנות של מכר שהיא עשתה אצלו הרבה זוגות משקפיים, לעצמה לאבא ולסבתא. מכיוון שלכולם היו משקפי שמש גררו אותי לבחור, משהו איכותי ושיחסום את השמש מכמה שיותר כיוונים, ניסיתי כל מיני, זה בדיוק כשהתחילה האופנה של הזכוכית האחת שבאמצע יש לה כאילו עיקום שמבליט ללא מסגרת רק המקלות שהולכים לאוזניים, כל זה מגיע מחברת בגדים או בולשיט מוכר מאוד כלשהו במחיר בהתאם...

וכך נתנו לי משקפי שמש שמבחינת הסובבים נראות עלי טוב, הן חוסמות חצי פרצוף, אופנתיות של פראדה ועולות מעל ל1000 שח, אני לא אהבתי אותן כל כך אבל הן כן היו נוחות...

וטכנית הן אצלי עד היום אבל אני לא אוהב אותן, הן גם עם שריטות כבר לא יודע בכלל איך והן כל פעם עם אבק וזה...

אז השנה החלטתי לנסות למצוא משקפי שמש כי ראיתי שאופנת המשקף הענק המכוער נגמרה...

ואכן יש כמויות גדולות של משקפי שמש שממש נראים לי אחלה, אבל כבר מוזר לי שאף אחד מהם זה לא פראדה לא גוצ'י וכל הזבל הזה... וכך נעצרתי מהר מאוד על חברה כלשהיא בשם oakley היה להן אופציות מגניבות במחירים בסדר גמור, לא הכרתי את החברה אבל זה היה נראה טוב, היה לי נוח, קליל ורק תבחר...

ובאחת החנויות בעודי בוחר המוכר אמר לי יש את זה וזה וזה בהנחה עכשיו ובינהן איזה שם חברה משונה Julbo שאני עדיין מתבלבל... קצת הצחיק אותי השם והוא אמר שזו חברה צרפתית טובה, נו ברור, מה תמכור משהו לא טוב? חח

בכל אופן הכל שם צמוד לשני אז התחלתי למדוד עד ש...

שמתי עלי זוג שהיה נראה טוב ברגע הראשון, אבל כששמתי אותו חשכו עיני! אני בקושי ראיתי משהו, כלומר זה משקפי שמש אתה אמור לראות פחות אור במיוחד שאתה בחנות ולא בשמש, אבל המשקפיים האלו כאילו היו 2 רמות מעל האחרים, כששמתי אותן הן החליקו לי לראש למקום כאילו נבנו לראש שלי וזה למרות התווית זמזם המעצבנת של החנות, אלה היו הג'ולבו האלה, רשמתי מהר את הדגם והמשכתי למדוד, אבל אחריהן כאילו שום דבר לא הרגיש לי...

אז הלכתי, החלטתי לנסות עוד חנויות ובנתיים לראות בבית מה זה... למה דווקא הדגם הזה כששמתי אותו היה כזה אחר ולמה המחיר שלו היה כ1000 שח לפני הנחה?

בבית הסתכלתי והבנתי שזו אכן חברה רצינית למרות שגם האחרות לא רעות בכלל, גיליתי שמה שמדדתי כלל בצדדים מגנטים מתפרקים שאוטמים מהצדדים מעט ובלעדיהם זה נראה מגניב עוד יותר.

ביום אחר בחנויות אחרות מדדתי עוד, גם עוד חברות... ובסוף החלטתי שהדבר הנורא חשוך ההוא זה מה שאני רוצה...

אז רציתי לוודא... מצאתי אותן בעוד חנות עם עדשות מעט שונות, יש כמה סוגים שכבר הכרתי אותם. שמתי אותן ושוב הרגשתי את השוני שלהן... הסתכלתי על המחיר שהיה הרבה יותר זול, המוכרת אמרה לי כמה זה אחרי הנחת 30 אחוז וכששמעתי את המחיר עשיתי משהו שאימא שלי עדיין לא קולטת, יצאתי מהחנות, הוצאתי את הטלפון ובכמה קליקים הזמנתי אותם מאמאזון בכ 150 שח פחות וזה אחרי ההנחה... עד ה3 לאוגוסט הן אצלי...

אבל בערב קלטתי שעשיתי טעות! יש עוד אמאזונים בעולם, לאחרי מספר דקות הבנתי שבאמאזון צרפת שמשם גם הן מגיעות, הן עולות פחות, המשלוח זול יותר וגם מהיר יותר...

אז ביטלתי את המשלוח מארה"ב וברגע שאחרי כמה שעות הביטול אושר, הזמנתי אותן מצרפת והן כבר בדרך.

לדעתי הצלחתי כאן, אני עשיתי לעצמי חווית קניה שנהניתי ממנה וגם חסכתי וגם ניצלתי את האינטרנט. ככה זה צריך להיות היום!

אבל בואו נחזור רגע ליום ראשון...

טיילתי עם חבר מהעבודה הקודמת והוא בסוף הביא לי איזה סטרימר שהוא קנה להורים שלו כדי שאעשה עליו סירטון לערוץ שלי. כמובן לטלויזיה בבית הוא לא יתאים אבל התכנון לבדוק אותו במסך מחשב.

אני חוזר הביתה עם זה בדיוק כמה דקות לפני שמתחילה תוכנית טלויזיה סגנון טריוויה מעניינת בערוץ רוסי שמשודרת בשידור חי, זו סדרת משחקי טריוויה מוכרת וחכמה שאימא שלי די הדביקה אותי בה...

החדשות נגמרות ולפתע במקום שהסדרה תתחיל, מתחיל לו סרט לא קשור לחלוטין! 

חשבתי קרה משהו, בפייסבוק של התוכנית לא רשום כלום, גם לא באתר שלהם.

ואז נכנסתי לאתר של הערוץ בו היא משודרת לשידור החי, והפלא ופלא התוכנית התחילה, זה הוט שהחליטו לעשות מה בראש שלהם!!!

התעצבנתי, שאלתי את אימא אם היא רוצה לראות במחשב אבל לא התחשק לה...

"מה אתה לא יכול לחבר את זה איכשהו לכאן?" זה מה שתמיד אמרתי לך!! עם הטלויזיה האנטיקה הזו לא.........

אני? לא יכול משהו??????? רגע...

אז הסטרימר אנדרואיד כבר די מת, הישן ההוא שהיה לי מפעם שבקושי עבד אבל התחבר לטלויזיות ישנות, גם את השלט לא מצאתי...

מצאתי את הממיר אותות מHDMI לכבל RCA, צד אחד תקעתי כבר ישר את הכרומקאסט שלי, צד שני צריך 3 בננות לשם ולטלויזיה... אבל אין! אין לי כבר כבלים כאלה שנים! לאבא אולי, אבל אצלו זה רק אאודיו, סבבה אני אסתדר עם זוג, לא יהיה אודיו סטריאו...

מוצאים, מחבר הכל, מחבר כבל לקרומקאסט בשביל חשמל ו... אה... אין שם שקע זמין באזור.... מביא את הסוללה הניידת, מחבר לשם, למזלי טעונה... הכל מחובר! הטלויזיה מזהה את הממיר אותות אבל זה לא מצליח להראות כאילו חסר מתח... וכן לממיר יש כניסת miniUSB רץ לחדר מביא microUSB, מנסה לחבר לפורט נוסף בסוללה ולממיר אותות ומבין שזה לא הכבל הנכון, הופך את החדר מוצא מחבר, יש אות מהקרומקאסט אבל מרצד מאוד, מעביר לPAL בום! עובד חלק אבל שחור לבן... זה מה יש כרגע.

שלב הבא מבין שהכרומקאסט מעולם לא חובר לרשת האלחוטית בבית, שולף את כתובת הMAC שלו והולך למחשב לשחרר אותו לרשת. חוזר, מחבר ו... הוא לא רואה כלום ברשת ואני לא רואה אותו... אולי סוג של Isolation ברשת של ה 5G? בוא נחבר ב2.4G, רץ מכבה את הרשת האלחוטית כדי שהקרומקאסט לא ינסה להתחבר אוטומטית, מגדיר מחדש, מחבר לרשת הרגילה ובום הפלאפון מזהה, מפעיל את השידור החי בפלאפון ולוחץ על כפתור הcast שמוטמע בנקסוסים ישירות במגירת ההתראות.... והנה, גיליתי את הבאג הראשון באנדרואיד בטא שיש לי, הקאסט לא עובד!

זהו? מוותרים? אה לא! כרום כבר הרבה זמן הטמיעו את הקאסט בדפדפן במחשב, רץ למחשב מפעיל שם את השידור לוחץ על קאסט ובאותו רגע אימא ואבא צועקים לי שזה עובד...

חוזר לשם, מתישב סוף סוף עייף גמור אך מרוצה! מסתבר שבנתיים התוכנית התקרבה לסיומה, הפסד מגעיל ומשחק רע... באתי רק לסוף... אבל היי, אני מסתכל על מה שקורה שם... והצלחתי! חיברתי כרומקאסט לטלויזיה משנות הלא יודע מה...

זה היה הערב שלראשונה ההורים אמרו שאוקיי, אולי אם כל כך רוצים אפשר להחליף את הטלוויזיה!!! ווהו!!!!!!!!!!!

מאז, עשיתי את הסרטון על הסטרימר שהחבר קנה, הוא מכיל בתוכו את הפונקציות של כרומקאסט אבל עם אנדרואיד מלא כמעט ועובד ממש נהדר!! אהבתי מאוד, במיוחד המחשבה שאימא חושבת אולי לעבור לטלויזיה רוסית מהאינטרנט, זה כבר יהיה כממיר לזה בכיף, הוא ממש לא יקר והוא ממש קטלני וגם נטפליקס מובנה ועוד...

נראה לי שבקרוב אתחיל לברר מחירי טלויזיות וגדלים מתאימים, ובשל האהבה של ההורים שלי לווליום גבוה כנראה אצטרך סאונד בר כלשהוא...

פינת הצחוק

סוף.

חולה בקיץ

זה נהיה ממש מקצועי מבחינתי לפספס את הפוסטים פה אה?
פעם חשבתי שזה יקרה כשהחיים שלי יהיו סבבה ותהיה לי מישהיא... זה ממש לא ככה מסתבר...

אז מה היו לנו בקצרה?
אימא שלי איזה יות החליטה שעושים הליכות, אז עשינו הליכה באחד הרחובות הראשיים של תל אביב, האמת חתיכת הליכה ובקצב לא רע... כל הכבוד לה, אבל שם זה לא נגמר! חוץ מיום אחד שעשיתי משמרת ערב, הלכנו ככה כל יום!! היה שלב שאני כבר רציתי שתפסיק חח.
באחד הימים עצרנו לאכול באיזו מסעדה רוסית שהמליצו לה, המסעדה לא רעה אבל ממש קטנה וכל הזמן יש שם רוסים מוזרים שעושים הרצאות או משהו מוזר, האוכל לא זול אבל היה נחמד לאכול פלמני טובים במסעדה, הם היו ממש לא רעים חוץ מהעבודה שבבית אני אוכל מינימום כמות של פי 3 מהמנה שם.

ואז איזה בוקר בשבת הרגשתי קצת יובש בגרון, כנראה לא שתיתי מספיק בלילה או משהו...
בצהריים לפתע הרגשתי ממש רע ופשוט נשכבתי לישון עד הערב. בראשון הלכתי לעבודה ודי שרדתי אבל למחרת כבר הלכתי לרופא ו3 ימים הייתי בבית. כבר מזמן לא הייתי חולה, ממש ממש מזמן, מספיק כדי לשכוח איך זה מרגיש ולפתח פראנויות מפגרות מאוד. איכשהו כמו תמיד בסוף התברר שמסתובב איזה וירוס שכולם חולים עכשיו... בהחלט לא נחמד אבל לפחות אני לא כזה מפגר להיות חולה בקיץ בלי סיבה אה?
באתי לרופא וזה רופא שמעולם לא הייתי אצלו, כשהוא שמע שפעם אחרונה שביקרתי במפראה הייתה כשהרופאה שלי עוד עבדה הוא היה מופתע, הסתכל על הגרון שלי פחות משניה זרק איזו מילה ואמר שזה כלום, הביא מרשם לדקסמול כי נגמר בבית האקמול, לגרון כשאמרתי שאני נגד סטרפסילס אמר להתייעץ בבית מרקחת או לגרגר מים עם מלח שאגב כלל לא עזר...
האמת עזרו רק שני דברים, בעצם זה אותו אחד! תה ג'ינג'ר חם או נוסחת הקסמים שלי שאני תמיד מכין כשאני חולה...
לסחוט מעט ג'ינג'ר, להוסיף דבש ולדלל עם מים קצת, 2 כפיות בבוקר, 2 כפיות לפני שינה וזהו. הדבר הזה פשוט שיקוי קסמים! אגב אחד הימים אכלתי משהו לא טוב, הבטן התחילה לכאוב אבל לא הייתי במצב של לטפל פשוט הלכתי לישון ואחרי שלקחתי את השתי כפיות גיליתי שזה שורף בבטן, אבל בצורה נעימה כזו... כעבור כמה דקות הכאב בטן עבר...

אז לאחרונה נמאס לי, זוכרים סיפרתי שאחד החברים בעבודה באחת מאפליקציות ההכרויות תופס לעצמו בחורות בתשלום וכאלה? אז האפליקציה הזו בכללי בשביל הכרויות וגם אני רשום בה רק שלא בתשלום חח. אז סיפרתי לו שהתחלתי התכתבות קצרה של היי וקיבלתי תשובה ממישהיא ממש ממש חמודה כזו, פנים חמודות כאלה מצולמת עם אוזניות ברחוב בתל אביב...
הראתי לו את התמונה ואז הוא עונה "אה זו, היא רוצה XXX שקלים לשעה" חשבתי הוא עובד עלי, אבל הוא הראה לי את ההתכתבות שלו איתה. הייתי פשוט מבואס מאוד ואז הבנתי שזה הסוג היחידי שיענה לי כבר...
האמת, יש לי בערך תאריך שהחלטתי שאם לא קורה עד אז כלום אני מוחק את כל האפליקציות ההכרויות ומסיים עם זה, וזה הרי הערוץ האחרון שאני עוד מתקשר עם בחורות...
אבל כרגע, אני רוצה כבר עכשיו למחוק את זה, נמאס לי לחלוטין מכל זה.
יש לנו מישהיא די חמודה ונחמדה בעבודה, אמרתי לעצמי לך דע... כבר ידעתי שיש לה ילד למרות שהיא לא נשואה או משהו, אבל לא יודע היא נראתה בסדר כזה ואז קלטתי שהיא מעשנת ועם קעקוע וכו... זה לא בשבילי גם מהעובדה של הילד אז עם כל זה בכלל כבר לא...
ליפן אני לא אטוס יותר לבד ובואו נודה בזה, אף אחד לא יטוס איתי גם. אני לא מצליח למשוף אף אחד לטוס לסוף שבוע למשהו קרוב סתם בטן גב או משהו ושלא נדבר על לצאת לפעמים...

הנה היה את הלילה לבן, הבחור מהעבודה הקודמת אמר ישר שהוא קבע עם חברים, אבל חבר שעבד איתי בעבודה שאני בה עכשיו די זרם. זרם עד כשעה לפני, ואז אמר, אולי הוא יבוא בלילה כבר, בקיצור... חזרתי כמובן הביתה בסוף, שיחקתי טקן וגיליתי שהוא משחק קצר מאוד!! וזהו....
למחרת גיליתי שבת דודה שלי החליטה כן לטייל בלילה לבן, הייתה באיזה מרכז תרבות רוסי וסיפרה שהיה נחמד וכאלה... מה לא יכולת להגיד לי?????
אז כה, אני קורא את הפסקאות האחרונות ומבין שחזרתי לאיזו רגרסיה, אני שוב מרגיש לבד שוב חברים די נוטשים אותך ושלא נדבר על בחורות, מה שמפחיד שהפעם אני די אומר שיהיה ומבין שזה מה יש ודווקא פחות רוצה לצאת או לעשות משהו...

לפני כשנה, הבולגרי חפר לי על מטבע דומה לביטקוין שנקרא אטריום, משהו חדש שאחד שווה 13 דולר והוא כן ניתן לקריטה עדיין ושזה הדבר הבא, קצת זרמתי והגעתי למצב שיש לי כ... 0.6 אטריום ואז נטשתי...
לפני כמה ימים הוא מספר לי שהמטבע שווה קרוב ל300 דולר, רצתי לנסות להוציא את הכסף באמת וזה די תקוע באתר שפשוט מסרב לעזור עם העברה בנקאית בטענה שיש יותר מדי עמלות והכרטיס שלי לראשונה מסורב...
נו, אין כסף קל כנראה... למרות שהראש הקרימינאלי שלי עכשיו רוצה לנסות משהו...

אה ואגב גם ביוטיוב לאחרונה לא כזה הולך לי משום מה...
יאללה עוד שבוע בפתח... בואו נראה מה יהיה השבוע...


סוף.