השבוע הזה נגמר, מצד אחד טוב שכך מצד שני החרא שהתחיל בוא רק התחיל אפשר להגיד...
אז... זה התחיל מזה שזה השבוע האחרון כביכול שהיפניות עובדות אצלינו...
אני אדלג פה ושם אבל עד הרגע האחרון שבוא הלכתי סוג של להפרד נשארו כבר פחות שם, היו כמה שפוטרו לפני. התסבר אבל שבמקום שאחת תשאר לחודש נוסף לסגירה, נשארות שתיים. אחת שהיא מבחינתי הבחורה הכי יפה בכל החברה, והשניה היא אומנם מבוגרת ועדיין יפה, היא הכי ותיקה...
אז כה, כל זה באסה בפני עצמה...
הגיע הזמן לקנות מקרר... הידד... יש לי מספיק כסף וזה המטרה הרי...
אז... דיברנו עם האיש שאנחנו מכירים שעושה לנו מחירים טובים והכל, אבל הוא הציע בחום ללכת לחנויות שנבחר משהו ואז נדבר איתו, רק לוודא שהגודל של המקרר יכנס במקום שהוא צריך להיות...
כעבור יומיים היה לנו את הזמן אבל לא לפני שיום לפני זה אימא שלי מקבל התרעות מהבנק...
וזה הרי אחרי שהזהרתי אותה... כרגיל... חריגה!!!!!!!!!!
אחלה! כל המחיר שהיה אמור להיות מושקע במקרר, הלך לסגור את החריגה... לקחתי לה שוב את הכרטיס אשראי מה שאומר שכל דבר שהיא צריכה לקנות אני מביא לה את הכסף.
אבל... החלטתי שיש לי את התקציב בכל זאת לקנות מקרר... אז הלכנו לבחור... אחרי בחירה לא ארוכה מדי, למרות שאימא לא אהבה את מה שאני אהבתי, היא כן אהבה מקרר דווקא עם 4 דלתות של סמסונג שנראה סבבה... המחיר, לא נמוך, האמת גבוהה ממה שציפיתי אבל סבבה, נכנסנו לחנות אחרת ואז גילינו שאותו מקרר שראינו קיים גם בצבע "שמפניה" שאימא מאוד אהבה... המחיר היה גרוע יותר וכשניסינו לברר מחיר סופי ישב איתי ה"מנהל" סניף שאחרי שהעובדת שלו כל כך הנעימה את זמנינו עד שאשכרה חשבתי שאולי נקנה שם אם המחיר סבבה, הוא הרגיז אותי מהר, הרעיון שלנו היה למחרת רק לבדוק אצל האיש שאנחנו מכירים מחיר ואז לקנות, אבל המנהל הזה לא רצה לתת לי מחיר אם אני לא קונה עכשיו, אז לא נתתי לא לחפור יותר מדי...
אז למחרת, קיבלנו מחיר מהאיש ההוא שהיה נמוך ביותר מ1000 שח! עדיין יקר אבל זול יותר...
ואז היה את הקטע שאני עם ישראקרט דירקט שאין לו תשלומים והמגבלה בתשלום אחד היא עד 3000 ש"ח...
אבל כבר ידעתי שאפשר להעביר פעמיים, הקטע שפה גם היה שארית להעברה שלישית... סיכמנו שמה שיעבור בכרטיס יופי ואת השאר אני אשלם מזומן באיזה סניף שלהם שנמצא מסתבר קרוב לבית, אחרי כמה רענונים עצבניים באפליקציית הבנק שמחתי דווקא לראות שהכל ירד בלי בעיה...
הידד! גם קיבלנו כבר את השיחה שתיאמה לראשון הקרוב את האספקה...
וכאן מתחיל הרבה חרא אחר...
אז... יש לנו ארגון שבעצם קובע חוקים בתחום שהחברה עוסקת בו... הארגון הזה אירופאי והרבה חברות לא רוצות לעבוד תחתיו כי הוא ממש נוקשה, אבל החברה שלנו להפך נחשבת שונה בזה שהיא כן עובדת איתו...
אז הארגון הזה החליט שבקרוב לא יהיו יותר מכירות בכלל מישראל...
אותו רגע פשוט בלי בעיה הציעו לכל אנשים המכירות, מי שרוצה שיעשה רילוקיישון לסניף בחו"ל ומי שלא אז... לא...
עכשיו, אנחנו לא מכירות... אבל כמות אנשי המכירות ומה שקשור להם אצלינו זה לא קטן בכלל... וכשהם ילכו, לא ברור אם צריך באמת כמות אנשי IT כזו במיוחד שאמור להתחיל אחד נוסף בקרוב...
מצד שני, יש מצב שכן... העבודה שלנו תופנה להמון נושאים ומחלקות אחרות במיוחד שאצלינו רוב הדברים נקבעים...
איש לא באמת יודע מה יקרה וגם לא ממש מספרים לנו...
ואם זה לא מספיק...
לפני כמה ימים היה משהו אבטחתי שהייתי בטוח שהוסיף איש אבטחת המידע וזה שוב מנע מרוב החברה לעבוד, הורדתי את זה אבל החלטתי להוריד הרשאות באותה מערכת לאיש אבטחת מידע, המנהל שלי לא אהב את זה בכלל אז החזרתי חזרה. בסוף התברר שהוא לא היה קשור לזה אלא בגלל באג מישהו מאיתנו גרם לזה.
למחרת, המנהל שלי לקחת אותי לשיחה על זה שאשכרה כללה את המשפט "אתה מבין שעל דברים כאלה אתה יכול ללכת?"
זה סבב עוד כמה דברים שמה זה ביאסו אותי... אני כבר לא בטוח, אולי הם רוצים לפטר אותי או שאלך? אני פשוט לא יודע... אני מבולבל מכל זה ואני ממש לא מרגיש שהמקום שלי בטוח שם אחרי כל זה... טכנית אני גם אמור לבקש סליחה מאותו איש אבטחת מידע... האמת... המחשבות שלי מאוד מעורבות על העניין... אני כנראה אקפוץ אליו למשרד השבוע אבל... לא יודע...
כל זה לא נגמר אבל...
בן דוד שלי מהולנד והבן שלו אמורים להגיע השבוע לארץ, הם יהיו אצלינו רק איזה 2 ערבים מסכנים ולא רציפים אבל אוקיי... אז ביקשתי המנהל לצאת בשני הימים האלה מוקדם יותר... משהו שקורה פה ושם שאחרים מבקשים, זה גם ימים שכולם נמצאים!! הוא עשה כזה שריר שפשוט הרגשתי שלא יודע מה כבר...
אם הוא לא יתן לי לצאת אני אוריד הילוך בעבודה זה בטוח!
אז, למרות כל המצב רוח המעפן הזה, קיבלתי את המוצר המגניב שהזמנתי בקושי... היום עשיתי סירטון קצר עליו ואחרי זה ניסיתי כמה דברים... רק בקטנה כזה כי אני לא עם כזה מצב רוח אבל שיהיה...
פינת הצחוק...
סןף.