תקופה לא פשוטה עוברת עלי הייתי אומר... באמת לא יודע מה יש לי לאחרונה אבל אני סוג של חש נעול בתוך מעגל משונה שלא באמת יש בו משהו באמת רע אבל אני רוב הזמן בעבודה שממנה כבר נמאס למרות שהיא לא רעה, אני לא מצליח ללמוד למבחנים כי עד שאני בא הביתה אני עייף ואין לי כוח לזה ממש וגם לא ממש זמן. אני מנסה למצוא עבודה חדשה אבל בגלל שאני תקוע בעבודה אז אין לי את הזמן והאפשרות לטלפון לגבי עבודות וכך גם לגבי ראיונות עבודה.
כל זה גם בנוסף מלווה בסוג של הרגשת בדידות, הרגשה של פיגור מאחור אחר הסובבים אותי וחוסר אהבה.
וכן, כבר הזכירו לי את הספר "מלכוד 22"
אולי זה הירח המלא שגורם לבלאגן, אולי זה התקופה של פורים שלרוב בה היו לי לא מעט ריגשים בשנים קודמות...
בנוסף להכל קרה לי איזה מקרה... הציעו לי להשתתף בתוכנית טלוויזיה, לכאורה דווקא מגניב לא? אז זהו שכשמדובר ביפה והחנון אתה חושב שוב רגע כמה המצב שלך נוראי...
שוב אני בא לזעוק לעזרה שאני יודע שבלעדיה אתמוטט אבל אין חדש, אין ממי לבקש עזרה...
ומצד קצת אחר, אחרי השיעור המקוצר, הלכנו כמה חברים מהקורס לאכול באיזה מקום, היה ממש נחמד לשבת איתם, חבל שהם חברים לקורס ולא מעבר וזה תמיד מסתכם ככה.
חג שמח לכם אני מניח, לא חש שום חג ולא שום שמחה... הייתי שמח להיות מחר נגיד בעדלאידע בחולון או סתם משהו אבל אני עובד מחר... זה מטופש, יום בחירה אבל אני צריך לעבוד כי אין מספיק אנשים...
ושוב... פשוט אין לי מה לעדכן! החיים שלי כאילו תקועים לגמר
יום חמישי כשנסעתי הביתה התקשרתי לאימא לשאול איך היא מרגישה, היא בכלל טיילה לה בתל אביב אז יצאתי להצטרף אליה... הלכנו לשבת באיזה מקום ונכנסנו למקום נחמד שאני זכרתי שהיה שם קינוח ממש טוב וכלל לא רציתי לאכול אבל אימא רצתה לקחת אוכל... הבעיה שאני ראיתי ברוב התפריט סושי ומצד אחד אני יודע שזה חסר טעם לקחת סושי איפשהו אחרי הסושיה האהובה עלי אבל אם כבר יש סושי בתפריט אז לוותר עליו?
אז הזמנתי סושי...
הדג... לא נע אלא מעושן ומיושן! הג'ינג'ר רק המראה אמר הכל על הטריות שלו. האבוקדו בסושי כמו איזה אבנים. והסושי בכללי? מסטיק אורביט!
זה סושי בארץ... לא ציפיתי שיש רמות מתחת לג'פניקה אבל נראה בג'פניקה זה קצת יותר טוב.
אבל יום למחרת חברה של אנדרי קראה לנו לטייל אבל איכשהו למזלי זה הפך מהר לשבת בסושיה שלנו ולא צריך מעבר לזה שום דבר! חח
אחרי זה שוב אימא החליטה לקחת את הילד אלינו...
ברגע שראיתי שהיא נכנסה איתו ישירות הלכתי למיטה שלי לנסות להרדם בתקווה להתאורר כשהוא ילך! למזלי היא הביאה אותו כדי לישון קצת צהריים אצלינו. אז כולנו ישנו איכשהו ממש עד הערב! כשקמתי הבנתי שאני כל הלילה לא אשן בלי להרגיש בכלל. כמובן שוב ראיתי סרט... החלק הקצר שראיתי מתוכו כדי לדעת איכות היה נראה מעפן לגמרי, השם גם לא משהו אבל אז מתחילים לראות ורואים עד הסוף ורק בסוף ממש קולטים איזה סרט קטלני זה!!! יש לי כבר מלא מה לסקר כאן חחח לא יוצא לי כל הזמן...
אתמול והיום לקחתי את הפלאפון של אימא כפרויקט... לא חשבתי שסמסונג גלקסי אייס יכול להגיע לרמות מגניבות כאלה... זה היה סיוט! כל דבר רוצים דרך אודין, דיאודקסים ושטויות... למה??? מה רע בשורת פקודה רגילה מהמחשב? קיצר הצלחתי לסדר את הרוב כמו שרציתי...
בנתיים יש כבר גירסה לכל מיני נקסוסים אבל לא לראשון שלי של אובונטו החדש! הורדתי את הקבצים לראות מה יש שם ואומנם אני לא מבין גדול בלינוקס ראיתי כאילו גירסה מיוחדת של רום אנדרואיד סטנדרטי... לא סיפור גדול אבל מי אני שאגיד?
לשמחתי צדקתי! החברה ב XDA כבר אמרו שלהתאים את האובונטו יהיה קל כמו להתאים CM10.1 והוסיפו:
"אם המכשיר שלכם מריך CM0.1 הוא יריץ אובונטו" אז כל מה שנשאר לי לעשות זה לחכות ואם לא? להתחיל לדחוף דרייברים! חחחח
לא מצליח להאמין שעוד לפני אנדרואיד 5 הנקסוס 1 שלי יזכה אולי להריץ אובונטו!
בסוף מסתבר שאימא שלי לא סתם חולה אלא יש לה דלקת ריאות :(
זה גם ממש דופק לי את מחר.
היום בלי שממש שמתי לב, שנה מאז שסבא שלי נפטר...
מחר זה היום הזה שבודקים לי פעם בשנה את הלב...
זה קבוע יום כזה שאני הולך עם אימא שלי לשם ומשם אנחנו נוסעים לטייל או משהו. את המסורת הזו גם הצבא לא שבר.
אבל מחר אצטרך ליסוע לבד וזה נורא מדכא ומבאס.
לקחתי אומנם יום חופש למחר ודי מזמן, אבל הקטע שאין לי ממש מה לעשות אחרי הבדיקה וגם שזה ממש קרוב לי לעבודה גרם לי לחשוב אולי כדאי ללכת לעבודה אבל לא בא לי.
אחרי הבדיקה ללכת להסתובב לבד זה לא כיף... חשבתי אולי לקנות לעצמי משהו אבל מה? ואולי ללכת למישהי בתשלום? לא חושב אבל... לא יודע החיים שלי כל כך סחור סחור בזמן האחרון... לא יודע לא יציב המצב רוח שלי מצד אחד ומצד שני לא מזיז לי כלום...
כנראה שזו לא תקופה טובה בשבילי... ממש לא...
מנסה לחשוב בכיוון שונה, רק נזכר שבדיוק כשעשיתי את הבדיקה הזו לפני 3 שנים בינואר 24, קניתי את הנקסוס 1 שלי שאיתי עד היום. ומחרותיים ההכרזה של HTC, אני לא מצפה ליותר מדי כי הרוב ידוע ולא חושב שזה המכשיר שבא לי, יבואו אחרים ובינהם בסופו של דבר ה X Phone של גוגל שיחליף את סדרת הנקסוס ייוצר ע"י המוטורולה של גוגל ויגיע כנראה עם אנדרואיד 5 (לא שכחתי! נקסוס 1 שלי יריץ גם אותה!)
יש סביבי יותר מדי חתונות וזוגיות... לא קל לי עם זה... פשוט לא קל!
חבר שלי אחד נתקל בסיטואציה מוזרה... לא אפרט יותר מדי אבל הוא ישב ודיבר עם מישהי בסוג של כנס... ולא קלט שהיא מפורסמת... הוא לא אחד כזה שמתעניין ממש וכאלה...
אבל כשדיברתי איתו והזכרתי לו איפה היא שיחקה הוא כולו השתגע לגמרי! זה היה אחד המצחיקים... אבל לכו דעו אולי פעם הבאה אם הכל יהיה בסדר אהיה שם גם ושוב היא תבוא... אם תהיה לי תמונה שלה לבד אז יש מצב שתראו אותה פה!
מה שכן, כשמגע הערב אני רואה כהרגלי סידרה... אבל הפעם זו סדרה עם פרקים קצרים וכל פרק במשך כמעט כל הזמן שהוא הולך כל הבית שומע טוב מאוד שאני רואה קומדיה!
באחד הימים בהמשך כנראה שגם עליה אעשה סיקור, על שתי דמויות, ועוד חצי (-;
זה מתחיל מנער די חנון ובודד שקונה לעצמו מצלמת וידאו כדי לתעד הכל בחייו ובין היתר את אביו מכה אותו.
כמו כל יום הוא נוסע ללימודים עם הבן דוד שלו שלא לגמרי אוהב את המצלמה, בסוף השיחה הוא מזמין אותו לבוא איתו למסיבה קצת להנות וכמובן מציע לו לבוא בלי מצלמה.
במסיבה הוא כמובן מגיע עם המצלמה ולאחר התעללות פה ושם הוא יושב מדוכא מתבודד בחוץ כשלפתע בא בחור חבר של בן דוד שלו שקורא לו בעדינות ובנימוס לבוא לצלם משהו "מגניב"
התקרית מעניקה לשלישיה כח בסגנון טלקינזיס... בהתחלה הם מזיזים דברים קטנים ומשחקים בכח ללא מטרה. בכל פעם שהם מנסים משהו שגדול על היכולת שלהם הם מדממים מהאף אך עם הזמן נהיים חזקים יותר.בפנים הם מוצאים משהו לא ברור, זוהר, משונה, גורם לכאב ראש עם רעש מוזר ומשבש את הצילום...
החבורה יוצאת לרחובות להשתעשע בכוחות שלהם ואני מוכרח להודות שאכן יש לא מעט צחוק במעשיהם.
עד שיום אחד קורא לשניים האחרים הבחור השלישי והוא מדגים להם שהוא הצליח בעזרת הכח ועוף, לאחר כמה ניסיונות גם האחרים מצליחים ומאז החיים די משתנים להם...
אך הנער עם המצלמה מאבד את אשתונותיו מה שמביא מהר מאוד להתדרדרות המצב...
אישית אני מבחינתי נהניתי מאוד מהסרט, צילום לא רע, הומור טוב, כוחות על טבעיים כמו שאני אוהב, ופה ושם יש לי איפה להזדהות עם הדמויות כשחלק לא קטן מהסרט אני מזדהה יותר עם הנער החנון לצערי.
מי שאוהב הומור של נערים ועל טבעי יאהב את הסרט הזה לדעתי.
הדמויות:
אנדרו דטמר (Dane DeHaan)
הנער החנון עם המצלמה שלפחות בתחילת הסרט כל כך דומה לי. מתפתח לאט לאט לדמות שונה שלרגע כולם אוהבים אך אז הכל מתפרק כאשר הוא לא מצליח להתמודד עם דברי אביו ועם הכוח הרב שקיבל ומנצל זאת לרעה.
מאט גארטי (Alex Russell)
הבן דוד של אנדרו, בחור צעיר שמעוניין להפוך את העולם למקום טוב יותר. הוא יודע להבדיל בין הטוב לרע ומצליח להתמודד עם כל הכוח שמקבל ומנסה למנוע מאנדרו בכל מחיר לעשות דברים רעים.
סטיב מונטגומרי (Michael B. Jordan)
החבר השלישי בחבורה שכפי הנראה די סוגר את המעגל וגורם לשלושה באמת להיות חברים, סטיב שמגיע מבית טוב ולומד עריכת דין הוא די האמצע של החבורה, הוא מתמודד לא רע עם המצב ומנסה לשמור על החברות בין השלושה אך מצד שני שומר על הומור ומשתעשע כמה שאפשר.
סיכום:
אם הייתם מקבלים כוחות דומים? כיצד אתם הייתם מנצלים אותם?
אני מאמין שהייתי מטייל בזכות זה בהמון מקומות בעולם כולל אלו שאין לי ממש דרך להגיע אליהם. מצד שני אני חושב שהייתי גם מנצל אותם לרעה פה ושם, אבל אני מאמין שאני כן מודע לגבולות.
מה שבטוח זה באמת מסוג הכוחות העל טבעיים שבהחלט הייתי רוצה שיהיה לי למרות שאני יותר בקטע של הירו נקמורה מגיבורים, לשלוט בזמן ובמימד...
כל הכפילים האלה בפייסבוק... לרוב אני לא נמשך עם הזרם בדברים כאלה אבל הפעם עניין אותי קצת מי הכפיל שלי...
התחלתי לחפש אך שום אתר שעושה התאמות לא עבד לי ואחד שעבד מצא מישהו שמעולם לא הכרתי...
ויתרתי על זה וזהו. אבל למחרת עוד אנשים הצטרפו לחגיגה וגם הדף של ערוץ 2 ועוד...
אז חשבתי לי בעצמי ובסוף נזכרתי!
יש סרט על הסיפור של "משרתם של שני האדונים" סרט רוסי ישן מאוד וממש נחמד... השחקן הראשי שם די דומה לי...
הקטע שעכשיו כשכל זה נגמר עד שמצאתי משהו לשים... אוף אני לא מצלם הרבה כבר וגם כשצילמתי לא צילמו אותי לרוב... אין לי כלל מה לשים בתמונת פרופיל והישן נמאס קצת...
אוקיי... מה שקרה כאן לא היה צפוי!! המחשב נייד פשוט נכבה! שמתי לב לפני זה שהוא קצת נהיה חם אומנם...
בקיצור אחרי בדיקה הבנתי מה קרה... כבר שבוע שלם שהוא קירטע לי ומסתבר שפשוט המאוורר לא עבד!! התחלתי לחשוש שדפקתי אותו או משהו כשפירקתי את המחשב שבוע שעבר... אבל אז גיליתי שהחיבור של המאוורר נמצא דווקא בדלתית איפה שהזיכרון אז פתחתי וגיליתי שהוא לא מחובר! חחחחחחחחח עכשיו הכל חזר להיות טוב וקר!
ושוב הבדידות קצת השתלטה עלי... אנשים יוצאים להם רואים סרטים חלק טסים לחופשות והכל עם אנשים לא לבד... זה כן פוגע בי אבל זה המצב שלי כרגע. לאט לאט... אני יוצא מפה! אולי אני אשאר לבד לעד... אבל לפחות אהיה עם קריירה ובחו"ל!!
נו טוב... ננסה לפרוש לסרט לבדי כאן במחשב הנייד עם שוקולד (שהגיע מחו"ל!)
אז לילה טוב ו...
היה גשום וקר יחסית פה ושם וכרגיל אני לא מספיק כלום לחלוטין.
השבוע אחד העובדים איתנו לא היה בעבודה בגלל מבחנים בלימודים. הבעיה שהוא העובד הכי ותיק והכי יעיל שם אני מניח... והמחסור הורגש מאוד הייתי אומר. אבל המחסור הרציני היה ברביעי וחמישי שעוד מישהו היה בחופש... רוב היום זה היה 2 אנשים שאמורים לתת מענה לחברה של כ 1500 עובדים, הן במיילים והן בטלפונים.
קרסנו בהחלט אפשר להגיד! כלומר, מבחינתנו זו שיחה אחרי שיחה, אבל ברגע שצריך לעבור על מיילים זה לא מקסימום הצטברו כ 40 נגיד בגלל תקלות וכאלה במקרה הנורא, וזה לא פחות מ 10 מיילים בהספק רגיל..
אלא זה לא ירד מ 80 כשאין משהו מיוחד!
בזמן האחרון חשבתי על כל מיני דברים ומשהו עבר לי בראש "זה פשוט בולשיט" והמילה בולשיט פשוט נתקעה לי בראש באיזה קצב מוכר ישן מגניב וטוב... הרבה זמן לקח לי להזכר אבל ברביעי כשהיה לנו את כל הבלאגן בעבודה וזה גרם לי לעצבים אז נזכרתי!
והשיר הזה נכנס די חזק לראש הייתי אומר. יום חמישי לא היה לי כוח לחלוטין אבל הייתי חייב להתכונן למבחן.
יום שישי היה ממש נחמד הייתי אומר בהתחלה. המבחן עבר טוב (92) ואז דיברתי קצת עם ידידה מהקורס הקודם שהתחילה בדיוק את הקורס שעכשיו אני עושה אבל היא לא התחילה אותו איתי כי היא הייתה בטיול בארה"ב.
הבחורה כבר הרבה זמן ניסתה למצוא עבודה חדשה ובתחום המחשבים, אז כשאצלנו נפתחו הזדמנויות העברתי את הקורות חיים שלה, השבוע התקשרו אליה והיא נסעה לראיון קצר ומבחן ב HQ שלנו (איזה מגניב להגיד את זה, או לפחות לרשום את זה) לאחר כמה ימים המנהל שלי התקשר אליה לזמן אותה לראיון וזה היה במשרד אצלנו אז שמעתי את כל השיחה ובקושי לא התחלתי שם לצחוק משום מה.
היא כולה מתרגשת עכשיו וכל זה, בחורה חמודה רק חבל שדתיה. בכל מקרה בשישי היא סוף סוף הביאה לי מתנה שהיא קנתה לי בארה"ב עוד... זה היה מצחיק בכלל שהיא קנתה לי משהו אבל כל הכבוד לה...
לפני הטיול הסברתי לה כל מה שידעתי על ארה"ב מהטיול שלי, כל טריק כל דבר שיעזור לה החל מלאן ללכת, איפה לחפש הנחות ועד לאיך לעבוד נכון עם אנדרואיד שם כדי להוציא את המיץ עד הטיפה האחרונה.
אז בארה"ב היא קנתה את אחד הדברים שסיפרתי לה שאין בארץ וזה שקית M&M כחולה! (מי שמוצא לי כזו בארץ באיזו חנות שמוכרת קבוע חוץ מהדיוטי פרי, מצידי 100 ש"ח במקום! כנ"ל לגבי עוגיות דאבל סטאף של אוריאו, על זה גם 200 שח!)
הגעתי מהלימודים והיה לי די מצב רוח וגם לא כזה ירד גשם אז עשיתי את מה שעשיתי גם שבוע לפני רק שהפעם במתוכנן, נכנסתי למאפיה מול הבית וקניתי רוגעלך. אני מאז ומתמיד אהבתי אותם, פעם סבתא שלי הייתה קונה לי תמיד אותם... צריךך באמת לעשות איזו הליכה לכיון ההוא איפה שהם גרו אז, וגם למאפיה ההיא... קצת נוסטלגיה...
הגעתי הביתה, ויפה שהפעם אמרתי לעצמי שאני לא הולך לישון בצהריים, אבל...
ביזבזתי את כל היום!!!!! על חרא מפגר...
כמה חודשים אחרי שקניתי את המחשב הנייד שלי פתחתי למטה את הדלתית כדי לנקות קצת ולראות איך הזיכרונות שם ומה יש שם... ואז ראיתי מקום פנוי לכרטיס ומדבקה שרשום עליה DVB-T/WWAN נדהמתי וגיליתי מהר באינטרנט שלמחשב הזה יש דגמים שבאים עם כרטיס טלויזיה כמו העידן+ מובנה... חיפוש קל בגוגל הביא אותי לקניה של הכרטיס המתאים... כשהוא הגיע חיברתי אותו כזה בקטנה וניסיתי וזה לא עבד לי אז עזבתי כי לא היה לי זמן... אתמול ניזכרתי בו וניסיתי הכל כבר... אבל פשוט אין כלום!!! זה כאילו הוא לא קולט כלום!
אבל בכל מקרה החלטתי להעביר את הכבל שלו בתוך המחשב כי את האנטנה הייתי מחבר דרך הדלתית זמנית ובטאכלס יש כבל מובנה שצריך לעבור בפנים לאחור של המחשב וליד השקע טעינה יש מקום שבגמים המתאימים זה הכניסת חיבור לאנטנה, במקרה שלי זה פלסטיק...
הבעיה שכדי להעביר את הכבל עד לשם וגם לפתוח את הפלסטיק צריך לפרק את כל המחשב הנייד עד הרכיב האחרון!
ו... זה מה שעשיתי!! כדי להרגיע אותכם אציין שאני כרגע כותב ממנו... החלק הקשה באמת היה לגלות שהפלסטיק שם זה לא איזה משהו שאתה פותח או שובר בקלות במיוחד או משהו אלא זה פלסטיק יצוק!!! פאק!! קיצר לקחתי משהו שנקרא מסרט, הוא ממתכת חזקה וחד מאוד מיועד לעשות סימון על מתכות וכאלה... אבל אני יעדתי אותו לחורר את החור!
הייתי בטוח שאני אשבור את זה כבר או משהו ויהיה לי חור מגעיל מאחורה... אבל איכשהו עשיתי את זה כל כך טוב שזה באמת נראה כאילו הוא יצא ככה מהמפעל! זה ממש יצא יפה רק חבל שלא עובד...
אני לא יודע אם הכרטיס דפוק או שבאזור שלי אולי אין קליטה... אין לי שמץ...
אבל על זה התבזבז כל היום...
בערב די מאוחר לשם שינוי החלטתי שאין מצב אני לא רואה סרט וראיתי די מאוחר סרט...
הסרט שראיתי מתקשר מאוד למצב רוח שלי איכשהו... ובמיוחד לקליפ שאשים בסוף....
סרט ממש מגניב חשבתי שאסקר אותו היום אבל לא הספקתי ועכשיו אני כבר אחרי השעה שאני אמור לישן ועוד לא סיימתי כלום!
בקיצור היום התכתבתי קצת עם בן, היה לו יום הולדת והסתבר שהוא חגג אותו לא סתם עם מישהי אלא עם חברה שלו! בן הוא אחד האנשים שהיה מחליף בנות כל שבוע יותר נכון אולי כל ערב... ופתאו הוא עם חברה... וכל זה מתווסף לכל הדיבורים של המארחת בסושיה והכל וכל הבדידות שלי ועכשיו פחות בן אדם שגם הוא ללא חברה ואני פתאום עם איזשהו חשק של פשוט להשמיד הכל להרוג לא יודע מה... אם באותו רגע מישהו היה עומד לידי ולא היה נראה לי אני בספק אם כולם היו יוצאים שלמים ובריאים מזה...
למזלי לפחות די במהרה כתב לי במקרה איזה חבר מפרויקט ונוס ונזכרתי שגם הוא ללא חברה ואיכשהו זה קצת הרגיע אותי אבל הדיכאון עדיין כאן... והתאריכים... בקרוב היום המגעיל הזה שאני שונא, מקווה לשכוח ממנו! רק ככה אני אעביר אותו רגוע בלי לשים לב...
מחר שבוע חדש, גם לא יהיה קל... אבל איך שיצא כבר... מחר גם אני מעלה עוד פוסט חמוד לבלוג השני שלי שלצערי לא מקבל כמעט שום חשיפה...
הקליפ הבא שתראו עבר לא מעט בפייסבוק אבל באיכות נמוכה מזו שפה, הקליפ עבר שם בגלל הסרטון המגניב... אני גם נהניתי מאוד מהסרטון אבל עוד יותר נהניתי מהשיר! כמו שכבר אמרתי הוא מתאים בצורה מושלמת לסרט שראיתי אתמול וגם די למצב רוח שלי
הפעם במקום פינת הצחוק תקבלו בדיחה:
זוג מרוסיה מגיעים לחופשה בחו"ל, נכנסים לחדר במלון ומתארגנים כשלפתע הבעל שומע את האישה צורחת. - יש כאן עכבר! אאאאההה! תתקשר לקבלה, תסביר את המצב, אתה לפחות יודע קצת אנגלית... ואני כלום!
