אז השבוע החלטתי אכן לפרסם בפייסבוק מודעה בפייסבוק שמזמינה חברים לטוס איתי לחו"ל.
פירטתי כמה שיכולתי ורשמתי את זה בצורה טובה ולאחר הפירסום בתגובה אליה תייגתי את מרבית החברים שהייתי שמח לטוס איתם, ויש הרבה כאלה.
בתשובה לכך, קיבלתי כמה לייקים, וכמה תגובות בודדות חסרות תועלת לחלוטין...
אני לא גמרי יודע מה הסיבות לכך, או שאיש לא קורא בכלל כלום בפייסבוק, או שאנשים לא חושבים על לטוס כרגע או שפשוט לא אוהבים אותי...
החוסר היענות הזה כל כך החזיר אותי לתקופה של הצבא, היתכן שאני שוב באותו לופ חסר חברתי שהייתי בו תמיד ואני סתם שוב משלה את עצמי שיש לי חברים???
נכון אין לי גם כיום עם מי לצאת בסוף שבוע או איזה ערב לשבת באיזה בית קפה או לאכול משהו או לראות סרט או משהו, אבל לפעמים אני כן נפגש עם כל מיני חברים ואני משתדל לשמור על קשר עם חלקם...
וזה נכון שבכל אתרי ההכרויות ברוב הגדול מהמקרים שום בחורה לא עונה ולא כותבת לי אבל עדיין...
התכתבתי עם חבר אחד שמסתבר פשוט לא לגמרי קרא את הפוסט ההוא וסתם עשה לייק, זה בחור שאני והוא יכולים להגיד חופשי דברים אחד לשני, מסתבר שהוא פה ושם התחיל להכיר בנות וכל מיני ולהסתובב איתן סתם כזה, הוא טוען שהכל כי הוא מוצא לדבר איתן על דברים שאני פשוט לא ממש מסוגל לדבר עליהם, זה די נכון אבל עדיין... ואז הוא סיפר שהוא גם הולך לאיזה קורס כלשהו שלא בדיוק מעניין אותי ממש אבל זה נחמד, חשבתי לי אולי לזרום למשהו כזה וכשהוא אמר לי את המחיר המטורף של הקורס הבנתי שאני לא משוגע כזה! במחיר הזה אפשר לקחת שני קורסים של יפנית, לקנות לפטופ די רציני, לטוס לחו"ל קצת ועוד!
את האמת נכנסתי לדיכאון אחרי זה... אבל זה היה ערב ואז הדלקתי עוד פרק באיך פגשתי את אימא, למזלי היה אחד הפרקים הכי מצחיקים שראיתי בנתיים.
בכלל שמתי לב שכנראה מאז שעשיתי הפסקה עם האנימה המצב רוח שלי די ירוד... אני לא יודע אם זה אכן זה אבל אם כן... זה אכן פתיר! אבל בנתיים אני אתן לזה צ'אנס...
הבחור החדש אצלנו בצוות גר בצפון, ובאחד הימים כשהיה קצת זמן פנוי בעבודה, הוא התחיל לחפש באינטרנט להשכיר דירה באזור העבודה... דיברנו על זה קצת והסקרנות חילחלה בי וכך יצא שגם אני התחלתי להציץ בזה קצת, בעבר בדקתי כבר מה אני יכול לעשות עם הכסף שלי מבחינת רכישת דירה/בית וגיליתי שבארץ לא ממש אני יכול לעשות משהו אבל בחו"ל במצבים מסוימים אני משיג בית לא רע גם בלי משכנתא בכלל.
הפעם זה היה שונה, זרקתי סכום סתם כזה שאני מסוגל לעמוד בו כל חודש בהתאם למשכורת שלי והתחלתי לחפש משהו... לא ידעתי בכלל מה לחפש אבל אחרי מספר דקות התחלתי להציב לחיפוש שלי תנאים כבר...
הבנתי שמכל מה שהספקתי לראות, איש כמעט לא יודע בכלל איך לפרסם נכון דירה! אבל בסוף הגעתי למשהו שבילבל אותי, דירה גדולה, עם חדרים, מעלית ואני חושב שאפילו חניה הייתה שם, התיאור היה ממש נהדר והמחיר אני בהחלט עומד בו, הדירה גם יותר גדולה ממה שאנחנו גרים בה כרגע, הכל היה נראה מצוין עד ש...
ראיתי על המפה איפה זה... מסתבר שהיה מדובר באזור הכי נוראי שיש חחח. לא חיפשתי יותר כי היה עבודה אבל הסקרנות קיימת, לפעמים כן נמעס לי לגור עם ההורים וכאלה אבל אני לא מעוניין לגור לבד, חברים כמו שכבר אמרנו אין לי ממש... אבל עדיין אני סקרן... אולי אציץ על זה עוד, מי יודע מה אפשר לגלות או לדוג....
יום חמישי, עוד כמה דקות ואני הולך הביתה וסוף השבוע מתחיל בשבילי, אבל אז החלה תקלה די קריטים בחברה שהשפיעה על כל הסניפים שלנו! תקלות במערכות האלה כבר קרו בעבר, אבל לא בסדר גודל שכזה רציני, מצאנו את עצמנו כל הצוות נשארים ומנסים להבין מה הולך ואיך לתקן את זה, התקלה נבעה מחברה שמספקת לנו את השירות אך הם התקשומ גם להבין מה קורה בדיוק, אז אחד מהצוות דיבר עם אחד מהחברה ההיא על בחינת התקלה לנסות להבין מה קורה, אני דיברתי עם אחד אחר משם לנסות לחבר אותנו כגיבוי לשרתים אחרים שלהם ובעצם להרים מערך גיבוי נוסף שלם לכל הסניפים שלנו מבלי שממש אני או מישהו נדע בדיוק איך עושים את זה, ואחד נוסף ניסה ליצור קשר עם חברה אחרת שפעם הגדרנו כבר כגיבוי אך היא לא הייתה ממש בשימוש...
בסביבות השעה 9:20 בערב כבר, אחרי שהצלחנו לסדר גיבוי מהחברה האחרת, גיבוי מהחברה שלנו בשרתים שונים, וגם הקוים הראשיים כבר היו נראים למעלה, רק אז הלכתי הביתה...
זה היה קשה, מבאס שזה קרה בזמן כזה, אבל כרגיל למדנו הרבה ובסך הכל אני נהניתי לעשות את זה. אני יכולתי בכיף עוד כשה התחיל ללכת אבל זה לא היה רציני מצידי ואני לא נוטש את הצוות שלי ואת החברה! חח...
הגעתי הביתה ולמרות שזה לא עייף אותי או משהו, בשלב מסוים די מהר נפלתי למיטה ונרדמתי, פקחתי עיניים בערך ב3 לפנות בוקר כשהאור מכובה ואני עוד עם הבגדים במיטה... גם שישי לא קמתי כל כך מוקדם.
בשישי איכשהו היה לי מצב רוח משונה מהמזג אוויר, סוג של אירופאי כזה נחמד, קריר אומנם אבל טוב, יש אוויר לנשום סוף סוף.
ניסיתי קצת להוציא אנשים החוצה אבל איש לא זרם אז מצאתי את עצמי הולך לסופר למסע קניות שוקולד חחחח
טאכלס, מה לא מגיע לי? כולם על המשכורת שלהם יוצאים, שותים או מעשנים וכו... אז אני קונה שוקולד!
בסוף הבולגרי יצא קצת גם...
פינת הצחוק...
סוף.
