סניף חו"ל 2

וואו, ממש רגע לפני...

טוב, האמת ידעתי את זה כבר די מזמן אבל רק במהלך השבוע זה היה וודאי, אני טס שוב מטעם העבודה לסניף מסוים שלנו בחו"ל באירופה.

הפעם לבד, הסניף שם מכיל פחות מ10 אנשים הכל טכנית נעשה ע"י חברת תקשורת והמנהלת סניף בעבר עבדה בארץ ואנחנו מכירים אותה, הקטע שהיא כזו לחוצה או משהו שאיכשהו גרמה לזה שכן יטיסו מישהו...

אז אני טס מחר בערב לשבוע מאוד דבילי הייתי אומר...

יום אחד שלם לא עושה כלום סתם מטייל, כי פשוט זה הכרטיס טיסה שמצאו לי, יום אחרי אני בסניף הזה מחפש מה לעשות, אותו ערב או יום למחרת אני לוקח רכבת לקרובי המשפחה שלי ויום חמישי בערב חוזר...

כרגע זה נראה שהמתנות לקרובי המשפחה זה הדבר הכי יקר בטיולון הזה... וזה עוד לפני שממש מצאתי משהו לדוד ובן דוד שלי...

האחיינים שלי הם היו בעיה לבחור... 7 שנים בערך לא ראיתי אותם, החיין בן 12 והאחיינית בת 14, סיוט להבין מה טוב להם כרגע... במיוחד שההורים שלהם לא משתפים פעולה "אל תקנה כלום, תביא את עצמך"

בכל אופן מצאתי משהו מקווה שיאהבו... 

מבחינתי, אני לקחתי כסף ככה שיספיק כנראה לבזבוזים בכיף, הפעם לא חושב שהכרטיס ויזה דולר נטען יעבוד, אני חושב שבאירופה אי אפשר להשתמש בכאלה בכספומטים וזה לא בגלל שהוא מותאם לדולר...

אני אבל חושב שאני יודע מה לקנות :) די נשבר לי מהנתב של בזק, שוב עשה בעיות השבוע, אני חושב שאקנה שם נתב מגניב שמשלב הכל רק אחד טוב שפה בזק לא מרשים ליבא חחח.

החברה הזמינה לי מלון כמובן, הזמינו מלון שנמצא במרחק של פחות מ10 דקות הליכה מהמשרד.

הקטע שהמלון נראה ממש יוקרתי למרות שמדורג 4 כוכבים, מלון גדול ו... למה לבזבז עלי חדרון "עיסקי" עם אפשרות של שתי מיטות מופרדות או מיטת קינג סייז? חחח זה כאילו רמז תעשה מסיבה או תמצא בחורות? חחח

וכאן הבעיה... אני טס למדינה ש... זנות בה זה חוקי.. והסתקרנתי אז בדקתי באינטרנט, מסתבר שאני טס לעיר שיש בא ממש בניין שלם לזה ולא אחד כזה... ואת האמת שום דבר לא מונע ממני הפעם... במיוחד שהבנתי שיש שם גם אסיאתיות... לא יודע, לא רוצה כרגע לחשוב על זה, אני כרגיל מסתכל לצדדים רואה אנשים בזוגיות משפחה ילדים וכו, בא לי ככה, לפחות לנסות איך זה... אבל לפחות בנתיים משהו כזה אולי... כאילו מה זה מזיק כבר...

ועוד משהו...

לפני כמה שנים יצא לי להכיר באינטרנט איזו בחורה... בשל מקרה מצער, אימא שלה בקומה בצרפת בבית חולים והיא איתה קבוע... הבחורה הזאתי די דלוקה עלי... לא מבחינת אופי אלא פיזית, שזה איכשהו לא משהו נפוץ בשבילי...

נראית בעצמה לא רע ודווקא מצחיקה כזו...

אז חשבתי להציע לה להפגש אולי כי אני לא כזה רחוק אהיה... ואז הסתבר שדווקא עכשיו כשאני טס קרוב אליה, היא שבועיים אחרי זה בערך באה לארץ...

זה לא שאני חושב שאיתה זה יהיה משהו רציני אבל מי יודע סתם נחמדה כזו גם ומצחיקה ונראית לא רע... אז למה לא... אולי אפגש איתה, בחיי אם גם היא תבריז לי... אני חושב שאני אשכח מכל הקטע של זוגיות ואלך לזונות פעם בחודש לפחות, כנראה שזה מה שאני מסוגל וזהו...

חחח לא מזמן בית המשפט קבע לחסום את פופקורן טיים, במקרה שמתי לב הרגע שאחד האתרים של ההפצות הגדולות אכן נחסם...

2 קליקים! ברצינות! פחות מ10 שניות והוא פתוח! חחח פטטי...

יאללה לישון!

סוף.

שבועות עם המשפחה

אז היה לנו ערב צוות.

היה ממש אחלה המון צחוקים ושטויות, ממש צחקנו המון ודיברנו על כל מיני דברים...

מה שמצחיק, שרגע לפני שקמנו מהכיסאות לצאת מהמשרד לכיוון המקום...

קרתה תקלה קריטית! זה היה כזה צפוי וכל כך מעצבן, פשוט הרמנו שרות גיבוי לסניף בארץ ויצאנו! ביציאה מהמשרד תפס אותנו אחד העובדים ואמר שמנהל כלשהו מסניף בחו"ל ביקש שניצור איתו קשר, הבנו שצריך לעשות גם שם את מה שעשינו, חזרנו והרמנו מהר הכל ויצאנו.

בשלב מסוים, התחלנו לדבר על כל מיני דברים עמוקים, ואיכשהו קצת דיברנו על זה שאני לא שותה, אחד אמר שיצא לו להכיר אנשים שלא שותים כי הם דיכאוניים ואם ישתו הם לא יפסיקו, ואז הוא הוסיף ואמר "אתה ממש לא דיכאוני" ואכן, זה נכון שאולי לפעמים יש לי התקפי דיכאון אבל גם הם לא כאלה נראי כבר כלפי חוץ, אני כבר לא אותו דיכאוני מהצבא... בצבא היו אנשים שלא האמינו שבתיכון לא הייתי דיכאוני חחחח...

ואז דיברנו איכשהו על זה שלא מצטערים על דברים שעשינו בחיים, אני דווקא אמרתי שאני מצטער על כמה כמו זה שהתגייסתי לצבא, אבל אחד אמר "תחשוב שכל דבר בחיים שעשית הוביל אותך לאיפה שאתה היום ככה שאם טוב לך היום אין לך מה להצטער ומה שעשית בזמנו עשית את הדבר הנכון שאז היה נראה לך על פי המידע שהיה לך אותו זמן" הוא כל כך צודק! וזה כל כך משפט פרויקט ונוס!

קצת לפני סוף הערב, ניכנסו כמה בחורות למסעדה ו...

אחת מהן... 

לרוב בבחורות אני לא מסוג האנשים שמסתכלים ממש על החזה... אבל זו...

זה היה כמו 2 ראשים שלי כל צד! אבל לא סתם גדול אלא דווקא נראה ממש טוב! חח

בדרך החוצה מהמסעדה נתקלתי בה גם ודי עצרתי סתם חחח...

אחרי שיצאנו משם, ברחוב ליד העבודה ראינו מרחוק איזה 5 משאיות מלט... כשהתקרבנו, גילינו שיירה שכללה כ20 משאיות בערך כשהיו עוד בדרך! לא יודע מי מו מה למה, אבל הזוי!

אימא שלי כבר מאתמול מרגישה קצת יותר טוב... 

והיום לאחר שדוד שלי הגיע, הצלחנו לשכנע אותה כן לבוא, נסענו היום שוב לקרובי משפחה והחברים של המשפחה, זה לא היה ממש כדי לחגוג שבועות, יותר תם, אבל יאללה עם כבר... שבועות על האש מה רע? חחח

היה ממש נחמד כרגיל.

היה גם קטע ממש מצחיק! הדודה והבת דודה קנו מדיח כלים ושבוע הבא יבוא טכנאי לחבר...

יש להן מקום מתחת לשיש שאמור להיות בדיוק בשביל המדיח, ואיכשהו היה להן תחושה שהוא לא ממש יכנס, לקחנו מטר אני והחבר של המשפחה שהוא סוג של בנאי וידי זהב, וקלטנו שחסר ממש סנטימטר מסכן!!!

הבנות נכנסו ללחץ, הוא התבאס בשבילן, אני לא יודע מה להגיד (מי קודם קונה ואז מודד???) ואז הדודה אמרה אולי קצת לדפוק על העץ בצדדים של הארונות אולי זה יכניס אותו קצת, הסתכלנו וזה היה נראה מגוחח לעשות את זה אבל קלטנו שהסנטימטר חסר רק למעלה ואם מודדים למטה אז יש מספיק, ואז החלטנו לדפוק קצת... היינו בשוק!! העץ זז איזה סנטימטר ויותר!! זה היה נראה כאילו עוד קצת נצליח להכניס עוד משהו ליד המדיח, צחקנו על זה המון...

השבוע הזה גרמתי על איש הלינוקס להפיל עלי קצת עבודת לינוקס, העתקות של אתרים משרת לשרת מסביבה לסביבה וכאלה... הכל ב CLI, בהתחלה כל שלב שאלתי אותו, אבל בהמשך זה זרם לי בלי בכלל להציץ בסינטקס של הפקודות.

שמחתי מאוד כי זה ממש מה שאצטרך להשתמש בו באתר שלי אם אעביר אותו מתישהו...

ואגב, אני חובב אורוויזיון, חצי גמר ראשון יצא לי לראות לייב, מלא שירים טובים וחזקים באמת!

השנה השיר הישראלי Golden Boy גם טוב, הזמר גם נרה כמו בן אדם ולא חלאה...

השיר טוב, קיצבי, נגלית ברורה, מילים טובות... רק כשראיתי אותו מבצע את השיר בחזרה הגנרלית איבדתי תקווה קצת...

אתמול בחצי גמר השני לא יצא לי לראות אבל כשהייתי באוטובוס הביתה בדיוק הסתכלתי לייב מהפלאפון את התוצאות.. אני לא יכול להסביר את זה אבל הרגע האחרון הזה של הכרזת השיר האחרון... זה ממש הרגיש שגם אני וגם כל האולם שצעק ישראל ידענו שישראל עולה לגמר! זה היה בהחלט רגע ממש מגניב. בבית כבר ראיתי קצת שידור חוזר ועכשיו אני מקשיב לכל השירים, יש סיכוי לא קטן לישראל השנה לדעתי... אבל התחרות קשה! יש המון שירים טובים ממש. אבל זה מה שהופך את זה לטוב וכיפי!

מחר הגמר, יהיה מעניין ללא ספק! אז בהצלחה לנדב שמסתבר שהוא גם רק בן 16...

פינת הצחוק...

סוף.

תרופות לא מה שחשבתם

לא תמיד דברים מצליחים כמו שצריך, אך לפעמים דווקא כן...

אימא שלי כל כמה זמן חולה, חולה אבל ברמה של דלקת ריאות ממש.

הטיפולים היחידים שהרופאה המפגרת שלה נתנה זה אנטיביוטיקה והורמונים...

לפני כמה חודשים טובים זה התפתח כבר לאסטמה קלה.

וביחד עם כל מיני בעיות רפואיות מפגרות היא שוב נהייתה קצת חולה ובליווי שיעול בלתי פוסק מחניק נוראי...

יום שני היא הלכה שוב לרופאה והפעם היא שלחה אותה למיון, לפחות תודה שאימא הלכה לבית חולים בעיר אחרת ולא בזה שתמיד שהוא נוראי לחלוטין.

היה שם משהו מפגר רצו בהתחלה לשלוח אותה ישר הביתה ואז החליטו להשאיר, בסוף הביאו לה בדיוק אותו טיפול, אנטיביוטיקה, ועוד יותר הורמונים!

למי שלא מכיר, אנטיביוטיקה זה תרופה נוראית בפני עצמה, היא אולי מחסלת חיידקים אבל מחסלת את הגוף מחלישה את המערכת החיסונית וחיידקים ששורדים זה כאילו והם קיבלו חיסון מהאנטיביוטיקה ולמדו להתמודד איתה לפעם הבאה...

רופאים דפוקים לגמרי, כלומר זה לא שהם דפוקים... לימדו אותם לתת מה שיש בלי לחקור ולא כלום, אז אם המרפאה שלך ממומנת כל שנה ע"י יצרנית תרופות X אתה תדחוף ללקוחות שלך את התרופות של חברת X קודם כל...

כן כל הרפואה מזמן ממושכרת גם כן... זה ברמה כזו ששמעתי מכמה שזה בעצם כבר נמצא בחינוך רופאי העתיד כלומר מלמדים אותם להיות כאלה...

אבל היי כולנו יודעים מה זה ללמוד למבחן חסר תועלת בעל פה בלי באמת להבין בוא כלום!

יום למחרת שחררו אותה הביתה... טמטום...

במקביל די במקרה פיטפטתי עם איזה חבר ואיכשהו דיברנו על התקרחות ואז סיפרתי לו שבעבר הציעה לי רופאה לקחת תרופת "פלא" לוקחים 3 שנים, אחרי 3 שנים השיער נהדר וזהו, אין תופעות לוואי ואפשר להפסיק מתי שבא לי וזה פשוט לא יתן את כל התוצאה... נשמע טוב מדי למרות המחיר הגבוהה של התרופה... חודשים שלא לקחתי אותה, החלטתי שאם ארגיש שממש זה נהיה נורא אבדוק את התרופה באינטרנט ואתחיל להשתמש בה, אבל כאן חבר שלי אמר לי שלא תעז! ואמר לי לקחת כמה דקות לעשות מחקר באינטרנט...

לקח לי 5 דקות, בסופן שקלתי להרשם שוב לרופאה ההיא ולקחת איתי איזה חומצה או משהו ולרצוח אותה!!

התרופה יועדה בכלל לטיפול בבעיות פרוסטטה, התרופה בעצם מונעת יתר של הורמון גברי כלשהו שטוענים שגורם להתקרחות, מכיוון שמטופלים רבים מאוד דיווחו שחל שיפור בצמיחת השיער שלהם לאחר שימוש בתרופה החברה החליטה לשווק את התרופה גם כתרופה נגד התקרחות...

עכשיו... להלן חלק מתופעות הלוואי שהתרופה גורמת להן: ירידה בחשק המיני, דיכאונות והדובדבן שבקצפת...

מוכנים?

סרטן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ולפי פורומים רבים מאוד, אנשים טוענים שלא ראו בה תועלת אבל ירידה בחשק המיני בהחלט כן ראו!!

מעניין אם חברת התרופות הזו גם מייצרת ויאגרה... שימכרו 1+1...

וזה מה רצו להביא לי??? וזה מה שהרופאה תענה בפני פעמיים אחרי ששאלתי שאין תופעות לוואי???????? פעמיים שאלתי! לא סתם, אני הרי מבין שאם היא אומרת שהתרופה מיועדת רק לגברים זה אומר שיש קשר הורמונלי... אבל כזה דבר???

אגב, אותו מחקר הביא אותי לעוד כמה דברים... התקרחות מהסוג הזה שהתרופה כביכול אמורה למנוע שמכנים אותה כ"התקרחות גברית" נובעת ככל הנראה מעודף הורמונים גבריים בשם DHT.

התופעה קיימת וידועה גם בטבע, למשל אצל קופים כאשר הנקבות רואות באותם קופים זכרים שמתקרחים כסימון לשיא פוריות ומיניות, ביטחון ועוד ובוחרות בהם.

דבר אחר, השבוע נתקלתי שוב במושג שלא יצא לי ממש לשמוע בנתיים הרבה בעולם המחשוב אבל הוא סיקרן אותי וזה היה נראה כמשהו חדש מבטיח...

סך הכל 4 אותיות שהביאו אותי לבסוף לרשום במפתיע מאמר ממש מעניין לדעתי בבלוג הראשי שלי שיתפרסם שם בקרוב.

ואם כבר מדברים על הבלוג הראשי, לאחרונה התחלתי להפעיל איזה אתר מסוים שבואו נגיד קצת עוזר לי להביא כניסות אליו, אגב כניסות לגיטימיות ולא משהו חודרני פוגע...

בנתיים אני רואה מעט שיפור, אני כמובן יכול להגביר את זה אבל אני לא רוצה להגזים...

השבוע גם לאחרי המון ניסיונות, סוף סוף אנחנו עושים ערב צוות של העבודה... יהיה נחמד כנראה...

ועכשיו...

כן כן, פינת הצחוק! חיה קיימת נושמת ובועטת! ואני מניח שכך תמשיך!

סוף.

מרצ'נדייז

מה אגיד, עוד שבוע עבר...

הכל רגיל לחלוטין, יש מספר דברים מעניינים אבל לזרוק מילה באוויר לא הופך את זה למשהו ממשי ככה שמוקדם מדי לדבר.

היה מה שהיה, אבל אני מחכה כעת למשהו...

זה מפחיד וטוב לכל צד, גם אם התשובה תהיה חיובית, גם אם היא שלילית... 

אבל עכשיו כשאני חושב על זה, זה מזכיר לי דבר מה... נראה שזה תמיד ככה, ואולי ההמתנה הזו כן טובה לי... מי יודע...

זה לא סוד שהאתר שלי ערוץ היוטיוב וכל אלו לא פופולאריים ולא מי יודע מה מצליחים משהו... אבל לאחרונה נתקלתי באיזו אפליקציה שהובילה אותי למחשבה כלשהיא שהובילה אותי למספר אתרים וכעת... הצפיות עולות והיום לראשונה ראיתי שיש פוש גם ברווחים...

אחד הדברים גם שאני רואה כל הזמן אצל האחרים המוצלחים והמפורסמים זה שלרובם יש מרצ'נדייז כלשהו שמסמל אותם, חולצה כוס או איזה פוסטר או כלי או משהו... הגעתי למסקנה שחולצה דווקא תועיל לי מאוד בסרטונים שלי ואז אחד המפורסמים הזמין אנשים להזמין חולצה עם הלוגו שלו שהוא עיצב באתר מסוים שמאפשר להריץ מאין קמפיינים ואפילו מקנה מעט רווח ליוצר במידה ומגיע ליעדים שלו...

אז עיצבתי שם חולצה במטרה לרכוש אחת לעצמי ועל הדרך אולי מישהו גם יקנה... לצערי גיליתי שכל עוד אין לפחות 3 קניות זה לא יוצא לדרך... 

אני מאוד בספק שמישהו יקנה אבל אני אשמח אם כן, אם לא, כנראה שאמצע איזה אתר אחר שפשוט מאפשר להדפיס חולצה ליחידים ואזמין לעצמי אחת, דווקא זה יהיה מגניב בסרטונים ללבוש חולצה עם לוגו של האתר.

מי היה מאמין שאני אגיע למצב של מרצ'נדייז לאתר חח.

חישבתי את זה לפני מספר ימים, בהשקעה של 150 דולר בשנה, אני מחזיק את הדומיין שלי, את האתר באמאזון או דומה לו ואפילו נשאר טיפה כסף להריץ מדי פעם מעט פירסום כשצריך... ככה שטכנית יש מצב שהאתר הזה יצליח להחזיר את ההשקעות בו ומי יודע אולי גם טיפה יביא רווח.

דבר נוסף, אני לא רואה כרגע איך אני שומר על פינת הצחוק, החומר אוזל מהמלאי ואני לא מוצא מספיק חומר טוב חדש... לכן זה נראה שהפינה הזו תכחד בקרוב אלא אם אמצע משהו. מלבד זאת, יש לי פינה דומה באתר השני להאכיל, שם יש קצת חומר שונה לכן בנתיים אני מחזיק מעמד במיוחד שהרי מדובר במיחשוב אז הבדיחות מדי פעם מוספות ישירות מחיי היום יום בעבודה.

הרגע נזכרתי בכמה חלומות שהיו לי לאחרונה, באחד מהם ישבתי על איזה עגלת ספסל משונה עם הבייר ונסענו לאנשהו כאילו לכיוון העיר שלו או משהו... אוי הבייר... מזמן לא דיברתי איתו ומזמן הוא לא הוזכר פה, חבר משונה מעט מהתיכון... לאחרונה הוא בקשר עם איזו בלונדנית משונה, לא נראית יפה אך נראית מתאימה לו.

עוד אותו לילה היה לי חלום שטיילתי בחו"ל... לא במדינה כלשהיא שביקרתי בה, לא ביפן, לא כוכב שונה, אלא באוסטרליה! אין לי שמץ למה אבל פשוט ככה!

והלילה, טוב הלילה אני לא זוכר טוב את החלום אבל היינו באיזה רכב, יותר נכון הייתי נוכח אני לא בטוח אם אני ממש הייתי שם גם, אני רק זוכר שהנהג הוא איש מבוגר כמעט קירח עם קצת זקנקן שכזה קצת ג'ינג'י כאילו, מאחור ישב בחור צעיר כנראה הבן שלו, עם משקפיים ושיער כמו קוצים ג'ל כאלה... וצעק תוך כדי התווכחות על משהו לעברי או לעבר מי שהייתה שם גם, האחת! יאפ, שוב חלום איתה...

לבסוף היא לקחה כוס קפה או קולה או משהו ושפכה לו על המושב וזה ממש הציף את המושב בצד שלו...ואז המבוגר בא בעצבים לנקות... ההרגשה הייתה כאילו הבחור והיא הם אח ואחות...

אז מי אמר פינת צחוק?

סוף.

חגיגת ה27

התחושה היא כמו אחרי מבחן בגרות...
לא חשוב, זה לא הנושא כרגע ממש.

אז אתמול כך יצא שחגגו לי יום הולדת... גיליתי גם שלשים מסיכת חיוך ושמחה על הפרצוף זה קל כשאתה סביב המשפחה שלך שכן כיף איתם ואתה נהנה באמת.
בטאכלס, המסעדה לא כזה משהו, אוכל רוסי שחלק גדול ממנו אני לא אוהב, מוזיקה לא ממש מה שאני אוהב למרות שהזמר שם סבבה לגמרי.
אבל לבסוף, אני כן נהניתי! זה המשפחה שלנו וכיף לי איתם! באו גם חברים של המשפחה שכבר נהיו גם די חברים שלנו, מדובר בבן אדם זהב בגיל ה40 נראה לי או קרוב לזה, עם אישה צעירה יפה ו2 ילדים קטנים מצחיקים בנים כ7 ו10...
בן דוד שלי כמובן היה עם אישתו ושני הילדים הקטנטנים אבל הבן 3 מצא שוב שפה משותפת עם ה2 ילדים האחרים והם שיחקו ביחד כל הערב, אפילו תפסו ילדה בגילם משולחן אחר :)
בת דודה שלי התעקבה בכמה דקות, אבל כבר הבנתי שהן שוב תכננו משהו... לא פעם ראשונה שהן מתעקבות לארוע כי הן החליטו על הדרך לעשות משהו... אז הן באו עם בלונים חחח, חמוד אבל מיותר, אבל תודה להן.
האמם הכי ריגש אותי דווקא שאחד הילדים של החברים של המשפחה הביא לי מעטפה קטנטנה עם ציורים עליה ובפנים ברכה ברוסית למזלי באותיות דפוס :)
זה היה הרבה יותר נעים מכל שאר המעטפות שבאו עם כסף או ברכה בכתב ברוסית שלקח לי כמה דקות טובות לפענח...
הפעם דווקא כן היה לי את החשק לרקוד מעט ולשחק עם הילדים, משום מה לא היה לי כאב גב אחרי הלא יודע כמה זמן שהאחיין בן ה3 היה על הכתפיים שלי ואחרי שניסיתי להרים קצת את הילד בן ה7 גם כן, הוא היה כבד מדי בשבילי אבל קצת הצלחתי חח
כל פעם היה לי משונה לראות את אישתו של בן דוד שלי יושבת בצד, כל פעם חשבתי היא שם בגלל שהתינוקת בעגלה ישנה, אז הצעתי לבן דוד שאולי אני אשב קצת אשמור על התינוקת אבל אז הוא הזכיר לי...
השלישי בדרך! היא שוב בהריון חח שחכתי מזה כל פעם ככה...
בקיצור,אני ממש מרוצה מכל זה...

אני חושב שבעבר מתישהו ביקשתי שפשוט יהיה לנו את כל זה... הסוד או לא יודע מה קרה, אבל זה התגלגל לזה...
משפחה זה אחד הדברים החשובים שיש בהחלט! זה מחזק אותך, מעניק לך אנשים לסמוך עליהם וההפך וזה טוב בלב...
ועדיין, צריך למצוא למשפחה המדהימה הזו עוד קרובת משפחה... לא יודע מתי איך מי... אבל חייבת להיות לי מישהי...
זו משימה בלתי אפשרית...

אבל...

יש עוד משימה בלתי אפשרית שאני רודף אחריה...
ושישי האחרון...
התקדמתי שלב! הדרך ארוכה, לא בהכרח אצליח וייתכן שאצטרך שוב מההתחלה הכל...
אבל אני ננעץ בזה בכל כוחי ואני לא מרפה, לא ארפה! לעולם! אשיג את מבוקשי ויהי מה!

אני בכזה מצב רוח לאנימה טובה כרגע... אבל לא כרגע, אני רואה סדרות אחרות וזה יחכה עוד...

סורי גם הלילה אין לי את הזמן לשים פינת צחוק...

סוף.

טקס הטבלה נוצרי

זוכרים את זה שלא רציתי לחגוג את היום הולדת? 

אז גם אני זוכר! ואני עדיין לא רוצה! אבל...

שבוע שעבר אני חושב שישי לפתע החבר הקצין שקורא כאן בבלוג (שעד היום לא מצאתי לו כינוי אגב חח) רצה להפגש כי הגיע למרכז...

הם רצו שוב לסושיה :) כן רק הייתי שם יום חמישי וכבר שוב...

מה שמצחיק, 5 דקות אחרי שסיימתי לדבר איתו, הבולגרי שאל אם אני רוצה ללכת לים חח, מה שכבר היה מאוחר מדי אבל אולי מחר...

למחרת נפגשנו, כרגיל היה ממש טוב והכל, רק אני חייב לכתוב כאן חופשי למרות הכל... כשרק התישבנו בערך, חברה שלו שאלה אם מצאתי חברה וכל מיני... לא כועס או משהו זה לא שהיא יודעת מה קורה איתי ומעודכנת וזה אבל איכשהו השאלה הזו כרגיל עשתה עיקצוץ, אבל הכל בסדר, זה לא סתם מישהו ששואל אותי או כל מיני... למרות שאני מודה שלאחרונה הייתי בדאון וכאלה...

יום למחרת, כמו שסיפרתי לא עבדתי בראשון אלא נסענו עם חלק מהמשפחה לירושלים לטקס הטבלה נוצרי של התינוקת של בן דוד שלי.

הגענו בבוקר לדודים שלי קודם ומשם יצאנו כולנו יחד עם אח של אישתו של בן דוד שלי ואישתו (כן משפט מסובך חח) האישה שלו הייתה סוג של... אם נצרות או משהו? לא יודע איך לתרגם את זה מרוסית... והחבר של המשפחה שהוא אחלה איש היה אבא נוצרי או שוב איך שקוראים לזה...

משם נסענו לירושליים ב2 רכבים והחבר הגיע קצת מאוחר יותר בעצמו...

בת דודה שלי ידעה איך להגיע למקום והסבירה לכל השאר... האמת הבעיה לא בהסבר שלה אלא במקום המסובך שם! הקטע שאני לא מבין זה למה לא לקחת שניה לשלוח לכולם מקום GPS מהוואטסאפ ואז בלחיצת כפתור כל אחד יפעיל את הוויז או אפליקציית הניווט האהובה עליו?? זה די שיגע אותי.

בכל אופן, הטקס קצת נדחה עד שהכומר (כומר נכון?) הגיע...

לבסוף הוא הגיע וגם למרות שעל דלתות הכנסיה היה רשום שאסור לצלם, הרשו לנו :) הידד...

ראיתי טיפה מידע על הטקס מראש באינטרנט כדי להבין קצת מה אני הולך לצלם...

בתחילה היה תפילות כאלו וארוכות... הייתי מאחורי כולם במטרה לצלם תמונה מסוימת כשכל רגע מישהו אחר אומר לי לך מסביב תהיה מקדימה של כולם תצלם משם לבסוף אפילו אחת ה... איך קוראים להן? עוזרות כומר? לא יודע... בקיצור אחת מהן גם אמרה לי לעבור קדימה לצלם משם...

אנשים!! אני יודע שאני יכול לעבור קדימה לראות את כולכם מקדימה!! אני פה הצלם ואני יודע מה אני מנסה לצלם!! 

בכל אופן החל הטקס הטבלה עצמו, מסתבר שבכנסיה הזו לא עושים לרוב הטבלה והכומר כנראה לראשונה עשה את זה לפי ספר... תורה או בייבל או איך שלא קוראים לזה בעברית...

בכל אופן התינוקת בכתה כמעט כל רגע שהכומר נגע בא בשלב מסוים הוא אומר לה "אל תפחדי, אני בעצמי פוחד"

כמעט התגלגלתי שם מצחוק!

בכללי הקשבתי לתפילות, למרות הרוסית הכבדה, פה ושם כן הבנתי, אני לא איש מאמין בכלל, אבל בואו נגיד שאתם דת אתם מאמינים והכל, אתם לא חושבים שלפעמים צריך לעדכן מעט את הכתוב כדי שיתאים למה שקורה היום?

ומה זה הדבר הזה לשאול את האנשים אם הם לא קשורים לשטן ואז הם אמורים לענות בשלילה????

אם הייתי בא מטעם השטן לשם במטרה לעשות משהו ברור שהייתי שולל!!!! חחח 

אבל את האמת, למרות שבהתחלה חשבתי שהטבלה זה הרבה יותר עדיף מברית מילה, אכן הטקס יפה והכל ובמקרה הזה לא חותכים לך כלום חוץ מכמה שיערות מהראש, עדיין זה במובן מסוים כן התעללות בתינוק!

אם יהיו לי ילדים, הם לא עוברים שום טקס ושום הטבלה או ברית מילה או כלום!

לאחר הטקס והכל, נסענו חזרה לעיר שלנו, שוב הם הזמינו מקום במסעדה שהיינו ביום הולדת של הדודה, כנראה לא הבינו שהאוכל לא משהו...

בכל אופן הגענו באיחור אופנתי מה שנקרא ועד אז החבר של המשפחה חזר ביחד עם אחד הבנים שלו, נראה לי הוא בן 7 או 10 או משהו...

ואחרי כמה דקות ממש הוא מצא שפה משותפת עם הילד של בן דוד שלי שהוא בן 3, היה מצחיק וכיף לראות אותם משחקים ביחד רצים ומשתוללים חח.

בסך הכל היה יום טוב, חזרנו משם לאט לאט הביתה ואז צריך לעבוד על התמונות כי כולם כבר מחכים לזה חח

הדודה כבר אמרה לי מראש שאצלה לא יצאו תמונות טובות והכל היה די מרוח, האמת קשה לצלם בתאורה של כנסייה לפעמים וגם זה ילדים קטנים אז קשה לתפוס אותם בפוקוס...

אבל אחרי שצילמתי אותו יום כמעט כ1000 תמונות, הוצאתי משם 400 תמונות מדהימות ביותר! אני עצמי מופתע לטובה! חח

למדתי קצת לצלם ילדים :) זה כיף במיוחד כשזה ילדים שאתה אוהב והם חלק מהמשפחה...

זה היה שבוע די... מציק, לא יודע פשוט כבד עמוס וקצת קשה הייתי אומר... 

יום רביעי אחד החברים בעבודה בא עם הטלפון הסיני המגניב שלו ומסתבר שהסינים חסמו את גוגל, או גוגל חסמו את סין אז הוא צריך לנסות לפרוץ אותו לשנות רום או משהו...

הוא התחיל לקרוא מדריכים ומצאתי לו איזה רום שאמור להיות טוב...

ואז הוא מספר לי שרשום שהוא צריך לשים קודם רום סיני של החברה שהוא כאילו מיועד למפתחים ואז להמשיך בעוד המון המון שלבים מייגעים ומשונים... הייתי בהלם ואחרי שהוא גיבה את המכשיר הוא פשוט הביא לי אותו ואמר מצידי תפרמט הכל...

אז לקחתי אותו, העפתי את המדריכים המגוחחים של כולם, אחרי הכל אנדרואיד זה אנדרואיד! לקחתי מה שאני צריך ותוך כמה פקודות קצרות דחפתי למכשיר בכוח רום חדש שאפילו לא נחשב פרוץ... הרום הסתבר כקצת דפוק ואחרי עוד מספר ניסיונות לא קצרים מצאנו רום ממש טוב נקי של גוגל שעובד נהדר!

ואז הגיע יום חמישי...

עבודה, יום רגיל, ולפתע אימא שלי שולחת לי הודעה "אם אתה יכול תתקשר אלי דחוף"

אני אפילו לא רוצה להסביר מה עבר לי בראש אותו רגע!!

יצאתי מהר החוצה להתקשרתי, אימא שלי מספרת, הדודה התקשרה כמעט בוכה שהבן דוד רוצה שנחגוג לי יום הולדת לפני שהוא שוב טס וזה לא הוגן שדחינו כי דוד שלי לא יכול כי אז בן דוד שלי כבר לא יהיה בארץ...

זה דחוף?????????????????????????????????????????????

טוב, נגיד, יאללה...

אני כבר אמרתי שאני לא רוצה לחגוג אבל אם המשפחה כל כך רוצה אז יאלה...

משם התחילה מסכת ארוכה של איפה שמצד אחד ביקשו ממני להחליט ורק אני מחליט...

מצד שני כל החלטה שלי לא טובה להם!!

אז אחרי הרבה חרא וכמעט ביטול והמון עצבים שלי למרות שלא רציתי ואני עדיין לא רוצה...

עוד כמה דקות אנחו יוצאים לכיוון מסעדה פה בעיר שבעבר היינו בה... הרשו גם להביא שם אלכוהול משלנו כי הרי ברור שזה די ברייקר לכולם... אוף...

אז אני לובש הערב חוץ מבגדים יפים גם חיוך מזויף... סעמק!

מה שמצחיק שזה כבר היה אמור להיות בלי הדוד...

הלכתי עם הכלבה כבר הביתה אחרי טיול עכשיו ולפתע היא התנהגה מוזר כאילו מישהו מההורים חזר הביתה למרות ששניהם היום בבית כשיצאנו, גם הטיול לא היה כזה נורא... במדרגות כבר פגשנו את דוד שלי, הגיע בסוף חח לא יודע אפילו מה להגיד על זה האמת...

את האמת, היום בדיוק יש לי על מה לשמחו דווקא... קרא משהו...

שלב ראשוני בהחלט של משהו בלתי אפשרי שאני פשוט חייב לבצע איכשהו...

אין לי זמן לפינת צחוק, גם אוותר היום על להעתיק את הפוסט לתפוז אפילו...

סוף.

האפריל ה27

לא אני לא מתכוון בכותרת לתאריץ ה 27 לאפריל אלא ל27 פעמים שחוויתי בחיים שלי את אפריל...

טוב אני מודה, הכותרת לא כזו מי יודע מה...

ביום הולדת שלי היו 4 דברים טובים סך הכל... (וכשאני אסביר מהם אתם תיפלו מצחוק)

אז בבוקר לקחתי את העוגה שנקנתה עוד מראש לעבודה, התעקבתי קצת ונפלתי על אוטובוס אחרי זה שאני לוקח לרוב. נפלתי על נהג שחושב שדוושת הברקס זה גם הגז כנראה והרב קו שלי לא עבר וזה לא פעם ראשונה אצל הנהג הזה... הייתי עצבני גם לי זה אבל יאללה...

הגעתי לעבודה ואחד החבר'ה היה שם כבר לפני במשרד וכמובן לא זכר שסה יום ההולדת שלי...

אחריו הגיע עוד בחור שכנראה הציץ בפייסבוק וראה (כמה טוב שיש פייסבוק), אחר כך כבר נשלח מייל ימי הולדת יומי וכולם ידעו כבר...

בשלב מסוים הדלת למשרד שלנו סוג של נפרצה ונכנסה איזו בחורה צרפתיה מצחיקה מאוד שלרוב ממש שמחה עליזה כזו אוהבת את כולם. נכנסה להתחילה לשיר באנגלית יום הולדת שמח... היה קצת מביך ומצחיק כזה, האמת שימחה אותי באמת... 

לבסוף היא סיימה לשיר והביאה לי חיבוק, וזה 2 הדברים הטובים הראשונים... (תבינו בעצמכם למה 2)

ואז היא אמרה שהיא יכולה גם בעברית וצרפתית והתחילה לשיר בצרפתית ואני אידיוט זורק לפתע משפט... מה עוד? איזה עוד שפות? טורקית או מה? 

היא ענתה בחכה ונעלמה מהחדר...

בזמן שלי נופל האסימון מה עשיתי... בחברה שלנו הרי יש המון שפות! אז היא רצה להביא אנשים מכל מיני שפות!

הבנו את זה ישר אני ועוד חבר והוא אמר הנה תקבל גם יפנית...

אבל ידעתי טוב מאוד שיפניות זה לא הקטע שלהם ויש שם רק אחת שאולי תסכים לבוא לשיר...

אחרי כמה זמן היא באמת חזרה עם עוד אנשים! אבל לשיר שרו רק היא ועוד בחורה נוספת צרפתיה...

אחרי זה גם היא הביאה לי חיבוק וזה ה2 דברים הטובים הנוספים... (כבר הבנתם למה 4?)

האמת אני חייב להודות שבעבודה שמח לי...

משום מה כשאנשים אמרו לי מזל טוב היו חייבים להשוות את הגיל שלי לשלהם, אה אתה במרחק 10 שנים ממני, אתה גדול ממני בשנה, אנחנו אותו גיל... הרוב דווקא בנות ודווקא אלו שקרובות לי בגיל נשואות לרוב וחלקן עם ילדים... לא אורר בי שום שמחה האמת...

אבל הסיפור מתחיל אחרי העבודה...

כאמור יצאתי מוקדם יותר קצת, הרעיון הוא להגיע לאותו אזור נחמד כמו בשנים קודמות לקחת לי גלידה או משהו בסגנון ולשבת להתבונן בשקיעה...

המצב רוח שלי היה נורא... לא שגרוע אבל גם לא טוב... זה סוג של כאילו כל דבר יכול להפוך אותי בקלות...

איכשהו החלטתי לצאת מהאוטובוס קצת לפני, יצאתי וישר שלחתי הודעה לחבר מהעבודה הקודמת שעובד באזור אם הוא רוצה במקרה להפגש...

לאחר מכן איכשהו משהו בפנים גמר אותי והחלטתי לקחת את עצמי הצידה, ולהתחיל לחפש בחורה בתשלום בקרבת האזור...

לבסוף אמרתי לעצמי שהיי זה יום ההולדת שלי, אני רוצה להנות וזה גם אם זה אומר חד פעמית להיות עם מישהי... לפחות הנאה פיזית כלשהיא...

אחרי סיבוב באזור בזמן חיפוש החלטתי ללכת לאיזה מקום כזה בדיוק...

הגעתי לאזור וראיתי איפה זה אבל שמתי לב שאני מקדים... הלכתי לרחוב צדדי לשבת בספסל בנתיים... כבר החלטתי וזה דיכא אותי יותר כי הרי שום דבר כבר לא מונע ממני...

הכנתי הצידה כסף, החבאתי עמוק בתיק את הארנק למקרה וכל מיני והחלטתי לחכות כמה דקות, במקרה מולי היה שעון באיזו חנות והחלטתי על דקה שבה אני קם הולך ועושה את זה...

רק קיוויתי שמשהו ישתבש, אולי מישהו ידבר איתי ברחוב, אולי מישהי תיגש אלי או משהו לא צפוי מצידי שיפול לי פסנתר על הראש... רק קיוויתי שמשהו יעצור את זה...

.

.

.

אין לי הסבר למה שקרה, הגוף שלי החיל את תהליך העמידה מהספסל ברגע שהטלפון ציפצף...

עצרתי כשאני עדיין יושב בעצם והצצתי בטלפון...

החבר מהעבודה הקודמת שמקודם רשמתי לו הודעה שאל אם אני עוד באזור ואיפה...

הרגשתי שניצלתי כנראה...

אמרתי לו איפה אני והוא רשם לי כתובת שהייתה כ50 בתים קדימה באותו הרחוב, התחלתי ללכת די במרץ בזמן שאני עוד עונה לבת דודה שלי על המזל טוב שלה בהודעה..

כשקצת התקרבתי יותר שלחתי לחבר הזה סתם משפט "זה עוד רחוק דרדס סבא?" והא לפתע אמר שאני קרוב מאוד...

הגעתי לכתובת כשאני מודה שאני די גמור וקלטתי שאין שם סוג של מקום כמו מה שהוא עובד בו.

לרגע חששתי ששוב מישהו פה עבד עלי ועברה לי המחשבה שאם אני לא נפגש איתו אני חד משמעית הולך למישהי בתשלום עכשיו!

התקשרתי אליו ואחרי כמה רגעים הבנו שהוא טעה במספר ששלח לי ומסתבר שהייתי בהתחלה במרחק של כ5 בתים ממנו ולא 50! אז התחלתי לעשות את הדרך חזרה...

הגעתי כמעט וכבר נשאר לי לחצות את הכביש וקלטתי שאיזו בחורה מנסה להכנס לרחוב הצדדי עם הרכב שלה ולא בטוחה שהיא עוברת, עעניתי די כרגיל שאני לא בטוח ובאתי להמשיך, הרי אין לי רישיון ולא כלום זה גם לא עסק שלי אבל... משום החלטתי לנסות... אז הסתכלתי מהצדדים וכיוונתי אותה בלי להבין ממש מה אני עושה ואחרי כמה דקות היא הצליחה לעבור שם...

משם נפגשתי כבר עם החבר, מקום עבודה חמוד יש לו...

משם הלכנו לטייל בדיוק לאזור שרציתי מלחתחילה ויותר, גם לקחנו מילקשייק במקום מעפן על חשבון התן ביס שהוא לא ניצל אותו יום...

טיילנו ופיטפטנו הרבה ואז נסענו הביתה כשגם האוטובוס שלנו הוא אותו קו... החלטנו כבר שאם אני שוב עובר לידו נלך ככה שוב, וכמו שכבר סיפרתי, מדובר על הקו קיץ הזה...

אז חשבתי לעצמי... אני פעם בשנה ביום ההולדת מנסה ליסוע לאזור הזה לזלול לי גלידה או משהו...

למה לא לעשות את זה בתקופות הקיץ יותר? אז אני לא אתפלא אם כבר השבוע הקרוב אני הולך לעשות את זה שוב! הפעם שום ניסיונות מפגרים אלא פשוט מילקשייק או גלידה והסתובב קצת וזהו...

אבל האמת, הייתי קרוב לנפילה... קרוב מדי! זה רק מסביר לי את מה שאני כבר יודע... לבד אני לא אשרוד...

לפחות כרגע אני שוב בחדר שלי, הדודה כבר נסעה לשדה התעופה חזרה...

ועוד דבר...

במשפחה שלנו יש שני צדדים קיצוניים נקרא לזה... האחד הוא בן דוד כלשהוא שלי שהוא דתי למוד בישיבה ולא רוצה לדבר רוסית שינה את שמו התחתן בשידוך ולכו דעו כמה ילדים יש לו...

הצד האחר, יותר נעים לי איתם וזה הדודה, הבת שלה הבן והמשפחה שלו שהם יותר לכיוון הנצרות...

בקיצור בן דוד שלי כרגע בארץ עם משפחתו, הוא אישתו, הבן הקטן כבן 3, הבת הקטנה נראה לי בת כשנה ועוד כמעט בן שגילו מינוס כמה חודשים :) חחח

בקיצור הם לוקחים יום ראשון את הבת לעבור משהו שדומה לבריתה ביהדות... אני חושב שקוראים לזה בעברית טבילה אך לא בטוח, אז יום ראשון אינני עובד אלא נוסעים כולם איתם. אני לא בקטע של שום דת, האמת אני לא מי יודע מה נלהב גם לראות את כולם (סתם חוסר חשק) אבל... זו הזדמנות אולי לצלם משהו מעניין...

חמישי גם שוב היינו בסושיה... סתם מפגש בשביל דודה שלי... היה נחמד... גם החצי יפנית חזרה זמנית לארץ אז היא הייתה שם ושוב הכינה לי משהו שכל כך יפה שאי אפשר לאכול את זה!!

ועדיין המשפחה מצפה שאחגוג יום הולדת... טוב כנראה אשב אעשה פרצוף שמח מזויף ואסבול בשקט איכשהו...

והפעם מגיע לכם קצת פינת צחוק בהחלט!

סוף.