עוד שנה חלפה, עוד שנה ללא אף אחת וזו הייתה השנה האחרונה שהיה לכל זה בכלל סיכוי.
הגיע הזמן לסכם, אוי... ב2018 אני חייב לעדכן פה את העיצוב, הוא נראה לי כבר קצת מיושן וכאלה...
רגע לפני שאני מביט על מה היה השנה, הצצתי בפוסט של סיכום 2016, והאמת... 2017 הייתה מעפנה, קרו הרבה דברים לא משהו, לא שהיה ממש רע אבל הרבה דברים לא כאלה טובים ול2016 אני מתגעגע בהחלט אפשר להגיד...
אם ב2016 שדרגתי לנקסוס 6P אז הוא די מת השנה, הגרין קארד פג תוקף והבזבוז שהוא הצריך היה מיותר מאוד, טיילתי השנה פחות לדעתי, לא רק שלא הייתי בחו"ל אלא בכללי עם חברים, הלפטופ שלי נהיה פחות טוב כבר לא שהוא לא טוב אבל כבר חסר לי בו דברים, לא מצאתי אף אחת והזמן די אפשר להגיד אזל לי...
אז מה בכל זאת היה לנו השנה בעצם?
השנה יצא הסרט החדש של Power Rangers, עקב כך גיליתי שהסדרה מעולם לא נפסקה בכלל וממשיכה עד היום כאילו לא קרה כלום שזה בהחלט מרשים.
בן דוד שלי ואחיין שלי באו מחו"ל לבקר, זה היה ביקור ממש קצר שכחצי ממנו הם לא היו איתנו אלא אצל עוד קרובי משפחה אבל היה נחמד מאוד.
שידרגנו מכונת כביסה בבית לאחר שהישנה מתה
העלו לי משכורת עם בונות נחמד שעקב מס לא כזה השפיע
הצוות היפני בעבודה הלך הביתה :( וכמו שמישהו אמר לי, "מה עוד נשאר לך לחפש שם?"
רכשתי לעצמי כלי חומרה ש, מצד אחד משמש אותי למטרה לימודית מצד שני זה נטו כלי האקינג!
לינקין פארק הוציאו השנה אלבום נהדר עם המון דברים מסביב...
והשנה גם קרה המקרה הכי נוראי ללינקין פארק שהשפיע, משפיע, וישפיע עלי לעד כנראה... כשצ'סטר הלך לעולמו... עד היום לא ידוע מה יהיה עתיד הלהקה :(
קנינו גם מקרר חדש
זו גם השנה שהמנהל שלי בעבודה היה צריך להגיד לי שזה עלול להגיע ל או אני או האיש אבטחת מידע, ולמרות שאז הוא רק ניסה להזהיר אותי שלא אעשה משהו שאז עשיתי, כיום אני מבין שהוא די צודק ואכן כרגע יש מצב והאיש אבטחת מידע יישאר שם עם עצמו... אני עדיין שוקל לעזוב וזה רק מתקרב כנראה...
קניתי לעצמי אוזניות ממש יקרות ואני מצטער על זה קצת, לא שהן יקרות אלא שלא קניתי את הגירסה היותר יקרה שלהן אפילו! אני מרוצה מהן מאוד אבל! זה פשוט לשים שקט באוזניים מתי שבא לי!
שידרגתי לא מעט את ערוץ היוטיוב והייתי אומר שזה השתלם, הערוץ בגדילה
גיליתי שלהקת Aqua עדיין קיימת ויש להם כמה שירים חדשים חמודים
זו גם השנה שבה הרווחתי בצורה הזויה קצת ביטקוין ומעט נכנסתי לקטע המטבעות הדיגיטליים...
הכרתי עוד קצת מוזיקה יפנית טובה שמעט עוזרת מאז שאפשר להגיד אני לא יכול לשמוע לינקין פארק.
כמו שאמרתי מקודם, הנקסוס 6P עשה בעיות ושידרגתי בסוף לגוגל פיקסל 2 XL ואני מרוצה מאוד למרות כל מה שסיפרו עליו.
קראתי/הקשבתי לספר המדהים Ready Player One ואני כבר לא יכול לחכות לראות את הסרט למרות שעוד לא ראיתי אפילו את הטריילר.
הבנתי שניסיון להגמל משוקולד יעלה לי בכל טיפת מצב רוח טוב שיש בי, זה מה שמחזיק אותי זה כנראה התרופה שלי נגד דיכאון במובן מסוים.
וזהו בעצם...
אז אני מאחל לכולכם שנה אזרחית נהדרת והרבה יותר טובה מה2017 המעפנה הזו...
השנה תהיה לי כנראה קשה כי השנה אני לא אחפש יותר, השנה גם יאזול הזמן שלה למצוא אותי... וכך זה יגמר...
קדימה קדימה!! הפוסט הזה באיחור של שבוע בערך השנה עוד רגע נגמרת והעבודה עוד מרובה!
אז אני ועוד חבר מהעבודה הקודמת שומרים על קשר וחברים טובים, נפגשים הרבה מטיילים מדברים...
אבל בהתחלה היה איתנו עוד אחד מהעבודה הקודמת... הוא גר רחוק יותר אך עם רכב והכל היה טוב עד ש...
הוא התחיל להטיס רחפנים... ומאז הוא די נעלם לנו...
מדי פעם מחליפים כמה מילים וזהו...
אז לאחרונה החבר הראשון החליף איתו כמה מילים ומסתבר שהבחור חולה, חולה מאוד כמו שהבנו...
כשאני מסתכל על זה עכשיו לאחור... זה ממש ממש כמו:
ממה שהחבר סיפר לי, יש לו אלרגיות, הוא לא עובד, בקושי יוצא מהבית ובכאבים כל הזמן... מצב לא משהו בהחלט, נורא מבאס לשמוע שככה אצלו... אז דיברנו איתו והחלטנו ליסוע לבקר אותו...
הבחור חי ב.... אם עד אותו יום הייתם מבקשים ממני להצביע על המפה איפה הישוב הזה... אני חושב שהייתי מצביע איפשהו סתם מניחוש באזור הצפון ואז משנה את הניחוש שוב ושוב...
הישוב הזה דווקא די קרוב למרכז אבל... לא יודע... אזור משונה כזה...
הגענו, ולקח לנו זמן להבין איפה הבית שלו... הוא גם ביקש מהכלב שלו לנבוח כדי שנמצא אותו אבל לא שמענו את הנביחה אפילו... חשבתי יש לו בטח כלב גדול אז בטח נשמע... כשמצאנו אותו והדבר הקטנטן הזה רץ לעברינו.... הכלבה שלי נראה לי נוחרת יותר חזק ממה שהוא נובח חחח
בכל אופן עלינו אליו הביתה והוא סיפר לנו את כל הסיפור...
לשימחתינו, הוא במצב מעולה יחסית!
מסתבר שמה שקרה זה שהוא ניסה לטפל בבעיה בריאותית שהייתה לו מזמן והפריעה לו פה ושם, אז הטיפול במקום לעזור עשה את זה גרוע יותר, ובגלל שהוא לא יכל לתפקד קבוע כמו שצריך בעבודה וההנהלה שלו גם ככה לא כזה הייתה לצידו כבר מזמן הם החליטו לפטר אותו, אבל כעת הוא חוזר לטיפולים קודמים ובדרך לחפש עבודה חדשה, ככה שבסופו של דבר הוא אחרי תקופה לא קלה אך הוא בסדר, וזה ממש שימח אותנו...
אז ישבנו, דיברנו, קצת שיחקנו במשחק כלשהוא בקונסולה...
ואז הוא שואל את החבר שאני כל הזמן מטייל איתו... מה איתו, מה חדש אצלו...
"אני די כרגיל עובד בזה, מאורס........."
אני כזה לפתעקולט שהוא אמר מאורס אבל עד שקלטתי זה היה... -"דנג'י יודע?"
- "עכשיו הוא יודע"
צחקנו על זה דווקא, הבן אדם ממש לא היה בקטע של זה ורק אחרי שנסענו כבר הביתה תיחקרתי אותו, מסתבר שחברה שלו רצתה והוא כזה גם ככה הרגיש כמו נשוי ולמרות שהוא כלל לא מעוניין בכל הרישמיות הזו הוא החליט שאם היא כל כך רוצה אז בסדר והציע לה... לא עשה משהו יחודי מזה...
אני משונה כזה, זה מסוג הרגעים שלע מעיק וכואב ששוב מישהו סביבי הנה מתחתן ואני עוד לבד, וכן, זה מעיק גם פה אבל אני שמח בשבילו ודווקא שמחתי לשמוע על זה והאמת אני ממש אשמח להיות בחתונה שלו למרות שאני מבין שזה יהיה ממש כואב בכיס כנראה, הוא חבר טוב וקרוב...
אותו שבוע לקחתי יום חופש, זוכרים את החבר ההוא מיפן? אז הוא הגיע לארץ, ויצא לנו להפגש...
הבחור שוקל לבוא לארץ ללמוד פה שנה, ולכן הוא רצה לבקר באיזה מקום לימודים... אז נסעתי איתו, הוא רצה סתם לראות אבל אמרתי, אנחנו כבר פה, בוא נמצא איפה רושמים סטודנטים מחו"ל וננסה לברר מידע, ואכן מצאנו ובהחלט טוב שכך, הוא גילה מה הוא צריך לשפר ומה בדיוק לעשות, האמת זה די הלחיץ אותו, מסתבר שהציונים שלו קצת לא מספיקים והוא נלחץ... אבל הוא נלחץ בצורה של אני הולך לעבוד יותר קשה! ולא של זהו החיים נגמרו וזה טוב שכך...
משם הלכנו לטייל קצת וישבנו לאכול ולפטפט ואז הוא הביא לי כל מיני חטיפים מיפן... יה זה ממש היה כיפי!! אני כל כך שמחתי! זה פשוט לא מוסבר כמה זה שימח אותי אותו רגע...
ואז עשיתי לו את מה שהוא עשה לי ביפן, הוא הלך לקנות ממתקים ישראלים לחברים וקרובי משפחה, אז פשוט שילמתי על זה! הוא הכיר כבר חטיפים ישראלים וידע מה הוא מחפש, אבל די מהר עליתי על מה איש משום מה לא הכיר לו... קרמבו! אז הוא לקח גם את זה... יהיה מעניין לראות אחרי זה... הוא יעשה סירטון עם איזו יוטיוברית ישראלית שחיה ביפן עם זה... יהיה כיף לראות...
אז הגיע שישי שעבר... אני מטייל עם החבר המאורס... לפתע קורה משהו בתזמן מעניין... חברה שלו מתקשרת ואומרת לו שבעוד X זמן שיגיע הם הוזמנו על ידי זוג חברים שלהם למסעדת יוקרה על חשבונם... באותו זמן אימא שלי מתקשרת ואומרת שאחרי שנסיים לטייל שאצטרף אליהם לבית קפה עם הדודות...
חבר שלי אין לו חשק למסעדת יוקרה במיוחד כשראה את התפריט המשונה והלא נשמע טעים, לי אין חשק לבית קפה הזה וצחקנו על זה שרצינו להתחלף...
בסוף הגעתי מסתבר שממש רק כשהם התישבו שם ורגע לפני שנכנסתי לבית קפה דוד שלי הגיע גם משום מקום, היה נחמד ואז גם הן שוב הזמינו אותנו לחגוג איתן את השנה החדשה.......
והאמת... זה די הולך לשני הכיוונים... מצד אחד לא היה לנו תוכניות בכלל וטוב שכך זה יהיה בסוף...
מצד אחר, האמת מעט נמאס לי מזה, כלומר שנה שעברה בערך חברה של אימא שלי כביכול חזתה שהשנה לא אחגוג איתם כי אהיה עם מישהיא, מצד אחר אני מבין שכל זה בולשיט אבל איפשהו היה לי חשק שמשהו כבר יקרה ותהיה מישהיא, השעון מתקתק והשלב הראשון הרי כבר לא חודשים ממני, לא שבועות אפילו! כבר אפשר לספור את השעות...
אבל היי, נתתי פייט... כמו שאני יודע...
אוקיי, אז שנה חדשה... שיהיה... קדימה! אז אני אופה את הקאפ קייקס הטבעוניות כמו שנה שעברה, כולם אהבו אותן, הן קלות להכנה וטבעוניות ככה שגם הדודות עם הצום המוזר שלהן יכולות לאכול וגם כל החברים בעבודה...
החלטתי ואפילו הפתעתי את עצמי, לוותר הפעם על העוגיות שוקוצ'יפס, יש שם במתכון כמה דברים שאני לא אוהב, ראשית כמו הלכלוך שזה עושה ובגלל שאין לנו ממש מיקסר בבית אני מערבב הרבה עם הידיים וזה ממש לא כיף, שנית זה המון המון סוכר, זה בעיקר סוכר!
אוי אני צריך עוד לכתוב פוסט סיכום שנה... טוב נו נראה מתי אצליח...
איפשהו אני מאוד מאוד שמח שרק עכשיו יוצא לי לכתוב את העדכון הזה, ספציפית היום, לא לפני לא אחרי...
ראשית, כבודה הבחורה הישראלית היפנית בנשמה מהפוסט הקודם... טוב שלא בחרתי לה כינוי, טוב איפשהו זה היה צפוי הרי לא?
ההתכתבות די לפתע דעכה כזה, היא לפתע הייתה מחוברת אך לא רשמה או לא קראה הודעות שלי וכו, אני כרגיל שקעתי למאין כאב אבל איפשהו זה גם שונה, כי אני מבין שהזמן הולך ואוזל והסיכוי קטן מרגע לרגע...
מספר ימים ניסיתי פה ושם למצוא עם מי לפטפט ממש, היה לי חסר משהו, לא בטוח מה עד עכשיו, אולי אפילו סתם קצת להיות בשמש, נזכרתי לא מעט את מה שהעביר לי את כל זה פעם אחת קודמת... אז כשלקחו אותי למועדון חשפנות, קצת הזרמתי אפילו אנשים לכיוון אבל זה נגמר בזה שהבנתי שזה בזבוז הרבה כסף על כלום ושבעצם מה שאז אכן עזר זה ספציפית השיחת נפש עם איזו חשפנית...
איכשהו כל זה עבר עם הזמן קצת וכרגע ממש החלפנו כמה הודעות כי סתם נתקלתי במשהו מצחיק ושלחתי להרבה אנשים וגם לה.
שישי האחרון, התוכנית הייתה לישון עד מאוחר, מצידי כל היום! אבל... לא יצא לי, הרבה רעש מסביב וכל מיני דברים ובסוף קמתי קצת לפני 12 בצהריים. אחרי כמה זמן בסביבות כ2 וחצי כשהרוב לא ענו לי פשוט יצאתי לבדי מהבית להסתובב סתם, הבולגרי ענה רק מאוחר יותר אך הוא היה בדרך לישון, אני קצת נהניתי מהשמש לעצמי והסתובבתי פה ושם, חזרתי לדעתי בערך ב4, כלומר לא ממש חזרתי, כשהתקרבתי לבית חבר מהעבודה הקודמת התקשר ואחרי שיחה על איזה נושא הוא אמר שהוא רוצה לטייל, אז נכנסתי החלפתי בגדים ויצאתי לכיוון שלו, זה הכי כיף לקבוע איתו, לא צריך מקום מסוים, שנינו מפעילים בגוגל מפות את האפשרות לראות אחד את השני בלייב ופשוט נפגשים, זה עובד מעולה!
טיילנו ואז לדעתי ב7 ומשהו חזרתי הביתה כשכבר דיברתי עם עוד חבר ששוב רצה לאכול סושי, הפך להיות הרגל שישי כזה... חזרתי הביתה, הוצאתי את הכלבה לטיול לאחר שאכלתי קצת, נחתי כמה דקות, התארגנתי ויצאתי שוב...
חזרתי כבר אחרי חצות כשהטלפון ספר לא פחות מ18 קילומטר של הליכה לאותו יום!
למחרת איכשהו הצלחתי לשכנע את אימא שלי לעשות הליכה גם, האמת לא ממש ציפיתי אבל היא הצליחה להגיע איתי אומנם בקצב לא מהיר אך לעיר הסמוכה, היה ממש נחמד דווקא, מזג אוויר נהדר!
אבל... למה אמרתי שאני שמח שאני מעדכן דווקא היום?
כי מחר זה כפי הנראה נגמר!! הספר הזה שאני מקשיב לו, נשאר לי ממש כחצי שעה!!
אני לא מסוגל להסביר כמה נהניתי וכמה בא לי עוד! הוא כל כך טוב ובדיוק השבוע יצא טריילר מלא לסרט שלו שהולך לצאת ב2018! כבר לא יכול לחכות! את הטריילר אני לא מעז לראות, פריים אחד ממנו כבר ראיתי וזה הרס לא מעט...
אני מניח שעל הספר הזה אדבר עוד לא מעט, זה מהסוג הזה שנכנס לך לרשימת ההכי טובים שלך, כלומר סרטים יש כבר כמה אבל ספרים אצלי זה לא משהו נפוץ ואני מאוד שמח על הספר הזה!!
אז זהו, שיהיה לילה טוב ומחר אני אדע איך כל זה נגמר, Ready Player One!
ראשית נדבר על עבודה... כן, נשבר לי ואני שוקל לעזוב או משהו בסגנון... זה מגיע הרגע הזה כנראה, ככה זה נראה...
אז אני לא ממהר, לאט לאט, שהמחשבות יתבשלו להן ושהכל ילך כסידרו...
לבנתיים התקנתי אופיס בבית, יומיים אחרי פתחתי את הקורות חיים שלי וגיליתי בהם טעות מפגרת...
בנתיים לא ביצעתי עוד שינויים ממש, אני כנראה מחכה לאיזה ספייק של "נמאס" ואז זה יבוא עוד יותר...
האמת היה ספייק אבל כנראה שהבנתי שזה דפוק מדי...
זה לא שרע לי שם, אבל כנראה שזה מצב של די כבר...
הנה רק היום כמה נהניתי, תכנונ פרויקט שכלל השבתה בשעה מסוימת, המנהל אשכרה רצה לתן לנו חלון של זמן מ6 בערב ועד חצות...
דבר פשוט לעשיה שכבר עשינו בעבר עם המנהל הקודם, אבל הפעם זה היה מורכב יותר והיה לנו תוכנית לעוד דברים, אחד מהם לא היה לי מושג איך כל מה שאני מכיר יצליח להתחבר, האמת הוא כלל לא רצה כל כך לזרום עם זה, הוא די זרק לי את האופציה לבחור...
הבנתי שזה או שאני עושה את זה מהר עם אופציה לשחזר הכל ולכוות לצאת לפני 8 וחצי כדי להספיק לאיזה משהו שרציתי לראות בטלויזיה, או שאני עוזב את זה מסיים והולך להיום...
הרגשתי שאני צריך את זה, הדרך חזרה פשוטה מאוד... קדימה!!
הצלחתי! תוך כמה דקות של היסוס וחוסר ביטחון זה עבד ועבד כמו שצריך!
אז כן, זה עוד קורה, יש פרויקטים מעניינים ויהיו עוד, וזה כן עושה לי את זה אבל אני עייף...
האמת שממש הייתי צריך את זה היום את הפרויקט הזה... אני קצת במצב לא הכי מיטבי כרגע הייתי אומר... אבל בואו נמשיך ונגיע לזה, פוסט לא קצר ולי לא קל גם עומד בפנינו כאן, כולו יכתב תוך כדי שמיעה לשיר אחד בלבד כנראה שגם יצורף בסוף אם לא ימאס... אוקיי... אולי עוד אחד...
טוב אז, זה מתקרב... קבעתי תאריך אז זה הסוף שיהיה! אחריו שום בחורה! די...
אבל אנחנו עוד לא שם אז לפחות אנסה לתת פוש כלשהו...
וכך זרקתי עוד פוסט בכמה קבוצות הכרויות עם יפנים בפייסבוק...
מאחד הפוסטים התחילה להתכתב איתי מישהיא ש...
לא יודע... היא ויאטנמית, למדה בעבר בישראל, כיום חיה ביפן ועובדת שם אבל לא אוהבת את זה ורוצה לישראל, היא פשוטה מאודה, השאיפה היחידה שלה זה להקים משפחה ולגדל ילדים, האמת לא בטוח שאני מחפש יותר מזה...
היא פשוט די משעממת כזו, לא יודע... עדינה כזו גם בשיחה כאילו לא מרגישים את קיומה כמעט... האמת, לא נהנה להתכתב איתה פשוט, זה לא זה פשוט... אז היא סתם פה ושם מתכתבים... דווקא נשמע שאם היא הייתה פה היא כבר בקטע להתחתן איתי חחח אבל היא לא פה...
ואז יום אחד.......
הייתי עייף, חזרתי הביתה ונשכבתי במיטה, מהר הבנתי שלא ארדם אבל בוא ננוח קצת, בעודי רדום, הצצתי בפייסבוק וראיתי בקשת חברות, נכנסתי עוד חצי עין סגורה...
תמונה של מישהיא ו... הא... רשום שם ביפנית! פותח עיניים, רואה שם ישראלי.... באסה, אבל... שווה לבדוק מי מו מה...
וכך התחלתי להכתב עם ילדונת משונה, אוהבת אנימה, יפן, ודי גיקית...
התמונות כולן זה פשוט בחורה מהסוג שנראות כמו דמות אנימה חמודה חיה...
המון דברים משותפים, כל פעם שנראה לי שזהו זה כאילו רק נמשך..
פה ושם הזכירה בקטנה אקסים,
ערב אחד נשבר לי! אני לא יודע מה הגובה שלה, בטח זו הבעיה שהיא ג'יראפה כמו סולמית... וברגע שתדע מה הגובה שלי תיעלם...
אז איכשהו השיחה הגיעה לכיוון ודחפתי את הגובה שלי...
רגע של שקט ואז...
"בדיוק כמוני" ?????? איך??? מאיפה נפלת עלי???
אם אני ממש ממש מחפש חסרונות בה, אני מוצא רק את זה: היא לא רוסיה במקור, היא גרה רחוק מאוד יחסית, והיא אוהבת אייפונים (כן, זה כמה אני צריך להתאמץ לחסרונות)
ואז מגיע בן...
ערב אחד.... לפתע טלפון מבן, הוא לא מתקשר לרוב, זה תמיד התכתבות... אני עונה קצת בהלם... מסתבר שקרה אצלו משהו, הוא היה די... כאילו עבר עליו ריב והוא רצה מנוחה מזה... הוא כבר היה אי שם עמוק בעיר שלי ורצה שניפגש...
כשהבנתי איפה הוא, הוא אמר שהוא מכבה את הטלפון ומחכה לי, חשבתי שאולי הסוללה אצלו חלשה, אז שמתי על עצמי בגדים חמים, זרקתי לכיס סוללת גיבוי, יצאתי בדקתי בגוגל, נזכרתי בקיצורים שיש בדרך, ודפקתי הליכה מהירה/ריצה...
כמות הגשם המוזרה שירדה אותו ערב זה מוזר...זה כאילו אני הבאתי את הגשם, אנחנו יושבים איפשהו, נגמר הגשם, הוא קם יוצא מהמחסה, הכל טוב, אני קם יוצא ו...גשם!
היה נחמד לטפט ואז ישבנו בבית קפה לקחנו משהו לשתות, הרבה צחוקים וכו ואז במקביל התכתבתי עם הגברת ה... אוי... היא צריכה כינוי... אבל נחכה קצת... ואז בן החליט להתערב טיפה והוא התסיס לא מעט את השיחה איתה אותו ערב... היה מצחיק לא מעט והזוי...
אני לא יודע מתי זה יגמר וכמה יכאב לי כשזה יקרה...
אני מניח שאני עייף וכבר איפשהו ויתרתי על הצלחה עם בחורות ואין לי כוח לזה במיוחד שאיתה צריך לחכות...
ונחזור להתרכז בה!
היא גרה רחוק, אך מגיעה לא מעט למרכז, היא נשמעת שכן מעוניינת להפגש... אבל... למרכז היא תבוא רק כשתחזור מחו"ל... לשם היא טסה רק בסוף החודש כמעט... אז... שנה חדשה איתה בטוח לא... רק מזכיר לעצמי ששוב מי שקרה לי קצת בגורל טעה ויהי מה! אין דבר כזה גורל! וכן... זה משהו ששוב נכנסנו לשיחה לגביו עם בן... הוא אמר לי שהיא וכל זה זה דווקא משהו שאמור לקרות אבל אני מבין את מה שיקרה וכבר קורה... הוא אמר תהנה...
אבל הנה, היא מתכתבת פחות למרות שמחוברת הרבה, עונה פחות והשיחות כבר קצת... זה לא זה, ואני בנתיים כמובן כבר די אובססיבי לזה... זה כזה ברור הרי...
אז לא, זה לא נגמר עוד ובנתיים היא לא ענתה מאז שרשמתי לה את המספר שלי לאחר שנכנסנו לשיחה על וואטסאפים בגלל האקס שהיא הזכירה... האמת, נשמע שעבר עליה לא יום משהו....
אני לא יודע מה יהיה אבל אני לא רואה משהו קורה...
זה רק עניין של זמן, התאריך מתקרב ואני איפשהו רוצה שכל זה יגמר כבר, אין לי שום אמונה שום תקווה זה סתם אוסף של מה שחוויתי עד כו ולמדתי ממנו ואני מבין שהכל בולשיט ואין מה לצפות, אבל היא כן סיבבה לי את הראש ואני עייף מזה...
אז לפחות יש קצב די טוב...
לפני שאשכח, יש לנו עובד חדש בצוות בעבודה אבל עליו, בפעם אחרת! גייז בפוסט נפרד... (כה חושדים שהוא כזה, לא נגד או משהו סתם מציין)
אז הנה חבר אחר מהעבודה תקע לי בראש שיר ברוסית, זזכרתי שכשהדלקתי אותו לראשונה שמעתי מילים לא יפות והחלטתי לשמוע בפעם אחרת, כאן הקצב ממש צעק לי וביקשתי ממנו את השם,
האמת, הקליפ והמילים... זה פשוט נוראי!!!!!! סמים, קללות בסלנג מטורף... זו רוסיה של היום? זה להקה מוכרת... זה פשוט לא יאמן שזה ככה... העולם הזה דפוק וזה לא מתקדם לשום כיוון טוב יותר אפילו לא קצת...
