ג'ינג'ית הולכת ג'ינג'ית באה

ראשית כל, הראש לאחרונה היה שקוע המון בנושאי הזוגיות אצלי.

אינני מרוצה מהלבד אפילו שיש לכך גם יתרונות, כרגע אין אפילו אף אחת על הפרק, כלומר, סולמית היא סך הכל ידידה, אני לא רוצה אותה מעבר לכך, השמנמונת נראה לי התחילה לעשות לי קטעים, והיא לא שווה את זה...

והג'ינג'ית, טוב לאחרונה זה כבר הספיק לי בכלל ממנה, שתמצא מישהו אחר לשחק בו... היא לא בשבילי פשוט!

אבל הכותרת מדברת על ג'ינג'יות... אז צריך לספר דבר מה...

אז עוד מההתחלה כשכל זה התחיל איתה חשבתי שרק לאחד מאיתנו יכול להיות מקום בחברה הזו... מדי פעם שקלתי אולי לנסות לגרום לה ללכת וכאלה, לא שבאמת ידעתי איך אבל היו מחשבות... 

חמישי האחרון היה דיבור שאולי היא תקרא לי להצטרף אליה וחברים למשחק סנוקר או משהו, לרוב היא הייתה כותבת אחרי זה משהו בסגנון של בסוף לא יצא וכאלה אבל הפעם היא בכלל לא זכרה על מה מדובר כאילו כשפיטפטתי איתה בראשון כבר... ובכלל אם כבר אנחנו ידידים וכאלה, כשיש לך תקלה, את יכולה קודם לשאול אותי, היא מדי פעם עשתה את זה אבל כאן כשזה היה הכי לגיטימי והכי מתאים היא פשוט לא! לא משנה לי אבל עדיין הזוי שכזה... 

אז בראש, שלחתי אותה לעזאזל כבר... אבל אז...

לפתע אתמול מתישהו לקראת סוף יום הופיעה קריאה לסגור את המשתמש שלה, הייתי די בהלם.

לא לטוב ולא לרע...

בהתחלה ניסיתי להתעלם אבל החלטתי להתכתב איתה כרגיל שכזה... היא עצמה סיפרה שהייתה בשימוע, לפי מה שנאמר לה רוצים לבצע קיצוצים וצריך שכל אחד יסביר למה הוא חיוני בחברה, ובגלל שאני כן יודע מה היא עושה אני יודע שלא קל יהיה להחליף אותה לדעתי... נאמר לה אחרי השיחה שהתשובה תהיה למחרת...

ואז המצב הוא ממש לא נעים, יש עליה קריאה וברגע שאנחנו נגיע לזה אנחנו סוגרים אותה. מכיוון שהיא לא יודעת שהיא פוטרה, היא תתקשר תשאל למה היא לא מצליחה לגשת לשום דבר ואז המצב ממש לא נעים! 

עכשיו מכיוון שהכוח אדם אצלינו חבורה של סתומות כיום, האטתי בכוח את הסגירה שלה, כי מי יודע אולי באמת לא מפטרים אותה בכלל...

היום בשלב מסוים היא כתבה לי, חשבתי זהו, אבל היא סתם סיפרה שמשעמם ואין לה הרבה עבודה, מצחיק שהיא לא שמה לב שזה משהו שלא קורה לה לחלוטין כמעט...

אחרי כמה זמן היא כתבה שפוטרה... היא התיחסה לזה סבבה כזה אבל איכשהו לדעתי זה יצא מגעיל... כן אולי לא ממש איכפת לי ממנה כי היא ממש לא האדם שאני כנראה שמח להיות לידו, אבל עדיין זו הייתה דרך מגעילה לפטר מישהו, במיוחד שכשהיא אמרה שהמנהלת דיברה על קיצוצים רציתי לשלוח לה טבלה שמוקרנת בטלוויזיה בחדר מכירות של המוכרים המצליחים והסכומים שהם הכניסו... ואז מעניין על איזה קיצוץ אנחנו מדברים... הסכומים שמתגלגלים שם עצומים!

אבל בואו נחזור רגע לאתמול... ההרגשה ממש לא נעימה איתה... עברו לי כל מיני מחשבות בראש, באמת שהייתי צריך שמשהו יעביר לי את זה ואז משהו כזה הגיע...

דפיקה בדלת... פותחים ונכנסת לה... מישהי מצוות מסוים מקומה אחרת שהיא דוברת רוסית, חמודה, אפילו יותר מזה אולי, אבל האינטרקציות היחידות שלי איתה היו קשורות או בעבודה או בכך שאני יורד עליה שיש לה אייפון :)

ביום מסוים שלחתי לה בקשת חברות בפייסבוק, ככה בין עוד אנשים לא ספציפית לה אבל היא לעולם לא אישרה אותה...

והקטע הכי מצחיק... היא ג'ינג'ית!

היא באה במטרה להגדיר לה כמה דברים שתוכל לעבוד מהפלאפון/ אייפד... בהתחלה לא רציתי לטפל בה, היא פשוט באה כזה בלי שקראו לה אבל אני הייתי הכי פנוי והסתבר שהיא פתחה לנו קריאה ולא באה סתם, אז צחקנו על האייפון והאייפד שלה, הבחורה מצאה בדיוק דירה בעיר והיא ממש שמחה וכעת לא תהיה שבועיים כי צריכה לעבור ניתוח כלשהו, יש לה גם כלב, ולמרות שראיתי בעבר איפשהו אותה בפייסבוק עם מישהו, אני לא רואה זכר אליו ולפחות 3 פעמים בדקתי את הידיים שלה שאין טבעות מחשידות...

במהלך הפיטפוטים הרגתי אותה מצחוק על הדרך, לא אני לא בונה עליה ולא כלום, היא חמודה אבל אני חושב שהיא גבוהה ממני ולא חושב שהיא בקטע שלי בכלל...

האמת עכשיו כשהג'ינג'ית לא בעבודה... אני משום מה מרגיש טוב יותר, זה כאילו הסכת הדעת שלי הלכה...

מה שמזכיר לי שהשבוע אחד הפרויקטים הראשונים שעשיתי בחברה הזו שהיה סקריפט גיבוי אוטומטי חכם לשרת מסוים הפסיק לתפקד, לא באשמתי אלא כי הסגנון עבודה שם שונה ע"י המפתחים... האמת שמחתי לראות את השינוי שהם עשו, הוא יעיל מאוד ועושה סדר...

אבל מבחינתי הסקריפט הקיים הפך ללא רלוונטי, הבייבי שלי כאילו...

אבל ראיתי בכך רק עוד אתגר מעניין ומגניב!

ואחרי כיום, העמדתי מחדש את אותו הסקריפט משודרג מעודכן ומותאם עוד יותר!

לאחרונה כבר אמרתי, יש משהו שמעסיק אותי המון וזה הסיבה שטרם יש לי תוכניות ממשיות לגבי הטיול השני ליפן... הדבר הזה די מדכא אותי כבר כי הוא מצריך בפני החלטות קשות ודי גורליות לגבי כיצד אני ממשיך...

מרוב כל זה ובגלל שזה לא משנה מה כבר לקראת הסוף כנראה... אני שוקל פשוט לוותר על זה בכדי להירגע ולהתעמק במה שיש לי כרגע, זה גם יאפשר לי לגשת להכנה לטיול ועוד... אבל עוד לא יודע, לצערי אין לי יותר מדי עם מי להתייעץ...

אני כרגיל מנסה לאכול 2 עוגות ולהשאיר אותן שלמות...

הדבר המדאיג פה שמרוב כל הבלאגן בראש, אתמול ירדנו להביא אוכל בעבודה וכשפתחתי את הארנק גיליתי שהכרטיס אשראי לא עלי!!!!!!!!! הייתי ברגע של פאניקה!!! לא בגלל שהוא נאבד אלא בגלל הזמן שעבר מאז אותו בוקר שירדתי לקנות אוכל לכלבה באמצעותו... בדיקה מהירה בחשבון בנק וראיתי שלא קרה כלום בנתיים, הזיכרון הפנה אותי ל2 מקומות... או שהכרטיס על השולחן בבית, או שנשאר בכיס של המכנס שאיתו ירדתי לקחת את האוכל של הכלבה...

רק בערב גיליתי שאכן הוא היה בכיס, אבל עד אז היו לי ספקות וכמות הכניסות לחשבון הבנק שלי אתמול הייתה די גדולה בגלל זה...

זה מדאיג כי אני לרוב מסודר בקטעים האלה וחבל להרוס את זה לדעתי...

אז פינת צחוק קטנה וקדימה לסיים ב2 פרקים אחרונים את Anger Management סוף סוף!

סוף.

עצבים, בדידות וסורפייס הולנדי

לא ברור לי מה אני רוצה לעדכן בכלל...

השבוע כן קניתי תיק סוף סוף.

תכננתי גם נעלי בית לחורף, כבר באתי לעשות הזמנה ו... מסתבר שאין משלוח לישראל...

פשוט נהדר... זהו אין איפה להזמין אותן ואני לא מוצא משהו דומה או קרוב לזה...

מהג'ינג'ית נמאס לי, אמרה אולי נלך לשחק סנוקר היא כמה חברים והיא תקרא לי... לא יודע בכלל הלכה או לא אבל לי לא אמרה בכלל כלום...

הבחורה השמנמנה שהתכתבתי איתה נעלמה לכמה ימים עד שהיום כתבתי לה בוואטסאפ, שם היא הרי לא תתעלם ככה סתם... טוענת שהיה עומס בעבודה וכאלה, גם ממנה די נמאס לי...

על הפיגוע אתמול בתל אביב לטוב ולרע שמעתי ממקור ראשון עם יותר מדי מידע הייתי אומר... מצד אחד לא הייתי צריך לדאוג לאדם הזה מצד שני זה ממש לא נעים שזה קרה לו מתחת לעיניים...

וכל מה שאני קורא בין החדשות והרשתות החברתיות, סליחה, ספציפית פייסבוק...

אני נמאס לי! כמה אנשים יכולים להיות סתומים??????

אז בזמן שאני מצוברח וכאלה, החלטתי שהיום אקום מוקדם, אסע לעשות את הסידורים שלי שלא אמורים לקחת הרבה ומשם סתם לטייל, אולי לקחת איתי את המצלמה וכאלה ואז עם החבר מהעבודה הקודמת יזכור שדיברנו על זה אז ניפגש בצהריים...

הלכתי לישון יחסתי מוקדם, אבל לקום לא הצלחתי...

קמתי מאוחר יחסית כשהבנתי שחסר לי משהו למסמכים שלי, החלטתי לדחות את זה והכל התחיל להשבר כאילו כל דבר מעצבן אותי לחלוטין!

לבסוף אימא שלי נזכרה לצאת לקניות, הפעם היא צריכה אותי כי הכרטיס שלה אצלי והיא במינוס מספיק מפגר...

אז אחרי הקניות הגענו הביתה וישר הלכתי לסופר... הרי צריך משהו מתוק גם...

בסופר לא היה פשוט כלום!!!! אין שום מבצע וכמעט כל דבר שרציתי או שלא היה או במחיר חרא!

בסוף לקחתי רק 2 מילקים ורק בבית שמתי לב לאחר שהבנתי ששכחתי משהו שאימא ביקשה, שגם המילקי שלקחתי הוא לא הנכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לבסוף לפחות החבר מהעבודה הקודמת לא איכזב, התקשר ואמר שהוא בדרך, בנתיים אימא ביקשה לקנות לה ספריי לאף כי היא הרגישה קצת צינון, רצתי לבית מרקחת ופגשתי את השכנה של הוועד בית שחפרה לי על איזה משהו שקרה השבוע ואז על זה שמסתבר שאבא שלי ממשיך כבר כשנה שלמה לא לשלם ועד בית! יופי, גם זה הולך ליפול עלי...

נהדר...

כשיצאנו עם החבר אז לקחתי איתי את המצלמה אבל פשוט לא היה לי חשק! זה היה ממש סבבה הטיול שעשינו והכל אבל לצלם לא היה לי חשק...

ואז חזרתי הביתה לכל הבלאגן...

מאוחר יותר דוד שלי מהולנד התקשר בסקייפ וסיפר לי משהו שלי עשה ממש טוב דווקא...

הוא משתמש ברובו במכשירי אפל, מכיוון שהוא קבוע מסביב לעולם הוא לרוב רוכש את החדשים שבהם. זה הבן אדם היחיד שכאשר יש לו בעיה במק אני משתדל לעזור לו איך שאני יכול למרות שאני לא סובל ולא מבין כלום במק במיוחד כשהוא בשפה הולנדית...

הפעם כבודו סיפר לי שהוא הלך וקנה משהו חדש שרק יצא אצלם... איך שהוא אמר את השתי אותיות הראשונות כבר נדלקתי... הוא קנה את הסורפייס 4!

הייתי מחובר לייצור הזה שעות כי ניסינו להגדיר לו את המייל, הסיבה שזה לקח שעות זה כי יש לו 2 חשובונות שלשניהם הוא לא זוכר את הסיסמא, אז ג'ימייל זה רק היה עניין של לתרגם לי את ההולנדית, אבל הספק שלו... פשוט לא ברור מה הולך שם...

בכל אופן מכשיר ממש מגניב דווקא...

החשק שלי לשדרוגים לא עוצר... מעבר לרצון לשדרג את הלפטופ הפלאפון התיק ועוד, השבוע התאורר החשק לשדרג את המצלמה, אני לא באמת צריך, אבל כשמדובר בוידאו, המצלמה שלי לא מכילה הרבה אפשרויות שליטה...

ואז נזכרתי בקיומה של מערכת פירם וור שונה שמתאימה לקנונים כולל שלי ומביאה המון אפשרויות הזויות... אז אני שוקל לנסות אותו כבר פעם שניה, בראשונה היא הייתה חדשה יחסית ולא ממש הבנתי מה טוב בזה אבל מסתבר שהיא יכולה להעניק לי קצת יותר שליטה ביכולות הוידאו אז למה לא ננסה...

לבנתיים אני לא מצליח למכור כלום ממה שאני מנסה, לא מסך ישן לא אוזניות איכותיות... ואם זה לא מעיק מספיק אז הבדידות שלי כל כך גועשת שאני משתגע שום אתר הכרויות שום קבוצת פייסבוק כלום לא עוזר לחלוטין!

זהו די לחפור אדבודד לי פה לבד כרגיל זה לא שיש לי מה לעשות עם זה או איך לשנות את זה ולא שזה אי פעם ישתנה אלא אם אפנה תקציב להסתובב עם זונות סתם... כי מה עוד אני מסוגל אה?

פינת הצחוק

סוף.

לצרף יפנית לעבודה

אז, ברגיל אני אפילו לא מספר פה דברים כאלה, זה בא וזה הולך כל הזמן...

אני מתחיל להתכתב עם מישהו/מישהי ואז זהו ישר...

לפעמים כמו במקרה הזה זה להציע להם לשלוח אלי קורות חיים כי הם אולי יתאימו אצלנו בעבודה, גם כאן לרוב הם סתם נעלמים וזהו...

אבל הפעם אני אספר...

לפני כשבוע שבועיים באחת מהקבוצות הקשורות ליפן שאני חבר בהן, רשמה מישהי הודעה שהיא מחפשת עבודה והיא רוצה להשתמש בשפה היפנית שלה...

מדובר בילדונת חצי יפנית כנראה עם קצת שכל על הכתפיים, אה נו בעצם הרי אמרתי חצי יפנית אז ברור!

בכל אופן שלחתי לה תגובה עם טיפה פרטים על העבודה אצלנו ואם היא רוצה שתכתוב לי. לרוב זה בדיוק הקטע שזה נגמר, אבל קיבלתי ממנה הודעה שזה דווקא מאוד מעניין אותה, טיפה פיטפטנו הסברתי לה יותר על האפשרויות אצלינו וכאלה והיא אמרה שבראשון תעביר את הקורות חיים שלה אלי, הגיע ראשון, לא קיבלתי כלום והאמת שכחתי מזה...

ואז אחד החברים בצוות בדיוק בדק לגבי משרה בשביל חבר שלו ונזכרתי בה אז שאלתי...

מסתבר שהילדונת קצת סטלנית חח יצא לה מהראש, שלחה ישר אחרי זה.

שיחה קצרה עם המנהלת של הצוות היפני... בהתחלה אמרה שכרגע לא צריכה עובדים אבל רגע לפני שבכלל הספקתי להגיב אמרה שדווקא כן בא לה לראיין אותה ומקסימות היא תהיה אופציה לעתיד...

העברתי, אחרי זה סיפרה שהיא דווקא תחשוב לגייס אם היא תתאים כי יש לה איזה תפקיד כלשהו שהיא צריכה...

מאז לא סיפרה כלום עד שפגשתי במסדרונות את אחת היפניות מהצוות שלהם והיא לפתע סיפרה לי כזה דרך אגב הבחורה שהעברת קורות חיים שלה אז היא הייתה בראיון והיא התקבלה וברגעים אלה מתחילה תהליך...

הייתי מופתע אבל יפה יפה...

ואז חבר מהצוות אמר לי בקשר לזה שאני צריך לשלוח לכח אדם שאני הבאתי אותה כי יש לנו תגמול על חבר מביא חבר לאחר 3 חודשים... זה מעולם לא קרה בצוות אצלינו אבל שלחתי לה הודעה רק למקרה...

בכל אופן אחרי זה הילדונת חיכתה בדיוק לשיחה עם מנהל מכירות שיושב ליד החדר שלנו אז פגשתי אותה, וגם זה אחרי שהתכתבתי איתה ומסתבר שלקח לה זמן לקלוט שהיא התקבלה לחברה שאני העברתי את הקורות חיים שלה... כשפגשתי אותה בהמתנה דווקא זיהתה אותי, יותר חמודה מבתמונות, ואז באמת היה המשפט המרסק! "אז אתה עובד במכירות בשפה הרוסית?" הסברתי לה שאני במחשוב אבל איכשהו זה הרס אותי חחח... 

מאז שהיא התחילה ממש לעבוד עוד לא יצא לי לפטפט איתה, שלחתי לה הודעה לא מזמן לפייסבוק אבל בנתיים לא ענתה, סתם מעניין איך היא, אני אשמח אם היא תעבוד 3 חודשים באמת ואני אקבל על זה משהו אבל גם בלי קשר המחשבה שצירפתי לחברה שלנו עוד יפנית זה מגניב!

אני גם לא מתכנן עליה ולא כלום, היא חמודה אך שוב היא חצי יפנית ולא יודע... ראיתי אותה בישיבה ככה שיש מצב היא גבוהה חחח...

על כל פנים שיהיה בהצלחה...

ב10 לחודש נכנסה משכורת, ואחרי הרבה תנודות הגעתי ליעד שכבר כמה חודשים לא הצלחתי להגיע אליו...

אז החלטתי שזה הזמן להגביר את הקצב ולמצוא תיק סוף סוף להחליף את התיק המתפורר כבר שלי ועל הדרך גם נעלי בית... הסיבה ששניהם נקשרו לי זה כי החלטתי לבדוק תיקים של The North Face ונזכרתי שבעבר ראיתי אצלם נעלי בית חורפיות ממש נחמדות אבל כשראיתי את המחיר ברחתי.

הפעם החלטתי שאבחר לי תיק, אבחר לי נעלי בית ואמדוד אותם ואז אזמין באינטרנט...

עד שיצא לי להגיע לחנות שלהם, גיליתי נעלי בית דומות של חברה בריטית בשם Bedroom Athletics ויש להם שני סוגים שאהבתי ומסתבר שהם נמכרים בחנויות קרוקס אך כנראה שאין בארץ את המידה שלי :/

השבוע הגעתי למקום שיש בוא את שתי החנויות, לגבי התיק מסתבר שבארץ המחיר די סביר גם עם משווים להזמנה באינטרנט, אני די התלבטתי בין שני תיקים, כן זהו מצאתי משהו מתאים.. אבל היה להם צבעים לא הכי משהו...

אז החלטתי שאבקר בהזדמנות בעוד סניף לבדוק עוד משהו או אזמין את הצבע שבא לי.

בחנות הנעליים אכן מצאתי את שני הדגמים שאהבתי זה ליד זה, אכן מידה גדולה ממני אבל זה היה מספיק טוב כדי להבין את המידה הבריטית שאני צריך וגם לוודא שהן אכן נוחות יפות ומי מהדגמים יותר אהבתי...

איך שיצאתי מהחנות רציתי להזמין ישר מהפלאפון, אבל נזכרתי שהכרטיס ויזה שלי לא טעון ככה שזה יחכה ליום ראשון כבר.

בנתיים בכמה דולרים שעוד היה לי בכרטיס החלטתי לנסות ולהזמין את אחד הדברים שאני כל כך מתגעגע אליו...

הזמנתי מרק ראמן ישירות מיפן בתור מנה חמה, לאחר התייעצות גיליתי שאני האידיוט היחידי שעד כה לא הזמין, אפילו רוב היפניות בעבודה מזמינות אך אצלן המצב יותר טוב כי שם יש להן קרובים משפחה שיכולים לאסוף מוצרים ולשלוח להם חבילות...

בכל אופן נראה איך זה יגיע ואז ננסה גם שוקולדים יפניים וכל מיני ואולי נזמין יותר...

ואם כבר בכסף אנחנו עוסקים...

הבוקר אימא שלי יצאה לקנות לחם וכל מיני ומהר חזרה, מסתבר שהיא שוב במינוס ובחריגה! נמאס לי כבר לחסות את המינוס שלה כל כמה חודשים! הפעם אני לא מעביר לה כסף לחשבון, אני אוריד סכום מסוים והיא תשתמש בוא כמה שצריך למה שצריך וזהו (כמובן שאם צריך אני אוריד עוד אבל ככה זה יגרום לה להבין כמה ואיפה היא מבזבזת)

שוב לקחתי לה את הכרטיס אשראי וכמה שרציתי הפעם שבור אותו לשניים, זרקתי אותו פשוט בארון איפשהו שמהר אשכח בעצמי איפה זה. אני עומד בפני משהו גדול אולי בקרוב, אני לא יכול להרשות לעצמי להתפרע יותר מדי כרגע...

לפני קצת יותר מחודש, יש לנו איזה קרובי משפחה קצת רחוקים שהם גרים בצפון, בקיצור אישתו של הקרוב משפחה שהיא בערך בגיל של אימא שלי הרגישה לא טוב באיזה יום ואחרי שהמצב התדרדר לקחו אותה לבית חולים, הרופאים כמובן ישר התחילו לדחוף המון תרופות ואנטיביוטיקה...

בנתיים עשו בדיקות וגילו שעקץ אותה כנראה יתוש עם איזה נגיף, במקרה סטנדרטי בן אדם גג יקבל אנטיביוטיקה אצל הרופא משפחה וממש כמו מחלה רגילה אחרי כמה ימים יחלים, אבל במקרה שלה כנראה המערכת החיסונית לא הייתה במצב טוב והמקרה היה שונה, עדיין טיפול נכון בבית החולים ואחרי כמה זמן הכל בסדר...

אכן המצב התחיל להשתפר אך לפתע היא לא הרגישה טוב, התחילה להיחנק ואני לא אפרט אבל אחרי ממש קצת זמן נפטרה...

זה פשוט נורא לחלוטין! 

היום נסענו ביחד עם הדודות והדוד אליהם לצפון לנחם וכל זה...הבן שלהם בערך בשנתיים גדול ממני ויש לנו אותו שם (רק שהבחור מגודל ביחס אלי) הוא התחתן גם ממש לפני שנה ברוסיה עם חברת ילדות והיום היא איתו בארץ.

היה נחמד לראות אותם, כמובן כואב והכל, היינו גם בבית עלמין, אני ממש לא חשם כבר שום... לא יודע איך להגדיר את זה, אני מבין את החשיבות לזכור אדם שנפטר ולתת לו כבוד והכל אבל אני לא מקבל את העובדה להגיע למקות בוא נקברה הגופה שלו והוצב "פסל" מעליה... אולי אני לא בסדר אבל אני פשוט לא מרגיש שזו הדרך לזכור בן אדם...

אישתו של הבחר האמת... היא מה זה בעעע כאילו לא יודע... גם ההתנהגות כזו מוזרה, כאילו שקטה כזו לא ממש מנסה לתקשר למרות שהיא מתקשרת בסדר...

אנימקווה שהם יסתדרו איכשהו, ובכלל שנתקשר יותר בינינו...

אני עייף מדי ככה שהפעם נוותר על הפינה...

סוף.

בנות אפשריות

עבר עלי שבוע שכולו די מלא ברגשות הבדידות... החיפוש המשוגע האינסופי הזה אחר משהו...

באמת שאין לי הרבה מה לעדכן, גג איזו אסייתית כנראה פיליפינית שאיזה יום נסעה באוטובוס עם עוד חברה בבוקר והיא נראתה משהו לא נורמאלי חלומי לגמרי!!

אבל היא הייתה גבוה ומעט מבוגרת...

פה ושם הג'ינג'ית צצה, האמת לא מעט... כרגיל ניסיתי להזמין אותה איזה יום לשבת איפשהו או משהו ולה כרגיל תירוצים וחיים עמוסים...

ובין השיחות הצעתי איזה יום לשבת על עוגה או משהו והיא ענתה שהיא כביכול תסתפק בתה וחייך לי...

כאן הבנתי שזה עוד משהו שמוריד לי ממנה... אני לא מחפש את הבחורה הזו שקבוע שומרת על עצמה לא אוכלת כמעט כלום ולא נהנית מזה...

אני מחפש את זו שתזלול איתי ביחד, אולי היא לא תיקח עוגת שוקולד מושחטת אבל היא כן תיקח איזה פאי פירות או משהו... 

בכל אופן כאן אנחנו כן מגיעים למצב שבוא אני כן רוצה לכתוב על הבנות שאיתן יש לי סיכוי כלשהו כרגע ואולי הן אפשרות למרות שכל אחת מהן זה הקניאה שלי למצב ואי הגשמה של מה שאני באמת מחפש...

הראשונה כמובן היא הג'ינג'ית, נכון יש לי כבר לא מעט דברים לא בעדה...

אבל עדיין יש לנו הרבה במשותף, היא חמודה, לא טיפשה, יש בה משהו מיוחד שכזה, חובבת אנימה ויפן, יודעת אנגלית ויש לה חוש הומור...

כמובן שלאור כל מה שקורה אני מבין שאני והיא גם אם יהיה משהו זה יהיה זמני בלבד מבחינת שני הצדדיםץ וכרגע היא לא לגמרי זורמת להפגש מחוץ לשעות העבודה גם כידידים...

השניה היא דווקא סולמית, כן זו שכבר כמה שנים אני והיא מתכתבים מריצים צחוקים כמעט יום יום והיא גרה בדרום ולעולם עוד לא נפגשנו.

היא מצחיקה, חמודה, יש לה לב זהב, היא לא חכמה במיוחד, חובבת כדורגל ויש לה קצת מגע מרוקאי.

אבל אנחנו ידידים והיא גבוהה מאוד מה שלי די מפריע האמת. אנחנו שנינו מבינים שכנראה היינו מסתדרים נהדר אבל ככה לא יודע. היא גם שמנמנה מעט אבל האמת זה לא מה שמפריע לי בה. לא ניסיתי איתה משהו לא לצאת ולא כלום למרות שהיו מקרים שאפשר אולי היה להפגש... אבל כאן הידידות בינינו חשובה לי בהחלט.

והשלישית... 

אולי השבוע אדע אם צריך למצוא לה כינוי...

הכרנו לא מזמן תחת אחד מאתרי ההכרויות, פנים חמודות, אפשר לפטפט איתה הרבה אבל שנינו נעלה המון נושאי צבא וזיכרונות, היא נמוכה שזה יתרון בשבילי, שמנה, יש שכל אבל חסר לי עומק או משהו בה, היא גרה בבירה ויצא לנו דווקא להפגש עם כל המצב שהיה לי לאחרונה שעוד לא ברור איך יסתיים. אני מפטפט איתה פה ושם וכאלה והאמת הייתה לי החלטה בגלל שלא כזה חושב שאני רוצה אותה לתת לה את האפשרות לעשות עם זה משהו, השתדלתי לא לזרוק לה כלום טוב מדי ופשוט לראות מה יהיה, השבוע כתבתי סטטוס כלשהו בפייסבוק (טוב האמת בטוויטר אבל זה עובר לפייסבוק) שדי היה להבהיר שאף אחת ממי שאני מכיר היא לא האחת ואפילו לא מנסות להיות... אני לא יודע אם היא קראה אותו אם יש קשר או לא, אבל אתמול היא סיפרה שבשבוע הקרוב היא אצל חברה במרכז ואולי נוכל להפגש... אז סבבה אין לי בעיה...

אבל שוב אני אומר, כל אחת מאלו בעצת אם אהיה איתן זה כי הכאב מהבדידות הרג אותי בהחלט והן אלה שהיו שם, זה גם אומר שאני מוותר על חלום האחת אני מתפשר לא ברמה סבבה סבירה אלא ברמה שכשאני כן אחשוב עם הראש שעל הכתפיים אולי אזכר שבעבר החלטתי שאני אעדיף להשאר לבד שמח עם מה שיש ואקדם את הקריירה לעומת להיות עם מישהי סתם כדי להיות עם מישהי ומהפחד להשאר לבד...

אבל איך אני יכול לסיים פוסט בלי קצת מחשוב וכאלה?

אז לאחרונה איכשהו נהייתי יותר פעיל בטוויטר, זה נהיה לי יותר כיף ונוח שם, הפייסבוק הפך לדף שטויות איפה שכולם נמצאים, הטוויטר לעומת זאת זה איפה שכל הכותרות של הדברים שמעניינים אותי, אין שם שטויות וזבל מסביב אלא ספציפית מה שצריך וזה נוח!

במקביל, השבוע קיבלתי חולצה עם הלוגו של הבלוג השני שלי :) והחולצה הזו עם עוד כל מיני דברים כעת ניתנים להזמנה דרך אתר מסוים שעל כל קניה אני אקבל קמצוץ מזה, זה לא מועיל לי הרבה אבל זה אפשרות וזה מגניב ועכשיו גם לי יש מה ללבוש בצילום סרטונים :)

זהו עכשיו אפשר לעבור לפינת הצחוק

סוף.