עדיין לא לגמרי נחטתי... כאילו, השכל נשאר שם, נראה לי לא העלו אותו למטוס חזרה...
(זולל לי פה שוקולד של הרשיס מהדיוטי פרי)
הכל היה מוכן, קיבלנו מייל עם פרטי הכרטיסי טיסה, וגם מעטפות עם כסף לאוכל ונסיעות.
שלישי בערב העברתי כל מיני פרקים של סדרות וגם קבצים חיוניים לדיסק און קיי שלי למקרה שאצטרך למרות שהכל אמור להיות לי זמין מהפלאפון...
אז אני מעביר ולפתע... הודעת שגיאה, לא מצליח להעביר... אני הולך לראות אולי נגמר המקום ו... אני לא רואה בכלל את הכונן! מוציא מחבר, כלום, מחבר לכניסת USB אחרת וכלום, מחבר למחשב השני, כלום! בקיצור זה שוב קרה! שוב הדיסק און קיי המעפן הזה מת!
תוכנית ב', כרטיס זיכרון שמתחבר לסוג של מתאם שמתד אחד מתאים לUSB רגיל ומצד שני לפלאפון, דבר סיני חמוד שמאפשר אחלה הרחבת זיכרון לפלאפון שלי :)
הכל כבר בתיק, אפילו הנגן אנדרואיד, מתאם לשקעי חשמל אנגליים, מטענים, מצלמה... אבל רק סוללה אחת למצלמה כי השתיים החדשות שהזמנתי עוד לפני כחודש עוד לא הגיעו!
ביום רביעי כבר הראש היה חצי בקפריסין... אה כה, מדובר בקפריסין! חחח
אבא התקשר שהגיעו הסוללות של המצלמה, הוא החליט לקחת אוטובוס להביא לי אותן! כמה מגניב!
התחלנו לבסוף במסע, בדרך לדיוטי פרי עשיתי כמו הבחור השני לעבודה את הכרטיס ביקורת גבולות הזה לתור המהיר, הבעיה שכמות הפעמים שהייתי צריך לשים שם את היד שלי הייתה יותר מאשר עד שהייתי עומד בכל התור הרגיל... אבל שיהיה.
עברנו בפרוזדור והגענו לדיוטי פרי, הבחור שלבנתיים בשביל ההקלה נקרא לו טיגריס (יש מספיק סיבות) רצה לאכול משהו... בקיצור ישבנו קצת... אחרי זה קצת סיבוב וכמובן אזור השוקולד לקנות לכולם... אז רגע אחרי שבדקתי את עמדת ה M&M הכחולים, התחלתי להסתכל סביב מה שווה לקנות להביא לאנשים בעבודה והביתה... ושם קצת נאבדתי בין הכל! הפעם אני עם כסף יחסית ואין לי איזה בית משפט או משהו בדרך אז הכל טוב, אז בחרתי מה שרציתי ואז לפתע קלטנו משהו שבהתחלה חשבנו זה סתם ליופי לתצוגה אבל מסתבר שמוכרים שם חבית נוטלה של 5 קילו!!! הדבר הזה גדול יותר מהראש שלי וכבד!! לא קניתי אבל צילמתי כמובן.
התחילה הטיסה, איכשהו בהמראות ונחיתות אני מרגיש לא משהו, סוג של פחד משונה או לא יודע מה... המראנו, קיבלנו בקבוקי מים וחטיף קטן, נתתי שני ביסים בו ו... היכונו לנחיטה! WTF?!?!?!?!?!?? חחחח רגע רגע אני אפילו לא הספקתי להתלהב מהעובדה שהפלאפון שלי במצב טיסה חחח...
נחתנו, כולם מדליקים טלפונים מדברים להם וכאלה ואני... מוציא אותו ממצב טיסה, מחכה מחכה ומחכה... אין קליטה! עושה הפעלה מחדש, כלום! מחפש רשת ידנית, כלום! בוחר אחת מהרשתות לבד ורואה הודעה מוזרה שהכרטיס סים חסום להתחברות לרשת... אני יודע בוודאות שהוא פתוח לי... כולי זועם! מתחבר לרשת אלחוטית פתוחה, פותח את האתר של גולן טלקום הכל נראה תקין... יוצאים מהשדה תעופה ועולים למונית של נהג שכבר חיכה לנו מראש (הכל מסודר מראש בצורה טובה) אחרי הלם קטן ראשוני של נסיעה על הצד השמאלי הבנתי שאם אני רוצה למחרת בבוקר יביאו לי כרטיס סים מקומי. אבל הרצון שלי היה לא לבזבז כסף של החברה אלא להבין ולסדר את הבעיה שלי (ככה זה איש IT בדם)
הגענו משם לבית של אחד המנהלי הראשיים שהוא ישראלי וסוג של גר שם, בית וילה מגניב כזה, הוחלט שניקל את האוטו שלו עד הבוקר ובבוקר נלך איתו לשכור רכב בשבילנו. נהג המונית שעדיין חיכה לנו שוחרר ואנחנו ישבנו לאכול אצל המנהל ההוא. אכלנו ואז לקחנו מפתחות ונסענו עם הרכב לדירה שהחברה שוכרת שם בשביל אורחים או עובדים שבאים מהארץ לשם לעבוד וכל מיני... הגענו לבית, עולים קומה במדרגות, הטיגריס מוציא את המפתחות ומבין שחסר מפתח אחד... של הדירה! אחרי שהתגלגלתי מצחוק נסענו חזרה ולקחנו את המפתח, חוזרים, נכנסים לדירה ואני המון! זה דירה שחברה שוכרת? או דירת יוקרה מגניבה ביותר?? חחח... מטבח מגניב לא קטן, סלון גדול עם טלויזיה, אינטרנט אלחוטי מהיר, כבלים, שתי חדרי שינה כשכל אחד עם שרותים ומקלחת משלו ומרפסת גדולה שאפילו יש שם מנגל.
קצת התמקמנו ובגלל שאיש מאיתנו לא היה ממש עייף, נסענו ישר לראות את המשרד החדש!
משרד מגניב, גדול כזה ויפה, הכל חדש מאוד. רק לחדר שרתים לא היה לנו מפתח וזה דווקא הרי הסיבה שאני שם...
בדרך חזור עשינו קניות מוגזמות ומבוזבזות לטעמי כשהכל כסף של החברה... למחרת אחרי ארוחת בוקר קטנה בדירה נסענו לשכור רכב 4X4! חחח שוב הכל מסודר עניין של כמה דקות וזהו...
משם, למשרד הישן לפגוש את כל החבורה! טאכלס אני הכרתי משם את מנהל המכירות שביקר כבר מספר פעמים בארץ, הטכנאי שם שנראה מכל בחינה ממש כמו דוד שלי מאמריקה אבל לא ראיתי אותו עדיין פנים אל פנים, והמזכירה הראשית שלהם שרק דיברתי איתה בטלפון שתמיד הייתה אשת הקשר שלנו שם תמיד עזרה והכל ורק סופר שהיא ממש יפה.
הגענו למשרד ובאנו לחנות כשלפתע הטיגריס קלט כפתור של חניה אוטומטית... ראיתי את זה בטלויזיה אבל לא במציאות... ניסינו ואחרי קצת משמעת מהמערכת, בום! לפתע ההגה נתן לבד סיבוב גדול וריברס די מהיר ומפחיד! אכן... רכב שחונה לבד! עלינו למשרד משם.
כאן פגשתי לאט לאט את כולם, אכן מזכירה שנראית לא רע, המנהל מכירות המצחיק הזה שתמיד מחייך... ואז הטכנאי שלנו! הראה לי את המשרד שלו, הבחור יושב במשרד קטן די מבולגן בציוד כשלצד השולחן זה בעצם חצי חדר שרתים!
אחרי הכרות עם אחד המשקאות המפורסמים שם "פראפה" תפסתי לי מחשב נוסף במשרד הטכנאי וקופסה לשבת עליה והתחלתי ללמוד את הרשת ולהתכונן למעבר...
הרבה זמן לא היה לי כי הוזמנו לארוחה עם נציגים מחברת ספקית אינטרנט חדשה שאליה נעבור במשרד החדש, הארוחה הייתה במסעדת יוקרה שלהפתעתינו המחירים לא כזה יקרים בה אבל השירות והכל זה היה פשוט הלם טוטאלי! לעולם לא פרסו לי מפית על הברכיים! בקיצור היה מדהים! כשחזרנו, זה היה יום ההולדת של המנהל שלי הרי אז הוא שלח מייל גם לנו במקרה שמי שרוצה מוזמן למשרד לעוגה ושתיה, אז הטכנאי שלח לו, סליחה שלא יכולנו להגיע אבל, אכלנו כאן ושלח לו קישור למסעדה... חחחחח זה היה סוג של עונש על זה שהוא לא הגיע אלא שלח אותי... עשינו לו רגשות אשמה קטנות כאלה לאורך כל הזמן.
לאחר מכן מנהל המכירות עשה אסיפה והציג אותי והטיגריס הסביר מה קורה בדיוק.
שישי הכל היה מוכן למעבר ולקראת ערב הכל התחיל! חברת ההובלות באה והכל התבצע בצורה מסודרת להפליא, אנחנו פירקנו את ארונות השרתים והתקשורת והיה הרבה צחוקים וקצת קושי... ובאמצע אני והטיגריס נתבקשנו לעצור ולקפוץ שוב לבית של המנהל הישראלי וארוחת שישי...
משם המשכנו כשהמטרה האמיתית לפי התוכנית זה רק לוודא שהציוד עובד במשרד החדש וכל החיבור והבדיקות ביום הבא... לצערי אכן התעקבנו ולא עמדנו בלוח הזמנים האישי שלי... אבל לפחות הבאתי את הכל למצב שבשעה 3 לפנות בוקר לכל מי שינסה להתחבר יהיה אינטרנט...
משהו ששכחתי, בערב של היום הראשון שלחתי מייל לגולן לנסות לקבל עזרה, למחרת בבוקר קיבלתי מייל אבל כבר הייתה לי קליטה למרות שלא הצליחו לחייג אלי... אחרי שקראתי את המייל ועקבתי אחר הסבר פשוט מאוד, רגע אחרי קיבלתי שיחה מאימא... זה היה לגמרי במקרה אבל סגר את הבעיה :) כמובן שעם אימא כבר דיברתי לפני בסקייפ ותמיד יש לי מסביב אנשים עם טלפונים זמינים ובדירה יש טלפון ביתי זמין.
בכל אופן שבת הגענו בקטנה לעשות בדיקות ואחרי שהצלחתי להוציא מטלפון במשרד שיחה לאימא אז מבחינתי הכל היה סגור... גם הוזמנה לשם פיצה... תקשיבו... אני לא יכול לאכול פיצה בארץ יותר!! זו הייתה אחת הפיצות הכי טעימות שאכלתי אי פעם!!! עם פפרוני ועוד כל מיני תוספות... כשר זה מעפן!!!
משם קצת לנוח בדירה ובערב הלכנו לאכול, אחרי כמה זמן מצאנו איזו מסעדה שהטיגריס הכיר מהטכנאי מהפעם הקודמת... שמעו איזה אוכל טוב היה שם! והמנות ענקיות!!! אחרי שהתפוצצנו הוזמנו שוב לבית של הישראלי ואני רק אמרתי "רק פליז לא שוב לאכול!" חחחח הגענו ישבנו ברגוע, ההוא הוציא קצת לעשן לעצמו "גראס רפואי" חחחחח משהו בקטנה אבל עדיין... בכל אופן משם הוזמנו לשבת על בירה עם הטכנאי, הבירה לא הייתה החלק המעניין אבל ישבנו שם פיטפטנו המון והיה ממש נחמד...
יום ראשון כבר נודע לנו שלאחת העובדות החשובות אין אינטרנט במחשב... על הבוקר הגענו כשהיינו צריכים אותה כי לה הייתה סיסמא משלה... אז שמעו... מחשב אחד לא היה לו כבל רשת מחובר... והמחשב שלה? טוב בשביל לעשות בדיקה הייתי חייב להכנס... אז היה חוץ מהמשתמש שלה מוגדר שם עוד משתמש... ובואו נגיד שאחרי כמה חודשים בחברה הזו, ניחוש סיסמאות זה לא בעיה אצלי... אז ניכנסתי בלי צורך בשום סיסמא ממנה! חחח גיליתי שבארון תקשורת אני לא חיברתי איזה כבל אחד כמו שצריך וזהו הכל תוקן... קצת התמעמעות במשרד וקדימה לטייל!!
יצאה לי משם תמונת פרופיל לא רעה חדשה, נהנינו ולבסוף ישבנו עם המזכירה הראשים והארוס שלה במסעדה נחמדה ואכלנו סושי ממש לא רע!
אחרי הסושי זרמנו לגלידה של Häagen-Dazs, כן, ככה בגדתי בבן & ג'ריז... ובחיי זה היה ממש טעים! סוף סוף אכלתי גלידה שהכוס כן גדולה מספיק בשביל כמות הכדורים כדי שלא ינזלו סתם והכפית החד פעמית הייתה איכותית יותר מהרבה סכום רב פעמי בארץ! משם נסענו להתארגן כבר לדרך חזרה ואז להחזיר את האוטו והמפתחות לבחור הישראלי, אצלו שוב אכלנו גם פיצה ישבנו קצת ואז לשדה תעופה, גם שם ישבנו על כוס קפה! חחחח
אני עדיין די גמור מכל זה... היה ממש כיף וטוב שם!
והכי חשוב לפני שנפרדנו מהישראלי הוא זרק לאוויר שהמנהל מכירות שם מתכנן השנה לפתוח עוד שני סניפים בקפריסין! הטיגריס תפס את הראש ואני... I'm in!!!! חחחחחח
למחרת הייתי בחופש והרגשתי כולי אבוד כולי משונה כזה ורק חשתי ששוב הבדידות וחוסר בחורה חונקים אותי מאוד... עדיין מרגיש ככה... נו מה חדש בזה?
טוב אני אזוז לישון... הפעם ללא פינת צחוק מחר עבודה, אעדכן עוד בהמשך... בטוח שפיספסתי מלא דברים אבל בחיי זה היה טוב!
סוף.
