שבוע שעבר אחד הימים קיבלנו פיירוול חדש בחברה ואני הייתי אמור להגדיר אותו מחדש ולהעתיק הכל ידני מהקיים אבל רק ידני. למה ידני? כי בקיים יש לנו בעיה משונה שלא משנה מה עושים הוא רושם אינסוף לוגים שלא צריך באמת.
הסיבה שלא דחפתי את האף לזה זה בגלל שהמנהל וגם הבחור של הלינוקס הפכו שם כל דבר לטענתם ולא מצאו כלום...
התחלתי להגדיר הכל ולהעתיק ידנית מה שצריך עד שהגעתי לדבר הכי קשה להעתקה ודווקא אותו המנהל רצה להעתיק ידנית... ביקשתי לרגע שיסביר לי מה בעצם הלוגים האלה כדי אולי לשלול כמה דברים ולפחות משהו להעתיק אוטמטית... מצאתי את עצמי כמה שעות טובות נכנס כל כך עמוק לפיירוול הזה, לקרביים שלו! אבל רק אחרי שראיתי כמה לוגים לדוגמא הבנתי מאיפה עלי לחפש...
אחרי כמה שעות כשהבנתי איך עובדים הלוגים דרך ה CLI, ורק אחרי שהבנתי ולא עשיתי כמו תוכי, הצלחתי את מה ששניהם לא הצליחו! אם לפני זה היה נרשם לוג כל חצי שניה בערך, לפתע היה שקט של כמה דקות שלמות! היה כיף וגם המנהל היה מרוצה. ואני? טוב לאחרונה הרגשתי קצת נחוט לפעמים ביחס לבחור של הלינוקס והינה הדבר הזה החזיר לי ביטחון ותחושה טובה והכל.
מרוב כמות הטאבים שהיו פתוחים לי בדפדפן לא ראיתי למעלה את האייקונים שלהם, סוף סוף הכמות ירדה וכרגע אני עומד על כ10 טאבים. כמות הידע שצברתי על יפן ממש לא קטנה! והנה הגיע הזמן ואיכשהו אני קצת בולם את עצמי בלי באמת להבין למה... אבל טכנית הגיע הזמן לחפש ולהזמין טיסות...
לא הייתי קורא לזה ממש רגליים קרות אבל משהו כאילו בולם אותי... לא יודע... משונה כזה...
אולי מחר כבר...
לבנתיים מה שקרה בין המחקרים זה שמשהו הוביל אותי למשהו שהוביל לעוד משהו שהוביל לדברים די טובים....
אחד הבלוגים של איזה זוג די משעמם אבל טייל לא רע ביפן סיפר על איזה מדרחוב קטן וצירף תמונה של סוג של חיי לילה באוסאקה ביפן, סתם רחוב עם הרבה חנויות חמודות אורות וכאלה... אז בדקתי בגוגל במפות וכשניכנסתי לרחוב כנראה לא נכון לסטריט ויואו שלו קלטתי רחוב צדדי די קטנטן אבל... איזה סוג של.. חנות? המקום היה סגור אבל היה רשום משהו ביפנית והיו לבבות ושפתיים וכל מיני כאלה ואיזה תפריט משונה שכלל מחירים... לא בטוח אבל כנראה מדובר במשהו שבארץ לא היה נחשב חוקי נגיד ככה...
ואם כבר אמרתי שאני שוקל דברים כאלה שם, אז אולי הגיע הזמן לחקור את הנושא קצת?
וכך הגעתי ללא מעט מידע מעניין מבחינתי על חיי הלילה ולמבוגרים בלילה... הגעתי ביוטיוב בין היתר לסרטון מתוך סדרה שעוסקת בדיוק בדברים כאלה ברחבי העולם עם הרבה מידע עלילה מצלמות נסתרות ועוד... אז אני לא יודע אם אנצל את המידע הזה באמת או לא... אבל זה לא נגמר כאן...
מהסרטון בצד ראיתי סרטון מקושר על 25 דברים ששווה לעשות בטוקיו, נכנסתי לראות וגיליתי בלוג של בחור נחמד שעיקר התעסוקה שלו זה בעצם לגלות מאכלים סביב העולם... הבחור אבל מדבר על טיולים עצמם ועוד...
בסרטון קלטתי שכונה שלמה באמצע טוקיו שנשמרה מימים עברו... סוג של יפו העתיקה שנמצאת בתוך תל אביב המודרנית... כמובן סימנתי במפה אצלי ואחרי הסרטון התברר שיש עוד מידע בבלוג שלו... נכנסתי וראיתי בדיוק את הבלוג שרציתי למצוא מההתחלה, מידע כמו שאני אוהב עם חלוקה כמו שאני אוהב והג'קפוט!!!! הבחור עשה את אחד הדברים הכי שימושיים לי וסימן על המפות של גוגל את הנקודות עניין שלו! זה הדבר הכי יעילי מבחינתי ומאוד שמחתי לראות את זה מעבר לכמה טיפים ומידע שימושי נוסף...
אז מכאן כשקצת חזרתי לדרך הישר אך עדיין מעוניין בנושאים הקודמים החלטתי קצת לברר את העניין שדי התחיל לי את כל היצירה של הטיול... מה היפניות שאצלי בעבודה עושות כאן? למה התחתנו עם ישראלים? מבחינתי מה שקראתי על העניין הזה היה כעוד ג'קפוט, מכירים את הרגע שדמות אנימה קולטת משהו ממש ממש מדהים והעיניים שלה נוצצות מאושר ממש? זה בדיוק היה המראה שלי...
אחרי שמעט נרגעתי... היה עוד משהו שקצת היה צריך לחקור... "Maid Cafe" האמת נדהמתי בסוף לגלות שהדבר גם יצא מחוץ לגבולות יפן ויש מייד קפה באוסטרליה וגם בניו יורק אפילו...
מדובר בעצם בסוג של בית קפה די גיקי הייתי אומר למרות שהאווירה עשויה להתאים לכל אחד...
העיקרון הוא בעצם בית קפה די פשוט דווקא עם מלצריות שלבושות ממש כמו משרתות מהסרטים ויפות להפליא כולן! כל מבקר הוא סוג של האדון של המקום (ככה הן גם מקבלות אותו בכניסה) הכל ממש יפה האוכל שמוגש הוא אומנם לרוב אוכל די פשוט אך מוגש בצורה ממש יפה וגולת הכותרת לרוב זה להזמין חביתה או בסגנון ואז אפשר לבקש מהמלצרית לצייר משהו מגניב עם קטשופ. האווירה כולה מדהימה והבנות יפות להפליא, טכנית אסור לצלם אלא בתשלום ניתן להצטלם עם משרתת לבחירתך. אסור לגעת בהן ולא כלום מן הסתם ואין כאן שום דבר מיני. החיסרון בכל העסק זה שהסיפור די יקר! אבל אני אמרתי לעצמי, ביפן אני לא חוסך! והיי אני חייב לחוות אווירה כזו... רק מקווה שאמצע מקום כזה עם מישהי אחת שמדברת אנגלית לפחות טיפה...
מה שכן כשהסתכלתי על כל זה הייתי כולי כמו בטום וג'רי כשראו מישהי יפה, עם לשון בחוץ ועיניים בצורת לבבות חחחחח
טוב, סיימתי לכתוב בדיוק בזמן לעוד פרק בסידרת האנימה Fairy Tail :) מיד לאחר פינת הצחוק:
ב1 באפריל האחרון היה איזה משהו טוב דווקא שקרה ולא הייתי כמעט בטוח בגלל התאריך וכל הבלאגן.
אז היום אני כבר יכול לאשר את זה...
במהלך כל הבלאגן של 1 באפריל, וכל מה שקרה אותו יום, המנהל שלי לפתע קרא לי לבוא איתו רגע. נכנסנו לרגע לחדר ליד שהיה ריק והוא סיפר לי שהחל מהחודש הבא מעלים לי את המשכורת.
זה היה בהחלט נחמד לשמוע, הוא גם אמר שההאלעה הבאה לא חייבת להיות בעוד שנה אלא יכולה להיות הרבה לפני.
פעם ראשונה שהוא הזכיר את זה זה בתגובה למייל התודה ששלחתי לו אחרי הטיסה לחו"ל אז, הוא כבר אז אמר שהוא לא מבטיח כלום אבל עובד על זה שיעלו לי משכורת לפני שאעבוד שם שנה.
אז הנה אכן זה קרה ונכנסה החודש לחשבון שלי משכורת נחמדה יותר.
החשבון בנק שלי רק נראה די ריק! למה? כי יום ראשון העברתי את רוב הכסף לתוכנית חיסכון.
עד כה ביססתי את החישובים שלי לגבי יפן בזהירות כדי לא לגלות בסוף שאי העלאה... אבל עכשיו זה יהיה יותר נחמד.
בין היתר, אם כבר מדברים על יפן, היום דיברתי קצת עם המנהל איך בעצם אני עושה את זה והכל וטכנית אני יכול להתחיל לחפש לי טיסות. יש בחשבון כסף לזה, יש כבר בערך יעדים מוכנים (עדיין גדל ומשתפר) ברגע שיהיו לי תאריכים והוא מאשר את זה, אני בודק מבחינת ימי החופש שלי ואיך לסדר את זה אם חסר לי, רוכש כרטיסים ואז את כרטיס הרכבות (זה שניתן לרכוש רק מחוץ ליפן) ואז בניית הטיול פר ימים ומשם הזמנת המלונות. צריך יהיה גם להתחיל לדאוג לרכישת ין יפני...
באחד הימים, נראה לי שני, עליתי לאוטובוס בבוקר לעבודה ולא היו מקומות ישיבה, נעמדתי לי באיזה מקום ואז הראש שלי התחיל להסתובב אוטומטית לצד... מה נגלה לעיני? בחורה בערך בגובה שלי עומדת די לידי עם משקפי שמש קוראת ספר ביפנית... גם היא כמובן הייתה יפנית :)
זה לא שהייתה לי תקווה או משהו אבל עדיין סיקרן אותי לראות האם יש לה טבעת על היד... אחרי כמה דקות אכן נגלתה הטבעת... נו זה היה ברור אבל עדיין... בכל מקרה זה כמובן שיפר את המצב רוח :)
בערב בראשון אני חושב, שמתי בפייסבוק סטטוס כזה של מי זורם איתי לאנשהו בעצמאות או משהו... ההיענות הייתה אפסית כרגיל אבל אחד ענה לי בפרטי. זה היה בחור אחד שלמדתי בתיכון בכיתה, בחור כזה די הזוי זה מאלה שתמיד יש להם את החברות הכוסיות האלה ושלא ממש לומדים הרבה אבל די מצליחים עם כל מיני עיונות גדולים שאתה מבין טוב מאוד שמעולם לא יצאו להם לפועל או לא יעבדו...
אז הבחור הזה דווקא יצא מהצבא ועבד בקומבינה בחברה גדולה עם משכורת טובה אבל לבסוף החליט לפרוש וללכת ללמוד... לדעתי יצא דביל אחרי שכבר היה על הגל ובאמת חתיכת גל...
בכל אופן כמובן בהצלחה לו אבל זה לא העניין. הציע לי לבוא איתו וחברי למועדון בעיר שלהם.
ממש אין לי בעיה להגיע לעיר שלו למרות שהיא די מרוחקת אבל מועדון?? באמת?? יום עצמאות וזה מה שאתם עושים? עכשיו מדובר באיש כזה שזה הקטע שלו בדיוק וזה לא פאב אלא ממש מועדון...
בכל מיקרה סירבתי ואיכשהו התחלנו לפטפט וזה עבר לנושאי בחורות וכאלה והגיע למצב שהוא ניסה לשכנע אותי ללכת לבחורה בתשלום אבל שהוא מכיר איזו סטודנטית כביכול ולמה כדאי לי שיהיה לי ניסיון כשאפגוש את הבחורה שבאמת ארצה ובלה בלה בלה... כן נו אולי אם יש לך ניסיון במיטה לבחורה יהיה יותר נוח איתך אבל אני לא מחפש בבחורה סקס בלבד הרי וכבר הבנתם את זה כל מי שקורא פה... זה נכון שמדי פעם יש לי נפילות וקורא שאני כבר ממש מתכנן ללכת למישהי כזו אבל זה עוד לא קרה...
מה שכן, כמו שכבר הזכרתי, יש מצב שבשל כל החוסר הצלחה שלי וכי כבר לא נראה לי שיש ממש הרבה סיכויים שאהיה אי פעם באמת עם מישהי אז אני כנראה בטיול ביפן אולי אכן אנסה ללכת למישהי... היי, מתי עוד תהיה לי ההזדמנות להיות עם מישהי יפנית?? חחחח אבל גם אם כן וגם אם לא...
השיחה הזו מבחינתי הייתה כל כך לא קשורה, כלומר מי הוא בכלל שיטיף לי מוסר על נושא כלשהו בכלל...
החלטתי שאני חייב לתקוע מעט נושא אחר שלא קשור לשיחה, כמובן פרויקט ונוס נבחר למשימה! חח נחמד היה לגלות שהוא מכיר וגם עם מחשבות חיוביות לגבי זה... כבר היה מאוחר אז סיימנו את השיחה...
לאחרונה בן די נעלם... אז לא שהיה לי תקווה אבל לפני יום העצמאות ניסיתי לתפוס אותו ולבסוף התברר שהוא לא מרגיש מי יודע מה לאחרונה וכנראה המחלה שלו די חזרה... האמת נורא מבאס... זה לא שפתאום אין לי עם מי לדבר או לצאת, פשוט חבל לי עליו שהוא סובל מזה... מקווה שיעבור לו במהרה...
נו וכמובן גולת הכותרת בפוסט הזה זה יום העצמאות, אותו חג שהיו רק שנתיים שהתפקששו וזה כי באחת חברים מהביצפר תקעו לי סכין ממש כבדה (היום שינסו לעשות את זה כל אחד יקבל גרזן! חחח) והשנה אחרי פשוט לא היה לי חשק בגלל זה. אבל מעבר, אני תמיד יוצא לזיקוקים או משהו, חייב משהו!
השנה... טוב, אין אנדרי, אין אנשים שיצאו איתי, הקצין החבר בדרום שקוע בלימודים :( ובאמת שהיחיד שנשאר לסמוך עליו זה הבולגרי... שאלתי אותו יום או יומיים לפני והסתבר שהוא קבע עם אנשים ללכת לאיזה פאב או משהו. התבאסתי מאוד אבל כמו יפני אמיתי המשכתי לי לחייך ואמרתי לו שאם משהו ישתנה שיגיד לי.
החלטתי שאני למרות הכל כן אלך לטיילת בעיר לפחות בשביל לצלם את הזיקוקים. בהתחלה עוד משנה שעברה, חשבתי לקחת איתי את המצלמת DSLR עם חצובה ולנסות להתחבא בסושיה. אבל איכשהו לא רציתי להסתמך על זה וגם הייתי לבד אז החלטתי שאשתמש במצלמה הקטנה ואולי אנסה את הפלאפון. רק שהפעם אני יודע איך לצלם זיקוקים וגם זוכר להפעיל מצב מיוחד לזיקוקים במצלמה הקטנה. הגעתי כמובן די מוקדם והתחלתי להסתובב ממש בקטנה. המחשבה הייתה גם לאכול משהו כי הייתי רעב וחשבתי שבסושיה יעשו סוג של דוכן נודלס או משהו כמו שנה קודמת אבל הפעם זה לא היה ורק מרחוק ראיתי שיש שם הרבה אנשים ואיזו מלצרית חדשה מסתובבת שם... בגלל שהיה הרבה אנשים וגם להגיע לשם זה לפלס דרך בהמון החלטתי לוותר על להגיד שלום לפחות בנתיים.
אחרי סיבוב קטן הבנתי שיחסית לא השקיעו כל כך השנה אבל הייתה כמות אדירה של אנשים. חזרתי לי לנקודה מסוימת שאין ממש עומס וגם זו נקודה ממש טובה לזיקוקים... השעה המתוכננת לפי האינטרנט הגיע והזיקוקים אכן התחילו ואיתם גם בא הסימן שבמקביל באותו רגע הושמע לראשונה ברדיו BBC שיר חדש של לינקין פארק "Until It's Gone".
שלפתי את המצלמה והתחלתי לצלם במצב זיקוקים והבנתי מהר שהיא מנסה להתחכות אחר הגדרות ואפקט שאמורים לעשות במצלמות DSLR בצילום כזה אבל היא ממש לא טובה בזה אז עברתי לפלאפון וצילמתי איתו קצת במצב אוטומטי שהוא לא הבין מה אני רוצה ממנו ממש, מצב לילה עשה לא בדיוק את מה שצריך למצב תאורה שכזה אבל צילמתי מעט וגם וידאו על הדרך. הזיקוקים נגמרו ואז מצאתי לי פינה עם דשא שאין בה איש, די חשוך וגם משם אפשר היה לעמוד עם חצובה וDSLR ולצלם את הזיקוקים, אולי שנה הבאה... בכל אופן התחלתי מהפלאפון לבדוק מה יצא מחקתי את מה שלא צריך ואז נזכרתי שיש מצב ידני במצלמה החדשה אז החלטתי לראות מה יש שם... האמת, הייתי בשוק כשראיתי את כל ההגדרות שרק צריך במצלמות DSLR!! למרות שהכל דיגיטלי, התחלתי להגדיר הכל בדיוק להגדרות שהייתי רוצה כדי לקבל משהו כמו שאני רוצה... אחרי שהגדרתי גיליתי שאפשר את ההגדרות ולהפעיל די במהירות.
אחרי זה הרעב די הרג אותי אז הלכתי להסתובב בין דוכנים וקניתי לי ביגלה מקל ארוף עם שום וזעטר במחיר מציק.
חזרתי לדשא וכבר הבנתי שהוא לא חם אבל שיהיה, נתתי ביס והאמת הוא היה ממש נהדר! עד כדי כך ששקלתי ללכת לקחת עוד אחד.
בכל מקרה זללתי אותו ובמקביל רציתי להעלות תמונה אחת לפייסבוק אבל מרוב האנשים האינטרנט זחל על 0!!
ואז הכל התחיל להשתפר... כבר חשבתי אולי לחזור הביתה אבל לפתע צילצל השכו הדתי המטיס מהבניין, דיברנו כמה שעות לפני והוא אכן אמר שאולי ילכו לטיילת, הוא התקשר להגיד שהם בדרך. נפגשנו אחרי כמה דקות, הוא בא עם אישתו ושתי עגלות לשתי הילדות שלהם, אני יודע הם דתיים והם מבוגרים יותר וזה לא בדיוק הפאן שאני מחפש אבל הם באו להסתובב ולראות זיקוקים בדיוק כמוני והם נחמדים וסבבה אז למה לא?
בקיצור השכן רצה לקנות לילדות שטויות זוהרים ואקדחי בועות וכל דבר שרק אפשר אז הם התהלכו הרבה בין דוכנים וזה היה מצחיק שהילדות קטנות עוד ולא כזה איכפת להן אבל הוא רצה חחח. עברנו פה ושם בין האנשים וטיילנו, הזמר ששר בעיר שר שם משהו מעפן וכלל לא היה איכפת מזה...
ואז קרה משהו... לא יודע אני כמה שעות לפני נתקלתי במספר הטייסת מהצבא והיה לי תחושה שמשהו עוד יקרה לגבי זה ולפתע מישהו קרא בשמי... הסתובבתי וגם לפי הקול זיהיתי...
היה זה אחד החיילים ששירתו איתי וגם היה זמנית ראש צוות ובכלל היה שכבה מעלי בתיכון איתי... בוכרי כזה שאחרי שהשתחרר שמעתי שפתח מכולת וכנראה התחתן...
דיברנו בקצרה, אכן יש לו מכולת מסתבר שגר בעיר שלי בקצה ולצידו הייתה אישתו הדתיה עם עגלה... גם הוא היה דתי...
מצד אחד הוא היה ברנש נחמד די שמחתי לפטפט איתו (במיוחד שהוא בסוף בעל מכולת ואני עובד במיחשוב, סורי על הסלפישנס) בכל אופן, כשהם המשיכו בדרכם, הסתובבתי וקלטתי שאיבדתי את השכן ומשפחתו... הצבא הזה... לא משנה מתי ואיפה רק מביא צרות...
הלכתי לכיוון אחד, הלכתי לשני, שלחתי לו הודעה אבל כלום...
ואז פשוט עצרתי רגע! הם רצו ללכת לדוכנים באזור ההוא, דיברתי עם הבחור פה, הם הולכים במהירות X ועם עגלות בין ההמון, עליתי על איזה משהו טיפונת גבוהה יותר, הסתכלתי בכיוון המשוער והאמת שהדהמתי את עצמי שישר קלטתי אותם! זה היה די מגניב דווקא חח ממש עיני נץ יש לי...
אחרי כמה דקות התקדמנו לאזור הזיקוקים שוב ונשאר כ20 דקות עד הזיקוקים ואנחנו מצאנו מקום נהדר לשבת ולהביט ממנו. לא עברה דקה והזיקוקים הפתיעו אותנו. חח לראשונה הקדימו...
שלפתי את הפלאפון, פתחתי את המצלמה עם ההגדרות והתחלתי לשחק... אני לא זוכר כמה תמונות צילמתי אבל מתוכן היו רק איזה 3 לא טובות שמחקתי כל השאר היו נהדרות! הטכניקה והתוצאה היו שונות בשל חוסר יכולת ייצוב טובה והיעדר שאטר פיזי מכאני, אבל אני יכול לחתום על זה שאיש לא יכל היה להוציא עם הפלאפון שלו תמונות יותר טובות באותו רגע! ממש התלהבתי והופתעתי לטובה! אני באמת לא יודע למה לא ניסיתי לפני לצלם במצב ידני, זה מדהים וזה מביא תוצאות מושלמות!
סורי, התמונה הייתה חייבת לעבור עריכה מה שגם הוריד באיכות.
אחרי זה התחלנו לעשות את הדרך לכיוון הבית אבל אז הם החליטו שהם רעבים אז אכלנו פיצה באזור, פיצה זולה כזו שכונתית שדווקא אמרו שהיא טובה. לא הייתי אומר שהם ממש טובים אבל זה היה משביא ונחמד...
לאחר מכן כבר פרשנו הביתה.
למחרת נסעתי לצלם את המטס למרות שמזג האוויר לא היה נראה טוב כל כך. הגעתי וכמובן היו מלא אנשים רק שהפעם איכשהו לא התאמצתי למצוא פינה הכי גבוהה והכי טובה שיש... סתם נעמדתי באיזה מקום רגוע וזהו... המטס התחיל ואוטומטית עשיתי פול זום צלמטרה ו... אוי! רגע! צריך לעשות קצת זום אאוט!! חחחחחחחחח זה היה כזה כיף לצלם עם העדשה הזו! סוף סוף היה לי את כל הטווח שאני רוצה גם כאן... שנה שעברה צילמתי הכל בRAW כדי לפגוע באיכות כמה שפחות בזמן ביצוע CROP הפעם בכלל לא עשיתי קרופים!
משם המשכנו עם אימא לסופר לקניתי לי פינט של "Häagen-Dazs" לראשונה, רציתי מאוד לטעום את זה מאז שאכלנו את הגלידה שלהם בחו"ל מהעבודה. הפיינט היה נחמד וגם יש כל מיני טעמים אבל...
אני שמח על 2 הפיינטים של בן & ג'ריז שקניתי היום.
אז טכנית, למרות שדי לבד... די הצלחתי להעביר את יום העצמאות...
יום ראשון כפי הנראה תיכנס משכורת וזהו, הגיע הזמן להתחיל בהוצאות הכספיות! אתחיל לחפש מחירי טיסות ולתאם תאריכים. מבחינתי אני כבר כן מוכן למרות שאני כל הזמן מוצא עוד ועוד דברים. אבל הרי ברור שלא אצא מזה ככה... יש אינספור מידע על יפן, יש מלא אנשים שכותבים על זה ומדברים על זה ומה לא... טכנית כרגע יש לי 19 טאבים בדפדן שפתוחים עם אתרים לגבי הטיול ולצערי כל אחד מהם יכול להביא אותי לעוד 10 כאלה לפחות!
למרות שעלולות להיות לי בעיות אחריות, אני בהחלט חושב לעשות כבר רוט לפלאפון. אני מוצא כמעט כל יום סיבה טובה נוספת לעשות את זה.
אז אני מניח שזה ברור מה השיר שיהיה לפני פינת הצחוק?
טכנית אנחנו יודעים הרי מה לא... עדיין אין אף אחת, יש משהו שאני מפחד לבדוק בימים האחרונים למרות שהגיע הזמן...
מה כן בקצרה? עבודה חדשה, אנשים חדשים, פרויקט ונוס קצת...
היי טסתי הרי לחו"ל מהעבודה! זה דבר קטלני ולא ברור מעיליו (ככה רושמים את המילה הזו??)
אנדרי מבחינתי לא עוד, רגלי דרכה בעולם הפיתוח באנדרואיד (והיא עוד תמשיך לדרוך שם אני מאמין)
אבל היום הולדת הזה...
היה סתם עוד יום... האמת לא היה לי לחלוטין מצב רוח ליום הולדת הזה, גם לא חגגתי בסוף... אבל בעבודה כן היה כיף למרות שזה נפל על יום השואה מה שהוסיף לי לדיכאון...
האמת אני נזכר ביום הזה... זה בהחלט היה יום יחסית נחמד בעבודה חח...
התחשק לי רק דבר אחד ביום הזה וזה פשוט לשבת באיזה בית קפה או משהו עם מישהי לפטפט, סתם מישהי לא כלום מעבר סתם ככה...
אבל החגיגה האמיתית טאכלס מחכה לי... השבוע באמת קצת זנחתי את התכנון של הטיול אבל זה הולך לקרות!
דווקא ביום ההולדת שלי בערב ראיתי כמובן עוד פרק בסדרת האנימה שאני רואה כרגע (Fairy Tail) ובדיוק היה פרק "Mind blowing" וזה בהחלט היה נהדר.
אחרי התלבטויות קשות האם לשדרג את המכשיר שלי לגירסה החדשה... פעם החלטתי לא פעם כן כל הזמן הכל השתנה לי...
בסוף הבנתי שאם אני לא אשדרג אני צריך לפתור את בעיית המצלמה בשלי (יש באג חומרה שמתקנים ביבואן במחיר סימלי) אבל זה לוקל המון זמן ואין לי עצבים בזמן הזה להיות עם הנקסוס 1 או משהו זמני וצריך זמן ליסוע ליבואן ומעבר לכך אם לא אסע, אמצע את עצמי מהר מאוד מצלם ב"ורוד" (זו הבעיה של החומרה) בלילה ביפן... ואני לא רוצה את זה!
בסוף החלטתי שאני הולך על זה, אבל אז... התגלה משהו שהפעם החלטתי לא לברוח ממנו... הכרטיס שלי לא עבר! אחרי בירור בחברה... הם רואים שהחברת אשראי לא מאשרת את זה... פניתי אליהם והם אמרו שהבנק אחראי... הבנק אחרי זה ענה לי את מה שרציתי לדעת כבר הרבה הרבה שנים... מהי באמת המגבלה בכרטיס שלי לרכישה... ברגע שידעתי אותה ידעתי מה לבקש מהחברה ותוך רגע הכרטיס עבר, הובטח תאריך מאוד מהיר של קבלת המשלוח וכעבור כשעה גם קיבלתי על כך אישור... חמישי בדיוק בשעה שנקבע, התקשר אלי השליח ובמקביל אבא בבית פתח לו את הדלת...
הגעתי בערב הביתה עדיין כולי התלבטות ולא בטוח האם זה מה שרציתי...
פתחתי את הקופסה, שלפתי אותו מהנילון, שמתי ביד ו... כל התלבטות או חששה נעלמו להן בין רגע! זה ללא ספק המכשיר הכי יפה ומדהים ונוח שאי פעם ראיתי!!
אני מרוצה מהכל בו אבל רק בעיה אחת... בקודם כבר עשיתי רוט והתרגלתי לאפשרויות האינסופיות של זה...
הבעיה שכדי לעשות רוט למכשיר... צריך לפתוח את הבוטלודר... ברגע שפותחים את הבוטלודר זה נעשה דרך אתר פיתוח של HTC, מאותו רגע המכשיר רשום וזה פוגע באחריות... והפעם זה חבל לי... גיליתי שבגירסה של Verizon יש דרך לעקוף את HTC אבל רק שם כרגע...
אחרי הרבה בדיקות לא מצאתי דרך לגירסה שלי וכרגע אני אחכה קצת עם זה ונקווה שימצאו שיטה... אם לא... כנראה שאנסה לייצר קומבינה משלי... אין לי שמץ איך או מה אבל נראה לי הגיע הזמן שאני ארד עמוק עמוק פנימה! אולי אצליח למצוא משהו...
היום תכננו להיפגש כמה חברים מהעבודה הקודמת...
לבסוף, אחד לא ענה, אחד נזכר שמתקינים לו מזגן...
אז נפגשנו רק אני ועוד אחד סתם כזה... בדיוק הבחור הזה לפני כמה חודשים כשנפגשנו עשה לנו קטע, סיפר שהוא חושב לשדרג את הפלאפון שלו לאיזה סוני ואחרי כמה זמן לפתע שלף מהכיס את הסוני! זה היה מגניב ומצחיק אז...
היום אנחנו יושבים ואני כזה עושה לו... אני זוכר איך אז ישבנו ואתה כזה דיברת על הסוני שלך שאתה רוצה לשדרג אליו ואז הוצאת אותו מהכיס ואותו רגע הוצאתי לו את החדש שלי חחחחחחחחחחח חתיכת נקמה!
בקיצור טיילנו כזה ואיכשהו קרה די במקרה שהגענו לדבר על אנימה יפנית... בכלל התגלה שלבחור בתת מודע יש גם חיבה לא קטנה לזה... זה היה הזוי!!! מסתבר שהוא רואה כמה סדרות שאני רואה חחחחחח עליו מעולם לא חשבתי... אין לי הסבר לזה אבל אני נזכר ב"הסוד" וזה פשוט כנראה השפעה של זה... אני מושך לעצמי כל דבר שקשור ליפן לאחרונה וזה זורם עוד ועוד! ובכלל ברגע זה נזכרתי בחלום שהיה לי הלילה!!!!!!!!!!!!!!
אני לא זוכר בדיוק את האנשים שהיו איתי אבל אני זוכר שהיה את הבחור שאיתו טסתי לחו"ל מהעבודה ואת אח שלו כנראה... הגענו לאנשהו וזיהיתי ישר את המקום מהחקירות באינטרנט עליו... זה היה איזה מקום משונה ביפן (לא מכיר אותו במציאות) וזהו... אני שם!!! באתי לזרוק איזה נייר וחיפשתי פח והתקרבתי לאחד ובניים הגיעה רכב שנראה כמו רכב יוקרה שחור... יצא בחור יפני מבוגר קצת עם כפפות ובא לפח להחליף שקיות ואני חשבתי לעצמי איזה רמה יש פה למנקים אפילו ואז בדיוק הוא החליף ואני רציתי לזרוק את הנייר ובמקום שייצא לי מהפה סליחה ביפנית (אני מכיר את המילה וגם זכרתי אותה בראש בחלום) אמרתי לו סליחה באנגלית... ואיכשהו התבאסתי מזה חח... לאחר מכן הלכנו לאנשהו די הלכתי אחרי הבחור השני שטס איתי מהעבודה אז... זה היה כאילו ממול מסוג החנויות האלה ביפן שהן כמה וכמה קומות... נכנסנו וישר מינמיני היה כל מיני גאדג'טים וכאלה ובמקום להמשיך אחרי הבחור פניתי כמובן לשם...
ואז התאוררתי מהחלום... כבר היה שעת בוקר מוקדמת אבל רציתי לישון עוד ואיכשהו כל כך הייתי בחלום הזה שסגרתי את העיניים וקרה לי משהו שמאז ומתמיד רציתי שיקרה...
המשכתי באותו החלום מאותו הרגע בדיוק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פניתי לכיוון הגאדג'טים ואז שמעתי צחוק אני לא בטוח אם זה היה המנהל שלי או האח של הבחור מהעבודה אבל הוא צחק ואמר... איזה לא חכם זה על היום הראשון ביפן לתת ל"דנג'י" (כמובן הוא אמר את השם האמיתי) להכנס לחנות אלקטרוניקה... והסתובבתי וגם צחקתי...
אחרי קצת סיבוב שם התאוררתי שוב וכבר לא המשכתי לישון...
רגע לפני שאסיים ורגע לפני פינת הצחוק, לאחרונה נתקלתי גם בפרסומות כלשהן וגם בעבודה בין השירים ששם אחד האנשים בצוות, בשיר כלשהו די נחמד... אז במקרה נזכרתי בו כשרציתי לראשונה לבדוק את הרמקולים של המכשיר החדש:
