Asus PadFone 2

וואו! פאק לא מספיק כלום!!

יום חמישי בערב הייתה סופת ברקים מגניבה ביותר! לא כזה שמתי לב לזה אבל אז... קיבלתי מאנדרי תמונה! תמונה של פאקינג ברק! עכשיו מילא הבן אדם די מוכשר עם המצלמת ניקון שלו איכשהו הצליח בפוקס (לא מאמין שהוא ישב ילמד על צילום ברקים) אבל... קיבלתי את התמונה בוואטסאפ... מה שנורא שיגע אותי עד שהוא הסביר... מסתבר שהוא צילם וידאו עם הפלאפון ואז שלף ממנו תמונות... חכם כשיש לך מכשיר שמצלם די טוב וב 30FPS...

יום שישי בבוקר למדתי כרגיל. היה מזג אוויר לא ברור אז לקחתי איתי מטריה וכשסיימנו מישהו אמר לי שבחוץ יורד ממש גשם חזק... כשיצאנו כולנו מהכיתה לראות מה הולך ראינו מהחלון גשם של טיפות אבל לא מספיק כדי להוציא מטריה...

כשירדנו למטה זו הייתה סצינה משונה... אנחנו נעמדים ביציאה ורואים אחדים יוצאים עם המטריות פתוחות, אחדים רצים, אחדים לובשים קפוצ'ון וכאלה, אחדים מחכים שיגמר...

ואנחנו מסתכלים אחד על השני... "מה הם מפגרים???" יוצאים כמה צעדים החוצה וקולטים שהגשם מזמן נגמר ויש בכלל שמש!!

בדרך הביתה הייתי כולי גמור מעייפות וגם הראש כאב. אבל זה לא נגמר! צריך לסוע להספיק לפני השבת לקנות פרחים לאימא כי היום הולדת שלה בשבת... החלטתי שאני בשישי אומר לה מזל טוב כי אין לי איך להחביא אותם עד השבת ולא כלום... המשכתי די קרוב לבית עם התיק עם המחשב נייד עם עייפות וכאב ראש איזה קילומטר וחצי עד שמצאתי חנות פרחים שלא נראית לי פלצנית, שלא תדפוק מחיר והכי חשוב שאימא שלי לא תזהה ישר מאיפה קניתי!

קניתי זר והלכתי הביתה ומסתבר שאבא עשה אותו דבר! אימא רק ביקשה להגיד לה מזל טוב בשבת כי זו איזו אמונה תפלה וכאלה...

בערב הוצאתי את הכלבה לטיול אבל ירדו טיפות והחלטתי לעשות סיבוב קצרצר... בעודי הולך אני קולט שיש שוב סופת ברקים!!!!! והכי הזוי שהיא לא בכיוון הים ממש אלא בכיוון שגג הבניין יוצא אליו די טוב!!!!!!!!!

די רצתי הביתה, הכנת המצלמה, חצובה, לקחת מאבא מפתח לגג, וקריאה לבולגרי לארח לי חברה...

אחרי שסוף סוף הצלחנו לפתוח את הדלת הארורה הזו גשם לא היה אבל ברקים עוד היו... הבעיה שעד שכל זה קרה ועד שהתיצבתי והתחלתי לנסות בכלל לחשוב איך אני לוכד ברקים ולהזכר במדריכים כאלה ואחרים שקראתי בעבר, הברקים כבר נהיו מעטים יותר ורחוקים יותר... בהתחלה לא יצא כלום כשניסיתי ללכת על סמך זיכרון מדריכים...

לבסוף נמאס לי מזה שברגע שאני לא מצלם, מכוון או בודק מה לא יצא אז דווקא ברגע הזה יש ברק....

התחלתי להשתמש בהגיון! תוך כמה דקות התגברתי על בעיית פספוס הברקים עד למינימום לגמרי וההגדרות ששמתי היו די אופטימליות!

לבסוף החסרונות היו שהברקים רחוקים, אני מוקף בניינים בכל מקרה ואני לא במקום גבוהה מספיק, העדשה שלי לא נותנת זום אופטימלי לנקודה שבה היו כמעט כל הברקים ואין לי שלט שהיה מאפשר אופציה שפשוט הומצאה לברקים!

אבל... למרות כל המגבלות... ולצערי לא אשתף כאן הפעם, הצלחתי לצלם לא אחד, אלא כמה ברקים! ודוקא יצא ממש לא רע ביחס לציוד מוגבל וניסיון ראשון! למדתי אותו ערב המון ונהניתי וקצת סופקתי...

פעם הבאה אני מקווה שיהיה יותר טוב, מה שכן, שמתי לב שצילום ירח הוא כבר לא אתגר בשבילי, כיון הגדרות מהיר, צילום ניסיון כדי לכוון צמצם, כיוון מהיר נוסף מתקן וצילום ממשי! נשמע כמו הרבה שלבים אבל כל זה לא יותר מ 10 שניות מהדלקת המצלמה ועד תמונת ירח על המסך. 

בהזדמנות שתהיה אני אכן אקנה את העדשת זום שאני כל כך רוצה ושלט בנוסף שלא עולה הרבה....

ואז... הירח והברקים אכן יהיו הרבה יותר קלים לצילום!!!

אם כבר פייסבוק... מישהי מהעבודה החלה לעשות סינון מטורף אצלה בשל סיפור של אחד אחר שאנשי משאבי אנוש בודקים פרופילים של אנשים לפני זימון לרעיונות...
אז היא עשתה סינון סוג של כמו מה שעובד טוב ונוח בגוגל+...

כאן העסק מסורבל אבל החלטתי שגם אני רוצה... בסוף השבוע האחרון, מבחינתי היה זו הפעם האחרונה שיצא ממני פוסט בפייסבוק שמפורסם ל public.

בשבת בסוף חגגנו את היום הולדת של אימא בסושיה! חח...

הודענו להם שם מראש וכאלה...

בסוף היינו די החבורה הרגילה... אנדרי המשפחה שלהם החבר של אנדרי שאני מאוד נהנה בחברתו, ועוד איזה זוג שהם חברים של חברה של אנדרי שאני לא כזה רוצה להיות קרוב איתם... הם נראים נחמדים כאלה אבל לא יודע משהו משונה כזה בהם... האישה דווקא נראית ממש ממש לא רע! 

בכל אפון היו המון סושי! אבל אני החלטתי להזמין קומבינציה שלא הזמנתי בעבר... ובנוסף נגמר הטונה... וכאן היה הטעות שלי! קומבינציה לא קטנה כולה סלמון ו... גבינה!!!!!!!!!!!!!!!! :-((((((((((((((((((((((((((

זה היה קצת מבאס אבל אכלתי גם מסביב לא מעט... ממש התפוצצתי והגבינה לא השפיעה עלי טוב.

לאחר מכן פתחנו את העוגה שאימא הביאה והכינה... אני לא כזה אוהב אותה היא די שמנת ואגוזים שכאלה אבל כולם אוכלים אז גם אני אקח... ואז המארחת כמו שהבטיחה כשקבענו שנבוא, הביאה עוגה גם היא! עוגת שוקולד!!! ולא קטנה! ואז גם קינוח בננה מטוגנת שכזו בטמפורה עם סירופ...נלחמתי המון זמן עם העוגה אבל בסוף ניצחתי אותה! החראית הזו הסתכלה עלי ללא הפסקה אבל בסוף אכלתי אותה!!! חחח...

בקושי קמתי מהכיסא שם... היו מלא צחוקים... 

ולפני העוגות... אבא שלי אמר שהוא אולי יעשה את זה אבל לא ציפיתי... הוא פשוט הגיע משום מקום עם פרחים וניגן שיר יום הולדת (הוא הרי כנר) והיה ממש נחמד גם זה... יצאו שם תמונות לא רעות לדעתי... לא באיכות וכאלה אולי אבל מזכרת יפה בהחלט... אני חייב להודות שמרוב ימי ההולדת שנתקלתי בהם בחיים כולל שלי זה היה אחד הנעימים...

בשישי בערב עוד התחלתי שוב לנסות לשנות גירסא בפלאפון שלי... אין זה הגבול כנראה... כבר התחלתי לשקול טלפונים ומחירים וכאלה... בסוף ניסיתי כמה גירסאות ואחרי שראיתי שכלום לא הולך ושנמאס לי החלטתי לשים אנדרואיד 2.3.7 בגירסה הכי יציבה ואהובה עלי שעובדת פרפקט עליו! הבעיה שברגע שהוא עלה איתה הבנתי שזה כבר לא זה! שברגע שמתרגלים ליתרונות של 4 אכן אין דרך חזרה!! אז קיפלתי זנב... וקדימה שחזור מהגיבוי שעשיתי לפני הבלאגן...

השחזור הסתיים אחרי לא מעט זמן (ככה זה מאז שאני עם אנדרואיד 4 ונאלץ להשתמש במחיצה נוספת בכרטיס זיכרון בשביל כל התוכנות) הפעלה מחדש... עליה ו... פאק!! משהו נדפק שם... הכל עלה אבל ללא כל המידע וההגדרות שלי!!! ואז החלטתי שזו ההזדמנות לנסות עוד כמה דברים... אז לפחות תיקנתי כמה באגים קטנים שהיו לי עד לפני השבת וקיבלתי עוד בוסט פיצפון אבל זהו... (כמובן שבזכות טיטאניום שחזרתי הכל בסוף אבל עם השיפורים)

כהרגלי... יום לאחר משחקים עם גירסאות חוק מרפי מכבד את פני בגירסה חדשה!! אז היום גיליתי פוסט חדש בפורום המפתחים עם אנדרואיד 4.1.2! הוא עדיין בבדיקות הראשונות שלו ושתי הגירסאות הראשונות כלל לא עלו למצב עבודה לאנשים...

הבעיה שגם הרום הזה וגם רוב הרומים שיש היום של גירסה 4 לפלאפון שלי הם יבוא ממכשירים אחרים ע"י אותו הבן אדם המפתח שכרגע בקושי עובד על כל זה גם כי הוא עסוק וגם כי המחשב נייד שבוא הוא עובד עדיין בתיקון ולא מזמן הוא חיכה גם לנקסוס 1 חדש כשהישן שלו נדפק...

מה שמעניין שהבחור למרות הכל, משתמש עדיין בנקסוס 1 בלבד!!

אז היום לא נגמר בכך... ההכרזה של גוגל בוטלה ונדחתה לא ברור למתי עקב מזג האוויר וההוריקן ככה שנקסוס 4 למרות שהוא כלל לא מעניין אותי עקב מחסור בכרטיס הרחבה, לא יצא בזמן...

אז החלטתי שאני הולך להתחיל להחליט פיזית כי חלק מהדגמים שווה לי להספיק להחליט עליהם ולהזמין עם דודה שלי מהר... אז עצרתי על 3 דגמים איכשהו... גלקסי נקסוס, HTC 1 X... ו.... תאמינו או לא... גלקסי נוט 2!!! המפלצת הזו עשתה לי קצת חשק...

חזרתי הביתה והתחלתי לראות סרטונים ומחירים של הנוט... את שאר המכשירים אני די מכיר אבל את זה עוד לא ראיתי פיזית... המכשיר די ענק אבל נראה מאוד לטעמי... העט די הדליק אותי בגלל כמה דברים אבל זה בכל זאת גימיק... סמסונג דחפו מלא מלא דברים שלא באמת צריך אבל המכשיר מרשים מאוד, יפה, עם מפרט מרשים וחזק... אבל! זה סמסונג! ראיתי את חברים שלי סובלים לא מעט עם סמסונג... כל הקייז האלה, החלפת רומים מסורבלת, הממשקים והתוכנות של סמסונג שמולבשים מעל וראיתי את הנוט בסרטונים נתקע דווקא בתוכנות שלהם המון!!!

אני יודע שהחלפה לרום נקי תעשה את העבודה אבל זה עדיין... לא יודע זה לא מה שאני רוצה...

ואז!!!!!!!!!!! לא יודע מאיפה הוא נכנס לי לראש באמת... אבל איכשהו הוא נכנס לשם...

מסך 4.7 HD Super IPS+ LCD

מצלמה 13 מגה פיקסל
מעבד 1.5 מרובע ליבות

זיכרון... 2GB RAM!!!!!!!!!!!!!!!!!

סוללה יחסית חזקה...

ממשק עם כמעט ללא הלבשה של החברה כלל פרט לדברים דווקא שימושיים ויפים...

בנוסף להכל, נמכר כחבילה עם טאבלט (עוד רגע תבינו)

חסרונות: תמיד רוצים סוללה חזקה יותר, זה עדיין לא המסך החדש של ה 5 אינטש, והאחרון הוא שעוד לא החלו למכור אותו!

אז למי שלא הבין, מדובר בטלפון החדש מבית אסוס! כולל די הכל הייתי אומר, נראה מרשים ומעוצב במיוחד לטעמי, נמכר כחבילה עם טאבלט כאשר כל המוח ורוב החומרה של הטאבלט היא הפלאפון שנכנס לכמו תכנת עגינה אליו מה שממש הופך את העסק למרשים, נוח, מהיר שימושי ומה לא!

לבנתיים אני מחכה... ליציאה שלו, או למשהו יותר טוב...

יום חמישי גם סיימתי לראות את הסדרה "The War At Home"

לא יודע מה אראה עכשיו... אולי אראה את ההמשך של בליץ'... הגיע הזמן לסיים את הסדרת אנימה היפיפיה הזו! ובאמת חסר לי אנימה.

סוף.

Linkin Park - Hybrid Theory 12th Birthday

ברוכים הבאים לפוסט המציין כולו 12 שנים לאלבום הבכורה Hybrid Theory של לינקין פארק (WIKI).

כפי שבוודאי אתם יודעים, הלהקה האהובה עלי היא לינקין פארק. ככה זה כבר לאורך שנים רבות וזה אכן מתחיל שם בתקופה של שנת 2000 אני מניח באזור יציאת האלבום.

סיפור האהבה שלי עם לינקין פארק התחיל כשבין אלפי השירים שהביאו לי בדיסק להעתיק למחשב מצאתי שיר אחד שמאז ועד היום התנגן לי, אז לא ידעתי מי שר אותו בכלל ואני מודה שלא כזה התעניינתי, השיר המדובר היה In The End.

לאחר זמן מה נתקלתי באינטרנט בקליפ של סידרת אנימה כשברקע מתנגן השיר Forgotten שני השירים כבר חוברו לי בראש די יפה עם השיר והקלפי שאז שודר רבות בטלויזיה, Crawling. כאן כבר ביררתי מי שר את כל זה ומה יש להם עוד להציע... מאז ועד היום לינקין פארק אצלי בנשמה. השירים שלהם מעודדים אותי בזמנים של עצב, עוזרים לי להעביר את המחשבות, מקפיצים אותי בקצב ברגעי שמחה ובכל מצב רוח אחר.

אני מעולם לא הייתי חלוץ של קניית דיסקים מקוריים בחנויות, למה לקנות דיסק שלם כשלרוב יש עליו רק שני שירים לכל היותר שבהם אתה מעוניין וגם ככה רוב הכסף נשאר בארץ אצל חברת התקליטים והחנות.

אך בשנת 2004 יצא לי להיות בהולנד אצל קרובי משפחה ודווקא שם מצאתי בחנות מסוימת מבצע נחמד של שני דיסקים בעלות נמוכה מדיסק אחד בארץ.

אז רכשתי לי את Hybrid Theory ואת Reanimation.

ונעבור לשירים עצמם:

1. Papercut
   
2. One Step Closer
   
3. With You
   
4. Points of Authority
   
5. Crawling
   
6. Runaway
   
7. By Myself
   
8. In The End
   
9. A Place for My Head
   
10. Forgotten
    
11. Cure for the Itch
    
12. Pushing Me Away
    

סוף.

שנתיים לסוף הנבואה

כנראה שגם לא הייתי נזכר אם לא המקרה הקטן ההוא..

פוסט זה נכתב מספר ימים לפני כן אך פורסם היום בתאריך ה23.10.2012

לפני שאכתוב את מה שיש לי לכתוב החלטתי לחזור למקורות שבעצם היום גורמים לי לפרסום הפוסט הזה...

מסתבר שאני כן הולך לחשוף טיפה חומר חדש...

הסיפור מתחיל בנבואה... אותה נבואה שחזה אותו אדם פעם כשהייתי בן 4, בפני אימי וסבתא שלי.

כאשר נשאיר רגע את רוב הנבואה בצד ונתמקד רק בחלק של האחת והיחידה...

אז הוא טען שבמהלך הצבא אפגוש מישהי ושאני אתחתן בגיל מוקדם ושהיא תהיה רוסיה כפי הנראה...

זמנים לאחר מכן קרו מספיק דברים, בינהם אנשים עם קצת הבנה וידע משלהם בעל טבעי ואני עצמי... מה שהזוי זה שהרוב ניבו די אותם הדברים... אבל מסתבר שגם מיליארד סינים טועים... למרות שלא מדובר כאן במיליארד ואפילו לא קרוב, אך עדיין המסר די ברור...

יפה שחזו את העתיד... חזו וחזיתי שאפגוש את האחת... והתאריך אם עוד לא היה ברור אז הוא ה 23.10.2010!

לראשונה אני באמת חושף את התאריך הזה מבלי רמזים מבלי כלום אלא פשוט אומר...

כנראה שהייתי כבר שוכח... אך לפני כמה ימים פעולה קטנה ודי חסרת משמעות גרמה לי לזכור! לזכור בצורה כזו שאני מתאב פשוט את הנבואה הזו ודברים רבים אחרים!

בסך הכל כמו כל ערב, הוצאת מהמקרר גביע מילקי, מתוך הרגל דבר ראשון אני בוחן שהוא שלם ואת התוקף שלו. התוקף היה ה 23/10 וישר נזכרתי שיש משהו בתאריך הזה... משהו יחודי כנראה וחשוב מאוד...

יום ההולדת של הדודה מחו"ל? לא זה, רופא שיניים? תאריך אחר, יום הולדת של מישהו אחר? לא, הכרזה של משהו חדש? לא, וכך הלאה עד שהמחשבות הלכו שנתיים אחורה!

"שבת, השעה אחרי 10 בערב... אני יושב עדיין לבוש על ה"מיטה" שלי בחדר בצבא...לא זוכר לגמרי מי עוד היה בחדר אך היו וראו טלויזיה...הנבואה כבר לא תתגשם זה ברור...הגורל השתנה?טעיתי בתאריך?מה קרה?מה יהיה הלאה?האם יש לי טעם להמשיך?"

אני אומנם זוכר כבר די מעורפל את הערב ההוא אבל הרגשות שעברו בי חקוקות טוב בנשמה ואותן אני זוכר טוב מאוד... טעיתי בתאריך? נו מילא... מי אני לצד מספר אנשים בעלי ניסיון רב יותר ברוחניות וחיזוי עתיד?

המשפט הזה האמת היה הסיבה היחידה וכך הנבואה המגוחחת הזו, לכך שלא השתמטתי מהצבא ישר ולכך שיום השחרור שלי היה מבחינתי שנוי במחלוקת האם שמח או לא...

כיום זה ברור שהפקפוק שלי בכל חיזוי של מאיה או של כל דבר בכלל הוא מבוסס יפה ומלווה בגיחוח...

אז למרות שעברו שנתיים... ואין שום נבואה יותר... עדיין יש איזו תקווה או אשליה שאפגוש במישהי... 

אבל קבלו חיזוי עתיד כמעט ודאי! לא משנה מה תאריך כתיבת הפוסט הזה, אני יודע שהוא יפורסם בשעה 7 וחצי בערב ב 23.10.2012 ואני בזמן הזה אהיה בכלל בלימודים!

לצערי אני מניח שהיום הזה לא עובר בקלות כי המחשבות האלו כן אוכלות אותי מבפנים...

אז הנה לכם הפוסט שנכתב לאחר האכזבה ישר אז בימים ההם: Void

וכמובן איך אפשר בלי מה שפורסם בדיוק שנה אחרי: הפוסט הראשון לעתיד

ואם אתם זוכרים שהבטחתי פוסט פעם קודמת ב 24, אז אכן התכוונתי לזה! מחר פוסט אחר בנושא אחר שכרגע ישאר כהפתעה, אלא אם הבנתם את הרמז מהפוסט הקודם...

סוף.

עברה לה שבת נחמדה

השבת בסוף עברה גם כן ממש נחמד הייתי אומר...

נסענו בשעות הצהריים עם קרובת משפחה שהביאה עוד שני קרובי משפחה.

קרובת משפחה נחמדה והכל, בעלה כמעט קבוע ברוסיה בעבודה. הבעיה איתה רק שהיא נהגת לא משהו, כלומר נוהגת היא בסדר אבל היא ממש לא מכירה כבישים ולא כלום. אז חלק מהדרך היא הכירה וכמובן לפני שיצאה הדפיסה והסתכלה במפה רק כשיצאה היא שכחה אותה.

היא לא כזה נענתה בחיוב בהתחלה לכך שאפעיל את ה GPS... אבל בסוף אחרי שטעינו בדרך הבנתי שזה הזמן... הגענו די מהר משם אבל מכיוון שלי בכלל לא הייתה כתובת אז מה שעשיתי בבית זה שלפתי את המיקום מתוך תמונה שצילמתי פעם קודמת כשעשינו איתם על האש אצלם בבית. הבעיה שהפעם עשינו את זה בבית של אשתו לשעבר של דוד שלי (הם סוג של גרושים אבל בקשר טוב) אז בכניסה לעיר הדוד הגיע עם הרכב לפגוש אותנו שניסע אחריו... בכל אופן הגענו וכבר ידעתי שאישתו של הדוד בעבודה בכלל לכנראה לא תהיה אז הקול ששמעתי מתוך הבית היה של בת דודה שלי ואז קלטתי שבעצם חוץ מהפייסבוק וכאלה לא ראיתי אותה כמה שנים ממש ממש ממש ממש טובות...

האמת לאורך השנים, וכמו שרשמתי בפוסט הקודם, תארתי אותה די זנותית... די דומה לאימא שלה כזו רוסיה נטו וזהו... ממש לא אהבתי אותה משום מה אפשר להגיד... אבל עם השנים די התחלנו פה ושם להתכתב בפייסבוק וכאלה והבנתי שהיא לפחות די נחמדה אבל אתמול הבנתי שהיא גם לא כזו זנותית דווקא ההתנהגות שלה די סבבה כזו ולפי איך שהשולחן היה ערוך אז ברור שהיא יודעת מה היא אוהבת ומה היא רוצה ויש לה ראש... לדעתי דווקא לא מנצלת אותו מספיק כרגע, נו היא די קרועה בין רוסיה לישראל...

אבא של דוד שלי, אח של סבתא, שחגג את יום ההולדת ה 90 שלו, היה עוד בבית אז דוד שלי לקח אותי לעזור וגם להביא אותו, הבאנו אותו מהבית וקצת אוכל ושתיה נוספים והמסכן כלל לא ידע שכולם מגיעים, הוא רק ידע שלוקחים אותו כדי לראות תמונות קצת של הנין שלו ומשום מה... ביקשו ממנו ללבוש חולצה לבנה...

חחחח הוא הגיע היה בהלם לראות את כולם כי הרי השניים שבאו איתנו הם בכלל מרוסיה והוא לא ידע שהם כרגע בארץ! חחחח זה היה באמת הפתעה יפה... העל האש של דוד שלי בהחלט מוצלח הוא יודע טוב מאוד להכין את הבשר, גם האווירה הייתה נחמדה שם והכל...

כמו שאנחנו עם אימא רצינו ולמזלנו החליטה גם הקרובה שלקחה אותנו, נסענו חזרה לפני החשכה כי היא גם לא רוצה לנהוג בחושך. 

אז חזרנו הביתה לא מאוחר וכבר לא הלכנו שוב לטיילת או משהו...

אני בנתיים לקחתי את ההזדמנות ועידכנתי את הקורות חיים שלי והפצתי אותם...

ואז הכל די התחיל...

יום ראשון הרי יש לי רופא שיניים... והכאבי בטן והבחילות לא איחרו לבוא... נרדמתי נורא מאוחר ובקושי.

היום גם הייתי רוב הזמן לחוץ בערך ובסוף כשהגעתי כבר חשבתי לי... היי אני רק מביא לו את הצילום ובטח הוא יסביר לי כמה טיפולים מתי מי ומה ואז נחליט הכל...

אבל הוא די אמר לי לשכב בכיסא וקדימה... ורק אז החל להסביר הכל... שנעשה כמה טיפולים לאט לאט והתחיל בסתימה שנראתה מבחינתו מפחידה יותר מהכתר שנפל לי לבאתי בכלל בגללו בהתחלה.

הוא נעזר רוב הזמן בעוזרת שלו והגז צחוק אני מניח די עשה את העבודה... פה ושם היה לי ממש קשה להשאיר את הפה פתוח ולהיות רגוע... אבל אחרי חצי שעה (למרות שהוא טען שזה יקח 15 דקות) זה נגמר...

במהלך הטיפול אבל הוא די דיבר איתי... ותהרגו אותי לא יודע איך אבל 90 אחוז מהזמן הוא הבין אותי למרות שיש לי צד די רדום שעליו הוא עובד ואני בכלל משתדל לא להזיז את הלשון... 

טוב עכשיו עד לפעם הבאה... זה כבר יהיה כנראה הכתר...  אבל זה כבר יהיה עוד כשבועיים ובנתיים אפשר להרגע מזה... גם הטיפול של היום לא עלה עד כדי כך יקר כמו שחשבתי... טוב נו זה עדיין לא זול אבל זה לדעתי בסדר.

אוף צריך לשכנע את אנדרי באחד הימים לבוא כבר לנסות עם המחשב נייד הישן... קיבלנו את הרכיב שכנראה תקול ואם זה אכן יעבוד המחשב הנייד הישן יחזור לחיים ואני מניח שהוא ילך לאימא בדיוק גם ליום הולדת זה יהיה נהדר כי אני לא יודע מה לקנות לה. אני אשמח לראות את המחשב ההוא חוזר לחיים... הוא אומנם די ישן כבר ולא מתקרב למחשב שיש לי עכשיו אבל הוא מספיק חזק כדי להראות איכות לא רעה, עבודות אינטרנט ואופיס ובסגנון ואני די סבור שהוא יריץ את ווינדוס 7 בלי בעיה (הוא הגיע עם ויסטה) 

במקסימום נרגיל את אימא שלי ללינוקס חחחחח

אם הזמן יאפשר והכל ילך טוב אז רביעי הקרוב יהיה כאן פוסט נחמד... שלי אישית חשוב אבל הוא כאן רק כדי לתת כבוד.

ובשביל לתת לכם הצצה קטנה לנושא:

ולבנתיים, פינת הצחוק:

יש כאן יותר משש אנשים

ה OO של גוגל נראים כאן טוב מאוד

סוף.

לימודים ושישי

לא עבר שבוע קל... כמעט ללא זמן לכלום איכשהו...
את האמת אני גם לא זוכר טוב את כל השבוע כמו שצריך.

אבל יום שלישי התחלתי ללמוד!
את האמת, הראש שלי לגמרי לא בלימודים לאחרונה לא מסוגל להתרכז בכלום ולא שום דבר...
באתי ללימודים כשכבר ידעתי שיש לנו מרצה אישה... מה שמעלה את המחשבה, אישה שמלמדת מחשבים לא נשמע כזה טוב... ואז הגיע אחד שהיה איתי בקורס הקודם ואני לא יכול להגיד שממש אהבתי אותו אבל הוא בסדר פשוט עם קטעים מעצבנים... ומה לעשות התישבנו ביחד... התישבנו די באמצע הכיתה אבל הכיתה לא ניראת הכי נוחה ומלא אנשים שאני לא מכיר שמכירים אחד את השני... בסוף הגיע ה... נקרא להם הסגם חח...
והתחילו לקרוא שמות וכאלה... הכיתה התמלאה די מהר וממש התמלאה... שמרתי מחשב לידי לשני החברים מהקורס הקודם (אלה שאית ניסינו לטוס לחו"ל) והם קצת איחרו... בנתיים הקריאו שמות ופתאו הקריאו שם לא נפוץ ששמעתי כבר ושאמר לי שיש מצב הוא גם ירשם לקורס...
זה היה הבחור מאינטל הדרומית שהיינו איתו רוב הזמן שם... חבל שלא ידעתי מראש, הייתי מראש שומר לו מקום לידי או משהו. אחרי זה קלטנו שיש פשוט יותר מדי אנשים בכיתה!! עד כדי כך שכמה מהם פשוט הביאו כיסאות מבחוץ וישבו בצדדים! קיבלנו ספרים שגרמו לתיק שלי לשקול כמו התיק בצבא (למזלי לא צריך את כל הספרים כל שיעור) בסוף בהפסקה התברר שרוב הכיתה מורכבת ממחזורים כאלה או אחרים שלמדו את הקורס הקודם עם המרצה שלי גם. הוא בא אלינו בהפסקה והיה נחמד, בכלל היה נחמד לראות את האנשים מהקורס הקודם.
המרצה התגלתה כמרצה ממש לא רעה דווקא. חבל רק שאין בנות בכלל בקורס. טוב נו, מודה שהסיבות שלי שונות לכך.
והיום (שישי) שוב למדנו, לא כיף ללמוד בשישי אבל בסופו של דבר היה נחמד. הנסיעה הביתה כל כך נראית שונה באור יום... 
שיעור ראשון רשמתי כל מה שהייתי צריך בדפדפת אבל ראיתי כמה אנשים שרשמו את הכל במחשבים הניידים שלהם. אז היום גם אני הבאתי את המחשב וניסיתי לרשום הכל במחשב... הכל הלך די טוב אבל איורים אני לא כזה טוב לעשות בוורד חחח. חשבתי בהתחלה לעשות איורים בנפרד בדפדפת ובמקומם במחשב לשים סימון לפי מספר איור ואז לסרוק ולצרף... אבל.... למה לסרוק כשחברך ליד מראה לך תוכנה בפלאפון שמצלמת מסמכים וממש מיישרת אותם כמו שצריך ומסדרת והכל... רק תכניס חחח אבל בסוף הלכתי על רעיון אחר... רוב האיורים כבר צוירו ע"י מאות אם לא יותר, מרצים ואחרים... וכמו שזה ברור רובם באינטרנט ואותם גוגל מוצא בשניום... מה גם שהם מציירים יותר טוב ממני. מעניין כמה זמן אצליח להחזיק עם ההשקעה הזו חח. מה שכן שלפנו בסוף השיעור את כל המצגות מהמחשב של המרצה... לא יודע אם זה אסור אבל אם זה היה אסור בטח היו לפחות מכבים את האפשרויות האלה או לפחות שמים סיסמא. בנוסף הקלטתי את השיעור אבל לא שומעים כזה טוב כי אני יושב די באמצע הכיתה ולא כמו קורס קודם מתחת לאף של המרצה. אבל לשיעור הבא כבר יש לי תוכנת הקלטה חדשה שיודעת כמה טריקים חדשים חח ננסה ונראה.
אוף... שבוע הקרוב רופא שיניים! פאק...
מחר נוסעים לקרובי משפחה, אח של סבתא יש לו יום הולדת, לפחות יהיה על האש. וגם השבוע הוא בדיוק נהיה סבא רבא!! לבן דוד שלי נולד בן... אמממ רגע... כן נראה לי בן... רשמתי לו שירשום פרטים והכל אבל הוא רק הגיב בתודה... אוף הוא לא כזה מתקשר איתי באינטרנט ובחיים בכלל הוא גם רוב הזמן בחו"ל בשל העבודה שלו. צריך להוציא הכל מאחותו... אחותו רוסיה כזו די זנותית דווקא אבל נחמדה לרוב. גרה בארץ וגם השם פרטי והשם משפחה שלה זהים לשל אימא שלי ככה שזה די מצחיק שכזה...

אני שוקל אם לעשות פוסט נפרד... כן נעשה פוסט נפרד לסוג של כאילו סדרה שאני רוצה לספר עליה...

היינו עכשיו בסושיה כרגיל והיה ממש נחמד... הם הכינו משהו כדי שיהיה אפשרי לשבת שם בחורף וזה נראה עכשיו ממש יפה נוח ומדהים. היה ממש כיף לשבת שם היום, גם החצי יפנית הייתה לבושה בסגנון קצת וזה בהחלט עושה משהו חח...
הבאסה שאז הגיעו כל החבורה, אנדרי הבן האימא החברים ממש כולם... זה לא באסה חוץ מהרעש שהיה פתאום אבל אז תוך מספר רגעים אנדרי וחברה שלו התחילו לריב... זה קרה לא פעם ולא פעמיים כשרובן אחרי שהוא שותה! הבעיה שהפעם הוא ממש הלך משם... היא לקחה את הילד והלכה אחריו... אחרי זה היא סיפרה בטלפון תוך כדי בכי לאחד מהחבורה שהוא זרק עליה את המפתחו רכב שלה ו"פצע לה את הרגל" (אין לי שמץ איך!) והלך לכיוון עיר לא כזו נעימה...
את האמת אני ב 95% בטוח שאני יודע בדיוק!! איפה הוא כרגע! 
רשמתי לו הודעה כזה שאם מתחשק לו לדבר או משהו אז שיכתוב ובכלל אשמח לדעת שהוא בסדר... לאחר מכן אימא שלי רצתה להתקשר אליהם הוא לא ענה והיא ענתה בכעס וסתם עיצבנה את אימא שלי. אחרי כמה זמן היא התקשרה אלי כי אימא שלי לא לקחה את הפלאפון, אבל אני בכללי לא כזה רוצה לדבר איתה... שאלתי את אימא אם היא רוצה לענות והיא לא רצתה. אחרי זה היא התקשרה לאחד מהחבורה וביקשה אותה... שאלה למה לא ענינו די בכעס ואז אמר בצורת זלזול תודה על התמיכה  וניתקה... זה ממש דיכא את אימא שלי... היא תמיד נכנסת לכל זה ולא יודע למה... אני לעומת זאת המשכתי להתמקד בשאר שנשארו קצת ובעיקר בסושי שלי ואז באיך להכניס את כל הקינוח לתוכי מה שלא כזה הלך בסוף חחחח. המצב רוח שלי פשוט היה בלתי ניתן להריסה הפעם וידעתי את זה עוד מהבוקר איכשהו... באמת שחוץ מ2 דברים ביום הזה שזה הריב של אנדרי וחברתו, והעובדה שגם היום לא פגשתי את האחת והיחידה, היום הזה עבר ממש מצוין!

השבוע אחד החברים בעבודה, צלצל לו הפלאפון עם איזה שיר נחמד שנשמע בסגנון רוק... אחרי מספר ימים וצלצולים שאלתי אותו מה השם שלו ורק אתמול בנסיעה הביתה החלטתי שאני מוריד אותו לפלאפון (בשביל מה יש אינטרנט בלי הגבלה?) ואז מצאתי את עצמי פשוט שומע למוזיקה בסטרימינג!! (רגע, אז בשביל מה יש לי זיכרון בפלאפון תזכירו לי?)
השיר הזה מאותו רגע מתנגן ומתנגן לי! היום גם ראיתי את הקליפ ביוטיוב... ההתחלה נורא מבטיחה אבל לצערי הוא לא כזה כמו שמצפים אם שומעים את השיר... אני ממליץ להקשיב לשיר בלי הקליפ ואז לראות את הקליפ שיהיה... השיר ממש מקפיץ! קצב טוב! מילים לא רעות לגמרי! כמובן לאחר מקרים שקרו בעבר, עברתי על שירים אחרים של הלהקה אך לא מצאתי משהו כזה מושך...
אם תתנתקו מהקליפ ותקשיבו לשיר... הוא שר שם על בחורה שפשוט דוחפת פול גז קדימה ולא מאטה... יש מצב זה מה אני צריך למצוא בחיים... מי יודע...
אז למה לדבר עוד? תהנו!

ואם השיר הזה הוא לא הסגנון שלכם אז חבל לי עליכם וכעונש הייתי רוצה שתדלגו בכלל על פינת הצחוק אבל אם לא דילגתם אז מקווה שזה יפצה אתכם לפחות (-;
פינת הצחוק:

סורי, רק רוסים עם טיפה ידע בגרמנית יבינו

ממש כמו הכלבה שלי

שלא תתבלבלו חס וחלילה

אכזרי ביותר

תתחתני איתי! פליז?

סוף.

The Book of Eli

אני מפציץ אה? הנה עוד סקירה של סרט לא רע. אני אביע את דעתי לגבי הסרט והמצב בסוף ואני יודע שיהיו דעות רבות חולקות שאני מקבל אותן אבל אל תתחילו להרוג אותי על דעתי.

העלילה של הסרט מתרחשת אי שם בעתיד בזמן לא ברור. הדבר היחיד שברור לגבי הזמן זה שעברו כ 30 שנה מאז מלחמה גדולה שהובילה לכמעט השמדה של המין האנושי...

אנחנו בימינו במציאות חובים תקופה שעלולה להוביל בדיוק לעתיד הזה! הן אם זה יקרה בתקרית כלשהי מהטבע ב 21.12.2012 לפי שבט המאיה והן אם זה יגרם ע"י האנושות עצמה ע"י מלחמת עולם שלישית, איראן, ארה"ב, ישראל ועוד מדינות אשר עלולת לממש את השימוש בנשק גרעיני (מה שמכונה "מלחמת הכפתורים")

לאורך כל הסרט לא ברור לגמרי מה קרה אך כפי הנראה זו הייתה מלחמה גרעינית עולמית שהובילה ליצירת חור באטמוספירה ששרף הכל! אנשים מעטים אשר התחבאו אל מתחת לאדמה שרדו...

כמו שזה בטח ברור העולם אחרי דבר כזה די תוהו ווהו. עולם מלא בפשיעה, ללא תרבות, ללא מזון ומים כמעט.

כשהחיים הפכו להיות מאין הישרדות.

גיבור הסרט אילי (אותו משחק דנזל וושינגטון) הולך רגלית לעבר מערב ארה"ב ובדרכים נתקל בקנופיות פושעים ורבים אחרים. למרות שברוב הפעמים אילי מנסה להתנהג כאדם רגוע שכלל לא רוצה צרות אלא להמשיך בדרכו, כאשר מפריעים לא בדרכו הוא נלחם בכל אחד בצורה די על טבעית בשביל אדם רגיל. זה נראה כאילו משהו מגן עליו.

במהלך המסע מגיע אילי לעיירה כלשהי ורואה שם פושעים שראה בדרך שרצחו אנשים ללא סיבה כלל. אותם פושעים לא יודעי קרוא וכתוב מסתבר, מחפשים ספר מסוים עבור בעליה של העיירה המכונה קרנגי (גרי אולדמן).

אילי נכנס לסוג של פאב בעיירה ומבקש למלא את מימיית המים שלו בתמורה למספר פריטים. כאשר הוא מחכה חתול מנסה לחטט לו בתיק ואילי מגרש אותו קלות בידו. מיד ניגש אליו אחד הפושעים וטוען שהוא פגע בחתול שלו ואילי מבקש סליחה ומסביר שאיננו רוצה צרות אך לאחר שהבין שאין ברירה התחיל במעט בלאגן בפאב, הבלאגן נעצר כאשר חוזרת הבחורה שמילאה את המימיה שלו במים.

אז מופיע גם קרנגי ומציע לו להשאר איתם במטרה לעזור לבנות עוד עיירות כאלו... הוא נדלק עליו עוד יותר כשמגלה שהבן אדם יודע קרוא וכתוב.

אילי אומנם מסרב אך נשאר ללילה... בגלל חששו של קרנגי שהוא לא יסכים להשאר הוא שולח אליו ללילה לפתות אותו את אותה בחורה שהביאה לו את המים, סולארה (מילה קוניס). אילי כמובן מסרב לפיתוי אך סולארה מבקשת להשאר עד הבוקר בכדי שקרנגי לא יפגע באימא שלה. אילי מציע לה לחלוק באוכל שהביאו לו אך לפני הארוחה מלמד אותה תפילה, ברכת האוכל המסורתית (אם אני לא טועה ככה מברכים בנצרות על האוכל, מתחילים להבין לאן הסרט חותר?) לאחר מכן סולארה במקרה רואה את הספר שאילי נושא בתיקו והוא ישר מסתיר אותו ולא מרשה לה לראות את הספר למרות שגם היא לא יודעת קרוא וכתוב...

בבוקר חוזרת סולארה לאימא העיוורת שחיה עם קרנגי ולפני האוכל סולארה עוצרת את אימה ומתפללת איתה כמו שלמדה מאילי. בסוף סולארה שכחה את הסוף וקרנגי השלים את המילה אמן. כאן הוא ניגש אליה ושאל האם יש לו ספר כלשהו ומה הוא. לאחר שסרבה להגיד הוא איים לפגוע באימא שלה ולבסוף סולארה מראה עם האצבעות צלב אשר אותו ראתה בעטיפת הספר.

קרנגי מבין שהספר אותו הוא מחפש כבר הרבה זמן נמצא אצל אילי. אותו ספר שהוא כל כך רוצה שבעזרתו ובעזרת המילים שבו יוכל לשלוט בכולם ולגרום להם לעשות כרצונו ולבנות עד ערים משלו.

אילי כמובן עד אותו זמן מתחיל ללכת משם. קרנגי ואנשיו מנסים להרוג אותו אך אילי המוגן הורג את רוב אנשים ופוצע את קרנגי ברגלו. לבנתיים סולארה יוצאת בעקבותיו ולאחר שנקלעת לצרה ואילי מציל אותה הם ממשיכים במסע ביחד. לאחר פפגישה בזוג מסתורי בבית ישן משיגים אותם קרנגי וחבורתו עם רכבים. הם מצליחים לתפוס את סולארה ולהשיג את הספר ולפצוע את אילי.

בדרכם חזרה לעיירה סולארה מצליחה להמלט עם רכב ומשיגה את אילי שממשיך במסע ללא הספר כשהוא פצוע ועייף. הם ממשיכים יחד ואילו בנתיים בעיירה קרנגי מצליח לפתוח את מנעול הספר ומגלה שכולו...

כתוב בכתב ברייל! הוא מבקש מאימא של סולארה לקרוא לו את הספר אך היא שרואה אותו גוסס כבר מפציעתו מסרבת לו.

לאחר חציית גשר סאן פרנסיסקו אילי וסולארה מגיעים למקום די מפותח, שם ישנו כמוזיאון אשר משמר ומלמד את הציבור אודות העולם הישן, האוצר מתעניין מאוד בספרו של אילי ושואל אם יוכל לראות אותו. אילי עונה שהספר במצב גרוע מאוד ומבקש ממנו להביא הרבה דפים ועט. 

לאחר כ 30 שנה בהם יום יום קרא אילי את הספר הוא מכתיב את כולו לאוצר.

זמן מה לאחר מכן אילי נפטר מפצעיו ואילו סולארה חוזרת לעיירה שלה.

האוצר מניח עותק מוכן של התנ"ך של המלך ג'ימס בין ספר הקוראן והתנ"ך העברי.

במהלך הסרט מספר אילי לסולארה שלאחר המלחמה הגדולה רבים החלו בהשמדה טוטאלית של כל ספרי הקודש בעולם בטענה שהם אלו אשר גורמים לכל המלחמות והשנאה בעולם. אך הוא נקרא ע"י קול מסתורי ששמע בראשו בברור שמצא בעזרתו את הספר והורה לו לקחת אותו מערבה ושהוא יהיה מוגן לאורך כל הדרך.

קישור ל IMDb
קישור לוויקיפדיה באנגלית
קישור לוויקיפדיה בעברית

טריילר:

אני מניח שזה ברור שיש כאן שני צדדים. מאמינים ולא מאמינים.

מצד אחד לאחר המלחמה הגדולה אנשים מבינים שהדתות והאמונות הם אלו שגרמו לכל המלחמות. מצד שני לאחר מכן אילי מנסה להציל את הספר בכדי שבעזרתו יוכלו להקים את העולם מחדש.

אני חייב לציין שבימינו כיום ניתן בהחלט לראות כמה שהדת והאמונה הם גורם משמעותי לרוב אם לא היחידי בהרבה מהסכסוכים והמלחמות בעולם. 

תארו לכם שהעולם היה ללא דת ואמונה.... הדבר היחיד שהיה מבדיל את כל האנשים זה שפה... לא מאמין שהיה צורך כזה במדינות... גם אין סיבה לכך! עולם שהקדמה שלו היא המדע. כשכולם מאוחדים. זהו כוח הרבה יותר גדול מאשר האופן שבו הכל מנוהל כיום.

ואם יורשה לי אני אפנה אותכם כאן כדי להבין זאת אולי יותר ולנסות לפתוח לכם את העיניים לפוסט על הסרט זייטגייסט ופרויקט ונוס:

http://denji1.blogspot.co.il/2011/06/blog-post_21.html
ואם להסתכל מצד קצת שונה, קרנגי רוצה את הספר בכדי שבעזרתו הוא יהיה כמו כהן ועל עיוור ישלוט בכולם. גם זאת ניתן לראות מיושם היום המון... הן אם זה השפעות רבות על החלטות הנעשות בארץ ע"י תנועות דתיות והרב עובדיה יוסף לדוגמא, הן אם זה השהידים שמבחינת בקוראן כתוב במפורש להרוג יהודים ומתאבדים עולים לגן עדן ומקבלי 72 בתולות (בקוראן האמיתי למיטב ידיעתי אין בכלל שטות כזו) ועוד רבים אחרים!

ורק למען הסר ספק, אני לא זוכר פרטים ממש אבל הפיגוע חבלה הראשון שהיה כלל לא נעשה ע"י ערבים אלא ע"י יהודים כלפי ערבים! אז מי אשם?

סוף.

חצי יפנית

טוב אני מניח שהעבודה הזו כבר לא ממש בשבילי... אני לא כזה מרוצה, לא מקבל ממש אתגרים מעניינים, לא נהנה מזה כבר...

לא יודע אולי זה פתאום לעבור ממצב של לא לעשות כלום למצב שחוזרים ואז המון שיחות ואז גם קצת חוקים חדשים ומחודשים כל מיני דברים לא הכי נוחים ושעות קצת לא משהו... לא יודע...

בכל אופן אני ממשיך לחפש משהו חדש...

היום חזרתי קצת מאוחר, פקקים ועד שהגיע אוטובוס... החלטתי לשכב איזה כמה רגעים ואז ללכת להכי אוכל ולראות קצת טלויזיה חדשות כלבוטק וכאלה... 
מצאתי את עצמי כולי הפוך פותח את העיניים בסביבות שעה 10! קמתי לאט לאט, לא זוכר בכלל מי אני או איך קוראים לי... הלכתי למקרר ו... פאק! אין ממש מה לאכול, או שאריות או לבשל קצת... התקשרתי לאימא לבדוק איתה מה לבשל והסתבר שהיא הייתה בדרך הביתה וזרקה פתאום את המשפט בוא נלך לאכול סושי...
אני כולי עוד ישן לא בא לי כלום אבל נראה לי שזה בסדר אז זרמתי חח...
היה די שקט שם, לא היו הרבה אנשים. אבל כרגיל היה כיף וטעים... המארחת ישבה איתנו חלק מהזמן דיברה איתנו כרגיל וגם הבת שלה,החצי יפנית, ישבה איתנו קצת...
הבנתי שאני מעריך את הבן אדם... לא שנדלקתי עליה או משהו (למרו שהיא באמת חמודה) אבל פשוט היא סוג של בן אדם טוב ומעניין, בלי קשר למספר החסרונות שאני רואה בה.
אני מניח שאוסיף אותה בפייסבוק, סתם ככה שיהיה...

לגבי כל עניין הפלאפונים... אני מניח שלבנתיים אשאר עם שלי...
מה שכן... יש כבר די בוודאות הכרזה על נקסוס חדש שכנראה יהיה תחת השם Nexus 4 והוא תוצרת LG.
יש כבר לא מעט פרטים עליו, חלקם עוד לא ברורים לגמרי אבל ממה שכן אני זוכר זה מעבד 1.5GHz עם ארבע ליבות, זיכרון RAM 2GB מאיץ גראפי Adreno 320. כאן הכל די נחמד... אבל העניין מתחיל להיות גרוע שכרגע ידוע רק על 8 ג'יגה זיכרון ללא אפשרות הרחבה אפילו!! עיצוב מאוד מזכיר את הגלאקסי נקסוס אבל די מעפן ומצלמה פשוטה של 5 מגה פיקסל! זה נקסוס זה?
רבים טוענים שזה רק אבטיפוס וישיקו משהו משופר בסוף... 
אני מבין שבעזרת התזמון עם דודה שלי יש סיכוי לשים עליו יד אבל אינני רוצה בכלל... הוא ממש לא עושה לי חשק למרות היותו נקסוס וכל היתרונות שבכך...
כרגע אין לי מכשיר לשאוף אליו, מקווה שHTC יזדרזו ויצוץ לו הנקסוס שאני באמת כל כך רוצה לראות.

אתמול כשנסעתי הביתה, אני לא סגור על מה שראיתי... אבל מישהי ישבה באוטובוס עם טאבלט קטן (נראה לי נקסוס 7) וראיתי בזווית העין משהו שנראה כמו בלוג... אחרי כמה זמן הסתכלתי שוב לכיוון וראיתי שהיא רואה סרט... אבל לא סתם! אלא את הסרט Limitless! אז מה הסיכוי?? כלומר... יש באמת מצב שהיא ראתה את הסקירה שלי ולכן ראתה את הסרט? אני ממש לא יכול לדעת אבל זה סופר מגניב אם זה אכן כך...

ועד העידכון הבא, אם יהיה משהו מעניין אז יהיה כזה עוד מחר מחרותיים, פינת הצחוק:

סוף.

פופולאריות ושקילת פלאפונים

אני מתחיל באמת לשקול את זה...

תחשבו רגע... הבלוג הזה ממש לא פופולארי כרגע. ראיתי בבלוג הרגיל שלי מה לוקח לגרום לבלוג להיות פופולארי בדרך אחת (מה שהוביל לדברים רעים) וכעת אני מאמין שהבלוג הזה, מבלי לעבור על חוק או משהו בסגנון יכול כן להיות פופולארי...

כבר יש לי כדנג'י חשבון בגוגל+ , וכמובן גם לבלוג יש דף משלו. הקטע שלא ממש יש איך לפרסם אותו משם אלא אם יש לי נגיד הרבה חברים בגוגל+ מה שאין לי כרגע בכלל שם. מעבר לזה אני שוקל לפתוח פייסבוק לדנג'י ומשם להתחיל קצת להצטרף לכל מיני קבוצות וכאלה, במקביל לנסות לקדם אותו בכל מיני פורומים ואולי בעתיד הקצת יותר רחוק לשלב את זה עם שרות Google AdWords שבעבר קיבלתי מתנה מימוש שם של כסף וזה בהחלט העלה לא מעט את הביקורים כאן וכל מיני.

אני באמת מאמין שזה יכול להצליח והפופולאריות של הבלוג תעלה. יכול כמובן להיות שאני רק משלה את עצמי אבל מי יודע... 

דווקא קצת פופולאריות תביא לדעתי רק טוב לבלוג הזה, זה יותר חברים ויותר תנועה מעניינת, כנראה גם קצת כסף מהפרסומות, אני אצטרך לספק יותר תכנים מעניינים כגון הסיקורים האחרונים (ויש לי הרבה מה לספק) ומי יודע, אולי גם הבלוג בסוף יחשף במקרה לאחת והיחידה בעצמה...

אני יודע שלמטרה הזו אצטרך עזרה, אבל גם לבד אצליח להביא קצת תעבורה נוספת לכאן זה בטוח.

אשמח לקבל לגבי הדעה הזו דעות שלכם גם כן. מאמין שאתחיל לאט לאט קצת ליישם את זה...

לבנתיים, מחר כנראה למיטב הבנתי גם יהיה יום שקט בעבודה (רק שלא נפתח פה) ושוב רק אני ועוד 2 אנשים באים וכנראה המנהל לא יבוא ככה שאמור להיות נחמד.

מבחינת סלולר, המצב הוא כרגע כזה...

הנקסוס 1 שלי ממש נראה שהגיע לקצה גבול היכולת שלו... הוא אומנם כל פעם מפתיע אותי מחדש לטובה, אך זה נראה שזה הסוף, הקרטועים, המתנה לדברים פשוטים יחסית והרצון להתקדם עוד יותר חונקים אותו...

עלי באמת לשקול ברצינות החלפה שלו... 

הבעיה שכרגע זה נורא קשה... מצד אחד יש לי שני מכשירים שכן מעניינים אותי יחסית וזה ה HTC One X והשני הוא Samsung Galaxy Nexus. הגלאקסי אס 3 אם תהיתם, לא מתחשק לי כי הוא די רגיל כזה ויותר מדי נפוץ. גם הפלסטיק נראה די זול...
ה HTC יהיה יותר קל וזול לקנות בארץ בלי הרבה בעיה אבל אז מבחינת זיכרון אני מוגבל כי אין לו מקום לכרטיס הרחבה... המכשיר מאוד חזק והחברה כבר מוכרת לי טוב ככה שלא תהיה לי בעיה להשתלט עליו מהר מאוד...

מצד שני המכשיר הישן יותר הנקסוס השלישי אפשר להגיד... הוא פשוט לקחת ולשדרג את המכשיר שלי קדימה, אין שום ממשק או נגיעה של שום חברה כמו שהיה אצלי, כל עדכון שיצא אני תמיד אהיה הראשון לקבל ולפרוץ כל מגבלה. הבעיה בו היא שזה סמסונג, זה לא באמת בעיה אבל אני לא מכיר את מה שהולך מאחורי המערכת וראיתי מצבים שבסמסונג כדי להוציא ממצב לבנה צריך המון סבל ובחלק מהמצבים אפילו קיצור של נגד!! (זה בכלל הרג אותי הקטע שלוקחים מחברים לUSB נגד מקצר של 300ohm) כשהמכשיר שלי נכנס למצב לבנה זה עניין של 3 פקודות! כאשר השלישית זה סתם ריסט. וזה הכי מסובך שיכול להיות! (אלא אם, במהלך חייו שקרבים ל 3 שנים יש משהו שהמכשיר הזה עוד לא חווה על עצמו ואני לא מדבר על שלי אלא בכלל של הדגם הזה)

אם אני מחליט להביא את הגלקסי נקסוס אז כדאי שאזדרז להחליט כי דודה שלי מגיעה כנראה סוף אוקטובר לארץ, ורצוי מאוד שאזמין אותו דרכה ישירות מגוגל! מכשיר פתוח לגמרי, זול הרבה יותר מבארץ כשיצא לי שאני אשלם עליו כ 500 שח פחות מבארץ ואקבל יחד איתו גם עריסה.

כל זה טוב ויפה... אבל העניין מסתבך שבעצם 2 המכשירים האלה הם לא באמת מה שאני רוצה!!

מה שאני באמת רוצה זה את הנקסוס הבא שלצערי כרגע רק בגדר שמועות! השמועות מתחזקו על בסיס כמעט יומי לאחרונה (ויש שמועות הפוכות גם לפעמים) ולבנתיים כנראה מדובר במעבד חזק מאוד מרובע ליבה של סנאפדרגון יצרנית HTC (אמורים להיות גם של יצרניות אחרות) 5 אינטש מסך באיכות פול HD! 64 ג'יגה זיכרון ו2 ג'יגה זיכרון RAM שזה הדבר הכי משמעותי!

הבעיה שהמכשיר הזה בגדר שמועה ולא ברור מתי יצא ומה יהיה מחירו... אם הייתי יודע בוודאות שזה לא עניין של יותר מדי זמן אז אני מחכה בכיף... אבל אם השמועות לא נכונות? ואם אני לא אוהב אותו? ואם הוא יצא בעוד מלא זמן? זה מה שמכניס אותי להמון סימני שאלה...

מה שבטוח, לא רוצה לראות את עצמי מתקין את אנדרואיד 4.2 על הנקסוס 1 שלי! (למרות שאני מאמין שהמכשיר הזה יראה גם את 5 רץ עליו!)

מה שכן, בכל אופן דודה שלי זו הזדמנות... אם יביאו לה קופסא כלשהי קטנה עד הבית היא לא תתנגד להכניס אותה לתיק בשבילי לדעתי. ואם אני אחליט שאני לא מביא פלאפון אז זו עדיין הזדמנות אולי להביא משהו...

פינת הצחוק:

אמרתי לכם שזה לא קרוב להגמר! הפעם מתוך משחק מחשב!

סוף.

Limitless

מכירים את זה שבן אדם מוכשר, סופר, בתקופה לא טובה בחייו מנסה כל הזמן לכתוב והוא מסוגל לשבת מול המסך שעות ואף ימים מבלי להצליח לכתוב אף מילה?

אני לא טוען כאן שאני מוכשר, אבל גם אני כבר תקופה מאוד ארוכה לא מצליח להמשיך לכתוב (את ההמשך של סיפור הפנטזיה שלי)

כך מתחיל גם סיפורו של גיבור הסרט אדי מורה אותו משחק השחקן ברדלי קופר.

כפי הנראה מדובר בבן אדם שהוא כן בעל כישרון אך לא בתקופה יפה לחיו. אדי גר בדירה קטנה בשכירות בניו יורק באזור צ'יינה טאון שותה הרבה, חברתו נפרדת ממנו, הוא רגע לפני זריקתו לרחוב עקב קושי לשלם את שכר הדירה וכמו שאמרנו לא מצליח לכתוב אפילו מילה מהספר שהוא מתכנן וחברת ההוצאות לאור איתה הוא חותם כמובן מאוד לא מרוצה...

יום אחד הוא הולך ברחוב ולפתע נתקל באחיה של אשתו לשעבר, ורנון (ג'וני וויטוורף).

השניים מתישבים לדבר ולהתעדכן קצת אחד על השני וורנון מספר לאדי שהוא עובד על פיתוח סוג של תרופה שבדיוק מחכה לאישור משרד הבריאות ולבנתיים מכונה בשם NZT-48. לטענתו של ורנון תרופה זו מאפשרת למשתמש בה לגשת ולנצל 100% מהמוח שלו לעומת בן אדם רגיל שמסוגל לגשת לכ 20% (למיטב זכרוני זה דווקא 10%, הכוונה היא לניצול בו זמנית ולא בכללי)

אדי מפקפק בו מכיוון שבעבר ורנון התעסק בשכר בסמים. ורנון נותן לאדי גלולה אחת ללא כל תשלום במידה וירצה לנסות אותה.

לאחר מכן אדי המתוסכל מחייו הולך בדרכו הביתה ומבין את המצב שלו. בכניסה לביתו הוא מחליט לקחת את התרופה, כמה גרוע יותר זה כבר יכול להיות? הוא בולע את הכדור ועולה לביתו, בחדר המדרגות הוא פוגש את שכנתו שמטיפה לו מוסר על כך שעליו לשלם את שכר הדירה אחרת יזרק לרחוב וכועסת עליו וצועקת ללא הרף.

באותם רגעים אדי מאבד במקצת את הריכוז ושוקע ומחשבות עד שבחלוף מספר שניות משהו מתאורר בו...

הוא היה עיוור אך כעת פקח את עיניו. לפתע הוא קלט מבעד התיק של שכנתו ספר ללימוד משפטים שהוא נתקל בוא פעם במהלך לימודיו כשחיכה בחדרה של מישהי שאיתה תכנן לצאת ודפדף בו, הוא קלט מלא דברים שלא היה בינהם כלל כל קשר במהלך חייו אך כעת הכל היה כאילו מסודר בראש ומחובר כמו שצריך, הוא ידע להציע לה ספר אחר טוב יותר וקלט שצעקותיה והכעס והלימוד משפטים נוסעים בכלל מבעיות שלה ודקות אחרי זה כבר השכיב את שכנתו.

לאחר מכן כשנכנס לביתו קלט את הבלאגן בוא הוא נהג לחיות. איך בן אדם חי ככה? מבלי היסוס כלשהו הוא התחיל בסדר ובניקיון יסודי של המקום. לאחר מכן ניגש לכתוב את ספרו ומצליח לכתוב כמות לא קטנה של עמודים.

למחרת בבוקר הוא קם בציפיה לעוד יום בר ידע להכל וחכמה אינסופית... אך השפעת התרופה פג ולכן הוא הלך לבקר את ורנון במטרה לקבל עוד.

ורנון מבין שאדי כעת בשביל לקבל עוד יציית לכל מה שורנון יבקש. ואכן, ורנון מבקש מאדי תחילה להביא את החליפה שלו מהניקוי היבש ועל הדרך להביא ארוחת בוקר.

אדי הולך לעשות זאת אך כאשר הוא חוזר הוא מגלה הפתעה לא נעימה בכלל.

לאחר שהוא מצליח לשים את ידו על כמות לא קטנה יחסית של כדורים הוא ממשיך להתקדם בחייו ולאחר זמן מה מגלה תופעות לוואי כאלו ואחרות של התרופה...

עד שלבסוף הוא מגלה את תופעת הלוואי החשובה ביותר ומחפש את הדרך להתמודד גם איתה.

כמו שאתם רואים אני משתדל לא לפרט יותר מדי בכדי לא לייצר ספוילרים גדולים מדי ולתת לכם להירדם בסרט.

מקווה שאהבתם את הסיקור שלי ואם אתם רוצים אתם מוזמנים לפנות ליותר מקצוענים ממני:

קישור ל IMDb

קישור לוויקיפדיה באנגלית

קישור לוויקיפדיה בעברית

וכמובן, טריילר של הסרט: 

ועכשיו, אני מפנה את הדיון הזה יותר לאלו שראו את הסרט אך כמובן שהוא פתוח לכולם.

מה אתם הייתם עושים? לו הייתה לכם ההזדמנות לקחת כדור כזה?

לדעתי, אני הייתי לוקח אחד. הייתי משתדל באותו יום להספיק או לגרום לזה להמשך ללא תופעות לוואי לכמה זמן שארצה. או מארגן בזמן המוקצב את העתיד שלי, עבודה או כמות כסף, שניהם אפשריים, זה עניין של יכולת לקחת את כל כמות הידע שחלקה באמת יש לי הרי ולנצל את זה לפריצה חכמה אחת למערכת בנקים או שרשרת כלשהי שתיצר לבד חשבון בנק מנופח חדש בשבילי...

וכמובן... למצוא את האחת והיחידה!

ומה אתם הייתם עושים לו היה לכם הכוח הזה? האם הייתם מנצלים את ההזדמנות? ואם כן, כיצד?

סוף.