הספורט הזה לא עושה לי טוב...
יום ראשון האחרון לא עבדתי ועשיתי חתיכת יום. קמתי מוקדם לטייל עם הכלבה, ואז נסעתי די רחוק להפגש עם חבר ולטייל, אומנם רחוק אך נסיעה באוטובוס... טיילנו די הרבה וצילמתי קצת טבע וגם יצאו כמה תמונות נחמדות. עברנו הליכה של כ6 ק"מ בערך ואחרי זה חזרתי הביתה, אכלתי ונשכבתי לאיזה חצי שעה כשאימה התקשרה ואז נסעתי אליה לעבודה ולאחר מכן טיילתי גם איתה... יום ממש ארוך עם המון הליכות וזה סוג של הכנה קטנה למה שיהיה ביפן אני מניח חח...
בערב בראשון, רציתי לפתע לראות ממש את אחת התמונות שצילמתי אבל לא הייתי ליד מחשב ולא הייתה לי אפשרות לשתף אותה או לערוך או משהו, ואז הבנתי שכאן אני לא בבעיה היא שמורה במצלמה ואעלה אותה מאוחר יותר, אבל... כשאהיה ביפן, אני אהיה בלי מחשב שבועיים ולא בטוח שכרטי של 32 ג'יגה יספיק... החלטתי לנסות משהו, הגעתי הביתה וחיברתי את כבל ה OTG לפלאפון וכבל למצלמה... לא ידעתי בכלל האם זה עובד והאם אצליח לראות תמונות מהמצלמה במכשיר... ברגע שהדלקתי את מסך הפלאפון נדהמתי לגלות כותרת Google Camera כשעל ממשק טיפה לא הכי מושקע מופיעות כל התמונות מהמצלמה עם יכולת להגדיל, לבחור ולהעתיק למכשיר! פשוט נהדר! בדיוק מה שיפתור לי את כל הבעיות ביפן!!
ביום שני נפגשתי אחרי העבודה עם חבר מהעבודה הקודמת... עשינו סיבוב אצלי בעיר ואחרי שהסתובבנו קצת התחלנו להיזכר בכל מיני דברים שהיו פעם בעיר כי פעם גם הוא גר שם... לבסוף הבנו שהיינו באותו בית ספר יסודי והתחלנו לטייל בין כל מיני מקומות שפעם היינו מסתובבים בהם והגענו גם לבית ספר היסודי שעבר מעט שינויים מבחוץ. היה נחמד כי שנינו כבר שנים לא ביקרנו שם. סוג של טיול לעבר כזה...
באחד הלילות, ואני לא זוכר בדיוק מתי אבל לפני שהרעש הגיע למרכז הארץ, היה לי חלום סיוט...
היינו כאילו באיזה בית של איזו אישה שמוכרת אותו תמורת כ4 מיליון והיו שם עוד אנשים, לפתע מאיזו כניסה או משהו ניסה לחדור איזה ערבי עם נשק או משהו ואנשים בלמו אותו עם הכניסה וכל מיני כאילו וזה היה משהו רגיל, לאחר מכן כאילו בטלויזיה אמרו שבעוד כל מיני מקומות יש מקרים כאלה וזה כאילו סטנדרטי...
ואז התחיל רעש של מטוסים, בהתחלה ראינו כמות רבה של מטוסים כמו מטוסים קלים כאלה באוויר לבנים עם שחור ואדום שיורדים לכיוון שלנו ממש וכשהם התקרבו הם כאילו היו בעצם ממש קטנים קצת גדולים מטלפון סלולארי, מטוסים ללא טייס שכאילו יש להם דיסק ניסור מקדימה כדי לפגוע באנשים, אז ניסינו לתפוס אותם בזהירות ולשבור כל עוד אנחנו נאבקים בלהחזיק אותם, אני זוכר שאחד כזה תפסתי בכנפיים או משהו ודחפתי אותו לאיזה עמוד בטון וזה רק סרט חזק את העמוד ואז ראיתי בעמוד איזה בורג מתכת וזה כבר הצליח לעצור אותו ואז הלכתי כאילו לעוד אחד כזה שהיה קטן יותר או משהו ואז התאוררתי... התאוררתי ממש בפחד מוזר כזה... היה ממש חזק כנראה החלום הזה...
ואז בשלישי אחרי העבודה כשנשכבתי לנוח היה לי די ברור מה בדיוק יגרום לי לקום מהמיטה...
האזעקה לא איחרה לבוא ודי הפחידה, מעט שמחתי שזה לא היה באוטובוס בדרך הביתה כמו שנתקלתי בפעם הקודמת שהיה בלאגן...
עד אתמול כל האזעקות תפסו אותי בבית, אתמול אחת תפסה אותי בעבודה והיום שתיים במהלך טיול עם הכלבה...
לפעמים זה מפחיד יותר לפעמים פחות אבל זה מפחיד ודורש ריצה וכאלה. האמת זה כבר די משגע, כל התקשורת עוסקת רק בזה, כל האנשים מדברים על זה כל רע קטן ברחוב מעלה חשדר שאולי זו אזעקה כל הפייסבוק מלא בזה ומה לא...
כשאני שמוע כבר שמדברים על כדורגל על המונדיאל אני יותר נהנה מזה כבר... כן גם אני עוקב אחרי החדשות כבר בלי סוף אבל די כמה אפשר...
אני לא בעד כל זה אבל אני מבין שלצערי כניסה קרקעית לשם די הכרחית כבר... זה נהיה מוגזם באמת, הכמות ירי שלהם, התדירות והם הגיעו גם לצפון הארץ, ארגון טרור קטן ומגוחך ליד צבא שמחשיבים אותו כצבא חזק של מדינה מסודרת...
מה שכן, כולנו צריכים להגיד תודה ענקים לכיפת ברזל, בלעדיה היו כאן כבר המון נפגעים והמון נזק!
מה שכן, כל המצב לחץ הזה והמלחמה... איכשהו גם, סלחו לי אבל מחרמן! חחח טוב נו בכל אופן אין לי אף אחת וזה כרגיל מציק בלי כל קשר...
טוב אני עייף מדי אז יהיה בלי פינת צחוק להיום, גם ככה המצב רוח לא בשמיים. שיהיה לילה טוב ושקט!
סוף.
