שיחת נפש עם חשפנית

אז אחרי שגיליתי של ג'ינג'ית יש חבר, כמובן זו הייתה תחילה של דיכאון לא נורמאלי!

יום ראשון אני לא ממש יודע איך שרדתי בלי שפיטרו אותי, יצאתי כמעט על המנכ"ל...

אנשים די מהר הבינו שזה בגלל בחורה אך לא מעבר לזה.

ואז הגיע יום שני והיא קפצה אלינו למשרד בגלל איזה משהו, דיברתי איתה די ברגיל איך שיכולתי ובכלל טיפל בה מישהו אחר ואז היא הלכה.

אני לא זוכר איך אבל התחלנו שוב להתכתב בפייסבוק במהלך היום, בתוכנית המקורית רציתי להזמין אותה ללילה לבן בתל אביב אבל כשידעתי שיש לה חבר לא חשבתי על זה, אבל משום מה החלטתי לספר לה על הלילה לבן הזה...

היא ענתה לי שהיא עוד לא יודעת אם היא עובדת יום שישי או לא ותעדכן אותי.

הגעתי למסקנה שהיא פשוט ניסתה לנפנף אותי בצורה יפה ובנימוס שזה בסדר גמור. טכנית לא הצעתי לה ללכת אלא רק סיפרתי על זה...

אבל החלק המוזר יותר קרה סוף יום, היא הגיעה שוב אלינו והפעם הכריזה שהיא צריכה אותי...

למזלי איכשהו זה כן היה סיבות עבודה, לא לגמרי ברור לי למה אותי אבל סבבה למה לא, ואז היא המשיכה ואמרה שהיא עוד לא יודעת אם עובדת שישי ותעדכן אותי והוסיפה...

"אבל בכל מקרה תמשיך להזמין אותי גם להווא" מה? יש לך חבר?!?!? 

החלטתי שאני שותק משם, היא תעדכן הרי...

וכך הגיע לו יום חמישי...

היא אכן עידכנה שעוד לא בטוחה לגמרי אם הולכים אבל כפי הנראה היא באה, בחור נוסף מהצוות שלה ו... חבר שלה!

ביקשה ממני את המספר שלי, רגע אחרי זה התכתבנו כמעט במקביל ב SMS, וואטסאפ ופייסבוק...

זה שיגע אותי אבל התחצפתי קצת ושאלתי איך בכלל חבר שלה מרשה לה ככה ללכת עם אחרים... היא אמרה שהם סוג של מרשים זה לזה לטייל עם חבריהם...

בכל אופן אותו יום היה בתכנון להפגש עם הדודה והבת דודה... אבל הן נעלמו להן ואני עדיין מחכה לעדכון מהבחורה והערב כבר מגיע לו... השעה נראה לי הייתה כ8 וחצי בערב אני במיטה בדיכאון לא נורמאלי בכלל רוצה למות גם האבנים של בן אולי גורמות לדברים ואין לי מושג מה אני עושה עם עצמי...

לפתע התקשר הבולגרי, הציע לצאת הוא ועוד איזה חבר מגניב שלו והוסיף שאולי ניסע לתל אביב! טוב נו... לילה לבן!

ביקשתי מהבולגרי שיתלבש כמו בן אדם למה הוא תמיד יוצא עם כפכפים ומכנסים קצרים כאלה של לצאת למטה לזרוק זבל... הוא לא הקשיב, הלכנו להפגש עם החבר השלישי בזמן שאני מקבל SMS מהבחורה שהם כן יצאו במפתיע. אמרתי שאולי אצטרך בהמשך כשאני מבין שברגע שאנחנו מגיעים עם הבולגרי והחבר לתל אביב והם באים להכנס לפאב או משהו מעפן אני מתחמק אליהם לסבול אותה ביחד עם חבר שלה ומסתבר עם עוד חברים שלהם... 

כבר התחלתי להבין שזה לא רעיון חכם להצטרך אליה, כמובן רשמתי לה שאני כבר יצאתי עם חברים אך אולי אצטרף אז טכנית אני מכוסה סוג של..

ואז הבחור השלישי הציע ליסוע למועדון חשפנות...

מה שתגידו, רק בואו לתל אביב שם אני אברח לכם... זה מה שחשבתי...

אחרי שהזרמנו את הבולגרי שלא רצה לצל אביב,הוא הלך באמת החליף בגדים. תפסנו מונית, היה מצחיק שהם לא אמרו לנהג כתובת אלא את השם של המועדון חשפנות והוא לא רק ידע איפה זה אלא גם ידע להגיד מי מו מה לעשות שם...

לצערי האזור היה קצה אחר מאיפה שהבחורה טיילה ככה שזה מונית נוספת אבל למה?? אני רק אסבול איתם יותר...

בקיצור... מצאתי את עצמי עושה משהו שאני לא גאה בוא לחלוטין!

הלכנו למועדון חשפנות איתם...

זה היה סופר מוזר!

כשהגענו המקום היה ריק, גם לא היו רקדניות עוד...

מה שאני כותב מעכשיו זה לא חלקים נעימים ממש ככה שמי שרוצה שיעצור כאן...

בכל אופן לאחר קצת זמן יצאה בחורה כלשהיא רקדה על הבמה על עמוד לבושה לגמרי...

בנתיים הצטבר קצת קהל, 2 תיירים שדיברו אנגלית, חבורה של אסיאתיים שבגלל מחסור באור אני לא סגור אם הי יפנים אבל כנראה שכן, סתם ערסים אפילו זוג אחד ו... דוס! הוא בהתחלה אפילו לא זכר להוריד את הכיפה! לא איכפת לי ממש... דווקא היה קצת מצחיק ואיכשהו אני מבין את הבחור כנראה קצת...

ואז עלו לאט לאט כל רקדניות על הבמה כשהדי ג'יי מקריא את שמותיהן הבדויים, בלונדיניות, רוסיות, צבריות ואתיופיות...

שמתי לב לאחת עם שיער עד הכתפיים די הטעם שלי ועוד אחת נראית לא רע אבל גבוהה בלונדינית...

ואז הכל התפזר להתחיל משהו שכלל לא הבנתי שזה הקטע במקומות האלו... הרקדניות מסתובבות בין כולם בקהל ומי שרוצה מזמין ריקוד... וזה ריקוד צמוד כשהרקדנית לא לבושה לגמרי ומותר לגעת מה שנקרא... ממש לא הייתי בקטע הזה... החבר השלישי שלנו לקח לו ריקוד מרקדנית אתיופית ובשלב מסוים גם הבולגרי... אבל ראיתי את הדוס ההוא איך שהוא מסתכל לו נהנה לו... הוא לא בדת הנכונה או בכלל הוא לא אמור להיות בדת כלשהיא, אני לא שופט אותו אלא להפך, אם אתה מבין שאלה הדברים הנכונים בשבילך, תעשה את הצעד הנכון וצא מהדת! זה יקל עליך ודווקא יוציא אותך בן אדם טוב ולא דתי חרא שהולך בסתר למועדוני חשפנות...

ואז חשבתי לי... למה לא? ריקוד מהבחורה ההיא שמצאה חן בעיני...

והחבר השלישי צדק במה שאמר, זה לא שאתה שייך למישהי גם לא לבחורה הזאתי שלך שיש לה חבר! וזה קפיטליזם כסף קונה בימינו הכל אז יאללה תהנה!

אז עשיתי מה שעשיתי... היי נו הבחורה בטעם שלי למה לא...

אני מוכרח להודות שלפחות את הדיכאון באותו רגע לא הרגשתי, זה לא שהג'ינג'ית ירדה לי מהלב אבל הייתי יותר מדי במצב של הנאה...

הרקדנית הייתה נחמדה קצת דיברה בקטנה בצורה מנומסת ובסוף נתנה נשיקה מאוד מזויפת ויבשה על הלחי והלכה לה... בנתיים כל הקהל לו לקח עוד ועוד ריקודים ממש בלי סוף אז איכשהו זה הזרים קצת גם אותי, החלטתי למצוא את הבחורה הבלונדינית שגם מצאה חן בעיני אבל ראיתי שהיא תקועה עם איזה ערסים או משהו בקצה השני של המקום אז זמנית כל הזמן ויתרתי עליה...

אני לא רוצה ליספור או לספר על כל פעם כזו שביקשתי ריקוד ממישהי, רק אגיד שחזרתי לרקדנית הראשונה בשנית והפעם קצת החמאתי לה וכאלה... התחיל לסקרן אותי מה אם אתה מוצא חן בעיניה, במשחק GTA5 היא כאילו נהיית חברה שלך וכל מיני ואתה מקבל את המספר שלה, אבל שם זה משחק...

בקיצור החלטתי שהריקוד האחרון גם אבחר אותה אבל העניינים קצת השתנו... הזמן עבר לו ואני חיפשתי עדיין את הבלונדינית ההיא... עד שפעם אחת היא עמדה ליד הבר ושם אתה בעצם קונה סוג של כרטיס לריקוד ולי לא היו עוד אז הלכתי מהר לקנות אבל עד שהברמנית החזירה עודף והכל... היא שוב הלכה!!

היה כבר מאוחר ממש... הבולגרי קיבל לו ריקוד ממישהי מאוד מוזרה שכשהייתה לבושה נראתה סבבה אבל כשהיא פחות לבושה או אולי כי היא הייתה מקרוב אז פשוט רואים שזו אחת שעדיף לא להתקרב לא בגלל היופי אלא משהו כזה של בחורה רעה... הם היו קרובים אלי אבל לא ממש וראיתי שהם מדברים ואז לפתע הם הלכו לאנשהו אי שם... אז לא ידעתי לאן מה וכאלה אבל ראיתי עוד מקרים בודדים כאלה... כיום אני יודע בדיוק מה הלך שם ואני לא הולך לדבר על זה כן... גם כאן מבחינתי יש גבול.

ראיתי מישהי שגם נראתה לא רע והחלטתי לחכות לה כי היא הייתה באמצע...

בזמן שאני מחכה קלטתי שוב את הבלונדינית ליד הבאר מדברת עם אחת אחרת אז החלטתי שוב לנסות... המצב היה די מצחיק כי עד שקראתי לה נעלם המקום שישבתי בוא אז חיפשנו מקום אחר...

כשהתקרבתי לבחורה גם קלטתי שהיא גבוה, ממש גבוה! 

בקיצור... בזמן הריקוד היא דיברה קצת שאלה משהו וכשעניתי לא הבינה אותי משום מה... אז היא שאלה אותי אם אני מדבר אנגלית על מה שעניתי באנגלית בשאלה אם היא מדברת רוסית מה ששבר את הקרח לחלוטין...

אני שוב אדלג קצת על כמה דברים שקרו...

אבל זה המשיך בזה שהזמנתי אותה למשקה, לבקשתה ופשוט ישבנו לפטפט בחופשי... פשוט שיחות נפש שכאלה... היא סיפרה בקטנה על עצמה גם אמרה מה שמה האמיתי ולא הבדוי (או שגם זה בדוי חח) סיפרה שמצאה איזה ספר טוב שהיא תלך אליו שוב בקרוב בעיר שלי ודי במקרה אני יודע בדיוק איפה המספרה הזו... הבחורה עשתה רושם לגמרי שנגנבה עלי בגלל כל מיני סיבות... ואמרה לי כמה דברים שכשבחורה אומרת לך אותם אתה מבין שאתה בסדר... זה פשוט האחרות או שדפוקות או שלא מכירות אותך מספיק כדי להבין שאתה אמיתי ורציני...

בשלב מסוים, כשהסתובבתי להגיד לה משהו לאוזן בגלל שהמוזיקה רועשת, היא הסתובבה באותו זמן ושנינו קיבלנו חתיכת מכה באף, לא הגבתי למכה למרות שזה הכאיב גם לי אבל נורא הפחיד אותי כי היא ממש קיבלה מכה המסכנה... אבל סבבה עברנו, היה מצחיק איתה... בסוף היא הלכה ונפרדה לשלום בצורה מנומסת ויפה וממש ביקשה שאבוא אליה שוב (כן נו ברור הרי שהיא תרצה) אבל היא נפרדה בנשיקה נורמאלית על הלחי ולא משהו יבש לחלוטין...

ואז קלטתי שזהו... שקט! אני מרגיש רגוע! הלב והנשמה שלי במקום! האבנים של בן גם הן במקום כי שכחתי אותן בכלל בבית!! והכל טוב... אחרי עוד כמה זמן פרשנו הביתה... אז בעצם הבולגרי סיפר לי בדיוק מה קרה שם עם הרקדנית שלו... הזוי...

אגב לפני שפרשנו בשלב שרק חשבנו לפרוש שלחתי עוד הודעה לבחורה ההיא, כאן כבר הרגשתי שאני יכול להצטרף אליהם ולהינות כי כבר לא איכפת לי ממנה! אבל היא לא ענתה כמובן, היא פרשה הרבה לפני :)

היום היה די יום רגוע... בשלב מסוים גם לא הרגשתי טוב כל כך אבל זה לא כמו שהיה במהלך השבוע כבר...

מישהי לפתע כתבה לי מהקבוצות הכרויות בפייסבוק...

אני מבין שאין בינינו התאמה ממש אבל היא חמודה ויש לנו הרבה דברים במשותף אז בנתיים היא אופציה פתוחה למרות המרחק שלה...

בסוף יצאנו עם הבולגרי קצת לטיילת בעיר והתישבנו קצת לפטפט ועברה איזו בחורה בלונדינית כזו שלא יודע אני פשוט מסתכל שונה על אנשים או משהו אבל היא די קלטה שהסתכלנו עליה למרות שזה ברור שיסתכלו עליה למרות שמבוגרת יותר במעט... היא התיישבה על ספסל ליד והוציאה איזה מחברת כלשהיא וקראה בה כשהיא מדי פעם מביטה לכיוונים ובוודאות! עלינו... לא היה לי ממש איכפת אם יקרה שם משהו או לא אבל הייתי מרוצה מספיק מלדעת שמישהי מסתכלת עלי...

כשהלכנו היא המשיכה לשבת אבל מרחוק קצת הסתובבתי וראיתי שהיא אכן מסתכלת עלינו הולכים עם מבט כבר מעט שונה...

או ואיך אפשר לשכוח, קליפ חדש של לינקין פארק ביחד עם סטיב אאוקי, טריילר ראשון לסדרה גיבורים המחודשת!!!!

אה ו...

מחר אני קורע את עצמי וקם מוקדם בבוקר והולכים לים עם הבולגרי והחבר השלישי!

אז שיהיה לכם לילה טוב ו... צחקו!

סוף.

פאק יו כותרת!

אתם יודעים... אוי על מי אני עובד, מי כבר קורא פה...

קיצר הבנתי שהיא הג'ינג'ית זו שיזמה את השיחות סוג של לרוב...

לפני שהלכתי לטייל עם הכלבה כתבתי לה מה נשמע ואחרי שכמה זמן היא לא ענתה נתתי למרפי לטפל בזה יצאתי והתשובה הגיעה...

חזרתי הביתה ורק אז עניתי לה אבל היא כבר לא הייתה ואז נפגשתי עם חבר שעבד אצלנו ופוטר.

סיפרנו אחד לשני על כל מיני דברים בעבודה על בנות וכל מיני וחזרתי הביתה אחרי שכבר ממתינה לי ממנה הודעה...

התחלנו לפטפט, זרם נחמד רק טיפה קשה עם הרוסית אבל אני מסתדר...

טוב בואו נקצר...

אני כמו מזל שור ממשיך לדפוק את הראש בקירות לפעמים עובר קירות אבל הקיר הזה של הלהיות לבד עשוי מנוקיות, אני לפעמים מצליח אולי לעשות סדק קטן במסך אבל הוא ישר מוחלף...

או בקיצור, למה בכלל חשבתי שאין לה חבר? כל השטויות שחשבתי והכל... סתם סתם הכל...

למה אני לא הומו?? באמת העולם שלהם יותר קל! למי איכפת שאתה לא יכול להתחתן בהרבה מדינות? אתה מסוגל אבל להבין את הצד השני הוא גם גבר והוא מבין אותך!

לא כאילו, מאיפה לבחורה שבקושי שנה בארץ ורק התחילה לעבוד יהיה כסף אפילו להשכיר דירה באזור המרכז כשאני מבין בוודאות שאח שלה בצפון... ברור שחבר...

טוב די רשמתי כל מה שהיה... רגע עוד דבר, כל התחושות החרא האלה, בבוקר לא יכולתי עוד עם זה ואימא שלי הוציאה ממני הכל, סיפרתי לה לראשונה הכל... היא עוד לא יודעת שהכל מאז כבר נגמר אבל מחר בעבודה יהיה לה על מה לפטפט בטח...

בזאת אני אחתום בזה שאני נודר נדר אני לא מתחיל עוד עם בחורות לעולם! הן יצטרכו להציע לי לצאת איתן, הן יציעו לי את הנישואים והן אלה שייזמו מהלך וגם אז לא אומר שארצה!

זה ברור שכל זה לא יקרה ואשאר לבד, אבל לא! אני קומבינטור!

ברגע שאני אכן נשאר לבד כלומר הכלבה נפטרה וההורים גם, אני מסיים את זה! אני רק צריך לחשוב על דרך מקורית זה הכל.

סוף.

אבנים

אני חייב לציין שלמרות שהבלוג האיש בעליה, הבלוג הזה בירידה... באסה...

בכל אופן, הגיע לו חמישי, ציפיתי לו דווקא, האובססיה על הבחורה נמשכה ונמשכה וזו הייתה ההזדמנות, הייתה לי תוכנית והכל, הדבר היחידהי שאני צריך זה להפגש איתה ואני כבר אשיג את הפייסבוק שלה, הפעם רשמית.

ואכן, כמו כל חמישי בצהריים כולם נאספו, קטע של החברה... למזלי המנכ"ל היה לכן כולם באו... נעמדתי בנקודה אסטרטגית והעיניים מחפשות, לא מוצא... לא פה לא שם... יש עוד תקווה כל היום הזה רק חיכיתי לרגע הזה כל היום הדי משוגע הזה שאני מרגיש נורא מוזר עצבים או לא מרגיש טוב אני לא יודע... והסיבה היא או הבחורה או... בן! שזה סיפור אחר...

בכל אופן אחרי רגע קלטתי דמות ממש מול העיניים שלי עומדת עם הגב אלי, האמת נראה לי היא דיברה עם מישהי, לא שמתי לב אבל עשיתי את שלי והיא פשוט דיברה איתי, כלל לא עניין אותה מה שהיה מסביב פיטפטנו בינינו בקטנה, מסתבר הבחורה בקושי שנה בארץ, למרות שהיא יותר הייתה שקועה בלדבר איתי מאשר להקשיב למה שהלך מסביב, היא כן חשבה כל הזמן בערך מתי זה יגמר והיא תוכל לחזור לעבוד... לפי מה שאני מבין היא עמוסה בעבודה בכמויות ואין לה זמן לכלום... בכל מקרה כששאלתי על הפייסבוק שלה, היא שלפה את הטלפון ותוך כדי אמרה שהיא יותר פעילה ברשת דומה רוסית... הביאה לי את הפלאפון שלה עם הפייסבוק פתוח והוספתי לה אותי, היא הציצה בקטנה במה שיכלה לראות וראתה שהייתי ביפן, סיפרה שגם היא ממש רוצה אבל אסור לה כי היא תקנה שם כל דבר! חחח

ואז הגיע הזמן ללכת, היא די חמקה כזה עם מבטים בקטנה לאחור ורגע לפני שהיא נעלמה בין ההמון, אמרתי לה ביי והיא ענתה ישר סוג של "נתראה". 

לצערי דווקא היום כשאני לא עובד, היא פתחה לנו תקלה מהבית לגבי משהו ומישהו אחר חלקית התחיל לטפל בה, למזלי הוא לא הספיק ולמרות שהוא עובד איתי יום ראשון... אני אשתדל בעצמי לטפל בזה, גם ככה היא סיפרה לי בקצרה כבר מה הבעיות...

האמת טרם כתבתי לה בכלל משהו, הוספתי אותה גם ברשת הרוסית וזהו, לא היא ולא אני לא יצרנו שום קשר, היא גם לא עידכנה כלום...

אני חושב לשלוח לה משהו סתם בקטנה אולי מחר לקראת ערב... לא יודע מה בכלל...

ובמהלך השבוע לנסות את המהלך... לנסות להזמין אותה ללילה לבן שיהיה בתל אביב... הארועים שם לא כזה מעניינים אבל נראה לי זו הזדמנות... אין לי מושג מתי ואיך... אם היא לא תסכים בכלל אני ממש לא יודע מה אעשה עם עצמי, האמת אם אני לא אצליח להתמודד עם זה הפעם, והיא הרי עובדת איתי אותה חברה... אני חושש שאולי אצטרך להתחיל לשקול לעזוב... אני כמובן מסתכל על הדבר הכי גרוע אבל דווקא זה נראה כאילו זה סבבה איתה... אולי היא כן תסכים, מצידי שתביא חברים וכאלה...

אז מה הסיפור עם בן שאולי הוא ולא הבחורה גרמו לי כבר ליומיים של לא נורמאליות?

בן לאחרונה התחיל להתעסק בכל מיני אבנים שכביכול יכולות לעזור לאנשים, הוא מצא לעצמו איזה אבנים שמבחינתו ריפאו לו את המחלה בכלל וכל מיני...

הוא החליט לנסות להתאים גם לי ומצא איזה שתי סוגי של אבנים... לא הייתי בעד אני לא מסתובב עם טבעות או שרשראות ולא כלום... אבל הגענו למסקנה שזה אולי לא כזה רע אם זה בכיס או בארנק. ואחרי שהבנתי שהאבנים האלו זה לא יהלומים ומחירים של מסטיק וכאלה החלטתי להסכים...

בקיצור יום רביעי נפגשנו והוא הביא לי אותן, משם בעצם בערך ההרגשות המוזרות החלו... נראה עוד קצת האבנים כבר מעצבנות אותי זה כל פעם עובר בבית לכיס שלי מהארנק וכשאני ישן הם בעצם לא עלי ואני לא חושב שיש מהן תועלת כרגע... אבל נראה שבוע ככה...

בנתיים שיהיה לכם שישי נהדר ובואו ממש ממש ממש נקווה ששישי הבא אני אספר על היציאה עם הבחורה או משהו בסגנון...

פינת צחוק

סוף.

אובססיה נוספת

אה... עידכון לפני הסוף שבוע... אתם כבר מבינים שזה אומר שכן קרו דברים...

אז אני שוב תקוע בהמצאת כותרת, רק הפעם זה לא כי אין לי רעיון אלא כי אני מנסה לחשוב על כותרת שלא תחשוף יותר מדי מידע...

המממ נראה בסוף הפוסט...

אז אני יוצא השבוע אחד הימים אחרי משמרת ערב מהעבודה, נכנס למעלית, מציץ בפלאפון, המעלית עוצרת בקוצה ששייכת לחברה שלנו גם, נכנסת מישהי שלא זוכר מי או מה היא ואז לפתע מתחרטת לרגע וזזה אחורה ואני שומע "אאו" מאחוריה... השיים בסוף נכנסו כשהשניה הייתה לא אחרת מאשר אותה ג'נג'ית...

למעשה לא כזו ג'ינג'ית... לא בטוח איך להגדיר אותה ואיזה כינוי לתת לה... אבל היא די זרמה לדבר...

יצאנו מהמעלית ולא היה לי שמץ מה הלאה, לאן היא תפנה או מה אבל היא די הייתה בכיוון רק הראתה שהאוטובוס שלה בכיוון מסויים ששם גם לי יש אוטובוסים בכל מקום... אז המשכנו ללכת כשאני כל פעם חושב שהגענו לתחנה שלה ומסתבר שלא...

דיברנו ברוסית, צחוקים טיפה בדיחות קטנות... הבחורה ממש חמודה ונחמדה וגם לא ממש גבוהה ממני, יש מצב בכמה סנטמטרים בודדים...

הקטע שאיכשהו התחלתי לדבר איתה ברוסית בצורה רשמית כזו כאילו לפנות אליה באתם ולא את... ואני לא בטוח איך להפסיק!!!

פיטפטנו כזה קצת וכבר חשבתי היא ממשיכה איתי לתחנה רחוקה יחסית ואכן יש שם איך להגיע לצפון, אה למה לצפון? בואו נגיד שיש לפעמים דברים שאני עושה שאסור... אבל זה בערך הפרט היחידי שהיה לי עליה אז...

לפתע היא עצרה והבנתי שהאוטובוס שלה מעבר לכביש בכלל והיא גרה כפי הנראה בעיר צמודה לעבודה... נפרדנו בכך שהיא אמורה הייתה להתקשר למחרת אלינו בשל איזה משהו במחשב שלה...

המשכתי לי מעט מבולבל... יותר נכון ממש מבולבל! אני לא דלוק עליה אני לא חושב שאני חש משהו כלפיה אבל היא ממש אחלה מעניינת מגניבה מצחיקה והכל... אני פשוט רציתי אותה כידידה... 

אבל הדקות עברו ונראה לי שאני שוב באותו המצב הזה שתמיד... בחורה כלשהיא שאני משוגע עליה ולא יודע ממש מה לעשות עם עצמי ומניסיונות עברו אני כבר מתכונן רק להבין כמה זמן כל זה יקח וכמה כואב יהיה הסבל של הכישלון שיהיה הפעם...

הגעתי הביתה ואז חשבתי על משהו שממש יפיל אותה לרצפה מרוב צחוק כשהיא תתקשר למחרת, אני רק צריך לענות עם המשפט הזה כשהיא מתקשרת...

ובנתיים...

הייתכן שקיימת מישהי שאני מעוניין בה ולא אמצע אליה זכר באינטרנט??

לא נולדה חיה כזו! הרי זה ברור שאני אמצע! אין סיכוי שלא!

אז ניגשתי לחפש שוב... רק שהפעם כנראה הייתי בעל מוטיבציה... המוזר הוא שהתוצאה הראשונה הגיעה ממקום לא נורמאלי לחלוטין... קרוב משפחה או חבר משפחה כלשהו... כנראה קרוב... שגר כפי הנראה כלל בארץ אחרת ואיך להגיד את זה... לא יודע לשמור על הפרטיות שלו ברשת... אז הגעתי לתמונה שלה עם קרובים מלפני כמה שנים... רוסיה טיפוסית חמודה בהחלט... אבל היי, ני לא מסתפק בכמה תמונות מהמשפחה...

עוד קצת והכל צץ... פרופיל הפייסבוק, פרופיל ברשת אחרת, עוד מידע... רק איזור המגורים לא ברור לי לגמרי בשל הצטלבות כמה נתונים, אבל אני כן יכול להגיד עם מי היא כנראה בארץ כמה זמן מה חלק התחביבים שלה ועוד המון המון דברים עליה... טוב לא מספיק אך לא מעט... הילדונת בעבר הייתה עם תסרוקת שפשוט כשראיתי את התמונה הוציאה לי את הנשמה חחח...

הסקרנות גברה, אכן הפכה לאובססיה...

היום שוב חשבתי אולי תצלצל... ואכן בשלב מסוים השם שלה הופיע על הצג, היד נשלחה בזריזות לשפורפרת ביחד עם פעימה עמוקה בלב רק ש...

אחד מהצוות ענה לפני!!!!!!!!!!!!! (בוזזזזזזזזז!!!!!!)

אז אחרי הבאסה חשבתי אולי לשלוח לה את המשפט כהודעה במערכת צ'ט של העבודה אך לשם היא לא הייתה מחוברת...

אז הלכתי על הold school ושלחתי לה מייל...

אחרי כמה זמן היא ענתה כמובן צחקה וסיפרה שכנראה מחר תתקשר בשל איזו תקלה שיש לה ואין לה זמן לבדוק אותה. הסברתי לה בתגובה איזה משהו קטן וזהו בעצם...

הקטע שלראשונה אני נתקל במישהי שהיא... איך נאמר בסביבה שלי...

כלומר... אני IT... יש לי גישה להכל! אני יודע מתי היא הגיעה לעבודה, מתי היא התחברה מתי היא הלכה, אני יודע מה הקבצים שלה על מה היא עובדת יש לי גישה למחשב שלה ולמצלמות האבטחה ולכל דבר!

אני מודה, טיפה הצצתי היום... לא להגזים... אני יודע שזה נורא לחדור ככה למישהו אבל... לא יודע לא באתי לפגוע ולא לפרסם משהו...

מחר עוד יום, לא יודע מה יצא אבל מחר עקב כל מיני סיבות כנראה אפגוש אותה או לפחות אני מקווה... ננסה להציק לה וכל מיני ולהשיג את הפייסבוק שלה (בצורה רשמית) ומי יודע...

אז שיהיה לכם קצת צחוק...

סוף.

לפספס ג'נג'ית בשביל יפנית

לקחתי רגע מנוחה מהכל כדי לעדכן...

האמת, אין לי הרבה מה לעדכן אבל זה בדרך כלל מתחיל הרי ככה...

אני מרגיש לאחרונה כאילו אני מוכן להתפשר על יותר מדי בהקשר של זוגיות... האמת ההרגשה עם זה לא משהו...

השבוע אבל קרה משהו קצת... לא משהו מיוחד סתם בא לי לספר...

במחלקה מסוימת הגיע עובדת חדשה עם שם שלפיו לא ברור מי היא ממש, באחד הימים היא הייתה צריכה להביא אלינו את המחשב הנייד הפרטי שלה כדי להגדיר עליו התחברות מהבית בשביל עבודה מסוימת...

אותו יום היא התקשרה דיברה כמו מקודם עם חבר אחר בצוות, הבחור החדש שלנו יחסית...

הוא אמר לי משפט משונה קצת סוג של... "היא חמודה, אם היית רואה אותה כבר, אתה היית רוצה לטפל בה" כמות הפעמים שהוא אמר חמודה כמעט גרמה לי לחשוב שהיא יפנית חחח

בכל אופן נכנסה אלינו בחורה, רוסיה ג'ינג'ית (אולי צבועה) קצת משונה כזו לא מדברת עברית כפי הנראה אבל אנגלית בסדר גמור עם טיפה מבטא חמוד...

כבר ידענו שיש לה מק, אבל כשהיא שלפה אותו, בגבו צצו כמה וכמה מדבקות של דמויות אנימה. במהלך ההגדרה המסובכת (אמרתי שמק) אז קצת פיטפטנו איתה, נראה שדווקא בחורה נחמדה לא רעה והתברר שהסיבה היחידה שהיא קנתה מק זה בגלל שהסוללה אמורה להחזיק להרבה זמן וגם היא לא אוהבת אותו בכלל. לקראת הסוף הצעתי לה לרשום את מספר הטלפון של המחלקה גם מבחוץ למקרה שיהיה לה בעיות, היא רשמה את המספר ואז "באיזה שם נשמור אותו?" 

ואז דפקה את השם שלפחות לי הדליק כמה נורות... היא החליטה לרשום שם של סדרה מסוימת שלרוב לא מכירים והיא קשורה אלינו ובקיצור כאן הבחורה התחילה לסקרן אותי כבר...

החלטתי לתאם קצת וברגע שהיא תתארגן ללכת ללכת גם לקחת כוס מים מהמטבח ובדרך חזרה לראות מה הגובה שלה...

הגעתי למטבח כשהכל בתזמון מושלם רק ש... אחת היפניות הייתה שם... אז איחרתי בחזור :)

מה אני עושה כשבחורה מסקרנת אותי? בודק עליה כל דבר אפשרי... אז ברגע שהיה לי את הרגע הרצתי את החיפוש שלי... ולתדהמתי הטוטאלי... לא מצאתי אף לא זכר!!!!!!!!!!!

אין לי מושג איך להסביר את זה אבל פשוט לא מצאתי כלום עליה מה שדי ביאס אותי... הבעיה שהמחלקה שלה לאחרונה קטנה מאוד ואין לי ממש אנשים שם שאני מכיר אז אין לי אפילו קצה חוט... 

טוב נו, זה לא שנדלקתי עליה, סתם סקרנות...

אתמול התקשר אלי המנהל שלי ואמר שעושים שינוי מסוים לאתר של חברה שמתנתקת מאיתנו ורוצים לעשות אותו בלילה, כמובן אני לא יוצא ימי שישי אז הסכמתי לבצע את השינוי במיוחד שאני מכיר את התחום לא רע כבר...

הגיע הערב לפני הזמן המיועד המנהל שיכנע אותי להתחיל, ביצעתי את כל השינויים ואז באתי להוציא מייל לאותו אדם שמנהל שם את העסק.

רגע אחרי שליחת המייל קיבלתי חזרה הודעת שגיאה שהכתובת לא קיימת.

אנחנו מהצד שלנו עשינו את כל השינויים נכון ובזמן, הבעיה שהם בצד שלהם לא הכינו כלום ככה שמהשינוי עד עכשיו הם די מושבתים! לא מיילים, לא אתר...

בגלל שהשינוי לוקח זמן להתעדכן מכל העולם המנהל שם כן הצליח לשלוח מייל עדיין. הוא קישר אותנו מול המנהל טכני שלו והסברתי בדיוק מה קרה מה המצב שלהם ומה צריך לעשות, הבחור שכל כך בטוח בעצמו רשם, בטח עד מחר בבוקר זה יתעדכן כמו שצריך ייכנס לתוקף והכל יהיה טוב. שיהיה לכם לילה טוב.

רשמתי למנהל שלי בפרטי על זה שאני לרוב גם כשאני בטוח במשהו אני מוסיף מילים כמו נראה לי או עד כמה שידוע לי וכאלה... אבל הפעם! אין אני בטוח בכל צורה שהיא ללא שום ספק שגם מחר לא יעבוד להם כלום כי בצד השני לא הגדירו נכון ויש לי איך להדגים את זה להוכיח את זה והכל ואם אני טועה אני צריך לעשות את הקורסים שלי מחדש!

אז הנה עברו כמעט 24 שעות... ועדיין אין להם לא מיילים ולא אתר תקין...

אבל סבבה אני את שלי עשיתי הסברתי הכל, רוצים ללכת לא איתי, תהנו אני כבר את השלט של "I told you so" מחזיק  :)

אז מחר עוד שבוע מתחיל, אותה הבדידות שלי וחשק לזוגיות כלשהיא ממשיכים...

פינת הצחוק...

סוף.

סניף גרמניה

חזרתי לי...

ננסה לקצר כמה שאפשר...

ראשית זיכרו, אם אתם בנתב"ג במוצאי שבת אל תקנו קוראסון שוקולד בשום מקום! עיזבו את המחירים הלא נורמאליים שם, אבל זה פשוט מגעיל כי כנראה נאפה לפני שישי!

שנית, אם אתם קונים שוקולד, תוודאו טוב טוב שהמחיר לא נמוך יותר בחנות המיועדת לממתקים וכאלה, אני מצאתי שם משהו בדולר פחות לאחר שכבר קניתי :(

אגב זה כן נחמד להשאיר דברים ולקחת כשחוזרים...

הגעתי לשם מוקדם בבוקר, אבל ממש מוקדם!

יום לפני קבענו עם בן דוד שלי שהוא יפגוש אותי, כמובן הוא איחר אבל לפחות היה לי הפעם אינטרנט חופשי שיחות לארץ וכל מה שבא לי.

אחרי שבן דוד שלי הגיע נסענו אליהם, היה מצחיק לגלות שהוא עם מכשיר פלאפון בדיוק כמו שלי.

כשהגענו כולם עוד ישנו, אחרי שטיפה אכלנו חטפנו גם תנומה ואחרי כמה זמן כבר כולם קמו...

אישתו לא ממש השתנתה, רק מבינה יותר רוסית והאמת אני זה שהשתנה, לי הפעם קל וחופשי לדבר אנגלית וזה די זרם...

ואז פגשתי את האחיינים...

הבן בן 12, הבת בת 14... פעם אחרונה שראיתי אותם הם היו בני 4 ו6.

היה כיף לפגוש אותם אבל בהתחלה הם היו קצת שקועים בדברים שלהם כזה, אני סוג של קצת לא קשור... למזלי הצלחתי מהר לשנות את זה... ילדים חמודים מאוד ומבחינתי חכמים...

יודעים רוסית מהצד של האבא, הונגרית מהצד של אימא, הולנדית כי הם גרים בהולנד, אנגלית מהבית ספר וכך גם גרמנית וצרפתית!

הילד חובב גיאוגרפיה מנגן על פסנתר משחק שחמט וכאלה...

הילדה... פחות כזה אבלמתעסקת בחץ וקשת וכמו שדוד שלי קרא לה, "שחקנית"

דוד שלי היה צריך בשלב מסוים ליסוע לעבודה לקונצרט רציני ומסכם ולמחצית השניה הוא הזמין את אישתו (הוא קודם הזמין אותי אבל הייתי עייף מדי) ולמזלי נשארתי לבד עם הילדים, שיחקנו אונו, הגירסה המקורית של הטאקי שכאן מכירים, כל כמה זמן שניהם הראו לי איזה קסם או טריק קטנטן, כל הכבוד להם באמת...

אחרי זה קצת השתעשעו סתם ואז התחיל לנגן על הפסנתר אחד אחרי השני... היה ממש נעים לשמוע אותם מנגנים, הילד טוב בזה. לאחר מכן, הכלב החמוד שלהם דרש לצאת לטייל, הוצאנו אותו שלושתינו תוך כדי שיחות משעשעות, שיחררו מדי פעם את הכלב הוא רץ לו וכל מיני, התחיל לרדת גשם קצת וזה לא הפריע יותר מדי...

משם חזרנו וראינו סרט משפחתי חמוד על כלבים, הם שמו בשבילי את הסרט באנגלית עם כתוביות ב... אני חושב הונגרית...

ממש כשנגמר הסרט הגיעו ההורים והתחלנו להכין אוכל שיצא ממש פשוט וטעים.

בערב הבן דוד הקפיץ אותי לתחנת רכבת ומשם חזרתי לגרמניה לעיר שבה נמצא המשרד והמלון, הגעתי למלון ממש מאוחר ודי במהרה הלכתי לישון בחדר די מפואר בשביל מישהו קטן ובודד כמוני...

למחרת קמתי די מוקדם בבוקר וירדתי לאכול ארוחת בוקר שהוזמנה לי עם החדר של המלון...

היה אוכל מגוון, אין הרי דבר כזה חלבי בשרי כשר לא כשר שם...

היה הרבה דברים מתוקים ו... בייקון!!!!!!!!!!!

בייקון ממש ממש כמו בסרטים, והוא היה טעים!!! ממש ממש טעים!!

הרעיון היה משם ללכת למשרד, לעשות את העבודה המעטה שהייתה שם ועוד אותו היום לנסות להספיק להגיע לדוד שלי.

הליכה שהייתה אמורה לקחת 8 דקות לקחה לי כ20 כי הסתכלתי מסביב אבל הגעתי למשרד בכל זאת כ5 דקות לפני שהמנהלת הגיעה.

הגענו למשרד, השאר מגיעים מאוחר יותר... עשיתי קצת סיבוב והתיישבתי על אחד המחשבים לראות מה הולך שם ולהתחיל לחבר תקשורת בין הסניפים ולמערכות שונות...

הדברים מעט נתקעו פה ושם וככה קרה שהגענו לאמצע היום אפילו אחרי...

ואז השתכנעתי לצאת לאכול... נזכרתי מהר שזה ההזדמנות לזלול את האוכל הכל כך לא בריא אבל התגעגעתי אליו וזה KFC... סימנתי לי בפלאפון את הסניף הקרוב והתחלתי ללכת. בדרך נזכרתי שאולי גם יש איפה לאכול ראמן טוב, אבל היה יותר מדי אפשרויות שהיה צריך לחקור מראש... זללתי לי KFC בכיף ובדרך חזרה לפתע שוב זה קרה, הראש מנסה להסתכל לכיוון X אבל משהו מזיז אותו לצד השני... ושם... עוברת לה בחורה יפנית :) חח המקרה הזה חזר על עצמו הרבה פעמים במהלך הטיול הזה...

המנהל שלי היה כל היום בישיבות ולא ממש קלטתי שנחנו בצרות!!!!!

כשהמנהל התפנה הבנו שחסר מלא דברים, חשמל, נקודות רשת, מחשבים חדשים כלל לא מכנים ושלוחות לארץ...

די נכנסתי לפאניקה הבנתי שאני שם גם יום למחרת והתבאסתי נורא גם לא ידעתי איך אני יוצא מהמצב הזה... אבל רק אחרי שכולם בעצם הלכו ונשארתי לבד במשרד המוח שלי התחיל לעבוד...

הצלחתי לקמבן נקודות רשת בצורה כזו או אחרת לכל עמדה שיש, ומבחינתי נשאר להביא איכשהו את כל המחשבים החדשים למצב שנוכל להתחבר אליהם מהמשרד הראשי או להשאיר למנהלת מדריך מפורש איך לעשות את זה... ניסיתי כמה וריאציות ואז בניתי מדריך...

החלטתי לוודא שהוא תקין ובדקתי על עוד מחשב ואז הבנתי שזה מבחינתי משחק ילדים של כמה דקות... אז...

כבר התחיל להחשיך אז הלכתי לכיוון הדלת לחפש איפה מדליקים את האור במשרד... ולא מצאתי שום מפסק... אז הלכתי לצד אחר שראיתי שם מפסקים ניסיתי אותם וכלום! הסתכלתי למעלה בתקווה להבין בעזרת האור איפה המפסק ו...

הייתי בהלם טוטאלי!!!! זה לא שאני לא מצאתי את מפסק התאורה... אלא ש... אין תאורה בכלל במשרד!!!!!!!!

בקיצור תכנון מאוד לקוי של המשרד הזה... מישהו שם ממש לא חשב טוב על הכל...

החלטתי שאני מכיר מספיק טוב מחשבים ואני יכול לעבוד על עיוור, ואכן, אחרי עוד כשעה וחצי בערך סיימתי את כל המחשבים, לפי התכנון נשאר למחרת לבוא להסביר הכל למנהלת לשוחח עם החברת תקשורת לסגור כמה דברים ולעוף משם!

הגעתי למלון וחשבתי לחבר את הפלאפון לטלויזיה הגדולה לראות קצת סדרות כי לא התחשק לי לישון עוד, ואז גיליתי מה שחכתי!! שלפתי את הHDMI מהמזוודה, חיברתי לטלויזיה הבאתי את הפלאפון ו... המתאם MHL נשאר בבית!!!!

ניסיתי לעשות קומבינה אבל לא עבד אז פרשתי לישון...

למחרת שמחתי בכל זאת בשל ארוחת הבוקר רק לצערי אכלתי יותר מדי חחח.

עשיתי הכל כמה שיותר מהר ומשם מיהרתי לקחת את המזוודה למלון וקדימה לעיר גבולית ברכבת שקרובה יותר להולנד... הגעתי לשם וקבענו שהדוד יחכה לי בכניסה המרכזית, הלכתי לעברה ולפתע קלטנו אחד את השני כשהוא בכלל בחנות של ספרים.

משם טיילנו קצת בעיר ואחרי זה נסענו כבר אליהם הביתה...

חייב לציין שהם עשו שיפוץ נהדר בבית, בעבר הייתי ישן אצלם בקומה השניה בחדר אורחים, אבל היום החדר ההוא זה החדר של האחיין כשהם באים ובעליית הגג החדר של האחיינית. וההורים שלהם כשמגיעים ישנים במה שהיה פעם הגראג' שהפך לממש יחידת דיור שלמה ונחמדה ושם גם אני ישנתי.

בערב נסענו לטייל למרכז העיר שלהם ושם זללנו גם גלידה ממש ממש ממש ממש נהדרת! ועכשיו אני מגלה שזה הסניף הבודד שלהם שם :(

למחרת נסענו עם הדוד לטייל קצת בכל מיני מקומות ואז נסענו גם לבלגיה, ואז משום מה עלה לי הרעיון לבדוק כמה עולה שם בית... סתם סקרנות...

אז לא, שם כנראה אני לא אמצא משהו שיש לי מספיק כסף פשוט לקנות, אבל המחירים יחסית לארץ ברצפה! ומדובר בבית ולא דירה.

אני רק חייב לציין שכל מקום שנוסעים שם מלבד הירוק היופי והרוגע האירופאי רואים היום גם מלא תחנות רוח שאוספות חשמל ירוק ומלא בתים עם פאנלים סולאריים, יש שם המון חשמל ירוק ומודעות.

בערב דוד שלי עזב כי הם טסים עם העבודה למקום אחר, הוא טס המון!

אז נשארתי עם הדודה ובשלב מסוים חשבתי אולי ללכת בעצמי לעיר לטייל, היה עוד אור בחוץ אבל אז קלטתי את השעה. יש שם אור ממש עד מאוחר, השעה הייתה 9 וחצי והתחושה כמו 6 בערב פה.

למחרת בבוקר הדודה הקפיצה אותי לגרמניה לעיר הגבולית ומשם לקחתי רכבת לעיר של המשרד המלון והשדה תעופה, השארתי בתחנה את המזוודה שלי, וכאן אני רוצה לציין... הרכבות איחרו שם הרבה דווקא, אבל על כל איחור הייתה הודעה והכל די נוח ודי ברור אחרי שמבינים. האפליקציה שלהם בכלל מדהימה! מה שמזכיר...

כשנסעתי חזרה ברכבת אז ישב ליידי בחור גרמני צעיר ששלף לפטופ והתעסק בתכנות אתרים או משהו...

בשלב מסוים בא מבקר והוא הציג לו כרטיס בפלאפון שאותו המבקר סרק עם המכשיר שלו ואז הם שוחחו קצת בהקשר והצטרף עוד בחור שישב בצד השני, הם שוחחו בגרמנית אבל הבנתי שהם מדברים על איך כל זה עובד, המבקר הלך אבל השניים המשיכו בינהם ואני כמעט בכיתי שם! כל כך רציתי להיות בשיחה הזו!! והם דיברו גרמנית... והרי בדיוק על הנושאים שאני אוהב!!!!! זה היה ממש ממש מדכא האמת...

בעיר הסתובבתי לי וכל מיני ואז נסעתי לשדה תעופה.

בארץ המכס עצרו אותי, הייתי קצת בהלם והאמת הבאתי כל מיני נקניקים וגבינות הביתה... אבל הכל עבר בסדר.

היום קלטתי שארוחה אחת בKFC לא הספיקה... בא לי עוד אבל אין! פשוט אין! מדינה מעצבנת!

אתמול בלילה היה משהו מצחיק, בקצרה, קלטתי זוג אתיופים מתחת לחלון שלי מנסים לעשות את זממם. אבל כל רגע מישהו התקשר לבחור בסוף הם הלכו.

בקיצור, מפתיע אבל לא היה רע ממש לטוס עם חברה שרק לא מזמן ריסקו לה מטוס בכוונה...

אני קצת עייף, הפעם בלי הצחוק...

סוף.