אז איפה היינו?
להזכירכם הגעתי לארה"ב בסופו של דבר לקבל גרין קארד והכל, אז שיכנועים רבים של ההורים ושל הדוד החופר שלי גרמו להרבה שליחת קורות חיים. נמנעתי אבל לשלוח לחברות שאני באמת מכוון אליהן בכוונה כי אני לא מוכן! בסופו של דבר אני שולח קורות חיים כשעוד אין לי מסמכים, אגב, זכיתם? הגעתם לארה"ב? עכשיו חכו עד שתקבלו את כל המסמכים... כמה זמן?? איש לא יודע להגיע בוודאות, שמעתי בין שבועיים ועד ל4 חודשים גם.
אז אני מאמין שרוב המקומות שאליהם שלחתי קורות חיים התעלמו בגלל שכתבתי שעוד אין לי את כל המסמכים. אבל היו אחרים שגם נענו בצורות כאלו ואחרות.
אבל חברה אחת דווקא כן ענו לי בצורה רצינית יותר...
התהליך היה מעניין, תחילה שיחת הכרות עם בחור HR מגניב, ממש הבחור הצעיר האמריקאי שיש בסרטים...
משם למחרת שיחה טכנית עם אותו בחור, לא הוא לא מבין בכל זה אבל העבירו לו שאלות תשובות ועניתי שם ממש על הרוב חוץ מ2 נושאים שבהם אני חלש, האחד זה כי אצלנו בארגון שלא כמו ברוב הארגונים לא משתמשים במערכת שהיא ממש נפוצה והשני זה משהו ש90 אחוז מאנשי הסיסטם לא זוכרים בעל פה, בכל מקרה כשצריך כולם נכנסים לגוגל עושים שיעורי בית כי זה נושא רגיש...
יומיים אחרי זה ניסיון שיחה עם איש סיסטם בכיר שלא צלח כי כביכול לא עבדה להם איזו מערכת של קביעת פגישות. ניסיון שני והוא התקשר ודיברנו על שאלות קצת יותר טכניות... יש נושא אחד שלא כולם מכירים אותו אבל אני חולה עליו אני עובד עם הכלי הזה המון ולא מעט אני ממש מציל איתו דברים ומערכות. אז לצערי עליו הוא שאל שאלה אחת והיא הייתה ממש ממש ממש מגוחחת!
משם חזר אלי הבחור מה HR, אני צריך לציין שכמעט בכל שיחה איתו הוא ניסה להבין מחדש מה פשר הויזה המוזרה שיש לי ומה זה אומר מבחינתם, גם לי לא היה ממש תשובות וזה אכן הרגיש כאילו אני על סתם עובר ראיונות בלי שאפילו אני אהיה מסוגל להתקבל לאנשהו בגלל חוסר מסמכים.
משם, נקבעה פגישה אצלם במשרדים.
הגיע היום המיועד ויצאתי כהרגלי מוקדם בכוונה...
המשרדים שלהם נמצאים באזור התחתון של מנהטן. הגעתי ממש ממש מוקדם אז הלכתי לשבת בפארק ליד. כשהיה רק 15 דקות עד הראיון החלטתי לעלות לשם. כניסה מרשימה ומעלית משונה, משם מזכירה שהלכה לקרוא לHR ההוא ואז היא חזרה, הביאה לי עלון על החברה שאגב מתעסקת במשהו שלא הייתי עדיין קורא לו קונבנציונלי למרות שהמון חברות גדולות נכנסות לזה לאחרונה... ובקבוק מים מחברה מוכרת ויקרה...
וקראה לי אחריה לחדר ישיבות שהיה בכלל בקומה אחת מתחת... נכנסים ו... עיזבו, חדר ישיבות נהדר כמובן, שולחן גדול כיסאות טלוויזיה ענקית ועוד ציוד נחמד אבל הנוף!!!!!!
זכוכית מעוגלת במקום כל הקיר, תצפית על פסל החירות, האוקינוס האיים מסביב פשוט מדהים ביותר!
שיחה ראשונית הייתה עם הHR, בחור נחמד בהחלט... סיפר כמה דברים שממש הפתיעו לטובה, משם כמה מסמכים בקטנה וציפיות שכר שנתתי שם מספר שפשוט הקשבתי לדוד שלי + חוצפה ישראלית...
ואז הוא הלך לקרוא לאנשים הטכניים...
ניכנסו 3 אנשים, האחד רואים שהוא מנהל לבוש בצורה רשמית שכזו האחד רגיל ואחד עם קפוצ'ון... הוא אכן שאל את השאלות המעניינות...
גם כאן נפלתי על בדיוק אותם 2 נושאים וכששמעו שאנחנו לא עובדים עם אותה מערכת נפוצה היו בהלם וגם מעוד כמה דברים... כן אנחנו חברה קצת מיוחדת חחחח
משם שוב שיחה עם הHR...
סיכום שכזה, וזהו משם להמשיך, הוא אמר שהוא יעדכן אבל הרגשתי שלא ממש אהבומ אותי ה3 חבר'ה ההם...
אחרי כמה זמן הוא חזר אלי במייל או בטלפון לא זוכר ואמר שהם חושבים שאני לא עם מספיק ניסיון עבורם אבל הם כן רוצים לתת לי צ'אנס ולכן הוא מעביר את הקורות חיים שלי לאחת הקולגות שלו והיא תיצור איתי קשר.
אכן היא יצרה איתי קשר עם הצעה שהיא יותר כזה נקרא לזה רמה נמוכה וזה מבחינתי כבר לרדת ברמה. ביקשתי שפשוט תשלח לי מייל עם כל הפרטים, גם ככה זה היה יום לפני שטסתי חזרה כבר היא גם ציינה שהשכר שביקשתי לא יהיה בעיה בכלל (שזה מתחיל להחשיד שהייתי צריך לבקש יותר)
בכל אופן, כשחזרתי כבר לארץ החלטתי לחשב מה בעצם השכר הזה שביקשתי והם הסכימו... לא כבר אמרתי שהכסף אצלי זה לא מה שמחליט אבל וואו!!!!!!!!!! הם הסכימו לי למשכורת בערך כפולה ממה שאני מקבל פה! אאוץ'...
אז אני מאמין שאם מראיון אחד זה מה שיצא... וכל זה תוך פחות משבועיים, עבודה וכסף שם אצלי לא יהוו בעיה כנראה. אבל שוב, אלה לא הנושאים שגורמים לי לחשוב...
ואז הגיע לו היום שהאמת ממש ציפיתי לו! היום לחזור.
חזרתי דרך אמסטרדם והיה לי שם יום שלם לטייל, כבר ידעתי שלא דוד שלי ולא בן דוד שלי לא יוכלו להגיע אבל אוקיי...
יצאתי לטייל שם והיה בהתחלה נורא נורא קר. פה ושם תפסתי אינטרנט מאיזה מקום כזה או אחר כי החבילה שלי כרגע זולה מאוד ולא כוללת מדינות בחו"ל. היה טיול נחמד אביב היה מוקדם ורוב הדברים היו סגורים. מראש תכננתי לקנות לדודות נעלי בית מגניבות בסגנון נעליים הולנדיות כמו האלה מעץ ובבוקר ראיתי אותן בכל מקום במחיר סבבה.
אחרי שהכל נפתח כבר ברחובות, משום מה המחירים קפצו!! בכל מקום כ3 יורו יותר וזה נורא ביאס אותי, החלטתי שאקנה כבר בחזרה בדיוטי פרי וזהו. טיילתי להנאתי וכשעברתי ברחוב החלונות האדומים, כן נו למה לא להסתכל על בחורות יפות בלבוש מינימלי מנסות להזמין אותך אליהן? אז הכנסתי את המצלמה לתיק, אסור לצלם ואם רואים אותך מצלם מישהו בא בריצה שובר לך את המצלמה, אז למה להסתכן עם המצלמה החדשה?
בשלב מסוים הלכתי ברחובות אחרים מצלם לי ולפתע אני קולא גם שם כמה חלונות אדומים, הייתי מופתע, חשבתי הן כולן ברחוב אחד וקצת נבהלתי כי המצלמה בחוץ... אבל למזלי לא קרה כלום...
ואם תשאלו למה לא הלכתי שם לאף אחת? אז האמת שסיקרן אותי לפני וקראתי קצת, אומרים שהן סתם גורמות לכל אחד לשלם הרבה על כלום וכאלה ושזה לא שווה בכלל.
מה שאבל היה מדהים באמסטרדם זה שציפיתי לראות כל שתי חנויות איזה שווארמה או בשר חלל עם איזה מוחמד או משהו בסגנון וכאלה מטיילים ברחובות, אז כן, יש כמה בודדים ואפילו בודדים מאוד דווקא...
אבל מה שמגניב עוד יותר זה שכל כ5 חנויות יש מסעדה יפנית או סופר יפני או איזה חנות מזכרות יפנית... משהו מדהים! מסתבר שהם ממש נהיו דלוקים על יפן וזה שיחק נהדר בארוחת הצהריים, אכלתי ראמן במחיר סבבה אבל בגודל שמעולם לא ראיתי, לא הצלחתי לסיים למרות שממש השתדלתי... שלא נדבר שהמלצרית שאלה אותי אם אני רוצה קנקן תה או כוס תה, ביקשתי כוס... אבל קיבלתי כוס בגודל קנקן!!! מה שכן היה שם בהחלט טעים.
המזג אוויר בהולנד היה קריר ואפילו הורגשו טיפות באוויר אבל לא כאלה שיורדות אלה כאלה שפשוט באוויר כאילו, קצת הזוי כזה... היה מעונן אבל אני סבור שזו עננה שכולה תוצאה של כל הגראס או כל מה שמעשנים שם, זה גם בערך הריח היחידי שמריחים שם כמעט! אבל זה סבבה כזה כאילו לא ממש מפריע לי, האמת הרבה פחות מפריע לי מסיגריות רגילות...
בשלב מסוים כשחיפשתי איזה מקום שרציתי לבדוק, בן דוד שלי קלט שאני מחובר והתקשר אלי דרך הפייסבוק, הוא קצת הציע לי כל מיני מקומות אבל ברוב הייתי ואז שאלתי אותו אם הוא מכיר איפה האותיות הגדולות האלו שכולם מצטלמים תמיד ורשום אמסטרדם, הוא הסביר לי איך להגיע לשם אבל הציע לאחד הכיוונים לקחת אוטובוס, אני הלכתי ברגל ומה שמגניב שדווקא בדרך ברחוב מסוים היה המון חנויות של מזכרות עם אותם נעליים שרציתי בשביל הדודות במחיר זול יותר כמו שהיה בבוקר! אז בן דוד שלי הרג לי כמה ציפורים במכה!
משם לשדה התעופה, שדה ממש נחמד אני חייב לציין, גם גדול מאוד ונחמד שם... מסתבר שיש שם אפילו קזינו! הקטע המצחיק הוא שהרי בדרך הלוך לארה"ב עצרתי כמה שעות בשדה הזה ובשבועיים האלו הוא השתנה לחלוטין כאילו! משהו הזוי.
בכל אופן רציתי לקנות לטיסה איזה חטיף או משהו... בסוף החלטתי לנסות משהו חמוד... ראיתי קופסאת מתכת קטנה, קצת פחות מקופסאת סיגריות שהיא של חברת GODIVA מי שמכיר, ויש שם כדורי שוקולד קטנים, יקרה אבל זה שוקולד קטן למה לא? מצאתי כזה עם שוקולד מריר וקניתי... כשלקחתי כדור אחד כבר הייתי במטוס וכמעט בכיתי... הייתי צריך לקנות את כל מה שהיה בשדה התעופה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה פאקינג טוב!!!!!!!!!!!!!!!!
והנה אני מדי פעם לוקח כדור מתענג לי וכנראה היום הקופסא תיגמר :(
אז אם מישהו יודע איפה אפשר אולי בארץ להשיג או יכול להביא מחו"ל GODIVA Pearls במיוחד אם זה מריר אני בהחלט אהיה אסיר תודה!
בטיסה הלוך וגם בחזור, בKLM הגישו איזה קינוח מדהים! כאילו ממש ממש טעים, זה היה סוג של אגוזים תחונים למטה, מעל זה משהו שדומה למאין קרם קצפת, בתוכו איזה 3 או 4 כדורים בסגנון פחזניות ומצופה קצת סירופ שוקולד, זה היה ממש ממש טוב!!
לפני הטיסה הביתה פיטפטתי טיפה עם חבר שלי, זה מהעבודה הקודמת שאני ניפגש איתו הרבה וזה גם לו קניתי מתאם בחנות של מיקרוסופט, הוא רצה להיות חבר ממש טוב וגם כנראה ממש רצה כבר את המתאם, אז הוא החליט שלמרות שאני נוחט באמצע הלילה הוא בא לאסוף אותי... האמת, הוא בהחלט לא היה צריך אבל אני כל כך שמח שיש לי חבר שבאמת עשה לי דבר כזה... זה לא הקטע של הוא חסך לי על מונית או משהו אלא פשוט כי הוא איש טוב...
האמת, מאז שחזרתי יש עוד דברים, אבל אני מניח שהם כבר יהיו בפוסט אחר.
מה שנסגר כרגע לגבי ארה"ב זה די כלום, אני מחכה שיגיעו המסמכים לדודה שלי, אימא שלי טסה תחילת מאי לאירופה ונפגשת איתה שם שוב לשייט, אז אולי עד אז המסמכים יגיעו...
אני בהזדמנויות אעדכן לגבי שאר הדברים שקרו אבל כבר לא היום כנראה...
פינת צחוק...
סוף.
