על הרשי'ס והשבוע שהיה

איזה שבוע... פשוט לא יאמן!

רוב השבוע התעסקתי עם החרא ההוא שקניתי וניסיתי להחזיר לחנות... אחרי לא מעט נפנופים מפה לשם שלחתי את החרא הזה לבדיקה לאיזה אחראי, נראה מה יהיה... מקסימום יחזירו יגידו שתקין, אני אקח אמכור את זה! בטאכלס הרי אני ביזבזתי רק 200 שח על זה! השאר היה כרטיס שקיבלתי אז מה איכפת לי?

אין מה להתבאס, כבר עשיתי את הטעות. נפרסם אחרי זה לכולם שלא יקנו שם וזהו...

בטאכלס... אני כן מעוניין להמשיך את זה! למה שלא אראה איך בית המשפט נראה מהצד התוקף? חח...

רציני הרי יש לי הקלטות אפילו של השיחות בחנות! צילומים של הכל! הכל שמור! כל דבר!

אז קיבלתי שם ביזיון של שרות כמו שהבנתם. השבוע גם יומים הייתי סוג של חולה... מה שבאמת היה חולה אצלי זו בלוטת החשק... אבל שיהיה... יומיים קצת מנוחה אפשר להגיד... טיילתי לא מעט עם הכלבה וניסיתי לקדם את ההחזרה של החרא ההוא... מעבר לזה הגיע פתאום עוד חשבון של סלכלום הביתה!! וכבר מזמן עברנו לגולן!

אחרי שיחה מפגרת עם נציגה מפגרת הסתבר שמדובר במכשיר של אבא שלי שאימא עוד לא סיימה לשלם. רק היתרה שנשארה היא פי 2 מהסכום שהמכשיר המחורבן הזה עולה בחנות... אוף!! 

ואז חטפתי מאימא את הטלפון שאלתי את הנציגה אם אפשר לסיים את זה ברגע זה ולשלם הכל וזהו, ענתה בחיוב אבל שעלי להתקשר לגבייה...

אז ככה עשיתי אבל... עד היום הם לא ענו!!!! יש אפשרות שם לנתק והם חוזרים אליך תוך 3 שעות אז עשיתי את זה פעמיים... אחרי זמן מסוים קיבלתי SMS אחד אחרי השני שכאילו ניסו להשיג אותי ללא הצלחה! איש לא התקשר!!! זונות גם כסף שלהם לא רוצים חח... ביזיון נוסף במדינה!

היו עוד דברים אבל כבר לא זוכר מה...

לפני כמה ימים התלוננתי לחבר מהעבודה שזהו, נגמר כנראה ואין יותר פיתוח של גירסאות אנדרואיד למכשיר הנקסוס 1 שלי... יממה אחרי... כהרגלי אני נכנס לפורום המפתחים XDA בכדי לבדוק תיקוני באגים לגירסה די טובה לטעמי. לפתע אני מגלה רום חדש!! 4.1.2 שבנוי בדיוק על מה שאני אוהב... לצערי עוד היו באגים והוא לא עלה טוב אבל עברו רק מספר שעות המפתח החדש הזה שצץ לא רק תיקן אותו... הוא גם הוציא עוד גירסה!!!! פאק המכשיר הזה לא ימות!!! הוא עוד יריץ את 5 אני מתחיל לחשוד!!

התחלתי סדרה חדשה, הייתי בשמחה עושה עליה סיקור והכל... נראה לי מעניינת... אבל...

אני כבר בפרק 4 ועדיין אני לא מבין כלום!!! הכל שם הזוי מדי! יש כמה דמויות כבר מוכרות אבל WTF??? רק מבין שיש איזה חבורה של אנשים שהם כנראה לא בני אדם ויש הבדל בינהם בכך שהם בקושי מזדקנים ולא ברור מעבר לזה כלום רק שהם כבר שיגרו מטוס מנקודה אחת לאחרת ומנעו התנגשותו בבית של הנשיא, גרמו להמון אנשים להראות כמתים ואז הם פתאום כולם קמו לתחיה... לא ברור לגמרי מה הולך שם חחח

והקטע האחרון... נושאי השוקולד!

דודה שלי כשבאה מארה"ב הביאה לי כמו שביקשתי חבילה של עוגיות אוראו דאבל סטאף (Oreo Double Stuf). מבחינתי זה כמה רמות מעל העוגיות אוראו הרגילות שגם אותם אני מאוד אוהב... כרגע יש לי בסביבות חצי חפיסה... לצערי אני לא מצליח למצוא בשום מקום בארץ איפה שמוכרים אותן. הן פשוט לא קיימות!

אנשים! אם מישהו מכיר מקום כלשהו שמוכרים בו בארץ אותן אני אשמח מאוד לדעת ואני מוכן לשלם עליהן גם מחיר כפול!! מדובר בעוגיות האלה:

לפני כחודש, אחד מאנשי הסיסטם בעבודה הגיע אלינו וכיבד אותנו בעוגיות שהוא הכין בעצמו, אלה היו עוגיות שוקו ציפס אבל משהו היה בהן לחלוטין לא רגיל! היה להן טעם ממש טוב! כאילו ממש נהדר!! 

אותו יום החלטתי לשאול את האיש אם אפשר לקבל מתכון או שהוא סודי...

הוא ענה לי בתשובה שקצת הכניסה אותי להלם! "המתכון לא סודי, זה המתכון הפשוט המפורסם של הרשי'ס, יש אותו על הרבה אריזות שלהם ובאתרים" החלטתי שיבוא אולי יום ואכן אנסה... האמת הייתה לי הבטחה שעשיתי לעצמי אך טרם קיימתי, בתקופה של העורכי דין והמשפט והכל אמרתי שכשזה יגמר אני אכין סעצמי סתם ככה עוגה... מאז כל זה די נשכח...

אך היום בעודי בדיוק מחפש איזו דרך אולי לקנות אוראו ישירות מחו"ל ולהביא לפה... האיש סיסטם הזה שוב נכנס אלינו ומסתבר שהוא היה בארה"ב!!! בעעע איזה באסה שלא ידעתי!! היה מביא לי אוראו! אבל הוא לא בא בידיין ריקות אלא הביא לכולנו חבילה של כל מיני שוקולדים ממש טעימים של הרשי'ס! שגם אותם, אין להשיג בארץ!! פאק מדינה סטומה!! בקיצור שוב הבן אדם האיר בי את הרצון לשוקולד שלא נמצא בארץ... 

אז מצאתי את עצמי יושב בערב פותח את המתכון של הרשי'ס ובודק מה אני צריך לקנות בשביל להכין את זה... החלטתי שמחר אחרי הלימודים אכנס לסופר ואקנה הכל ואנסה... אבל היי... על מי אני עובד?? אחרי לימודים עוד להכנס לסופר? 

לפתע הפלאפון צילצל, אימא סיימה לעבוד, "אתה בא איתי לעזור לי בסופר?" קפצתי ישר הכנתי את הרשימת קניות לפלאפון וקדימה!! וואו אני כל כך הולך מחר או מחרותיים לנסות את זה!!

ואז קלטתי בתחתית המתכון משהו משונה דרך קצת שונה של הכנה ולא הבנתי מה זה... אחרי בדיקה בגוגל גיליתי משהו שלא נראה לי שקיים בארץ!! (שוב!) 

מסתבר שקיימת לה תבנית אפיה מיוחדת סוג של עם ג'לי או משהו שאינה דורשת נייר אפיה והאפייה נעשת בה יותר טוב! פלאי הטכנולוגיה... גם זה לא יראה כנראה את גרכו לישראל...

רגע רגע... 

לפני פינת הצחוק קצת מדונה...

פינת הצחוק:

אני מוכן להשאר תמיד בתחפושת הזו כדי שהיא תשאר איתי חח

פורים?

מישהו גאון לקח שני סוגים מדהימים של עוגיות ושילב בינהם!!

סוף.

הפסד נוסף

מאז הפסקת האש, אני... גם לפני אני ממש לא אהבתי את ישראל כבר, לא כזה אהבתי את הממשלה עם המיסים ובכלל את הפוליטיקה וכל זה...

אבל מאז הפסקת האש הזו... אני מבחינתי לא מכיר במדינה הזו יותר!!!

ודי, אני לא רוצה מעבר לזה לדבר עוד על המלחמה הזו שישראל הפסיד בה בהחלט!

התמונה הזו מסבירה הכל:

הייתי די בבאסה מכל המצב, מת לברוח כבר מכאן אבל אין איך ואין לאן... בסוף היום נסעתי הביתה... עובר בדיוק בנקודה של הפיגוע שהיה, עובר ברוב הנקודות בהן האזעקה תפסה אותי ונאלצתי להתחבא בבית כזה או אחר שרובם היו מפוקפקים הן מחוזק והן מהערבים שגרים בהם!

אבל כשהתקרבתי עם האוטובוס לכיוון הים.... החלה אחת מתופעות הטבע הדהימות והיפות ביותר לטעמי... סופת ברקים, אבל לא סתם סופת ברקים אלא ברקים בתדירות וחוזק גבוהים מאוד!!!!!!! התדירות לא ירדה מברק לשתי שניות לפחות!! מכל כיוןן מכל מקום פשוט לא נגמר! השמיים סגולים פשוט!! ואני פשוט נכנס למצב רוח די נהדר, רק די רוצה לבכות שאני תקוע באוטובוס ואפילו בלי המצלמה... אבל זה המשיך והמשיך...

הגעתי הביתה בלי לחשוב הרבה תפסתי את המצלמה, החצובה, הודעה לבולגרי, המפתח לגג ויאלה!

גם הפעם הגעתי ממש בסוף... אבל הפעם חוקי המשחק היו שונים! הפעם עליתי לגג כשאני יודע מה לעשות ואיך... לצערי הפעם מה שדפק אותי היה חוק מרפי... ברגע שכיוונתי את המצלמה לכיוון X הברקים היו בצד Y ולהפך... ועדיין הצלחתי לתפוס כמה תמונות די מרשימות, כשאחת מהן... דווקא הראשונה כשהברקים עוד היו חזקים וקרובים... לא היה צורך לערוך אותה כלל!!! זה פשוט ברק שיורד בזווית מושלמת על התמונה לעבר בניינים ותופס לפחות חצי מהתמונה!

יום לפני, ביום של הפיגוע די פחדתי ליסוע באוטובוס הביתה שהרי אני גם עובר בדיוק בנקודה ההיא... חשבתי לקחת קווים אחרים שעוברים ליד אבל הפקקים שנוצרו בכל האזור בגלל הניסיון לתפוס את המחבל... 

יצאתי מהעבודה הגעתי לתחנה הרגילה ו... היו שם מספיק אנשים כדי למלא איצטדיון כדורגל!! אחרי כמה דקות המתנה הבנתי שאוטובוסים בקושי עוברים וכשעוברים הם מלאים ואין טעם להשאר שם... אז החלטתי לאלתר! מבחינתי אני בדרך לא דרך מגיע לפחות בזמן הרגיל הביתה!!!!

אז הלכתי לתחנה אחרת שבה בקושי יש אנשים, לקחתי איזה אוטובוס לכיוון תחנת רכבת... שילמתי על כרטיס (אין מה לעשות חד פעמי) וברכבת הגעתי לקצה העיר... קצת הליכה, אוטובוס ואני בבית...

דפקתי מבחינתי את כל המערכת, עקפתי את כל הפקקים, הגעתי יותר מהר מהרגיל וגם בבטחה יחסית.

אתמול התחיל מבצע ברשת חנויות כלשהי שיש לי אליה כרטיס גיפט קארד על סך 400 שח והתוקף שלו קרב לסיום... החלטתי לנצל את המצב ולמרות שהכל לרוב יקר שם ולא שווה לי לקנות שם גם אחרי הנחת הגיפט קארד, הלכתי לקנות בזמן שיש מבצע סטרימר כלשהו שאוכל לראות סרטים וכאלה בטלויזיה... קניתי סטרימר שנחשב די מוכר כבר כיום, יש להם לא מעט דגמים עם מלא אפשרויות ודברים... הוספתי קצת כסף כדי לקנות אותו וגם אנטנת WIFI מיוחדת... לאחר כל העידכונים שלו, ההתקנה, ועד שהבנתי משהו בממשק הזה... התחלתי להבין שהוא לא משהו בשבילי ואינני מרוצה...

הסטרימינג שלו ממש איכותי וטוב... אבל כאן זה נגמר... האנדרואיד שמולבש לו על המערכת סתם גימיק מעפן (שזה היה ברור לי מראש) אבל הבעיה שגם תוכנת היוטיוב המובנית שלו לא מנגנת שום סרטון ולא כלום! התפריטים לא נראים ברורים בטלויזיה המעפנה הזו ועוד... אבל הבעיה הבאמת גדולה זה שבחלק לא קטן מהסרטים שהם אצלי באיכות טובה, ברגע שאני רוצה להריץ קדימה או אחורה או לראות מידע כלשהו או משהו אז הוא פשוט קורס! ואז רק הוצאה מהחשמל מתקנת את זה...

אני מקווה מאוד שאצליח להחזיר אותו או לעשות עם זה משהו... מקווה לקבל החזר כספי ולא זיכוי... אם אקבל זיכוי אני מניח שאנסה אולי לקחת אוזניות וזהו... אני מבין שיצאתי מפגר הפעם בקניה הזו... אוף...

היום בבוקר אימא שלי שוב הביאה את השיחה הזו איכשהו שאני צריך בחורה... אז זרקתי כמה משפטים שתעזוב אותי בשקט אבל מבפנים זה העיר שוב בעוצמה די מלאה את כל הדיכאון הזה של הבדידות... בעמק!!

עכשיו אני מקליט לנגן ההוא שהיה לי כמה קלטות וידאו ישנות ויש שם איזה כמה דברים מתקופה שהייתי בן כ 13... בחיי אני מבין שאני פשוט כזה בן אדם מעפן... מי בכלל תרצה להיות איתי אי פעם...

נגיד והיא תסתדר איתי והכל איכשהו יזרום... אין מצב שזה ימשך ככה כשהיא תראה איפה אני גר... אני לא מדבר על העובדה שהבית כולו די ישן ומתפרק (טוב זה רק עמוד אחד שנראה מאוד מפחיד ומפורק אבל אומרים שהוא רק מכסה צינור ביוב שעובר בתוכו ולא מסכן את הבניין) בכל אופן בבית אבא שלי כל הזמן די מבלגן את הבית, האילתורים שהוא ממציא לכל מיני דברים פשוט נוראיים!! ונגיד וזה איכשהו לא יבהיל אותה... כשהיא תכנס לחדר תראה מיטת יחיד נראה לי שאשאר בהחלט יחיד לעד... 

כן כואב לי להיות לבד והכל אבל אני די משלים עם זה כי גם ככה אין מצב למצוא מישה שאסתדר איתה והיא איתי ושלא נדבר בכלל על רגשות אהבה ביניו... זה פשוט אפשרי כמו... סנטה קלאוס מתגלה כאמיתי ומוריד שלג על כל ישראל באמצע חודש אוגוסט!

מבחינת עבודה גם שום דבר לא מסתדר... נשאר באותו מקום לא מספיק כלום בבית וגם עייףמכדי לעשות משהו... לא הולך לישון כמעט וזה פוגע בי כבר בהתעוררות בזמן... עבודה חדשה אינה נראית באופק לצערי וזה נורא מדכא...

כרגע הדיכאון עלה למעלה גם בשל הפוסט... אבל... יש משהו שכבר כמה חודשים ללא סוף אפשר לנגן את זה, בכל וריאציה, בכל גירסה... בכל קליפ ובכל מצב... וזה פשוט מעברי הכלללללללללל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וכן, גם באוירת מלחמה....

ובנימה אופטימית זו, נעבור לפינת הצחוק:

זה בטוח לא המקרר שלי

גם כתב ספורט זו עבודה מסוכנת, זה נחשב גול?

נכים אקסטרים

היו לי כמה חברים כאלה גם

סוף.

אזעקה יומית

איזה סוף שבוע מגעיל!! עכשיו זה בהחלט מחייב עידכון!

ממה אתחיל? נתחיל דווקא מהיום לקראת ערב... 

כיצד עברה עלי האזעקה היומית:

הפעם ישבתי בבית התעסקתי עם איזה מחשב, ולפתע שוב האזעקה המחורבנת הזו! קמתי בריצה צעקתי למקרה לכולם אם לא שמעו שילכו לחדר מדרגות תפסתי את הכלבה בידיים וביציאה מהדלת תפסתי גם את הרצועה שלה שיהיה יותר קל איתה... כל השכנים התחילו לצאת, מי שלמעלה ירד קומות, גם הבולגרי הגיע (רגע איפה היו ההורים שלו ואחותו??) ואז קלטתי כמה שזה די חסר תועלת החדר מדרגות הזה... הכל ישן ובנוי רע אז אם תהיה פגיעה ישירה סיכוי גבוה שגם אם הטיל לא יגיע עצמו לחדר מדרגות אז ההדף יהרוס אותן לא קצת... 

בנוסף... אם הטיל יהיה מספיק קרוב, יש למעלה בגג זכוכית! רעידה מספיק טובה מפילה אותה בשברים למטה ופוצעת כמעט ב 100 אחוזר את רוב הדיירים!!! גאוני לא??

אבל כולנו שם, ירדה גם השכנה הדתיה המסכנה ירדה לבד עם הבת הקטנה בת כשנה וחצי והשניה בת כמה חודשים... כולה די מפוחדת... בעלה ואבא שלו (בעלה די כבר חבר טוב בשבילי אפשר להגיד, בכלל אנשים טובים) היו בבית כנסת... אחרי כמה רגעים נשמע בום אחד... אני אומנם כבר לא כזה זוכר הכל אבל זה היה לא בום של קרוב או רחוק אלא בום של פוצץ ע"י כיפת ברזל! והבנתי את זה די ודאי... המשכנו להיות שם (ההנחיה היא 10 דקות שגם לדעתי מוגזמת) אבל חלק כבר החלו להתפזר ואז עוד בום... לגביו לא הייתי בטוח זה בכלל היה נשמע מספיק דומה לתריקת דלת! קצת נרגענו והתחלנו לאט לאט לחזור כשאימא שלי עומדת מדברת עם השכנה הדתיה ואז בדיוק מאחורה הגיע בנשיפות של ריצה בעלה... שמחתי לראות אותו היא הייתה באמת מבוהלת המסכנה...

אתמול סיימתי לאחר הצלצול ההוא לטלפון... היום התאוררתי בשעה מוקדמת כלשהי לשתות מים כרגיל אבל בדקתי בפלאפון שלא צילצלו שוב כשכולי עדיין סיוטים... חזרתי לישון וכשהתאוררתי היה די צהריים אבל המשכתי לשכבר וכבר היה ידוע אבל דוד שלי הגיע אלינו שוב כדי לקחת את המחשב הישן שהוא השאיר אצלי פעם קודמת וגם לסדר לו כמה דברים שם בחדש... לבסוף אימא שלי הקימה אותי ואני למרות שהייתי ער והכל קפצתי כמו מטורף, הכל מבהיל אותי כל דבר קטן ולא יודע מה ואני מרגיש רע לא רוצה לאכול ולא כלום וכל הזמן מנסה לברר אולי מישהו יודע משהו אולי מישהו החליף מספר והתקשר אלי או לא יודע מה... כולי פחדים כל הזמן...

בסוף די אחר צהריים הדוד סוג של הזמין אותנו לסושי... כאילו הוא רצה לאכול סושי וסיפרנו לו על הסושיה הזו... שאלו אותי אם אני רוצה ללכת ולמרות שכלל לא היה לי מחשבה על זה ולא מצב רוח עניתי שבסדר...

אבל החלטנו להתקשר קודם לוודא שהם פתוחים... הם אכן היו פתוחים ואז הלכנו... בעודנו הולכים אני רק מקווה שהפלאפון לא יצלצל לי וכל שתי דקות מסתכל סביב איפה הבניים הכי מוגן במקרה של אזעקה... 

בסוף הגענו אני עדיין ללא כל מצב רוח לחוץ ואז התחלתי לאכול ו...

לא יודע... כאילו הכל עבר! כאילו לא יודע מה זה היה... נרגעתי מאוד אפשר להגיד...

אחרי זה באנו הביתה ואחרי זמן מסוים היה את הקטע של האזעקה...

לאחר מכן הדוד רצה ליסוע הביתה ואז הסתבר שהוא הביא באוטו גם מכשיר וידאו ישן (סידר לי כמה דברים בדיוק!!) לא מזמן התחלתי לחפש להשאיל ממישהו מכשיר וידאו כלשהו כדי להעביר מידע מקלטות ישנות שהיו לנו בבית והיה עליהם הקלטות של המשפחה של סבא וסבתא וכנראה גם סבתא רבא וכל מיני... הקטע שיש לי את הנגן ההוא מהתקופה של הצבא של ה 80 ג'יגה והוא מסוגל להקליט וידאו... אין לי ממש צורך כבר בנגן אבל העניין של הקלטות מונע ממני למכור אותו... לאחרונה מאוד התחשק לי למכור דברים כדי להכין קצת כסף מהצד לפלאפון החדש והיום הוא בדיוק בא עם וידאו... אז כבר היום הקלטתי עליו מקלת אחת שהיה בה אני חושב את הרוב אבל צריך עוד לערוך את כל זה והכל...

בנתיים אני מתכתב עם אנשים מברר כל מיני דברים לבדוק מי בכל זאת התקשר ודיברתי עם מישהו מהבסיס וכפי הנראה אותי הם ממש לא צריכים שם...

גם בדקתי והצבא פשוט לא מתקשר בצורה כזו...

אומנם נרגעתי אבל עדיין מאוד רציתי להבין מי זה!

בעודי מתכתב עם אנשים מישהו סטלן חבר של הבולגרי וגם איתו הסטלן אמר שהוא התקשר אלי מתישהו וכל מיני... ואז נדרכתי ושאלתי מה המספר שלו למרות שדי זכרתי שיש לי אותו באנשי קשר... ולפתע אני באמת לא מוצא אותו באנשי קשר ואז אני פשוט לא מאמין איזה מספר הבן !@@$!^$^@!564#!!@ הקטן כותב לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני פאקינג ארצח אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ולמי שלא הבין... זה היה הוא והמספר שלו... הכוונה הייתה אחרת לגמרי... לשאול אם בא לי לצאת, הם יצאו די ברגוע ודי קרוב לבית סעמק חחחחחח לא הייתי יוצא אתמול בגלל הדודה אבל מהשטות המפגרת הזו נהרס לי רוב הסוף שבוע!!!!!!!!!!!!!

בכל אופן אני מאחל לכולם שקט ורוגע וללא צבא!

(לא רואה לנכון עדיין לפינת הצחוק היום, אז שיהיה לילה טוב.)

סוף.

הגיעו לתל אביב

הפוסט הזה היה אמור לספר רק על כל מה שקרה השבוע ברגיל... אבל לאור המצב... 

נראה איך יזרום... 

יום ראשון או שני, היה גשום מאוד ודי קר יחסית... ואני אחרי עבודה נסעתי לסופר לקנות לחם ושטויות... בחוץ עוד גשום וקר... ואני קונה גלידה!!! חח אנשים הסתכלו עלי בעין עקומה אבל אני כזה חושב...

הם יזכרו בי טוב טוב ביום רביעי!

ביום  שלישי היה לי יום ממש ממש ארוך! בבוקר עבודה, אחרי זה לימודים... ואחרי...

באחד הימים החבר הקצין לשעבר הזמין אותי בפייסבוק לארוע מעניין ומשונה יחסית שהתרחש בבאר (מה ההבדל בין פאב לבאר?) כלשהו די לא מוכר באזור שהוא לא הכי משהו נחשב לדעתי...

נגיד את זה ככה זה לא אזור שהייתי רוצה להסתובב בו מאוחר בלילה עם המחשב נייד עלי.

עד כאן זה נשמע כמו ארוע שאני בהחלט לא רואה סיבה להיות בו... אבל כאן כל הקטע... הנושא הוא פריצות WIFI! וזה שינה הכל!!!!

בהתחלה לא ידעתי לגמרי אם אלך כי פחדתי שאצטרך לעשות את הדרך מהאוטובוס עד המקום, לבד ועוד בגשם...

אבל למזלי הכל היה שונה...

שלחתי הזמנה לזה גם לכל מיני חברים אחרים שמתעניינים בנושאים כאלה. למרבה ההפתעה שלא כמו בדרך כלל שקיבלתי בתשובה תירוצים או כלום... הייתה היענות!

בעבודה כמה מהחברים התעניינו ואפילו מישהי שלא חשבתי שתתעניין והיא תכננה לבוא, בלימודים גם כמה רצו לבוא...

בסוף יום שלישי מהלימודים נסענו עם חבר אחד באוטו שלו לשם ובדרך החבר הקצין וחבר מהלימודים התקשרו שהם שם...

הבחורה מהעבודה אותו יום כבר בבוקר אמרה שהיא אולי באה, בסוף יום עיזבו אני עייפה וזה וזה... חחחחחחחחחחחחחחח

בכל אופן הגענו וכשנכנסנו זה היה פשוט הזוי... פשוט כאילו אני בתוך סרט! באר מלא גיקים רובם עם מחשבים ניידים עם בק טראק פעיל ועל הרגע הראשון קלטתי שתי אלפות! (כרטיס רשת מפורסם וידוע המיועד לפריצות)

כשנכנסנו וכולנו נפגשנו נתקלתי במצב שמעולם לא נתקלתי בו ולא ידעתי איך לעבור אותו... אני מניח שבצורה גרועה או טובה הצלחתי... כלומר, אספתי איתי 3 חברים כשאף אחד מהם לא מכיר את השני... אז לראשונה יצא לי להכיר בין אנשים סוג של... כלומר להציג אותם אחד מול השני כזה... זו הייתה תחושה מוזרה אך לא רעה... 

היה כבר עמוס שם והתקשנו בהתחלה למצוא מקום ישיבה... ואז התישבנו וקלטתי שאנחנו יושבים בדיוק בקידמת הבמה וצמוד אלי המחשב נייד Alienware מפלצתי שמחובר למקרן של ה"מרצה"

טוב אני לא אתחיל לספר את כל ההרצאה כאן אבל הוא הסביר על דברים הקשורים לפריצות WEP, WPA ו... WPS!

ה WEP כבר היה ערב שאספתי בשכונה את כל הסיסמאות לכל הרשתות...

WPA ניסיתי פעם אחת אך לא זוכר את התוצאות... אחרי ההרצאה יש לי יותר ידע איך לעשות את זה בהחלט...

WPS... האמת... מעולם לא חשבתי לעשות את זה משום מה! זה אמור להיות מאובטח לפי השם ונורא נוח לחיבור מכשירים מבלי לגלות את הסיסמא המקורית... אכן נוח... אבל תמיד הבנתי שהדבר הזה לא בטוח... ובאותו יום הבנתי עד כמה! כלומר זה 5 ספרות של סיסמא כשזה רק ספרות, סיפרה אחת היא סוג של ידועה מראש אז נשאר 4 ספרות... שזה כלום!!! בקיצור גג שעתיים... גיליתי כמה דברים באמת מעניינים שם בהרצאה שאני אנצל פה ושם...

לצערי ההרצאה בסופו של דבר הייתה מיועדת לאנשים שיודעים איך לבצע את הפריצות לרוב, יש להם הבנה וידע ברשתות... וזו ההעמקה...

אז כן יש לי טיפה ידע וניסיון בפריצות שהם לא משומנים בגרוש! מצד אחר אני בדיוק לומד סיסקו אז כל מה שקשור לרשתות זרם מאוד... אבל כאן זה נגמר!!

הרצאה קצרה יחסית לדעתי ולא מספקת את כל המידע הרצוי... זה בערך מה שגם אמרתי בסוף למישהי מהמכללה שאירגנה את כל זה שעברה וביקשה פידבקים... אמרו שכנראה יהיו עוד כאלה ואני ממש מצפה לזה...

אחרי ההרצאה עצמה הם הכינו מראש 2 רשתות, האחת WEP השניה WPA בכדי שכולם יוכלו לנסות עליהן את הנלמד...

בהתחלה כלל לא הוצאתי את המחשב והסתפקנו במחשב של החבר מהעבודה, הבעיה שאיש לא זוכר בעל פה את הפקודות וגם אני לא... שלא נדבר על סוויטצ'ים של פקודות... אז ניסינו איזה כלי GUI... זה לא הלך ממש בהתחלה... ניסינו את ה WPA ולאחר כמה זמן היא פשוט נפלה! קרסה! עברנו לWEP ואנשים פה ושם כבר התפזרו... משום מה זה לקח המון זמן ולא הלך טוב, בנתיים פתחתי את המחשב נייד שלי והתחלתי גם לנסות... אבל החלטתי שאני לא משתמש ב GUI אלא מנסה רק עם פקודות... לאט לאט עם הכלים שהכרתי הצלחתי להגיע למה שאני צריך ולהתחיל לסרוק והכל... אם הייתי מתחיל לפני הייתי משיג את האחרים אני מניח... אולי...

בנתיים הצלחנו להגיע לסיסמא במחשב של החבר מהעבודה... זה יצא ממש נחמד...

בנתיים...

העסק בדרום התדרדר עם עזה וכל זה... 

יום חמישי כבר התחלתי לשמוע שהם הגיעו לראשון לציון... ברגע שהבנתי שהם אכן הגיעו קלטתי שמשם זה תל אביב והעיר שלי גם!

בעודי נוסע באוטובוס הביתה... כשאימא שלי חזרה עם הדודה שמאמריקה מים המלח... לפתע זה התחיל... האזעקה הנוראית הזו!!! מצד אחד היה לי תחושה כבר שזה יגיע... מצד שני זה לא ממש הופנם לי בראש וגם אזעקת צבע אדום אמורה להשמע אחרת בדרום... בכל אופן כולם יצאו מהר מהאוטובוס (הנהג נראה לי נשאר האידיוט!) קלטתי שמהאוטובוס שנסעתי בו יצא גם חייל של חיל האוויר מבסיס בדרום... הבן אדם אמרתי לעצמי מנוסה בדברים האלה ומכיר, אני כבר לא כזה זוכר... אז רצתי אחריו, בקיצור נכנסנו כולם למעין אולם כזה או מסעדה לא יודע מה זה... ואז קלטתי שאני במקום ממש לא טוב! במקום שהחמאס מאוד היה רוצה לפגוע שם... אחרי שכולם התחילו לצאת התחלתי ללכת לכיוון תחנה הבאה וכמה שיותר רחוק מהמקום ההוא ומהר... נסעתי משם ובדרך הייתה עוד איזו הפגנה מפגרת... עיקב אותי מספיק ועוד בשישי על הבוקר יש לי מבחן ראשון פנימי בקורס הזה ואני ממש בקושי למדתי... בבית לאחר כל מיני שיחות, מלא טלויזיה ועוד כל מיני... התחלתי קצת להתכונן... לא הייתי אומר שהתכוננתי ממש טוב...

היום לבסוף עבר מבחן די לא רע... הציון היה די טוב דווקא...

בדרך הביתה... שוב בהיותי באוטובוס בדרך... שוב אזעקה הייתה... בקיצור שוב יצאו כולם רצו להסתתר ואני כמו אהבל ואולי לא רצתי אחרי מישהי שנכנסה לאיזה בניין! נכנסתי גם בריצה במדרגות וקולט שזה בית של ערבים בכלל... הם כולם רצו למעלה ואני נשארתי באמצע כי למעלה הרי גם לא נחשב בטוח... היו שם ילדים ערבים שרצו גם והתחיל לבכות ולפחד... בחיי כאילו מה נסגר מי נגד מי פה בכלל????

אחרי כמה זמן שוב יצאו כולם והמשכתי הביתה...

עכשיו אני יושב פה כותב וסתם כל מיני... לפתע צלצול בפלאפון! מספר שלא רשום אצלי! כבר מאוחר... אני לא עניתי אבל אני מפחד שזה הצבא! כולי תפילה שלא!! כבר התקשרו שוב מאז... מקווה לגלות שזה מישהו טעה במספר או סתם מישהו שניתקתי איתו קשר והעפתי מהאנשי קשר... ממש מקווה שלא הצבא... אין לי כוח שוב לזה לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נקווה לטוב... יום ראשון צריך להיות לי רעיון עבודה כלשהו... זה יהרוס הכל אם יקראו לי... לא רוצה!! ימך שמכם הערור!

סוף.

No Ordinary Family

אז בסוף אתמול לא ראיתי סרט, יותר מדי חוסר נוחות.

לאחרונה סיימתי לראות את הסדרה "The War at Home"  וכהרגלי עברתי לסדרה אחרת, אחת מאלו שכבר נמצאות לי במחשב.

הסדרה מתחילה במשפחה רגילה. אבא שאוהב את משפחתו ורוצה את הביחד, אימא ששקועה בריירה שלה ובקושי משאירה זמן לחיים מחוץ לעבודה, בת בגיל הטיפש עשרה ובן קצת קטן מהבת שהוגדר כבעל קשיי למידה ולא מצליח כמעט בכלום...

האב לוקח את המשפחה די בכוח לחופשה, אף אחד מלבדו לא היה מעוניין בחופשה הזו. המטרה הייתה לעשות שוב משהו כולם ביחד במשותף ולצלם תמונות שיהיה נעים להזכר אחר כך. לחופשה הם טסים במטוס פרטי קטן ובמהלך הטיסה נכלאים לסופה חזקה מאוד.

הסופה גורמת למטוס להתרסק במים. בנס כל המשפחה ניצלת מלבד הטייס.

המשפחה מנסה לחזור לחיים רגילים ומנסים להיות יותר ביחד. אך במהרה, הם מגלים שהם כבר לא בדיוק המשפחה הרגילה...

האב שעובד בתחנת משטרה ומצייר קלסטרונים מעדויות של עדים קופץ בדחיפה לעבר ידידתו בעבודה על מנת למנוע מכדור יריה לפגוע בה ומגלה משהו שהוא לא מסוגל לעכל, הכדור אצלו ביד מרוסק לחלוטין כאשר הוא ללא כל פגע.

האם ממהרת להגיע מהעבודה לפגישה כלשהי ויוצאת בהליכה מהירה משם כשלפתע היא מוצאת את עצמה רצה מהר יותר מכל דבר קיים אחר ותוך רגעים מוצאת את עצמה רצה בין רכבים בכביש מהיר כשכולם נראים לה כעומדים במקום.

הבת הנאיבית בתחילת משחק כדורסל בבית הספר נתקלת בריב קטן עם מישהי על בחור, כאשר לפתע היא שומעת ממנה משפט אך מבלי שהיא תזיז את שפתיה, רגע לאחר מכן מתחיל המשחק ולפתע, היא שומעת מחשבות של כולם! כל מי שסביבה.

והבן? יושב בשיעור מתמטיקה כשהוא כלל לא מנסה כבר להתמקד בחומר כי הוא מבין שזה חסר טעם כשהוא עם קשיי למידה... אך לפתע, הדרכים ההסברים והפתרונות מופיעים מול עינין כאילו משלימים את כל מה שחסר על הלוח והוא מוצא את עצמו מבין הכל.

מלבד המשפחים יש שני חברים צמודים למשפחה שבמהרה לומדים על סודות משפחת פאוול גם הם ומנסים לאורך הדרך לעזור להם ולשמור על הסוד.

אם חשבתם שזה הכל, אז אתם טועים ובגדול! אנשים אחרים אשר מגלים את הסוד, אנשים אחרים עם סודות משלהם, כאשר מאחורי כל זה כפי הנראה מסתתר משהו הרבה יותר גדול...

הדמויות:

האב, ג'ים פאוול (Michael Chiklis) - אומן במקצועו, אך צייר קלסטרונים בתחנת משטרה בתפקידו. אוהב את משפחתו ובעל לב טוב ואוהב.

הכוח שלו הוא חוזק פיזי! מה שמאפשר לו להרים חפצים כבדים, חסיונות מיריות, קפיצות לגובה ולמרחק (מה שהוא יגלה בשיטה הכואבת).

את כוחו הוא מנצל בכדי לנסות ולהילחם בפשע אך לרוב נפגע מכך או שאחרים נפגעים.

האם, סטפני פאוול (Julie Benz) - מדענית ראשית שמבצעת מחקר על צמח עתיק מאוד בעל תכונות מיוחדות מאוד, צמח זה ימצא בהמשך קשור מאוד לכוחות המשפחה.

הכוח שלה זה מהירות, היא יכולה לרוץ מהר מאוד ממקום למקום ולעשות דברים במהירות רבה מאוד. 

את כוחה היא מנצלת לרוב כדי להספיק את כל מה שלא הייתה מצליחה לפני, מפנה זמן לילדיה ולמשפחה ואף להתנדבות.

הבת, דפני פאוול (Kay Panabaker) - ילדה נאיבית בגיל ה16 בעלת חיים די רגילים כמו כל נערה מתבגרת שמתעסקת בבחור שעליו היא דלוקה וחברויות כאלו ואחרות.

כוחה הוא טלפטיה, או לפחות קריאת מחשבות. בשלב מסוים היא מגלה שמעבר לקריאת מחשבות יש עוד תוסף לזה שהיא מסוגלת לעשות.

את כוחה ברוב הזמן היא מנצלת בכדי לגלות את האמת הנסתרת ועל מנת להרשים את הבחור האהוב עליה מה שכל פעם עולה לה די ביוקר מחדש (יש מקרה שהם יוצאים לאכול סושי! זה אחד המצחיקים!)

הבן, ג'יימס "ג'יי-ג'יי" פאוול (Jimmy Bennett) - הילד בן ה14, הילד הפשוט בכיתה שלא מעניין אף אחד ולא מתעניין בשום דבר ולרוב רק בעל חבר נחמד אחד, הילד בעל קשיי למידה לטענות בית הספר... הופך הכל לאחר מכן.

את כוחו הוא מגלה מאוחר מאחרים ומשתדל בהתחלה לשמור אותו בסוד.

הכוח שלו הוא סוג של מחשב על, הוא מסוגל ללמוד ולהבין מהר מאוד בלי כל בעיה כל דבר. בהתחלה הוא מנצל את כוחו רק ללימודי מתמטיקה, אך במהרה הוא מגלה שלכוח הזה יש הרבה יותר שימושים ממה שהוא חשב והוא מוצא המון דרכים לנצל זאת בכל מיני תחומים.

ג'ורג', חבר של המשפחה (Romany Malco) - עורך דין במקצועו וחבר טוב הרבה שנים של ג'ים האב, הוא מצמיד לג'ים את המטרה להיות גיבור על ואף בונה אצלו במקלט חדר בקרה שלם בכדי לאתר פושעים ופשעים במהרה ולעזור לג'ים להלחם בהם. בזכות מקצועו, בהרבה פעמים הוא מוציא את ג'ים מהבוץ.

קייטי, חברה של המשפחה (Autumn Reeser) - תמצאו לי בחורה שניראת בדיוק כך, בגילי ובגובה שלי בדיוק עם אופי כזה ומצידי מחר אני נותן לה טבעת!

גם היא מדענית כמו סטפני והיא גם העוזרת הצמודה שלה. היא עוזרת המון לסטפני וגם לילדים. בשבילה סטפני היא כמו האלילה שלה. קייטי עצמה היא כמו גיקית מגניבה ומחפשת להכיר מישהו, לבסוף מכירה מישהו שאולי לדעתה הוא הגבר המושלם אבל... לו יש מטרות וסודות שונים לחלוטין.

(סורי, התמונה הפשוטה של IMDb לא ניראתה טוב אז הייתי חייב למצוא תמונה טובה יותר בשביל הבחורה הכי יפה בסדרה)

לסיכום: בטח שמתם לב כמה הסדרה מזכירה מאוד מאוד את הסדרה האמריקאית Heroes, זו אכן דעתי וכמה שהסדרה ההיא הייתה טובה וזו כל כך שונה בכל זאם אני חייב לציין שהסדרה ממש מעניינת וטובה לטעמי. הפקה נפלאה באמת והשחקנים לדעתי גם מעולים (או קייטי... חח) הסדרה יצאה ב 2010 ונמשכת רק עונה אחת (אין לי מושג עדיין אם ככה היא נגמרת או שהפסיקו אותו) הסדרה מונה 20 פרקים.

מאחל לכם שתהנו מהסדרה.

אז, מעניין לדעת, איזה מהכוחות של המשפחה אתם הייתם רוצים? אני... למרות שכולם מלהיבים, הייתי הולך ללא ספק על הכוח של ג'יי-ג'יי. אני מניח שהייתי עושה איזה כמה תארים עם זה וממציא כמה דברים חדשים בכדי לעשות איזה סטארטאפ או משהו... וכמובן שהייתי מנסה בעזרת הכוח הזה למצוא איכשהו את האחת או לפחות להבין יותר בנות.

קישור ל IMDb

קישור לוויקיפדיה

קישור לוויקיפדיה בעברית

טריילר לסדרה:

ומסתבר שיש פרק ראשון מלא ביוטיוב (הפרק מתחיל קצת מאוחר יותר ולא ישר בהתחלה):

סוף.

The Sorcerer's Apprentice

הפעם לשם שינוי מדובר בסרט פנטזיה, הייתי אומר קצת סגנון של הארי פוטר אבל אני עצמי לא ראיתי ולא קראתי ממש הארי פוטר (לא אהבתי) אז מי אני שאגיד?

אי שם בעבר הרחוק מכשף גדול בשם מרלין (James A. Stephens) בוחר לו שלוש יורשים אשר ימשיכו וילחמו מול מכשפת מרושעת בשם מורגנה (Alice Krige). אך אחד המכשפים, הורבט (Alfred Molina) מחליט לבגוד בהם ולחבור למורגנה.

המכשפת השניה ורוניקה (Monica Bellucci) כולאת את מורגנה בעזרת כישוף בתוך עצמה ביחד עם נשמתה. בעודה מורגנה מנסה להשתלט ולהרוג את ורוניקה מבפנים, המכשף השלישי באלווזור (Nicolas Cage אמרת סרט טוב?) עוצר אותה וכולא אותה בתוך בובת כשפים (שנראית בדיוק כמו מאטריושקה רוסית) אך ביחד איתה כמובן את ורוניקה, בנוסף הוא כולא על הבובה את הורבט. מרלין מטיל על באלווזור כישוף שימנע ממנו להזדקן ומצווה עליו לחפש ברחבי העולם אחר ילד שיוכל להיות המכשף האחד שיוכל להביס אחת ולתמיד את מורגנה.

במהלך השנים וכל הניסיונות לא הצליח באלווזור למצוא את האחד. אך בשנת 2000 הגיח ב"טעות" ילד בשם דייב (Jake Cherry) לחנות של באלווזור אשר במהרה הוא מגלה שהוא האחד.

באלווזור מבקש מהילד לחכות לו ולא לגעת בכלום בזמן שהוא מביא את ספר הכשפים בכדי להתחיל ללמד אותו.

הילד בנתיים מתעסק קצת עם חפצים ומפיל את הבובה המכושפת וכך משתחרר הורבט.

ברגע שבאלווזור חוזר מתפתח בינהם קרב במהלכו הילד בורח ומפיל את הבובה בדרך, בנתיים שני המכשפי נקלעים שניהם בתוך כד עתיק.

כ 10 שנים לאחר מכן, דייב שכבר לא ילד (Jay Baruchel) סטודנט בפיזיקה ומתעסק הרבה עם סלילי טסלה. בחור פשוט שחי עם שותף ועדיין מתמודד עם ה"בעיה נפשית" שהחליטו שיש לו לאחר סיפוריו על מה שקרה בחנות ההיא. בזמן הזה שני המכשפים מצליחים להשתחרר מהכד ובמהרה מגיעים כמובן גם לדייב במטרה לאתר את הבובה. באלווזור מתחיל ללמד את דייב כשפים אך דייב מפשל המון ולא בדיוק מעוניין בכל העסק במיוחד כשלפתע הוא פוגש בבחורה שבה היה מאוהב עוד 10 שנים לפני כן, בקי (Teresa Palmer), ומנסה לסדר איתה את היחסים. כשהדברים מסתבכים דייב מנסה לעצור את מורגנה והורבט בעצמו. כמובן הוא מבין שברמת הידע והניסיון שלו בכישוף אין לו כל סיכוי אך הוא מביא לעזרתו את המדע והפיזיקה וכמובן, את הטסלות!

כמובן שכאן אעצור. אינני מעוניין לספר את כל הסרט כי זה יהיה משעמם לראות אותו. אבל אם סיפורי פנטזיה בסגנון הזה נשמעים לכם לא רע אני בהחלט ממליץ על הסרט. אני חשבתי שאני אראה כאן סרט ילדותי ומעפן אבל באמת שלדעתי הסרט מאוד יפה ונחמד. אהבתי מאוד ואני כרגע מרגיש כמו איזה מסקר מאתרי סיקורים מקצועיים וחסר כאן משהו... נראה לי אני צריך להכין סולם משלי מ 1-10 או משהו ולדרג את הסרטים... אולי בסיקור הבא אתחיל להוסיף אך הסרט הזה בהחלט מתוך 10 נראה לי יקבל אצלי כ 8.

אתן לכם הצצה לסרט לקטע יפה שמאוד אהבתי, הוא גם יסביר את הקשר השיר ששמתי בפוסט הקודם שהיה כרמז לסיקור הזה :)

משהו ממש קסום בסצינה הזו, עיזבו שזה די רומנטי, גיקי, מוזר אולי... משהו פה ממש יפה לטעמי... אני די מכיר סלילי טסלה (הנדסאי חשמל אחרי הכל, וזה גם נושא מרתק מאוד) אז אולי יש לי סיכוי לסצינה דומה בחיים האמיתיים עם מישהי? חח...

מקווה שהסיקור יגרום לכם לראות את הסרט ויעניק לכם את ההנאה שהוא הצליח להעניק גם לי. אשמח לקבל תגובות וכו. ואם אהבתם את זה אשמח אם תוכלו בבקשה להביע את התמיכה שלכם גם בלחיצה על אחת הפרסומות בצד הפוסט או מתחתיו וכמובן, רק בתנאי שיש פרסומת אשר מעניינת אותכם (גוגל מספקת המון כאלו)

הטריילר:

קישור ל IMDb

קישור לוויקיפדיה

קישור לוויקיפדיה בעברית

סוף.

בדרך לנתב"ג עוצרים בקניון (לא טס הפעם)

הזמן הול לו, ואני? לא ברור...

שוב הפסקתי לדבר עם אחד שהיה איתי בצבא, הפעם נשבר לי ממנו לגמרי אז יצאתי עליו לגמרי והאמת אני מרגיש לא רע עם זה חח. הוא באמת היה בן אדם מעפן ונוראי, אני דווקא די הסתדרתי איתו לרוב... הוא התכתב גם כן עם סולמית תקופה מסוימת וגם שלח לה פרחים ליום הולדת ובאמת התחלתי לחשוב שזה יתפתח למשהו (לא שהיה לי בעיה עם זה). פעם אחת רשמתי בתגובה על איזו תמונה או משהו משהו שדי העליב אותו, בעיקרון זה היה בצחוק וגם הוא עשה את זה וכזה בסבבה לא משהו במטרה לפגוע... אבל הוא יצא מדעתו... לא יודע למה בכלל אבל ביקשתי סליחה והכל אבל הוא המשיך בשלו, טוב מה אני אעשה? שיעשה כרצונו. אחרי זה אחרי  כמה חודשים טובים הוא החליט שהוא כן רוצה לדבר איתי... לא היה לי התנגדות אבל לדעתי שאני לוקח את זה בערבון מוגבל... אחרי כמה זמן הוא התחיל לאחרונה להגיד לי מה אני לא כותב לא רושם לפחות שלום שואל לשלומו כמו איזו בחורה... הסברתי לו שלאחרונה אין לי זמן כמעט בכלל, עבודה לימודים רופא שיניים וכל זה... וגם לרוב כשאני כן מגיע לפייסבוק הוא לא און ליין והוא עצמו לא רושם...

בכל אופן במהלך השבוע אחרי איזה יום כתבתי לו אך הוא לא ענה. אתמול הוא כתב לי הודעה לא קצרה על כך שאני כזה וכזה לא מתעניין לא זה ולא זה... שוב הסברתי לו שאין לי פאקינג זמן אז הוא החליט שהוא יוצא עלי...

אבל כתב לא את מה שאני אלא בדיוק את מה שהוא עושה האהבל הזה... אז שלחתי אותו נאחוי הרחק הרחק ושלא אשמע ממנו לעולם כי נראה לי אם אני פוגש בו אני דופק בו מכות רצח באידיוט הזה...

בכל אופן, כבר קרוב לחצי שנה שהוא הפסיק להתכתב עם סולמית בלי שום סיבה מובנת... וכמה שהיא ניסתה לחזור לדבר איתו ורדפה אחריו, כמה שאני ניסיתי להשלים בינהם הוא פשוט סתם בלי סיבה לא רצה לדבר איתה...

אתמול, כ 2 דקות אחרי ששלחתי אותו נאחוי ואחרי שדיברתי על כל מה שקרה עם סולמית גם במקביל, הוא לפתע התחיל להתכתב איתה!!!!! זה היה אחד הדברים הכי צפויים ומפגרים שיש! חחח

בנתיים היא משחקת איתו את המשחק מתכתבת איתו כרגיל חח אבל בחיי זה היה מצחיק.

היום דיווחו בתחזית שיתחיל גשם סופות מבול ומה לא... פשוט הבטיחו מיני סנדי כאילו...

זילזלתי בכל זה בטירוף... אבל היום בשעה 5:30 בבוקר בערך קפצתי מהמיטה מרעש אדיר של רעם חזק מאוד! פאק זה היה בהחלט חזק... ניסיתי לישון עוד וכשקמתי ללימודים זה כבר היה טפטופים מעפנים!

אחרי הלימודים הייתי צריך ליסוע לנתב"ג לפגוש את הדודה מאמריקה... הבעיה שהיה מוקדם מדי אז היה לי כמה ברירות... או ליסוע הביתה לזרוק את התיק והכל לשבת 5 דקות וליסוע, או ליסוע מהלימודים ישר לשם ולהיות בנתב"ג מלא זמן להשתעמם...

או למצוא תחנת ביניים!

המיקום הכי אסטרטגי היה קניון עזריאלי, גם קניון למקרה ויהיה גשם אני בפנים, גם אני מסתובב בכיף, גם תחנת רכבת יש שם, גם הגעה קלה ומהירה מהלימודים וגם אפשר לעצור לראות פלאפונים.

כשיצאתי מהלימודים הלכתי לתחנה ולאוטובוס עם חבר שגם נוסע באוטובוס הזה הביתה, ואז כזה איכשהו הוא הצטרף אלי. זה היה נהדר! לא הייתי שורד שם כל כך הרבה זמן לבד נראה לי... שמעו! המקום פשוט היה מלא!!! לא סתם מלא, אלא מלא בבנות יפות!! הסתובבנו צחקנו דיברנו וכל מיני... לא כזה ממש התעמקתי בפלאפונים... טוב נו... כרגע יש רק 2 מועמדים שהם בארץ...

הבעיה שכל היום הזה בנוסף היה מלווה לי בזוגות מתנשקים סביבי, בטיול עם הכלבה בערב, בקניון מלא, ברכבת, בנתב"ג... זה די מבאס כזה...

אבל בנתב"ג... כשחיכיתי לדודה... פתאום יצאה שם מישהי... עיניים מלוכסנות... פשוט... אאו!!!!!!!!!!! מדהימה... העיניים והראש הלכו אחריה כמו איזה מצלמת מעקב... ומשהו במוח אומר לי... "אתה לגמרי לא בזווית לראות איפה הדודה! אם היא כרגע עוברת שם אתה מפספס בדוק!"

אבל דודה שלי... היא תצא אחרונה! חחח....

משם הביתה נסענו במונית כרגיל... הפעם נפלנו על איזה נהג מרוקאי צעיר כזה... אוף! 

עם מרוקאי צריך לפתוח שיחה... שאל אותי אם אני מעדיף מחירון או מונה... שאלתי כמה יוצא במחירון, גם את זה הוא לא ידע להגיד! התקשר למישהו לברר... ההוא הוסיף תעריף שבת וכל זה וזרק שם איזה 200 ומשהו עם מזוודה... עשיתי את הפרצוף וויכוי קל וקצר הוריד אותו לפחות ל 190 שזה המחיר בערך שהיה פעמים קודמות... בחיי זה מעצבן! בכל אופן שיהיה...

הפעם דודה שלי תישן אצלנו, אין יותר את סבתא שאירחה את כולם והכינה שולחן והכל :-(

ואצלנו יש רק מקום נוח אחד וזה החדר שלי! קיצר אני ישן איפה שישן... הבעיה היא שאין לי את הנוחות שלי לגשת מתי שבא לי למחשב... אז כן יש לי את הנייד אבל לשים אותו בסלון על שולחן לא נוח, כשמסביב כולם עוברים הרי ואין לי פרטיות בכלל (לא שממש יש לי בחדר). היה יכון להיות לזה יתרון! אני בסלון עם הנייד, מחבר אותו לטלוויזיה ויש לי VOD מושלם לחלוטים באיכות טובה ונוחות מעולה! הבעיה שהכניסה הכי מתקדמת וגם היחידה שיש בטלויזיה זה RCA (הבננות אדום לבן צהוב) ולי יש רק יציאת HDMI!!! (כאן עוד סיבה שרציתי לתקן את הנייד הישן...) ככה זה יהיה עד יום ראשון כי אז הן נוסעות לים המלח, ואז הלילה בין חמישי לשישי...

ואני בנתיים? שוב יש נתק עם אנדרי וחברתו... לא כזה משנה לי חוץ מזה שאימא שלי מעוצבנת על זה... אבל מה שכן מפריע לי זה שאני מתגעגע לסושי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טוב תקשיבו אני צריך את עזרתכם והמלצותיכם...

גם לגבי הפלאפון אבל לא ממש זה כרגע...

יש לי כרטיס מתנה על 400 שח לרשת באג! אני יודע, רשת יקרה והכל... אבל הכרטיס הזה עד סוף 2012 בדיוק ואני צריך לבזבז אותו... אני לא יודע מה לקנות... יש דברים שאם מוסיפים אצלם עליהם הנחה של 400 שח הם שווים את זה ויש כאלה שגם אחרי הנחה לא כזה זולים כמו במקומות אחרים...

אז מה לדעתכם אפשר לקנות? הנה מספר דברים שחשבתי עליהם אבל אף אחד לא קונה אותי לגמרי:

* אם אני מחליט לקנות גלקסי נקסוס הוא יוצא אצלם הכי זול בארץ.

* מסך מחשב, יש לי עדיין 15 אינטש ישן. המקסימום שאקנה זה 23 כי יותר לא נכנס לי בשולחן אלא אם אפרק את החלק העליון עם הארונית שזה באסה

* מסך טלויזיה כלשהו במידה ויש להם שיספק לי גם חיבור של המחשב (גם פה אני מוגבל ופה אין מה לפרק כי יהרגו אותי)

* סטרימר כלשהו מגניב שתומך גם ביציאות ישנות כדי להזרים הכל מהמחשב.

* אוזניות, לא כזה צריך אני מסתפק בפשוטות ביותר שיש לי, ואם אקנה אז לא יודע אם אני רוצה גדולות מאוד או האלו הקטנות שנכנסות לאוזן פשוט משהו איכותי (די חבל לי להשקיע בזה כסף)

אני פתוח גם להצעות אחרות :)

אשמח לקבל עזרה בעניין ובמהרה בבקשה.

חשבתי שיצא פוסט קצר מאוד וזה יהיה התחלה של סיקור חדש אבל הסיקור כבר יבוא בנפרד כי כאן זה רק יהיה מגעיל...

לגבי הסיקור.. רמז קל לסרט שראיתי בסוף השבוע שעבר:

פינת הצחוק כמובן לא שכחתי:

הכלבלב יודע איפה הוא רוצה להגיע

מי זורמת איתי לדייט במסעדה הזו?

רעיון ענק!! חבל לא ידעתי אותו בצבא!

סוף.