זמן שאול

שבוע שעבר די אפשר להגיד נשברתי ושפכתי כאן הכל, הזכיה בדבר שכזה זה לא דבר קל, זה התחיל ממשהו חלומי שכזה שרציתי אבל כעת כשזה בהישג יד אני מבין שעברתי בשביל זה לא מעט וזו רק התחלה, המהלך הגדול אם וכאשר יקרה הוא עצום וכרוך בסיכונים ולהשאיר דברים מאחור...

אם אעבור בעצם אשאיר מאחור את העבודה הדי נפלאה שלי שאני ממש אוהב, אני אשאיר מאחור את כל החברים שכל אחד מהם מבחינתי ממש לא מובן מאליו! אני אשאיר מקום שאני כבר מכיר לטוב ולרע, אני אשאיר את ההורים שמצבם בואו נודה בזה לא הכי בשמיים ו... מה שהכי גומר אותי וקרוב למוריד מהפרק את כל המהלך זה שאני אצטרך להשאיר את הכלבה שלי... היא מבוגרת ורוב הסיכויים שזה לא אפשרי להעביר אותה איתי לשם אם אני עובר, שלא נדבר שכדי לעשות את זה גם אם זה היה קל, אני צריך שם מקום מגורים שיאפשר בכלל החזקת כלב, תקציב להחזיק כלב ואפשרות בכלל לטייל איתה... בהתחלה זה לא יהיה משהו ריאלי כפי הנראה... אני ממש לא יודע מה לעשות עם כל זה...

כרגע זה רק טיסה של כשבועיים אומנם אבל מה הלאה? כל פעם כשאני מנסה סוג של להדליק את עצמי על הטיול הזה בצורה כזו או אחרת ובכלל על האפשרות הזו מישהו או משהו חייב לבוא לנגד עיניי עם יפן ובזה שום דבר שם לא יכול להתחרות...

עוד דברים שחשוב לציין זה שאם אני עובר, אולי פה הידע והניסיון שלי נחשבים כבר משהו מבחינת קריירה... אך מה הם שווים שם? זה משהו שקשה לי להגיד... מעבר לכך, אם כאן פשוט לא הולך לי עם בחורות מכל סיבה שזו לא תהיה, שם מי בכלל תשים לב עלי??? מהגר כלשהו ילדותי שבקושי מסתדר לבד ללא כסף ללא רכב ללא בית ללא כלום! שם זה נשמע כאילו הסיכויים והאופציות גדולים יותר אבל אני חושש שזה הולך לשני הכיוונים במקביל...

מצד אחר, ייתכן שאני מסוגל, יש לי סוג של שנה נוספת להחליט ולנקוט צעדים. בסופו של דבר ביום יום אני רואה סדרות אמריקאיות, אני קורא הכל באתרים שלהם, אני עובד המון זמן באנגלית, אני בא עם ידע וניסיון לא רעים בתחום שאני מאמין שאפשר בכל מקום בדרך כזו או אחרת להצליח, אני בא עם סכום כלשהו של כסף ככה שאולי זה אפשרי גם לרכוש או לשכור מקום לא גרוע לחיות בו ואני לפחות בהתחלה הולך להיות באזור שבוא החזקת רכב פרטי זה רעיון גרוע יותר מהחזקת רכב בתל אביב. ויש חברות בסופו של דבר שכן מתעסקות בהעברת בעלי חיים למדינות אחרות... 

אני לא באמת יודע מה לעשות כרגע... אבל אני צריך להתחיל קודם כל לתכנן טיפה את הטיול הקרוב, לחשוב על השופינג האלקטרוני שלי (בכל זאת, טיול למקום שכזה עם כסף!) לברר איך אני פותח שם חשבון בנק אולי אם שווה לי בכלל, וככה על הדרך לשדרג מעט את קורות החיים שלי ואולי בכל זאת למרות שאני עמוק בפנים כרגע די מתנגד... לשלוח אותם קצת לראות את ההיענות... אם לפחות את כל המהלך הזה הייתי עושה עם עוד מישהו או מישהי...

על כך פנים, לכאן או לכאן, כרגע הזמן שלי נראה שאול...

פינת הצחוק

סוף.

היזהרו מהמשאלות שלכם, הן עלולות להתגשם

החלטתי שהגיע הזמן לספר כאן הכל, כל מה שקורה בחודשים האחרונים איתי והסיבה למה נדחה הטיול השני ליפן...

אני רק חייב להגיד שעד עכשיו אני לא בטוח לגבי מה שאני עושה עם כל זה, האם זה טוב או רע בכלל או האם אני צריך או רוצה את זה...

אז הסיפור מתחיל בסוף אוגוסט 2015, האמת כתבתי על כך שקרה שם משהו, פשוט אותו זמן קרו כל כך הרבה דברים שלא הבנתי כמה זה הולך להשפיע...

סוף אוגוסט בשלב מסוים אמרתי שהגיע הזמן להתחיל בתכנון הטיול השני ליפן, המחשבות הגעגוע והכל עלו לראש, ביררתי לי תקופות אופטימליות לטיול והגיע היום בו נכנסתי כבר בעבודה לאתרי טיסות והתחלתי להשוות... חישבתי את כמות ימי החופש והיה לי תקווה לעשות הפעם איכשהו טיול של 3 שבועות כי כמות המקומות שאני רוצה לבקר בהם ביפן מצריכה מינימום חודשיים נראה לי וזה אם אני רץ ללא הפסקה! בכל אופן הגיע הערב...

בערב נודע לי...

זוכרים איך לפני כמה שנים שמתי לעצמי כמה מטרות? אחת מהן הייתה אזרחות במדינה אחרת, כלומר רשמתי את זה בצורה אחרת נראה לי פשוט מעבר למדינה אחרת לא בטוח...

אז זהו, שמאז שיצאתי מהצבא הבנתי שישראל זה לא ממש המקום בשבילי וגיליתי שהשתתפות בהגרלה לגרין קארד של ארצות הברית היא חינם ונרשמית מהאינטרנט, במקרה זו גם הייתה התקופה של ההרשמה... אז נרשמתי כי למה לא...

מאז המשכתי להרשם כל שנה בערך ואם אני לא טועה זו ההגרלה השלישית שלי...

רק שאותו ערב לשם שינוי... נבחרתי...

אז אם לרגע אתם חושבים שאתם יושבים בבית, ממלאים טופס קצר להשתתפות, מחכים כמה חודשים, מקבלים תשובה על זכיה ואז עד תאריך מסוים פשוט טסים ועוברים לארצות הברית... צער לי לאכזב אתכם אבל זה ממש ממש ממש ממש לא!!!

ראשית הטופס להשתתפות כלל לא כזה קצר ולא פשוט, קפדני מאוד וכל טעות מעיפה אתכם ושלא נדבר על קובץ PDF שלם שמסביר על הכללים לתמונה הנדרשת.

אבל אחרי שנבחרים זה עדיין רק ההתחלה! ברגע שקיבלתם הודעה שנבחרתם, אתם בסך הכל עוברים שלב, הדבר הבא הוא מילוי שאלון... זהו השאלון הכי הכי ארוך שראיתי בחיים שלי של כ 16 עמודים נראה לי, השאלה האם השתמשת פעם בסמים זה סך הכל סימן שאתם כבר לא בדף הקודם שם היא גם נשאלה בנוסח אחר... רק לאחרי המילוי של השאלות תקבלו בסופו טופס כלשהו שצריך לשמור ועליו 2 ברקודים (זיכרו טוב את הטופס הזה, בהמשך תבינו למה) והזמנה לראיון בקונסוליה, ופה בדיוק ההסבר למה ביקרתי כמה פעמים לאחרונה שם...

במהלך הזמן הזה עד הראיון שנקבע לכם, אתם צריכים לעשות כמות לא ממש נורמאלית של דברים...

אתם צריכים לאסוף המון מסמכים!! המון!!! החל מתעודת יושר מיוחדת מהמשטרה, תעודת לידה או הוחכה לתעודת לידה במידה ושלכם נאבדה ע"י הדודה שלכם בארה"ב כי היא בעבר ניסתה להכניס אתכם להגרלה על תקן איחוד משפחות לפני כמה שנים כמו במקרה שלי... מסמכים מהבנק, על נכסים במידה ויש, תעודות בגרות וכל תעודה של כל דבר שלמדתם, תעודת שחרור מהצבא ועוד שאני כרגע לא נזכר ממש... אה תמונות פספורט אבל בגודל שונה מהרגיל...

והדובדבן שבקצפת הוא בדיקות רפואיות... רק שאם אתם לרגע חושבים שתלכו לרופא המשפחתית והיא תדפיס לכם דף נחמד... לא!!! יש כמה מוסדות שהקונסוליה מכירה בהם שרק אחד מהם האמת נגיש לכם אלא אם אתם ברמאללה או עזה... אז כן אתם שוב נוסעים לירושלים לאחר שקבעתם כמה שיותר מראש איתם בדיקה...

הבדיקות כמובן לא חינם והמחיר לא נמוך ומשתנה בהתאם למצב והגיל שלכם... בהגעה לשם אחרי שתבינו לאן אתם צריכים תעברו צילום רנטגן, בדיקת דם, בדיקת רופא והפתעה בסוף...

אז אני החלטתי להתחיל מהדבר הכי נוראי מבחינתי וזה בדיקת הדם, הגעתי לאחות, לא היה תור ואחרי רגע היא קראה לי, התישבתי, זו הייתה קורסא ממש ממש נוחה עם משטח לשים את היד, שמתי את היד וסובבתי את הראש לצד השני כי אני ובדיקות דם זה לא טוב... סגור אגרוף היא אמרה, סגרתי, תפתח, פתחתי... סגור יד... סגרתי את האגרוף, היא אומרת לא, את היד! מסתכל ולא מבין... עברו פחות מ2 שניות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הרגשתי דקירה מזערית לחלוטין והיא כבר סיימה??????????? WTF!!! חזרתי אליה איזה פעמיים אותו יום להגיד תודה!

בכל אופן רנטגן כמו כל רנטגן והרופא זה סטנדרטי גובה משקל מקשיב דופק לב וכאלה עוד כמה בדיקות תחקור קל ואז.... לראשונה הצבא שימש יתרון וחסך לי חיסון! זה איזה חיסון שמקבלים כשמתגייסים נראה לי טטנוס, אז הוא חסך לי אותו כאן ונשאר 2 חיסונים! משם הוא מביא לכם מרשם איתו אתם הולכים למרפאה ליד (חתיכת עסק עשו שם!) וקונים את החיסונים האלה בעוד כסף!!! איתם אתם חוזרים למעלה לאחות אחרת ומקבלים את החיסונים... משם אתם חופשיים הביתה... פאקינג 3 ימים לפחות התנדנדתי כאילו אני מכוכב אחר בגלל החיסונים האלה!!! 

משם הכל ממשיך, הזכרתי מקודם שכל המסמכים שאספתם צריך לדאוג לתרגום רשמי באנגלית???!!! עוד כסף!!!!

הבדיקה הרפואית שלכם נקבעת בצורה כזו כדי שהתוצאות יהיו מוכנות לקחת אותו בוקר לפני הראיון, אם אתם רוצים לעמוד בזמנים אתם תצטרכו אותו יום לטוס ברכב שלכם מהמקום בדיקות לראיון או במוניות!
למזלי הבדיקות שלי היו מוכנות לפני אז נסעתי פשוט שבוע לפני גם בשעה מכוונת מוקדמת כדי לוודא שאני מסוגל להגיע בזמן לראיון ולא צריך להתקמבן לישון איכשהו שם או משהו...

התוצאות אתם לא פותחים!! פשוט לא!!! 

ואז מגיע יום הראיון, אתם באים לרשות הפלסטינ... אה זאת אומרת קונסוליית ארצות הברית שרובה מורכבת מערבים מסתבר. מגיעים בזמן כה? ואז מחכים שעה וקצת שהם אכן יגיעו בעצמם!!! משם אתם מחכים בתור עד שמאשרים לכם להכנס ובכניסה השומר יבדוק לכם (ידפוק הצצה) לתוצאות הבדיקות ואז יכניס אתכם.

בבניין היפה בפנים תעברו בדיקת בטחונית מגוחחת (כבר אמרתי מי הרוב שם!) תשאירו כל מוצר אלקטרוני שם כולל טלפון!

משם תמשיכו לבניין אחר ותחכו בתור קצר מאוד לאחד החלונות שם דרך רמקול ששומעים בכל הבניין ידבר אתכם ה... אני לא בטוח הוא נחשב קונסול או נציג של קונסול אבל בכל מקרה קרוב לוודאי שקונסול ארצות הברית בכבודו גם לא יראה את עצמו... בכל אופן כבודו יאסוף מכם את המסמכים ושאל כמה שאלות בסיסיות בקטנה סתם ואז יתן לכם דף קטן איתו אתם הולכים לעוד תור למה? ניחשתם נכון!! לשלם כסף!!! יאי!

אחרי זה יגיע הזמן המדהים הזה לדבר עם הקונסול עצמו (לפי מילותיו של הבחור מקודם) בעצם אתם תיגשו לחלון זהה בצד אחר, שם יהיה בחור או במקרה שלי בחורה דתיה, ידברו אתכם אנגלית (היא דתיה וגרה בארץ, מניאק אם היא לא יודעת עברית) זה הראיון שלכם! היא תשאל אתכם קצת דברים ואם תהיו אמיתיים ונחמדים זה אמור להגמר מהר וטוב, זה בערך מה שהיה אמור להיות אצלי רק ש...

היה חסר לי כמה מסמכים וזוכרים את התמונות בגודל לא סטנדרטי? לא ידעתי שהגודל שונה! אז טכנית אם אצלכם הכל בסדר יקחו מכם את הדרכון ואותו תקבלו חזרה כבר בדואר עם ויזת הגירה...

אבל אני... היא אמרה שהיא תנסח לי מכתב עם כל המידע ומה חסר ואז יקראו לי...

אחרי כמה דקות (מכתב גנרי שקרוב לוודאי מוכן מראש) קראו לי לחלון תחת ספרה כלשהיא... לשם הדוגמא נגיד 14, אני מסתכל על כל הבניין!!! יש 13 חלונות!!!!! (עכשיו אני נזכר בזה ואני מתפקע מצחוק אבל שם זה לא היה מצחיק!)

אחרי שהשתגעתי לרגע ניגשתי לאישה מהחלון הקודם לעזרה, מסתבר שאחרי כל החלונות יש דלת, מהדלתות האלה שנראות כמו לשימוש הצוות בלבד... בקיצור אני פותח את הדלת ואם לא האווירה בפנים הייתי נופל מצחוק!!!!!!!!!!! 

בפנים, יש חלון עמוק יותר מעליו רשומה הסיפרה 14... FUCKING BRILLIANT ENGINEERING! 

בכל אופן... בחלון העמוק הזה עומדת מאחוריו לשם שינוי בחורה יפיפיה עם קול ממש חמוד ואמריקאי (אנגלית כמובן) וסביבה דגלי ארצות הברית שנראים כאילו עכשיו הוציאו מהניילונים, ממש יפה בקיצור, אני חושב שאפילו הבגד שהיה עליה השתלב טוב עם הדגלים...

היא הגישה לי את המכתב שניסחה הקודמת, דיברה איתי בקצרה בצורה ממש יפה והסבירה שאני צריך להגיש את כל המסמכים החסרים דרך הדואר ואז אחרי שהכל יגיע ויהיה בסדר הם יבקשו שאשלח את הדרכון. היא גם נתנה לי לשאול שאלות למרות שלרוב התשובה הייתה לפנות במייל למידע מדויק...

ומשם הביתה...

אה כה, אתם חושבים שאת שאר המסמכים תשלחו מהדואר שמתחת לביתכם הכת? לא!!! בכניסה לראיון תקבלו דף עם הסבר הרשמה והוראות ומעטפה גדולה, בדף יש רשימה של מוקדי דואר מסוימים מאוד שמהם אפשר לשלוח מסמכים ובמקביל אתם חייבים להרשם באתר שלהם שגם עושה בעיות ומשם להוציא ואוצ'רים... 

סבבה, אספתי את החסר, הדפסתי ואוצ'ר שמורכב משני עמודים, האחד אתם מציגים לפקידה בדואר השני מכניסים לתוך המעטפה עם הכל... אני בא לדואר שדי לא נוח להגיע אליו.. ומרחוק מזהה בפקידה ממש ממש לא נחמדה ומגעילה...

מחכה בתור ואז מביא לה הכל... "איפה הטופס עם האישור שליחה?" מראה לה, "לא זה, צריך להיות טופס עם 2 ברקודים"... בקיצור בלי הטופס הלא ברור איזה שהיא לא ידעה להגיד לי מה הוא, היא לא יכולה לשלוח! משם חזרתי הביתה עצבני במחשבה לעזוב את כל החרא הזה ואותו יום להזמין טיסות ליפן!! החלטתי שאני אחכה ואפנה שקונסוליה להבין במה מדובר...

בקונסוליה החמודים האלה הפנו אותי לטופס ההוא בדיוק שהגשתי לה!!!!! וזה ב3 הפניות שעשיתי אליהם עם הסבר שלא זה מה שמבקשים...

אז אחרי שאיש לא מבין מה לעזאזל אני צריך... התחלתי לפשפש בכל הדפים שיש לי איתם וקלטתי את אותו טופס אישור לאחר שממלאים את השאלון הארוך שיש עליו... 2 ברקודים!!! אין לי שמץ מה הוא קשור אבל זה 2 ברקודים, הפקידה לא יודעת שום דבר באנגלית בטוח היא תראה 2 ברקודים זה בטח יספק אותה... מגיע לשם עם הדבר הזה ולידה דופק את המשפט "אני מקווה שהפעם זה הטופס הנכון" היא למזלי לא שמעה ושאלה מה אמרתי, כמובן שעניתי לא כלום הנה הכל פה...

שלחה הכלבה!!!!

משם עוברים עוד כשבועיים, למה? אה כי התעודת יושר מהמשטרה איחרה לבוא! גם המשטרה לא שלחו בזמן!!!

סבבה, הגיע הכל ואז... איזה יום אבא שלי מספר שהתקשרו מהקונסוליה וחיפשו אותי, התקשרו הביתה...

במשך כל הפאקינג תהליך נתתי אך ורק את הסלולרי שלי, איך ולמה לכל הרוחות הגעתם למספר בבית???

למחרת הייתי זמין מראש ואכן הוא התקשר... למה?? לשאול אם יש לי תעודת בגרות...

זהו פה כבר פשוט הפכתי לחסר אכפתיות, שיעשו מה בא להם, אני רק יודע שברגע שיגידו לי שלא זכיתי בגרין קארד ואני אותו רגע צועק יש מזמין טיסות ליפן! 

עוד יומיים עוברים ואני מקבל מייל, שלח את הדרכון שלך...

שוב נוסע לדואר המפגר, הפעם פקידה נחמדה דווקא והפעם כבר יש לי את ה2 ברקודים...

שולח...

לאחר כמה זמן... מקבל הביתה מעטפה לבנה גדולה... בתוכה הדרכון עם ויזה שתקפה לחצי שנה מיום הבדיקות הרפואיות וזוהי ויזת הגירה! מספר דפים של הסברים וחוקים שהודפסו במדפסת של שתי שקל ומעטפה חומה ששוב אסור לפתוח אלא לקחת איתך לארצות הברית...

ותקשיבו, הפוסט הזה עוד לא נגמר!!! 

משם הרי צריך להבין מה אני עושה, כלומר, זהו? אני טס לזהו! אני עוזב הכל? אני עוזב את ההורים הבית החברים העבודה והכלבה ועובר אל הלא נודע???

זה הרגע שאתה אכן מפחד... קיבלת משהו שבהתחלה חשבת שרצית ואתה מבין שזה גדול... גדול ממה שחשבת... מה הלאה? לאחר המון קריאה בפורומים ובמקומות אחרים, בחוקי של ארצות הברית ובהתייעצות עם עורכי דין משם וגם ניסיון סחיטה בכוח של תשובות מהקונסוליה הבנתי כאלו דברים אך קחו אותם בערבון מוגבל!

אני חייב להכנס עם ויזת ההגירה לארצות הברית לפני שהיא פגה תוקף, זה עובדה. 

בכניסה סוג של עוצרים אותי בשדה תעופה ואז כביכול מאמתים נתונים ואני מקבל גרין קארד זמני שתקף לשנה. עם זה אני רשאי לחיות ללמוד ולעבוד בארצות הברית...אחרי כמה שבועות אני אקבל גרין קארד פלסטי לכתובת שכתבתי מראש. טכנית, ברגע שאישרו לי גרין קארד אני יכול לעשות להם יפה שלום ולטוס חזרה...

הקטע הוא שאני חייב להכנס שוב במהלך ה365 ימים שהגין קארד בתוקף... ואז בעצם שוב אפשר לעשות אותו דבר...

הבעיה שארצות הברית מצד אחד מבינה שלא כזה קל לעזוב חיים ולעבור בבום למדינה אחרת... אז פעם אחת זה יעבור, אבל כל פעם באה זה סיכוי חזק שהם ישללו את הגרין קארד.

בעבודה סיפרתי למנהל שלי על הזכיה, הוא דווקא היה מעוד בעדי והבטיח שינסה לעזור כמה שביכולתו ואם אחליט שאני עוזב ועובר לשם הוא כמובן יקבל את זה... 

בקיצור מה שהולך לקרות זה שאני מבחינתי עושה טיול קצר שוב בארצות הברית, אני אקבל את הגרין קארד ואחזור... משם זה עוד זמן להחליט ולחשוב... לא יודע בכלל... 

השבוע כבר הזמנתי כרטיסי טיסה... אחרי שגיליתי שכרטיסי טיסה לא ישירה אפשר להשיג בפחות מחצי מחיר לעומת מה ששילמתי בפעם הקודמת לארצות הברית מאוד שמחתי... משם התחלתי לבחור וקלטתי טיסה דרך הולנד, יש עצירות גם ארוכות... אני יכול בעצם לקחת גם טיסה זולה, גם דרך מדינה שעדיין יחסית לאירופה לא מלאה במוסלמים, גם לטייל במקום יפה וגם אולי להפגש עם קרובי המשפחה שם.... 

הבעיה היא ש... אני הרי חוסך אז יש לי כרטיס אשראי שתקף רק לארץ... מה שמחייב אותי לקנות כרטיס רק דרך סוכן בארץ... אבל המחירים דפוקים המבחר נמוך והטיסה הכי קרובה למה שרציתי דרך הולנד אז בהלוך יש הבדל של 50 דקות בין הטיסות... זה פאקינג סיכון ודאי!

אחרי כמה ימים של בדיקות וניסיון להחליט הבנתי שזה שווה את זה, הטענתי את כרטיס הויזה דואר נטען שלי בסכום המתאים פלוס (הרי הוא ישמש אותי גם שם) והחלטתי להזמין דרך אורביטז... הגיע הכסף והופ! הכרטיס בתאריכים שרציתי כבר לא זול ולא תמיד מופיע... דפיקות עם הראש בשולחן במשך יום ואז ניסיתי להזיז הכל יום לפני... והינה לה אותה טיסה בדיוק ב110 דולר פחות! מזמין... אפילו מזמין ביטוח איתה למקרה של ביטול דחיה או כל מיני... מרוצה, שולח לכל הקרובים את הכרטיסים והפרטים... הולך לנוח ו......

קולט שהשם של הנוסע בכרטיס הוא השם היומיומי שלי... כאשר בדרכון הוא בגירסה מלאה יותר...

וזה פאק רציני!! במיוחד בטיסה לארצות הברית!! מנסה לשנות באתר, באתר חברת התעופה וכלום!! מחייג מהפלאפון את המספר של אורביטז ובנתיים מחפש מקרים כאלה באינטרנט שבהם רשום במפורש, אורביטז לא מסוגלים לשנות שם, וחברת התעופה אסור לה כי זה הוזמן דרך סוכן נסיעות...

באורביטז יש פיתרון באתר! תבטל! ותזמין מחדש... אבל אם אבטל, עד שהכסף שוב יחזור לכרטיס ויהיה שם מספיק אז המחיר טיסה עלול לעלות וגם לא בטוח שיהיה מקום...

הנציגה עונה, אומרת לי בדיוק אותו דבר... מנתק, מתקשר לחברת התעופה... אותו דבר... חושב לי וחושב...

מבטל!!

בנתיים, מטעין את הכרטיס ויזה בסכום שחסר לי כדי לרכוש עוד פעם כרטיס....

למחרת קולט שאת הביטוח צריך לבטל בנפרד, מתקשר מהסקייפ, הוא לא יקר אז מקסימום איבדתי קצת דולרים בקטנה...

עונה בחור עם מבטע גרמני/הולנדי/איסטרי... אנגלית יפה מנומסת, גם ענה אחרי 3 שניות המתנה ואחרי ניתוב שיחות קצר מאוד ונוח מאוד... ישר הסביר לי מה אפשר לעשות חוץ מלבטל אם בא לי ונתן לי אופציות נהדרות לבחור מה בא לי, בחרתי לבטל, רגעים אחרי זה כבר היה לי מייל על ביטול! שירות מהשמיים!

יום למחרת הכסף מהביטוח חזר! אמור היה לחזור אחרי כ7 ימים... מגניב!

הכרטיס שוב הוטען מהבנק, מוודא מיליון פעם את השם ומזמין שוב... בקיצור כרגע...

אני מחכה להחזר של כרטיס הטיסה הקודם, יש לי טיסה במרץ לשבועיים... אין לי כמעט תוכניות לשבועיים האלה...

יהיה שם סופר קר!!!! ביזבזתי המון כסף וזה לא הסוף...

אני צריך כנראה להתחיל להתארגן על סים מקומי שם זמנית לאינטרנט, לארגן טיול ולצפות באלבום מהטיון הקודם כדי להזכר...

דבר אחד אני יודע... מהרגע שרגלי נוחתת חזרה בארץ אני חוסך ומתכנן את הטיול הבא ליפן!!!!!!!!!!!!!!!!!!

פינת הצחוק....

סוף.

חבר ותיק לפי קול

אז השבוע סיימתי לראות את הסדרה Mr. Robot והרגשות די מעורבות... על כל פנים לא הייתי חוזר ומציין את הסדרה אם לא הייתי בא אחד הימים השבוע לעבודה ומגלה עוד ניסיון פריצה בעבודה.

המקרה כזה: חדרו לתיבת דוא"ל של מישהו וע"י רשימת אנשי הקשר שלו שלחו למלא אנשים בחברה הודעה שמודיעה שהחשבון גוגל נפרץ מכתובת IP כזו או אחרת ונותנים לינק, בלינק יש עמוד שמבקש משתמש סיסמא ואין שם כלל לוגו של גוגל או איזכור כלשהו אליהם. ובכל זאת, כך בדיוק נדבקה התיבה הראשונה, מצער שמדובר במנהל...

עכשיו כשאתה מגלה דבר כזה וזו לא פעם ראשונה שאתה נתקל בזה ואתה מושפע מסידרה כמו Mr. Robot....

אתה עובד ברמה אחרת לגמרי!

במהלך אסיפת כל הלוגים ובניית תרשים של כל התקרית שלקח לי ממש לא הרבה זמן כבר הספקתי להתחיל לבדוק את הכתובת של הפורצים, אומנם הן כבר הורדו אבל היה לי לא מעט מידע כדי להמשיך. 

הפעם שלא כמו פעמים קודמות, אחר הצהריים כבר שכחנו מכל העניין.

ה10 לחודש הגיע ונמאס לי לחכות, החודש עלי להוציא הרבה כסף, קורים דברים וגם אימא שלי רצתה כיריים וגם אני רציתי לשדרג פלאפון...

ואכן, השבוע סוף סוף התחדשתי לי ב Huawei Nexus 6P 64GB :)

האמת שאני לא חושב שזה הזמן והמקום לפרט על הכל אבל בכללי אני כמובן מרוצה, ברור שיש גם חסרונות, חסר לי מספר יתרונות שהיו במגע התוכנה של HTC למרות שגם אין לי את הזבל שלהם, חסר לי אפליקציית מצלמה מתקדמת וקלה, חסר לי צילום של 16:9 בברירת מחדל, יהיה חסר לי בקרוב גם העובדה שאין לי יותר IR (לא שליטה בטלוויזיות ולא שלט רחוק למצלמה) 

עם זאת הסרתי כבר כ10 אפליקציות רק כי זה נקסוס נקי ולא צריך אותן, הלאנצ'ר של גוגל שינה לי את החשיבה לחלוטין, אני עדיין לא רגיל שכל מסך יש לי 5*5 אייקונים לפתע, הרמקולים בווליום מלא מתעלים על הHTC אבל אני מרגיש שהסאונד לא מספיק... לא שאיכותי אלא לא עובר עיבוד טוב מספיק, באוזניות הווליום דווקא פחות חזק אבל האיכות... אני מתחיל לחשוש שHTC לא היו טובים מספיק שם, הגודל של המכשיר עדיין מעט לא רגיל לי, אבל הטביעת אצבע שלו זה הדבר הכי טוב שיכול להיות! אני שולף אותו מהכיס כשהאצבע שמחזיקה אותו כבר על הקורא ככה שהוא נשלף כבר פתוח! 

כעת מה שמטריד זה שלמגן ולמגן מסך יקח המון זמן להגיע והמגן לא כזה איכותי לדעתי והמבחר לא גדול כרגע.

בנוסף מכיוון שעוד אין יבוא רשמי לדגם ה64 אז קיבלתי איתו מטען לא מקורי, הוא מטעין לאט יותר ולדעתי זה פוגע בכמה זמן הסוללה מחזיקה לי כרגע למרות שהבעיה היא יותר בהבנה שיש כעת את Doze...

תתפלאו אולי לשמוע, הייתי תמים לחשוב שאולי לא אצטרך רוט הפעם... אבל לא עברו הרבה שעות וגיליתי שיש אופציה חבויה במכשיר להפעיל אפשרות של הפעלת המסך ע"י מגע כפול במסך, זו אופציה שכמעט החליפה לי בכלל את הכפתור כיבוי הדלקה של המסך ב HTC ומאז כל מכשיר שאני ניגש אליו אני מנסה להדליק בצורה הזו את המסך, לצערי זה דורש כרגע רוט כדי להפעיל את זה. בערב כאשר המכשיר היה אמור לעבור אוטומטית ע"י אפליקציית חיסכון הסוללה שלי למצבי רטט, החלשת התאורה ומצב טיסה אז המצב טיסה לא הופעל, שוב כי נדרש רוט...

אז ייתכן שבקרוב אעשה גם את זה...

הערב תכננו לצאת קצת עם הבולגרי והוא אמר שהוא יקרא לעוד חבר וזרק איזה כינוי, לחלק מהחברים יש כינויים או סתם שמות מגניבים, לא ידעתי במי מדובר...

ישבנו וחיכינו שיבוא, ואז בא איזה בחור, אמר לבולגרי שלום ואז לי... הוא בא גם לתת סוג של חיבוק כזה מה שלא הייתי אומר שנכון לעשות עם מישהו שאתה פוגש פעם ראשונה רק שלמזלי מה שהפיג מיידית את המוזרות הזו היה שרגע לפני החיבוק הוא אמר משהו כמו "מה המצב" אני לא זיהיתי את הבן אדם במראה, גם הכינוי והשם לא אמרו לי משהו, אבל ברגע שהוא פתח את הפה הקול שלו גרם לי לזהות אותו ישר, ישר הכל חובר הבנתי מי הוא למה כמה היכן והכל ומאוד שמחתי לראות אותו...

יש כמה חברים שדי הלכו לדרכים שונות ולא כזה בקשר ביום יום... אז הוא אחד מהם ודווקא בקשר עם עוד כמה אחרים... היה אכן נחמד לשבת איתו לפטפט ולגלות שיצא מהבחור איש נחמד עם שכל אפילו... ממש שמחתי!

ופינת הצחוק כמובן

סוף.

מתחילים את 2016

אז עבר שבוע כבר מ2016... ורק עכשיו אני מוצא את הזמן לעדכן... יפה לי...

טוב נראה שזה מה שקורה כשאתה מוצף לחלוטין בסרטוני יוטיוב של כל מה שמעניין אותך בתיבת הדוא"ל שלך ואתה קולט שעוד רגע CES...

CES כבר נגמר בדיוק בזמנים אלה, האמת אחלה תערוכה, אני מת יום אחד להיות בה ולשבת על איזה כוס קפה או משהו עם היוטיוברים המוכרים... מי יודע...

אז חגיגות 2016...

חגגנו אצל הקרובי משפחה והיה נחמד ממש כמו לפני שנה, כרגיל הרבהע תמונות נחמדות יצאו.

אני הפעם קניתי מראש חבילת שוקולד משובח מאוד ועל הדרך אפיתי את עוגיות השוקו צ'יפס שבעבר למדתי לעשות... רק ש... הייתי חייב לנסות! ברחבי האינטרנט מפורסמת תמונה שהיא מאין אגדה של עוגיית אוריאו בתוך עוגיית שוקו צ'יפס...

אז הניסיון הראשון כשל והתבזבז לי הרבה חומר, זה היה כאילו צלחת שוקוצ'יפס עם בליטה באמצע שעשויה מאוריאו...

אז עם קצת באסה ויתרתי ועשיתי כמה רגילות... עד שהעקשן שבי התאורר, כבר הבנתי את היכולות של התנור הזה, התנסיתי עם כמה מגשי עוגיות רגילות והרגשתי שצריך עוד ניסיון! לצערי לא היה לי עוד הרבה חומרים אבל יצאו לי מספר עוגיות שוקו צ'יפס עם אוריאו בפנים בצורה די מושלמת!!! והאמת הטעם של זה גם כן נהדר!

ואז היה את הקטע של המתנות... אימא שלי מסתבר קנתה לי סט של דאודורנט ובושם שהיה לי לפני האקס, זה לא משהו מלהיב אבל זה סבבה, לא בגד מעפן לפחות...

הקטע המצחיק הוא שגם דוד שלי קנה לי סט של דאודורנט עם בושם, משהו של חברה מוכרת אבל אני לא מכיר ככה שכנראה אשמור את זה להביא למישהו...

בבוקר הדודות חילקו את המתנות שלהן... עכשיו... שנה שעברה הדודה עבדה בחנות של כל מיני מצעים וכאלה והביאה סוג של שמיכה ממש איכותית... השנה היא לא עובדת כרגע ובת דודה שלה זה נטו בגדים...

אז קיבלתי קפוצ'ון שכזה והאמת... הוא התאים לי בול והוא ממש נחמד איכותי ונראה לא רע... קלעה לא רע...

סוף סוף הגיעה המשלוח וקיבלתי 2 מנות חמות של ראמן מיפן!

אחד מהם זללתי השבוע, היה טוב אבל אין מה לעשות זה לא הדבר האמיתי הטרי ההוא... אבל נחמד לדעת שאני יכול לפחות משהו להשיג.

לאחרונה היו לי מספר סרטונים ביוטיוב שדרשו קצת מוזיקת רקע. הבעיה שכל שיר שהייתי שם, אפילו כשמצאתי משהו שבמפורש נאמר שהוא תחת רישיון חופשי, יוטיוב זיהה והוריד לי את האפשרות פרסום שלו וזה נורא נורא מציק. לא מבין מאיפה אני אמור לקחת מוזיקה אם כך או איך אני משיג רישיון למוזיקה כלשהיא... זה כנראה רק עניין של זמן עד שאפתח איזה פרוטי לופס אצלי ואנסה לייצר משהו בעצמי...

טוב אז דברים רבים קורים אצלי... יש את מה שאני עוד לא סיפרתי פה שמונע ממני לטוס ליפן ויגרום בקרוב למשהו... לא בדיוק מתוכנן נקרא לזה ככה... כנראה שדי בקרוב אספר הכל....

אבל רגע לפני יש סיכוי לטיסה קרה! ממש קרה! זה שוב התחיל בזה שהמנהל זרק לי את השאלה סתם במפתיע אם אני רוצה לטוס לרוסיה... אמממ טוב נו אם זה כמה ימים בודדים אני מניח שלא אקפא למוות חחח... בנתיים זה לא דיבור רציני לא כלום מה גם שגם פה יש מצב שזה לא יקרה בגלל הבלאגן שלי אבל נראה כבר... המנהל כבר כן יודע את כל הסיפור ככה שהוא מודע לזה...

התחלתי השבוע גם לראות את הסדרה Mr. Robot, לצערי קצרה מאוד, כרגע זה רק 10 פרקים לעונה הראשונה ואני כבר קרוב לסוף... אז איפשהו אני קצת כן מתחבר לדמות הראשית, אבל... אני לא מקבל את זה שהאקר שכזה, מופנם ללא יכולות תקשורתיות כמעט לחלוטין יהיה נרקומן שכזה... פשוט לא מקובל עלי! 

אבל בכל מצב, אני מושפע מהסדרות שאני רואה לא מעט, ואחד הימים בנסיעה לעבודה באוטובוס נפל לעיני משהו... וקישרתי את זה מהר לפרק שראיתי יום לפני ובקיצור... אם לא הייתי עוצר את עצמי, אם היה לי מניע... הייתי חודר לחברה כלשהיא בלי שום בעיה... כלומר... רגע אחרי היה בידי כבר כל מה שצריך כדי לבצע את זה... כמובן שהעפתי את זה מהר אבל כן, אנחנו ביום יום לא שמים לב להרבה דברים סביבינו ומה שאנחנו עושים, לא באמת כזה קשה לחדור לנו למערכת כזו או אחרת וזה תקף לגבי רובינו הגדול... הסדרה הזו למרות שכבר ראיתי כמה טעויות מראה אכן מה שניתן לעשות וחלק ממנו אני חי כתחביב ובעבודה מדי פעם...

ועכשיו לפינת הצחוק ככה רגע לפני שאלך לראות עוד פרק בסדרה...

כשאתם מציקים לבעלי חיים, אל תשכחו שיש להם חברים...

סוף.