בן 22

אז זהו הינה אני בן 22…
בסוף רק היום יצאתי הביתה וזה לדעתי כבר נקרא אפטר ולא יום חופש. כששחררו אותי הראש צוות עוד היה בהנחה להגיד לי שאני אחזור מחר!!!! בקיצור הוא אמר שיתקשר בערב… הלכתי וכמובן לא תכננתי כלל לחזור מחר! למזלו הרב גם הוא החליט ככה…

הרעיון של אימא היה לחגוג באיזו מסעדה יוקרתית עם סבתא ואבא… ככה אכן היה… והיה די נחמד… אבל הראש שלי כלל במקום אחר! זוגיות… באמת, חיבוק אחד מסתם מישהי היה פשוט פותר לי היום את הבעיה… למזלי בסוף הם לא החליטו לתת לי מתנה בגדים אלא להכניס כסף לחשבון הבנק לפי מה שהם קוראים לזה “שיהיה לך כסף ליפן” אני לא ממש יודע כמה ולמרות שהמעטפה אצלי עד מחר כשנלך עם אימא לבנק אני מעדיף לא לדעת בנתיים… האמת היא ש… אני כן יודע! משהו מהסוד ושילוב של הידע המוזר הזה שלי… השאלה היא האם הסכום שאני רואה הוא כולל מה שכבר בבנק או לא… בכל מקרה גם אם זה לא כנראה שלפחות חצי ממה שצריך ליפן כבר יש לי…

בין היתר במקום לקנות בגדים כבר אמרתי לאימא שאני חושב שאנחנו יותר צריכים מצלמה… ואבא שלי נדלק על זה… נסענו היום איתו כבר לחפש איזה מצלמה אבל כבר מאוחר ורוב המקומות היו סגורים חוץ מחנות מוסיקה בכלל ששם הוא פעם עבד אז מישהו שהוא מכיר שעובד שם הראה לי מצלמות קצת הסביר והביא אותי בעצם להתחלה של החיפוש הרציני… כי לפני זה למרות הידע הקודם הייתי דלוק על המצלמות של קסיו… העיצוב הכי יפה ודק שיש… המוכר המליץ לי על מצלמה כלשהי שלא מהדקות אלא כמו שהוא קרא לזה חצי SLR… וישר נתן הנחה למחיר חח… לקחתי אותה ביד ולמרות מה שחשבתי היא לא הייתה ממש גדולה אבל ההרגשה הייתה כאילו אני מחזיק צעצוע מזויף… בכל מקרה רשמתי את הדגם וכשחזרתי הביתה גיליתי שמדובר במשהו ישן כבר שהיום הדקות עושות הרבה יותר טוב גם…

בקצרה כרגע אני מתלבט בין 5 דגמים כשאחד מהם קצת יקר מהאחרים… הקטע שכל זה אכן בלי לכלול את קסיו… טוב נו עדיף לוותר על קסיו ולקבל יותר זום לא? הבעיה שאין ממש מי שיעזור לי בתחום הבחירה…

אתמול בערב חגגנו קצת בחדר את היום הולדת שלי… במקרה אחד הגיע עם בירות מצרפת והכנו אוכל ואני קניתי מראש עוגה מעפנה… אבל היה נחמד למרות שהרגשתי בבאסה איומה! וכל מי שלא הבין מה חוגגים עניתי שאני מתחתן מחר, עם מי? עוד לא החלטתי. קיצר שטויות…
כרגיל המון מזל טובים בפייסבוק וכל האלה… בטאכלס התקשרו אלי רק 2 אנשים… הבייר והרמטכל… אה רגע! הבולגרי! חח לקח לו רגע או שניים להזכר שיש לי יום הולדת אבל הוא התקשר יותר בגלל המחשב החדש שלו חח…
מה שמזכיר שהורדתי משחק בשם CRYSIS… צריך לבדוק…
אפילו E כתבה לי מזל טוב בפייסבוק… עניתי לה בתודה ושחשבתי שהיא כבר לא מדברת איתי זה הכל… האמת כבר לא איכפת לי גם ממנה… המחשבות שהגיע הזמן לזרוק את כל העקרונות שלי וללכת לזונה או משהו… זה פשוט משגע אותי כבר שתי הבעיות האלה…

ולגבי הצבא… המלחמה לא נגמרת… שבוע הבא יבואו 2 הפתעות! בבת אחת ככה… הקטע שאחת מהן… אני כבר למעלה מחצי שנה נמנע להשתמש בה… זה כבר נטו עסקה עם השטן!!!

ולמה שלא אחגוג מחר עם הסרט השלישי של BLEACH? חח…
ואם כבר קבלו פס קול:

 

עוד 478 ימים…

סוף.

שישי החדש

כבר משבוע שעבר התכנון היה שנקבע עם ברלין והחבר’ה להפגש אצלו בבית ל”עסק” שאנחנו מתכננים…
היום התחיל כרגיל רק מטלפון מהראש צוות לתזכורת לגבי זה שיש לי יום ראשון את היום תרבות המוזר הזה…

קצת לפני שיצאנו עם אימא לסבתא שלי התקשר ברלין והבלאגן החל! יוצא שכמו שתכננו הוא שלח לכולם הזמנה לארוע הפגש דרך היומן של גוגל… הבעיה שאצלי זה לא התקבל בגלל איזה משהו ולכן שעתיים לפני המפגש הוא במקרה התקשר ודיבר על זה… ואז אימא שלי התעקשה שמסבתא שלי אני אחזור הביתה ואוכל וכל מיני… לבסוף הגעתי לברלין באיחור של איזה שעתיים מהמתוכנן… אבל היה נחמד לשבת ואז החלטנו שיוצאים לסרט!
אז נסענו לקניון איילון וראינו את הסרט “התנגשות הטיטנים” בתלת מימד… היינו 8 אנשים כשמתוכם אני רק לא הכרתי את החברה של אחד מהביצפר… אבל בחיי זה היה מעולה לראות את כל האנשים האלה… לא אלכוהול לא כלום רק אחד לפני הסרט יצא לרגע לעשן וחזר… זה פשוט היה נהדר! מלא צחוקים כיף והכל… רק חבל שכל זה ללא בנות…

פעם ראשונה ראיתי סרט בתלת מימד ואני בעצמי קצת מבולבל… מצד אחד יש לי תחושה שיש לי בעיה בעיניים ואני לא רואה תלת מימד… מצד שני בסרט לא היה יותר מדי אפקטים של תלת מימד מצד שלישי אני מבין שתלת מימד רק גורם לתחושה כאילו אין מסך… כלומר אם ברגיל למרות שהסרט באיכות טובה עדיין רואים שזה מסך אז כאן כאילו אין מסך אלא חלון פתוח או משהו… מה שכן המשקפיים לא הכי נוחות… אבל זה היה מצחיק לראות שיש להם בסוף הסרט מכשיר שמוודא שלא גונבים להם משקפיים… חחח בטח שבבי RFID…

ועכשיו הרעיון עומד על מפגשים קבועים לגבי העסק בימי שישי… אני ממש מקווה שזה אכן יהיה ככה!…


עוד 482 ימים….

סוף.

אין יותר קפ”ס

תורנות… עברה רגיל!
קפס? שברה לי את כל התקוות וזהו נשבר לי! אפילו לצאת מהצבא לא נותנים לי!
E לא עונה פשוט! למרות שאחרי ששלפתי קלף חזק מהשרוול היא עוד לא התחברה…
ראשון הקרוב אני נוסע לאיזה סוג של ארוע תרבות או משהו של חיל האוויר ורק משם לבסיס…

בטאכלס… נגמר הפוסט!
פשוט מרגיש מגעיל חסר חיים גם יושב מול המחשב אין לי מה לעשות… אולי מאוחר יותר יתחשק יותר לכתוב…


עוד 483 ימים…

סוף.

עצמאות 2010 רק לא בשבילי

אז מה שקורה זה ככה…
אני באפטר מאתמול… היום בערב חוזר לבסיס לתורנות של מחר ואז יוצא הביתה רק יום שישי.

האמת היא שדי נקשרתי ל E… לא יודע בצורה מוזרה כזו…
הבעיה שהיא לאחרונה לא מי יודע מה עונה לי… זה גם לא מתפתח לשום מקום…

די קשה להבין את כל זה… עוד שבוע היומולדת שלי אני בכלל לא מדבר על לחגוג (אין לי עם מי ואין איך) אבל כאילו אני אהיה בן 22 כשבכלל אין לי חברה?

בענייני צבא יש לי איזה רעיון קל… נסובב אותם עוד קצת אולי יצא משהו…
אוך היום אני חוזר לבסיס עוד לא יודע האם להסתמך על האוטובוס שאמרו שיהיה מהבסיס או לצאת הרבה יותר מוקדם ולקחת את הרגיל! בכל מקרה יש סוג של בדיקת נוחכות היום בלילה ומחר על הבוקר התורנות… לבדוק רכבים במשך קרוב ל 12 שעות עם עוד חבורה של אנשים מפגרים! לא הספיק שעשיתי את זה בפסח???

אולי פשוט אני לא מצליח עד עכשיו כי אין לי מישהי שאני יכול להגיד לעצמי… “הינה בשבילה אני עכשיו נותן את כל מה שיש לי”? ה E הזו לא יכולה להיות כזו כרגע…

DAMN! I’M SO PISSED OFF!

היה לי איזה רעיון שאני אעשה בזשמן הפנוי… יש כמה פוסטים שפשוט אי אפשר לכתוב עכשיו שהם יותר לעתיד… אז חשבתי לכתוב אותם ולשמור… וכשיבוא הזמן לשים אותם לאט לאט…

בחיי כמה שאני עייף! גם פיזית גם נפשית… אבל מרגיש שמסוגל להלחם בהם עוד! מאמין שזה קרב… גם אם זו E וגם אם זו מישהי אחרת…

זה היום עצמאות הראשון שאני לא יוצא בו! זה החג היחידי שקבוע הייתי יוצא! חוץ מאותה פעם אחת שחברים בגדו וגם אז יצאתי הרי…


עוד 487 ימים….

סוף.

שבת מאולצת

זה התחיל כמו כל שבוע... עד שהוציאו רשימות מחולקות מי סוגר שבת הזו, מי עצמאות ומי שבת הבאה. גיליתי שאני את השבת הזו שהיא שלי לא סוגר אלא רק בעצמאות... זה באסה לסגור חג במיוחד אחד כזה שאני יוצא בו כל שנה ויהי מה אבל לא נורא חשבתי לי...
ואז יצא לוח התורנויות. יוצא שעצמאות אני עושה אותה תורנות כמו בפסח. לי זה היה נראה קצת מוגזם אז ניסיתי לדבר עם האחראי תורנויות שזה לצערי לא עזר. אז אמרתי טוב נו מילא... לפחות השבת הקרובה בתוכנית לנסות להפגש עם E וגם עם ברלין והחברה...

רביעי בערב בערך... הייתי די עייף ואז פתאום המפקד דתק אומר לי שיש בעיה שהקצין החליט שאני סוגר גם שבת כי אחד קיבל בתים או משהו...
זה כבר הוציא אותי מדעתי! החלטתי שאם לא מסתדר כלום אני פשוט עולה יום חמישי על אלף והולך עם כולם וחוזר יום ראשון... יצא לי לתפוס את הקצין לשיחה וזה פשוט לא עזר! אמרתי לו בפנים שאני לא סובל אותו ושקצינים הם שקרנים. לבסוף ביום חמישי כל הזמן רק התלבטתי ושום דבר לא עזר...

ובואו לא נציין כלל שישנו בדתק והתאוררנו ב 3 וחצי לפנות בוקר!!
כשהרגשתי אבוד התקשרתי לבן... הוא נטרלי לצבא ומכיר אותי טוב... ידעתי שהוא לא יגיד לי מה עדיף אלא יותר יעזור לי לסדר את המחשבות... ואכן השיחה נגמרה כשהחלטתי להשאר בשבת... כשבידי תוכנית חדשה לצאת מהמקום הזה! המחקר התחיל ישר ומיד! חוקי מטכל שאני משנן ודברים שיעמדו לטובתי בקרוב...

אני כבר מרגיש האמת סוג של נתק מ E כאילו לא יודע...

בקיצור במתוכנן הביתה אני אחזור רק יום שישי.... נראה מה יהיה... עד אז כבר התוכנית שלי תצא לפועל לאט לאט...

אה וקבלו כמה הקצין מפגר... באתי לדתק הכוננות ואני מוצא פה את החייל שהוציא בתים! רק היום כשעקצתי את הקצין הוא החליט לשחרר אותו...

עוד 490 ימים.... (או שלא? ;-)  )

סוף.

טוב האמת היא שלאחר מחשבה שאני פשוט אספר כאן על מה שהתחשק לי הגעתי למסקנה שקודם כל צריך כינוי לפחות זמני לילדה מהפייסבוק… (זה לא כזה נחמד להמשיך לקרוא לה ככה)
אפשר לקרוא לה לפי שם העיר שבה היא גרה אבל זה די מעפן… (למרות שזו עיר נחמדה לטעמי) אפשר לנסות לחשוב איזו דמות אנימה היא מחזכירה לי אבל היא לא כל כך מזכירה מישהי…
היא פשוט מיוחדת כזו! מה עושים? יש לי איזה כינוי אבל… לא יודע…
טוב נו שיהיה זה… E פשוט ככה…

אז לבנתיים החלפנו בפייסבוק קרוב ל 90 הודעות עם E.
הילדה ממש נחמדה ומדהימה… בגלל האנונימיות של הבלוג אני אמנע לצערי לספר מספר דברים אבל בקצרה יש מספר אנשים ששנינו מכירים… טוב בערך…
היא בהחלט הייתה רוצה לקחת את כל השירים שהיא כותבת באינטרנט ולהוציא אותם לאור… אז מאז אני סוג של מחפש איך עושים את זה… כלומר זה לא בעיה למצוא והכל… האמת כבר מצאתי את רוב הדברים אבל לה אני מזרים כל פעם קצת מהמידע… לא יודע שפשוט תישמר לידי כאילו או משהו…
יש לה באמת שירים יפים שלדעתי יכולים להצליח ומאוד…
הבעיה היא שפשוט… לא יודע איך להתקדם מכאן… כלומר בטאכלס אין לנו זמן ממש להפגש… היא גרה אולי בעיר לא רחוקה אבל זה עדיין כ 2 אוטובוסים ומשך נסיעה של קרוב לשעתיים… (וזה בעיקר בשל פקקים וכאלה האמת) אומנם נתתי לה את הפלאפון שלי אתמול כשהלכתי כבר לישון אבל היא לא בדיוק הגיבה לזה ממש… כלומר לא יודע… לפחות זה עדיין לא דועך כזה… השיחות נמשכות חח… נו טוב לפחות העבירה לי שבת אפשר להגיד…
טוב נו אני מנסה לקדם את זה קצת… נראה כבר… על כל פנים הינה עוד סוף שבוע לא מיוחד עבר…
אז כן נו…

אוי… “אבל בוא לאט לאט אין לי בעיה לידידות אבל קשר אני לא הכי מחפשת שבורה מדי לזה סורי אל תעלב...=\”
חח איך הוצאתי ממנה משפט כזה? חח לדעתי זו כן התקדמות! אז את המספר שלה עדיין אומנם אין לי אבל לפחות היא במובן מסוים כן הסכימה להפגש איזה יום לסרט או משהו… חח
אויש אני מרגיש שאני צריך מישהו עם יותר ניסון ממני להתיעץ איתו טיפה לגבי העניין…


עוד 496 ימים….

סוף.

הלו!
חח השבוע לא קרו דברים מעניינים ממש… השיחה עם הקפסית נדחתה.

אז חוץ מזה הכל כרגיל קופץ מבעיה לבעיה מצבא לחוסר חברה וחזרה…
אתמול בפוקס נכנסתי לחברים של איזה מישהו בפייסבוק ומצאתי מישהי מעניינת עכשיו אנחנו מתכתבים בלי סוף בנתיים חח
שמעו הילדה (והיא אכן ילדה!) פשוט מדהימה! גם נגד עישון ושתיה… וגם לפי השירים שהיא כותבת יש לה עוד כמה דברים משותפים אלי… בהחלט מדהימה… הבאסה שהיא רק עכשיו לקראת סיום כיתה יב… אבל מי יודע לאן זה יתגלגל…

טוב זהו בעצם… מנסים לגלגל עסק קטן עם ברלין ועוד כמה מחבריו שזה לא ממש מתקדם בנתיים… אבל זה כולל אתר אינטרנט וזה כבר העניק לי ידע חדש קצת בנושאי בלוגים וכאלה.

צריך להמציא לילדה כינוי…


עוד 496 ימים…. (עוד שינוי קידומת!)

סוף.

לשבור קרח

כרגיל נו… ממה להתחיל ממה לסיים…

אוף… נו הגעתי לבסיס מאוחר דיברתי עם ההורים דווקא די ברגיל וקיצר… אוך נו ננסה טיפה לקצר או משהו… התורנות עוברת לא רע יחסית. והיא עם המון אזרחים אז למה לא? בקיצור יש מעלינו קצין סבבה ונגד סבבה… רק יום ראשון יהיו כנראה אחרים אבל זה רק כמה שעות קטנות וזה יגמר… אממ בכל מקרה בערבים לא התקשרתי לאימא שלי והיא לא התקשרה אלי. אתמול חמישי בלילה החלטנו לראות סרט… אני ועוד שניים כשאחד מהם הציע את “הסוג הרביעי” שגם לי היה בנגן… כשהדלקנו הוא ניזכר לגלות לנו שזה סרט אימה! חח… טוב נו… כבר 12 בלילה למה לא? חח… כעבור 10 דקות השלישי ברח לחדר שלו לישון הפחדן… אנחנו נשארנו ומצד אחד אחלה סרט מצד שני… הצטערתי שראיתי אותו כל כך מאוחר בלילה חחח!
טוב אממ יצא לי בתורנות הזו כבר לראות עוד נקסוס כמו שלי ואת המוטורולה דרואיד… לא קשור אבל שיהיה…

כשחזרתי היום הביתה אימא שלי לא בדיוק דיברה איתי… קיצר היה כזה מתח וכשניסינו לרגע לדבר זה התפרץ כרגיל… אוף… כמה דקות אחרי זה היה לי דחף לנסות שוב… הפעם נכנסנו לשיחה עמוקה על לא מאט דברים שנגמרה דווקא בסדר כזה… כלומר הצלחתי לשבור את הקרח אפשר להגיד… אולי הכל נשאר אותו דבר אבל לפחות השלמתי איתה או משהו כזה וגם למדנו להכיר כמה דברים אחד על השני מה שבבית הזה לעולם לא עבד הייתי אומר…

עכשיו… זוכרים את ההיא ממקצוע אחר שחשבתי שהיא השתחררה ובעצם היא הייתה בנתיב? ואז לא מצאתי אותה בפייסבוק ולא כלום?
אז קיצר חשבתי כבר אז שבטח אם אני אמצע אחד מהגף שלה שהוא כזה חברמן כזה אז בטח דרכו אגיע אליה אבל גם אותו לא מצאתי ודווקא איתו סבבה לדבר…
אז פתאום היום הפייסבוק הראה לי אותו בתור אלה שאולי אני מכיר (שמעו הפייסבוק הזה ממש לומד לקשר בין אנשים בצורה טובה!) אז הוספתי אותו ואז התחלתי לפשפש בחבריו… אז אממ כה מצאתי אותה ועוד מישהי חמודה… אותה צירפתי ישר והחמודה האחרת סתם שלחתי סמיילי והיא הגיבה גם באחד חחח מאז שלחתי נחמד להכיר או משהו כזה והיא לא ענתה… לגבי זו מהבסיס… היא אישרה אותי ואז שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה יותר… רק כשכבר התחלתי לכתוב את הפוסט הזה קיבלתי ממנה הודעה יוצא שהיא בבסיס חחח אבל היא שמחה משום מה… בכלל יש לה תמונת פרופיל כאילו היא איזו סטלנית חחח… אבל שהיה…

ושוב… זה לא אומר שאני כרגע בקטע של מישהי… על האחת אני חושב רק כזה כאילו מחשבות הזויות כבר לא יודע זה השתנה כאילו… אני די יותר מבין שאני אשאר לתמיד לבד וזהו… לא יודע פשוט מחכה למשהו אולי… אין לי שמץ כבר… אבל רגע לפני שהשלמתי עם אימא חשבתי לי לעזוב את הבית ככה לפחות לכמה זמן אבל לאן אני אלך? כסף אין לי… וחברים שיתנו לי לישון אצלם במצבים כאלה גם אין! אז היי… אין לי חברים גם! אני באמת פאקינג מצדיק את השם של הבלוג הזה ואני לא יכול להגיד שאני נהנה מזה…

שמעו… אחרי הכל כנראה אם קיימת האחת שלי אז היא זו שתמצא כבר אותי אני מפסיק בחיפושים או לפחות מקווה שאצליח להפסיק… כלומר היי זה לא כזה קשה למצוא אותי… ואת הבלוג הזה למשל ראיתי טוב מאוד כמה קל למצוא בשישי האחרון….


עוד 503 ימים….

סוף.