עצמאות 2015

אם לסכם את ארועי יום העצמאות זה משהו בסגנון הזה: "אתה תבנה ותפעל לפי תוכנית ב', ומרפי כבר ידאג לך לתוכנית א'"

אז בגלל שאין מה לעשות אני לבד לבדי תמיד... התכנון היה כזה, בערב יום העצמאות לצאת עם מצלמה ואפילו חצובה למצוא איכשהו פינה שקטע ולצלם פשוט את הזיקוקים ובמקרה הטוב להסתובב קצת עם משפחת השכן הדתי הנחמד כמו שנה שעברה....

ליום העצמאות תכננתי לצלם את המטס כרגיל, היה לי רעיון לכמה צילומים שונים מהרגיל...

אבל הכל השתנה... התוכניות הפטטיות שלי לא נראו בכלל עבור מרפי...

מספר ימים לפני ערב יום העצמאות, הבולגרי הכריז שהוא בא איתי לזיקוקים... הייתי מופתע וידעתי שיש מצב זה ישתנה אבל אכן הוא בא איתי, הוא אמר לי מראש שהוא גם מקווה לאכול משהו לכן הבאתי כסף אפילו...

היה נחמד רק שהוא החליט שמספיק לו בירה ובגלל שלאזור אסור להיות עם בירה היינו לא מעט מהצד ומצאנו מקום ממש טוב לראות זיקוקים בשקט יחסית.

בעיר שלנו יש תמיד 2 מופעי זיקוקים, בהתחלה ובסוף הערב... אז ראינו את ההתחלה, צילמתי וידאו שלם בפלאפון שיצא ממש נחמד דווקא, ואז הלכנו להסתובב קצת בעיר אחרי שקנינו בייגלה לאכול חחח.

חזרנו כחצי שעה לפני המופע זיקוקים השני (כמה טוב שיש אינטרנט שיגיד מתי הזיקוקים) והוא החליט לקנות חטיף צ'יפס ממש חריף שהיה טעים להפליא חחח

כשחיכינו לזיקוקים אימא שלחה הודעה ושאלה אם הכל בסדר כי היא שמעה המון אמבולנסים משטרות וכל מיני שעברו... לא ידענו למה מי ומה אבל המופע בוטל היה עיכוב ענק בהופעה של זמר מעפן לא ידוע לא ממש מפורסם ישראלי חחח ואנשים נעלמו להם מהר משם... היינו בטוחים שהכל בוטל בגלל הרוח הקרה החזקה שהייתה, אבל אחרי שהגעתי הביתה גיליתי שפשוט היה ארוע מגניב שם של מופע "שלישי" בלתי מתוכנן של זיקוקים חחחח

היה נחמד בכל מקרה...

ביום של ערב יום העצמאות התכתבתי קצת עם בת דודה שלי שלפתע הזמינה אותנו לעל האש ביום העצמאות...

אז הצילום מטס הפעם בוטל והצילום היה אצלם בבית על האש חחח היה מצחיק שאיך ששמנו שיפודים התחיל גשם, אבל בחיי היה ממש טוב!

כך בקצרה עבר לו יום העצמאות... רק לא מעוניין לחגוג יום הולדת, לא כל עוד אני לבד... לא רוצה למרות רצונות המשפחה... 

אגב, לא מזמן... אימא שלי מסתבר ניסתה פה ושם למצוא לבת דודה שלי מישהו... מסתבר שהיא ניסתה כמה פעמים... יפה לה, מה איתי? שתנסה למצוא לי... אבל אולי היא ניסתה ואף אחת פשוט לא מעוניינת... או אולי אפילו אימא שלי מבינה שזה חסר סיכוי....

אוי, יופי, הכנסתי את עצמי לדיכאון...

לילה טוב.

סוף.

לא רוצה יום הולדת וGTA5

אוי כמה... כמה דברים...

ואין לי זמן לעדכן...

נלך סחור סחור...

כרגע אני יושב בסלון בחושך עם אוזניות הנייד על הברכיים ורעשי נחירות ברקע...

דודה שלי שוב הגיעה לארץ... 

הרעיונות היו שלא כרצוני, לחגוג לי יום הולדת איפשהו לפי החלטה שלי איפה, ביום חמישי או שיש הבא כדי שגם דודה שלי תהיה אבל זה יצא קצת משליטה כי גם הבן דוד שלי מגיע לארץ במקרה וגם הדודה פה וגם עוד חברים של המשפחה ובקיצור כמות אנשים גדולה...

עכשיו... אני אמור להחליט... אז זרקתי כמה מקומות, רובם מסיבות של מיקום יפה וקינוחים טובים אבל מבחינת אימא שלי כלום לא התאים וההצעות הנגדיות דיכאו אותי עוד יותר...

טאכלס אני בדיכאון לאחרונה, לא לא יוצא מזה... האמת אולי זה אכן כי שוב די מזמן לא ראיתי אנימה יפנית. זו בהחלט בעיה אבל פתירה...

בכל אופן אני כרגיל מרגיש בדידות...

ובוא נחשוב שניה, מה יש לי לחגוג יום הולדת כשאני בן 27 גר עם ההורים עדיין, אין לי ממש חברים שכאלו שאני מתראה איתם הרבה מתי שבא וגם אין לי אף אחת...

מה יש פה לחגוג בדיוק? הידד! אני מזדקן לואין לי עדיין חיים!

כאבי הבדידות הזו... ממש כמו פעם במיטבם... 

מה שהאמת מעט עזר בימים האחרונים היה דווקא משחק מחשב...

סוף סוף יצא GTA5 למחשב! חיכיתי לזה המון והאמת שחשבתי שכשהוא יצא רק אז אשדרג את המחשב...

הוא יצא, יש לי מחשב חדש כבר אז ישר איך שהיה קראק שחבר מהעבודה אמר שעובד לו הורדתי הכל...

לצערי אצלי העסק הסתבך ולקח לי המון זמן למצוא שיטה אחרת לפרוץ את המשחק...

אבל לבסוף זה הצליח! הפעלתי עם כרטיס המסך המובנה של הלוח אם בידיעה שיש מצב שזה לא ירוץ טוב ושכנראה אצטרך לרכוש כרטיס מסך... בהתחלה כמובן הלכתי להגדרות והעלתי הכל למקסימום. הפעלתי את המשחק והכל נראה מדהים ולא זז בכלל! אחרי זה נרגעתי, הורדתי הכל לרמה סבבה והמשחק זז נהדר והאיכות סבבה... אחרי עוד לאגים ושינויי פריצה הכל התחיל לעבוד נהדר, וכל זמן פנוי שבעצם היה לי עם המחשב כשדודה שלי ואימא שלי לא עליו, הפעלתי את המשחק קצת לשחק.

דווקא מגניב להוציא עצבים במשחק הזה, אתה עושה מה שבא לך וזה נהיה ריאליסטי ולא תמיד כשאתה ניגש לקלל מישהו ברחוב אתה יודע איך זה יגמר... לפעמים הם הולכים ממך, לפעמים בורחים, לפעמים מרביצים לפעמים מרביצים עם עוד חבר ולפעמים שולפים טלפון מתקשרים למשטרה...

אבל פעם אחת מישהו פשוט שלף לי אקדח! זה היה מגניב!

גם הספיקו להעיף אותי במשחק ממועדון חשפנות והספקתי כבר בגלל תאונה לעוף מחוץ לשמשה הקדמית של האוטו...

אני מודה, Rockstar Games עשו משחק מדהים!! 

גם היום בזמן משימה פשוטה של לגנוב רכב מבית של עשירים נדהמתי שבאמצע הסידרה מישהו לפתע קם מלמטה במושב האחורי והצמיד לי אקדח (מה שאחרי זה הפך למשימה ממש מגניב ממש כמו קטע מתוך סרט)

עכשיו כשאני חושב על זה... בהחלט שווה לנסות מתישהו להריץ את המשחק גם במחשב הנייד, אחרי הכל הוא חזק ויש לו כרטיס מסך ייעודי ולא גרוע בכלל.

לגבי היום הולדת, לבנתיים אני החלטתי לא לחגוג! לי אין מה לחגוג לא רוצה...

ביום הולדת עצמו אני אחרי העבודה אלך לי לשבת באיזה מקום כמו בשנים האחרונות ואוכל גלידה או משהו...

והגעתי למסקנה שאם יהיה לי מצב רוח אנסה לקרוא לבת דודה שלי לשבת אולי באיזה בית קפה או משהו...

אז כן זו בת דודה אבל היי לפחות אני אשב ביום הולדת בבית קפה אפטפט עם בחורה יפה כמו שתמיד רציתי...

טוב אני אסיים את הפוסט הזה, רק כדי לכתוב עוד פוסט אחריו על יום העצמאות...

ואין פינת צחוק היום כי אני מוגבל במשאבים, כלומר אין ממש גישה למחשב הראשי וכאלה...

סוף.

יום השואה 2015

טוב אני חייב לשפוך דברים מהלב...

שמעו אני לא אדם דתי ולא מאמין או משהו, להפך, רחוק מזה אפילו מאוד.

אבל אני כן משתדל לכבד את האחרים... כך גם ביום השואה,

לי במשפחה היו קרובים שנספו בשואה ואיכשהו ככה יצא שאני אפילו משתמש לא מעט במשפט שהיה נוהג לאמר ילד אחד מהם...

אני לא אומר שכולם צריכים להיות באבל ממש 24 שעות והכל, כל אחד והחיים שלו...

אבל תכבדו את המעמד...

אני לא מדבר עם אותם טקסים שטחיים וכל מיני הבטחות דפוקות לניצולים או ראש ממשלה מפוקפק מאוד מבחינתי שלא שוכח לרגע אחד להריץ את הקמפיין שלו גם במהלך הטקס...

ביום השואה תמיד כל ערוצי הטלוויזיה היו או סגורים או משדרים תוכניות בהתאם, הרדיו היה מנציח גם שירים ותוכניות בהתאם ואנשים ברחוב לא היו שומעים מוזיקה לא היו חגיגות וכו.

מי שכמובן רצה, אצלו בבית עשה כרצונו בשקט וזה בסדר גמור.

אבל השנה, ראיתי דברים אחרים לגמרי!!!

טלוייזיה שמשדרת מה שבא לה בלי קשר, תחנות רדיו ששכחו בכלל מהיום, אנשים שומעים להם מוזיקה כרגיל באוזניות וגם בלי, משחקים בפלאפון ועוד ועוד...

בעבודה עוד בבוקר הייתה תקלה למישהי עם הרמקולים, היא צריכה רמקולים לתפקיד שלה והלכתי לבדוק...

מסתבר שהיא בכלל ניסתה להפעיל איזה רדיו אינטרנטי שלא עבד לה, ניסיתי קצת לרמוז ואמרתי כאילו בצחוק שאולי זה לא פעיל בגלל יום השואה אבל היא אמרה שזה לא ישראלי ולהם שם לא איכפת, שהיא תנסה תחנה אחרת...

בחורה אחרת החליטה שהיא מצלמת מהחלון איך אנשים עומדים בצפירה, שמעתי על מקרים כמו "יום השואה זה חג של האשכנזים" או כל מיני דברים כאלו מפגרים...

אני ראיתי בעצם שוב, כמו הרבה הרבה פעמים את אותה מדינה שכבר לא יודעת לכבד לא את עצמה לא את האחרים ולא ברור כלל לאן פניה נועדות...

אני לא אתפלא בכלל אם לא יעבור יותר מדי זמן ויונפו כאן דגלי פלסטין במקום ישראל...

כל הנושא הזה, לא היה לי עם מי לדבר על זה וכמובן שזה נבלע בי עמוק, זה הוביל לדיכאון שכנראה לא כל כך שמתי לב אליו...

הימים המשיכו הכל כרגיל רק קצת שם משהו לא במקום כאילו...

יום שישי לקרובת משפחה מגגו יום הולדת ונפגשנו במסעדה בעיר, מסעדה כזו של רוסים ואני בדיוק שוקל איפה אני רוצה לחגוג את היום הולדת ולא מצליח להחליט משום מה...

במסעדה הזו בשלב מסוים הכל התפוצץ בי, אני הבנתי רק אז שאני בדיכאון ששוב אני מרגיש בדידות לא בוטח באיש לא יודע מה לעשות עם עצמי לחלוטין...

ואז היו שם ריקודים ודי כולם הלכו לרקוד ובת דודה שלי ניסתה להקים אותי אבל ממש לא רציתי... לא קמתי...

בשלב מסוים שמו שיר אחד ברוסית... השיר הזה...

זה כאילו NUKE עם כוונת לייזר ישר ללב שלי... מהרגע שהוא יצא כבר לפני כנראה לי שנתיים ועד היום...

אני מודה אני כן אוהב אותו איכשהו הוא קיצבי והכל המילים לא רעות אבל הבעיה היא שהוא בדיוק השיר ששום בחורה לא רצתה עוד וכפי הנראה מעולם לא תרצי להקדיש לי... 

הבנתי אותם רגעים שזה לא שאני לא מצליח להחליט איפה לחגוג את היום הולדת, אלא זה שפשוט אני לא רוצה לחגוג בכלל!! אין לי מה לחגוג! אני בן 27, חי עם ההורים בלי אפשרות לעבור לבד ממש, בלי חברה בלי באמת חברים בלי שום דבר ואין לי שום מצב רוח כמובן לחגוג!

חיכיתי אבל והחזקתי את עצמי... יש דבר אחד שיכול לסדר הכל בקלות ובמהרה או לפחות להשכיח את כל הכאב הזה...

אבל... מכירים את זה שאחרי שלב הדיכאון מגיע שלב הכעס? העצבים? אז זהו שהשלב צפוי רק לא בצורה כזו...

הגיע השלב שחשבתי יציל הכל וזה הקינוח! האוכל היה גם ככה מעפן ואז הביאו תה קפה וכל זה וקינוח מעפן עוד יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כאן כנראה כל מה שהיה סביבי נמס וקיבל המון חשמל אלקטרו סטטי רק מהעצבים שלי! זה כבר היה השיא! רציתי לצאת החוצה לדפוק מכות למישהו! וזה בדיוק האזור והזמן לזה...

בסוף יצאנו משם הכל נגמר והתחלנו ללכת הביתה, ניגש איזה בחור כזה כנראה נרקומן, טיפוסי למקום בשעות כאלה... ביקש שקל מאיתנו, האנשים זרקו לו הערות שכבר חשבתי הנה הוא מסתובב הנה זה בא, היד שלי הייתה כבר אגרוף אני כבר בקטע להוציא לתוך הפרצוף שלו כל מה שאגור בתוכי רק מחכה לזה אבן הבן זונה פשוט המשיך לו בדרכו....

בבית, כבר היה נורא מאוחר אבל היי, יש ממתקים וזה יום שישי וזה הזמן לראות סרט! בחרתי סרט מהר, הפעלתי וקלטתי שהוא כמעט 3 שעות... התבאסתי כיביתי והלכתי לישון!

במקביל כל השישי שבת אפשר להגיד שעבדתי, אנחנו מפרידים חברה שהייתה חלק מאיתנו, אחד המנהלים שלה עכשיו זה אותו בחור שאז טסתי איתו לחו"ל לעבוד. פרויקט מגניב דווקא שמחתי לעשות אותו אבל איכשהו דברים בקושי זזו, לא באשמתי אלו שרותים שידענו מראש שהם ככה אבל אני ציפיתי להיות כבר בסוף של הכל עוד אתמול או היום בבוקר אבל רק עכשיו זה ב 50 אחוז בערך...

טוב יש לי עוד מה לכתוב... עוד לא מעט כנראה אבל זה לא המצב רוח הנכון לכל זה וזה מדבר על השבוע שבועיים הקרובים אז אני מניח שאדחה את זה טיפה...

פינת צחוק ככה שיהיה לכם קצת נעים:

סוף.

לתחמן כבל HDMI

הפוסט הזה הייתי צריך לפרסם עוד שבוע שעבר, קצת לא פיניתי זמן לזה.

שבוע שעבר כשניקיתי את החדר החלטתי לנסות להזיז את המחשב ולשים אותו בצורה שונה כדי שיהיה יותר נוח ברגליים.

לאחר כל התזוזות והכל המחשב חזר למקום הרגיל בסוף, אבל להדלק חזרה הוא לא לגמרי נדלק...

ואז קלטתי שבמהלך ההזזות נקרע לי הראש של כבל ה HDMI שמחבר בין המחשב למסך, זה גם הכבל המתאים היחידי שיש לי שמתאים בין המחשב הזה למסך.

הכבל שהיה לי היה בכלל כבל מיותר שהיה לנו בזמנו בעבודה אז לקחתי אותו. האיכות שלו הייתה מפוקפקת גם אז האמת.

מדובר היה ביום שבת ככה שאין לי איפה לקנות כבל ואני תקוע.

לאחר בירור מול חברים בפייסבוק לאחד היה אכן כבל להלוות לי רק שהוא גר בגבול עם עיר אחרת והמזג אוויר והאצלנות שלי שלטו...

רציתי אותה שבת גם לוודא שאין לי צורך במחשב הישן ולהוריד אותו לפח...

ושם עלה לי הרעיון!

פניתי לכמה קבוצות בפייסבוק והצעתי שם את המחשב הישן שלי בתמורה לכבל HDMI, כלומר אני מילא רוצה לזרוק אותו אבל אולי מישהו ירצה אותו...

לאחר כשעה וקצת, הגיע בחור נחמד שרצה לשדרג לאימא שלו את המחשב הישן מאוד, הוא לקח ממני את המחשב הישן, חסך לי את הסחיבה שלו לפח והביא לי עד הבית כבל HDMI!

הכבל אכן היה טוב אבל קצר מה שאומר שכל תזוזה עלולה שוב לקרוע אותו, לכן יום למחרת הלכתי לחנות לקנות כבל...

רק שבגלל שהיה לי באותה חנות זיכוי כי החלפתי את ההזמנה של המסך למסך קצת זול יותר, יצא לי שוב כבל HDMI בחינם!

זה הזוי לחשוב על זה, אבל מעולם לא שילמתי על כבל HDMI חחח.

עד כאן כרגע, יש עוד מה לעדכן אך בפעם שונה, גם הבחוג השני כרגע מקבל קצת שחרורי עדכונים ותזמונים...

אגב, יש לי בעיה, אוסף השטויות לפינת הצחוק שלי הולך ואוזל, צריך למלא מתישהו מאיפשהו קצת...

סוף.

Code Lyoko 5

דבר ראשון, אל תאכלו עוגיות קוקוס כשרות לפסח!! זה פאקינג כאב בטן מעצבן!

טוב קודם כל לגבי הפוסט הקודם, אין חדש מאז ששלחתי את הקורות חיים.

עכשיו אמממ... עבר שבוע אה?

אני לא מסוגל להסביר את זה ממש... אבל משהו בי השתנה/משתנה... לא יודע תחושות מוזרות מחשבות... כרגיל זה כולל מחשבות על זוגיות וכאלה אבל... לא יודע משהו שם שונה...

היום בשלב מסוים לא בטוח מתי ואיך המחשבות שלי הלכו לשם...

אבל נזכרתי בסדרה כלשהיא...

אני חושב שזה אחד הדברים האחרונים שראיתי בערוץ הילדים, מדובר בעצם בסדרת אנימה יפנית לכל דבר רק ש...

הסדרה היא צרפתית! החברה שיצרו את הסדרה השתמשה במנוע גראפי ושיטות ציור שהם רכשו מיפן ואני חייב להודות שהצרפתים עשו עבודה טובה (יצא לי להתקל אצלם בעוד דברים טובים וגם אצל האיטלקים). הסדרה נקראת Code Lyoko והיא הייתה בת 4 עונות ומסופר על חבורת נערים שגילו במפעל נטוש באזור מחשב על שמהווה שער לעולם דיגטלי. האחד איש מחשבים חנוני פחדן ששולט במחשב העל הזה, השני בחור מצחיק קול עם בדיחות, השלישי עוד בחור נחמד ו... איך אפשר בלי בחורה? אבל הצרפתים השאירו כבוד ליפנים ומדובר בבחורה יפנית כמובן...

החבורה נכנסים לעולם הוירטואלי ושם פוגשי בעוד בחורה משונה שהייתה לחודה בתוך העולם הדיגיטאלי. כאשר הם הפעילו את מחשב העל לראשונה השתחרר ממנו סוג של וירוס שע"י הפעלת מגדלים בעולם הוירטואלי חודר לעולם האמיתי ועושה בלאגנים. הוא גם שולח מפלצות בעולם הוירטואלי ומשנה דברים והחבורה נלחמים בהם...

סידרה מגניבה שנגמרת בעונה הרביעית בכך שהבחורה הלכודה שוחררה והוירוס הושמד...

מאז רבות דובר על שמועות על עונה חמישית בכל מיני אתרים ופורומים עד שלפתע זה אכן קרה, הצרפתים החליטו ללכת על זה בגדול וליצור עונה חמישית רק ש... עם שדרוג מעניין במיוחד...

העולם האמיתי כבר לא מצויר אלא אכן אמיתי עם שחקנים...

פעם האחרונה כשעוד התעניינתי בזה כבר בחרו שחקנים לחבורה עם כמובן בחורה יפנית חמודה ועשו פתיח לסדרה ושם זה נגמר, מאז איכשהו שכחתי מהעניין עד היום...

מסתבר שהעונה נגמרה וזה הזמן שלי להוריד אותה בדיבוב או כתוביות לאנגלית ולראות...

רק שמסתבר שלא כזה קל הסיפור, הסדרה ממש לא ניתנת להורדה אפילו בצרפתית!!!! אחרי הרבה חיפושים בהמון מקורות נעצרתי על כך שאני רואה את הפרקים באיכות קקה עם כתוביות חובבניות ביוטיוב, מבאס אבל זה מה יש...

ואני חייב לציין שהצרפתים לא איכזבו גם בעונה הזו וגם שעברו כמה שנים מאז...

ולבנתיים, החשק שלי לחזור שוב ליפן רק בועט בי כל הזמן והיפניות בעבודה לא מקלות על זה כמובן וכמות הקבוצות פייסבוק שכשורות ליפן שאני חבר בהן לא מקלות גם כן...

האמת אם היה לי עם מי, מחר הייתי מזמין כרטיסים מבחינתי! לא רק ליפן אלא להרבה יעדים בעולם דווקא...

אבל אין, ולבד... טוב נו החלטתי על כמה דברים שכן יהיו בטיול השני, אני לא חוסך על עצמי יותר, אני חיב לנסות איזה מלון מגניב בסגנון יפני, אני קונה לעצמי דברים ובאמת חוזר עם הרבה דברים, וכל אטרקציה אפשרים עם בחורות יפניות באה בחשבון!

ובשביל זה צריך תקציב! אני לא אומר שאין לי אבל אני צריך להשאר עם משהו, הטיול הקודם חושב ככה שאני ממריא כשיש לי את ה100% סכום לטיול וככה שבמהלך הטיול נכנסה לי משכורת שהשלימה את אותו הסכום שוב. כלומר, נחתתי חזרה כשיש לי תקציב שוב לטיול הזה.

אני מבחינתי כבר שומר בצד דברים לגבי טיול נוסף, כלומר יעדים וכאלה, אני לא מתכנן ולא כלום אבל אוסף חומר בצד...

בטאכלס אני רק חושב על זה, שוב לטוס לשם כשהפעם אני כן יודע כבר איך מה ואיפה זה יהיה ממש ממש נהדר דווקא!

אני גם חושב שאני יודע מתי יהיה הטיול השני... באביב הבא, פריחת הדובדבן כלומר בערך סוף מרץ או שוב ספטמבר בערך...

בלי קשר ליפן רגע, יש סיכוי שמשהו בקרוב מאוד יקרה בלי הרבה תכנון... יש סיבות שאני מקווה שכן ויש מספיק סיבות שאני מקווה שלא, אם להיות אנושי אז עדיף שלא...

בכל אופן ככה יצא שמחר אני נוסע עם חברים לראות סרט, אולי כדאי באמת להתקפל לישון בקרוב...

סוף.

Opportunity - Jap.

זה קרה מתישהו שבוע שעבר, כלל לא ייחסתי לזה שום חשיבות ולא כלום, זה לא היה נראה לי רציני או ריאלי וכנראה חשבתי שזה ממש רחוק מלהיות אפשרי בשבילי...

לפני כמה ימים, כתב לי אחד החברים בפייסבוק מהתיכון שהוא מצא איזו מודעה מעניינת בשבילי.

אני כלל לא זוכר איפה ראיתי אותה, אני חושב שבכלל בעבודה...

הייתה זו מודעה של הצעת עבודה בתחום מחשוב עם רילוקיישון, אבל לא אירופה, לא ארה"ב אלא...

יפן...

הבחור כמובן יודע שאני חולה על יפן אז שלח לי...

רשמתי לו שכן זה ממש מגניב והכל אבל אני לא רואה את עצמי נמצא שם לזמן ארוך מאוד ועובד שם, הסכמנו שעדיין למה לא לנסות.

נזכרתי שפעם האחרונה שעידכנתי את קורות החיים שלי הייתה עוד לפני שהתחלתי לעבוד בעבודה הנוכחית ולכן לא שווה לשלוח אותן, הדבר היחידי שעוד מעודכן איכשהו זה פרופיל הLinkedIn שלי ואפשר היה לשלוח שם את הפרופיל שלי וזה מה שעשיתי ושכחתי מזה לחלוטין!

עד שהיום קיבלתי מייל...

בקצרה המייל הזכיר באנגלית כי נרשמתי למשרה מהסוג הזה וביקשו לשלוח קורות חיים באנגלית מכיוון שאני נראה מועמד מבטיח...

לא, אני לא אומר שזהו אני עוזב הכל טס ליפן ואני כבר אורז....

טוב לי בעבודה שלי עכשיו, אני לא מסוגל כרגע ממש לעזוב את ההורים ובמיוחד לא את הכלבה.

אבל...

מה ימנע ממני פשוט לנסות? סתם לראות מה זה במה מדובר? הרי אם מסתכלים על זה בצורה שונה, זו ההזדמנות אולי שאני מחכה לה, אולי משכורת גבוהה והיי... רילוקיישון למקום הכי אהוב עלי בעולם? להנות מהאוכל מהמחיה שם כמו מקומי ולאורך תקופה זה גם מעלה מאוד מאוד מאוד מאוד את הסיכוי להכיר מישהי יפנית.

מה הייתם עושים אם יום אחד היו נותנים לכם את ההזדמנות הזו? ההזדמנות לה כפי הנראה חיכיתם ואפילו לא חשבתם שהיא תהיה כזו?

אז כה, אני לא אומר שזהו אני עושה את זה אבל אני בהחלט מנסה!

חזרתי הביתה אחרי עוד הוצאה כספית לא קטנה, אימא רצתה תנור אפיה חדש, הישן די גמור כבר... אז קנינו (קניתי) חדש שאמור להיות איכותי וטוב.

התפניתי והתישבתי במחשב לעדכן קורות חיים (מיד אחרי שהורדתי אפיס כי מי לעזאזל צריך בימינו אופיס?)

התחלתי לעדכן את הקובץ האחרון, הוספתי את החברה שלי ממתי אני עובד שם, פירוט קצרצר על התפקיד ואז כמו שנהוג, נקודות חשובות של מה עשיתי בתפקיד... או איך שקוראים לזה, לא רושם רק חושב, חושב וחושב...

פאאאאאאאקקקקקקקקקקק!!!!!!!!!!!

וואו!!!!!!!!! כמה דברים עשיתי ולמדתי והתקדמתי בעבודה הזו!!! זה מדהים!!!!!! 

התחלתי לכתוב ולנסות להביא רק נקודות חשובות אבל כל זה רק בעבודה הזו אפשר לכתוב יותר מעמוד שלם! וואו!

בסוף הסתכלתי על הקורות חיים ואני יכול לסכם את עצמי במילה אחת...

Awesome!

אז שלחתי, לא יודע אם יחזרו אלי, אם כן מתי ומי ובמה אכן מדובר...

אבל היי, למה לא? אני חש טוב עם עצמי ועם זה...

שיהיה לכם המשך שבוע מהנה, וחג שמח וכל החוגגים בכל דרך שהיא.

סוף.

פסח 2015

קודם כל כמובן פסח שמח!

כן זה אחד הפוסטים שאני יודע שאני רוצה לכתוב בבלוג רק אין מה.

אולי זה לטובה? כלומר, אין שום דבר רע, הכל רגיל ובסדר.

אני ממש יושב פה וחושב מה לכל הרוחות לכתוב...

אני לא מרגיש באסה מזה שכולם חוגגים ערב פסח ואנחנו לא, למרות שיש קצת געגועים וחשק לזה אבל לא משהו חזק. 

השבוע אימא שלי רצתה להפגש באיזה מקום אחרי העבודה וכשאמרתי בטלפון שאני צריך לבדוק איך להגיע לשם, היא זרקה כמה קווים ואחד מהם יש לי באזור העבודה, הוא גם ממשיך הביתה וממזמן רציתי  לנסות ליסוע בו.

הגעתי איתו די מהר ליעד, בערך.

כלומר היעד היה אזור אבל האזור גדול חחח ואימא כמובן הייתה בקצה השני.

בכל מקרה הנסיעה בקו הזה גרמה לי להבין שזה אחלה קו לקיץ, הוא עובר במקומות מגניבים, מקומות שהייתי חולם גם להשכיר שם דירה דווקא.

ביום למחרת נסעתי בקו הזה עד הבית ולצערי לקראת סוף הנסיעה הוא עובר באזור ממש ממש לא כיפי וגם די פקוק, טכנית אפשר להחליף קו בדרך אבל עדיין זה שינוי מרענן וגם הקו הזה נוסע לאיזה מקום בדרך... או! צריך להסביר...

לפני כמה שנים, לא זוכר ממש כמה, חגיגת היום הולדת שלי תוכננה לסוף שבוע הכל בסדר אבל ביום הולדת עצמו לא היה כלום, אחרי העבודה בנסיעה הביתה לא רציתי סתם ליסוע הביתה בלי כלום וזהו...

אז בדרך יצאתי מאיזה מקום קצת להסתובב ועל הדרך היה טעם גלידה חדש שיצא שלא יצא לי עוד לטעום, אז קניתי אותו והתיישבתי לי בכיף קצת לזלול להינות מהנוף לחשוב לעצמי קצת ואז הלכתי שמח הביתה...

זה נהיה פחות או יותר הרגל מאז וגם השנה אני לא הולך לפסוח עליו כפי הנראה, במיוחד שהשנה ביום ההולדת שלי אימא תהיה בים המלח עם אחותה מארה"ב.

אולי זה גם הזמן לשקול רגע מה אני עושה ביום הולדת? כאילו זה תמיד אותו דבר, אנחנו כן נשב איפשהו בסוף השבוע עם המשפחה כשאימא ואחותה יחזרו מים המלח אבל מעבר לכך...

חברים לא כזה יש לי כרגיל וגם מי שיש הרוב לא מכירים אחד את השני אז זה מוזר כזה... החלום לשבת סתם עם איזו בחורה מעניינת בבית קפה גם אין עם מי כרגיל...

החלום שיעשו לי מסיבת הפתעה בכלל אין מה לדבר (כן אני חולם שפעם יעשו לי מסיבת הפתעה, לא משנה שתהיה גרועה, אבל שלפחות ינסו וזה ברור שאני כן אגלה מראש אבל הכוונה והכל אני חולם שיעשו לי כזו)

אולי לסחוב מישהו ביום ההולדת איתי לאיזה מועדון חשפנות (מושפע מאיך פגשתי את אימא)?

נעעעעעעע לא!

כן בא לי לעשות משהו רק לא יודע מה האמת... אולי אני אנסה לצרף שני חברים מהעבודה הקודמת להרגל הזה שלי? אחד מהם גם ככה חובב את המקום הזה...

אולי... אולי אעשה לעצמי מתנה כלשהיא? אבל מה? קניתי רק מחשב... 

אולי... אולי אנסה להתייעץ עם בת דודה שלי... מה כבר יכול להיות?

והנה, ככה כותבים פוסט! שלפתי מהלב פשוט מה שהיה וזה זרם... דווקא נחמד ככה שאין לך דאגות ממש בראש כרגע ואתה פשוט שולף מהלב... תחושה נעימה...

אז הרווחתם פינת צחוק!

סוף.