שוב לקח לי המון זמן עד הפוסט הבא!
לא יודע אולי אני דווקא לא כזה מרוצה מכל הבלוגיה של גוגל אבל מה כבר יש לי לעשות כאילו? זה הכי טוב שיש לי.
טוב האמת אני יודע מה עושה אותי לא מרוצה שם... צריך זמן! אבל זה מה שאין לי. הינה הפעם בכלל חזרתי שישי. היו טיסות! סעמק כזה מעצבן! בכל מקרה שבוע הקרוב טיול טייסת.
לא שאני ממש שמח אבל קצת טבע לא יזיק לי למרות שאני יכול לחתום שהאנשים בטייסת ידעו איך להרוס הכל!
כן טוב... עכשיו אני רואה איפה הבעיה בבלוג! כנראה שזה העיצוב, לא העיצוב עצמו אלא הרוחב של העמודות כנראה. הפריסה שלו לא מסתדרת לי. ופה אני חייב להודות אני ממש גרוע!
אבל ננסה לתקן. מקסימום תמיד אפשר לעשות עיצוב חדש.
אז מה הכותרת קשורה בכלל? אממ רגע מה עדכנתי בפעם האחרונה בכלל??? אני לא זוכר כלום!
טוב אז... אחרי רענון אני רואה שסתם הייתי מתוח...
בכל אופן זה היה רפרוף...
אז כן יש דבר לא מוסבר שאני עוד לא מעז לפרט... אבל.. בקצרה זה סוג של "אירוע" שהיה לפני כ 17 שנה... לצערי אותו ערב הייתי רק בן 4... ואותו קטע חשוב לי כל כך אין לי שום זיכרון! זה רק מה שאני יודע מאימא שלי וסבתא...
היה יום אחד שהחלטתי שהגיע הזמן! זה היה לפני כחודש או יותר, גם נראה לי כתבתי על זה... שאלתי את שתיהן ביחד... מה היה שם... והייתי בטוח שמה שאז שתיהן השלימו אחת לשנייה היה כבר הכל...
לצערי שישי שעבר גיליתי שזה כלל לא כך... גם ככה היה פרט שלא מי יודע מה מסתדר לי בראש כרגע... אבל עכשיו גיליתי שאותו הפרט... הוא עוד הזוי יותר!
אז כעת אני מבין... ומשלים עם העובדה...
ש... כנראה כר מעולם לא אדע מה באמת הוא אמר אותו ערב לפני 17 שנה...
ולעומת זאת... אם הוא איננו טעה... זה אומר ש...
טוב לא יודע כבר! אני רק יודע שאני קיבלתי מספיק סיבות השבוע כדי בלי לחשוב פעמיים ללכת עם ההמלצה של הקפ"סית. להוריד פרופיל נפשי ל 64 ואז יפסלו לי מקצוע, ויעלו אותי לוועדת שבצר או איך שקוראים לזה. הבעיה שאז מה? האם באמת אני אבחר האם אני מסכים לתפקיד כזה או אחר שיציעו לי? או שיזרקו אותי למשהו וזהו! אני פוחד... אני עדיין מת למצוא עוד דרך. אבל אני מבין שזהו!
ובניתים אני מנסה לקבל יותר שליטה עצמית... הן אם זה הורמונים הן אם זה הרגשות שלי... ולפעמים אני מצליח אבל לפעמים אני כל כך נופל ובקיצור אני פשוט נלחם עם עצמי!
אין! אני חורש באתרי הכרויות! אני חושב לי כבר לשלם על אתרים כאלה! פייסבוק וכל דבר אפשרי!
כן כל הזמן קופץ האחד הזה שאומר צא החוצה, לך לפאבים וכל זה... אבל שם אני אמצע את אותן הבנות שמתאימות לו. מישהי בסגנון שאני מחפש, לה, בדיוק כמוני, אין מה לעשות בפאבים!
אז מדי פעם אני מפנה את הראש שלי למעלה... ומבקש... לפעמים אפילו בקול. אלוהים... תעזור לי... עם כל הבעיות שיש לי... אותן בעיות קטנות של איזה ילד מסכן מעפן שגם לא הכי מאמין... ובכל זאת כנראה שמדי פעם בחלק מהדברים הוא כן עוזר לי. אז שוב אני מרשה לעצמי להגיד כאן תודה! ובכל זאת קשה לי. חלק ממני כבר אבוד... אני מאמין שיש חלק שעוד אפשר להציל... והפחד הוא שאני כבר לא יכול... יציאה מהטייסת רק תמנע את ההשמדה אבל לא תחזיר את החלק הרדום בי... כנראה שהפעם כבר מישהי תצטרך לבוא ולהציל אותי...
מחר אולי עם קצת מזל אני לפחות אפגש שוב עם אנדריי בגבעה בתחביבנו הנחמד... כן! כבר נולד לו בן! האימא סובלת מכאבים כי היא לא נחה אחרי הלידה! אבל הוא מצליח למצוא זמן לכל זה. אני ממש מקנא בו לטובה כזה! זה אח שלי!
טוב שלפחות כשהעברתי בין הערוצים ראיתי בינהם את הסרט מטריקס! מילה במילה! כולו בעל פה אני עוד זוכר חחח... האמת היא שהכתוביות בעברית רק הפריעו! זה פשוט נוראי הם אומרים משהו אחד וכותבים משהו אחר לחלוטין!!
אוקיי לילה טוב לכם. יש לי מלא מה שאפשר לכתוב אבל העיקר נראה לי כתבתי. אני אשתדל לכתוב גם מחר למרות שבערב צריך (הינה אני שוב נכנס לשוונג!) דחוף לקנות משקפי צלילה! אחרי מה שהיה השבוע! היה לנו יום כזה חצי חופשי אז קראו לזה "יום ספורט" וחייבו את כולם לבוא לבריכה. לא יכול להגיד שהיה רע אבל התבאסתי מזה שאני לא יכול כמעט לשחות ללא משקפי צלילה! כשיש לי משקפי צלילה אני בקושי זוכר לעלות לנשום אוויר! חחח ופה אני מסתובב הצידה בגלל כל קפיצה של מישהו לבריכה! אז מחר בערב כנראה...
סוף.
