לכו תנסו לרצות בת דודה שיש לה כסף והיא מפונקת מצד אחד מצד שני פשוט עומדת על שלה ורגילה לארה"ב....
אכלנו פה אכלנו שם וכל מקום היו לה תלונות...
גם בסושיה כמו שרשמתי היא התלוננה עד שקצת יצאתי עליה ואז המארחת הגיעה והכל היה בסדר.
לבסוף היא רצתה אוכל רוסי ביתי כהרגלה מסבתא, הבעיה שאין ממש מסעדות רוסיות כאן לפחות לא משהו טוב...
בסוף הלכנו למסעדה גרוזינית שאבא שלי ניגן בה כמה פעמים, גרוזינים טוענים שהאוכל שם בכלל לא גרוזיני ולא כלום...
זה פשוט היה הכי קרוב שיכולנו למצוא...
המלצרית הייתה נחמדה אבל שחקנית יותר מדי... בכל אופן לראשונה הבת דודה הייתה מרוצה, הסבירו לה טוב את התפריט, האוכל היה טעים לה וגם המקום כזה סולידי...
פעם הבאה כשהיא באה אני מראש אנסה להרכיב איפה היא יכולה לאכול כי אני מעט הבנתי מה היא מחפשת...
אני רק יודע שלמרות הכל היא שוב תבוא לסושיה! חחח
ביום שני גם הייתי בחופש, אבל הן החליטו להיות בבית לעבור על תמונות ישנות וכל היום הרגשתי שסתם ביזבזתי יום חופש... באסה כזה...
בסוף קרה מצב שהייתי צריך לסרוק חלק מהתמונות... התחלתי לסרוק וקלטתי שוב את האפקט שתחביב הצילום גרם... אני ממש מסוגל כיום להבדין פרצופים ורק כשסרקתי קלטתי עד איזו רמה זה מגיע...
תמונה משפחתית שחור לבן ישנה מאוד וקלטתי בלי בעיה מי זה מי עד כדי כך שאישתו של דוד שלי בארץ שעמדה גם בתמונה אבל אני בקושי זוכר אותה, קלטתי שיש לה את אותם תווי פנים כמו לבת שלה וככה הבנתי שזו היא... פשוט מפחיד!
בסוף התמונה האחרונה הייתה תמונה של סבתא שלי לבושה בלבוש רופאים ישן כזה במשרד...
אני מאוד מתגעגע לסבא וסבתא... אוף...
היום כשהם באו להכנס למונית לשדה תעופה אז דודה שלי הביאה לי שטר של 100 דולר, זה כאילו סוג של הרגל כזה אצלה. אבל כשהיא הביאה אותו היא אמרה זה השטר החדש, היה חשוך בחוץ אז פשוט שמתי בכיס. בבית הוצאתי אותו וקלטתי איך הוא נראה... הרבה דברים בצבע זהב עם ציפוי משונה, דברים שנראים רק באור שמש והכי משונה מגניב זה סוג של פס בחלקים שהוא כאילו כחול לבן כזה ובפנים יש ממש ציור תלת מימד שמשתנה בין 100 למשהו מוזר כשמזיזים את השטר זה מגניב מאוד. אני בכלל לא אתפלא אם הם החביאו גם שבב אלקטרוני כלשהו בשטר הזה.
ובלי שום קשר שבעולם... אני נכנס עם הכלבה הביתה לבניין היום מטיול... וכשפתחתי את הדלת לפתע עוברת מישהי יוצאת מהבניים, מישהי ממש ממש ממש ממש יפה, בקושי הספקתי להסתכל עליה, מעניין אולי גרה פה, דיירים פה מתחלפים כמו גרביים לך דע... אולי אראה אותה עוד, אולי לא...
בכלל זה עוד רגע דצמבר וכרגיל הרגשת הבדידות מתגברת מעט ולך תדע מה יהיה השנה בחגיגות השנה החדשה...
פינת הצחוק:
סוף.