והנה זה שוב... אולי בפעם האחרונה...
ראשית נדבר על עבודה... כן, נשבר לי ואני שוקל לעזוב או משהו בסגנון... זה מגיע הרגע הזה כנראה, ככה זה נראה...
אז אני לא ממהר, לאט לאט, שהמחשבות יתבשלו להן ושהכל ילך כסידרו...
לבנתיים התקנתי אופיס בבית, יומיים אחרי פתחתי את הקורות חיים שלי וגיליתי בהם טעות מפגרת...
בנתיים לא ביצעתי עוד שינויים ממש, אני כנראה מחכה לאיזה ספייק של "נמאס" ואז זה יבוא עוד יותר...
האמת היה ספייק אבל כנראה שהבנתי שזה דפוק מדי...
זה לא שרע לי שם, אבל כנראה שזה מצב של די כבר...
הנה רק היום כמה נהניתי, תכנונ פרויקט שכלל השבתה בשעה מסוימת, המנהל אשכרה רצה לתן לנו חלון של זמן מ6 בערב ועד חצות...
דבר פשוט לעשיה שכבר עשינו בעבר עם המנהל הקודם, אבל הפעם זה היה מורכב יותר והיה לנו תוכנית לעוד דברים, אחד מהם לא היה לי מושג איך כל מה שאני מכיר יצליח להתחבר, האמת הוא כלל לא רצה כל כך לזרום עם זה, הוא די זרק לי את האופציה לבחור...
הבנתי שזה או שאני עושה את זה מהר עם אופציה לשחזר הכל ולכוות לצאת לפני 8 וחצי כדי להספיק לאיזה משהו שרציתי לראות בטלויזיה, או שאני עוזב את זה מסיים והולך להיום...
הרגשתי שאני צריך את זה, הדרך חזרה פשוטה מאוד... קדימה!!
הצלחתי! תוך כמה דקות של היסוס וחוסר ביטחון זה עבד ועבד כמו שצריך!
אז כן, זה עוד קורה, יש פרויקטים מעניינים ויהיו עוד, וזה כן עושה לי את זה אבל אני עייף...
האמת שממש הייתי צריך את זה היום את הפרויקט הזה... אני קצת במצב לא הכי מיטבי כרגע הייתי אומר... אבל בואו נמשיך ונגיע לזה, פוסט לא קצר ולי לא קל גם עומד בפנינו כאן, כולו יכתב תוך כדי שמיעה לשיר אחד בלבד כנראה שגם יצורף בסוף אם לא ימאס... אוקיי... אולי עוד אחד...
טוב אז, זה מתקרב... קבעתי תאריך אז זה הסוף שיהיה! אחריו שום בחורה! די...
אבל אנחנו עוד לא שם אז לפחות אנסה לתת פוש כלשהו...
וכך זרקתי עוד פוסט בכמה קבוצות הכרויות עם יפנים בפייסבוק...
מאחד הפוסטים התחילה להתכתב איתי מישהיא ש...
לא יודע... היא ויאטנמית, למדה בעבר בישראל, כיום חיה ביפן ועובדת שם אבל לא אוהבת את זה ורוצה לישראל, היא פשוטה מאודה, השאיפה היחידה שלה זה להקים משפחה ולגדל ילדים, האמת לא בטוח שאני מחפש יותר מזה...
היא פשוט די משעממת כזו, לא יודע... עדינה כזו גם בשיחה כאילו לא מרגישים את קיומה כמעט... האמת, לא נהנה להתכתב איתה פשוט, זה לא זה פשוט... אז היא סתם פה ושם מתכתבים... דווקא נשמע שאם היא הייתה פה היא כבר בקטע להתחתן איתי חחח אבל היא לא פה...
ואז יום אחד.......
הייתי עייף, חזרתי הביתה ונשכבתי במיטה, מהר הבנתי שלא ארדם אבל בוא ננוח קצת, בעודי רדום, הצצתי בפייסבוק וראיתי בקשת חברות, נכנסתי עוד חצי עין סגורה...
תמונה של מישהיא ו... הא... רשום שם ביפנית! פותח עיניים, רואה שם ישראלי.... באסה, אבל... שווה לבדוק מי מו מה...
וכך התחלתי להכתב עם ילדונת משונה, אוהבת אנימה, יפן, ודי גיקית...
התמונות כולן זה פשוט בחורה מהסוג שנראות כמו דמות אנימה חמודה חיה...
המון דברים משותפים, כל פעם שנראה לי שזהו זה כאילו רק נמשך..
פה ושם הזכירה בקטנה אקסים,
ערב אחד נשבר לי! אני לא יודע מה הגובה שלה, בטח זו הבעיה שהיא ג'יראפה כמו סולמית... וברגע שתדע מה הגובה שלי תיעלם...
אז איכשהו השיחה הגיעה לכיוון ודחפתי את הגובה שלי...
רגע של שקט ואז...
"בדיוק כמוני" ?????? איך??? מאיפה נפלת עלי???
אם אני ממש ממש מחפש חסרונות בה, אני מוצא רק את זה: היא לא רוסיה במקור, היא גרה רחוק מאוד יחסית, והיא אוהבת אייפונים (כן, זה כמה אני צריך להתאמץ לחסרונות)
ואז מגיע בן...
ערב אחד.... לפתע טלפון מבן, הוא לא מתקשר לרוב, זה תמיד התכתבות... אני עונה קצת בהלם... מסתבר שקרה אצלו משהו, הוא היה די... כאילו עבר עליו ריב והוא רצה מנוחה מזה... הוא כבר היה אי שם עמוק בעיר שלי ורצה שניפגש...
כשהבנתי איפה הוא, הוא אמר שהוא מכבה את הטלפון ומחכה לי, חשבתי שאולי הסוללה אצלו חלשה, אז שמתי על עצמי בגדים חמים, זרקתי לכיס סוללת גיבוי, יצאתי בדקתי בגוגל, נזכרתי בקיצורים שיש בדרך, ודפקתי הליכה מהירה/ריצה...
כמות הגשם המוזרה שירדה אותו ערב זה מוזר...זה כאילו אני הבאתי את הגשם, אנחנו יושבים איפשהו, נגמר הגשם, הוא קם יוצא מהמחסה, הכל טוב, אני קם יוצא ו...גשם!
היה נחמד לטפט ואז ישבנו בבית קפה לקחנו משהו לשתות, הרבה צחוקים וכו ואז במקביל התכתבתי עם הגברת ה... אוי... היא צריכה כינוי... אבל נחכה קצת... ואז בן החליט להתערב טיפה והוא התסיס לא מעט את השיחה איתה אותו ערב... היה מצחיק לא מעט והזוי...
אני לא יודע מתי זה יגמר וכמה יכאב לי כשזה יקרה...
אני מניח שאני עייף וכבר איפשהו ויתרתי על הצלחה עם בחורות ואין לי כוח לזה במיוחד שאיתה צריך לחכות...
ונחזור להתרכז בה!
היא גרה רחוק, אך מגיעה לא מעט למרכז, היא נשמעת שכן מעוניינת להפגש... אבל... למרכז היא תבוא רק כשתחזור מחו"ל... לשם היא טסה רק בסוף החודש כמעט... אז... שנה חדשה איתה בטוח לא... רק מזכיר לעצמי ששוב מי שקרה לי קצת בגורל טעה ויהי מה! אין דבר כזה גורל! וכן... זה משהו ששוב נכנסנו לשיחה לגביו עם בן... הוא אמר לי שהיא וכל זה זה דווקא משהו שאמור לקרות אבל אני מבין את מה שיקרה וכבר קורה... הוא אמר תהנה...
אבל הנה, היא מתכתבת פחות למרות שמחוברת הרבה, עונה פחות והשיחות כבר קצת... זה לא זה, ואני בנתיים כמובן כבר די אובססיבי לזה... זה כזה ברור הרי...
אז לא, זה לא נגמר עוד ובנתיים היא לא ענתה מאז שרשמתי לה את המספר שלי לאחר שנכנסנו לשיחה על וואטסאפים בגלל האקס שהיא הזכירה... האמת, נשמע שעבר עליה לא יום משהו....
אני לא יודע מה יהיה אבל אני לא רואה משהו קורה...
זה רק עניין של זמן, התאריך מתקרב ואני איפשהו רוצה שכל זה יגמר כבר, אין לי שום אמונה שום תקווה זה סתם אוסף של מה שחוויתי עד כו ולמדתי ממנו ואני מבין שהכל בולשיט ואין מה לצפות, אבל היא כן סיבבה לי את הראש ואני עייף מזה...
אז לפחות יש קצב די טוב...
לפני שאשכח, יש לנו עובד חדש בצוות בעבודה אבל עליו, בפעם אחרת! גייז בפוסט נפרד... (כה חושדים שהוא כזה, לא נגד או משהו סתם מציין)
אז הנה חבר אחר מהעבודה תקע לי בראש שיר ברוסית, זזכרתי שכשהדלקתי אותו לראשונה שמעתי מילים לא יפות והחלטתי לשמוע בפעם אחרת, כאן הקצב ממש צעק לי וביקשתי ממנו את השם,
האמת, הקליפ והמילים... זה פשוט נוראי!!!!!! סמים, קללות בסלנג מטורף... זו רוסיה של היום? זה להקה מוכרת... זה פשוט לא יאמן שזה ככה... העולם הזה דפוק וזה לא מתקדם לשום כיוון טוב יותר אפילו לא קצת...
אז הנה לכם השיר, ומשם פשוט מאוד... לילה טוב...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה