ביקור בירח

זה הולך להיות פוסט מעניין...
מה אנחנו עכשיו? סוף ספטמבר, והפעם האחרונה שכתבתי הייתה ה30 לדצמבר...
עבר די הרבה זמן... ישנם דברים שקרו פה ושם חלק מעניינים חלק לא... אבל מה שדווקא קרה לאחרונה זה מה שגרם לפוסט עכשיו ולכותרת ובאמת משמעותי!

אבל ראשית, מה קרה מאז? האמת... לא זוכר הכל בעצמי...
אני לא זוכר אם סיפרתי שהקשר שלי עם סולמית נפסק, אבל כן הוא נפסק וזהו.
בעבודה, התחלתי להסתדר, עם אנשים, עם אנשים שהגיעו גם אחרי ובכללי עם העבודה, עד היום לא יכול להגיד שאני מצליח לקרוא לגמרי את המנכ"ל אבל זה משתפר אני מניח, יש גורמים מעל כרגע מבחינת כל מיני דברים שמאטים לנו הכל אבל זה בסדר מקווה לאט לאט זה גם יסתדר...
לפחות אני עברתי לעבוד על מחשב אמיתי ולא תכשיט מעפן, אך לצערי זה נראה שרק אני הצלחתי לקבל את זה ואיש לא יקבל עוד שזה מצער כי אני יודע שחלק היו בהחלט רוצים.

הצלחנו שוב לטוס עם אותו חבר, לאוסטריה והיה מעולה...
עשיתי משהו גם שכולם אמרו לי לא כדאי ועשיתי את זה ואני לא מצטער לרגע!
בדקתי טיולי יום מאיפה שהיינו כי זה נחמד לבקר בעוד מקומות... וגיליתי תמונה שפשוט נראית מהאגדות!!! אבל אחת שלא משנה מי צילם ועם מה ובאיזו עונהב או שעה עדיין נראית מטורפת!!!
החלטתי שאני חייב את זה! כשניסיתי להבין איך אני מגיע לשם בתחבורה הבנתי שזה יהיה ממש ממש קשוח ויקר...
אבל זה לא עצר אותי, מצאתי שטיולים מאורגנים עולים די אותו מחיר אבל כוללים עוד מקומות ונוחים מאוד...
אז מצאתי שטיול מאורגן עם ישראלים עולה טיפה פחות...
אז יאללה!
מצאתי את עצמי ביום שלם די מהאגדות! חוץ מאנשים ששומרים כשרות וקצת מוזיקה מעפנה אבל מעבר לזה היה ממש ממש אחלה וזה היה יום ממש ממש שווה את זה!! עיזבו שבאוסטריה יש מלא קינוחים ואוכל טעימים ובכללי חו"ל! היה מהנה!

בואו עכשיו נקפוץ קצת לעניין שתמיד מטריד אותי... זוגיות...
אז...המממ....
אפליקציות, קבוצות פייסבוק ועוד... מדי פעם מתכתב עם כל מיני אבל לא משהו רציני...
אבל אי שם ברוסיה ואוקראינה יש מלחמה (או מבצע צבאי, תלוי למי אתם רוצים להקשיב) וזה גרם לעליה לארץ...
ואני החלטתי שאני במצב של "מזל שור עד הסוף!" אני אכנס בקיר ואני אשבור ואעבור דרכו!!
כלומר במקרה שלי, כל כמה זמן לפרסם פוסטים במלא קבוצות הכרויות, לעשות כל יום כשיש לי סוויפים באפליקציות אל כל הסווייפים, לכתוב לכמה בחורות שאני יכול ולתת על זה גז!
עוד מה שהשתנה, זה שהחבר האסטרולוג הפסקתי להקשיב לו, לא בקטע שהוא רע או מה אלא הוא גם לא יכול לראות כלפי כלום שקשור לזוגיות! אז עזבתי את כל מה שבא ממנו וגם טיפים על בחורות כי טכנית הוא בזוגיות רצינית בעצמו לא היה...
והתחלתי להקשיב לחברים אחרים, חבר נשוי מהעבודה ה... קודמת קודמת בעצם... החבר השוטר שפה ושם כם היה בזוגיות ויש לנו הרבה דברים דומים....
ואתם יודעים מה? אם האמנתי שיש עלי קללה, מצאתי אותה והצלחתי לשבור אותה! הקלל הייתה אכן שהלכתי בעקבות החבר הלא נכון ונתתי לו להשפיע עלי ולא לאחרים...
מצאתי את עצמי מתכתב פה ושם עם בנות כאלו ואחרות עד שיום אחד הגיעה מישהיא שחשבתי שכאן אולי זה סוף סוף יקרה, לפחות דייט....
בחורה שעלתה מאוקראינה אך מסתבר כבר הייתה בארץ כי היא יהודיה, בחורה חמודה, חובבת יפן קצת ואוכל נחמד לא מעשנת לא כזה שותה וחוץ מזה שהיא גבוהה ממני ולה זה לא מפריע, הכל נראה טוב...
מתכתבים בוואטסאפ זמן מסויים וכמה ימים לפני ערב יום העצמאות החלטתי להציע להפגש, מצידי גם יום אחר ונתתי לה להבין שלי כרגע יש משכורת בסדר ואפשר לבוא איתי לאכול בכיף ואני אשלם על הכל והיא לא חייבת לי כלום... אבל כנראה שזה לא עזר...
והיא התחמקה בעדינות מלהפגש בערב יום העצמאות בתירוץ שהיא הולכת עם הקרובי משפחה... שזה בסדר...
אבל... כתבתי לה אחרי והיא פשוט לא המשיכה את השיחה ופה הבנתי שזה פשוט לא ילך, היא כנראה לא רוצה, כמובן שאם היא תכתוב אענה לה בכיף אבל זה לא היה נראה ככה...
אני אסכם את החלק הזה בקצרה שפשוט עד היום לא ממש התכתבנו למרות שעשיתי לה עוד קטע...
אגב לפי טינדר ששם הכרנו, היא נמצאת בפחות קילומטר ממני!!

ואז... יום שישי ה12 לאוגוסט קצת לפני 11 בערב לפתע הודעה בפייסבוק...
בוט! בטוח בוט! למה שמישהיא אסיאתי יפיפיה תכתוב לי הודעה ועוד בעברית???
מתחילים להתכתב... מעניין... בחורה משונה ויאטנמית...
הרבה דברים חיוביים מבחינתי, מסתבר שראתה את הפוסט שלי באחת מקבוצות ההכרויות לאחר שמישהיא שיכנעה אותה להכנס לשם...
היא לא קראה את כל ההודעה שלי ועצרה בדבר שכולם!! אמרו לי לא לכתוב ככה בהתחלה... הגובה! הגובה שיכנע אותה כן לכתוב לי! ולמזלי היא לא ראתה שאני עובד בהייטק כי זה דווקא היה מונע ממנה לכתוב לי... מעניין אה?
זה נמשך ונמשך, התכתבויות די כיפיות אך משונות מדי פעם... לאט לאט הבנתי למה היא בארץ ומי היא וכו... סיפורים לא פשוטים בחלקם, אקס שבשבילו הגיעה לארץ שבגד בה בסוף...
חיים מעניינים בויאטנם... חברויות מעניינות בארץ ועוד...
ואז הגענו ללקבוע להפגש... במשך כשבוע מלפני המגש הרגשתי לא טוב, לא כי לא הרגשתי טוב באמת אלא מתוך מתח ופחד...
קבענו להפגש במסעדה שונה ממה שהיא רצתה כי במסעדה שהיא רצתה לא היה מקום (היא בדקה, היא בחרה והיא גם אמרה שזה קצת יקר אז היא יכולה לשלם, כמובן לא הייתי נותן לה!) 
אז הזמנו מקום בסושיה נחמדה די חדשה שהיא גם די יקרה אבל ממש טעימה...
אני מחכה לה שם ליד והיא רושמת שהיא מאחרת כמה דקות, סך הכל אוטובוס התעכב... כמובן אני בלחץ אטומי... ואני עם הראדר אסיאתיות שלי ידעתי טוב מאוד שהאוטובוס שבדיוק נוסע לתחנה שלו מאחורי הגב שלי, היא שם! לא להיות קריפי הסתובבתי לכיווני בעדינו ראנדומלית כזו...
ראיתי את אותה הבחורה שבתמונות רק שפה באמת הבנתי מה משמעות הגובה שלה (נמוכה ממני) וקצת בעיית הליכה עקב תאונה שעברה בעבר...
התנהגה בהתחלה קצת מוזר אבל הבנתי שהיא עצמה בלחץ וגם עייפה מנסיעה ואמרה שזה יעבור... ברגע שהבנתי את זה, לי כל הלחץ נעלם! היה כיף, אכלנו דיברנו והיה נחמד...
אני לא אפרט, לא אשגע אתכם עם פרטים, אבל בדייט השני בסוף הדייט לאחר שהיא כבר די פשוט אמרה שזה מה שהיא מצפה, נישקתי אותה...
אבל למה??? למה היא כבר אז הייתה חייבת להגיד שהיא אוהבת אותי ולצפות ממני חזרה??
זה היה קשוח חשבתי שזה הפעם האחרונה שראיתי אותה כי אני לא הרגשתי כלפיה את זה ולא יכולתי לשקר...
היום למחרת לאחר שחשבתי שזהו, היא דיברה איתי כרגיל פתאום, די זרמתי וכנראה היא הבינה כמה דברים שם...
מפה לשם הגענו לדייט שלישי שהיה נחמד הפעם יותר קרוב אליה ולא אלי... התנשקנו וכל מיני וזה נראה לי היה אחרי שקבענו ליסוע ביחד ללילה בירושלים...
אני חייב להודות שאני נאיבי מאוד! אך מבין את כל המצבים... הצעתי שנזמין חדרים נפרדים אבל היא רצתה אותו חדר דווקא ואז הבנתי שהיא גם לא מצפה למיטות נפרדות...
מפה לשם היה טיול נחמד שהסיר את כל הספקות!
ואז גם בא קצת בום בשבילי...
קודם כל כבר הבנתי שאני מרגיש כלפיה כנראה את אותו דבר וגם אני לא פוחד להגיד לה את זה!
 
אבל... מסתבר שהויזה שלה מגיעה לסיומה... והיא תצטרך לפני סוף השנה לעזוב... הבנתי שאפשרי להשאיר אותה אם אני כביכול מצהיר עליה כבת זוג ומבקש הארכת ויזה בשבילה, זה לא כרוך בחתונה או משהו ולא מסובך, אבל בשביל זה צריך שהאקס שלה יבטל את הויזה שלה קודם והוא לא רוצה לעשות את זה עד שהיא לא תעזוב...
אז לצערי היא רכשה כבר כרטיס טיסה חזרה...
אבל אם הכל ילך טוב בינינו... היא גם תחזור אחרי זה... ואולי אטוס אליה לבקר אותה שם בזמן החג שם...
נראה מה יהיה אבל מסתבר שגם היא אמרה לי שאני חושב יותר מדי, בוא נהנה מהרגע...

אז זה בערך מה שקורה אצלי... יהיה מה שיהיה, כרגע טוב לי... טוב לי איתה!
ולמה ירח? אשאיר זאת לעצמי ולסובבים אותי...

סו.... לא רגע!!!!!!!! שיר! צריך שיר שלאחרונה רץ בראש חחח


סוף.

מפוטר

כל פעם אני נכנס ומבין שלא עבר כזה הרבה זמן כמו שחשבתי מהפעם האחרונה שרשמתי...

כשחושבים על זה... כ4 חודשים זה כן הרבה...

זוכרים שסיפרתי על משהו שקרה בוקר אחד בעבודה שיכול להשפיע על כל החברה עצמה וכל זה??

מאז קרו כמה דברים...

עברנו למבנה אחר שזה היה מתוכנן מלפני עקב כל מיני סיבות, לא הייתי בעד המבנה אבל כשעברנו לאט לאט התחילו דברים טובים!

נהיינו ממש חבורה אני הראש צוות הבחור החדש יותר ועוד כמה חב'ה...
ההגעה למבנה החדש הייתה בשבילי נוחה יותר עם קו אחר שמסתבר נסע מהר יותר איכשהו בצורה לא ברורה, הסיבוס הועיל מאוד גם בהזמנות וולט וגם בבקרים בבית קפה הקטן והדי טעים במבנה למטה, בצהריים היה מאין מסעדה בתחתית הבניין עם מבחר לא רע ומחירים יחסית מצחיקים, כשממש התחשק האזור הקודם שהיינו בו היה מרחק של כמה דקות הליכה, באזור היו קיוסק שמקבל סיבוס, סופר באזור ועוד...

מפגש עם כמה חברים מחוץ לשעות העבודה הפך קל יותר כי זה ממש באזור איפה שהיינו נפגשים...

היה רק חיסרון אחד שממש שבר אותי כל הזמן וזה שקיבלנו משרד ללא חלון ותאמינו לי היה שם אחלה נוף!
ואז...

דברים התחילו להיות שקטים בעבודה עצמה... שקטים מדי עם כל מיני שמועות, זה כבר לא חדש לי כבר קרו כאלה...

ואז היה איזו ישיבת הנהלה כלשהיא והראש צוות סיפר בקטנה שמאז התקרית עצרו לאותו רגע כל מיני דברים בחברה וזה אומר שצוות מסוים די אוטומטית הולך להצטמצם משמעותית או בכלל לעוף...

מצער, אבל גם זה כבר היה בחברה...

ואז אותו יום או יום למחרת הראש צוות החליט לרדת למטה לסיבוב שזה לא ממש קורה הרבה... יש מאחור מאין גינה קטנה וזה הזכיר לי את הפרק בסאוט פארק שקארטמן לקח כל מיני אנשים לגינה כלשהיא מאחורי בית של מישהו לתכנן איתם כל מיני מזימות שעשו את זה כאילו על סגנון משחקי הכס וכו... ככה זה הזכיר לי את זה שהראש צוות שלי קרא לי לבוא איתו...

יושב איתי ומספר לי שממה שנראה לו המצב רע, אנחנו גם נלך הביתה לא יודע מתי אולי מחר אולי בעוד חודשים או מה אבל ככה וככה... אני הרגשתי באסה לשמוע את כל זה אבל הוא בא כאילו לדבר איתי פתוח למרות שלא כזה סומך עליו...

מפה לשם, שבוע חדש מתחיל לו ואני בא אופטימי לעבודה כי אני מבין שמה שהוא אמר הוא רע וכבר עברנו כאלה בחברה ואם יקצצו מכל הצוותים אצלינו כנראה יעיפו את הבחור החדש, באסה, אבל יהיה לו קל למצוא משהו חדש מהר ויש איך לעזור לו וזהו...

באתי אופטימי!

אני אף פעם לא אופטימי ומי שקורא בבלוג הזה יודע את זה ונראה לי אחרי אותו יום אני בהחלט לא אבוא יותר אופטימי לשום מקום!!!!

עברו גג שעתיים וקראו לי לשיחה שהייתה מיותרת כשרואים את המכתב ביד של הראש צוות שהוא מביא לי אותו...

הרבה שנים, לא כועס על אף אחד במיוחד שהדיבור נשב לכיוון סגירה של החברה!

אבל זה כאב, זה מבאס מאוד ואני עם המצבי רוח שלי ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי בכלל...

פעם ראשונה פוטרתי, לא יודע אפילו מה עושים ואיך מתנהלים, אבל פוטרתי מסיבות שלא רבתי עם מישהו או משהו ועזרו לי, אנשים ביקשו את הקורות חיים שלי באו לחבק להסביר מה עושים וכו...

הרעיון היה שלמחרת אין לי מה להגיע ואז אני בא סתם כזה כשבא לי לא בא לי כל עוד הראש צוות צריך אותי כדי שאעביר את כל הידע וכו...

איתי פוטרו עוד מלא אנשים במשרד וגם במשרדים אחרים, היו סניפים שלמים אותו יום שהלכו הביתה בבום...

ביום למחרת הגיע אלי הביתה שולחן מחשב חדש שהזמנתי לפני, דווקא חשבתי ליסוע לעבודה קצת להפרד ממישהו שבמקרה היה אמור לעשות שתיה וכשסיפרו לו שמלא פוטרו חשב שצוחקים עליו...

שמעו כאן אני הולך לספר כמה שאני זוכר ואיך שיכול, יש מצב גדול שהסדר לא יהיה כרונולוגי באמת...

בכל מקרה, ישבתי סוף סוף ושכתבתי מחדש את הקורות חיים שלי, חיברתי בין שלי לשל חבר שעבד איתנו בעבר ולפי הכמות שכן חזרו אלי אחרי, אני יודע שעשיתי משהו כמעט מושלם כנראה... את הכמעט אני מבין היום טוב מאוד אבל זה סיפור לבעוד כמה שורות פה...

התחלתי לשלוח לאנשים בעבודה שאמרו שיש להם משהו וכמובן אני לא מסתמך רק עליהם (וטוב שכך) אז התחלתי את השליחה הגדולה! מה זה שליחה גדולה? לא לא, לא שלחתי לכל דבר או בכל אתר...

החלטתי שאני הולך רק על הרציני, רק על האזור שאני רוצה רק כמובן לתחום שאני רוצה ורק דרך לינקדאין וגלאסדור... (יפ, ויתרתי לחלוטין על כל האתרים הישראלים המעפנים!)

להגיד שזה היה קל? ממש ממש לא! להגיד שזה היה כן נחמד שלפתע הייתי יכול כל היום בגלוי לדבר עם מראיינים בטלפון ולא בסתר ויכולתי להביא ממליצים מרשימה לא רעה של תפקידים מכל רמה אצלינו... זה היה כן טוב...

את הלא קיבלתי המון, ברמה שבאמת הייתה מדכאת, כשזה היה שיחה שאני והצד השני הבנו שזה לא מתאים זה היה בסדר גמור מקובל והשיחה נגמרה טוב, אבל כשזה היה לא לאחר שהרגשתי קליק עם המראיינים וידעתי את רוב מה שהם צריכים זה היה מדכא, כשפשוט בלי לחזור אלי קיבלתי מייל אוטומטי זה היה מעצבן ומדכא גם...

אבל.......

בערך יומיים מתחילת החיפוש קיבלתי פניה בלינקדאין מhead hunter כלשהיא, העברתי לה קורות חיים וסיכמנו לדבר יום למחרת, השיחה לאחר קצת טום וג'רי משני הצדדים שלנו התרחשה יומיים נוספים לאחר מכן בערך...

נשמעה בחורה עניינית, סיפרה על חברה שעושה משהו מעניין, לא חברה גדולה, אזור ממש טוב...

אמרה מראש שהיא לא טכנית ויש לה פשוט רשימה שהעבירו לה של מערכות וכו שהיא צריכה לסמן מה אני מכיר מה לא...

הרשימה הייתה לא קצרה, הרוב הכרתי, חלק ברמות שאני זה שמראה מאיפה משתין הדג, חלק ברמה של אני יודע מה זה ומעולם לא היה לי הכבוד... ושם אחד של מערכת שמעולם לא שמעתי וקצת הבהיל אותי כי השם היה מגניב...
שאלה על מוצר מסוים באופן כללי ושם אמרתי שמכיר והתעסקתי ספציפית בX השם מוצר שאמרתי איכשהו נבלע ברעש וכנראה ברוק של עצמי ככה שלא היה שום סיכוי שהיא שמעה אותי בבירור אבל היא שאלה אם אמרתי X!! היא הכירה כבר, כלומר לא היום הראשון שלה וזו לא עוד מפגרת שלא יודעת מה היא מגייסת ולאן... הידד! לפחות זה...
אוקיי, אני מעבירה את הפרטים שלך לחברה ואם זה מתאים אני אעדכן אותך על קביעת ראיון...

עברו כמה ימים ואני כלל לא תולה בזה תקווה למרות שזה היה נשמע לי ממש טוב דווקא...

ממשיך לחפש והיא אכן חוזרת וקבעה לי ראיון בוידאו עם המנכ"ל.... אוקיי... מנכ"ל ישר? מה עם ראיון טכני לפחות אולי?

מגיע היום, זו מבחינתי עוד שיחת וידאו כמו רבות אחרות...

הבחור שם רקע חליפי כמו שהיום הרוב עושים אבל במקום לשים איזה אי או משהו לא ריאלי באמת או יפה מדי, הוא שם פשוט נוף שטכני באזור של החברה... תמונה יפה עוד חשבתי, השקיע כנראה מחשבה בלהתאים משהו מהאזור... (אם רק הייתי יודע אז..... עוד תבינו...)

שיחה שהבנתי ממנה שכמו רוב המקומות אני בסופו של דבר לבד (לפחות לתקופה הראשונה והלא קצרה) 

כרגיל הרוב ענן ויש את X קטן... שזה מה שהרגיע אותי...

"כולם, הרוב כלומר עם מקים" 

הבהרתי בצורה היפה שאני כבר מתורגל שאני לא איש מק ואני (מסביר בעדינות) לא סובל אותם...

ועוד ועוד... היה נשמע שהשיחה הלכה לא רע וביקש ממליץ... הוא בחר בעצמו את הראש צוות שלי ואמר שבעוד מספר שעות הוא טס אבל הוא עובד מחו"ל וידבר איתו למחרת...

עברו יומיים שלוש מבאסים כרגיל, איש לא דיבר עם הראש צוות... כנראה שזה לא זה...

מתישבים לאכול צהריים... חיממנו התישבנו והראש צוות נעלם איפשהו, לפתע נכנס עם הטלפון ביד ומסתכל ישר אלי, לפני שאמר משהו הטלפון שלי מצלצל... המנכ"ל ההוא... הבנתי איפה הראש צוות נעלם לפי ההנהונים ביניו...

יצאתי לדבר, כמה שאלות שלי הבהרות שלו שהוא מרוצה מהשיחה עם הראש צוות שכרגיל הגזים בכל מיני דברים... מסתבר שיש חוץ ממני מועמד נוסף, הוא ישלח לי מבחן ושאני אעשה אותו היום או מחר ואז נתקדם...

אכן לאחר כמה שעות שלח מבחן שמשום מה התחיל להלחיץ אותי...

הראש צוות והבחור החדש נעמדו מאחורי עם טלפונים שלופים כדי לחפש בגוגל וגם להתקשר לעוד אנשים כדי לעזור לי... מצחיק...

פותח את המבחן שלפתע מבקש גישה למצלמה כדי לראות שבדיוק דבר כזה לא קורה + יצלם לי את המסך וכו וכו... סורי חבר'ה, אני עושה לבד!

עברתי לחדר נפרד (היי, מלא פוטרו יש מקום!)

פותח ומתחיל את המבחן, הוא על זמן ולפי נושאים, נושא ראשון... סוג מחשוב ענן ספציפי שידעתי שיש להם ואני די חלש בו... אוקיי נתחיל מהקשה ואז יהיה לי הקל והטוב...

עונה מה שאני יכול ומנחש מה שיכול, זה מה יש...

נושא הבא... ענן בכללי וכו... אוקיי, מציק אבל שיהיה...

נושא הבא (כנראה היה כמה שאלות בודדות על שרתי ווינדוס שאני אפילו לא זוכר) אבטחת מידע! מה לי ולזה בכלל??? אוף! מתחיל להתעצבן... נושא הבא, לפני אחרון...

דבאופס.....

WTF???? מה נסגר? שוב היה ראיון לתפקיד אחד ובסוף רוצים משהו אחר לגמרי???? מה!!!!!!!!!!?!?!?!?!?!?!?!?!??? 

אוקיי נושא אחרון... סתם כללי כזה אישיות...

סיימתי, שלחתי סגרתי ויצאתי עצבני...

יום למחרת עוד איזו חברה מוזרה שלחה לי שאלון מבחן, התעצבנתי עניתי ראנדומלית סתם וסגרתי את זה...

עברו להם ימים... לא בטוח כמה...

שיחה מהמנכ"ל ההוא... טוב נו, לפחות הוא מודיע יפה שלא התקבלתי? 
היי, עברת בהצלחה את המבחן והייתי רוצה שנקבע ראיון פיזי קצר ואעבור איתך על טיוטה של החוזה...
WTF??? לא במילים האלה אבל אמרתי לו בפרוש שמוזר לי שהוא אומר שעברתי שהיה שם נושאים שלא קשורים אלי וניחשתי הרבה...
כן, שמתי שם כמה נושאים שלא ממש קשורים אליך בצורה ישירה ואני רואה שיצא לך ציום טוב (60 ומשהו) ובלי הנושאים האלה היה יוצא לך גם יותר...
מה כן היה נושאים קשורים???? החלק של הענן הרוב ניחשתי בגדול ולפי הגיון...
סימן שיש לך שכל!

טוב, קבענו ראיון...

שתבינו שבין כל זה יש לי עוד כל מיני ראיונות, זום טלפוניים, מיילים ועוד... הרוב סתם חלק בכלל דפוקים כגמו כל מה שקשור לחברות השמה שלא יודע למה הסכמתי בכלל לדבר איתם!

מגיע לראיון הפיזי... חשבתי מדובר במשרדים שיושבים בwework.... פחחחחחחחחחחחח! לא!

מגיע... נכנס... חלל פתוח יפה... מטבח שבכלל נראה מגניב עם סלון כאליו ספה טלויזיה וכו ומאחוריהם... נוף שלא ראיתי כמותו!! אמרו לי לחכות קצת... מחכה שם מסתכל על הנוף מסתכל מסביב... קולט לפתע שלטלויזיה מחובר פלייסטיישן 5! WTF?

טוב, מגיע המנכ"ל... מוביל אותי למשרד ו... אוי.... התמונה שהוא שם בראיון וידאו לא הייתה תמונה... זה אשכרה הנוף מהחלון!!!

אני אנסה לקצר.... המון התלבטויות... המון... ניסיון להתקבל לחברה גדולה פסיכית עם תקציב שכל המדינה שמעה עליהם אבל גם לא... טוב, יש לי רק אותם, משהו לא בטוח לי אבל זה מה יש...

השתכנעתי ללכת על זה ומקסימום אחרי זה אלך... לא ילך לי שם יסלקו אותי אז אלך...

חתמתי על חוזה, סיכמנו יום התחלה ובנתיים עשיתי משהו שנראה לי איש עוד לא עשה חחח

המשכתי להגיע לעבודה עד היום האחרון כל יום!! 

אבל האמת... מכמה סיבות... זה הזדמנויות אחרונות להיות עם האנשים האלה ביום יום, זהמשרדים כיפיים חברים שטויות בעבודה אווירה ולא משעמם ולא מדכא ואז הפילו עלי את הפרויקט האחרון שלא היה קל אבל אני חושב שאני עשיתי אותו על הצד הטוב ביותר, אפילו השארתי איסטר אגז חחח 
והסיבה הכי חשובה... אני מגיע ומגיע עד שבום! אין יותר אותי אצלכם ואתם לא רשאים להתקשר אלי בנוגע לעבודה יותר... הרי מה? לא חשבו לשבת איתי על דברים שרק אני הייתי עושה וכו... עד הדקות האחרונות!!!

ביום האחרון שלי החלטנו  לעשות ישיבה בערב באיזה מקום... היה אחלה...

וזהו... אני במקום חדש, קשיי הסתגלות מבחינת התפקיד, אנשים, תנאים ועוד... ולא, לא בקטע רע, בכלל לא!! 

פשוט מעולם לא חשבתי שעבודה יכולה להיות ככה...

אני עדיין לא יודע כמה אשרוד שם אם אשרוד והאם מה שכרגע אני עושה ישאר התפקיד שלי או שזה רק חלק ממנו או מה... אבל אני תמיד שמח לחזור הביתה למחשב האמיתי שלי ולהזכר שיש מערכת הפעלה הרבה הרבה יותר טובה ויעילה שבאמת עובדת לעומת המקים ונקראת ווינדוס...

יפ, אני נאלץ בנתיים לעבוד על מק... אבל שוב... אני לא אתן לזה לעבור בשתיקה! חחח לאט לאט...

אז הנה, עברה לה עוד שנה וטאכלס, הכל נשאר אותו החרא חוץ משינוי עבודה...

לא קל לי, לא בעבודה ולא בכללי ואני מבין שאני פשוט לא סובל בני אדם ולצערי אני עצמי כזה אבל לפחות אני מבין את זה ולא מנסה להראות שאני אחר או משהו...

ומה שמבאס לא פחות, שכל הקורונה הזו והמסביב לא באמת ישתפרו בשנה החדשה אלא רק יתדרדרו אם מה, וסוף לזה כלל לא יהיה... להגיד שיש לי מושג מה הטעם בחיים כאלה שלי? אין לי...

אני מתגעג לחו"ל... אני רוצה לבקר במקומות יפים, לטייל לאכול אוכל שאין בארץ או משהו... חופשה אמיתית ולא סתם... אבל עכשיו אפילו לקולנוע אני לא יכול ללכת עם 2 חיסונים...

לפי כמון הפוסטים שלי... מניח שפעם הבאה אכתוב צמוד ליום ההולדת שלי... ולמרות משהו, יש לי תחושה שהפוסט ההוא לא יהיה משמח יותר מזה בכלל :-(

סוף.

עם פטיש במסדרון

 FINE! FINE.... I'LL WRITE!

להגיד שבא לי לכתוב, לא יכול...

העורך פה שוב השתנה? 

אם אני כתוב פה זה אומר שמשהו כנראה עובר עלי, לטוב או לרע, הפעם, לרע... כאילו... כן ולא?

זה תקופות, אני מכיר הרי את עצמי ויודע שיש לי תקופות שפשוט דברים לא הולכים לא זזים ולא כלום, הרבה עבודה דברים מסביב כאילו תקועים וכו...

אני משתדל לא לחשוב על זה ופשוט להתמקד בזה שעוד מעט בתחילת ספטמבר אני סוף סוף למרות הקורונה טס!

לא, זה לא הטיול שתוכנן לפני הקורונה ובוטל בגללה, זה דווקא טיול מאורגן שוב עם אימא שלי ואתה מדריכת טיולים הפעם למדינה קטנה עם הרבה טבע...

אז הקדמתי קצת עקב מבצע רכישת עדשה חדשה, האמת הכי יקרה שרכשתי אי פעם ואני לא מצטער לרגע! רכשתי גם סוללה מקורית נוספת ועל הדרך כרטיס זיכרון ממש טוב וגדול...

על הרחפן אין מה לדבר כי הוא כבר נמכר, קצת לא ניצלתי אותו מספיק ועקב מגבלות בארץ ובעולם החלטתי שכשארצה ממש אקנה במקומו משהו קטן יותר שעדיין יהיה לי מספיק טוב וזול יותר.

אבל פני כמה שבועות משהו כאילו... לא יודע... דברים התחילו להדפק בעבודה ומחוצה לה, תקופה קשה בהחלט... 

אז כן אני קצת מדוכא אבל זה משהו שקורה לי פה ושם...

ואז הגיע עוד יום, בוקר רגיל בעבודה, כמה דקות ו........

אז ככה, אני לא יכול לפרט את מה שקרה אז אבל זה גדול, זה כולל גורם מחוץ לעבודה שמעורב וזה גרם לנו ממש לעבוד קשה בצורה לא נורמאלית במשך מספר ימים וכנראה לא נגמר לצערי, להגיע לכל מיני מקומות שלא בא לי ואומנם זה לא נראה ככה כרגע, יש איזה סיכוי שזה יפגדע בעתיד החברה אפילו...

זה די שבר אותי כל זה, גם לחץ נפשי גם פיזי וכל המצב הזה ממש לא נעים ובעייתי ואני מניח שגם יצא פה ושם שלא התנהגתי יפה כלפי אנשים סביבי בגלל כל זה וזה גם מבאס...

אז עברו עוד כמה ימים, המצב לא השתפר וקמתי לבוקר שפשוט אפשר היה להבין שזה עוד יום מחורבן לגמרי הולך להיות, אני מנסה לזרום עם מה שיש ובין כל העבודה שיחה בטלפון, הטרוקולר מזהה מי זה ואני מחליט שזה יכול לחכות, אבל ישר אחרי זה שוב הם מנסים אז עניתי....

זוכרים שאמרתי בהתחלה שהנה אני מנסה להתמקד בטיסה בקרוב? קצת חופשה לאחר שלא הייתי בחופשה כבר... מה שנתיים? יותר!?!

אז לא.... גם הפעם לא תהיה חופשה... בוטל....

אותו רגע האמת קמתי, תפסתי פטיש והתחלתי לחפש משהו (או מישהו) לרסק!!! לצערי לא מצאתי אבל אני מניח שלראות אדם עצבני במסדרון עם פטיש זה קצת לא נורמאלי...

משם זה באמת שבר אותי כבר לגמרי, אני עד עכשיו עם התקפי עצבים ולטענת חבר טוב כנראה אני צריך טיפול...

הבעיה שפעם אחרונה שהייתי אצל פסיכולוג הבנתי שזה חסר תועלת ורק עולה כסף לעומת הבלוג פה, זה לא שהבלוג עוזר אבל הוא עושה אותו דבר בערך רק בחינם...

אז הנה אני נמנעתי מלרשום פה אבל הנה זה קרה... סעמק!

להגיד את האמת כלל לא מרגיש יותר טוב כרגע... קחו בחשבון שאני כן יוצא פה ושם להסתובב עם חברים, לאכול אוכל טוב, שוקולד וכו וכל זה פשוט לא מועיל כרגע, קצת לפעמים עוזר אבל הכל חוזר ואני מוצא את עצמי גם בטעות וגם במכוון שוב נכנס לפרופילים בפייסבוק של אנשים מהעבר וזה חונק אותי מבפנים...

וזוגיות? נו ברור... הנושא הממש עיקרי אצלי לא?

לא, לא התעייפתי לכתוב, אבל פשוט אין לי מה לכתוב! זה רק נהיה רע יותר, אני כבר ממש נדיר אפילו רושם "היי" לבחורות באפליקציות הכרויות, אני סתם לפעמים מזפזפ בהן ללא כל מטרה באמת ואם יש כבר התאמה עם מישהיא לרוב אני מתחרט ישר שעשיתי לייק וסוגר את זה...

יש משהו שאני לא משותף פה... אולי כי אני מרגיש שזה מעל הרמה של מה שאני לרוב משתף פה, אולי כי אני מפחד מג'ינקס... אולי כי סתם אני מנסה להשלות את עצמי שעוד יש תקווה בזה...

אולי רשמתי מספיק להיום...

ואם משהו יקרה שם ואיכשהו נמצאה מישהיא שסמכתי עליהם מספיק שהבאתי לה לראות את הבלוג הזה...
אין לי מושג איך הצלחת לעשות את מה שהצלחת... אבל או שאת חשובה לי, או שחיסלת אותי סופית... משום מה כרגע בזמן הכתיבה יש לי תחושה שזה השני... מקווה שלפחות סיימת את העבודה לגמרי שכבר לא כואב לי מכל החרא מסביב...

יאי, אני מרגיש כאילו אני כותב לעתיד לדמות בכלל דמיונית או משהו, טאכלס מה זה שונה מהרגיל?

נו מה? נזרוק לכם שוב שיר קצבי של להקה שלפתע נכנסה לי בפלייליסט ועניתי ליוטיוב "More please!"

איזה שיר אבל שלהם? אן דן דינו..... זה...

סוף.

מעל שנה לקורונה

וואו!! כמעט שנה שלא רשמתי פה כלום... התירוצים יהיו מפגרים.
אז, עד כמה אני חופשי לכתוב פה מה שבא לי ואיך שבא לי? האמת, לא מרגיש חופשי מספיק, אני חושב שאני קצת כבר לא מסתפק בכתיבה אבל אולי פשוט אני לא ב"כושר"
שומע כרגע את השיר בסוף הפוסט הקודם, עברתי עליו להזכר מה היה וכו... 
אז, למה לא רשמתי או למה אני רושם עכשיו? לא רשמתי כי... האמת אני הגעתי למצב שאני לא מוצא הרבה זמן לזה, זה דורש איזה Mood כזה... ולפעמים רציתי אבל המקלדת שלי הייתה כל כך דפוקה שלא יכולתי לכתוב סיסמאות בלי שגיאות! 
מאז החלפתי מקלדת וסתם לא הגעתי לזה, למה שאכתוב עכשיו אם יש לי תמונות/סרטונים לערוך? וכו.
האמת גם עכשיו יש לי מה לערוך, גם תמונות וגם סרטונים! אבל התחשק לי והאמת הייתי צריך להכנס לחשבון הזה גם ככה מסיבה מסוימת, אז אם אני כבר פה, נכתוב.

משונה, אני לא מסכם שנה אבל אני מחפש להזכר מה כן קרה ומה לא...
סיימתץי את הפוסט הקודם ש"לדעתי אני רוצה את הרחפן החדש של DJI" אז... שוכב אצלי בארון מאחורי, האמת שוכב שם כבר הרבה זמן, התחלתי לאחרונה לשקול למכור אותו, זה דבר ממש מגניב והכל אבל זה ממש מקפיץ את הלב כל פעם כשלרגע מאבדים תקשורת כשהוא באוויר וגם יש מלא חוקים על רחפנים וכו, החלטתי שמתישהו כשאטוס לחו"ל אם אראה לנכון אז ארכוש במקום רחפן ספציפי קטן יותר שעליו לא חלים רוב החוקים, זה לא שאני רוצה לצאת נגד החוק או משהו אבל יש פה ושם הגבלות שפשוט לטעמי מוגזמות מדי.

במהלך השנה הזו תכננתי כבר מזמן לשדרג את המצלמה שלי, הייתה אמורה לצאת אחת חדשה משהו שכולם מחכים לו מקנון משהו שהופך את הכל... התקציב הוכן במשך חודשים, למרות שלא ידעתי מה המחיר שלה היה ברור שממש לא נמוך... והנה היא יצאה!! הR5 מחיר לא נמוך בכלל אבל הגיוני, מצלמה עם חיישן Full Frame שמסוגלת לצלם גם וידאו ב8K זה לא משהו נפוץ גם עד היום (סוני הוציאה מתחרה) כן, יש גם לה חסרונות של התחממות במצבים מסוימים אבל האמת היתרונות עולים על הכל. מניח שזה ברור שגם היא, לא, לא בארון אלא פה לידי על השולחן, כבר יומיים לא צילמתי ואני ממש רוצה לצלם איתה! כל הזמן בא לי לצלם לאחרונה, לא יודע לערוך אין לי כוח אבל לצלם בא לי...
אבל, 8K? למרות שזה לא משהו שאני משתמש הרבה, איך אפשר לערוך את זה במחשב בן כ5 שנים ומעלה שגם כשנקנה חשבתי שיספיק לשנה, אומנם טיפונת שודרג פה ושם אבל עדיין, מפה לשם, מתחת לשולחן יושבת לה מפלצת חדשה שחסר לה רק כרטיס מסך חדש, מי שמכיר קצת, כרגע בעיה להשיג כרטיס מסך חדש ושלא נדבר על מחיר הגיוני...
כמו שכמובן היה לי די ברור הייתי צריך די באותו הזמן להוציא כסף גם על המחשב וגם על המצלמה...
אני לא הולך לספר על המפרט אבל זה המחשב AMD הראשון שלי, מי היה מאמין שאותה חברה שתמיד צחקתי עליה שאפשר לטגן סטייק על המעבדים שלהם והם עולים באש וכו הגיעה למצב שאינטל פשוט בקריסה ביחס אליה...

ואם כבר מדברים על גרפים פיננסיים, אז הקורונה הביאה הרבה נפילות, אני רק חשבתי על זה אבל לא העזתי, אבל חבר די שיכנע אותי שזה כן משהו ששווה לבחון השקעה וחבר אחר פשוט התחיל להכנס אז נכנסתי בעקבותיו, טפו טפו טפו בנתיים הכל ברווחים אבל אין לדעת... זה לא שהכנסתי שם סכגומים פסיכיים אבל את המצלמה טכנית כבר יצא לי להרוויח (בסכום שכבר יצא לחשבון בנק ולא בהשקעה שעוד יכולה ליפול) זה די משהו שאני עדיין חושש ממנו אבל חייב להודות שיש לי קצת אצבע קלה יותר על ההדק.
באותו פאן, מטבעות הקריפטו, אני מאמין שמתישהו סיפרתי איך היה לי קצת וזה גדל, אז זה גדל עוד עם העליות של הביטקוין ועם המחשב החדש אני אפילו כורה קצת מדי פעם וגם השקעתי קצת ממה שהיה בכורה און ליין שספק אם יחזיר את ההשקעה אבל סבבה ניסיתי...

מבחינת עבודה, אני פה ושם מוצא חברות שמחפשות את התפקיד שלי ושכן מתאים לי האזור שלהם והתפקיד ואני מנסה אבל אין האמת הצלחות וגם אין הרבה ניסיונות, אז בנתיים אני בדיוק באותו מקום שעקב הקורונה החליט גם להקפיא העלאות למרות שממה שידוע לנו כן יש רווחים בחברה... מציק אבל המצב היה יכול להיות גרוע הרבה יותר.

מבחינת אנשים, האמת הכל די אותו דבר, מטייל פה ושם בעיר וליד עם חברים כאלה ואחרים, לפעמים יותר לפעמים פחות, אין לי שום קשר עם שום בחורה, בקטע של גם ידידות לא ממש יש לי. זה פשוט מה שקורה כרגע וזהו.

יש ימים שאני בדאון ויש ימים שהכל סתם אותו דבר, בא לי לטוס כבר שוב לחו"ל לטייל, רק תנו לי!! המצלמה מבחינתי בהיכון! רק צריך לסדר את הטלפון, אה כן.... זה... עדיין עם המכשיר הישן שלי שאצלי כבר מעל 3 שנים, הוא מעולה אבל לפני כמה חודשים המצלמה הראשית די הפסיקה לפעול, מצליח פה ושם להפעיל אותה עם טריק מסוים אבל זה לא באמת שווה. אני כל פעם מחכה שיוכרז מכשיר כזה או אחר אבל כל הזמן יש בהם משהו מאכזב וכו, טכנית אם אני אצליח (מה שממש לא הולך בנתיים!) להשיג מכשיר חלופי זמנית, אני כבר קיבלתי מודול מצלמה חדש וסוללה כדי להחליף במכשיר שלי, אם אני עושה את זה ומצליח מצידי לחכות עוד שנה שנתיים עם המכשיר שלי... אבל מכיוון שאני לא בוטח בכישורי לתקן מכשיר שבעצם מעולם בכלל לא ניסיתי עוד, אז אני חייב לדאוג למכשיר חלופי כלשהו ולא אחד מלפני המון שנים...

אגב, זוכרים את הידידה ההיא סולמית? זהו שהיא לא הפסיקה בשום צורה לדחוך לי את הממים המפגרים והשקריים חסרי ביסוס על שטויות לגבי קורונה שכולם פשוט לא נכונים ורובם אפילו לא הגיוניים, הסרים מדעיים והוכחות כלל לא עזרו לה, די רבנו והחלטתי שאם היא תנסה לכתוב לי אני אשלח אותו לכל הרוחות, אבל כרגע זה נראה שמדי פעם דברים זולגים אלי אז פשוט מתישהו אמחק אותה לגמרי מכל מקום וזהו. אני אישית מעדיף לדבוק בדברים מדעיים מבוססים, אפילו שלא תמיד הכל ידוע ומדויק. עשיתי כבר את שני החיסונים לקורונה ואני מקווה שבעוד לא יותר מדי נוכל כבר לטוס, האמת שבין החברים יש לי חבר שטען שהרוב די בולשיט אבל הוא בן אדם עם שכם והראה לי יחסית הוכחות שלא היה לי מה להגיד כבר, בסוף הוא גם החליט להתחסן כי זה יתחיל לעשות לו בעיות בהברבה תחביבים וכו אם לא.
מקווה לאט לאט, זה יחלוף כמה שאפשר... אני מבחינתי צריך להשלים טיול שבוטל עקב הקורונה ואז לטייל עוד ועוד! נהיה לי חשק עז לטייל...

אז אני לא יודע מתי שוב אשב לכתוב ומה, אבל לבנתיים קחו שיר קצבי כרגיל

סוף.

ערב עצמאות 2020 ויום הולדת בהסגר קורונה

אווללה עקבר!!!! אני מתפוצץ פה חחחחחחחחח

אכלתי נראה לי יותר מדי עוגה.....

זהו, גיל 32...

אבל נראה לי מה שגרם לי להכנס לכתוב זה השילוב של ה sugar bump עם המוזיקה הקצבית שהיום נתקלתי בה (יפ! עוד שיר קיצבי בסוף הפוסט) אני חושב שזה בספרדית לא בטוח אבל שיהיה חחחח...

כן בדקתי, ספרדית... אוי מה קורה פה??? קודם טסנו למדריד וממש ממש אהבנו, אחרי זה התחלתי לראות את הסדרה Money Heist או מה שאתם פה מכנים בית הנייר... אתמול בדיוק סיימתי ועכשיו המוזיקה הזו? אוהו...

לא לא, יפן עדיין זה הטופ של הטופ אבל גם ספרד אחלה...

אז גיל 32? נעעעע כלום לא השתנה רק שנה אחת קרוב יותר למוות כמו שאחד החברים כתב... לא לא... שזה לא ישמע כברכה רעה או משהו, זה צחוקים בין כמה חבר'ה זה החברים האלה שאיתם אתה תצחק אחד על השני על הכל בכיף אבל בסופו של דבר הם אחלה חברים...

לא אשכרה, מה כבר השתנה אצלי? כלום, גרם עם ההורים, אותה עבודה כבר לא מעט שנים לטוב ולרע (אולי מדי פעם נמאס, אבל בהרבה מהדברים אני מראה כל הזמן מאיפה משתין הדג וזה ממש יציב ויש העלאות בנתיים)

יש לי כמה חברים קבועים שאיתם אני נהנה להפגש, לצערי חלקם לא יוצא להפגש איתם הרבה אבל כרגע קצת בכלל לא יוצא עקב המצב חחחח

בעעע בעיר שלנו אמרו לא יהיה זיקוקים! ועכשיו אני שמעתי זיקוקים מעיר ליד או משהו... איזה באסה זה, זה נראה לי עצמאות שני בחיים שלי שאני מפספס זיקוקים! לא יודע, זה לא כזה מלהיב בארץ כמו בהרבה מקומות אחרים אבל זיקוקים זה נחמד כזה ויפה וגם אתגר מעניין לצילום... 

מבחינת זוגיות... אמממ בואו נודה בזה עם כל רגע שעובר זה כבר נהיה לא רק לא ריאלי אלא דבילי אם עוד יקרה... כאילו מצד אחד ממש חבל לי והייתי רוצה, מצד אחר, זה כבר לא הגיל, כבר מאוחר מדי לחלוטין לדעתי...

ובכלל, אתם מבינים כמה פסיכי זה צריך להיות? כאילו... היא צריכה הייתה לשרוד את תקופות הפיגועים, מלחמות, מבצעים, ועכשיו את הקורונה ולכו דעו מה עוד... מצד אחד הרבה, מצד אחר אני שרדתי את כל זה בנתיים וגם כל מי שקורא את זה... העולם דפוק, אין לי מה להגיד... חוץ מזה שביל גייטס הוא לא חלק מהאילומינתי רוב הסיכויים והוא לא פועל למען דילול אוכלוסין והממשלות לא מחליפות בנתיים כשאנחנו בסגר את הסוללות של היונים שיעקבו אחרינו וה5G לא גורם לא קורונה ולא מסוכן יותר מדורות סלולר אחרים... (לא אומר שהוא בטיחותי לחלוטין אבל זה לא כל הבולשיט שמנפיצים היום) במקביל אני אחד מרבים שמפעילים אצלם רשת WiFi נוספת כרגע שנקראת בסגנון של 5G tower testing חחחחחח ואני הולך להפעיל אחת כזו גם בעבודה!!! אני רוצה לראות אהבלים מפרקים עמודי תאורה תמימים חחחחחחח

טוב, עייפתי קצת...

אז חג שמח ככל האפשר ושיגמר כבר הקורונה הזו!! אני רוצה חו"ל! אני רוצה להפגש עם חברים! לצלם! אני רוצה נפוים וטבע ואני רוצה לדעתי גם את הרחפן החדש של DJI שיצא היום!

סוף.

זה כמו אפקט הפרפר, רק שכאן עטלף קטן אחד השפיע על כל העולם

כבר הייתי פה בסביבה, אז למה לא אני מניח?

מה בכלל כתבתי פה פעם אחרונה? בואו נראה רגע... (ובנתיים נחליף את הפונט בעורך כי הוא נוראי!!)

הולי שיט!!!!!!!
אני קורא את הפוסט האחרון ולפתע אני קולט שאני מדבר על היום הולדת האחרון שלי, למה שאני אדבר על ה.... Holly molly!!!!!!!!!! הפוסט האחרון לפני כמעט שנה!!!!!!!!!
דאמן זה גם כיף גם לא? חחח והכנסתי את עצמי בקלות לקצב עם השיר ששמתי בפוסט האחרון (אם לא אשכח יהיה אחד טוב גם לפוסט הזה!)

חתמתי את הפוסט ההוא די באופטימיות, כלומר... לא יודע מה עתיד לבוא אבל, יאללה!

והנה אנחנו היום... העולם בהסגר ברובו, המוני מתים, עוד הרבה יותר נפגעים...

וגיבורי על קיבלו משמעות אחרת לגמרי בעולמינו, רופאים ומדענים!

נייר טואלט, מסכות פנים, אלכוג'ל וביצים נהיו מצרכים נדירים ביותר אפשר להגיד ואני מניח שזה עוד לא נגמר...

ואיפה אני תקוע בכל זה? כמו הרוב, יושב בבית... עובד מהבית, חוץ מההדממה שתקעו לנו בפסח שהאמת חשבתי אני אשתגע ממנה אבל אני אפילו לא מוצא מספיק זמן וכוח להכל חח.

אימא שלי נחשבת עובדת חיונית למרות הגיל, היא די בחרה את זה בעצמה, אכן כננראה הייתה משתגעת בבית, אבל זה מסוכן, היא בחוץ נוסעת באוטובוסים ועוד כמעט כל יום נכנסת לחנויות לקנות משהו...

אבא שלי לא עובד לא כלום כרגע, סגור בבית גם ולא יוצא בכלל, כרגיל מפחד יתר על המידה...
אני כמו ילד טוב מצייט, מבין את החשיבות של הסגר הזה ולמה כל זה...

אבל כן מתלונן על כך ומתבאס, אני כן רוצה לצאת, אני רוצה להפגש עם חברים, להרגיש יותר את השמש את הים שנמצא פה פאקינג כ... 500 מטר ממני?? לצלם בחוץ....

אבל רגע לפני שאתם חושבים שאניי בכלל לא נפגעתי מהקורונה, הייתי אמור לטוס שוב עם החבר ההוא!!! כבר הכל היה מוכן! הכרטיסי טיסה כבר הוזמנו ושולמו, המלונות הוזמנו עם אופציות ביטול הטיול כבר מתוכנן מא' עד ת' ואז זה פגע גם בארץ וגם במדינות שאליהן תכננו לטוס...

והזמנו את הטיסות דרך אתר סוכנות נסיעות בינלאומי שכזה... כעת גם אנחנו כמו רבים נחכה הרבה זמן בתקווה לקבל החזרים... האמת לא נוראי מדי, 300 דולר לאדם... הצלחתי האמת דווקא להחזיר כבר כ80 שקל מתוך זה (ביטוח מעפן שבוטל ע"י מניפולציית Javascript פשוטה באתר שלהם שלא איפשרה לבטל חח)

אבל לפני זה... אימא שלי רצתה מזמן לבקר בונציה, היא בכללי ממש אוהבת את איטליה ורצתה תמיד לבקר בונציה... זה התחיל ממחשבה לטוס לאיזה 3-4 ימים לונציה, גררה אותי לכל זה, איך אפשר לטוס רק לונציה בלי לבקר מסביב???

מפה לשם ומבחינת מחירים וברגע שאימא רצתה גם מזוודות... זה נגרר לטיול מאורגן עם חברה רוסית ל8 ימים ברחבי איטליה שכלל גם את ונציה...

המדריכת טיולים הייתה אמורה להתקשר אלינו לפני כן, לדבר מי מו מה וכו סתם להסביר איך נפגשים וכאלה... יום לפני שהיא התקשרה אני זורק לאימא שלי כשדיברנו על זה שבטח יהיה קבוצה ענקית, "לכי דעי אולי יקרה ככה ואנחנו נהיה איזה 10 אנשים בלבד בקבוצה ויהיה ממש מעולה"

יום לאחר מכן.... מסתבר שאנחנו קבוצה של 14 אנשים!!!

בס הכל היה טיול ממש לא רע דווקא, אבל הוא היה עם אימא ואנשים לא הכי כיפיים בשבילי, עם מדריכת טיולים שפה ושם טיפה עיצבנה אותי למרות שהייתה בסדר גמור גם כן בסך הכל...

אני את התמונות שלי עשיתי חח

אבל את האמת, הטיול הזה היה סוג של טיול צדדי כזה...

כי התוכנית התחילה להתבשל עם אותו חבר לטוס לברצלונה... התחלנו לנסות להזמין כרטיסי טיסה ומשהו לא כזה הלך, היה מאוחר והחלטנו להמשיךך ביום אחר, אני התחלתי לראות מה יש בברצלונה וכמה חברים אמרו לי עדיף מדריד, אבל איך? זה ברצלונה זה אמור להיות עיר מדהימה וכו, כאילו מה זה מדריד? כולה קבוצת כדורגל... אבל היי, מה אני מכיר?

ואז שוב התישבנו להזמין כרטיסים... ושוב דברים לא זזו... אז זרקנו רעיון שבטיסה הלוך או חזור נטוס ממדריד... בסופו של דבר זה הומלץ אולי נשלב... ואז לפתע... מצאנו בפחות מחצי מחיר טיסות הלוך וחזור עם כבודה עם הושבה והכל הלוך וחזור מדריד... 

וכך מצאנו את עצמנו בטיול למדריד, טיול שהיה פשוט וואו!! היה כל כך טוב ששנינו רוצים מתישהו לחזור לשם, שנינו נהנינו מהאוכל מהאווירה מהיופי מהבחורות מהכל! זה פשוט היה אחלה טיול!!!

אבל כל זה היה די מזמן כבר... 

השנה כבר, תחילת פברואר אם אני זוכר נכון נשלחנו גם אני וגם הראש צוות למספר ימים לקפריסין...

האמת המטרה הייתה לא ברורה, לעזור במעברים שלנו בקושי יש איך לעזור, אבל זה היה כיף ומהנה כרגיל, הפעם הייתי עם הבחור הזה שכביכול ראש צוות וכמה שאנחנו שונים די נהננו ביחד...

אני חזרתי לארץ יום לפניו כי הוא היה צריך להשאר עוד יום לאיזה פרויקט מטופש... ובחזור בדיוטי פרי היה לוגו ענק לכבוד השנה הסינית החדשה, ואני מסתכל על זה ובא לי קצת לבכות, כאב לי על הסינים... זה עוד היה ההתחלה ולא ידעתי שזה יגיע לכל מקום ככה, והנה זה הגיע...

באחד הימים בלי קשר לכלום, אני מקבל התראה על תגובה חדשה באחד מסרטוני היוטיוב שלי, קראתי את התקציר שלה במייל ובלי שיהיה רשום שם, בלי תמונה, בלי פקרוא מי היוזר ידעתי טוב מאוד מי זה!!

והאמת כולי צמרמורת...

היה לי חבר שאם אני זוכר קראתי לו בכינוי הלוחם... היינו ביחד בתיכון והוא היה בכיתה מגביהלה ובשלב מסוים עזב, אני עוד הייתי בצבא והוא כבר יצא והתחיל קריירה לא רעה וממש הלך לו, ביום אחד הקשר לצערי נותק, הוא נעלם מהפייסבוק ועקב החלפות טלפונים המספר אבד...

והנה, ראיתי תגובה שפשוט ישר זיהיתי שזה הוא!!

הבחור בשלב מסוים איבד את הקריירה לגמרי, די התקשה עבד פה ושם בעבודות מזדמנות, אבל השכיר דירה עם אישתו והבת הקטנה שלהם...

לצערי בדיוק כשחזרנו לדבר אז הם היו במריבות עם האישה והתגרשו, המצב לא משהו, אבל אני איפשהו שמח שהוא חזר לחיים שלי, תמיד היה אחלה חבר ויהי מה... אפילו שאנחנו שונים לגמרי...

ואם כבר דיברנו על ערוצי יוטיוב, כן, יש התקדמויות קטנטנות, אבל זה כאילו לא הספיק לי, אז פתחתי אחד גם בעברית, והאמת שהוא... הוא ממש כישלון בנתיים! אבל אני ממשיך, נראה אולי יצא משהו...

עקב כל משברי הקורונה, חבר החליט שהוא רוצה להשקיע קצת במניות, די זרמתי על הרעיון שלו, די כל הזמן שאלתי אותו על זה כי הוא הכיר מישהו שיכול לעזור לו איפה עדיף וכו וכו...

אבל הוא לא ממש התקדם עם זה אבל חבר אחר דווקא כן קפץ על הרעיון, מפה לשם... השקעתי קצת, זו נראית כהזדמנות ממש לא רעה וגם היה לי כסף מסוים שהחלטתי שאני מוכן לסכן... כרגע המצב הוא שאני ברווח אבל זה משהו שיכול להשתנות קבוע...

במהלך כבר זמן מה הכנסתי טיפה דברים מחוברים הביתה... קצת בית חכם בקטנה... לא משהו קריטי...

יש לי חבר שהתקין מערכת קוד פתוח שפשוט שולטת על כל זה בלי צורך באינטרנט והיא מאפשר פשוט אינסוף דברים, ואני נמנעתי להתעסק עם זה, אבל לפני כמה ימים היה יום שהיה תקלה בשרתים של אחד המוצרים, ויום אחר מוצר אחר לא עבד כי בדיוק נפל האינטרנט...

וממש באותם רגעים חבר אחד דיבר איתי על זה ושלח סרטון על המערכת הזו...

מפה לשם, זו חתיכת התעסקות פסיכית ואני ממש גרוע בזה, אבל החבר שכבר עשה את זה עוזר לי והגעתי למצבים ממש לא רעים עם זה...

נראה לאן זה יגיע, עוד צריך ללמד את זה להפעיל את הדוד חשמל לפי השעון מאורר שלי לבד בשעות הבוקר בלבד ורק בטמפרטורות מסוימת... (רואים למה אני אומר שאין לי מספיק זמן??)

לבנתיים אני עורך פה ושם תמונות ישנות, מדי פעם מצלם משהו בבית שיצא מעניין ויחודי, האמת החשבון אינסטגרם שלי נראה די מגניב... לא כדוגמן או משהו חחח אלא כצלם חובב, יש לא מעט תמונות יפות דווקא...

במקביל גם די קבוע משחק עם חבר אחד במשחק און ליין של טנקים... דווקא נחמד ולפעמים מוציא עצבים ממש טוב... במיוחד עכשיו בימי הקורונה...

כרגע אסור ממש לצאת החוצה לטייל, ואני הרי מתגעגע, אז ראיתי מישהו במצב שלי שעשה סירטון שהוא "יצא לטייל" עם הרחפן שלו... אני חושב שאני בדרך להכנע וגם לרכוש אחד, הבעיה היא לא הכסף אפילו שמה שהחלטתי שמתאים לי ממש יקר, ולא בגלל שהוא טוב אלא בגלל שיש פחות סיכוי שאני ארסק אותו אבל עדיין יש סיכוי כזה וזה מה שמטריד אותי כי אני לא איזה מטיס דגול...

אבל היום הולדת שלי מתקרב, וייתכן עוד נהיה בהסגר...

אז אולי זו אחלה מתנת גיבוי, כי המתנה שרציתי לא תתקיים בזמן וזה מצלמה חדשה שקנון עוד כלל לא הכריזו רשמית על תאריך וכו, יש השארון אבל בגלל הקורונה אין לדעת כמה זה יידחה, אני גם לא יודע את המחיר ויש כמה פרמטרים שעוד לא ידועים, אבל ממש מתחשק לי, אחרי זה אולי עדשה או 2... אחל לא יקרה דווקא כנראה, אבל אחת.... המשקל כמו המחיר חחח 

טוב, התחלתי את הפוסט הזה אחר הצהריים בערך... ואז קרה משהו שהסב את תשומת הלב, ואז עוד משהו... בקיצור השעה 2:35 לפנות בוקר! ואני ב9 מתחיל לעבוד (מהבית)

אז, שמרו על עצמכם, ואשתדל אולי לכתוב טיפה כדי לא לשעמם...

הבטחתי שיר לא?

סוף.

2 ראיונות ביום אחד זה מוגזם

2 ראיונות ביום אחד זה מוגזם!

אבל זה משהו שלומדים מניסיון אני מניח, לא חשבתי שככה זה ילך חח

זה נראה שאני נזכר בבלוג יותר כשיש לי מצב רוח ירוד או דיכאון... מודה שזה משהו שעבר עלי לאחרונה...

הסיבה? נו כרגיל... מתהלך לי בפראג, לבד כי החבר החליט שהוא נשאר במלון, כל כיוון זוגות אהבה וכו, התכתבתי עם מישהיא באיזו אפליקציה מקבילה לטינדר שדי פופולארית שם, ושוב כאילו לא כזה ברורה ותירוץ למה לא להפגש וכו...  למחרת שלחה לי לינק לאיזה בית קפה, לא זול אבל שיהיה, כנראה התכוונה לזה שהנה בוא ניפגש שם אבל כל כך נשבר לי מלנסות להבין את הרמזים שלהן ואז לטעות ולהדפק שפשוט עניתי סתם משהו וזהו... שתיחנק!

מאז לא הכתבנו ממש ואז שלחתי לה סתם את הקישור לאלבום תמונות וסירטון שעשיתי משם וראיתי שהיא קראה את זה וסתם שלחה סמיילי...

היום לפתע שאלה מה המצב וכו, סתם קצת החלפת משפטים קצרה וזהו, גם ככה אנחנו כבר במרחק לא קטן בכלל אחד מהשני...

חזרתי לארץ עם מצב רוח של להכנס בזה בכל הכוח... אבל אז ראיתי את כל המכוערות בארץ... ראיתי את הקקות בטינדר ובשאר וכן ישבתי ממש יום ולילה על האפליקציות האלה!! פשוט כלום! ממש משגע... 

זה גם מתחיל להפחיד אותי, זה מדכא, זה כנראה המקור היחידי שנשאר לדיכאון שלי וזה לא יוצא ממני בשום צורה! לא מצליח להתגבר על זה או להיפטר מזה... וזה מפחיד! מפחיד מאוד כי אני חושב על צ'סטר, הסולן של לינקין פארק שהתאבד... הוא היה לאורך השנים סובל מדיכאון אבל הוא היה סובב חברים אישה ילדים כסף ומה לא! 

אבל בסוף הוא התאבד... וזה מפחיד אותי שאני לא משנה מה לא מצליח להתגבר על הדיכאונות שלי שיבוא היום ולא אצליח יותר לסבול את זה...

בסופו של דבר אני בן 31... כה היה לי יום הולדת... האמת שהפעם איכשהו היחס שלי היה שונה... זה יום כזה שאתה פשוט נותן לכולם לשגע אותך ולאחל לך דברים ולהזכר כמה אנשים יש לך בפייסבוק ומסביב שאתה לא מבין למה הם שם... זה יום כזה שאתה אולי בדיכאון הרגיל שלך אבל אתה שם מסיכה כי אתה לא אמור להרגיש ככה ביום הזה...

אבל... כמה ימים לפני זרקתי לבן את הרעיון של לעשות משהו ביום הזה, סתם משהו לא גרנדיוזי והוא זרם...

באותו יום דיברנו באמת לעשות משהו בערב אבל לא היה לי רעיון ממש... ואז התקשר החבר מהעבודה הקודמת... אחרי שיחת המזל טוב ובכללי כל מיני אמר שבערב הוא יהיה פנוי אפשר לעשות משהו... אז עזרתי אומץ לעשות משהו בפעם השניה בחיים שלי וזה בעצם להפגיש חברים שלא קשורים אחד לשני בכלל...

אז מצאתי את עצמי עם שני חברים טובים שלי במקס ברנר בערב...

בהתחלה זה היה אוקוורד כי יש לי נושאים משותפים עם כל אחד שהם שונים אחד מהשני...

וכל פעם אחד מהם היה משתעמם מהשיחה מעט ואז לפתע דיברנו על סרטים וזה עבר לדוקומנטרי וכל מיני ואז אני קלטתי שאני זה שצופה על השיחה מהצד כבר חחח זה האמת ממש שימח אותי...

לצערי אימא שלי גם הכינה עוגה ליום הולדת... למה לצערי? היא הרי עושה אחלה עוגות יפות ומרשימות בשנים האחרונות... אבל הפעם... זוכרים מה שכתבתי על צ'סטר? אז... עוגת לינקין פארק... אני התנהגתי הכי בקור רוח ותודה והכל אבל בפנים זה שבר אותי לגמרי...

באמת, אני חייב איכשהו למצוא פיתרון לפני שהדיכאונות הבאלה באמת יביאו אותי לקבר מהר מאוד...

עוד משהו שקרה בנתיים זה סוף המשחק! הכוונה ל Avengers: Endgame 

אל תדאגו! בלי ספוילרים!!

אז הלכנו לראות עם חבר את הסרט, והסרט מעולה בהחלט אבל זה קצת מכאיב וקשה להבין שזו בעצם תקופה ארוכה מאוד של כ11 שנים של סרטי מארוול שהגיעה לסיומה בעצם, פרויקט גרנדיאוזי שהכניס להם המון המון כסף אבל לדעתי מגיע להם כל אגורה שהרוויחו! זה היה מדהים!!

האם יצאתי 100 אחוז מרוצה מהסרט? לא! כי קורים שם כמה דברים שאני נגד אבל לא נפרט כאן למען אלו שעוד לא ראו...

ובעבודה?

טוב האמת מאז הקיצוצים, השוואתי את המנכ"ל שלנו לת'אנוס שהוא כאילו בא ו Snap! והלכו מלא עובדים...

אז מאז בעצם עברנו בניים, עוד אנשים עזבו והאמת אחד חדש הגיע... ובקרוב עוד אחד...

ישנן הרבה שמועות, אחת הגדולות זה שלאחר פסח סמנכ"ל עוזב, שבוע שבועיים אחרי המנכ"ל עוזב ואז אנחנו מתאחדים עם חברה נוספת של הבעלים... בנתיים אכן הסמנכ"ל עזב... אבל לא יודע... ההרגשה שונה דווקא, קצת נרגעתי מהבאסה של החזרה לבניין הקודם ונחמד דווקא זה אנשים שאתה מכיר זה העבודה שאתה כבר יודע והכל...

והיי, אם אכן הכל יקרה ויאחדו חברות ואם אשרוד את זה... זה הולך להיות פרויקט ממש מעניין!

אבל אם לא? ובדיוק אם לא... הייתי השבוע ב2 ראיונות עבודה... האחד בקומה שאם אגיד את המספר תשאיר לדעתי ממש ממש מעט בניינים בארץ לאופציה שעליהם אני מדבר...
והשני בבניין שמאוד מוכר גם כן...

בשני המקומות לצערי מדובר בחברה של כ80 איש שהרוב בארץ ומעט מאוד פעילות בחו"ל שתיהם מחפשות איש IT אחד שיהיה לבד לכל החברה כלומר הרבה לחץ ואחריות... ובאחת אין גם נגיעה בציוד תקשורת בכלל...

אז אולי באחת מהן מדובר בבניין חדיש ומקום נהדר גם מבחינת אוכל וכו... האווירה מרגישה רגועה וכו...

אבל בשניה יש באמת מטרה שאני מתחבר למה שהחברה עושה וגם זה מעניין ונראית יציבה יותר כי גם הלקוחות שלה זה לא סתם משהו... 

אבל שוב... אני? לבד... ללא צוות? לא יודע... לא בטוח שזה באמת מה שכרגע אני רוצה או צריך...

הם דווקא זימנו אותי לראיון נוסף כנראה בשבוע הקרוב ואני אלך אבל לא יודע... כרגע אני מרגיש יותר להשאר איפה שאני ולהמשיך לחפש משהו יותר טוב... 

אז מחר שוב יחגגו לי קצת יום הולדת... הפעם קרובי משפחה בקטנה כזה גם...

מה הלאה? אני ממש לא יודע... אבל כשאני חושב על זה, ומנסה להסתכל על זה די חיובי והשיר שבמהלך כמה ימים תקוע לי בראש בגירסאת הרמיקס שלו וזה שאני שומע במשך כל כתיבת הפוסט הזה בלופ ויהיה גם מצורף בסוף גורם לי לרצות לכתוב רק משפט אחד לכיוון העתיד לבוא...

Beam me up, Scotty!

סוף.