טוב זהו! מבחינתי אין לי חברים טובים/אמיתיים יותר! החברים היחידים שלי כרגע זה נראה לי אנדריי ומשפחתו, ייתכן שבן ונחשיב גם את אנג’ל. זהו! השאר הם סתם! כבר כמה שבועות ברצף ניסיתי ככה לברר מה עושים לאן יוצאים לבקש להצטרף ופשוט כלום! אז אני יותר לא רוצים לשמוע מהם תירוצים! לא צריך הסברים! ושלא יעזו לצייץ בכלל ביום שהם יתקשרו אלי כי הם צריכים משהו!!! ספק אם כלל אענה! ואתם יודעים מה? אני אפילו אנסה פעם הבאה אם מישהו יציע לי להצטרף לצאת או משהו אני אסרב!
יש אנשים שכנראה נועדו להיות לבד לעד. גם למרות שלאחרונה רשמתי ללא מאט בנות בלא מאט אתרי הכרויות קיבלתי מתוך כל זה רק הודעה אחת! וגם היא סגנון של POKE כמו בפייסבוק… בכלל ממישהי שלא רשמתי לה… כמובן הגבתי לה בהודעה אבל מאז אין זכר גם ממנה!
הפעם הבאה שאני אצא כנראה תהיה אם אני אמצע מישהי דרך האינטרנט וכרגע זה גם רק הפנטזיה שלי…
אבל קדימה, בואו נעזוב את הקטע החברתי ונעבור לדברים היותר רציניים.
היינו השבוע בבית של אחת הבנות מהדתק שגרה במושב קרוב מאוד לבסיס. זה היה סוג של ערב דתק כזה… עשינו על האש… היה שם לא מאט צחוקים אבל כנראה שהסיפור הכי גדול הוא בכל זאת מה שסופר על המפקד דתק שלי… את הסיפור סיפר חברו מתפקיד אחר שהם ביחד באותה טייסת מאז שהתגייסו…
הקיצר המפקד דתק באותם ימים של הסדיר נורא לא סבל איזה קצין כלשהו והיה איזה יום שהם כולם הלכו אל הקצין הביתה לעשות על האש. אז הוא אמר לחברו שסיפר את הסיפור “היום אני הורג את הכלב שלו!” כשהם עשו על האש הוא לקח נקניקיה ותבל אותה בדס”ל (דלק סילון,למטוסים) והביא לכלב… הכלב כמו כל כלב אכל להנאתו… לאחר זמן קצר הכלב התחיל לרוץ מהר מאוד מסביב לכולם בסיבובים ממש כמו איזה שד טזמני! לאחר כ 10 דקות כאלה הכלב נעצר ופשוט כאילו נפל!!!!!
אז המפקד דתק שואל הוא מת? כשהם ראו שהוא בסך הכל נשכב לנוח אז החבר אומר: “לא, נגמר לו הדלק!” חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
זה פשוט הרג אותנו! עד כדי כך שאני בכלל נחנקתי! (טוב נו, אכלתי באותו זמן) הקצין ישב מולי והתחיל להקרע מצחוק עוד יותר כשראה שאני נחנק מצחוק! חחחח אידיוט הקצין הזה… אבל זה לא משנה כבר! זה מביא אותי לסיפור הבא!!!!!
יום חמישי היינו בכל מיני הדרכות מטופשות עם כל הטייסת… המפקד דתק ועוד כמה לא היה שם… במהלך ההרצאות קיבלתי SMS (הנקסוס עושה רטט שונה) לאחר שיצאתי מההרצאה ראיתי שזה היה מהמפקד דתק! ההודעה בקצרה אמרה ככה: “ב 7.7 בשעה X יש לך ועדת שבצר אצל המטתא ”
אז הנה התהליך מתקדם עוד!!!! ייתכן שהשבת הקרובה שאני מתכנן עם איזה ראש צוות נחמד אחד לחרוש על משחק נארוטו בפלייסטישון תבוטל!!!! יתכן ששבוע אחרי כבר אמצע את עצמי בבסיס אחר!
הבעיה היא… וזה מה שמפחיד אותי נורא! זה איפה? נגיד ואפילו ישימו אותי בקריה… האם זה יהיה שווה אם ישימו אותי שם איזה עובד מטבח או רסר או משהו????? אני נורא מפחד אבל עוד לא ברור כלום…
כרגע אני רק כל כך מקווה למצוא כבר מישהי… יש סיבה שזה נהיה יותר דחוף לי וכל זה קשור לפוסט מהעתיד הראשון… אבל איך? משהו מסוים מתחיל להפחיד אותי… חוסר הגיוניות שבדבר… אולי באמת אני לבד לעד??
יש לי כרגע מוזה כזו… רעיון להוציא קצת רגשות בכתב… בתור סיפור אבל… אני מניח שאשתדל לכתוב את יצירת האומנות הזו בקרוב… לפחות כשאתקין עכשיו אופיס 2010 בעברית נורמאלי…
עדיין, בלי כנפיים….
עוד 413 ימים….
סוף.
