והינה לו עוד פוסט... כן, זה עוד אחד מהפוסטים מהסוג שלחלוטין אין לי מושג מה לכתוב אבל יש חשק.
בעצם יש על מה לכתוב קצת... הכותרת יצאה הכי מפגרת נכון? חח
יום חמישי המנהל שלנו בעבודה פרש מוקדם. אנחנו החדשים שעוד מתלמדים והיה די שקט שם פרשנו גם יחסית מוקדם. אז משם נסעתי במקום הביתה לכיוון העבודה של אימא שלי ומשם איתה ביחד לבית חולים לבקר את סבא...
זה ממש לא נעיל לראות דברים כאלה... אי שם עמוק עמוק בתוך בית החולים לאחר מעבר של מבוך די מסובך וארוך נמצאת לה מחלקה שכולם שם אנשים מאוד מבוגרים ובמצבים ממש לא נעימים... בתוך כל זה חדר די גדול עם כמות לא קטנה של אנשים שרובם מונשמים בכלל לא זזים מהמיטה לא מגיבים... סבא שלי שם... נושם לבד אבל עם מסיכה ולצערי באותו יום כשבאנו הוא... ישן אבל בצורה ממש לא בסדר... לא הצלחנו להאיר אותו ולא כלום זה היה די נוראי... ועברו לי לא מאט מחשבות... מי הוא היה... איש חזק, לחם במלחמת העולם השניה ונפצע, כלכלן, איש בעל ידע רב, איש אהוב.
ועכשיו? המסכן שוכב לו במיטה לא ברור אם יעבור את המחלה כבר לא חושב צלול כל הזמן בבית אבות בכיסא גלגלים (למרות שמסוגל ללכת)
ואני מסתכל עליו וחושב... זה מחכה גם לי? עיזבו רגע שבאותו התקווה לגבי 21.12.2012 מתגברת... עדיין המחשבה הזו פשוט נוראית! מפחידה מאוד וכל זה...
האחים היחידים שהיו שם באותו זמן היו ערבים... כל הזמן יש לי חשד שכולם שם מקבלים איזה משהו שבכוונה הם ישנו ככה כמו מתים...
אתמול לסבא עלה שוב החום והוא היה באותו מצב כשאימא שלי ביקרה אותו... זה מדאיג כמובן...
אך היום בבוקר היא התקשרה לשם לברר את מצבו... החום ירד... ומהרגלו (הלא כל כך טוב, אך במיקרה זה משמח) הוא הרביץ שם לכמה אחים!! זה סבא שלי... חחח
ואני? שישי לא יכולתי כבר לוותר, הייתי חייב דיסק און קיי וזיכרון למחשב אחרת לא הייתי מסיים את הפרויקט אז לאחר שהסתפרתי התלבשתי ולמרות הגשם החלטתי ליסוע לקנות את שניהם, היה לי חבל בהתחלה על הכסף אבל החלטתי שזה כבר כסף שלי והוא לא נועד כדי להשאר כניירות בבית או מספרים בבנק אלא כדי לקנות בוא דברים שעושים לי טוב! רגע לפני שיצאתי מהבית בדקתי משהו נוסף לגבי הDOK ובמקרה קלטתי שהוא אזל מהמלאי בסניף שאליו רציתי ליסוע ונשאר רק בסניף אחר... חטפתי עצבים אבל נסעתי לשם במקום... זיכרון למחשב לא קניתי... במילא הבעיה העיקרית בהרצה של כל כך הרבה דברים זה המעבד והזיכרון לא כזה משנה וגם שאחרי התיעצות בחנות המוכר הסביר שהסיכוי שזיכרון של חברה אחרת יעשה בעיות ביחד עם הזיכרון שלי הוא גבוהה מאוד אז ויתרתי על הזיכרון (בערך, ואת זה תבינו בהמשך) קניתי רק דיסק און קיי.
אבל לא קניתי שוב קינגסטון או סאן דיסק או משהו... הלכתי על כל הקופה הפעם! קניתי Corsair Voyager GT USB 3.0 32GB!!!
אחריות לפי החברה הבינלאומית היא 5 שנים, לפי החשבונית של החנות כל החיים, עשוי גומי מה שמאוד ימנע שברים, חסין מים (אין לי מושג בשביל מה!) מהירויות גבוהות גם ביחס ל USB3 עיצוב יפה!
בקיצור אני שמח!
כשהגעתי הביתה העתקתי כל מה שהייתי צריך אליו. על האריזה היה כתוב שגם ב USB2 הוא תומך במהירויות ותאוצה גבוהות במיוחד מה שלא היה נשמע לי אמין כי ה USB2 של המחשב הוא בעצם צוואר בקבוק... אבל ההעתקות הראשונות השאירו אותי עם פה פעור! אלה באמת היו מהירויות שלא השתוו לשום התקן USB שחיברתי עד היום! ואז ניזכרתי במשהו שהומצא עוד בויסטה... ReadyBoost! טכנולוגיה שבעת חיבור התקן עם גודל מספק ומהירות גבוהה מאפשרת להקצות חלק מהזיכרון של ההתקן לפעולת זיכרון המחשב ולהאיץ אותו... זו באמת הייתה הזדמנות לנסות את הטכנולוגיה שמפעילים באמצעות כמה קליקים פשוטים... והינה הפלא ופלא... למרות שלא קניתי זיכרון למחשב המכונות של הלימודים רצו לי בהרבה יותר קלות!
המחשבה לקנות מחשב נייד הלכה והתחזקה... כבר אין נראה לי דרך חזרה! המחשב שלי יותר ויותר משומש ע"י אימא שלי... אין לי אפשרות כל הזמן לשחק במערכות לשים לינוקסים בלאגנים וכאלה ואני לא נייד איתו מה שמצמצם לי את יכולת לימוד "אבטחת המידע" שאני כל כך חושק... (המבין יבין)
אז עוד די מזמן החלטתי על כמה נתונים שמאוד חשובים לי במחשב נייד ולפיהם התחלתי לחפש משהו מחברה טובה, מחיר טוב, ביצועים, אחריות וכל החבילה מה שניקרא!
לא משנה כמה ניסיתי לפזול לחברות אחרות... דל וטושיבה נשארו היחידות שאני יודע שאיתן אהיה יחסית בראש שקט... טושיבה זה די בעיה כי בדיוק כמה סנטימטרים מאחורי שוכב לו המחשב נייד הטושיבה הישן והמת שלי שאין לי כלל מה לעשות איתו! וכל הטושיבות דומות מאוד וזה לא כזה עושה חשק... לעומת זאת דל... הרבה היום קונים דל, לא שמעתי על הרבה בעיות אצלם (נו אולי חוץ מכאלה שמשמיעים רעש מהמאוורר כאילו עוד רגע ממריאים) וככה התחילו החקירות אתמול בערב בין דגמי דל...
התחלתי מהווסטרו שאותו ראיתי אצל אחד בלימודים אצלו היה דגם 13 אינטש קצת ישן אך נורא דק קל וחמוד... אחד כזה לא מצאתי אלא רק דומים לו ורובם עם ביצועים לא משהו ודי מאכזבים.
לאחר מכן הסתכלתי על הדגם הכי נפוץ כיום שהוא האינספירון! דגם שעבר מלא שינויים בעיצוב בשנים האחרונות. אך כיום הוא נראה די ילדותי, צבעים מתקלפים פלסטיק זול והאמת גם נורא מזכיר טושיבות... לא שללתי אך החשק אליו לא גבוהה... את הלטיטיוד שללתי לגמרי... אין הרבה דגמים חדשים וגם המראה והעובי לא משהו...
האליינוור שדל רכשו נשלל אוטומטית! אני לא מחפש מכונה לגיימרים ואני רוצה משהו נייד ולא מפלצת... מה נשאר בעצם? דגמי ה XPS! יש את ה XPS Z שהוא... מגניב! דקיק חמוד מזכיר מאוד מקבוק של אפל ומסתבר לפי הרבה תגובות עושה צרות לא קטן... האמת ירדתי ממנו בעיקר בגלל הציר הכסוף המגעיל שמחזיק את המסך (כן! על דבר כזה שללתי דגם!!)
ואז... XPS L502X.... אני מניח שאם אני רושם את השם המדויק של הדגם ברור לכם מה היחס שלי כלפיו...
יאפ! זה אכן גירה אותי! עיצוב מהמם! דק יחסית! נתונים ממש מרשימים! USB3 ועוד פורטים שימושיים ביותר... רמקולים JBL עם סאבוופר! סוללת 9 תאים שנותנת לו בליטה מלמטה שכאילו הומצאה בדיוק כדי שלי יהיה את ההגבהה הנוחה ביותר! אחריות גדולה! מחיר... טוב נו הייתי מת שהוא יעלה 3000... חחחחח
אחרי שעות של חקירות באתרים כאלה ואחרים אני לבנתיים די נעול עליו.
בסוף כמובן שביררתי לגבי המחיר שלו בחו"ל... מסתבר הפעם שדווקא לא כזה שווה להביא אותו מחו"ל... משום מה באתר האמריקאי של דל הם החליטו שהם שמים מחיר על הבסיס ואת כל מה שכלול בדגם פה בארץ צריך לשלם עליו המון שם! מה שכן... שם יש אפשרויות שדרוג ופה פחות...
באחד הימים אני אקפוץ כנראה לחנות אחת שנימצאת ממש קרוב לעבודה לראות את המחשב מקרוב... כרגע אני לא ממהר כי מספיק כסף בשבילו יהיה לי רק בעוד כחודשיים כנראה... לאט לאט אני אאסוף ואקנה לעצמי אחלה מתנה!
נו ככה אני... אני לא אחד שמבזבז את רוב הכסף על סיגריות או יציאות אין לי חברים שיקנו לי משהו ולא חברה ולא כלום... אז לפחות אני אפנק את עצמי פה ושם בדברים שכאלה...
טוב נראה לי מספיק לא? ניפרוש לאנימה ולישון...
לא לפני פינת הצחוק!:
ככה אני רוצה את הזיקנה שלי! |
אבא שלי הכי חזק! וזה ממש לא כזה משמח אותי!!!! אה!!! |
ולי יש את המיני הכי מיני!! |
כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן! |
איך אתה מעז להפריע להפגנה?? |
סוף.