שמעו... זה היו שבועיים ארוכים! אני בקושי זוכר מה מתי היה אבל אנסה לפחות לספר חלק...
אז תחילה עבר לו שבוע רגיל ומעפן בלי שום דבר מיוחד כמעט... אה כה... שישי היה את הטקס של רון ארד... אז הוא היה אצלנו בדתק הכוננות משום מה ועשו מזה ממש ארוע עם אוכל וכל מיני... הקטע שבכלל חיילי סדיק לא היו שם... מה שקרה זה שכשסימנו לעבוד אז אחד החליט להסיע אותנו לשם שנאכל... אז הגענו ממש לקראת הסוף והתפוצצנו באוכל כמו שצריך! ואז הם התחילו לזרוק כל מה שנשאר אז לקחנו ואספנו הכל שיהיה לנו אוכל לשבת! (וזה אחרי שלקחנו את שאריות השוקו והדני מהדתק שלנו!) בקיצור אספנו מלא אוכל ואז... פתאום צצה השלישה שלנו ואומרת שהיא הכינה בצד אצלה אוכל בשבילנו... כמובן לא ויתרנו ולקחנו גם את זה...
התוצאה הייתה ששני מקררים במגורים היו מפוצצים בכל האוכל הזה! ואני בנתיים במשך כל השבוע מתי שמתחשק מתחבר למחשב בבית ישירות מהפלאפון וכמעט שוכח שאני מחובר מרחוק!
ואז יום ראשון התחילה התורנות...
מה שהיה אמור להיות: אני מתקשר ב 7 בבוקר לאיזה נגד של הבינוי בבסיס והוא במידה וצריך מסיע אותי לשער שבו נכנסות משאיות (בונים שם משהו, כנראה כביש או מסלול) ואני מלווה אותם פשוט...
מה שכן היה: התקשרתי אליו כמה פעמים והוא לא ענה ואז התקשרתי לזה שאחרי על התורנות הזו והוא אמר שזה בסדר שבנתיים אמתין. רק יום שני התקשר אלי בערך ב 7:40 איזה קבלן בכלל ולקח אותי לאזור בניה אחר בכלל ומשם נסעתי עם איזה 2 בדואים!!! (מכניסים גם ערבים לבסיס!!!!) למקום שבו הם בונים מדרכה קטנה... ונחשו איפה? ממש ליד התדק שבו אני! וככה כל יום... אבל ערבים די נחמדים למרות שהם די מפחידים...
אז בכל מקרה כל יום כמעט עליתי אחרי התורנות לדתק לעבוד...
הקצין הישן כבר עזב סופית ובלי לעשות איתי דבר! שוב אני עם תש 2 שלא מבוצע, אין תור לקפס ואין כלום!!!! מה נראה לכם אני אעשה?
הלכתי לדבר עם הקצין החדש! הוא כל הזמן רק אומר לי שהאם אני אכן רוצה לעשות את כל המלחמה הזו כשבסוף זה כנראה יגמר בתפקיד שאני לא רוצה בכלל ואתחיל הכל מחדש... הוא צודק כמובן רק ש... אני כל הזמן במלחמה בטייסת הזו ולרוב גם מלחמה ממשית מול עזה וכאלה! בקיצר זה נגמר בזה שהוא רשם במחברת שלו כמה דברים בקשר אלי ובינהם לקבוע לי תור לקפס, לברר לגבי טופס 55 האחרון שהגשתי, לקבוע לי שיחה עם הקצין שמעליו, ולדרבן קצת את המפקד דתק על התש 2 שלי...
עכשיו... אחרי שיחה עם הקצין הקודם הייתי יוצא תמיד עייף מרוט עצבים כועס וחסר חשק לכל דבר...
אחרי השיחה עם הקצין הזה יצאתי אומנם עייף כי זה היה די מאוחר בערב... אבל עם תחושת הקלה נחמדה עם חיוך כזה... לא יודע...
עכשיו נראה האם הקצין הזה אכן יעשה את כל זה ומה יהיה... בכל מקרה אני לא סובל את כל זה! ועלתה לי עוד תוכנית... לתוכנית יש תאריך ואני אשתדל ממש ממש להמנע ממנה כי היא נוגדת לכמה עקרונות שלי... והיא עלולה לעלות לי ביוקר... אבל היא... תעבוד 100 אחוז!
בנתיים החלו בעיות בבית... סבא שלי הועבר לסוג של בית אבות (ולמרות זאת זה מקום על רמה גבוהה ליד הבית שהוא נכנס רק בפרוטקציות כי אבא שלי עבד שם כל השנים!) אימא שלי דפקה את הפלאפון איכשהו שנדפק לה המסך הפנימי ועל הפומית!
וכשהייתי בדרך הביתה אבא שלי סיפר לי בטלפון שטייל עם הכלבה ואיזה חתולה קפצה עליה ושרטה אותה!
בנתיים סלקום כבר תיקנו את הפלאפון לאימא. השריטה התגלתה כשריטה קלה שפשוט ירד הרבה דם וזה נראה רציני אבל זה לא והכלבה בסדר. וסבא מרגיש לא רע בבית אבות הזה והוא גם באמת נראה על רמה יחסית... רק יש שם איזה סבתא שכל הזמן שואלת שאלות מעפנות כאלה וזה מעצבן...
היה גם איזה קטע כשהיינו שם... אימא שלי כמובן כבר מכירה את כל המטפלות אז היא דיברה עם איזו אחת וכשהיא הבינה שאני הבן שלה... אז היא פתאום אמרה משהו כמו אני מתגעגעת לשלי... באה ופתאום חיבקה אותי ככה בצורה מוזרה... לא הבנתי ממש מה הקטע אבל היה לי סוג של הרגשה... אולי קריאת מחשבה או רגש אבל ידעתי שמשהו קרה ובנה רחוק מאוד... אחרי זה אימא סיפרה לי שהבן שלה כל הזמן חלם על אופנוע... וליום הולדת כלשהו הם קנו לו... והוא נסע לטייל ונהרג...
אז מעבר לזה נחזור לענייני מחשבים... ווינדוס 7 יצא ואני עוד בתסביך למה אין הורדות עדיין של הגירסה האחרונה באמת שעל הדיסקים ורק את זו שהייתה כבר חודשיים! בקיצור אחרי מלא מלא דברים התגלה לי שהבעיה שהייתה לי בלהתקין אז את 7 לא הייתה בעיה בווינדוס אלא במחשב הנייד ואין לי שמץ מה לעשות... אני מבואס מאוד מזה כי זה אומר שאני לא אוכל כנראה להתקין עליו את 7 מעולם!
מה שקורה זה שכשאני מפעיל את ההתקנה או דיסק שחזור גיבוויים של תוכנה חדשה שמצאתי... אז בשלב מסויים הכל פתאום נמרך ויש מסך פיקסלים פסים כזה שכלום לא ברור ואי אפשר לעשות כלום רק ריסט! אני ממש לא יודע מה לעשות! 7 דורש בכלל פחות ממה שויסטה והנייד הזה נועד לויסטה בכלל! ואני לא אוכל להתקין?!?!?! אוף...
בכל מקרה... מה עוד כבר יש לי לספר? הכל כזה מעפן לא יודע... חראי כזה... אין זמן לכלום והשבוע הקרוב יש יומולדת לאימא שלי ויומיים אחרי לאבא שלי ואני כלל לא יודע מה לקנות להם שגם לזה אין לי זמן!
במהלך השבוע גם באו מילואימניקים... ובא אחד שהשתחרר לפני כ 9 שנים כבר... זה נורא מתסכל!!! כלומר הוא השתחרר מזמן והוא עוד בא לשם??? חייב לצאת מהטייסת הזו! חייב!!!! בכל מקרה הבן אדם לומד עכשיו... הוא בא עם ספר עבה של איזה... לא יודע אולי 1000 עמודים! כולו באנגלית... על ניורולוגיה או איך שזה נקרא... בחיי ראיתי את זה טיפה עיינתי והוא קצת הסביר לי בשפה של שנינו (גם הוא למד הנדסאי חשמל) וזה ממש עניין אותי והייתי רוצה גם ללמוד ככה...
אוי מה יהיה איתי... אני כזה עייף כבר מכל זה...
עוד 664 ימים...
סוף.
