פרויקט חזרה לאחור
26 בנוב׳ 2009
בכל אופן זה שאני לא אסגור שבת כבר ידעתי. הקטע שהראש צוות הקבוע שלי יצא לאבט"ש וכרגע במקומו מתפקד ראש צוות שהיה תחתיו ובקרוב יוצא לקצונה. אז היום הוא כזה בא שואל אותי "תגיד היית יומיים בבית השבוע?" לא הבנתי בהתחלה מה הוא רוצה אבל הוא התכוון אם קיבלתי אפטר, כלומר את התש 2 שלי... אז אמרתי שלא והוא אומר אז צא הביתה... אני כזה לא קלטתי מסתכל על השעה רואה כבר די מאוחר, אז אני אומר לו אני כבר אצא מחר כי עכשיו מאוחר ומחר שוב לחזור... ואז הוא כזה אומר צא עכשיו תחזור יום ראשון... חחח זה היה נחמד... בקיצור כמו שהנכם מבינים אני בבית... אני מניח שהשבת הזו לא יהיו תמונות כמו שבת הקודמת. בכל אופן מחר אולי אזכור להחליף את הסוללה בשעון וגם להתקשר ליבואן של המחשב הנייד לבדוק לגבי הבעיה שלו... אבל רוב הסיכויים אני אשכח הכל...
מה שכן היום אותו ראש צוות קרא את הספר "הסוד"... נראה לי אני בלי לשים לב גרמתי לכל הרבוש הזה... טוב נו כמובן שגם היום קרו לא מאט דברים...
אז מה עם המחשב השולחני? את דיסק המשחקים והלא נודע ההוא לא הצלחתי לשחזר... אז מה איבדתי? נו את המשחקים עצמם כשיש לי את ההתקנו עדיין אני חושב... חוץ מניד פור ספיד... הורדה מחדש לא תהווה כל בעיה רק באסה עם השמירות הלכו...
בכל מקרה מה עכשיו?
עכשיו אני מנסה ליצור את מה שאני קורא לו "Project Backstep" (כן, הפלצתי חתיכת שם, אבל הוא לקוח מסדרה ישנה ובעל משמעות!) מה זה אומר? זה אומר שיותר לא יופיע כנראה במחשב דיסק שניקרא גיבויים כמו שהיה לי עד כה. לחילופין הוא יהיה בלתי נגיש ע"י הווינדוס בכלל ורק תוכנת הגיבוי עצמה תדע לגשת לשם. תוכנת הגיבויים תגבה את המערכת וכל מה שאבחר לאותו דיסק ייעודי. המערכת תגובה בתדירות גבוהה שהתוכנה קובעת כעיקרון ובנוסף לכך גיבוי מלא לקובץ שיעשה אחת לחודש (למקרה חירום) ברגע שמשהו משתבש, מספיק שאעשה ריסט למחשב ואלחץ כפתור אחד בהפעלה וישר תפתח תוכנת הגיבוי (גם אם הווינדוס מת!) כל מה שנשאר לי זה לבחור... האם אני משחזר מקובץ הגיבוי שמקסימום מחזיר אותי חודש אחורה או... לבחור בשורת הזמן את הגיבוי האחרון שבוצע לפני הבעיה שנוצרה במחשב. זה הכל! פשוט וקל שגם אימא שלי תצליח!!
ואם זה לא מספיק... אין יותר סיכון בפתיחת מיילים וכל מיני דברים מסוכנים! למה? כי ברגע שאני מבין שאני הולך לנסות לעשות משהו שעלול לסכן את המערכת בלחיצת כפתור אני מפעיל את מה שניקרא בתוכנה "נסה והחלט" מה שאומר שמרגע שזה פועל אני יכול להפעיל חופשי וירוסים במחשב! ולהחליט אחרי זה שזה לא התאים לי וישר הכל חוזר לרגע שלחצתי על האפשרות!
כל זה בהחלט אפשרים וברגע זה אני מתקין את זה... יש כמה בעיות קלות אבל אני מאמין שהכל יסתדר עוד רגע...
לילה טוב!
עוד 631 ימים....
סוף.
שבת קצרה אך נפלאה
21 בנוב׳ 2009
אך... איך מכל הדברים אני שוכח לעדכן בבלוג? חח
בכל מקרה... די התלהבו מהמטען הסולארי שלי... שזה היה מהנה מאוד. אה וכה... שחררו אותי השבת הזו ושבת הבאה אני גם בבית ופוגש את הדודה והבת דודה מאמריקה...
אז היום כמתוכנן כבר... קמתי והשתדלתי ישר לנקות את הבית... ואז אנדרי הודיע שהוא בדרך לצאת וכנראה הפעם לא נהיה לבד... הכוונה הייתה שיבואו עוד אנשים מטיסים...
הגעתי לגבעה ועוד כשהייתי בדרך למיקום אנדרי כבר ראה אותי והטיס את הטיסן מעל הראש שלי בסיבובים חחח...
לאחר כמה זמן הגיע עוד בחור נחמד שגר בעיר... יוצא שהוא בקבע בצריפין... הבן אדם כבר נשוי והוא חולה על טיסנים... הוא כאילו כמעט כל יום מטיס ובכלל הוא וכמה חברים אוהבים לעשות קרבות טיסנים בלילות... (טיסנים שמחוברים להם לדים שיראו אותם בחושך) הסיפורים שהוא סיפר היו כאלה מצחיקים חחח... כל מיני קטעים וזה... בסוף היה קטע ששלושתינו יושבים ומדברים על מחשבים ישנים בירוף נזכרים בדברים ומה לא... אחרי זה גם היה עוד אחד שהגיע עם טיסן שהוא בנה לבד ורק אתמול סיים אותו... יצא נחמד...
באמצע גם הגיע אורח משוויץ ומעצבן! מכירים את האלה שעל מצנח כזה עם מנוע? אז אחד כזה הגיע עשה לנו דווינים טס סביבנו ובסוף גם נחת אצלנו! משהו מטורף אבל שיהיה... זה היה מצחיק לראות את זה...
אנדרי גם הטיס טיסן גדול יותר חדש שהוא עם מנוע... הוא חיבר לו מצלמה קטנה מיוחדת שצילמה הכל מהמטוס... ראיתי את זה כבר ביו טיוב ולמרות שהאיכות חרא יחסית ולמרות שזה נגמר בהתרסקות קלה בגלל תקלה בסוללה זה עדיין לדעתי מגניב ביותר! לראות את כל האזור מלמעלה ככה...
השלב הבא באמת אולי להרכיב את הדבר המשוגע ביותר! טיסן שיש עליו מצלמה טובה ומלא אלקטרוניקה... המטיס יושב לו בנחת למטה עם משקפיים מיוחדות שמראות את הצילום מהמטוס והוא יושב לו בנחת שולט על טיסן שנמצא בגובה שכבר אי אפשר לראות בעין בלתי מזוינת במסך הוא רואה נתוני סוללה גובה ועוד... משהו מטורף! ושתבינו כל זה קיים!
כשהתחיל לאט לאט להחשיך הפסקתי לסיים את כל הטיסנים וכל הארוע הזה חח והתחלתי לעבור לצילום האהוב עלי... שקיעות! גם בדרך הביתה כשהלכנו אז המשכתי והמשכתי! יצאו לי הפעם כמה שקיעות מהממות ביותר!!! אבל מה אני מדבר? ניתן לתמונות לדבר בעד עצמן!!
אשמח לתגובות! זהו עד כאן...
לילה טוב ושבוע טוב לכולם! אה לגבי המחשב... הוא עובד קצת בלאגן בדיסקים הקשיחים ואני עדיין מנסה לשחזר את השניים שנשארו אבל זה כבר לא הכי קריטי... מה שכן אוכל להמשיך לעבוד על זה גם מהבסיס!
עוד 635 ימים....
סוף.
עכשיו גם המחשב?
17 בנוב׳ 2009
אז לפני הכל עידכנתי שוב בשבת מהפלאפון. למי שפספס שיכנס: כמעט מת
מאז לא היה כמעט כלום חדש... הגיכאון שלט בטירוף! בכל אופן באתי הביתה די רגוע כבר... בראש הייתה תוכנית מתוכננת לחלוטין כמו שצריך איך לתקן את התקלה במחשב השולחני. באתי ולאט לאט התחלתי...
אני מוכרח להודות שבמה שקרה עוד לא נתקלתי מעולם! אבל בואו נגיד ששום פטנט שראיתי באינטרנט, שום שיטה שלי, שום דבר! כלום לא הצליח! לבסוף אני ממש אבל ממש לא יודע מה קרה אבל איכשהו... אני אפילו לא בטוח אם זה קרה הסיוט הזה... אבל אם כן אז כנראה שאיכשהו כל שלושת הדיסקים הקשיחים (660 ג'יגה!) פורמטו!!!!
זה אומר שהדברים היחידים שכן נשארו לי זה המוזיקה והתמונות (אולי!) במחשב הנייד!
כרגע תוכנה משונה של חברת אקרוניס (התחלתי להשתמש בתוכנת הגיבוי שלהם גם) מנסה לעשות משהו שאולי יצליח להחזיר הכל... זה די הזוי אבל אם מה שזה כותב עד כה זה מה שהיא הצליחה אז הדברים הכן חשובים יותר כבר יצאו מסכנה... המשחקים לא כזה נורא... האמת... הקטע היותר מפחיד בכל הסיפור זה שאני לא זוכר בדיוק מה איפה היה! מה שאומר שאם אתחיל הכל מהתחלה אז לא אזכור להוריד הכל! אז כרגע אני רק בוהה במסך המשונה הזה ומתפלל לטוב!
אה כן... אני באפטר! אני לא מפסיק לשמוע Infected Mushroom וזה רק עושה לי טוב...
היום יצאתי די מוקדם לאפטר... חבל שהוא מבוזבז ברובו על התקלה המחורבנת!
התקשרו גם מחיל הרפואה או כבר לא יודע מאיפה... קיצר כנראה שההחלטה אם להוריד לי פרופיל הפכה להיות תלויה ברופא שאצלו אני במעקב כל שנה... מה שאומר שאני כבר בחוץ כאילו... ואחרי הכל יש לי את התוכנית הסופית... אבל עליה לא מדברים!
אה ודרך אגב היום הגיע המטען הסולארי שהזמנתי לפני כמה זמן. הזמנתי בסוף בארץ... הוא לא הכי טוב אבל הוא בין הנפוצים... ואני כבר די אוהב אותו... בחיי אני בזמן האחרון כזה עייף נפשית וזה משפיע עלי פיזית! אני רק עולה על סולם ואני כמעט מאבד שיווי משקל! נרדם בכל שניה שרק אפשר, בקושי מתאורר ולא יודע מה... ואני לא בטוח מה מחזיק אותו כי בימים האחרונים גם החלומות שלי לא החזיקו כבר...
אולי רק הסוד... אבל זה לא מספיק?? חח...
ומחר אני חוזר לבסיס בכלל אמור להגיע רק בצהריים... שזה כבר מעולה. ואממ יש סתם יום החרא שאמורים לצאת יום שישי... אבל הקטע הוא ש... במקום לצאת הביתה אני רוצה לבקש לסגור שבת ואז השבת אחרי לצאת (להחליף שבתות) ואז אני אצא לפגוש את הדודה והבת דודה מאמריקה... זוכרים את הקטע שלי? אני כלל לא מי יודע מה נמשך לחברתן אבל היום שישי הנחמד הזה של לקום בבוקר לסוע באוטובוס לרכבת ועליה לשדה תעופה... זה עושה לי את זה! לא מוסבר אבל ככה זה...
אה וקלטתי עוד משהו! תזכירו לי בשבת הבאה שאצא למדוד את הגובה שלי... אני חושב שגיליתי היום משהו מדהים נוסף על עצמי...
אמ אז... הנה אני רואה את הפוסט הזה קרוב לסיום והחרא שלא הספקתי להוריד למחשב הזה את הפרק שנעצרתי בבליץ'... כלומר אוקיי המחשב נדפק וכל זה אבל זה לא אומר שאני מוותר על פרק של בליץ' מלווה במשהו מתוק! כשאני חושב על זה תמיד אפשר לראות ביוטיוב ולהתפשר קצת על האיכות... למרות שאני יכול גם לחכות!
אז על מה עוד אפשר לחפור לכם?? חח... לא יודע מה להגיד כבר... אבל יש לי תחושה מחודשת... שוב התחושה של משהו טוב קרב ובא! או שאולי זה הטראקים של אינפקטד גורמים לזה?? נו שיהיה זה גם טוב!
עוד 639 ימים....
סוף.
כמעט מת
14 בנוב׳ 2009
קודם כל רביעי יצאתי לאפטר. אולי הייתי מעדכן אבל גיליתי במחשב השולחני וירוס. לאחר מלחמה איתו החלטתי שנמאס לי (פשוט הייתי חייב להספיק גם לראות בליצ') ושיחזרתי את המערכת עם תוכנת הגיבוי החדשה. לראשונה גיליתי שאפשר לשחזר מערכת גם ב 10 דקות! אבל אז גיליתי שהמערכת לא עולה כי זה לא שיחזר את מה שניקרא מאסטר בוט רקורד. בקיצור זה מה שאומר למחשב איפה יש מערכת הפעלה. העלתי אותה בעזרת דיסק ולא השקעתי זמן לתקן את זה ישר. היום המחשב עשה הפעלה מחדש האימא שלי כבר התקשרה שהמחשב לא עובד.
אז מה קרה בשבת?
אנחנו בדת"ק הכוננות והפעם אני גם כונן. כלומר ברגע שיש משהו אני משתתף. ובסוג הכוננות הזו תמיד יש משהו! אז ביום שישי היה משהו מתוכנן שהיה תרגיל ולמרות שהכל היה ידוע מראש די נכנסתי לשוק. הרגשתי ממש לא טוב עם זה.
לאחר כל זה כשכבר נרגעתי הכל המשיך די כרגיל. ואז ישבנו לנו דיברנו בצד ואני התחברתי מופלאפון לתוכנת האי סי קיו וכל זה וגם לא העברתי אותו לשקט. ואז שוב היה משהו הפעם אמיתי! רצנו למקומות ויש כמה דברים שמי שלא נמצא בטייסת לא יבין אבל בסוף מה שקרה זה שיש למטוס בשני הצדדים מעצורים כאלה ולא הספקתי ממש להוציא אותו והמטוס כבר התחיל לזוז. ברגע מסוים הבנתי שאני לא מצליח וזזתי מהר אחורה. אם לא הייתי זז כנראה כבר לא הייתי מעדכן כאן יותר.
עזבו שהפעם הייתי עוד יותר בשוק. הבנתי שאני כונן לא יכול להיות! בסוף התברר שזו הייתה טעות של הטייס בכלל והוא כמעט דרס עוד אחד שם וממש עשו על זה ארוע. מאוחר יותר בא הקצין הראשי ודיבר איתי לראשונה. כמובן חוץ מלהסביר לו את אהבתי לטייסת לא היה לי מה להגיד. הוא הבטיח ביום ראשון לטפל בזה ושאני אדבר איתו ועם הקצין השני ביחד. אם זה לא קורה אני אלך הביתה כנראה על דעת עצמי. נשבר לי מהם לגמרי! ומחר בשיחה אני ממש הולך לצעוק על שניהם!
היום בערב גם הראש צוות שלי התקשר.. לא היה לי מה להגיד לו. מחר כבר בפנים הכל. ובצורה הכי מגעילה שרק אצליח!
את גיל 22 אני חוגג כאזרח או בתפקיד שאני כן רוצה בו! ועם קצת אמונה גם עם מישהי!
סוף.
מחבט טניס במלוא התחושה
7 בנוב׳ 2009
נו מה אגיד?
אתמול היינו אצל סבתא ואז היא לא הרגישה טוב. אימא שלי כמובן נכנסה לפניקות והחליטה להשאר שם עד שבת בבוקר. ואותי שלחה הביתה מהר שאלך לבקר את סבא...
זה ממש הרס אותי... כלומר ידעתי שזה ידפוק את כל הסוף שבוע אבל למרות זאת זכרתי את הקטע של הסוד ומה שבן אמר... כל הזמן לחייך... וניסיתי לעשות כך.
לבסוף בבית הייתי צריך לסדר משהו ואז נגלו לעיני המחבטי טניס שלי! לקחתי ליד את אחד מהם שהיה המחבט שלי... ובאותו רגע זה היה הרגשה כאילו לתקוע את היד בשקע חשמל! זה ממש נתן לי זרם של אנרגיה של חיוביות של זכרונות טובים ומה לא! זה פשוט גרם לי להעביר את כל הסוף שבוע כמו שצריך! שום דבר כאילו מיוחד ממש אבל עדיין... בכל אופן קלטתי עוד משהו... בשבת שעברה בבסיס ראיתי חלקית איזה סרט די מעניין... גם משהו בסגנון היורוטריפ וכאלה אבל לא ידעתי איך קוראים לו. בבית כשניכנסתי לאתר ההורדות הקבוע שלי קלטתי ברשימה את הסרט הזה! (יוצא שהוא נקרא בשמה של הבחורה שעליה הסרט) וזה פשוט יוצא היה עוד קטע של הסוד!
ובקיצור... מי יודע... הדברים מתעניינים להם חח...
טוב אממ אני חורש על טראנסים של אינפקטד משרום כעת... הורדתי כמה חדשים ועכשיו אלך לראות בליץ' ולישון... אז אממ לילה טוב לכולכם! ואני מצפה לתגובות מאנשים חדשים גם כן הפעם!
עוד 649 ימים....
סוף.
עוד יום זוהר
6 בנוב׳ 2009
היום בבוקר קמתי ליום נוסף שאני חושב שהייתי צריך למלא לוטו...
זה התחיל מזה שעליתי על מדי ב' והלכתי למרפאה לתורנות המוזרה שהייתה אמורה להיות... אני לא יודע להסביר את זה אבל זה כאילו כבר ידעתי מה יקרה... הם אמרו לי שם שזה התבטל! חח... עכשיו הייתי צריך להצטרף לכל שאר הטייסת כלומר לחזור לחדר לעלות על א' ולהגיע לדתק הכוננות שם עשו הדרכות... בסוף מה שיצא שהספקתי לעלות על א' להכין תיק הביתה ועוד לעלות ביחד עם כולם בזמן!
בהפסקה יצאנו החוצה ליד ויש שם מכונת שתיה. עכשיו במכונה הזו יש חבילה כזו שעולה 10 שקל שמקבלים בה פחית קולה, שקית בוטנים וחטיף.
הכנסתי לי 4 שקלים ולחצתי על פחית פאנטה. כשהוצאתי את הפחית שלי גיליתי לידה עוד קופסאת פלסטיק שקופה ובה... שקית בוטנים וחטיף קיט קט מריר בדיוק כמו שאני אוהב! זה היה כזה מהנה! לא בטוח מה יותר... העובדה שאכלתי לי בדיוק מה שאני אוהב או העובדה שפשוט קיבלתי משהו מעבר... בסוף ההדרכות עשינו סוג של מבחן כזה שכולם מעתיקים מכולם... הקטע שלא היה מספיק עטים וכשהביאו לי עט כולם כבר סימו ונתקעתי עם מבחן גמור של מישהו שהכתב שלו לא משהו... כשסיימתי גיליתי שאין ממש כבר דרך לצאת לש"ג משם... האוטובוס כבר נסע... ואז במקרה אחד הראשי צוות קרא לי ועליתי איתו עד לש"ג תוך רגע... שם גיליתי מלא אנשים כשחצי מהם מהטייסת... היה אמור להיות אוטובוס מהבסיס עד התחתנה המרכזית אבל עם כמות אנשים כזו הבנתי שאצטרך לחכות לאוטובוס הבא... אותו רגע כשחשבתי על זה מישהו צעק לי מאחורי "בוא תעלה!" הסתובבתי וראיתי בתוך אוטו את הראש צוות שלי! עליתי איתם ותוך כמה דקות כבר הייתי בתחנה! משם המשכתי כרגיל הביתה וזה גם נמשך חלק ומהר מאוד יחסית!
הכל פשוט הלך... והתחושות האלה עמוק בפנים... זה פשוט משגע כמה שזה טוב! אני מרגיש כאילו כל רגע ואני אתקל באחת, כאילו כל רגע אני אקבל צו העברה לבסיס קרוב לבית לתפקיד חלומי... זה פשוט הרגשה שאי אפשר לתאר!
עוד 651 ימים....
סוף.
הפטור
4 בנוב׳ 2009
קודם כל למי שפיספס אני רוצה להפנות אותכם לפוסט שרשמתי בשישי בלילה מהפלאפון שכולל גם תמונה מדהימה:http://denji1.blogspot.com/2009/10/blog-post_31.html
ועכשיו אני אשתדל חלקית להשלים מה שהיה מאז.
אז קודם כל אני באפטר.
בכל אופן ביום שבת בערב נסענו לכל הדתקים לבדוק איזה משהו על המטוסים (משהו שיגרתי שתמיד מישהו נשלח לעשות). שמו אותי בדתק שלי (שצמוד לעוד אחד) ואחד אמר לי תצעק לשומרות שאתה מהטייסת שלא ירו עליך בטעות חחחח למרות שזו גם דרך לצאת מהטייסת...
הקטע ששכחתי שאחת השומרות אני מכיר אותה. היא ידידה של ביג'ו ופעם הוא הכיר לי אותה באיי סי קיו או משהו כבר לא זוכר. קיצר היא שיגעה אותי שאני אשאר איתן עד סוף השמירה... בקיצור זה נגמר בזה שנסעתי וחשבתי לי למה לא היא? כלומר היא חמודה אנחנו גרים אותה עיר, היא נמוכה ממני... והאמת לראשונה לא חשבתי על זה שיש לה חבר כבעיה... החלטתי לאט לאט לחקור אותה (מה שנזכרתי לעשות כרגע ואני הכנסתי את עצמי לבור עמוק עוד יותר!!!) כמובן את המספר פלאפון שלה השגתי ישר במחשב בבסיס חח... בכל מקרה כבר חשבתי די ירדתי ממנה אבל בכל מקרה כרגע החלטתי לראות מה אפשר לגלות עליה בפייסבוק. בקיצור עזבו את הקטע שהיא וחבר שלה זה נראה כקטע רציני... באיזה תמונה היא מופיעה עם מישהי כל כך כל כך יפה שפשוט יצאו לי העיניים! אז... מה עכשיו??? אני פשוט הכנסתי את עצמי לבור כרגע... בכל מקרה הבור לא מעניין! הקטע המעניין זה יום ראשון!!!
יום ראשון אנחנו עובדים לנו כרגיל... פתאום הפקיד כלים קורז לי שיש לי טלפון! ממי? מה עוללתי? מה קרה? הלכתי לברר...
התקשרו מהמרפאה! ביקשו להגיע בשעה X לדוקטור הראשי ולא זה שמקבל את חילי הסדיר... עלו לי רק שני רעיונות לראש וזה אושזה תדרוך על התורנות שיש לי יום חמישי, או שנזכרו במכתב שאימא שלי שלחה להם לפני יותר מחצי שנה כבר! ואכן זה היה המכתב!
זה כאילו אלוהים קם בבוקר ואמר... "למי נעזור היום? לדנג'י!"
זה היה 40 דקות מוזרות עם רופא טמבל שמחשבים לא יודע ועברית יודע עוד פחות! גם לדייק במדידת גובה ומשקל הוא לא! אבל זה נגמר ביציאה שלי עם חיוך מסופק ו... פטור ממשקל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואם זה לא מספיק אז התור למעקב השנתי שיש לי לגבי הלב בסוף ינואר השנה... התשובות שלו אני צריך להביא לרופא הזה ואז הוא ישלח אותי איתן לרופא תעסוקתי!!! פשוט מדהים!!!
בנתיים הקצין החדש די פארש! פשוט לא מזיז כלום כנראה... יום שני המזג אוויר הנוראי לא גרם להם כרגיל להפסיק טיסות וזה עלה להם ביוקר! חחח היו צריכים לנחות בסוף בבסיס אחר! חחחח בערב אחרי הפסקה ענקית חזרנו לדתק ואין לי מושג בעצמי מה קרה לי אבל פשוט הייתי עליז שכזה... הצחקתי שם כל אחד והתנהגתי כמו איזה מסומם! לא יודע מה היה לי... ואז הראש צוות עושה לי מחר אתה תצא לאפטר... אז שאלתי אותו "מה הפחדתי אותך עד כדי כך?" וזה רק הוסיף! היה צחוקים נון סטופ! ולא יכול להגיד שהיום זה נרגע! חחחח
פאק אני סגור על זה ששכחתי לעדכן על משהו...
בכל מקרה בנתיים לקחתי סימנתי את התמונה ההיא של הידידה ההיא עם היפה ב "LIKE" ושאלתי בתגובה מי זו... מעניין מה יקרה! חחח אז מחר חזרה לבסיס ליממה...
עוד 653 ימים...
סוף.