מפוטר

כל פעם אני נכנס ומבין שלא עבר כזה הרבה זמן כמו שחשבתי מהפעם האחרונה שרשמתי...

כשחושבים על זה... כ4 חודשים זה כן הרבה...

זוכרים שסיפרתי על משהו שקרה בוקר אחד בעבודה שיכול להשפיע על כל החברה עצמה וכל זה??

מאז קרו כמה דברים...

עברנו למבנה אחר שזה היה מתוכנן מלפני עקב כל מיני סיבות, לא הייתי בעד המבנה אבל כשעברנו לאט לאט התחילו דברים טובים!

נהיינו ממש חבורה אני הראש צוות הבחור החדש יותר ועוד כמה חב'ה...
ההגעה למבנה החדש הייתה בשבילי נוחה יותר עם קו אחר שמסתבר נסע מהר יותר איכשהו בצורה לא ברורה, הסיבוס הועיל מאוד גם בהזמנות וולט וגם בבקרים בבית קפה הקטן והדי טעים במבנה למטה, בצהריים היה מאין מסעדה בתחתית הבניין עם מבחר לא רע ומחירים יחסית מצחיקים, כשממש התחשק האזור הקודם שהיינו בו היה מרחק של כמה דקות הליכה, באזור היו קיוסק שמקבל סיבוס, סופר באזור ועוד...

מפגש עם כמה חברים מחוץ לשעות העבודה הפך קל יותר כי זה ממש באזור איפה שהיינו נפגשים...

היה רק חיסרון אחד שממש שבר אותי כל הזמן וזה שקיבלנו משרד ללא חלון ותאמינו לי היה שם אחלה נוף!
ואז...

דברים התחילו להיות שקטים בעבודה עצמה... שקטים מדי עם כל מיני שמועות, זה כבר לא חדש לי כבר קרו כאלה...

ואז היה איזו ישיבת הנהלה כלשהיא והראש צוות סיפר בקטנה שמאז התקרית עצרו לאותו רגע כל מיני דברים בחברה וזה אומר שצוות מסוים די אוטומטית הולך להצטמצם משמעותית או בכלל לעוף...

מצער, אבל גם זה כבר היה בחברה...

ואז אותו יום או יום למחרת הראש צוות החליט לרדת למטה לסיבוב שזה לא ממש קורה הרבה... יש מאחור מאין גינה קטנה וזה הזכיר לי את הפרק בסאוט פארק שקארטמן לקח כל מיני אנשים לגינה כלשהיא מאחורי בית של מישהו לתכנן איתם כל מיני מזימות שעשו את זה כאילו על סגנון משחקי הכס וכו... ככה זה הזכיר לי את זה שהראש צוות שלי קרא לי לבוא איתו...

יושב איתי ומספר לי שממה שנראה לו המצב רע, אנחנו גם נלך הביתה לא יודע מתי אולי מחר אולי בעוד חודשים או מה אבל ככה וככה... אני הרגשתי באסה לשמוע את כל זה אבל הוא בא כאילו לדבר איתי פתוח למרות שלא כזה סומך עליו...

מפה לשם, שבוע חדש מתחיל לו ואני בא אופטימי לעבודה כי אני מבין שמה שהוא אמר הוא רע וכבר עברנו כאלה בחברה ואם יקצצו מכל הצוותים אצלינו כנראה יעיפו את הבחור החדש, באסה, אבל יהיה לו קל למצוא משהו חדש מהר ויש איך לעזור לו וזהו...

באתי אופטימי!

אני אף פעם לא אופטימי ומי שקורא בבלוג הזה יודע את זה ונראה לי אחרי אותו יום אני בהחלט לא אבוא יותר אופטימי לשום מקום!!!!

עברו גג שעתיים וקראו לי לשיחה שהייתה מיותרת כשרואים את המכתב ביד של הראש צוות שהוא מביא לי אותו...

הרבה שנים, לא כועס על אף אחד במיוחד שהדיבור נשב לכיוון סגירה של החברה!

אבל זה כאב, זה מבאס מאוד ואני עם המצבי רוח שלי ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי בכלל...

פעם ראשונה פוטרתי, לא יודע אפילו מה עושים ואיך מתנהלים, אבל פוטרתי מסיבות שלא רבתי עם מישהו או משהו ועזרו לי, אנשים ביקשו את הקורות חיים שלי באו לחבק להסביר מה עושים וכו...

הרעיון היה שלמחרת אין לי מה להגיע ואז אני בא סתם כזה כשבא לי לא בא לי כל עוד הראש צוות צריך אותי כדי שאעביר את כל הידע וכו...

איתי פוטרו עוד מלא אנשים במשרד וגם במשרדים אחרים, היו סניפים שלמים אותו יום שהלכו הביתה בבום...

ביום למחרת הגיע אלי הביתה שולחן מחשב חדש שהזמנתי לפני, דווקא חשבתי ליסוע לעבודה קצת להפרד ממישהו שבמקרה היה אמור לעשות שתיה וכשסיפרו לו שמלא פוטרו חשב שצוחקים עליו...

שמעו כאן אני הולך לספר כמה שאני זוכר ואיך שיכול, יש מצב גדול שהסדר לא יהיה כרונולוגי באמת...

בכל מקרה, ישבתי סוף סוף ושכתבתי מחדש את הקורות חיים שלי, חיברתי בין שלי לשל חבר שעבד איתנו בעבר ולפי הכמות שכן חזרו אלי אחרי, אני יודע שעשיתי משהו כמעט מושלם כנראה... את הכמעט אני מבין היום טוב מאוד אבל זה סיפור לבעוד כמה שורות פה...

התחלתי לשלוח לאנשים בעבודה שאמרו שיש להם משהו וכמובן אני לא מסתמך רק עליהם (וטוב שכך) אז התחלתי את השליחה הגדולה! מה זה שליחה גדולה? לא לא, לא שלחתי לכל דבר או בכל אתר...

החלטתי שאני הולך רק על הרציני, רק על האזור שאני רוצה רק כמובן לתחום שאני רוצה ורק דרך לינקדאין וגלאסדור... (יפ, ויתרתי לחלוטין על כל האתרים הישראלים המעפנים!)

להגיד שזה היה קל? ממש ממש לא! להגיד שזה היה כן נחמד שלפתע הייתי יכול כל היום בגלוי לדבר עם מראיינים בטלפון ולא בסתר ויכולתי להביא ממליצים מרשימה לא רעה של תפקידים מכל רמה אצלינו... זה היה כן טוב...

את הלא קיבלתי המון, ברמה שבאמת הייתה מדכאת, כשזה היה שיחה שאני והצד השני הבנו שזה לא מתאים זה היה בסדר גמור מקובל והשיחה נגמרה טוב, אבל כשזה היה לא לאחר שהרגשתי קליק עם המראיינים וידעתי את רוב מה שהם צריכים זה היה מדכא, כשפשוט בלי לחזור אלי קיבלתי מייל אוטומטי זה היה מעצבן ומדכא גם...

אבל.......

בערך יומיים מתחילת החיפוש קיבלתי פניה בלינקדאין מhead hunter כלשהיא, העברתי לה קורות חיים וסיכמנו לדבר יום למחרת, השיחה לאחר קצת טום וג'רי משני הצדדים שלנו התרחשה יומיים נוספים לאחר מכן בערך...

נשמעה בחורה עניינית, סיפרה על חברה שעושה משהו מעניין, לא חברה גדולה, אזור ממש טוב...

אמרה מראש שהיא לא טכנית ויש לה פשוט רשימה שהעבירו לה של מערכות וכו שהיא צריכה לסמן מה אני מכיר מה לא...

הרשימה הייתה לא קצרה, הרוב הכרתי, חלק ברמות שאני זה שמראה מאיפה משתין הדג, חלק ברמה של אני יודע מה זה ומעולם לא היה לי הכבוד... ושם אחד של מערכת שמעולם לא שמעתי וקצת הבהיל אותי כי השם היה מגניב...
שאלה על מוצר מסוים באופן כללי ושם אמרתי שמכיר והתעסקתי ספציפית בX השם מוצר שאמרתי איכשהו נבלע ברעש וכנראה ברוק של עצמי ככה שלא היה שום סיכוי שהיא שמעה אותי בבירור אבל היא שאלה אם אמרתי X!! היא הכירה כבר, כלומר לא היום הראשון שלה וזו לא עוד מפגרת שלא יודעת מה היא מגייסת ולאן... הידד! לפחות זה...
אוקיי, אני מעבירה את הפרטים שלך לחברה ואם זה מתאים אני אעדכן אותך על קביעת ראיון...

עברו כמה ימים ואני כלל לא תולה בזה תקווה למרות שזה היה נשמע לי ממש טוב דווקא...

ממשיך לחפש והיא אכן חוזרת וקבעה לי ראיון בוידאו עם המנכ"ל.... אוקיי... מנכ"ל ישר? מה עם ראיון טכני לפחות אולי?

מגיע היום, זו מבחינתי עוד שיחת וידאו כמו רבות אחרות...

הבחור שם רקע חליפי כמו שהיום הרוב עושים אבל במקום לשים איזה אי או משהו לא ריאלי באמת או יפה מדי, הוא שם פשוט נוף שטכני באזור של החברה... תמונה יפה עוד חשבתי, השקיע כנראה מחשבה בלהתאים משהו מהאזור... (אם רק הייתי יודע אז..... עוד תבינו...)

שיחה שהבנתי ממנה שכמו רוב המקומות אני בסופו של דבר לבד (לפחות לתקופה הראשונה והלא קצרה) 

כרגיל הרוב ענן ויש את X קטן... שזה מה שהרגיע אותי...

"כולם, הרוב כלומר עם מקים" 

הבהרתי בצורה היפה שאני כבר מתורגל שאני לא איש מק ואני (מסביר בעדינות) לא סובל אותם...

ועוד ועוד... היה נשמע שהשיחה הלכה לא רע וביקש ממליץ... הוא בחר בעצמו את הראש צוות שלי ואמר שבעוד מספר שעות הוא טס אבל הוא עובד מחו"ל וידבר איתו למחרת...

עברו יומיים שלוש מבאסים כרגיל, איש לא דיבר עם הראש צוות... כנראה שזה לא זה...

מתישבים לאכול צהריים... חיממנו התישבנו והראש צוות נעלם איפשהו, לפתע נכנס עם הטלפון ביד ומסתכל ישר אלי, לפני שאמר משהו הטלפון שלי מצלצל... המנכ"ל ההוא... הבנתי איפה הראש צוות נעלם לפי ההנהונים ביניו...

יצאתי לדבר, כמה שאלות שלי הבהרות שלו שהוא מרוצה מהשיחה עם הראש צוות שכרגיל הגזים בכל מיני דברים... מסתבר שיש חוץ ממני מועמד נוסף, הוא ישלח לי מבחן ושאני אעשה אותו היום או מחר ואז נתקדם...

אכן לאחר כמה שעות שלח מבחן שמשום מה התחיל להלחיץ אותי...

הראש צוות והבחור החדש נעמדו מאחורי עם טלפונים שלופים כדי לחפש בגוגל וגם להתקשר לעוד אנשים כדי לעזור לי... מצחיק...

פותח את המבחן שלפתע מבקש גישה למצלמה כדי לראות שבדיוק דבר כזה לא קורה + יצלם לי את המסך וכו וכו... סורי חבר'ה, אני עושה לבד!

עברתי לחדר נפרד (היי, מלא פוטרו יש מקום!)

פותח ומתחיל את המבחן, הוא על זמן ולפי נושאים, נושא ראשון... סוג מחשוב ענן ספציפי שידעתי שיש להם ואני די חלש בו... אוקיי נתחיל מהקשה ואז יהיה לי הקל והטוב...

עונה מה שאני יכול ומנחש מה שיכול, זה מה יש...

נושא הבא... ענן בכללי וכו... אוקיי, מציק אבל שיהיה...

נושא הבא (כנראה היה כמה שאלות בודדות על שרתי ווינדוס שאני אפילו לא זוכר) אבטחת מידע! מה לי ולזה בכלל??? אוף! מתחיל להתעצבן... נושא הבא, לפני אחרון...

דבאופס.....

WTF???? מה נסגר? שוב היה ראיון לתפקיד אחד ובסוף רוצים משהו אחר לגמרי???? מה!!!!!!!!!!?!?!?!?!?!?!?!?!??? 

אוקיי נושא אחרון... סתם כללי כזה אישיות...

סיימתי, שלחתי סגרתי ויצאתי עצבני...

יום למחרת עוד איזו חברה מוזרה שלחה לי שאלון מבחן, התעצבנתי עניתי ראנדומלית סתם וסגרתי את זה...

עברו להם ימים... לא בטוח כמה...

שיחה מהמנכ"ל ההוא... טוב נו, לפחות הוא מודיע יפה שלא התקבלתי? 
היי, עברת בהצלחה את המבחן והייתי רוצה שנקבע ראיון פיזי קצר ואעבור איתך על טיוטה של החוזה...
WTF??? לא במילים האלה אבל אמרתי לו בפרוש שמוזר לי שהוא אומר שעברתי שהיה שם נושאים שלא קשורים אלי וניחשתי הרבה...
כן, שמתי שם כמה נושאים שלא ממש קשורים אליך בצורה ישירה ואני רואה שיצא לך ציום טוב (60 ומשהו) ובלי הנושאים האלה היה יוצא לך גם יותר...
מה כן היה נושאים קשורים???? החלק של הענן הרוב ניחשתי בגדול ולפי הגיון...
סימן שיש לך שכל!

טוב, קבענו ראיון...

שתבינו שבין כל זה יש לי עוד כל מיני ראיונות, זום טלפוניים, מיילים ועוד... הרוב סתם חלק בכלל דפוקים כגמו כל מה שקשור לחברות השמה שלא יודע למה הסכמתי בכלל לדבר איתם!

מגיע לראיון הפיזי... חשבתי מדובר במשרדים שיושבים בwework.... פחחחחחחחחחחחח! לא!

מגיע... נכנס... חלל פתוח יפה... מטבח שבכלל נראה מגניב עם סלון כאליו ספה טלויזיה וכו ומאחוריהם... נוף שלא ראיתי כמותו!! אמרו לי לחכות קצת... מחכה שם מסתכל על הנוף מסתכל מסביב... קולט לפתע שלטלויזיה מחובר פלייסטיישן 5! WTF?

טוב, מגיע המנכ"ל... מוביל אותי למשרד ו... אוי.... התמונה שהוא שם בראיון וידאו לא הייתה תמונה... זה אשכרה הנוף מהחלון!!!

אני אנסה לקצר.... המון התלבטויות... המון... ניסיון להתקבל לחברה גדולה פסיכית עם תקציב שכל המדינה שמעה עליהם אבל גם לא... טוב, יש לי רק אותם, משהו לא בטוח לי אבל זה מה יש...

השתכנעתי ללכת על זה ומקסימום אחרי זה אלך... לא ילך לי שם יסלקו אותי אז אלך...

חתמתי על חוזה, סיכמנו יום התחלה ובנתיים עשיתי משהו שנראה לי איש עוד לא עשה חחח

המשכתי להגיע לעבודה עד היום האחרון כל יום!! 

אבל האמת... מכמה סיבות... זה הזדמנויות אחרונות להיות עם האנשים האלה ביום יום, זהמשרדים כיפיים חברים שטויות בעבודה אווירה ולא משעמם ולא מדכא ואז הפילו עלי את הפרויקט האחרון שלא היה קל אבל אני חושב שאני עשיתי אותו על הצד הטוב ביותר, אפילו השארתי איסטר אגז חחח 
והסיבה הכי חשובה... אני מגיע ומגיע עד שבום! אין יותר אותי אצלכם ואתם לא רשאים להתקשר אלי בנוגע לעבודה יותר... הרי מה? לא חשבו לשבת איתי על דברים שרק אני הייתי עושה וכו... עד הדקות האחרונות!!!

ביום האחרון שלי החלטנו  לעשות ישיבה בערב באיזה מקום... היה אחלה...

וזהו... אני במקום חדש, קשיי הסתגלות מבחינת התפקיד, אנשים, תנאים ועוד... ולא, לא בקטע רע, בכלל לא!! 

פשוט מעולם לא חשבתי שעבודה יכולה להיות ככה...

אני עדיין לא יודע כמה אשרוד שם אם אשרוד והאם מה שכרגע אני עושה ישאר התפקיד שלי או שזה רק חלק ממנו או מה... אבל אני תמיד שמח לחזור הביתה למחשב האמיתי שלי ולהזכר שיש מערכת הפעלה הרבה הרבה יותר טובה ויעילה שבאמת עובדת לעומת המקים ונקראת ווינדוס...

יפ, אני נאלץ בנתיים לעבוד על מק... אבל שוב... אני לא אתן לזה לעבור בשתיקה! חחח לאט לאט...

אז הנה, עברה לה עוד שנה וטאכלס, הכל נשאר אותו החרא חוץ משינוי עבודה...

לא קל לי, לא בעבודה ולא בכללי ואני מבין שאני פשוט לא סובל בני אדם ולצערי אני עצמי כזה אבל לפחות אני מבין את זה ולא מנסה להראות שאני אחר או משהו...

ומה שמבאס לא פחות, שכל הקורונה הזו והמסביב לא באמת ישתפרו בשנה החדשה אלא רק יתדרדרו אם מה, וסוף לזה כלל לא יהיה... להגיד שיש לי מושג מה הטעם בחיים כאלה שלי? אין לי...

אני מתגעג לחו"ל... אני רוצה לבקר במקומות יפים, לטייל לאכול אוכל שאין בארץ או משהו... חופשה אמיתית ולא סתם... אבל עכשיו אפילו לקולנוע אני לא יכול ללכת עם 2 חיסונים...

לפי כמון הפוסטים שלי... מניח שפעם הבאה אכתוב צמוד ליום ההולדת שלי... ולמרות משהו, יש לי תחושה שהפוסט ההוא לא יהיה משמח יותר מזה בכלל :-(

סוף.