יום כיפור כופר

אך יום כיפור... כמה תוכניות היו חחח...

האמת זה הרגיש לי כאילו זה יום כיפור כופר במיוחד, דווקא בפייסבוק משום מה היה לי שקט מלבד 2 קבוצות, אחת של אטאיסטים ואחת על יפן.

הבולגרי החליט שהוא רוצה למצוא בעיר ליד חנות פתוחה ולקנות בירה... בגבול לעיר ההיא תמיד הייתה חנות וזה עניין של 10 דקות, אבל הפעם היא לא הייתה פתוחה, הבולגרי לא ויתר והלכנו חתיכת מרחק עד שהוא מצא את מבוקשו. משם החלטנו לחזור על שפת הים וכשכבר היינו קרוב לבית הוא כבר היה גמור לגמרי...

ואני הבנתי ששנה הבאה צריך לפני יום כיפור לבדוק עלות טיסה למקום קרוב כמו קפריסין ופשוט להעביר שם את היממה הזו.

בכלל יום כיפור הזה ראיתי פה ושם אנשים שכן נוסעים ברכבים,אנשים עם טלפונים ואוזניות ועוד, בערב יצאתי לסיבוב עם הכלבה ובאיזה מקום הרחתי שמישהו עושה על האש!! טכנית זה שיא החוצפה אבל לא להזמין אותי???? חחח

ביום כיפור באחד מאתרי ההכרויות התחלתי להתכתב עם מישהי, בחורה סתם סבבה, לא גבוהה שמנמונת...

התכתבנו כזה סבבה די זורם...

כבר ידעתי ששישי אני שוב מגיע לבירה, שם גם היא גרה... והחלטנו להפגש...

את האמת יום לפני חשבתי לי, למה בכלל? היא לא ממש הטעם שלי כאילו סבבה אבל זה לא זה, אבל אמרתי לעצמי מקסימום ידידה מעניינת חדשה, למה לא... עכשיו, יש לי את ההרגל כבר שכשאני מכיר בחורה וזה מגיע למצב שנפגשים אז היא מבריזה, כאילו עד כדי כך שהיה לי יותר תוכניות מה לעשות אם לא ניפגש מאשר אם כן...

הקטע, שבגלל שהייתי חייב לוודא היום את הדרך שלי ותזמונים... נאלצתי לשם כך לקום ב 4:50 לפנות בוקר! עד עכשיו לא מאמין שעשיתי את זה לעצמי!

הפעם למרבה השינוי, היא אכן הגיעה... אז כבר תיארתי אותה בערך... נסענו סתם לאנשהו בעיר שיש שם יותר מה לעשות, שתינו אייס משהו וישבנו לפטפט, סתם פיטפטנו הרבה וכאלה...

כידידה היא סבבה אבל מעבר לזה לא רואה כאן משהו, אבל אני כן שמח ומרוצה שהיא הגיעה, זה מבחינתי לא מובן מאליו...

לבסוף הגעתי הביתה, זה אחרי שניסיתי להספיק להגיע לסופר לקנות גלידה מה שלא הצליח האמת...

אימא שלי כרגע לא בבית אלא אצל אבא של הדוד, הדוד החליט לו שהוא טס לחו"ל ומשאיר את אבא שלו הזקן לבד והוא לא ממש מסתדר לבד, כלומר קשה לו לחמם אוכל וכאלה ומשעמם לו לבד... הבן אדם בן 92 והוא לפעמים לא מצליח להזכר פה ושם בכל מיני סיפורים מתקופות הצבא שלו הוא הולך קצת עם מקל הליכה וטכנית בגיל כזה הוא נחשב במצב מצוין לדעתי...

אימא השאירה בבית אוכל אבל משום מה חששתי שהוא לא יספיק לי ולאבא עד מחר בערב, החשש מצד אחד אמר שאני אזמין משהו או אלך לאכול לבד סושי אבל התוכניות השתנו מאט...

אחד החברים בצוות בעבודה, זה שלא מזמן נפרד מחברה שלו והוא אחד כזה רציני תמיד ודי סגור כאילו, לפתע כתב לנו מי בא מחר לים... משהו ממש השתנה בו לאחרונה ובקצרה מחר הוא אוסף אותו ועוד בחור ונוסעים לים, אז גם כיף וגם אני מניח שנאכל איפשהו מתישהו...

זוכרים את הסדרה דיג'ימון? אני חושב שזו אחת האנימות היפניות הראשונות ששודרו בארץ והיא שודרה עוד בערוץ 11...

אז הבולגרי לפתע סיפר לי שיש אותה באיזה אתר צפיות ישירות ישראלי בדיבוב לעברית... עכשיו זה לא שאני עוד רוצה לראות את הסדרה אבל זו נוסטלגיה כזו... אז ראיתי פרק חחח נחמד להזכר באמת...

היפנית...

היום היה גם היום הולדת של היפנית היפה, זו שמבחינתי היא הכי יפה בכל החברה... 

הבחורה מצחיקה... בהתחלה כשהכרתי אותה, הכרתי אותה כמו שכל אחד בחברה בערך מכיר אותה, כפלרטטנית לא נורמאלית חח אבל כמובן היא נשואה ועם ילדים...
כשמכירים אותה יותר מבינים שהיא פשוט ישירה נחמדה כזו...

היא גם הביאה לי אז ממתקים מיפן עם עוד מישהי, רציתי להחזיר להן כסף על זה אבל הן במקום ביקשו שאם אני אהיה ברוסיה אז שאביא להן גם ממתקים (אני רק עכשיו מבין שזה כזה יפני מצידן! חח)

אז נכון הג'ינג'ית? אנחנו הרי כן ידידים וזה... היא הייתה ברוסיה לא מזמן והביאה לנו שקית די מכובדת של שוקולד רוסי...איך שהשקית נחתה על השולחן שלי שלחתי מייל לשתיהן שיבואו... 

אז היפה התעקבה וביום למחרת פגשתי אותה בבוקר במטבח והיא כזה ענתה לי בוקר טוב וישר בקול מתלהב כזה "Candy!" לקח לי כמובן שניה לנחות, ככה זה עם היפניות אני לא ישר מחובר לשיחה אני קודם כל טובע ביופי חחח...

אמרתי לה שנשאר עוד ושתבוא לקחת, היא מילמלה שהיא לא נכנסת לחדר שלנו אבל חשבתי היא צוחקת כי היא באה אלינו כמה פעמים... ופה פתאום היא סוג של ביישנית... נכנסתי למשרד וקלטתי שהיא מחכה בחוץ, אני מצטער שלא עשיתי את זה אבל הייתי צריך פשוט לתפוס אותה ביד ולגרור פנימה! חחח אבל אמרתי לה שוב שתיכנס ואז היא כבר איכשהו ניכנסה בסוף, כנראה נלחצה מהפעם הקודמת כשהיינו במתקפה...

אוי אבל גם אז היא לקחה כמה סוכריות בודדות... לא מבין אותה חח האמת שאם לא שאר הצוות הייתי לקוח גם את כל השקית שנשארה ודוחף לה ישר לתיק חחח...

אוי באמת אם פתאום היא מתגרשת אני נדבק אליה ולא יורד ממנה! חחח

טוב נו אז....

פינת הצחוק

סוף.

בדיקת דם מהירה

השבוע החבר המשותף שלי ושל הבולגרי עזב חזרה לרוסיה.

עשינו מפגש כולנו לכבוד זה ואחד החברים הביא גיטרה, האמת לאחרונה היה לי מלא לחץ במיוחד בימים האחרונים הרגשתי סוג של פחד פנימי לא מוסבר, פשוט פחד מכל דבר מהחיים מהמחר מהאתמול...

ומשום מה דווקא אז כשישבנו בחוץ ואחד החברה ניגן קצת בגיטרה משהו, הכל עבר כאילו... הכל נרגע לו ונהיה לי קצת שקט בפנים...

יום רביעי הגעתי לעבודה במצב שאני מבין שלא יהיה יום קל שאני יודע עם מה אני מתמודד ומה מצפה לי...

עבדנו דרך מערכת שהקימו לנו חברה כלשהיא שבאו לעזור עקב כל התקרית וזה גרם לשיתוק החברה כולה יותר מאשר אבטחה כלשהיא...

הגעתי אותו יום ללא רגשות כאילו, כמובן המצב היה לא משהו והמנהל של המנהל שלי ביקש שארד לעזור לאיזה צוות באחת הקומות, באתי לשם וכמובן זה לטפל כמעט אחד אחד ולנסות להבין לא מה לא עובג אלא מה כן עובד חח.

הוא גם ירד לשם וראה שאני מתרוצן בין כולם שם מנסה לעזור ולחלק מהבעיות והשאלות שנשאלתי הדבר היחיד שיכולתי להגיד זה שכרגע אין לי פיתרון וברגע שאעלה נבדוק את זה. לדעתי העובדה שהוא שמע את הדברים האלה זה בדיוק מה שגרם סופית לדבר המיוחל הבא...

כעבור כמה שעות כשגבר חזרתי למעלה המנהל של המנהל קרא למנהל שלי לשיחה החוצה, כבר היה לי ניחוש אבל אחרי כמה דקות המנהל שלי חזר ואז המנהל של המנהל לקח החוצה את הבחור מהחברה שבאו לעזור... כבר ידעתי מה המנהל שלי עוד רגע יכריז, מבטלים את המערכת שלהם כרגע ועובדים בצורה שונה!

תוך כמה דקות מהביטול...

שקט!! אין טלפונים כמעט, החברה עובדת והכל מתפקד!

בזמן שהייתי למטה והתרוצצתי בין מחלקות, עצר אותי מישהו להגיד שלום, עניתי בנימוס ובאתי להמשיך אבל הוא עצר אותי... חשבתי תחילה שזה מישהו ממחלקת מכירות אבל לפתע קלטתי פרצוף מעט מוכר והחיבור לשמע הקול שלו העלה בזיכרוני בחור רוסי מצחיק ונחמד ששירת איתי בצבא...

איכשהו ציפיתי שיבוא יום זה יקרה, והנה הוא בא לעבוד אצלנו במחלקת מכירות... אני לא בקטע של הג'ינג'ית כבר ככה שאין לי על זה מתח, הוא לא מהאנשים שלא אההבתי או לא הסתדרתי וגם אין לו מה לספר עלי רע, אז הכל סבבה, יכיר אולי קצת צד אחר שלי חח

ואילו אתמול, נסעתי רחוק רחוק לבירה...

עשיתי בדיקות רפואיות הקשורות במשהו שכרגע אינני רוצה לדבר עליו אבל זוהי הסיבה ללחצים שלי לאחרונה, ייתכן שעוד קצת פחות מחודש הכל יגמר לכיוון הלא טוב שבעצם הוא גם טוב מבחינתי, או שזו תהיה התחלה של משהו שאני עוד מעולם לא הכרתי...

כחלק מהבדיקות הייתי צריך לעבור בדיקת דם וזה אחד הדברים שאני הכי לא סובל ופוחד ממנו, אז החלטתי לסיים עם זה ראשון, התישבתי אצל האחות (הייתה קורסא ממש נוחה לזה) הפניתי את הראש לצד השני כהרגלי, הרגשתי איך היא שמה צמר גפן עם אלכוהול אמרה סגור את היד, סגרתי, הרגשתי את הדקירה וישר אחרי זה סגור את היד... שוב סגרתי את הכף יד אבל היא אמרה סגור את המרפק...

הייתי בהלם!!! פחות משניה אחת והיא כבר הספיקה לסיים!!! דבר כזה עוד לא היה לי! ממש כל הכבוד לה!

אחר כך התברר שעלי לעבור גם שני חיסונים!! זה היה מבאס, אותם הביאו לי בכל מרפק ושניהם כאבו מעט דווקא אחרי הזריקה...

האמת גם עכשיו אני מרגיש קצת כאילו משהו שם... הבעיה שמאז, כמה שעות אחרי, אני מרגיש די עייף כזה תשוש בקושי יש לי כוח... לא יודע... מניח שיעבור בקרוב...

נראה לי שסיפרתי הכל כרגע חח... אז פינת צחוק

סוף.

חתונת חבר מהצבא

עם כל הבלאגן בעבודה שכחתי לספר על החתונה...

השבוע הייתה החתונה של אחד החברים מהצבא, בחור שהיה איתי באותו חדר במשך כל השרות.

אישתו באה לשרת אצלנו גם אבל זה היה ממש כשבוע בערך לפני שהשתחררתי אז לא ממש הכרתי אותה אם בכלל.

אני מודה זה גורם קצת למחשבות מה אם... אבל אני כן שלם עם העובדה שהשתחררתי.

לא ידעתי בכלל אם אני רוצה ליסוע לחתונה הזו או לא, כלומר אני כן אסע, זה חבר די טוב מהצבא ואם הוא הזמין אותי אני בא. אבל, מי עוד הוזמן? אולי אנשים אחרים שלא סבלתי? אולי אנשים קבע או הכי גרוע קצינים??

טאכלס, במקרה הגרוע אני לובש מסיכה מה שנקרא, אני זה שיצא מהצבא ומאז החיים טובים, אני מתעסק במחשבים כמו שאני אוהב אני מתעסק בדברים ממש מגניבים הייתי ביפן בעוד מקומות ואני רווק נחשק (כה ברור).

כשהייתי כבר בדרך לחתונה שהייתה בכלל בצפון, ידעתי רק על 2 אנשים שיבואו, האחד מגיע מאמצע הדרך, בחור נחמד שזמנית היה איתנו גם בחדר והשני זה עוד בחור שהיה איתנו בחדר כל השירות והוא והחתן גם למדו ביחד לפני ואיתו אני מסתדר טוב וגם חברה שלו חמודה שגם שירתה איתנו משלב מסוים.

במהלך הנסיעה החתונה לא הייתה אצלי בראש בכלל, רק מחשבות על העבודה על כל עניין הפריצה... זה אכן הדאיג אותי מאוד וכשבקבלת פנים קיבלתי שיחה על כך שמצאו מאיפה חדר הוירוס זה מאוד הרגיע אותי, אז עוד לא ידענו עד כמה נזק הולך להיות...

בכל אופן, הקדמתי כהרגלי והחלטתי בתחנת רכבת שם להתקשר לבחור שגם מגיע וכבר ידעתי שאיתו נוסעים עוד שני חברים, חשבתי לחכות להם בתחנה אבל מסתבר שהם נסעו ברכב.

המשכתי משם לבדי למקום, כניסה כל כך משונה עוד לא ראיתי מעולם! זה כאילו אם לא הייתי יודע שזה שם אפילו לא הייתה חושד שיש שם אולם.

בכניסה היום הרבה אורחים ולא ראיתי אף אחד מוכר בכלל, לא ממש ידעתי מה לעשות עם עצמי וחיכיתי שהשאר יגיעו.

בסוף היו עוד כמה אנשים אבל כולם היו אנשים שדווקא הסתדרתי איתם טוב וחלק לא קטן מהם אני שומר איתם על קשר. אף אחד ממי שחששתי שיגיע לא הגיע...

רק בחור אחד שהיה מטיפוס החברים בכאילו הופיע... אני מעולם לא רבתי איתו אבל אחרי השחרור כשהוא ידע להיעלם מהאדמה כשרציתי להפגש איתו או כל דבר אז איכשהו לא שמרתי איתו על קשר ומחקתי אותו, דיברנו כרגיל, הוא גם הגיע עם חברה שלו שהייתה קצת מוזרה אבל חמודה, למחרת הם אפילו טסו ישר לחו"ל...

החתונה הייתה סבבה, דווקא האוכל היה מושקע, זה לא שהיה כמות אבל היה איכות בהחלט! 

גם צוות הצילום היה רחב ומגוון למרות שלא מצאתי את עצמי על שום מגנט, רקדנו וכאלה והכל... היה בהחלט נחמד הייתי אומר... אם יבוא יום ואתחתן אז בהחלט כמה מהאנשים האלו יוזמנו לחתונה שלי...

זה מוזר אבל, זה כאילו ידעתי שזה מסוג החתונות שאם תבוא עם בת זוג אתה תרגיש דווקא פחות קשור...לא יודע אולי זה מה שהיה כזה טוב שם או משהו...

בנושא אחר, לפני כמה חודשים נראה לי, ראינו עם הבולגרי חטיף משונה בחנות שבה הוא קבוע קונה בירות וכל מיני...

השקית ממש גדולה והוא נראה כמו במב עם גבינה ואמריקאי, רצינו לקנות אבל הוא עלה 25ש"ח אז לא לקחנו.

אבל יום אחד כן לקחנו ובטעות גירסה חריפה, הביס הראשון העיף אותי לשמיים מרוב חריפות אבל אז נרגעתי ומשם זה היה ממש טעים! זה אכן דומה לבמבה קצת רק שזה מבוסס תירס ובטעם גבינה מעניין מאוד...

הצצתי באתר של החברה וראיתי שיש להם דווקא הרבה מוצרים מגניבים...

אתמול שוב ביקרנו באותה חנות עם הבולגרי ורציתי לקחת את אותו החטיף רק לא חריף...

ראיתי שיש כמה גירסאות שמקודם לא ראיתי ואז החלטתי לקחת אחת פשוטה שהיא כמו הקודם רק לא חריפה, כשהרמתי אותה מהמדף, נתגלתה הפתעה מאחוריה!!

אותו חטיף, טעם גבינה, לא חריף ובנוסף טעם של....

ביייייקווווווןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

חהחהחהחהחהחהחהחההחהחהחהחהחה!!!!!!!! הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו! ממש רצתי לקופה להראות לבולגרי כמו איזה ילד קטן חחחח....

וואו זה היה ממש טעים וטוב!

אה כה, חג שמח לכם ושנה טובה ומתוקה וכל זה חחח...

האמת, יומיים שהכל סגור בשל החג ואין תחבורה... לי זה לא מרגיש כמו חג, זה יותר מרגיש כמו יום אבל! וזה פשוט מפגר שככה עובדת המדינה הזו... עד כדי מגעיל הייתי אומר... 

פינת הצחוק

סוף.

עבודה בסכנת הכחדה

לא זמן לישון לא לנוח לא כלום, סכנת הכחדה ממש למקום שאותו למדתי כל כך לאהוב כבר יותר משנתיים...

אני עוד זוכר את אותו ניסיון פריצה משבוע שעבר שסיפרתי עליו, הפיסת עוגה הקלילה ההיא כרגע רק זיכרון מסכן שהולך ודועך לעומת מה שקרה...

אני לא יכול לספר הכל או לפרט הרבה, אבל ביום ראשון עלינו על פריצה בסדר גדול שלא הכרנו, זהו סדר גודל שעליו עושים סרטים וסדרות שעליו בדיוק מדברים בחדשות ועוד זהו סדר גודל שעליו הבן אדם הולך לכלא להרבה זמן!

אני באמת גמור מעייפות, אין לי את הזמן בעבודה לכלום כולנו סביב השעון יום ולילה עובדים למעלה מ12 שעות ביום לשנות כל סיסמא אפשרית להוציא כל לוג אפשרי ולנטר כל דבר אפשרי,

במקביל הביאו חברה שתעזור לנו, כאן נתקלתי באנשים מגניבים יחסית עם ידע שפעם חשקתי להחזיק בו, עדיין איש הלינוקס שלנו בהרבה מקרים יכול להחזיק אותם על האצבע הקטנה, הם שם לעזור אבל האמת היא שהם גורמים לנו פה ושם לעיקובים וגורמים לעבוד קשה יותר, שלא נדבר על שישי, כן עבדתי גם שישי וכמעט יום מלא!

הם די הפילו את הרשת בגלל המערכת שלהם והלכו...

ההנהלה מקבלת מדי פעם מהפורץ מידע על חומר כזה או אחר שיש לו אבל אנחנו מקבלים את המידע באיחור ענק כאילו לא רוצים שנהיה מעורבים בכלל! ובנתיים הוא נהנה לו...

שבוע שלם שלא יצאנו בכלל לאכול או עצרנו לנוח! הזמנו אלינו ועל חשבון החברה לפחות.

ההנהלה מאוד תומכת למרות כל זה אבל זה קשה לך ריגשית שאתה חוסם דברים מסוימים ומגלה שוא עוד מצליח לעשות נזקים.

בשלבה מסוים היה חשד שאת אחד הדברים הרציניים הוא השיג דווקא מהמחשב שלי, חקרתי את זה הרבה כדי לבדוק ולבסוף גם למדתי דברים חשובים וגם גיליתי שהמחשב שלי נשאר אחד הבטוחים והסגורים שלא כמו כל הצוות לצערי.

הדבר טרם מאחורינו וההנהלה מכירה כבר סכום כסף שעליהם כביכול להכין לו...

אני לא יודע איך העסק יגמר אבל מבחינתי זה לא נגמר עד שהוא מאחורי סורגים או קבור מתחת לאדמה!

לצערי זה נראה כאילו אני היחיד עם אינטרס כזה...

העסק הזה כולו גם גרם לי לפראנויות, אני הקשחתי מאוד את האבטחה על חלק מהדברים גם בטלפון ובבית, השבוע יש חג וזה נכון שלא אעבוד יומיים במשרד אבל כנראה שמהבית אעבוד לא מעט!

אני מניח שגם המנהל שלי מעט פרנואיד בהתחשב בתצלום מסך של הלוג שהרגע הוא שלף ושלח לנו כדי לברר אם אנחנו יודעים את הסיבה להתחברות מסוימת של איזה מישהו...

ובעניין אחר מעט, חודש הבא דודה שלי מארה"ב שוב מגיעה, שוב אותו סיפור שוב 3 לילות אשן בסלון והכל...

ומסתבר שממש בזמן הזה בערך מגיע גם הבן דוד שלי לארץ, הפעם הוא מגיע עם אישתו, הבן הקטן בן ה3 שלהם עוד רגע, הבת בת השנה ו... בחורצ'יק חדש שכרגע בן כשבוע בערך :)

אימא של הבן דוד ביקרה אצלם בדיוק ובלילה לפני שהיא טסה כבר חזרה הוא נולד, אז היא הספיקה בדיוק לראות אותו :)

טוב עייף גמור, אפרוש לסידרה ולישון...

בנתיים קצת פינת צחוק...

סוף.

שרוף ומתקלף

האמת, אין לי כוח לכתוב היום, אז בטח יהיה קצר.

השבוע התחיל במסיבה המצופה של החברה...

נכנסנו לאוטובוס של ההסעה כמה חבר'ה ואני לא שמתי לב במודע מה עשיתי... התישבתי בדיוק צמוד לכמה מהיפניות!

אני לא זוכר חלק ממה שהחבורה דיברו סביבי מרוב שהקשבתי ליפניות...

אני יושב מקשיב וכולי מנופץ... לא יודע מה יעלה בגורל הכל אבל בעוד כחודש אדע אם אני מתחיל באמת לארגן טיול שני ליפן או ש...

הגענו לחוף, זה חוף כזה שהכניסה בתשלום ולנו היה ממשמתחם גדול מהחוף לעצמינו... התמקמנו לנו ואחרי זמן מה הגיע המנהל עם אישתו והילדים ורבים אחרים...

ועכשיו אני נזכר!!!!!!!! חחחחחח כשנכנסנו לאוטובוס ראיתי כמו זומבי את היפניות והלכתי לכיוון שלהן בזמן שהג'ינג'ית אמרה לי משהו מהצד ודי התעלמתי! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הלכנו לכיוון הבאר, שם כמובן היה שתיה אבל היו גם מגשים מלאים רוגעלך.... גן עדן החברה הזו! חחחחחח

אני הזמנתי קולה והחבורה התחילו להזמין ואז קלטו בעיניים בבקבוק של איזה משהו שהם שתו וממש נגנבו מזה בערב שעשינו אצל המנהל, אכן זיהיתי את הבקבוק אבל המלצרית מזגה להם ממש קצת וטענה שזה בקבוק יחיד ואין לה הרבה...

אחרי כמה זמן חבר אחר מהחבורה שלא היה מקודם הלך לבאר וחזר עם כוס שלמה של המשקה הזה, מסתבר שהמלצרית לא ידעה מה היא מדברת ועל כמות הבקבוקים של הדבר הזה!! 

בקיצור היה מגניב, היה מוזיקה היה אוכל היה פעילויות ים ועוד...

במים היה סוג של אבוב גדול עם טרמפולינה עליו ובשלב מסוים גם אנחנו עלינו, זה מצחיק איך כולם שם קופצים ונופלים וכל מיני, האמת רציתי שכל הילדים ירדו כי כשאתה נופל על מבוגר אחר זה סבבה גם אם כואב מבקשים סליחה וזהו... כשיש ילד קטן זה מפחיד הוא יבכה ההורים לא יאהבו אותך וכאלה... למזלי הנפילות שם כשאני הייתי היום רק בינינו ובין כמה גרמניות מצחיקות...

ואז קלטתי את אחת היפניות מנסה לעזור ל2 הילדים הקטנים שלה לעלות על זה, עזרתי להם לעלות במחשבה שגם היא תעלה (מזוויות כאלו היא נראתה טוב במיוחד!!) חח אבל היא לא תכננה, הקטע שעד שהיעלתי את השניה הראשון כבר היה למטה, מסתבר הוא עלה כדי לקפוץ חחח...

אחד החברים מהצוות היה עם טלפון סוני שאפשר להכניס למים... אז עשינו כמה ניסיונות ואז באה אלינו הג'ינג'ית, טיפה פיטפטנו ואז ניסינו להצטלם קצת מתחת למים... האמת ממש מגניב!

הסתבר שהיה שם גם מה לעשן במסיבה... משהו שאחד מהצוות שלנו הביא ומשהו שהגיע מצוות אחר... זה היה מצחיק אבל רע זה לא עשה לאף אחד אז סבבה... 

האלכוהול עשה יותר רע וכמה חברה סוף יום כמעט רבו מכות די בצחוק כשאחד מהם לבסוף התעלף כמעט והזמינו אמבולנס...

אבל בקצרה, היה ממש נחמד...

רק הבעיה שכל הגב שלי נשרף!!!!!!!!!!!!!!! נשרף כמו שלעולם עוד לא נשרפתי ועכשיו אני מתקלף כולי!

חשבתי השבוע פה ושם אתעסק במה שקורה אצלי...

אבל לפתע התבסר לנו שהיה ניסיון פריצה הזוי אצלינו ובמשך יומיים ישבתי בחקירות על העניין ועבודה אינטנסיבית מאוד עם כל זה... הבחור היה די מתוחכם אך פה ושם לא מספיק... 

אבל הוא ממש כמעט הצליח לגנוב 200 אלף יורו! היו לו כישורי פוטושופ גרועים אבל זה לא מנע ממנו לזייף חשבונית ומיילים ואפילו לרכוש דומיין ממש דומה לשלנו בכוונה...

הבן אדם ממש ממש ידע לכוון על מחלקות הכספים ואיכשהו הן היו המטומטמות ללחוץ על הקישורים שלו...

בכל אופן בניסיון השני שלו כבר שלטתי בהכל ולא היה לו שום סיכוי כי לכדתי הכל.

ככה יצא שהשבוע קיבלנו XL... היה כמות אז לקחתי לי גם אחד... שנים לא שתיתי את זה, האמת מאז משקה דומה בשם שארק... כשהייתי פעם עם אימא בקפריסין לקחתי שם כזה ועיניין אותי אם רשום שם על הפחית באנגלית או לא, היה רשום באנגלית ואז איכשהו קראתי את הרכיבים של הדבר הזה... מאז לא נגעתי בזבל הזה!!
כלומר, קולה לא יותר בריאה מזה אבל לפחות אצלה יש כמה רכיבים טבעיים!!

הפעם שתיתי ובחיי אני לא מבין למה אנשים שותים את זה, זה מגעיל!!!!!!!!!!!

ואם נראה לכם שנרגעתי זמנית לגבי יפן, אז יפן סובבת אותי קבוע, הבנות בעבודה, כל דבר בבית בחוץ בכל מקום אני גרמתי לזה, אני נהנה מזה וזה לא מפסיק!

עד שהגיע יום חמישי, היינו צריכים להעביר מחלקה כלשהיא למקום אחר ואחד מהם בחור רוסי קצת משונה ומציק אבל מצחיק... מספר לי שהוא טס לירח דבש למחרת ו"אתה תאהב לאן" כמו שהוא אמר...

המניאק טס ליפן!!!!!!!!!!!!!! אהההההההההההההההה!!!!!!!! פאק הקינאה!!! אין אני רוצה גם לא משנה לי מה!!

התחלתי לשאול אותו טיפה אם הוא הכין כל מיני דברים אבל הוא כבר היה מסודר בזכות היפניות מהמחלקה שלו... אוף!

טוב הצלחתי איכשהו לכתוב...

פינת הצחוק!

סוף.