בחיי כמה שנמאס לי כמה מחשבות עוברות לי אבל רע לי...
היום כל כך היה חסר לי לדבר עם מישהו... סתם אפילו בצ'אט על כלום סתם לשוחח לא יודע על סרטים חדשים או משהו לא דווקא איזו שיחת נפש... ופשוט אין עם מי...
כל כך חסרה לי תקשורת חברתית כנראה... אני ממש הייתי רוצה שזו תהיה איזו בחורה שיש לי איתה משהו לצאת או משהו אבל באמת שהיה נחמד אם לפחות זה היה סתם לשוחח עם חבר בפייסבוק או משהו על משהו רגיל ולא להקשיב שוב לאיזה בולשיט של מישהו על נושאים שרק הוא מתעניין בהם ואני סתם מנסה לזרום...
כזה עייף מכל העולם הזה... כמה זה משגע כבר להסתכל מהצד על אנשים עם חברים עם חברות זוגות אהבה ואז לחזור רגע למציאות שלי ולראות איך הבדידות הזו הולכת וגוברת... איך אני בלי אף אחד...
אני מרגיש שאני מתנדנד... שאני שוב מגיע למצבים שאני חושב שאין טעם להמשיך את החיים האלה... אין שום דבר שמחזיק אותי... שום דבר לגמרי... לבד וזהו... אין חלומות אין אהבה אין כלום... רק איזו אחת שמופיעה מדי פעם בחלומות וסביר להניח שלא באמת קיימת...
בחיי לילה וגם עכשיו אימא קמה ומציקה לי... אין לי שקט אין חברים אין כלום!
אם לפחות הייתי יכול לגרום לזה שביחד עם הסוף שלי יקרה משהו גדול שירעיד את העולם ויפתח עיניים לכמה אנשים שם...
אבל אני בסך הכל עוד כלום... אפילו בלי חברים ובלי אהבה...
עוד שישי מעפן ומשעמם התחיל לו. הפעם לפחות לא אחזור על הטעות של שבוע שעבר.
לא יוזם יותר שום דבר! מי שרוצה לצאת שיצור קשר איתי (די ברור שאיש לא יזכור אותי)
מכל אלה שעוד השארתי באנשים הקשר שלי בפייסבוק או בטלפון מישהו שבאמת אפשר לצאת איתו ברוגע אין לי... וגם לא היה...
בן גם כן די עיצבן אותי שבוע שעבר... זה הספיק לי. גם איתו אין שום דבר במשותף.
לבד אני בודד ורע לי אבל עם ה"חברים" שיש לי אני נשאר בודד נפשית פיזית איתם באי נוחות עצבים וצורך באיזה תקשורת והשקעה שממש לא מתאימים לי.
אני די בטוח שכשאמות הסיבה היחידה או הגורם תהיה הבדידות שלי.
סבתא שלי שוב בבית חולים... אותו בית החולים שסבא שלי נפטר בו וזה נורא מחריד. יש לה איזו מחלה שניתן להדבק ממנה, אימא נתנה לי איזה אלף שמות ואמרה שזה במיוחד מסוכן לבנים שזה יכול לפגוע בהורות... איזו הורות??? אין עם מי אין כסף לזה ולא כלום! לא רואה את עצמי אי פעם מתחתן או נהיה אבא כרגע... זה נראה כאילו זה כבר בלתי אפשרי.
אז את סבתא כרגע אני לא יכול לבקר אפילו אבל היא די בסדר מעבר לזה... ישנה הרבה אז כשהיא ישנה היא לא עונה כמובן בפלאפון ואז אימא שלי נלחצת בטירוף עד שהיא מתקשרת למחלקה שם ואומרים לה שהיא ישנה.
כל כך נמאס מהעולם המפגר הזה! דלק עולה במחיר מזהם את העולם ומשמיד נהיה גורם לא קטן למלחמות בעולם, תרופות? מי מאמין בהן בכלל... גם סבתא שלי אני סבור לא באמת חולה... רוב המחלות הומצאו ע"י האדם לדעתי רק כדי להרוויח עליהן! הרופאים לא יודעים שום דבר ואין על מי לסמוך או ממי לבקש עזרה...
אני יודע שאולי אני מגזים אך זה אכן כך!
הכל מזויף כאן!
בעבודה אתמול קיבלתי תלוש משכורת... כן היה חודש פברואר קצר, יומיים לא עבדתי כשסבא נפטר, והורידו המון על ארוחות הצהריים... בקיצור ביום ראשון זה יכנס לבנק ולא יגיע אפילו ל 4K...
אבל בשביל לטוס לטיול טוב צריך הרבה הרבה יותר, בשביל רכב סביר נראה לי מינימום צריך 30K בשביל להתחתן אני יודע שצריך אפילו יותר, לגדל ילד (שלא נדבר על שניים) זה המון המון הוצאות, לקנות בית? כמה אחוז עכשיו צריך מהעלות כדי לקבל רק משכנתא? תחשבו לבד... אין שום אפשרות להמשיך ככה אבל איש לא עושה עם זה כלום פרט להפגנות קטנות פה ושם... שום דבר לא ישנה ולא ישתנה!
מבחינה ריאלית אני די מבין שב 21.12.2012 לא יהיה כלום למרות שיש סוג של תקווה שכן יקרה משהו...
חודש הבא התלוש שלי גם לא יהיה מזהיר... אפילו גרוע יותר כנראה... למה? בגלל הביטוח המפגר שעשו לי... זה נועד לחסוף לפנסיה ומקרים של אובדן כושר עבודה אך זה בולשיט כי מאחורי כל זה יש תעשיה שלמה שמרוויחה מיליונים אם לא מיליארדים! בלי קשר אם הבן אדם כן נשאר חי יותר או לא...
וכמו שאמרתי גם למות עולה כסף!
אני כל כך עייף... צריך שקט פיזי ונפשי קצת... אבל אין רגע ואין מקום שבוא אפשר למצוא כזה...
לפחות הערב אשב לי בבית בחדר לבדי במחשב ואראה איזה סרט עם קצת ממתקים...
חח... שמתי מוזיקה פול ווליות בנתיים... המחשב על הברכיים והסאב וופר שיש בתחתית שלו ממש בועט לי ברגליים! ממש מורגש...
דרך אגב... עשו והורידו מה שאתם צריכים מהאינטרנט עוד היום... מחר מתוכננת המתקפה הגדולה של אנונימוס על 13 שרתי ה DNS (בעלי השם "." או ROOT) שמחזיקים את האינטרנט... כך שאם אכן המתקפה תצא לפועל ואם היא תצליח כפי הנראה האינטרנט יהיה מושבט זמנית... אני אשמח האמת לראות את זה קורה... אני בהחלט אהנה לראות את שכני וחברי תקועים בלי אינטרנט כל עוד אני ממשיך לגלוש כאילו כלום (DNS זה רק נוחות מבחינתי!) ואם לא יהיה אינטרנט... יש לי למעלה מ 500 ג'יגה של סרטים וסדרות אז אני מסודר...
ב16.4.2012 יוכרז הסינגל החדש של לינקין פאר שיקרא Burn It Down ומספר חודשים אחרי צפוי לצאת האלבום.
עוד פחות מחודש אני בן 24 ונראה לי שהבנתם כבר שאני שוב אהיה לבד ושוב הכל אותו החרא!
אבל מה שאותי יותר מלחיץ זה החודש שאחרי יום ההולדת... עלול לקרות שם משהו... שהולך אולי להעיף את שגרת החיים הנוכחיים שלי לכל הרוחות ולתת לי צ'אנס לחיים חדשים לגמרי!
יום ראשון גם כן לא הצלחתי ללכת לעבודה. הרגשתי עדיין נורא...
אבל יום שני החלטתי ללכת גם אם אני מרגיש מת! ואכן הלכתי.
בעבודה הכל רגיל אפשר להגיד בלי הרבה שינויים...
יום רביעי דווקא היה לי משהו הזוי... פתחתי עיניים וראיתי שכבר יש אור... אז סגרתי אותן ישר בתקווה להצליח לישון/לנוח עוד כמה דקות...
ואז אחרי רגע איכשהו בנס נזכרתי...
לא שמתי שעון מאורר ערב לפני!!!!!
קפצתי מהמיטה... אני אמור לקום ב 6:40 ועל השעון ראיתי את השעה 6:42!
מזל כזה עוד לא היה לי...
כרגע בדיוק נראה לי הבנתי כמה החלום שהלילה היה לי הראה לי כמה נורא הולך לעבור היום...
אני לא מסוגל להסביר ממש אבל הייתי עצבני היום על כל דבר קטנטן!
אימא רצתה ליסוע לקנות פלאפון חדש אבל מדגם ישן ובשום חנות אין מה שהיא רוצה או שיש מחודש...
בגלל זה לא הלכנו בכלל ושוב לא עשיתי כלום!
ב4 הייתי צריך ללכת להסתפר... אז הספרית עשתה קטע שהיא לא מספיקה ביקשה עוד חצי שעה... העיקר מיהרנו מסבתא אליה...
הלכנו הביתה ומשם כבר לקחתי את הזמן אכלתי לי והתווכחתי עם אימא שאני לא הולך אליה יותר...
אך היום עוד הלכתי... בסוף הייתי האחרון אצלה והיא כבר סגרה את המספרה שלא יתנו לה דו"ח וכל זה... ואיכשהו האווירה הזו של מספרה אני וספרית לא יותר מדי מבוגרת בלונדינית קטנה כזו...
איכשהו זה די חימם... (אם הבנתם את הכוונה)
כמובן שלא קרה כלום למרות שרצו במוח מלא מחשבות משונות...
אחרי זה הלכתי בבאסה הביתה אך הבאסה נבעה ממשהו אחר...
מזה שרשמתי SMS לדי מלא אנשים לגבי לצאת או משהו היום... ענו לי רק 3!
בן עסוק באקווריומים או לא יודע מה...
הבייר שלח הודעה שיש יומהולדת למישהו
ואחד שלמד איתי וגם עובד בלילות איפה שאני התקשר אמר שהוא עובד הלילה אך דיבר איתי קצת...
ועוד אחד מהפייסבוק סתם הביא כמה תירוצים...
זה כזה מדקא! שלחתי לאנשים הכי הכי שנשארו לי... ניסיתי ליזום וזה מה יוצא...
ואז שוב יגידו שאני לא זורם לשום מקום...
אני מת יום אחד לנקום בהם בכולם! איכשהו שיכאב להם גם...
והחלום? אני לא זוכר כמעט כלום... אבל בהתחלה הייתה שם האחת שוב... ומישהי נוספת מרושעת... היה משהו... לא זוכר מה אבל איכשהו כנראה יצאה סוג של שמועה או שזה קרה או לא יודע מה שהאחת מתה...
אני זוכר שלא הלכתי להלוויה כי הייתי בטוח לגמרי שזו לא באמת היא או משהו...
אחר כך נסעתי לאנשהו או משהו... זה די היה נראה כאילו אני נוסע לבסיס בצבא... אבל הדרך הייתה שונה וחדשה ואני זוכר שהזכרתי את זה בחלום... היה שם איזה מבנה די קטן בצד הדרך עם זכוכיות (כמו הגורדי שחקים רק בגובה של איזה 2 קומות) היו שם אנשים... ואז קלטתי את עצמי על איזו דרך שם ליד שעל הרצפה זורמים מים... מים כמו מראה ללא עומק בכלל כאילו ואני איכשהו בישיבה עליהם מתחיל להסחף עם הזרם וקולט שאני עוד רגע ככה נכנס במשהו... הצלחתי לזוז או לעצור ואז שמעתי או איכשהו קלטתי שרודפים אותי ובאים לתפוס אותי והייתי בטוח שאלה אותם אלו שביימו את המוות של האחת...
אין לי מושג מה הפשר אבל היום עבר די חרא...
למרות חוסר המצב רוח... פינת הצחוק (בתקווה שתקליקו על פרסומת כלשהי אחרי זה):
אולי אני נכנס לאן שאני לא צריך, אולי אני טועה, אולי זו לא הדרך...
אך לאחרונה, זייטגייסט, פרויקט ונוס, רצון לשינוי ובנוסף לימוד אבטחת המידע וההאקינג שלי שלא מאט גורמים לי לחשוב מי הם ואיפה הם אנונימוס...
ולאחר קצת קריאה באינטרנט אני רואה שכולם רוצים את אותו הדבר! להפסיק את השלטון וההתנהלות הנוראית ברחבי העולם כמו שהיא היום וליצור סדר עולמי חדש בו האדם אכן חופשי!
אני עוזב רגע להפעם את סיפורי מה שעבר עלי היום ועוזב רגע את פינת הצחוק והכל וממליץ לכם בחום!
חפשו ולימדו על תנועת זייטגייסט ZEITGEIST יש להם כבר 3 סרטים שמסבירים את הנקודה...
חפשו גם על פרויקט ונוס... יש תנועה שלמה גם בארץ שפועלת לא מאט...
לימדו קצת על אנונימוס... מה הם רוצים למה ומה? הם כבר החלו בתוכנית שלהם.
וכדי לעניין אותכם יותר אתם מוזמנים לצפות בסרטון הקצרצר:
וכדי לשפר קצת את הטעם... השיר הבא הוא אחת הגירסאות למה שנחשב להיות השיר של אנונימוס...
אתמול הלכתי לעבודה רגיל רק קמתי בצורה קשה... כשהתחלתי לעבוד ראיתי כבר שאין מצב שאני אשרוד את היום. אז נאלצתי להתקשר למנהל שלי וללכת... הנסיעה הביתה נראתה כמו שנה! עייפות נוראית הרגשה דפוקה בגרון... הלכתי ישירות לרופאה.
אימא כבר אמרה לי תיקח אקמול תגיד לרופאה שתיקח לך בדיקה לגרון וכל מיני... באתי לרופאה וראיתי שיש מישהי עם ילד שממתינה בתור (כן השאירו אותי אצל הרופאה הקודמת הרי) אז לקחתי מספר...
ואז נתתי להם כמובן להיכנס למרות שהיו בלי מספר וזו הייתה הטעות שלי... עד שהם יצאו הספיקו להגיע 2 מספרים שהם לפני! אחרי שהם ניכנסו באה עוד מישהו שאחרי ועוד אחת בלי תור שהתחילה לבקש מהשניה להכנס לרגע לפניה... סבבה שתיכנס לפניה אך לא לפני לי הספיק!
נכנסתי והרופאה בדקה אותי ראתה שאין שום דבר וזהו... שאלה לכמה זמן אני רוצה חופש וזהו אמרה שאין צורך לקחת אקמול כל עוד אין חום והיא לא רואה משהו רע בגרון. פשוט לנוח ורצוי לשתות תה חם. הלכתי הביתה ופשוט ישנתי רוב היום.
גם היום קמתי בהתחלה בבוקר שלחתי SMS למנהל שאני עדיין מרגיש לא טוב ולאחר מכן המשכתי לישון... לבסוף קמתי כמעט ב 11.
היה לי בלילה כמה חלומות מוזרים... ילקם דברים מהעבודה כל מיני בעיות שקורות הרבה וכאלה... אחד החלומות אני מסתכל מהחלון מהחדר רואה את הכלבה שלי כאילו נתתי לה לצאת לעשות צרכים לבד (במציאות אין מצב אני עושה דבר כזה) ואז אחרי שהיא עשתה היא הלכה לכיוון הבית ופתאום באו מולה מלא חתולים שחורים ואחריהם מלא... דוסים!! ופשוט לא נתנו לה לעבור... אני לא כל כך זוכר מה היה אחרי אבל בסוף נראה לי ירדתי למטה ואז היא הצליחה לעבור שם...
ואז החלום הכי הזוי... הייתי באיזו חנות או תערוכה של מכשירים משונים חדשים לא בטוח אם פלאפונים או נגנים משונים... אבל כעת כשאני חושב על זה הם נורא היום דומים לסוני XPERIA החדשים שבדיוק היום היה להם איזו הכרזה גם בארץ מישהו במקרה אולי באמת ראה אותי שם??? חח...
הייתי שם עם עוד אנשים... לא בטוח מי הם היו או כמה אבל היה אחד שהיה כנראה גבוהה ודי מגודל ועוד מישהי יפנית חמודה קצת נמוכה ממני...
אחרי שיצאנו משם ביציאה אני זוכר פשוט נעמדתי מולה ודי נישקתי אותה וישר קיבלתי סוג של סטירה חלשה (זה חלום או סרט??) אני לא זוכר ממש מה היה אחרי אבל אז התאוררתי נראה לי...
היום כשקמתי חשבתי אבא שלי עוד ישן אבל אז הסתבר שהוא פשוט יצא לקניות...
ואז הלכנו סוף סוף עם הכלבה לוטרינר... המסכנה קיבלה מלא זריקות וכדורים... עברה אבל טיפול מלא חח...
ועכשיו אני שוקל כן ללכת ללימודים היום...
התקשרו היום מבזק והציעו לשדרג ל 20 מגה את התשתית באותו מחיר... והנה זה התחיל... צריך תעודת זהות של אימא אבל זה הסתדר... ואז צריך שהספק גם ישדרג אז הם התקשרו כשלא הייתי בבית ולא היה עלי את המספר תעודת זהות שלה. בקיצור בלאגנים ובגלל שזה NGN צריך שיבואו להחליף מודם קיצר אני די מצטער על זה כבר... סתם בלאגן... לא כזה איכפת לי להשאר עם ה 5 מגה. למרות ש 20 זה ממש נחמד...
פינת הצחוק:
כמה דברים חכמים
ממש אחלה שדרוג! שנשווה לאנדרואיד? הרשימת שדרוג תהיה כמו אינציקלופדיה!
לא שממש חולה אבל הגרון שלי ממש לא בסדר האף היום התחיל קצת לקטר (למרות שבבקרים זה תמיד קורה ובצורה נוראית) אתמול גם היה לי כאב ראש נוראי... אבל זה סביר להניח מחוסר שינה.
בעיקרון שום דבר חדש... בעבודה אנחנו כבר עובדים ימים מלאים של 9 שעות.
ואיכשהו בלי לשים ממש לב אין ממש מישהו שעוד משגיח ועוזר לנו.
אתמול היה יום קשה גם מבחינת השעות גם מבחינת שלא הרגשתי טוב עם הכאב ראש וגם המנהל היה משום מה עצבני אז זה הכביד... ועדיין סבבה כזה לרוב.
אני רוצה להודות לכל מי שקורא כאן לפעמים ונכנס לפה ולפעמים מוצא משהו מעניין מהפרסומות של גוגל ולוחץ עליהן. זה אכן עוזר כנראה ומכיוון שזה תפס תאוצה לפני כשבועיים קיבלתי מגוגל מכתב (פיזי בדואר) כדי לאמת את הכתובת שלי.
לאחר מכן, היום קיבלתי מכתב חדש ובו כרטיס עם 200₪ לשימוש בשרות ה AdWords של גוגל.
למי שלא מכיר, מדובר בשרות הפרסום כלומר באתר כלשהו כרגע אחת הפרסומות יכולה להיות שלי ומישהו יקליק וייכנב להכיר את הבלוג הזה כאן.
וזה דווקא ממש נחמד אם כבר קיבלתי קצת פרסום חינם אז למה לא?
הרגע רק הפעלתי את זה אז עדיין לא ראיתי איזה כניסה או משהו משם אבל זה יהיה נחמד.
אני מניח שזה ברור שהכרטיס שוכב על המחשב הנייד שלי.
העניין שהתמונה צולמה לא מהמצלמת קנון הגדולה שלי וגם לא מהפלאפון...
המצלמה צולמה במצלמה קומפקטית של קנון מדגם Powershot SD750 שאבא שלי מצא במקרה...
המצלמה האמת במצב די נוראי! כולה שריטות וכל מיני וכנראה נפלה לא מאט פעמים. העדשה הייתה נורא נורא מלוכלכת והתמונות היו בהתאם... ניקיתי קצת את העדשה והמצלמה... התמונה יצאה לדעתי לא רע. בכל זאת מדובר במצלמה קומפקטים די זולה.
אני בהחלט נהנה אבל ממנה... לא שאני לגמרי צריך אותה לא שהיא טובה או משהו אבל לקבל בחינם מצלמה לא רעה קומפקטית שתמיד אפשר לתת לאימא לצלם או לדחוף לכל כיס ואם היא נאבדת או נשברת זה כלל לא איכפת אז זה ממש הופך את כל העסק לנוח מאוד...
גם את הסוף שבוע האחרון העברתי ברובו כשאני במחשב הנייד עם לינוקס... תחילה זה היה הדרקון האדום שהביא למסקנה ותוצאה...
המסקנה: אבטחת רשתות WIFI בשיטת WEP זה בזבוז זמן מפגר מאוד
תוצאה: לא נשארה רשת WIFI אחת באזור שלי שמאובטחת ב WEP ואין לי את הסיסמא שלה!
משם המשכתי עם לינוקס לנושאים אחרים וראיתי שיש לדרקון האדום למרות היותו מבוסס אובונטו חוסר תמיכה ועוד כל מיני דברים...
החלטתי לבנתיים להתקין אובונטו ולנסות משהו די חדש שלא מזמן צץ באינטרנט... לשלב את יכולות הדרקון האדום באובונטו החמודה והנוחה...
את החלק של השילוב עוד לא ממש עשיתי אבל התקנתי אובונטו והפעם אילצתי בכוח את הלינוקס לעבוד עם כרטיס המסך של ה NVIDIA שבמחשב הנייד.
מה שכמובן ישר איפשר לי להפעיל את ה COMPIZ שמי שלא מכיר זה אפקטים מגניבים מאוד שקיימים רק בלינוקס...
אחד הנפוצים הוא כשסוגרים חלון אז הוא פשוט נשרף או הקוביה של 4 מסכי הבית ויש עוד רבים. מומלץ מאוד לראות סרטונים ביו טיוב כדי להבין במה מדובר.
במהלך כל זה עשיתי עוד כל מיני דברים והשתמשתי המון בטרמינל (שורת הפקודה של לינוקס, כמו שיש CMD בווינדוס ככה שם יש טרמינל והוא כל יכול!, באמת!) ואז הגעתי ביום ראשון לעבודה ולקח לי כמה דקות להבין למה כמה דברים לא עובדים לי ב CMD... חחח ניסיתי עליו פקודות של לינוקס!
אני כבר מצפה לסוף השבוע הקרוב... אבטחת WPA גם כן בסכנה בכל האזור שלי! :-)
לפני כמה ימים במקרה נתקלתי באיזה מדריך תמונות איך לעשות פיקאצ'ו (הדמות מפוקימון) מאוריגאמי.
אני ממש לא אוהב את הסידרה כבר מזמן אבל הראו שם תוצאה ממש מגניבה וחמודה אז החלטתי לנסות... ועם היד העקומה שלי לא עבר הרבה זמן והיה לי פיקאצ'ו מגניב כזה חח...
(לא סתם סיפרתי את הסיפור)
היום היה ה 8 למרץ... יום האישה הבינלאומי, היום המפגר הזה שכל פעם אני לא סובל אותו... לפעמים זה כי לי אין בטאכלס למי להביא פרחים חוץ מאימא וסבתא אבל לרוב זה כי משהו מתפקשש עם אימא או משהו ממש מתוח...
הפעם ראיתי עוד אתמול את המקרר מלא בדברים מתוקים שאימא שלי אוהבת, יותר נכון שאבא שלי חושב שהיא אוהבת! וכמה פרחים בודדים מהסוג שהיא אכן אוהבת כבר בלי צילופן בלי כלום... בקיצור סטייל אבא...
ידעתי שאין לי דרך איכשהו להסתיר בבית זר או משהו אז אין מצב על הבוקר להפתיע אותה...
לכן בבוקר סתם אמרתי לה מזל טוב ואחרי העבודה קניתי פרחים. כשהגעתי הביתה למזלי היא עוד הייתה בעבודה וכהרגלי רציתי להדפיס איזו ברכה או משהו...
כשהלכתי לקנות פרחים הייתי די מתוח בעצבים שהיא בטח כבר חושבת שוב משהו שאני לא מביא כלום או לא יודע מה וכמה היום הזה מטומטם... בכל מקרה הפרחים שאני מביא זה תמיד לא אלה שהיא אוהבת ואני לא מבין בזה... גם הם נובלים אחרי יומיים ואין להם ריח אז מה הטעם בחרא הזה??
בדרך הביתה היא כבר התקשרה אמרה שמחר נלך לסבתא ולא היום (יופי עוד דברים נדפקו!) ושאלה אם קניתי לסבתא פרחים... אמרת שנקנה כבר מחר למה סתם אז לקנות היום והיא ממש לא אהבה את זה...
בבית במהלך החיפוש אחר איזו ברכה קלטתי כמה דברים... הפרחים האלה שהבאתי ושאבא הביא ינבלו עוד כמה ימים הם יקרים אין להם ריח וזה סתם כסף... ואז נזכרתי באוריגאמי של הפיקאצ'ו וגם בזה שבצבא אחד מראשי הצוות שלי לפעמים משעמום הכין פרח עם גבעול מנייר...
חיפוש קל באינטרנט וכישלון אחד הובילו אותי לממש מפעל שמייצר כאלה בלי בעיה! בעל פה כבר זכרתי ועשיתי כמה כאלה וקישטתי שולחן שלם באמצע הזר שקניתי מסביב הפרחים שעשיתי מנייר בצבעים שונים ומקדימה ברכה קטנה והאמת הפעם די מעפנה...
האמת חשבתי שהיא כן תתלהב לפחות מהפרחי אוריגאמי אבל התלהבות לא הייתה... נו טוב... ההשקעה שלי תמיד שווה לתחת...
היום היה יום די שקט בעבודה, החברה בארץ בחופש ונשאר רק אנשים של חו"ל אבל אז גילינו שיש בהודו פסטיבל שנקרא הולי וגם להם יש חופש... אז מרוב שעמום חיפשנו שטויות וסטנדאפ באינטרנט... מבין הדברים כמובן נזכרנו בכמה להיטים ואת אחד מהם תראו הפעם בפינת הצחוק (רמז: Silence! I kill you!)
אוף מה אני עושה עם עצמי? עם החיים שלי? לא שרע לי עכשיו אבל לאן זה הולך? אני סתם אמשיך איך שילך אמות לי איכשהו לבד איזה יום וזהו? או שאני אקרוס אעשה דברים רעים ואסורים אתפס אשב בכלא וארקב שם למוות? או שאצליח להקים מעצמי איזה משהו לאם לא אתפס איכשהו אחיה איפהשהו לבד מנדה את כל האנושות?
מה יהיה איתי אין לי מושג כבר... אחרי הכל זה עניין של החלטה מפגרת אחת של מישהו ואני אם לא בדרך למילואים אז תקוע בבית עם מקלט דפוק וכל פגיעה באזור מכיוון איראן רוב הסיכויים לא תשאיר אותי בחיים...
בקיצור... פינת הצחוק:
חכם האיש
כמה פעמים אפריל אמרה לצבים לפתוח בעדינות את ה"דלת"
למרות שמחר אני כן עובד בסוף עדיין יש תחושה חזקה של הסוף שבוע...
מחר יום קצת ומצומצם ולא אמור להיות הרבה עבודה מחר כנראה.
טוב לגבי הלינוקס... הייתם מאמינים שאני כזה מוכשר שהספקתי להשמיד אותו כבר?? חחח
לא שממש השמדתי אבל ניסיתי לגרום לשני כרטיסי המסך לעבוד כדי להפעיל את כל התלת מימד המגניב שיש שם. מה שקרה שצריך להתקין ידנית דרייבר תואם לכרטיס המסך שלי שהוא גם חיסכוני על הדרך.
הבאסה שמשהו השתבש בדרך והוא עלה לי למסך שחור וריק ללא כלום. כשהבנתי שזה די סיבוך לפתור את זה החלטתי להתקין אובונטו מחדש אך את הגירסה ה 12 שיצאה באותו יום שהתקנתי אותו חחח
ורגע לפני שלחצתי על ההורדה הימרתי נכון וגיליתי שגם מה שאני כל כך חושק בוא יצא בגירסה מחודשת הרי הוא מבוסס על אובונטו... פשוט הגירסה הקודמת לא עבדה בגלל הבעיות עם הכרטיס מסך...
וכעת אני יושב לי עם Dual Boot שלצד הווינדוס יש את האגדה...
הדרקון האדום תחת השם שברגע זה החלטתי לא לכתוב כאן (מי שמתעניין בטח מכיר או שיימצא בקלות)
הלינוקס הזה לא כזה יפה ונוח כמו אובונטו לדעתי... אבל יש בוא את כל הכלים הדרושים כדי לעשות לא מאט דברים די אסורים...
וכך במהלך השבוע מצאתי את עצמי מגלה עד כמה אבטחת WIFI בשיטת WEP היא מפגרת!
בניסיון הראשון כשלא ידעתי ממש מה לעשות לקח לי לא יותר מרבע שעה והייתי בפנים בתוך רשת "מאובטחת" של אחד השכנים. וזו רק ההתחלה של מה שאפשר לעשות.
הווינדוס לא מעודכן? ביי! אני שולט בהכל!
בקיצור התחלתי להשתעשע עם זה בדרך לא רעה...
אחת אצלנו בעבודה בתחילת השבוע הציעה שנעשה משלוחי מנות וכל אחד בהגרלה יביא למישהו. איך שהיא הציעה את זה אחת אחרת די סירבה כי הבנים לא משקיעים לרוב והיא תתבאס וזה מתאים לה רק אם היא תקבל מבת. אבל נעשתה הגרלה...
וכשפתחתי את הפתק שיצא לי אמרתי רק דבר אחד "שיט, היא הרי רצתה מושקע!" חחחח
יום שלישי עשינו את זה אז כולם הביאו משלוחי מנות ודווקא די גדולים כאלה... ואני נעזרתי באימא שאלופה בדברים האלה ועבדה כמה שנים טובות בחנויות ממתקים.
יצא לי משלוח מנות דווקא קטן אבל לדעתי מושקע. ביום שלישי היא לא הגיע כי הייתה חולה וכך גם היום...
הבאסה שכולם בעצם הביאו וקיבלו משלוח מנות ואיכשהו... לי היה אמור להביא אחד שפשוט לא הביא אותו יום... בעיקרון הוא אמר שיביא למחרת אך גם היום הוא לא הביא כלום...
לא איכפת לי מזה באמת אבל זה יצא די מגעיל האמת...
טוב נו זה ברור שתמיד אהיה לבד...
היום גם בדרך חזרה הביתה נסעה מישהי באוטובוס פשוט אין מילים כמה יפה... די משונה גם איכשהו...
וטאכלס אין לי אומץ להתחיל איתה, אין לי מה להגיד לה, אין לי מה להציע, ואין לי כוח לדיכאון בגלל דחיה של איזו בלונדה...
לפני כמה ימים הגעתי הביתה ועל השולחן שכב מכתב חמוד מלא אחרים אלא גוגל בכבודם ובעצמם...
לא משהו מיוחד אבל זה בנוגע לחשבון האדסנס שלי שמסתבר צובר כאן בבלוג קצת תאוצה... לכן אני אשמח אם תנצלו את הפרסוות הלרוב מועילות של גוגל ותיכנסו אליהן אחרי שימאס לכם לקרוא את השטויות שלי...
הבעיה שלפני זה אתם לא תרצו לעזוב מהר את הבלוג כי...
פשוט מסתבר שדווקא לינוקס אובונטו עובד ממש ממש נהדר במחשב הנייד שלי.
אז כן, כמו שהבנתם התקנתי אובונטו ולצידו הווינדוס.
עכשיו מעניין אותי לראות את רמת הביצועים כשאני מריץ את המכונות הוירטואליות מתוך לינוקס...
אני ממש לא זוכר כלום בלינוקס... כמעט שום פקודה כמעט שום דבר אבל זה ממש נראה נחמד מגניב וכל זה.
מצד שני לפני כמה שעות כנראה שדפקתי את הדיסק און קיי שלי (כן החדש)
משום מה הוא לא מזהה שיש לו 32 ג'יגה פשוט מתחבר מהבהב בלי הפסקה וזהו בעיקרון, ככה שאני שוב צריך ליסוע איזה יום ל KSP לטפל בזה...
משום מה אני לא מצליח לגשת למחשב השולחני בVNC המובנה בלינוקס וגם לא הבנתי איך אני ניגש לקבצים המשותפים...
מעבר לכל זה הכל די רגיל בלי שינויים או משהו... דודה שלי ובת דודה שלי כבר קנו כרטיסים עשו בלאגן שלם... הדודה מגיעה כרגיל יום שישי ובראשון נוסעת עם אימא שלי לים המלח למרות שאימא ממש לא רוצה.
הבת דודה לא ברור לגבי ים המלח אבל מגיע יום שני כשהן בים המלח ואני אאלץ לפגוש אותה וכדי שלא יהיה בלאגן היא רוצה להיות במלון או משהו בעיר... לדעתי זה מפגר אבל החלטה שלה...
בחיי אבל כמה דברים יש לי שאני צריך לעשות ואני לא עושה... לקחת את הכלבה לוטרינר
לקנות תיק למחשב הנייד
לעשות תאוריה וללמוד נהיגה
ללכת לרופא שיניים
ללמוד לינוקס קצת לפחות (עכשיו אני סתם משתעשע)
ללמוד תכנות
לשלוח פקס לביטוח לאומי עם טופס שהתחלתי לעבוד
ועוד...
כן אני יודע אני עצלן...
טוב האמת נורא מאוחר ואני מניח שאני אלך לישון אבל נורא בא לי לשמור על הרגל שאני מנסה להחזיר...
לראות סרט כל שישי בערב במחשב הנייד...
אז שיהיה לילה טוב ובמילא אין לי כרגע גישה לתיקיית הצחוק שאני כל פעם מזרים פה אז הפעם גם זה נדחה :)