תחילתה של החלטה גורלית

כמות הדברים שקרו השבוע פשוט בלתי ניתנת לתפיסה, רשמתי פה ושם נקודות בגוגל קיפ, זה כבר נהיה הרגל כדי לא לשכוח דברים... ועכשיו כשראיתי את זה הבנתי שהשבוע קרו דברים שחשבתי שקרוב שבוע לפני כבר מרוב הכמות.

אני עוד זוכר איך הסתכלתי תחילת השבוע על טיסות ליפן, בא לי לבכות.

באחד הימים הבחור החדש בצוות שם שיר כלשהוא מהיוטיוב שקצת נדהמתי בהתחלה לשמוע את מה שהבחור שר בו, שמעתי רק את הפזמון והמנגינה הטובה וזה הספיק כדי לרשום את השם בפלאפון... אותו רגע עוד לא ידעתי כמה השיר הזה הולך להיות הסמל של הג'ינג'ית... ולמי שמעונין, השיר נקרא Bitch Came Back

עיזבו את הקליפ (דווקא גם לא רע) אבל תקשיבו למילים של השיר, זה דווקא נכון מאוד ולהרבה בחורות. מצטער אבל ככה זה! וטאכלס, הג'ינג'ית חזרה ופגעה בי שנית , אז כה השיר מתאים אבל חכו חכו...

שוב אני והג'ינג'ית מפטפטים לנו וכל מיני סתם ככה, לפתע היא מספרת לי שבחור מסוים מהצוות שלה...

מסתבר שהיא ועוד חבר מהצוות הזמינו אותו להצטרף איתם למסיבה כלשהיא ובמסיבה התגלה לה שהוא דלוק עליה וזה עיצבן אותה כאילו ואם היא הייתה יודעת, לא הייתה קוראת לו בכלל.

מסתבר שהבחורה ביץ' אמיתית!! לא רק שכל זה נורא הזכיר לי את בלונדה א' איך היא ברגע שגילתה התעלמה ממני לחלוטין, אלא זה גרם לי לשקול האם אני אכן חושב לספר לה שגם אני הייתי דלוק עליה ובנוסף להכל, לי, הם לא קראו למסיבה!

היא הגדירה את כל זה כ "confuse" אז אמרתי לה שאם היא ממש רוצה, אני יכול ביום של המסיבה לארגן לה כזה קונפיוז שהיא לא תשכח!

מאז אותה התכתבות לא התכתבתי איתה, לא שאני ברוגז איתה או משהו אבל קרו מלא דברים ואין לי לא זמן לא חשק אליה בכלל, עד כדי כך שהיום או אתמול לקח לי כמה דקות להזכר בכלל איך קוראים לה!

בנתיים הגעגועים ליפן גוברים וגוברים...

ואני כרגיל בודד, הג'ינג'ית ירדה מהפרק כבר וצריך להמשיך, מוסיף עוד אפליקציית הכרויות לאוסף...

אני עוצר לי רגע וחושב... אני ניסיתי כל אתר הכרויות שיש, כל אפליקציה והכל... בואו נודה בזה שבחורה בסגנון שלי כנראה כן תחפש באתרים או אפליקציות בסגנון ולא בפאבים וכו. מה זה אומר בעצם?

ניסיתי הכל ואני עדיין לבד, כלומר אין פשוט כזו?

אני באמת לא יודע מה לחשוב ומה לעשות, אבל... רגע לפני שאכנס לדיכאון אמרתי לעצמי....

התחלתי לבדוק תקופות טובות וכבר בדקתי מחירי טיסה ליפן לטיול השני! החלטתי שזהו, אני עושה את זה! שוב לבד אבל יאללה! 

ואז זה בא...

נודע בפני משהו, וכעת עומדת בפני החלטה קשה מאוד וגורלית מאוד שבעצם תיקבע הרבה על המשך החיים שלי...

מאותו רגע החיים שלי נהיו מרוץ לא ברור לאן ואיך, אני לא בטוח איך להמשיך והאם אני רוצה את זה אבל לבנתיים אני די זורם עם זה עד רגע האמת... זה לא שהכל כבר הוחלט...

יש לי מספיק סיבות למה כן והאמת גם מספיק למה לא... הקטע הוא שאני גם במרדף נגד הזמן עם כל זה ולא ברור אם אספיק הכל אכן...

עומד בפני חודש שלם של לא ברור כמה ומה ומתי.

הקטע הנורא מכל כאן... זה שאם אני הולך על זה בכל דרך שהיא, הטיול השני ליפן יידחה וכנראה שזה לא עניין של חודשים וגם לא שנה!

כשאני מסתכל על זה שנית אני מבין שאני מספיק מטורף כדי גם כאן להצליח לאכול את שתי העוגות ולהשאיר אותן שלמות אבל זה באמת ללכת על קצה משונה.

ואם כל זה לא הלחיץ מספיק, זכיתי באיזה סוג של מתנה של משהו אבל בסוף זה לא הגיע אלי כי מסתבר שקבעתי עם החברת משלוחים שזה יגיע בזמן שאין אף אחד בבית וכמה שלא ניסיתי לחזור אליהם בטלפון לא היה מענה, באסה.

ובנוסף להכל ניכנס לי איזה יום מייל מפגר שמזמינים אותי להתראיין ברדיו לאיזו תוכנית לגבי כתבה כלשהיא שלי בבלוג השני. זה היה הזוי ומגפר כי הכתבה כבר מעט לא רלוונטית, אבל אותו יום פשוט לא היה לי זמן ואותה בחורה נעלמה אחרי זה, אולי לה לא היה זמן או ויתרה... לא כזה מעניין זה לא משהו שבאמת היה נותן לי את הבוסט שאני מחפש.

בטח כל השבוע הזה למזלי היה ניצוץ שפיות אחד...

לפתע הזמין אותי בפייסבוק חבר מהפרויקט למפגש של האנשים... במרכז הפעם ממש כמו פעם, שמחתי מאוד אך נעניתי באיפוק. הגעתי כמובן ואכן שמחתי לראות הרבה אנשים טובים ומוכרים וכמה חדשים... היה ממש כיף ונחמד בתוך כל השיגעון שעופף אותי...

ובראשון הקרוב המסיבה... אם לפני כשבועיים הטריד אותי הג'ינג'ית תהיה שם לבד או לא, תדבר איתי או לא או שכולם יהיו עם בנות זוג ואני לא...

כרגע לא מטריד אותי כלום! אני פשוט רוצה לבוא להינות עם חברי הצוות שלי להשתעשע קצת ולנוח וכמובן מסוקרן לראות את היפניות כרגיל... 

רק מקווה שלא יהיה כזה משעמם ומעפן כמו שהאשת כוח אדם החדשה תיארה את זה.

פינת הצחוק

סוף.

הג'ינג'ית פעם שניה

ושוב כמות דברים לעדכן... הכל טוב מלבד... היום... 

אבל אני מחזיק את עצמי בנתיים איכשהו, אני רק אגיד במשפט אחד מתורגם מרוסית...

"אל תתדרך על אותו המעדר פעמיים"

הבא נתחיל...

ראשית, שבוע שעבר חבר הבהיר בפני משהו שלא ממש שמתי לב אליו, סבבו סביבי 3 זוגות שנפרדו בדיוק...

הראשון: הבחור מהצוות שלי בעבודה שנפרד ממישהי שהייתה כבר מאורסת איתו, לטענתו הם נפרדו כידידים והוא עבר לגור גם ככה באותו אזור, הבעיה שהיא בדיוק התחילה לא מזמן לעבוד אצלנו בחברה גם והיא די התחילה להציק לו.הוא לא הגיע לערב צוות שעשינו בבית של המנהל ותכנן גם לא להגיע למסיבת החברה שתהיה בקרוב... היו לא תירוצים לכל זה אבל אכן חששתי שאולי זה בגללה, אמרתי לעצמי שאם אגלה שזו היא... אני לא יודע איך אבל אני אגרום לה לעזוב! אבל... הפלא ופלא, הטבע עשה את שלו וכפי הנראה ההודעה על עזיבתה תבוא בקרוב כבר בלי ההתערבות שלי.

השני: הדבורה ההיא... נו הבחורה שאז נפגשנו ביחד עם החבר מהפרויקט? אז היא הרי נפרדה ממנו מול העיניים שלנו. מאז יצא לי לפטפט איתה טיפה בפייסבוק, נראה שמסתדרת והכל טוב אצלה.

השלישי: אוי השלישי... אני לא אכנס לפרטים... אבל הג'ינג'ית... כן, נפרדה מהחבר שלה! מאותו רגע שזה היה ודאי, מחשבות החלו לרוץ אני מודה... אבל הדברים היו מאוד מוזרים שם ועל כך מעט בהמשך.

סיימתי סוף סוף את איך פגשתי את אימא.

אני הולך לקחת איתי הרבה מהדמות של בארני סטינסון למרות היותי טד ורצוני להיות מארשל ולפגוש את לילי...

כולם זעמו על איך שהסדרה נגמרת וכבר המון זמן סיקרן אותי מה לכל הרוחות כל כך הכעיס את כולם... אז כן אני יודע כבר על מה... אני רוצה להגיד שעוד באמצע הסדרה הבנתי שמשהו כזה כנראה יקרה... כאילו באמת זה לא היה מובן??? 

אני מודה שחששתי מסיום גרוע יותר ואכזרי יותר, אבל הסוף שהם אכן עשו היה לי בהחלט ברור איכשהו. והאמת אני נורא פוחד שמשהו כזה יקרה אצלי, אני לא אשרוד את זה, בעצם, אני לא רוצה בכלל לחשוב או לדעת אם אשרוד את זה!

אחרי שמסיימים סדרה, צריך להתחיל חדשה, אז התחלתי לראות Anger Management עם צ'ארלי שין, כן אותו אחד משני גברים וחצי. הוא היוצר של הסדרה וגם השחקן הראשי. ההשראה הגיע אחרי שעצמו עבר קבוצה דומה של טיפול ורחקי שהועף מהסדרה שני גברים וחצי. בקיצור שוב השכונה שומעת את הצחוק שלי כל ערב כל פרק!

יום שלישי רציתי מאוד לטייל, ספציפית באזור מסוים למרות שלא כזה איכפת לי, אבל כרגיל לא היה עם מי, פשוט איש לא רצה... אז החלטתי שאם כבר הג'ינג'ית נפרדה מחבר שלה אולי זו ההזדמנות וכאן מרפי שוב יפעל לטובתי כדי שאיש אחר לא ירצה לבוא איתי...

ולראשונה, מרפי התעלה על עצמו!

החלטתי לשלוח לה הודעה בשני לקראת ערב, שאלתי מה שלומה והיא אמרה מצוין, לא הבנתי מה מצוין אבל אז התברר שזו הייתה ציניות, היא הייתה בבית חולים, לא משהו רציני אבל עדיין, חשבתי ליסוע לבקר אותה ישר למרות שהיא אמרה שמשחררים אותה בקרוב. אבל מה שבאמת מנע ממני היה העובדה שהחבר לשעבר שלה איתה שם, הם נפרדו כידידים ממש וזה מעט מוזר לי אבל לא יודע... והיא שוב... היא משגעת לי את הראש, אני לא מבין היא כן מעוניינת בי היא לא או מה היא רוצה...

חשבתי שלישי אבוד, אבל אז החבר מהפרויקט החליט להצטרף אלי וזה ממש לא יצא טוב בסוף...

החלטנו להפגש בקניון ליד איפה שרציתי לטייל, והוא הסתבר קבע להפגש שם עם עוד ידידה ושם בסוף נשארנו בקניון הזה...

האמת הוא הביא רעיון ללכת לסרט, ממש לא מתאים לו אבל בקניון הזה כבר כמה שנים שאין קולנוע לצערי למרות שלא רציתי סרט... נפגשנו עם הבחורה, מה אני אגיד לכם... אני התגעגעתי אותו רגע לדבורה ההיא מהפעם הקודמת...

זו, עם שם ישראלי מאוד לא נפוץ, די נמוכה, בערך בגובה שלי, למרות שכנראה בגיל שלנו היא נראית יותר כמו סבתא וגם זזה כמו אחת, עם משקפיים, חיוורת לגמרי, טבעונית, קעקוע לא קשור ולא ברור על הכתף... בקיצור למרות שמעניין תמיד לפטפט עם החבר הזה, זה היה די מעפן הטיול הזה... בסוף יצאנו מהקניון רק מאוחר בערב וליווינו אותה לתחנת אוטובוס, למזלי משם החלטנו להמשיך קצת להסתובב והחלק הזה היה דווקא נחמד...

הבעיה שאני דורש חוויה מתקנת!! 

ככה שכרגע השבוע אני שוב מרים על הפרק את אותו המקום לטיול, אבל או שאני עושה את זה לבד, או שחבר מהצוות בעבודה מצטרף אלי! לא סומך על האחרים כרגע בכלל (ובטח אתם שואלים למה לא הג'ינג'ית, חכו...)

נתקע לי טוב משפט חכם שאמר אחד מהצוות בערב שעשינו אצל המנהל...

"אין כזה דבר ידידות, יש בפוטנציאל"

ובחיי הוא צודק...

במשך רוב השבוע ממש התכתבתי עם הג'ינג'ית, צחוקים שאלות מה שלומה וכל מיני...

היום רציתי לכתוב לה אבל לא ממש היה מה ואז מצאתי מה...

התחלנו להתכתב ו...

מתברר שהיא בדרום, אצל בחור כלשהו שדאג לה בימים האחרונים והוא סוג של אהבה ותיקה שלה או משהו... ולמרות שהיא טוענת שעוד לא צריך להחטיר אותם כזוג, לי זה מספיק...

איכשהו אני כאן בדיוק מרגיש שעד שהוצאתי אותה מהראש, השבוע היא נכנסה חזרה שוב כהוגן ושוב פגעה בי בדיוק באותה הדרך באותה צורה! 

זה כואב, וזה מה יש...אני אפילו לא מזכיר את העובדה שהיום כמה חברים דיברו איתי על לצאת וכאלה ובסוף איש לא נזכר לקרוא לי או כלום... על חברים אני כבר התרגלתי שזה ככה, אבל אני לא מסוגל לסרס את עצמי עד כדי כך כדי שלא יהיה לי איכפת מזוגיות...

אז כן כואב לי כהוגן, אני מחזיק אבל לא יודע...

פינת הצחוק וזה...

Me no need Jane

סוף.

מסיבה אצל המנהל

אז מה נשמע וכאלה?

טוב נו אין לי הרבה מה לעדכן...

השבוע לראשונה אספו ביחד את המחלקה שלי ומחלקה נוספת לשיחה משותפת עקב כל מיני עדכונים וסוג של ח"ח על מה שקורה בתקופה האחרונה...

דיבר שם המנהל של המנהל שלי והסביר דברים כאלה ואחרים. בשלב מסוים הוא סיפר שבתוך הצוותים יש אנשים שמתקדמים מאוד והביא לדוגמא אחד מהצוות שלנו אבל משום מה נתן לו קרדים על משהו שחשבתי שאני זה שמתעסק בו, לא כזה איכפת לי אבל עדיין... הסתכלתי עליו וחשבתי שבטח הוא התכוון לאיזו מערכת מסוימת שאכן אותו בחור מתעסק בה אבל הסתבר שבאותו זמן הוא הסתכל עלי וניסה להבין על מה לכל הרוחות המנהל הזה מדבר חחח

אחרי כמה זמן למנהל ההוא נפל האסימון והוא אמר שאני זה שעושה את הדברים ההם. חייב להודות שזה כן נחמד, אני לא צריך שיגידו את זה בפומבי אני יודע מה אני עושה ואני יודע שמי שחשוב שיראה רואה ויודע... 

באותו זמן, יש באחד הצוותים שם איזה אחראי שאני והוא די כזה... יורדים אחד על השני ואני כבר לא בטוח שבצחוק האמת, אז הוא עשה לי סימן כזה של "i'm watching you" די לא היה לי איכפת ממנו באותו רגע אבל המנהל קלט את זה ובעט לו בקטנה ברגל שזה היה מאוד מצחיק...

מעבר לזה, כבר כשבוע שאין לי יותר תלונות על האינטרנט בבית!

גיליתי שהתחילו למכור בארץ נתב מסוים שיכול לשמש להכ כמו הנתב של בזק רק שזה אחד שעובד ועובד טוב. כבר מזמן שקלתי לנסות להביא אותו מחו"ל אבל לא יצא לי.

והנה הוא מצא את דרכו אלי, יום ראשון הלכתי וקניתי אותו כאשר אני לא סגור האם באמת זה יהיה טוב לי או לא.

לאחר שחיברתי אותו בבית והגדרתי את כל ההגדרות שלי עליו עשיתי בדיקות מהירות מכל סוג של רשם שיש בו וכאן באה לה התשובה...

לא הבנתי כמה אני כן!! צריך את הנתב הזה!

כשהייתי עושה בדיקות מהירות בנתב של בזק, הייתי מקבל באזור המהירות המובטחת לי בסופו של דבר אך הגרף היה קופצני ולא יציב לחלוטין. הפעם, זה היה נראה כאילו יש לי סיב בבית! הגרף היה קו ישר על המקסימום!

יום חמישי עשיתי מאמץ כדי להגיע מוקדם לעבודה ולבצע בדיקות תקשורת על משרד חדש שלנו בבניין. הגעתי מוקדם לאחר שבאוטובוס כמעט כל הדרך העיניים היו דבוקות על מישהי אך הבדיקות לא צלחו כי מסתבר שלא דאגו למפתח למשרד הזה. אותו יום קמתי ב 6:20 בבוקר...

אותו יום גם תכננו לעשות על האש כל הצוות בבית של המנהל כי אישתו טסה עם הילדים לחו"ל.

וכך נשארנו כולנו עד הערב במשרד ומשם נסענו אליו הביתה, חלק ובינהם אני נסענו עם המנהל וקנינו בדרך בשר ושתיה.

היה ערב ממש ממש נחמד עם לא מעט אוכל שיצא דווקא טוב להפליא, נראה לי מצאתי עוד משהו שאני לא רע בו אבל האמת די ידעתי את זה כבר. בסוף אני ועוד כמה נשארנו שם עד הבוקר כי גם ככה לא הייתה לנו דרך נוחה לחזור, רק שאני והבחור לינוקס של הצוות נשארנו ערים כל הלילה הזה, פיטפטנו סתם בכללי וגם ניהלנו דיון חשוב על מערכת מסוימת. בבוקר המשכנו הביתה כשהוא ועוד אחד המשיכו לעבודה בכלל.

הגעתי הביתה והרגשתי עירני מאוד אז טיילתי עם הכלבה וכל מיני דברים וככה יצא שזה התגלגל עד כ 1 בצהריים ואז... קרסתי! סוג של... התחלתי להרגיש מוזר קפאתי מהמזגן ניסיתי לישון והתאוררתי כל איזה חצי שעה... זה די גמר אותו ואת רוב היום, כל כך גמר שאפילו לא קניתי לי גלידה לסרט שאראה עכשיו. כגיבוי אימא קנתה איזה גלידה רוסית ואחת שם עם שוקולד דווקא.

ו... זהו בעצם... כן אני שוב בסוג של דמדומים כאלה שאין כלום סביבי והכל זז בצורה של כאילו לא זז...

ולפינת הצחוק:

סוף.

זהו עכשיו אפשר לשים את הכותרת שכל כך רציתי!!

אז הבא נמשיך?

דברים לפעמים זזים בצורות מעניינות בעבודה ולאחרונה נכנסתי חזק בקטע של לייצר אתרים בלינוקס מתוך אתרים אחרים, טכנית זה לבנות תשתית מ0 עד למצב שמפתחי האתר עושים את העיצוב התוכן והכל עובד בכל הסביבות הדרושות.

מכיוון שהדבר נראה כמשהו שהולך ומתרבה אז כנראה אנחנו נלך לכיוון אוטומציה... אז ביקשו ממני לנסות ליצור סקריפט שיעשה מה שאני עושה לאחרונה רק לבד...

וכך אחרי הרבה זמן שדי פחדתי אפילו להציץ מה זה אחרי שמלא אנשים סיפרו לי כמה הם לא אוהבים את זה, השבוע נכנסתי קצת לעולם ה Bash... והיי זה לא נראה כמשהו מסובך, יש לי כבר סקריפט ראשוני שעושה חלק מכובד מהעבודה, משם זה די להעתיק כמה פקודות ולהוסיף דברים, אישית אני צריך רק שהבחור לינוקס שלנו יבדוק אותו ויגיד האם זה בסדר ואני אמשיך משם למשהו הרבה יותר. לצערי אבל הבחור של הלינוקס כבר אמר שהוא לא רוצה שזה יהיה משהו מיוחד כי הוא רוצה שמעל זה ירוץ ממשק כדי שהפיתוח יוכלו בעצמם ללחוץ על כפתור שיעשה להם הכל, אני די נגד אבל לצערי זה כנראה מה שיהיה.

לא בטוח אם סיפרתי על כך או לא, אבל לפני שנים, לבולגרי היה חבר קרוב שגם אני הכרתי אותו.

קצת לפני גיל 18 הוא עזב לרוסיה לגור עם אבא שלו. אנחנו שומרים על קשר איתו וכבר מזמן הואחשב לבוא לבקר, הוא בדק ונאמר לו שהכל אמור להיות בסדר מול הצבא פה ולא יעצרו אותו ולאחרונה הוא תכנן באמת לבוא...

שבת האחרונה לפתע התברר שהוא מגיע!! הוא היה אמור להגיע בראשון האחרון, להיו כמה ימים עם אימא שלו ואז לצאת איתנו וכאלה...

לא שמענו ממנו מספר ימים ואז התברר לנו שהוא הגיע, ובשדה תעופה עצרו אותו והוא נשלח לכלא צבאי!

אימא שלו מסתבר הספיקה ישר לשכור עורכת דין כלשהיא במחיר גבוהה, אבל כנראה זה די השתלם, אתמול בחמישי שיחררו אותו אבל הוא היה צריך להתגייס בשביל זה כביכול. אז עכשיו הוא כאילו חייל ובתקווה שלא להרבה זמן.

אתמול קבענו להפגש ועד שאני התפניתי הם היו אצל עוד איזה חבר כלשהו בבית, הצטרפתי אליהם וכשהגעתי הם שיחקו בקלפים כלשהם שכללו קלפים לבנים ושחורים... זה התברר אחרי כמה רגעים כהמשחק הכי טוב שראיתי אי פעם!!

המשחק נקרא "Cards Against Humanity" והוא מורכב מ2 קבוצות קלפים, השחורים שהם קלפי שאלות והלבנים שהם קלפי תשובות. הרעיון הוא שכל אחד בתורו לוקח קלף שאלה שחור ומקריא לשאר את השאלה כאשר הם צריכים לתת לו קלפים עם תשובות הכי מצחיקות לדעתם ממה שיש להם. הוא מקריא שוב את השאלה כל פעם עם תשובה אחרת שנתנו לו ומי שלדעתו היה הכי מצחיק מקבל את הקלף השחור וזה נחשב לנקודה.

ואני חייב להגיד שמעולם לא צחקתי כל כך הרבה!!! זה פשוט אדיר ברמות לא נורמאליות!

משם חשבתי שנמשיך כבר הביתה, אבל הבולגרי התעקש לשתות איפשהו אז הלכנו לטיילת ובסוף הגענו למסעדה שהיא גם סוג של פאב, יש שם אוכל ממש נחמד אבל די יקר ואני הייתי בלי כסף לחלוטין אז הבולגרי שילם עלי על קולה חח. הם שתו לא מעט, יותר נכון הבולגרי הזמין לא מעט והחבר מרוסיה די זרם למרות שהוא אמר שהוא ממש לא רגיל לשתות כזה הרבה. היה נחמד להעביר חוויות צחוקים ולהזכר בדברים...

היום קבענו דווקא ללכת לים אבל איכשהו הם התעקבו ממש ובסו באו כשכבר לא יכולתי... אולי מחר...

הבולגרי גם די רוצה ללכת איתו למועדון חשפנות שוב חח... לא יודע אם אצטרף אבל טאכלס, מה יש לי להפסיד? (חוץ מהרבה כסף)

וכאן זה נגמר, אין לי בעצם יותר מה לשתף כרגע...

גיליתי שנתב מסוים שרציתי להביא מחו"ל התחיל להמכר בארץ ובמחיר די שפוי אז יום ראשון אני כנראה אקנה אותו כי נמאס לי מהזבל של בזק כבר.

מצאתי הרגע עוד משהו לעשות סרטון, אני שוב מרגיש קצת תקיעות עם האתר שלי והערוץ יוטיוב אבל מי יודע...

והבדידות שלי... טוב זה רגיל אין חדש באופק הזה בהחלט...  אז זהו אעדכן בהזדמנות שיהיה משהו או כבר שבוע הבא...

פינת הצחוק:

סוף.

יש לי כותרת לפוסט ויש לי כמות מכובדת של דברים לספר, לכן את הכותרת אשים רק בסוף כי אני אולי ארצה לחלק את הפוסט הזה ליותר מ1 חח.

-הממתקים היפניים ומה הג'ינג'ית רוצה

קודם כל, השבוע שמתי לב שלא מעט ימים אצלי מתחילים ביפניות, או שיש לאחת מהן תקלה או אני פוגש אחת מהן במסדרון או משהו, כל מיני... וזה עושה לי רק טוב :)

יום שני חזרו לעבודה הכמה יפניות שטסו לשבוע לעבוד ביפן ובמקרה גם חזרה אותו יום עוד יפנית אחת שהייתה בחופשה ביפן...

ככה יצא שבמקרה ביקשתי משתיים מהן להביא לי דאנגו אם הן יכולות, דאנגו זה חטיף אורז כזה כמו 3 כדורים כאלה על מקלות שיפודים מצופים מעל באיזה רוטב או משהו. זה היה אחד הדברים הכי טעימים ביפן! אני מבין שאם להביא חבילה של כאלה מהסופר לפה זה לא אותו דבר אבל עדיין...

ואכן אחת מהן זכרה והביאה דאנגו!!!!!!!!!!!!!!! זה היה דאנגו מצופה שעועית אדומה שאני לא הכי אוהב אבל עדיין זה היה נהדר! השניה משום מה התבלבלה קצת והביאה איזה חטיף אחר לגמרי מהשדה תעופה שם (נראה לי שכחה וסתם לא היה לה נעים) והוא היה נחמד מאוד ודווקא נהננו ממנו גם.

הדאנגו, היו 3 בחבילה, 2 מהם זללתי כבר בערב במהלך הסדרה שלי והשלישי... טוב אתה לא יכול להשאיר בידיים ריקות מישהי שכיף איתה והביאה לך שוקולד מחו"ל ומזכרת קטנה... אז קראתי לג'נג'ית שתאכל אחד.

כרגיל קצת צחוקים איתה וכאלה ואז היא לפתע הזכירה לי את המופע מים שסיפרתי לה שצילמתי שם ושאלה אם עוד יש את זה... אז אמרתי שכה והיא כזה אמרה שאולי נלך איזה יום וזרמתי עם זה ככה בקטנה.

לקראת ערב התכתבתי איתה ואמרתי שלמחרת אני פנוי אחרי העבודה אז אם בא לה אז בכיף... ואז היא ענתה שיש לה איזה יום רופא, יום אחר עוד משהו וכל מיני כאלה... אין בעיה, המשכתי להתכתב איתה לצחוק על כל מיני דברים אבל...

די, מה את רוצה? את כן רוצה להפגש וכאלה? את לא? זה משגע אותי קצת אבל אני שמח שלפחות אין לי רגשות כלפיה ממש, הן עוברות עוד יותר מהר אחרי שאתה רואה תמונה שלה מעשנת נרגילה...

-הדבורה

יום שלישי היה כנראה אחד הימים ההזויים שהיו לי אי פעם, אחרי העבודה קבעתי להפגש עם החבר מהפרויקט, הפעם קבענו באזור קצת שונה בתל אביב ששם יש לא מעט אנשים, המטרה שלי הייתה סתם להסתובב אולי למצוא לי תיק נחמד ועל הדרך לבדוק לפחות מיקום של מסעדה כלשהיא שלפי השמועות יש בה מרק ראמן יפני טוב...

אז כן מצאתי את מיקום המסעדה, נראית קטנה ומחירים לא כאלה קטנים.לא ניכנסנו כי רק נפגשנו ועוד לא הייתי רעב. חשבתי נחזור מאוחר יותר אבל... קרה מה שקרה...

לפני שאמשיך, קצת רקע למשהו... לא מזמן כשהתחלתי לחפש קצת דירה, החבר מהפרויקט נזכר שיש לו איזו ידידה שבניין לידה יש בית סוג של נטוש או משהו שהבעלים והיא בקשר טוב והוא לרוב לא בארץ ואולי ירשה לאנשים לגור שם, הדבר כבר לא רלוונטי גם כי היא כבר לא תגור באזור וגם כי הבית מוקף בהומלסים בלילות ונראה גרוע מכדי שאפשרי יהיה לחיות בו.

בכל אופן, לידידה הזו נקרא הדבורה, ורק היא הייתה מבינה למה :) אפילו החבר מהפרויקט לא היה מבין.

הוא חשב אולי ניפגש איתה על הדרך וככה הגענו די לטיילת להסתובב שם וכשהיא ענתה לו התברר שהיא בדרך לאזור ממקום רחוק, היא נפרדת מהחבר שלה שביגללו היא גרה שם והיא צריכה לקחת משהו ממנו ואולי החבר מהפרויקט יעזור לה... טוב נו... מקסימום נחתוך בשלב מסוים הביתה.

לבסוף היא שלחה לו הודעה שהיא שם אז הלכנו לכיוון הבית שלה ולמרות שהחבר מהפוריקט לא קלט, אני איכשהו בין השיחים קלטתי אותה כבר יושבת שם.

זו הייתה דמות שונה ממה שציפיתי, ראיתי את הפייסבוק שלה ואיכשהו ציפיתי לבחורה בלונדינית מוזרה קצת גבוהה.

לעומת זאת, עמדה שם בחורה נמוכה קצת ממני עם קול מוזר קצת... לצידה הייתה סוג של רשת מגולגלת שעליה להעביר למקום אחר בעיר...

ואז יצא חבר שלה והם התחילו בדי ויכוח אבל רגוע בינהם ממש לנגד עינינו, ראיתי זוגיות נהרסת מול העיניים שלי וזה היה משונה, עלו לי כל מיני מחשבות על זוגיות על איך זה וכאלה, מחשבות עמוקות... לבסוף די הלכנו משם כשאנחנו עוזרים לה לסחוב את הדבר הזה... נעצרנו באיזה מקום אחרי כמה דקות וישבנו על דשא לפטפט, גיליתי שמדובר בהחלט בבחורה הזויה מאוד שהחליטה בנתיים לגלגל לעצמה סיגריה שהיא לא מעשנת הרבה אבל מדי פעם וכפי הנראה זו הייתה סיגריה שהחומר בתוכה לא הכי חוקי נגיד...

אחרי כל מיני שיחות מוזרות מצחיקות קצת, המשכנו לסחוב...כשיצאנו, סחבנו את הרשת הזו בידיים בתורות כזה, בדרך שידרגנו את זה לאט לאט בידיות מאולתרות ועד שהגענו אז בכלל זה היה נראה מקצועי חחחחח

בהתקרבות למקום הדלקתי ניווט בפלאפון כי היא לא לגמרי ידעה איך מגיעים לרחוב...

אחרי מספיק זמן ואחרי שכמעט סחבנו איתנו איזו בחורה שכמעט נתקעה ביניו על הרשת הזו, הגענו לדירה כלשהיא בבניין בתל אביב...

הדירה הייתה לא כזו קטנה במקום לא הכי נחמד בשבילי הייתי אומר והיו בפנים מדרגות למעלה...

אבל זה לא הקטע, הקטע הוא שבדירה עצמה היו שני חבר'ה... איך נגיד... מסטולים!

האחד עישן משהו מגולגל גם כן... והשני... באנג! בקבוק קטן של מים עם חור למטה עם איזה כמו פיה שבה יש משהו וכל הבקבוק מלא בעשן... ממש כמו בסרטים! ושניהם עוד הציעו לנו גם חחחחחחח

אחרי קצת שיחות הזויות מאוד השארנו שם את הרשת ויצאנו לנו כשהמטרה של החבר ההוא והדבורה היא דווקא לאכול סושי (בגלל שאני הזכרתי בהתחלה מרק ראמן שלא היה שום קשר לסושי במיוחד בארץ!) לא הייתי בטוח אם להישאר איתם אבל בסוף נכנסנו לאיזו מסעדת סושי קטנה...

הטבח סושי סוג של בתוך הבא ואנחנו יושבים על הבאר מסתכלים עליו, תפריט סביר עם מנות שלא קשורות ליפן בחלקן כמו בהרבה מקומות בארץ... הטבח ישראלי אבל האמת, מכין לא רע...

הזמנו מה שהזמנו והמרק מיסו שהדבורה הזמינה נראה דווקא ממש טוב! בשלב מסוים שאני בוהה באיך הוא מכין סושי קלטתי שהוא מכין את שלי, וקלטתי רק אז כמה חומרי הגלם שלו גרועים!! לא אשמתו אבל בחייכם, טונה מעפנה!

כל זה עשה לי חשק ליפן כרגיל...
בנתיים הדבורה קלטה שאין לה איפה לישון והחבר לשעבר כבר שלה כל רגע מתקשר אליה והיא כן עונה לו...

אחרי כמה זמן היא יצאה לכמה דקות וכשחזרה סיפרה שחברה שלה הסכימה שתישן אצלה והיא גרה בעיר שלי...

משם הלכנו לאוטובוסים, החבר מהפרויקט נסע בקו אחר ואני נשארתי עם הדבורה כשהחלטתי שאני אסע איתה ואלווה אותה לפחות קרוב לאן שהיא צריכה...

באוטובוס קצת דיברנו קצת שפכה עוד את הלב לגבי חבר שלה וכל מיני.... לא הייתי קשוב בחלק מהשיחה כי מאחוריה ישבה מישהי אסיאתית חחח...

יצאנו משם וליוויתי אותה עד הבניין שהיא צריכה, די זכיתי בהערכה שלה ובסוף זכיתי במשהו שאולי רציתי מאוד בתת מודע וזה היה פשוט חיבוק.

שלא תבינו לא נכון, אני לחלוטין לא נדלקתי עליה היא גם לא יפה מבחינתי (למרות שהיא בגובה הנכון לי) זה סתם היה חיבוק נחמד...

משם הלכתי הביתה לבד ברגל בעודי במחשבות על זוגיות האם אני באמת רוצה את כל זה והאם אני מסוגל בכלל להיות במשהו שכזה... האמת לא הייתי בטוח מה התשובות שלי אותו רגע...

בערב כרגיל התישבתי לי לראות עוד פרק באיך פגשתי את אימא וסוף הפרק, זה עוד לא הסוף אבל נותנים הצצה איך טד מציע נישואים לאחת שלו...

אותו רגע נשברתי פשוט, הדמעות יצאו להן ובמובן מסזוים הרגשתי דווקא טוב, הבנתי שאני כן רוצה את זה! אני לחלוטין רוצה את זה וזהו!

טוב נראה לי מספיק חפרתי בנתיים? נעשה הפסקה כאן ועוד מעט אכתוב פוסט נוסף עם עוד דברים מהשבוע.

פינת הצחוק (שוב במחסור!):

סוף.

סטויה

וואו ממש לא הספקתי לעדכן. אז הנה הגיע לו יום ראשון.
קודם כל אני חייב לציין שאני מרגיש קצת משונה בלפטופ כרגע, סוף שבוע האחרון מיקרוסופט שיחררו את הגירסה הסופית של ווינדוס 10 והיא בחינם למשתמשי 7 ו8 וזמינה כעדכון פשוט.
אז לאחר שהתברר שהעדכון ירד לרוב המחשבים עוד יום לפני כן, ניסיתי לעדכן בכל הכוח את הלפטופ.
אחרי הכל אני לא משתמש בוא לאחרונה הרבה ואני כן צריך להתכונן לעדכון כבר במחשב נייח גם וגם צריך ללמוד, גם לפן האישי וגם לעבודה...
אז לאחר מלא ניסיונות כושלים לעדכן משום מה ביצעתי עדכון ידני.
אני חייב להגיד ששמחתי לראות שהכל עלה עם כל ההגדרות והתוכנות שלי כרגיל אבל ההפתעה הראשונה היתה לאחר הריסטארט הראשון, הלפטופ עלי במהירות לא נורמאלית, גם היום, יש לי הרגל שאני שם את הלפטופ בשולחן מדליק ואז עד שאני מחבר את המטען הוא כבר מגיע למסך הWelcome, הפעם עד שחיברתי את המטען הוא כבר השתעמם לו לאחר שסיים לטעון הכל!
הכל נראה מגניב ועובד נחמד מאוד באמת, אני עוד לא שיחקתי מספיק כדי להתחיל להתלונן אבל כבר יש לי 2 ביקורות רק מעכשיו, הסיבה בכלל שהפעלתי את הלפטופ זה כי רציתי לעדכן עכשיו את הרשומה הזו דווקא מדפדפן האדג' החדש והאכן די מהיר של מיקרוסופט, אבל החגיגה נגמרה ברגע שהגעתי לדף עריכת הרשומה, לצערי הדפדפן מציג לי את הקוד HTML ברשומה ולא מכיל את העורך של בלוגר... אגב זו אחת הסיבות שמיקרוסופט לעת עתה השאירו את הIE11 שלהם.
הדבר הבא זה כשהגיע הרגע להעביר שיר, מסתבר שכל כפתורי ה FN במקלדת עובדים נהדר אבל הניווט של נגן המוזיקה... לפחות עם הווינאמפ כבר לא עובדים לצערי :(
עוד בעיה, יותר נכון אולי חוסר הרגל זה שדברים נראים קצת משונה... לפעמים כאילו עיצוב של כפתורים הוא כבר לא אותו התלת מימד וזה גורם למחשבה שאולי משהו שם לא בסדר.

אז השבוע...לא היה משהו מעניין ממש... אבל יצא לי להפגש עם בן בצורה קצת לא מתוכננת והיה נחמד לפטפט איתו לשם שינוי רק שנינו ועוד באור יום... אבל אני חייב להגיד שלטייל הוא לא יודע... יותר מידי מעגליות סביב אזור קטן חחח
בכל אופן סתם חלף לו שבוע והתכנון היה יום שישי להפגש עם שני חברים מהעבודה הקודמת וחמישי בערב עם הדודות...
אבל בת דודה שלי החליטה לדחות לשישי בערב, זה לא הדאיג אותי כי אני והחברים כיוונו לצהריים אבל זה מעט התפקשש ויותר מאוחר אני לא יכולתי בגלל הדודות אז דחינו לבנתיים את הרעיון. הגיע לו הערב וגם הדודות איחרו וזה די עיצבן אותי, כשיצאנו הן החליטו לשבת במסעדה שיש לה אולי מיקום נהדר אבל היא ממש ממש מעפנה!! ואז בת דודה שלי הייתה שוב צריכה ללכת לאיזה כמה שעות... בחיי רק רציתי שיקרה משהו...
ו...
קרה! זה לא עזר לי בסוף אבל עדיין היה הזוי התזמון הזה... אחד השרתים הראשיים בחברה נפל לו! שרת פיזי דווקא שהדרך היחידה להעלות אותו היא להגיע עד אליו... אז אני מהר שלחתי הודעה למנהל התחלתי להתכתב איתו אבל הוא עדיף לחכות קצת ואם צריך למחרת לשלוח בחור שגר קרוב לעבודה מה שאכן קרה...
נו טוב אז ערב לא מוצלח... קורה...
לפחות אחרי זה ראיתי סרט נחמד וגלידה כמובן :)

יש לי ולבולגרי חבר משותף... חבר שבשלב מסוים עבר לרוסיה לאבא שלו ללמוד שם וגם לחתוך מהצבא...
המשכנו לשמור איתו על קשר וכבר כמה שנים שהוא תכנן בקיץ להגיע לביקור. אז אתמול כבודו הכריז שהיום הוא מגיע! הוא כבר כנראה בארץ אצל אימא שלו וניפגש באחד הימים, דווקא מגניב! אחלה איש, רק שכנראה שנצא לכל מיני מקומות הזויים איתו ובטח שוב מועדון חשפנות... בקיצור, חורים בכיס! אבל היי... חבר טוב אז למה לא?

שבת, החלטתי לא לשים אפילו שעון מאורר לישון כמה שבא לי! אגב, לאחרונה לא מעט חלומות עם האחת, נראה לי שהשתפרתי בלמשוך את החלומות האלו אלי...
בכל אופן, בסביבות 11 לדעתי הצצתי בפלאפון ככה והתחלתי להתכתב עם הבולגרי שסיפר שקבע עם עוד חבר ללכת לים, עשיתי קצת חישוב בראש מה יקח לי כמה זמן ואחרי כמה זמן הלכנו כולנו לים. היה ממש חם נחמד וכמו שצריך רק קצת קצר לדעתי. כשחזרתי, נפלתי, נרדמתי ממש עד הערב!!

זהו, סיימתי גם עונה 8 והתחלתי את 9 באיך פגשתי את אימא...
בפרקים האחרונים של עונה 8 (אל תדאגו אני לא משחרר ספוילרים ממש) מראים במלוא הדרותה את גברת מוסבי לעתיד... אני חייב להודות שהבחורה נראית ממש אחלה דווקא...
מתי כבר יגיע היום ואני אפגוש את שלי הא?
הסדרה הזו כאילו אבן דרך בשבילי להבין סיפור של מישהו בעקבות האחת, אפילו אם זו רק סידרה, עדיין זה איזשהו סוג של אבן כזו לקראת זה...
קצת חושש מהסוף, רבים אומרים שהסדרה נגמרת רע ונורא כעסו על זה... מקווה זה סתם...


ולקראת סיום, קצת פורנו! מה?? כן! קצת על פורנו....
אז אני חושב שכבר בעבר קצת סיפרתי שבמהלך השנים נפלתי על שחקנית פורנו שהיא ממש ממש אבל ממש הטעם שלי!
שמה סטויה והיא גם איך נאמר את זה מאוד דומה למה שהמוח שלי קורא לו, האחת...
זו היא:

מה? חשבת תראו פה תמונת עירום? חח חפשו בגוגל, קצת קשה היה דווקא למצוא תמונה כן צנועה ויפה...
בכל אופן, למה אני מזכיר אותה, מתישהו כך יצא וקראתי עליה מי היא וכאלה ומסתבר שהבחורה חולת טכנולוגיה וכאלה...
אז לפני כמה שבועות בבלוג טכנולוגיה מפורסם The Verge, פירסמו טור חדש העוסק בסקס וטכנולוגיה בערך...
ומי הכתבת שלו? סטויה!!!
הזוי איך דווקא כוכבת הפורנו שממש בטעם שלי היא גם חובבת טכנולוגיה שכזו... מה זה אומר? שמצאתי בהחלט את הטעם הטיפוסי שלי? חח...

פינת הצחוק:

סוף.