חצובה שלישית?

השבוע המנהל שלנו סוף סוף סיפר איפה הוא עובד. אכן כמו שהוא אמר האפליקציה הזו נמצאת אצל רובינו בטלפון...

בנתיים זה די נראה שנחמד לו שם, הוא לא דיבר ממש על עבודה אלא יותר על מה שקורה שם מסביב אבל עדיין.

הוא כן זכר לציין שנפתחים לו 2 תקנים ככה שלכו דעו מה יהיה... אם הוא יציע משהו אני כן אבחן את האופציה כמובן...

אבל האופציה שלו אולי לא באמת היחידה שם...

באחד הערבים לפתע מצלצל אלי בחור מחברת אבטחה אחת שעבדנו איתה, הוא עזב אותם ועבר לחברה אחרת באותו בניין, דיבר כזה בצורה קצת משונה אבל בכיף כזה וזה היה נשמע כאילו הוא שוקל להציע לי משהו... לכו דעו, גם עלול להיות מעניין...

לא אני לא מחפש להחליף עבודה אבל זה לא שאני שולל אופציות כמובן.

שוב היינו אצל הקרובי משפחה, הדודות והשאר...

לפני שהגענו אליהם ביקרנו את המבוגר בבית החולים, כאילו... כשאתה בן 93 וחם לך ואתה רוצה לשתות משהו קר אבל אתה לא זוכר שאסור לך כי כל החיים כששתית משהו קר אז אחרי זה היה לך בעיות...

הבן אדם אבל כבר בשיפור ואני מקווה ישוחרר בימים הקרובים :)

בהחלט נחמד לראות בן אדם בן 93 שחוץ מקצת שחרחורות וחולשה אין לו שום בעיות ביום יום וגם הראש בסדר, חוץ מזה שהוא פה ושם מלא פסימיות...

אתמול אימא שלי שוב קוראת לי "הטלויזיה לא עובדת" לרוב זה הממיר של הוט נדפק או כל מיני כאלה או שבטעות העבירו ערוץ לטלויזיה וכו... הפעם השלט פשוט לא הגיב... כל השנים הללו האמת השלטים האלו שרדו יפה, אין לי שמץ אפילו איפה מחליפים שלט, ראיתי רק שזה לא הסוללות ואז השור שביא התעורר...

לקחתי את השלט הזהה מהמטבח, ולחצתי על כפתורים בזמן שאני מסתכל עליהם מבעד מצלמת הפלאפון, אכן השלט מהסלון לא היבהב....

למי שלא מכיר, הנורה הזו בקצה הקדמי של השלט היא נורת אינפרא אדום ויש 2 שיטות קלות לדעת עם שלט מתפקד, האחת והישנה זה לכוון על רמקולים של רדיו ישן, אם השלט עובד אתם תשמעו קולות חיזריים וכאלה. השניה זה להסתכל מבעד מצלמה דיגיטלית, רובן להיום רואות ספקטרום של אינפרא אדום ולכן אתם תראו את ההבהוב של הנורה.

פירקתי את השלט ניקיתי מגעים וכאלה ואז לפתע קלטתי שאחד החיבורים של הנורית לא מולחם טוב, כלומר ההלחמה יצאה... זה היה כבר חצות בלילה ואבא שלי כבר ישן וכמובן שכל כלי העבודה והמלחם אצלו...

אז היום בבוקר הוא מצא לי את המלחם... לצערי פה זה נגמר! את הבדיל אני מצאתי קצת אצלי כי שלו זה בדיל מלפני שבדיל נהיה באמת בדיל, המעמד עם הספוג לניקוי הראש מלחם כמובן הלך לאיבוד ושלא נדבר על זה שאבא שלי לא ידע מה זה סופג בדיל בכלל...

אז הסתדרתי עם מה שיש ובניסיון השלישי בערך הצלחתי להלחים טוב את הרגלית והשלט חזר לעבוד :)

גאה בעצמי קצת.

וכאן מתחיל לו מעשה בחצובה...

לפני זה הקדמה... אחד מערוצי היוטיוב שאני רואה זה צוות קטן של אנשים עם אתר חמוד וערוץ מגניב בנושאי האקינג ואבטחת מידע עם חודשות בתחום ניסויים הדגמות ועוד. אחת המנחות היא בחורה טיפה הזויה אבל מגניבה ומצחיקה שמסתבר וטסה לה לאחרונה לארץ חלומותיה, יפן! בזמן שהמנחה הראשי השני טס לאוסטרליה, במטרה לפגוש מעריצים וגם כחופשה...

כאשר הם חזרו הם עשו סירטון על מה הם לוקחים בתיק שלהם וכיצד מארגנים וכו...

לי עדיין קשה לעכל שאפשר לעבור 2-3 שבועות ביפן בלי בכלל לקחת מזוודה אבל ההסברים שלהם היו מוצדקים מאוד... כל הנושא הזה גרם לי לחשוב ולהזכר שיש פרט אחד בכל הציוד שלי מלבד המזוודה (לי קשה לוותר עליה, יש אימא חח) החצובה...

עכשיו זו החצובה השניה שלי שקניתי בלי יותר מדי חיפושים וכו, פשוט הלכתי לחנות מקצועית וידועה שאני אוהב וביקשתי חצובה שכשהיא סגורה היא ממש קטנה כשהיא פתוחה היא כמה שיותר גבוהה ולא כבדה... קיבלתי חצובה של חברה שאז לא הכרתי, היום אני יודע שהמוכר מכר לי חצובה של אחת החברות הכי טובות שיש ואכן אני כן מרוצה מהחצובה מאוד אפילו שבהתחלה היה לי קצת קשה שאין ידית בראש ועוד...

הבעיה שכשאני שם בתיק הגב שלי לפטופ, מצלמה, ציוד נלווה קל ומוסיף לזה חצובה זה נהיה קצת... לא הכי נוח...

אז דבר ראשון היה להבין סוף סוף שהכיס בצד התיק הוא לא מיועד לבקבוקים אלא לחצובה... ניסיתי ואכן נראה שזה נוח אבל... רק לא מזמן ביקשתי הצעה לחצובה באינטרנט והמליצו לי על משהו שמשום מה היה בעלי אקספרס הסיני אבל היה נראה נהדר... וחצי מדינה מסתובבת עם החצובה הזו...

אז הלכתי לאינטרנט לעשות שיעורי בית...

האצבע קלה על האנטר...

עוד רגע הייתי קונה את החצובה הסינית אבל אז התחלתי לראות מה החסרונות שלה וכמה היא לא טובה לי וגם לא באמת איכותית למרות שהיא מגניבה...

כלומר אין לי בעיה שזה סיני, אבל לפחות חברה שמכבדת את עצמה שתעשה אתר כלשהו!!!!!!!!!! 

קיצר אחרי שהבנתי את החסרונות ומה חשוב לי בחצובה התחלתי לחפש מה קיים ולרגע הגעתי למסקנה שהחצובה שלי היא הכי טובה בשבילי...

אבל למחרת החלטתי להציץ באתר הבית של חברת החצובה שלי, כלומר הגיוני שהם יוציאו לפחות גירסה חדשה לחצובה שלי...

אכן יש גירסאות חדשות אבל לא משהו שמעניין... 

אבל אז נפלה לעיני חצובה אחת... סדרה שונה וגובה מקסימלי קצת נמוך יותר אבל זה מספיק טוב לי...

אוי... איך שראיתי אותה וכמה מהדברים שיש ביכולתה פשוט התאהבתי!

פה אצבע לא קלה על האנטר... המחיר שלה לא נמוך בכלל ואין לי את הסכום הזה בכרטיס כדי להזמין מחו"ל ששם היא עולה כולל משלוח ומיסים פחות מפה...

אז הטענתי כבר את הכרטיס והיום אולי מצאתי קונה לחצובה שלי כרגע...

וכאן נפל לי האסימון מה אני עושה פה בעצם...

לפני כל טיול בערך... אני משדרג לפחות משהו בציוד הצילום שלי, הפעם זו החצובה...

יפן....

פינת הצחוק

סוף.

שבוע ראשון בלי מנהל

זה מסוג הפעמים שאני לא בדיוק יודע מה לספר אבל אולי אזכר בדברים...

טאכלס לא היה משהו יותר מדי מעניין...

השבוע סוף סוף קניתי עכבר חדש, זהה למה שהיה לי ולאחר שהמקלדת הישנה שירתה אותי מחצית מהחיים שלי, כלומר הייתה איתי 14 שנה! קניתי גם מקלדת חדשה ועדיין קצת קשה לי להקליד, יש לה כמה מקשים בצדדים שמבלבלים לי את היד ובכלל כבר שכחתי מה זה כפתורים שאפשר להקליד בקלות ולא להתקע כל רגע וכאלה... אז אני מפספס לפעמים אותיות או כל מיני דברים מוזרים. עם כל רגע שעובר אני מתרגל אבל.

השבוע היה השבוע הראשון ללא מנהל והאמת לא היה שום דבר מיוחד מדי, אבל...

היה יום אחד שאמרתי לעצמי שזהו זה הסוף של זה...

בכללי הכל רגיל, גם לצערי מבחינת בנות וכו.

נראה שהפעם לא יוצא לי ממש פוסט כי פשוט זהו, אני לא מוצא מה לספר :/

אז פשוט אנטוש להיום, גם ככה הגיע הזמן לראות סרט לא?

סוף.

פתיחת עונת הרחצה 2016

כותרת בנאלית שכזו אה? חח

אז ראשית, נתחיל משישי שעבר אני מניח...

עבר זמן אז כנראה שכבר לא ממש אדייק אבל זה התחיל בזה שכמו כל שישי פתחתי עיניים, לקחתי את הטלפון ביטלתי את מצב הטיסה ועצמתי את העיניים עד שיסתיים הרטט מכל ההתראות...

פתחתי את העיניים והיה לי לא מעט דברים... הודעות מחבר כזה חבר אחר עוד מישהו ואפילו הודעה בטינדר...

התחלתי להתכתב משם עם איזו בחורה ככה קצת מוזרה עם שיער קצר שהגיעה לכאן באיזו תוכנית כלשהיא וחושבת להשאר פה. היא אפילו עובדת גם כסוג של IT מהבית בשביל חברה כלשהיא בחו"ל ואוהבת יפן...

הבעיה שהיא נראית מוזרה קצת עם שיער קצת כזה ויש לי תחושה שהיא גבוהה, בנתיים מתכתבים אבל זה לא הכי זורם שבעולם לרוב...

בעוד שאני ממשיך להתכתב עם אנשים ולא היה לי תוכניות לסוף השבוע, כבר קמתי וכאלה ואז אימא שלי רשמה שבערב הדודות רוצות להפגש בזמן שחבר מהעבודה הקודמת החליט להפגש בצהריים כאשר לפתע בקבוצת הוואטסאפ של העבודה חבר אחד רשם מי רוצה ללכת למחרת לים...

וכך תוך כמה שניות כל הסוף שבוע נתפס! 

לא היה לי רגע מנוחה מרוב התכתבויות אבל זה היה ממש כיף דווקא...

למחרת נסענו לים וממש שיחזרנו איך שעשינו את זה שנה שעברה, זה היה במקרה בסוף אותם האנשים ועד כדי כך שכשהגענו לעיר שבה רצינו להיות בים ושם קרוב גם אחד החבר'ה אז החבר שאספנו בדרך יצא לעשן ובזמן הזה כמו שנה שעברה הגיע הבחור מהעיר ההיא...

היינו גם בערך באותו המקום רק שהפעם היה שם יותר סלעים ואבנים על החוף...

היה ממש טוב והיינו לא מעט זמן. כשחזרתי ונכנסתי הביתה שמעתי קולות וחשבתי זה כרגיל הטלוויזיה ואז התברר שהדודות באו לבקר חחח...

מה שמצחיק שאחרי כשעה מצאתי את עצמי ליד הים שוב עם הבולגרי...

ולמרות שהתחלתי בשישי, יום לפני כן בערב עשינו ערב צוות עם העבודה והיה ממש טוב יחסית, היינו כולנו במסעדה המגניבה ליד העבודה והתפרענו כי היה לנו תקציב פר בן אדם, הזמנו מנות פתיחה עיקריות ומלא קינוחים, מצחיק שלמרות שהתקציב היה ל8 אנשים ואנחנו 10 ובנוסף לזה שהתפרענו נשאר עוד כסף אפילו שחלק אחרי הלכו לשתות בקבוק אלכוהול מאיזו חנות משקאות באזור...

מעבר לזה שזה היה ערב צוות זה גם היה סוג של מסיבת פרידה מהמנהל.

החלטתי לקחת על עצמי משהו השבוע ופתחתי לכולנו בעבודה ללא המנהל קבוצה נפרדת בוואטסאפ כדי לאסוף כסף ולקנות לו איזו מתנה...

היה לנו רעיונות חלק מפגרים חלק מוגזמים אבל בסוף הכי הגיוני היה גיפט קארד לאיזו חנות בגדים ועם זה הלכנו...

כשחישבתי כבר ביום שהיה צריך לקנות את הסכום שאנחנו נאסוף כולנו (בתקווה שכולם יביאו את הכסף) הבנתי שיש לנו ספייר של כ50 שח, אז אמרתי נוסיף איזה בונבונירות או משהו רק שבזמן שזרקתי את המשפט באוויר זה השתדרג אצלי...

מה, אני אביא איזה ספנדיד או משהו פשוט מכל סופר לאדם שאני ממש מעריך? אני אוסיף מעצמי עוד קצת ואקנה משהו רציני!

אז סיימתי אותו יום ונסעתי לקניון באזור שיש שם את החנות שהחלטנו (טכנית רוב ההחלטות והתכנונים נעשו על ידי ועל ידי עוד בחור) וקניתי שם כרטיס בסכום שהוחלט (בנתיים רק איש אחד הביא לי חצי מהסכום שאספנו מכל אחד) אז העול היה כבד אבל יאללה...

משם הלכתי רגלי לתחנה קצת מרוחקת ונסעתי לחנות שמסתבר שהרבה אנשים לא יודעים שהרשת הזו קיימת בארץ...

מדובר בשוקולד בלגי ממש משובח ומפורסם, יקר כמובן אבל שווה את זה ומדי פעם אפשר, קניתי שם משהו ובזמן שהמוכרת אורזת אמרתי באוויר "זה פעם ראשונה שאני קונה פה משהו ואני יודע שאני לא הולך לאכול מזה" אז היא ציחקקה ואמרה שאקח גם משהו לעצמי, די נמנעתי אבל כשהיא אמרה שהחפיסות שוקולד המיוחדות שלהם בהנחה למי שקונה בסכום שקניתי החלטתי לקחת אחת לעצמי, עוד לא טעמתי את זה אבל זה אמור להיות מטורף...

זהו, מתנה יש, נשארה הברכה... ביקשתי מראש שהחבר'ה ישבו על זה קצת שכל אחד יזרוק משפט ונרכיב משהו, אבל מכיוון שלא היה ממש היענות ישבתי בערב לנסות לכתוב משהו, כתבתי איזה משהו ככה קצר נחמד מעט מצחיק ושלחתי לכולם לבדוק וכאלה, ואז הבנתי שאני אצטרך טיפה לעצב את זה ולבחור פונט ולהדפיס ואני לא טוב בזה...

אז שלחתי מהר מייל למעצב אחד מהעבודה ושאלתי אם יהיה לו רגע לעזור או להמליץ לפחות על פונט...

ציפיתי לראות מייל למחרת רק אם בכלל, אבל לא עבר 5 דקות והוא ענה בכיף.

למחרת התברר שהבחור השני שהיה פעיל בהחלטות איתי בנושא כתב ברכה מאוד... איך אני אגיד את זה, פסיכית! חריפה! מגניבה! שילבנו כמה שורות ממה שאני רשמתי וזהו, שלחנו נוסח למעצב שהיה לו המון עבודה אבל הוא הבטיח לעזור וגם הציע שנלך ממול לאיזה בית דפוס קטן נדפיס על קלף... אכן הוא הספיק ממש ברגע האחרון ויצא נהדר!

המנהל היה ממש שמח נרגש והתלהב מזה...

רק שאותו יום לפתע התקשר אלי המנהל שמעליו וכמעט צרח עלי, איך זה ייתכן שאנחנו אוספים כספים למתנה שלו ולא מבקשים גם ממנו כסף חחחח

זהו, אתמול היה היום האחרון של המנהל... קבעו שהבחור האתיופי אצלינו יהיה סוג של מנהל זמני, הוא תותח אבל איכשהו מוזר לי שיש מעלי כאילו אתיופי והאמת שלא מוזר לי, הוא אכן תותח ובחור טוב, אבל איכשהו אימא שלי מימי ברית המועצות כנראה לא מקבלת את זה טוב...

נראה מה יהיה ואיך נשרוד את זה...

אז... מה אמרנו על ים?

היום שוב הלכנו לים... כלומר נסענו, בעצם הם נסעו... בא הבחור עם האוטו שוב והצטרף הפעם חבר אחר מהעבודה, זה שכרגע כביכול מנהל... 

הפעם החליטו ליסוע לעיר שלי, לי היה קשה להחליט בשבילם איזה חוף כי לי טאכלס הכל טוב, והכל גם עמוס בימים ושעות כאלה, אז נתנו לזה איך שיצא וישבנו באיזה חוף והם דווקא התלהבו מהחופים, אכן, העיר הזו לא משהו אבל החופים למרות כל הבעיות ממש נחמדים פה ותוססים...

הפעם היה גלים בים והיה נחמד, אכלנו מלא אבטיח חח ואני די נתקעתי להביט באיזו בחורה שהייתה עם משפחה לידינו...

ולגבי בחורות... הכל די רגיל, עם ההיא משישי הקודם לא כזה זורמות השיחות, אחת אחרת היום צצה בטינדר והעברנו כמה הודעות בודדות והיא הפסיקה לענות לפתע, האמת גם ההיא משישי הקודם לא ענתה לי לשאלה ששאלתי אותה אבל קראה את ההודעה, מוזר שמתי לב שהיא הרבה קוראת לי את ההודעה אבל עונה מאוחר יותר... נראה אם תענה לי הפעם... נראה לי ראיתי אותה ברחוב איזה יום ואם זו היא אז היא גבוהה מנני... 

קיצר לא הולך לי ואני בבאסה מזה ואבוד לחלוטין...

פינת הצחוק? כן כן! חח

סוף.