תקווה מדומה

משהו בי לא רוצה להפסיק את הבלוג, האמת אני בכלל לא רוצה להפסיק את הבלוג!

אבל כמות הכתיבה ירדה לחלוטין, לא חושב שבכלל מישהו עוד קורא כאן האמת...

אני גם השתניתי קצת מבחינת כל מיני וגם מבחינת ניהול הזמנים שלדעתי ממש לא בסדר דווקא...

חבר טוב מהעבודה הקודמת שאני נפגש איתו הרבה, התחתן לאחרונה...

איפשהו חיכיתי לחתונה הזו הרבה זמן, הוא חבר טוב והיה לי תחושה שבחתונה שלו לא ארגיש דיכאון ודווקא יהיה שמח...

ושמח אכן היה, הבאתי סכום יותר גבוהה בהרבה ממה שהבנתי שאמורים להביא, זה חבר טוב ואני כלל לא מנצל את הכסף אז למה לא... 

לשמחתי לחתונה הייתה הסעה, אחרת באמת לא יודע כמה הייתי מוציא על מוניות חחח, מכל המוזמנים לצערי הכרתי רק 1.5 אנשים... אחד שגם עבד איתנו בחברה הקודמת ואני בקשר איתו עד היום, והשני זה החבר הכי טוב של החבר הזה שכמה פעמים יצא לנו להפגש. די רוב הערב הייתי עם החבר הנוסף מהעבודה הקודמת והיה ממש נחמד, בעיקרון הוא קצת משונה בדרכים שלו וסיפר דברים הזויים אבל שיהיה...

אבל דווקא בסוף הערב, כשהוא היה מעט שיכור לאחר ששתה כמות לא גדולה מדי ואמר שהוא כבר כלל לא שותה, הוא אמר משהו... לא יודע אם משכרות או כי הוא רצה להגיד את זה...

"אנחנו לא חיים פעם אחת, אלא אנחנו חיים כל יום ומתים רק פעם אחת!"

זה גרם לי להרבה מחשבות מאז... מספר ימים אחרי זה זה הביא כנראה את מה שרבים סביבי חושבים שאני צריך ואני לא יודע אם כן...

התחלתי לשקול האם לתת לכל זה עוד צ'אנס, אולי לעזוב את כל החוקים וכל מה שנראה לי ופשוט להמשיך ברוגע בקטנה לראות אולי אמצע או אכיר מישהיא?...

ההתלבטות כמובן הביאה לשיחה עם בן... שיחה די פתוחה כזו... והוא אמר כזה דבר... "שמע, לפחות כשכן חיפשת זוגיות הייתה לך מטרה ספציפית וידעת לאן אתה מנסה להגיע"

והוא צודק... איבדתי הרי כל מטרה וכל סיבה... אז לא, זה לא שלפתע אני חוזר לאותה הדרך או משהו וזה לא שהתקווה חוזרת, אבל זו מאין תקווה מדומה מזויפת כזו שמעניקה לי לפחות מטרה כלשהיא אולי לנסות להמשיך...

אז זה לא שמשהו השתנה אבל מאין מסלול שונה כלשהו? או... נתחיל מזה שיש מסלול כלשהו.

ומה קרה מאז הפעם האחרונה שכתבתי? לא כזה הרבה... בן נכנס יותר לקטע של צילומים אפילו התחיל ערוץ יוטיוב לאט לאט, אצלי הערוץ משתפר לאט לאט, ממש לאט אבל סבבה. מוזיקה יותר נהייתה רוק כבד מטאל גוטי פאוור וכו אבל לא שנטשתי משהו מהאחרים...

ולא מזמן החלטתי שהשנה החדשה מתקרבת, הבת דודה בחו"ל בלימודים ועבודה שם, הדוד טס לשם בלי קשר אליה, הדודה קצת רבה עם אימא ובקיצור, בערב השנה החדשה.. אנחנו כנראה לא נחגוג... ו... החלטתי שאני קונה לעצמי מתנות!!

אז התפרעתי! בכל צורה שאני מסתכל על זה, התפרעתי!!!

ראשית קמתי ביום ראשון, וביצעתי הזמנה של עדשה די זולה ישירות מארצות הברית מB&H שטרם הגיעה... זו עדשה ממש קטנה ואמורה גם להתאים לי ליוטיוב וכו. לאחר העבודה אותו יום קבעתי להפגש עם אימא אבל אמרתי שאני קודם צריך לקפוץ לאנשהו, אז קפצתי לחנות אחת וקניתי GoPro 7 Black במחיר מוזל דווקא. משם קבענו להפגש באזור שבו "במקרה" יש חנות שמוכרת את האוזניות Sony M3 שרציתי וגם פתוחה עד מאוחר אז גם אותן הספקתי...

באותה חנות שקניתי את הגופרו, קלטתי פיזית לראשונה תיק גב שממש רציתי מזמן כבר! הוא מעולה גם ליום יום וגם לצילום... אבל זה היה יותר מדי לאותו יום והתלבטתי...

יום למחרת טיילנו עם בן קצת לצלם וכו וראיתי כמה אני כן רוצה את התיק ההוא כמה הוא חסר לי ושאפילו חסר לי של החברה שלו עוד איזה מוצר אבל המחיר שלו מוגזם... אמרתי נחכה בנתיים עם התיק...

למחרת כשנסעתי לעבודה קראתי לי חדשות מתוך גוגל בנסיעה ו... הופ! הנחה טובה מאוד עם החברה של התיק... מפה לשם יצא מחיר נהדר שכלל גם את התיק גם את המוצר השני עם עוד תושבת ומשלוח במחיר לא בהרבה יקר יותר מהתיק עצמו בארץ...

היי, אין לי מישהיא שתקנה לי כלום טכנולוגי או אפילו דמוי כזה בשנה החדשה... אז לפחות אפנק את עצמי...

וכעת כהרגלי, אפרוש לסידרה ובנתיים שמעתי מלא Within Temptation והלהקה הזו ממש נהדרת! אז שיהיה לילה טוב אם מישהו בכלל קורא...

סוף.

חסרה לי הכתיבה

מדי פעם מתחשק לכתוב... אני מתגעגע לזה מדי פעם, הרי אין לי ממש כתיבה בבלוג הרגיל כרגע, הבלוג הזה די... לא יודע...

והסיפור הקצר מפעם אפילו אותו לאחרונה יש לי מעט חשק לנסות להמשיך. אבל לא יודע...

בכללי המצב רוח משתנה מפה לשם, הכל כרגיל יחסית אך... קצת כן שונה...

פיטרו בחור אחד מחו"ל מאחד הסניפים שעבדתי איתו לא מעט ובמובן מסוים לימדתי אותו הרבה, או לפחות מספיק שלא הייתי דואג בלהביא לו כל מיני משימות, המחליף שלו לא יהיה קל להתרגל מבחינת אנגלית וגם מבחינת ידע...

בכללי מעט שינו את מבנה המחלקה אצלינו, אני כבר לא עונה לשיחות טלפון ולא אמור להתעסק בדברים הזוטרים ואמור להתפנות לפרויקטים, אחד החבר'ה הנקרא לזה, בוגרים... נהיה ראש צוות של שני האחרים וסיפח אותי לכל זה אבל שיהיה... הוא אומנם רוצה לנסות לקדם הרבה דברים אבל הוא לא יכול לדרוש מאיתנו דברים מעבר לשעות העבודה והוא די מנסה... מקסימום... ביי ביי חח גם ככה הרי מזמן אני שוקל...

אבל לפני שכל זה קרה, קרה משהו מעניין אחר... היה לנו טיול של העבודה ליומיים!! היה ממש כיף ומגניב! אבל טיול ג'יפים זה אחד המלכלכים!!!

ואז המנהל רצה מסיבות שאני עד היום לא מצדיק, לשלוח אותי לעוד סניף בחו"ל... הקטע שבסניף הזה יש צוות של 3 טכנאים, 2 אני לא יודע כמה הידע שלהם טוב או לא (לא ידעתי) אבל השלישי... הוא מלמד את כולנו כל כמה זמן מאיפה משתין הדג!! כל פעם אנחנו המומים מחדש! העבודה שהיה צריך לבצע שם היא משהו שאני כבר ניהלתי כמה פעמים מרחוק עם סניפים אחרים עם אנשים בעלי הרבה פחות ידע אבל המנהל רצה שאהיה שם שאכיר את האנשים ולוודא שהכל יעבור בסדר...

וכך מצאתי את עצמי מפחד מוות מהקור, טס למדינה שבמובן מסוים במלחמה, במובן אחר הכל נראה רגוע בבירה והשפה השולטת היא לא שפת האם שלהם אלא דווקא השפה שנולדתי איתה אפשר להגיד...

אז הקור... התכוננתי יותר מדי, לקחת את המעיל הכבד שלי, לקחת את המכנס הטרמי, קניתי כפפות איכותיות טובות, כובע טוב... בקיצור קומפלט ובסוף מצאתי את עצמי בכ5 מעלות עדיין מטייל עם שכבת מעיל בודדת ומעיל פתוח בכלל! חחח

בסופו של דבר היה ממש כיף, בהחלט אשמח לחזור לשם גם כי המקום נראה טוב, גם כי שפה שאני מכיר וגם כי האוכל ודברים מסביב ממש זולים אבל... לא בגלל הבחורות... כלומר כן הן נראות טוב ברובן, אבל... לא הטעם שלי באמת...

בכל אופן החבר'ה שם היו ממש אחלה, יצא לי בערב הראשון לטייל עם אחד מהם והחברה שלו, היה ממש נחמד!

ואז בערב האחרון לפני שחזרתי למלון נפל עלי התקף רעב ובגלל שרוב המקומות כבר היו סגורים אכלתי לשם שינוי לא אוכל של אותה מדינה אלא המבורגר... אבל המבורגר שהלך עם צ'יפס, סלט פיצפון, ושתיה... זה עלה לי ביחד כ24 שקל!!!!! והטעם? זה היה אחד ההמבורגרים הכי טעימים שאכלתי בחיי!!!!!!!!!!!

אז ניסיתי ונראה בנתיים שנכשלתי וכרגע לא עושה לי חשקלנסות שוב...

השתכנעתי ללכת לאיזה אתר מכירת תמונות ולשים שם כמה תמונות שלי שצילמתי... ראשית, הרוב נדחו!! יש להם ממש ממש חוקים נוקשים ומפגרים חלקם... וממה שכן אושר, עיזבו שלא קנו כלום בנתיים, לא זה התלונה שלי... אני יותר מבואס שבאתר כזה ידוע אין שום אנליטיקה של האם בכלל הסתכלו על התמונות שלי!!

לא זוכר האם סיפרתי, אך שמתי את ידי על סקייטבורד חשמלי, רכשתי לו גם תאורה, מיגון לקדימה ואחורה שלו, רכשתי קסדה, אמצעי ניקוי ועדיין מחכה לתיק ייעודי לנסות כמה יהיה נוח או לא להסחב עם זה...

התחלתי ליסוע פה ושם בהתחלה לא יכולתי ליסוע בכלל ברגעים הראשונים, הצלחתי אותו ערב ראשון לעשות סיבוב באזור הבית כשרוב הפניות אני יורד מהסקייטבורד כי אני לא מצליח לעשות פניות...

בפעם השניה קצת שחררתי את התושבות גלגלים וזה היה יותר מדי והרגשתי חוסר יציבות אבל הצלחתי להגיע לבנק כדי להפקיד צ'ק במכונה, בפעם השלישית החלטתי ליסוע לפארק בקצה הרחוב, עד אליו זה רק נסיעה ישר, ובפארק יש מן רחבת החלקה כזו, להתאמן שם... הקטע שעד שהגעתי לפארק, לא הייתי צריך אותה כבר, כבר הצלחתי ליסוע טיפה אפילו במצב מהירות השני מתוך 3 אבל בטעות, הוא מגיע ל27קמ"ש וכנראה שבטעות הגעתי לזה לרגעים מסוימים לפי האפליקציה בטלפון ששמתי לראות כמה אני נוסע...

בנסיעה הרביעית נסעתי לבן לעיר השכנה אך הוא ישן בכלל אז חזרתי...

ביום אחר נסעתי אליו ועשינו סיבוב ואז שוב מעט שחררנו את התושבות אבל בצורה קצת שונה וקצת הסברים שלו כי פעם הוא רכב על סקייטבורדים רגילים... 

הנסיעה בשישי האחרון הייתה נסיעה די בשביך הכיף, נמאס ליסוע לכיוון של בן, אז נסעתי לכיוון עיר אחרת ובדרך עברתי באיזה אזור שהכביש עדיין חדש אומנם אבל יש שם אזור שכולו אפר ומעפן ושם בשלב מסוים לא יכולתי ליסוע אז נאלצתי לעבור קצת ברגל ואז להמשיך... בחזור חזרתי בדרך אחרת יפה על הטיילת, משם נסעתי עוד והצלחתי ליסוע מעט על הכביש לצד רכבים כשאני במהירות המקסימלית של מצב 2 וזה לא כזה בעייתי כבר בשבילי, אחרי זה עשיתי קצת שידור חי לאיזו קבוצה בפייסבוק... משם חשבתי ליסוע הביתה ונזכרתי שיש מאחורי הבית שלי כביש די רגוע אך שיפצו אותו והוא ממש חלק וישר, זה המקום לוודא שאני אכן רגוע עם מצב 2... אכן, עם המצב הזה אני כבר בסדר... אבל סיקרן אותי...

מצב 3... המצב הזה שכשהסקייטבורד הפוך בבית על השולחן ואתה מאיץ אתה מתחיל לפחד!!

אז עברתי למצב 3 והתחלתי בזהירות להאיץ את כל הדרך ל40קמ"ש!!!

כשכנראה הייתי כבר כמעט במהירות הזו הרגשתי שאני לא יציב לחלוטין והתחלתי להאט בזהירות אבל לא האטתי מספיק מהר ופה כנראה הייתה הטעות הגדולה... הבנתי שזהו, שאני בדרך ליפול, למזלי יחסית ידעתי איך ליפול גם אז הפגיעה הכמעט יחידה הייתה המרפק... ראיתי שהסקייטבורד נעצר באזור ברוגע... זזתי למדרכה בחנתי קלות את הנזק שלי הבנתי שכנראה יש פצע במרפק אבל רק אחרי זה ראיתי שיורד קצת דם...

נסעתי ברוגע הביתה ומתחת לבית קלטתי שחסר לי אחד מ4 הפנסים שרכשתי לסקייטבורד!!!! זה הכניס אותי לגמרי לבאסה...

חייב להודות שחשבתי שזהו, אמכור אותו או משהו ואוותר אבל יום אחרי הבנתי בעצם מה לעשות כדי שזה לא יקרה ורק על התאורה כאב לי...

לשמחתי אני יוטיובר :) עשיתי על התאורה סירטון ושלחתי לחברה... וכאן כשסיפרתי על הנפילה שלי ושנפל הפנס הקדמי הם הפתיעו אותי היום במייל שהם שולחים לי חלופי!!

אבל זוכרים את הלייב שעשיתי? הסתכלית עליו, הוא לפני הנפילה אבל קלטתי שכבר שם הפנס היה חסר... בקיצור סיכוי גבוהה מאוד שהוא נפל בשביל אפר ההוא כשנסעתי לעיר השכנה...

האמת עוד כיומיים החברה הזו של הסקייטבורד מוציעה סדרה חדשה... האמת נראה שיש כמה דברים מרשימים, אולי ארכוש קצת שדרוגים עם הזמן אפילו... ככה שבנתיים התחביב הזה לא ייגמר... עוד אסע איתו גם לעבודה אולי!

ואם כבר יוטיוב...

יש לי סרטון משותף עם איזו חברה אחת שאני צריך להתחיל לעבוד עליו... ופנו אלי מעוד איזו חברה שהציעו משהו מפגר אבל תמורת כסף... מנסה למנף את זה למשהו טוב, נראה מה יצא, לא מדובר בסכומים גבוהים אבל זה נחמד ללא ספק...

וכאן אסיים ואקווה וגם אתם תקוו, שאכתוב שוב בקרוב!

סוף.

מתקשה לנחות

אני מניח שזו תחושה מוכרת בקרב רבים, גם לי זה לא פעם ראשונה...

אבל מאז שחזרתי מהטיול הראש עדיין בעננים די באווירת חו"ל...

לא רק שכל החגים לא עוזרים לזה, אלא שגם יומיים אחרי שנחתתי טסתי לעוד יממה לעבוד בסניף בחו"ל...

עייף! זה בטוח...

מבחינת ה6 חבילות שאני מחכה להן, 2 שבאו דרך DHL כבר אצלי עוד מהזמן שהייתי בחו"ל...

2 נוספות כבר צצו במיון במודיעין אבל כל החגים האלה מעקבים הכל ולצערי רק היום בבוקר ראיתי שחבילה אחת מהן כבר בחנות די קרוב לבית, אשתדל במהלך השבוע לקחת אבל שוב בגלל החגים כנראה לא לפני שלישי ויש סיכוי שרק בשישי...

בנתיים העסק נראה די מבטיח מקווה שילך הכל טוב...

היוטיוב אומנם די נרגע אבל כנראה שמחר או שלישי (שוב בגלל חגים) ייכנס סכום יפה מגוגל לחשבון...

אם כבר כסף... חשבון הבנק המשונה של Pepper (אלה שחפרו לכם בפרסומות בכל מקום ואמרו שלא נקרא להם בנק) זה ממש נוח!! כל דבר שעושים ישר נראה באפליקציה, הכל בהישג יד ונוח. אני משלם בחו"ל עם הכרטיס שלהם באיזה בית קפה, המסופון עוד מראה שהוא מוודא ולפני שסיין כבר קיבלתי הודעה בטלפון שירד לי הסכום לבית קפה...

חוץ מעמלת המרה של 3% שיש ברוב הכרטיסים בחו"ל אין שום עמלות ככה שלי זה היה כל כך נוח ומשתלם שהכרטיס האהוב עלי לפני של הוזה דואר דולר נטען כבר בסימן שאלה.

בטיול עצמו (כן אני יודע אני מפוזר היום) טיילתי עם החבר שטסתי רוב הזמן, פה ושם ממש הוא שיגע אותי כי הוא ממש רץ איפה שלא צריך אבל נתקע איפה שעוד יותר לא צריך... גם אני פה ושם נתקע אבל זה כי אני לרגע מסתובב לצלם או משהו וכשאני מסתובב אחורה הוא כבר לא שם חחח

פה ושם התפצלנו ודווקא ברגעים האלה נהניתי לא מעט, נזכרתי איך זה לטייל לבד, גם בפן החיובי וגם בשלילי... זה באמת כזה קשה כשאתה לא לבד?? 

בסופו של דבר יש לי תחושה שנהניתי יותר ממנו, אבל נהניתי...

הקטע שבא לי עוד חו"ל! חחח

ויש מצב שהעוד הזה יבוא די בקרוב מכיוון העבודה שוב... נראה מה יהיה...

חזרתי אבל עם קניות הפעם, רובן לא שלי...

קניתי בדיוטי פרי לבן מצלמה, בחו"ך קניתי לחבר מהעבודה הקודמת קרומקאסט אודיו ולחבר מהעבודה בדיוטי פרי בחזור קניתי סיגריות (כה אשקרה)

מבחינת הפן האישי, חייב להודות אני לא משהו לאחרונה, כרגיל לא מוצא תועלת בחיים האלה וכו, לא רואה שום סיבה להמשיך קדימה...

מחשבות אפוקליפטיות וכו... אבל היי... זה אני... זה רגיל לא?

סוף.

לונדון מחכה לי

התגעגעתם? המון קוראי הלא קיימים? חחח

אז מחר זה קורה, אני טס עם חבר לחו"ל, טיול לא ארוך שהאמת אם הייתי עושה אותו בעצמי הוא היה שונה לחלוטין... אבל אני נותן לזה צ'אנס, התכנונים לא גדולים, יש כל מיני מקומות וזה פשוט ללכת לטייל, פחות דברים בתשלום (חבר די קמצן) מצד אחר זה לא יוצא ממש טיול זול, אבל זה ביותר מחצי זול מטיול ליפן חחח.

הבעיה היא המשלוחים... אני הזמנתי משהו שאמור להגיע ב6 משלוחים אם בכלל יגיע... מה מדובר והכל זה אחרי ובמידה שיגיע וילך טוב...

הקטע שחלק מהם כנראה יגיע בשבוע הקרוב בזמן שאני בחו"ל, וזה מייצר בעיה לגבי האינטרנט, הרי אני אצטרך לקבל SMS על כך שיש לי חבילות או חלק גם לקבוע שליח עם DHL וכו... אז אני לא סגור על זה עוד אבל למקרה עשיתי בכרטיס שלי חבילה כדי שאוכל להשאר איתו, אבל לגולן טלקום יש טריק חדש למנוע את מה שאני עושה... אני תמיד על חבילה קטנה יחסית שמספיקה לי ורק כשאני טס לחו"ל מעביר לחבילה גדולה, אז הם עשו מגבלה שחודש ראשון זה מוגבל לאיזה 2 ג'יגה וכו...

אבל עכשיו בזמן שאני כותב את זה הבנתי שזה מעולה! אני משתמש בסים שלי רק בימים שהם ימי עבודה השבוע ובגלל שיש ראש השנה אני אשתמש בכרטיס שלי רק ברביעי ומישי ושישי בוקר בעצם. ושאר הימים אהיה עם סים אחר...

יש גם בעיות של מגבלת מטען כי לקחנו טיסות מוזלות אבל גם שם מצאנו קומבינה ישראלית כבר שדי פותרת הכל...

אז כה אני די טס במצב של זורם מה שנקרא...

הקטע שאחזור בשישי...

ואז עוד לא בטוח אבל יש מצב שבראשון בבוקר לאחריו, אעלה על טיסה שוב לסניף הראשי שלנו לביצוע עבודה שאפשר לעשות מרחוק אבל סבבה... ואז אשן שם לילה אחד ואחזור בשני לעבוד...

ולאחר מכן אם אני זוכר זה יום כיפור... ככה שיהיה מעניין...

ובפן האישי... די כלום... מדי פעם עליות מדי פעם מורדות... השבוע גילינו שקרוב משפחה רחוק נפטר עקב מנת יתר של סמים, כלל לא ידענו שהוא משתמש או משהו, מצער מאוד.

בת דודה שלי עברה לרוסיה ככה שפחות רואים אותם וזה קצת מבאס אך לא נורא...

עובד חדש בצוות, טרם יש לי מה להגיד עליו...

סוף.

השישי הכי מטורף שהיה אי פעם בליווי ליקוי ירח

האמת אין לי ממש זמן כרגע אבל האמת... אני רוצה לעדכן פה כרגע וגם עכשיו אני קולט שזו פעם ראשונה בבלוג הזה עם המקלדת החדשה!

אז חזרתי איזה ערב אחרי מפגש עם חבר ואימא שלי מספרת... "שפכתי בטעות מים על המקלדת שלך" "אבל ייבשתי אותה עם פן"

ואני מבין טוב מאוד כבר ש95 אחוז את הסוף שבוע הזה אני מעביר בלי מקלדת במחשב אבל האמת זה לא עניין אותי, מה שהפחיד אותי זה איזה נזק המעגל המקוצר של המקלדת גרם למחשב עצמו!!

המחשב היה בסדר גמור אבל המקלדת אכן מתה...

הרבה מחשבות הרבה בחירות והרבה שיטות לעבוד בלי מקלדת, אבל יום ראשון בערב חיברתי למחשב את המקלדת המכאנית הראשונה שלי! מקלדת לוג'יטק מגניבה... יש לה חסרונות בהחלט אבל היא ממש ממש אחלה!!

האמת הסוף שבוע הזה איפשר לי להבין כמה באמת שיטות אפשר למצוא לשלוט על מחשב וכמה אילטורים אפשריים...

אם נקצר מצאתי את עצמי משחק במחשב השולחנו במשחק כאשר אני משתמש במקלדת של הלפטופ בכלל בלי שום לאגים. אבל זה כבר יהיה סיפר, זאת אומרת סירטון לערוץ היוטיוב שלי...

אם כבר יוטיוב... גם אני כמו ערוצים רבים חזרתי להרוויח. עבר מאז כחודש כבר, ואם בעבר הייתי מגיע בערך ל22 דולר לחודש... כרגע אני עומד על 46 דולר! אז העניינים לא הכי רעים שם, וכבר כיסיתי את ההזמנה הקודמת.

הזמנה קודמת? אה כה, אמרתי הרי בפוסט הקודם שלא סיימתיט עם המזגן והטלויזיה, אז כה... קיבלתי חבילה שחיברה אותם! סוג של קופסה שמאפשרת להפלאפון לשלוט על מכשירי אינפרא אדום וגם רדיו, בקיצור מפה לשם, אין כמו להיות עם אוזניות עלי בדרך הביתה, ללחוץ על הכפתור באוזניות ולהגיד "Hey Google, freeze the room!" לבוא הביתה אחרי זה כשהבית כבר קריר ונעים, אימא נרדמה בסלון עם טלוזיה פול ווליום? Hey Google, Mute the TV וכך הלאה... מה שבא לי עם שני המכשירים האלה ואני כבר רואה שזה לא ייעצר פה אין על בית חכם עם גוגל.

גוגל? (כה אני ממש מצליח לחבר יפה בין הפסקאות!!) אולי הגיע הזמן שאבקר בחנות של גוגל?

יום אחד בעבודה אני מקבל הודעה מחבר שבעבר ניסינו לתכנן לטוס ללונדון וזה פשוט לא התקדם כי הוא לא הזיז את עצמו... מקבל ממנו צילום מסך של הלוח שנה עם השבוע של ראש השנה והמשפט "אתה חושב על מה שאני חושב?"

בקיצור זה היה נראה לו לפתע הזמן להחיות את הניסיון ולטוס ביחד ללונדון...

בואו פשוט נקצר ונגיע להיום...

תוכנית יש, כבר אז הכנתי, רק שהיא עברה שיפורים ושינויים וגם החבר כבר עבר עליה, יש רשימה של דברים שצריך וכו, יש מפה יש עוד דברים מסביב אפילו קיבלתי מזוודה נהדרת ששוקלת כלום ואפשר לעלות איתה למטוס.

אבל בין היתר מה שחשוב שכבר יש לנו טיסות שהזמנו!!! אין דרך חזרה מה שנקרא! וגם מצאנו מלון די מגניב אולי החדרים קטנים אבל לא אני ולא הוא לא שמנים והמלון לא יקר בכלל וגם נמצא צמוד לתחנת רכבת מרכזית עם בארים ומסעדות מסביב!! אז לראשונה אני הולך לטוס לחו"ל עם חבר! מתרגש כמו איזו פאקצה מזמר ששר את המוזיקה הכי אהובה עליה אבל שיהיה...

מוזיקה? (כה, אני ממשיך לקשר בין פסקאות!) אז לפתע נזכרתי בסוג של להקה או חבורה לא יודע מה הם, ישראלים...

האמת זה התחיל ממשפט של בחור אחד בעבודה "אני רואה דולפין" מה? מה הקשר??? ואז הוא סיפר שהוא נוסע ברכב ובאיזה רמזור עמד לידו רכב עם ערסים ששמעו טראק כלשהו ששרו שם "באימא שלי אני רואה דולפין" אז מצאתי את השיר והטראק דווקא מגניב, מפגר מאוד אבל אחלה קצב וטראק... משם מצאתי אצלם עוד טראק טוב ואחרי כמה זמן זה נשעכח... אז חמישי בערב נזכרתי ובנסיעה לעבודה שישי הזה שמעתי כמה טראקים שלהם ודווקא מצאתי עוד כמה ממש מגניבים ואחד שקצת נקשר אלי "כי לא בא לי להיות נורמאלי"

נורמאלי?? או... נורמאלי זה לא היה!! שישי הזה קמתי מוקדם ונסעתי לעבודה... כמו שאמרתי בזמן שאני שומע את הטראקים האלה...
בסוף העבודה ליד תחנת האוטובוס כבר ראיתי צלצול דרך הוואטסאף מבחור מאחד הסניפים הראשיים שלנו והחלטתי לא לענות, דקות אחרי זה הודעה מהמנהל "איפה אתה?" אמרתי שיצאתי והוא סיפר שבתת סניף שם אין אינטרנט ושאל אם אני יכול לחזור אך אמרתי שאני כבר די רחוק ואחרי זה ניהלנו את התקלה בהתכתבות בוואטסאפ שנפתרה ע"י הספקית אינטרנט שעשתה שם שוב טעות מפגרת וזה בזמן שלידי באוטובוס יושבת בחורה יפה לא מהעולם הזה!

לרוב אחרי הנסיעה הזו הביתה בשישי אני מגיע הביתה רדום ונרדם מהר לשנת צהריים אבל אימא שלי לפתע שלחה הודעה אם אני יכול לקנות כמה דברים בסופר אם הוא פתוח, הוא כבר לרוב סגור בשעות האלה אבל משום מה הוא היה פתוח וההליכה המהירה הזו בסופר וממנו הביתה העירה אותי כמו שצריך.

מגיע הביתה מגלה שאימא הכינה אוכל ממש טעים ואחרי האוכל חשבתי קצת לשבת במחשב אבל דקות אחרי זה התקשר החבר מהעבודה הקודמת ושאל לפתע לא אם בא לי לטייל... אלא אם בא לי ללכת לים!?!?!?!?

בזמן שהוא מדבר איתי כבר שלפתי מהארון את התיק שמוכן אצלי תמיד לים, יש שם הכל בהיכון רק להוסיף מגבת!

נפגשנו בחוף די רחוק מהבית שלי אבל הוא בין העיר שלי ושלו, היה שם פחות אנשים והיה די אחלה, גלים גבוהים וחזקים יחסית והיה כיף.

כשכבר נפרדנו אך עדיין על החוף עברה שוב בחורה ממש יפה..

כשהתקרבתי הביתה בן ניסה לשכנע אותי לצאת לצלם את הליקוי ירח, הוא לאחרונה בקטע של עדשות ציוד צילום וכו כי הוא מנסה לצלם טוב אבנים קטנות שהוא משתמש בהן וכו. אז בסוף השתכנעתי ואמרתי שאגיע הביתה אתארגן ואצא..

אין לי מושג איך אבל הנס קרה והסוללה של המצלמה נטענה בכמה דקות שהייתי במקלחת, בנתיים גם הבולגרי רצה להצטרף.

אז פגשתי את הבולגרי בדרך בהליכה ממש ממש מהירה ומשם המשכנו ממש כמה מטרים פגשנו את בן, גוגל מצא לנו תוך רגע מיקום לצילומים ושם הייתה אפילו מאין במה כאילו מיוחד לצילום שמיים!

רגע לפני שהגענו למיקום עברה בחורה שוב ממש ממש יפה שהייתה שקועה בפלאפון וכמעט נתקעה בי בהליכה חח.

יצאו אחלה תוצאות והיה ממש נחמד בצילום הליקוי...

הבולגרי עזב כבר והשעה הייתה כבר כ 11 וחצי בערב וכבר התחלנו להתקפל כשאני אומר לבן, "באסה עכשיו אני אבוא הביתה אימא תכעס שלא אכלתי כלום ואני רעב באמת" לא עבר הרבה זמן, ממש גג 5 דקות וקיבלתי הודעה...

החבר שאיתו אני טס ללונדון, "התעוררתי רק עכשיו, יש מצב אתה רעב לסושי?" 

או.... וואו!!!!!!!!! זה חתיכת יום!!

חוזר הביתה אחרי שנפרדתי מבן, זורק את התיק מתארגן והלכנו לאכול סושי כשבזמן הזה אפילו סולמית שקלה להפגש אחרי שהיא הייתה בסרט בעיר באזור אז סתם פיטפטנו בטלפון והיא המשיכה הביתה כבר.

אחרי זה בבית לא ויתרתי וראיתי כמובן גם סרט עם גלידה

גלידה? אותה אסיים עוד רגע עם הסידרה שאני רואה אבל צריך כבר לישון כי מחר אני צריך להיות בעבודה ב7 בבוקר וזה נשמע לי משוגע...

משוגע? אוקי, כאן נסיין עם טראק של החבר'ה האלה...

להמשיך את הבלוג?

יותר מחודש שלא עידכנתי... טאכלס, זה לא שבאמת מישהו התגעגע הרי.

בואו נתחיל בעדכונים ממה שהיה ואז, ואז נדבר...

לפעמים אני מסתכל על בחורות סביבי, לפעמים גם לא בא לי, מבין שכל זה כבר לא משנה...

אבל יום אחד בתל אביב דווקאט שהייתי עם אימא שלי עברה לידי בחורה יפנית ממש ממש ממש ממש יפיפיה! וואו! כאילו... לא לבושה חושפני או משהו, לא איזה חזה גדול או משהו, פשוט ממש ממש יפה...

אני עדיין משכנע את עצמי שיום למרת כשעברתי אותה שעה אותו מקום לבדי לא באמת עברתי כדי לנסות לחפש אותה... 

חייב להודות שהיא די סיבבה לי את הראש וחשבתי שזה יתניע דווקא את ההכנה לטיול הבא בל...

בכל אופן זה הביא לרגשות מעורבות הייתי אומר.

עם כל החידוש של הארון בחדר, המזגן, ופה ושם דברים מסביב, הלך לא מעט כסף... לא יודע זה קצת הפחיד אותי האמת לרוב אני ממש מחושב וכשאני בא להוציא סכומים אני יודע טוב מאוד מראש בדיוק כמה וכמה אני מתחיל ביד וכמה יישאר, הפעם די איבדתי את החישובים ולא הייתי מרוצה מכל העניין אבל עברנו את זה אני מניח...

ואז הגיע הארוע שהאמת די חיכיתי לו, שוק האוכל השנתי הגדול... רק שלא כזה היה לי עם מי ללכת... הבחור מהעבודה הקודמת שלרוב אני הולך איתו אמר שהוא הולך עם חברה שלו וניסיתי לשכנע אנשים ולא הלך עד שאחד החברים לפתע די זרם כזה, היה לי קצת מוזר הוא אשכרה רצה להגיע עם הקורקינט שלו ולהכנס איתו, זה לא משהו שממש יתנו לו ולא כזה נחמד להגיע לשם עם דבר כזה... אז הוא התחיל לבדוק איך להגיע עם אוטובוס ולא כזה נהנה מהרעיון עד שלפתע החבר שהיה אמור ללכת עם חברה שלו אמר שהוא יבוא איתי ואז החבר ההוא עם הקורקינייט לפתע ויתר...

אז זללנו שם כל מיני דברים וביזבזנו כסף וקניתי אוניגירי כמובן וגם חטיפי אצות יפניים שעד עכשיו נשאר לי ולשמחתי כבר מצאתי איפה מוכרים אותם במקום נוח. ללא ספק זה היה ארוע נחמד מאוד למרות שגם לא זול... היו שם כמובן לא מאט בחורות יפות בארוע אבל מה לי ולהן?

סולמית החליטה להגיע למרכז כדי לקנות דיסקים, כרגיל, היא רצתה גם להפגש לספר על איך עברה לה הטיסה לארוויזיון וכל מה שהיה שם, מה שהיא לא כזה הצליחה לעשות...

ואני, לא יודע אם עשיתי נכון אבל הצעתי לה לקרוא לעוד מישהו שאנחנו מכירים, הוא די עיקב אותנו ביום ההוא בכל דבר! עד כדי כך שהיא כמעט פיספסה את הרכבת חזרה... ולי זה ממש לא טוב, רק חסר לי שהיא תיתקע ואז לא תהיה לי ברירה אלא להיות נחמד ולהציע לה לישון אצלינו מה שאומר שאני אשן בסלון ואימא שלי תשגע אותי עליה וחוץ מעצבים זה לא היה מביא כלום, אבל הספקנו בסוף...

בכל אופן אחרי הדיסקים הלכנו לטייל קצת ואז הם נהיו רעבים אבל למרות שהתחשק לי המבורגר טוב הם רצו משהו אסיאתי...

היינו קרובים למקום של הראמן הטוב, אבל המקום די צפוף ולא כזה נוח לדבר שם...

אז קצת מחשבה ונזכרתי בגוגל מפות שמסומן לי מקום יפני שלא יצא לי לבקר בו, הוא פשוט צץ! לפתע שם, המחירים לא נמוכים אבל גם להם יש ראמן והוא מבחוץ נראה מגניב, אחרי התלבטויות נכנסנו וראינו שיש גם שף יפני אומנם נראה שהוא לא מכין את רוב המנות... אבל המקום בנוי בצורה יפה ומגניבה לכל מי שחובב יפן, התפריט מגוון השרות טוב והם גם מרימים מדי פעם כוסית לחיים עם כולם ביחד אז הם מביאים לכל השולחנו סאקה חינם...

הסושי שם לא אכלתי השאר אמרו טעים אך המחיר תמורת הכמות לא כזה טוב, אבל הוא נראה טוב! והראמן שאני אכלתי היה נהדר! לבסוף היה קצת פאשלה ומשהו קטן שהזמנתי בסוף נשכח אז ויתרתי וכבר הזמנו חשבון ואז לפתע באה המלצרית ואמרה "מכאן לא יוצאים בלי לאכול קינוח" והביאה לנו קינוח קטנטן וממש טעים על חשבון הבית, היה ממש נחמד! מה שבטוח, הקוקטיילים שהם שתו עלו כמעט כמו המרק שלי חחח

אותו יום גם נכנסנו לחנות שיש בה חולצות וכל מיני דברים מגניבים לרוב של להקות מוזיקה וכו אבל גם דברים אחרים, ואני לא כזה מתלהב מזה אבל אז גיליתי שיש שם שורה שלמה של חולצות של Marvel ו... של ריק ומורטי!! מצאתי שם חולצה שממש ממש רציתי, המחיר שיכנע אותי אחרת אבך בסוף ביקשתי מהמוכר את המידה שלי שמסתבר שאיננה כבר בחנות, באסה, אבל אולי זה טוב שכך ולא אבזבז על זה כסף... צילמתי את החולצה ושמתי באיזו קבוצת גיקים בטלגרם בשביל הקטע ואז מצאתי את עצמי מביט בחולצה, ואז בטלפון, ושוב ו.... אמאזון!! מוצא את החולצה בכ15 שח פחות, בא להזמין אבל אין משלוח לישראל, בסוף הזמנתי אותה מאיביי ב20 שקל פחות :) מאז היא כבר הגיעה ואכן מקורית כמו בחנות וכבר הלכתי איתה פעם אחת לעבודה.

פה ושם מתאוררות לי מחשבות על חופשה, לפעמים זה משהו גדול ליפן בתקופה קצת מאוחרת יותר... ולפעמים משהו קצר קרוב ולא יקר לממש בקרוב... אבל בסופו של דבר אני חוזר ומבין שלא בא לי לעשות את זה יותר לבד! ואני מוותר... כמו על כל החיים האלה... אז בנתיים אני לא טס לשום מקום ולא כלום...

המשכורת נכנסה ואיזה יום בלי קשר הלכתי לאיזו חנות במתחם אחד לקנות כבל מאריך לנתב של הוט כדי להעביר אותו וגם כמה דברים מסביב כמו מתאמים ושטויות...

ליד הייתה חנות חשמל והחלטתי להכנס להציץ על טלויזיות, ואז המוכר ניגש שאל אם אני מחפש משהו ואמרתי בוא נראה מה הוא יעשה... לרשת הזו יש את הטלויזיה היחידה בארץ שהיא בגודל המתאים לנו לסלון אבל היא כן 1080p אז בוא נראה...

הוא גימגם, קצת כיוונתי אותו ואז הוא אמר שאין להם משהו כזה החלטתי לנסות לזרוק לו עצם ולפתע הוא נזכר בדגם המדובר ולהפתעתי הוא גם נזכר שיש לו אותו בסניף...

להפתעתי העוד יותר גדולה הוא אכן היה שם והראה לי אותה... חשבתי לקחת אבל אבא שלי גם רוצה טלויזיה לחדר אז אמרתי נבדוק מה קודם מתאים לו ואולי נקבל הנחה, מפה לשם יום למרת חזרתי לאותה חנות וקניתי את הטלויזיה הזו!

חששתי עדיין שאולי זה יהיה גרוע ואולי לא כזה יראה טוב כמו הטלויזיה הישנה וכו...

בבית אחרי כמה משחקים אצלי בחדר די נדלקתי על הרעיון ולבסוף שמנו אותה בסלון והכל טוב כרגע!

אין דבר יותר מגניב מלבקש מגוגל להדליק ולכבות את הטלויזיה או לבקש מגוגל להראות משהו ספציפי ביוטיוב על הטלויזיה, הדגמתי את זה לאימא שלי והיא לפתע ביקשה מגוגל לנגן ביוטיוב איזה צמד של פעם שכלל לא הכרתי, אמרתי לה ישר שזה כנראה לא יזהה את הקול שלה אבל לא הספקתי לסיים את המשפט כשגוגל נענתה לבקשה והפעילה בדיוק מה שאימא שלי ביקשה... אני לא בטוח מי מאיתנו היה יותר שמח אותו הרגע...

אבל לא סיימתי עם הטלויזיה וגם לא עם המזגן, אני עדיין לא שולט בהם מספיק טוב וכל זה יתוקן בעוד כמה ימים ע"י חבילה קטנה שכבר הגיעה לארץ...

לעינייני יוטיוב... הגיע היום והתחלתי לראות לא מאט ערוצים בקהילות שמדווחים שהופעל להם חזרה המונטזציה והם התחילו להרוויח מחדש, לי זה לא קרה אבל החודש עוד לא נגמר אז חיכיתי ודווקא ראיתי את כמות הצפיות עולה אצלי אבל ללא רווחים מה שביאס אותי, והשבוע באחד הימים בדרך לעבודה קיבלתי את המייל!! וזה הופעל גם לי... סוף סוף! עכשיו לחזור להרוויח כי יש הרבה דברים שבא לי לרכוש אבל על חשבון הערוץ כי הוא די המטרה שלהם.

ועכשיו בואו נדבר על זה...

תגננתי בעבר שאפסיק את הבלוג הזה כנראה כשאהיה כבר עם מישהיא ונקים משפחה, אחרי שאחשוף אותה גם כן לבלוג הזה אם היא תרצה, די כאילו הבלוג עשה את תפקידו ועזר בהתמודדות עם הלבד והביא אותי ללא לבד ואז הפסקתי איתו אחרי ההשלמה...

אבל הרי ויתרתי כבר על זוגיות וכל זה כבר לא יקרה ואני לא מרגיש יותר שום הקלה מכתיבה פה ולא שום צורך במה שקורה פה פשוט כי זה לא עוזר לי כבר... אין גם מה לעזור אני ויתרתי על כל זה ודי על החיים האלה...

אני גם מפרסם פה פחות ופחות... אז אני מתחיל לחשוב שאני צריך להפסיק בכלל... כלומר אני רק מתבאס לפעמים שלא הספקתי לעדכן פה וכו...

לא יודע, לשאול כאן מה אתם חושבים זה גם לא נכון כי היחידי שבאמת נראה לי קורא פה הוא מכיר אותי מחוץ לבלוג ועד שהוא יקרא פה אולי אגיע להחלטה כזו או אחרת...

תקווה, כבר אין לי....

אני מניח שאם אחליט להפסיק אפרד כאן לפחות, אבל בנתיים קבלו טראק ממש מגניב לדעתי...

סוף.

דדפול 2

לא לא, עוד לא שכחתי את הפרטי התחברות לחשבון הזה...

הרבה זמן אה?

אז כה עבר יום הולדת מעפן עם מריבות על זה שלא רציתי לענות לאיש... אבל המצחיק זה שדוד שלי דווקא אהב את הרעיון, יום ההולדת שלו יום אחרי, הוא די העתיק ממני חחח

בכל אופן יש לי עדכונים פה ושם...

בסוף למרות שכבר חשבתי שלא אראה, ראיתי את האירוויזיון... סולמית לעומת זאת ראתה אותו מתוך האולם שם בפורטוגל, מי היה מאמין אכן טסה עם מישהיא שבקושי הכירה, ועוד דרך טורקיה...

אז היו שם שירים טובים יותר, שירים טובים פחות, והיה את הישראלי שכלל לא שיר מבחינתי...

אבל דווקא הדבר ההזוי הזה... דווקא זה!! זכה!!! אז מצד אחד אנשים אומרים כל הכבוד לישראל, אבל זה פשוט מבייש שהדבר הזה עם שני משפטים מטומטמים וצלילי תרנגול זכה... אני לא מדבר על הזמרת, אולי היא שרה מעולה אבל כלל לא היה לה הזדמנות להראות את זה כאן וחבל!

אני די חושב שהספיק לי מלעקוב כל שנה אחר התחרות הזו, זה כל הזמן או פוליטיקה מעורבת או טעם נוראי במוזיקה או משהו אחר... שנה הבאה אני מניח שלא אברח מזה כי זה בארץ... אבל בכללי די!

אז אדוני החליט לשדרג את המזגן בסלון...

הוא יקר אז החלטתי לנסות לצמצם הוצאות וכל מיני, בינהן האינטרנט... מאז שעברתי לפארטנר מבזק, היו לי בעיות של ניתוקים מדי פעם, המהירות הייתה אחלה, הכל עבד נהדר אבל היו ניתוקים מעצבנים כל כמה זמן ולפעמים זה היה ממש ברגעים לא טובים. אז אחד בעבודה סיפר לי שהיה לו אותו סיפור והוא עבר לחברה קטנה בשם אקספון והכל טוב אצלו, זה היה שישי כלשהיא, הרמתי אליהם טלפון ועשיתי את המעבר, הוסבר לי שהמעבר מתבצע תוך כ48 שעות ולאחר שזה מתבצע אני מקבל מייל עם משתמש וסיסמא ועלי להגדיר את זה בראוטר או להתקשר אליהם לעזרה.

הגיע לילה בין שישי לשבת, ראיתי סרט ולפתע שמתי לב שאין אינטרנטף לא התפלאתי כי הבנתי שהמעבר בוצע.

אכן המייל הגיע בטלפון, הכנסתי את הפרטים בנתב ו...

כלום! אין שום חיבור... כמה ניסיונות, משחקי הגדרות והלכתי לפחות לרשום את המספר שלהם לתמיכה והבנתי שעד יום ראשון אין אינטרנט...

אבל התפלאתי לגלות שהם עובדים 24/7 אז בשבת בצהריים התקשרתי, ענה לי איזה מוחמד (לא באמת משנה מה השם שלו) לאותה שיחה היה נשמע שאני מדבר עם אחלה איש שעושה את מה שצריך, לאחר ניסיונות הגדרה תחת שיטה שונה הוא הסביר שהוא רואה את החיבור שלי מקסימום על 15 מגה וזה כנראה בגלל תקלה כלשהיא באזור או משהו והסביר שהמערכת מגבילה את זה אוטומטית עד שמסדרים את התקלה וביקש שאחכה שהוא ידבר עם בזק, הוא דיבר ואז סיפר לי שבזק רואים כנראה תקלה בארון באזור ומחר או מחרותיים אמור להגיע טכנאי לסדר את זה.
כאן נגמרה השיחה, בראשון בבוקר לא עבדתי וראיתי שיחה מהם כשקמתי, התקשרתי חזרה והפעם זו הייתה שיחה שונה...

לא אמור להיות שום טכנאי, הבעיה בנתב שלך!!

מעולה... רצה גם להעביר אותי למכירות שארכוש דרכם נתב... חוצפן! יש לי טיפי לינק נהדר שקניתי בעצמי ולא הזבל שלהם או של בזק! אחד שאני מתחזק משדרג םירמוורים וכו...

אבל אמרתי ננסה... באתי כבר להוציא נתב ישן של בזק ממה שנשאר לי ו... נזכרתי בשיחה בשבת... הבחור ההוא טעה לי בהגדרות!!! התחברתי מהר לנתב, הפכתי את מה שהוא הסביר לי הפוך ולא הספקתי ללחוץ על אישור כשהייתי מחובר לפתע! מעולה! יש אינטרנט לא? 

אז עשיתי בדיקת מהירות ו... אני מוגבל ל15 מגה שאליהם כלל אני לא מגיע ובנתיים זה התנתק ושוב התחבר והתנתק ורוב הזמן התנתק...

התקשרתי אליהם, ענתה לי שוב איזו פאטמה...בדקה בדקה... אמרה סוג של אולי צריך להגיע טכנאי אולי לא... אבל אתה צריך לדבר בשרות לקוחות שהם יעלו אותך חזרה ל100 מגה, אז העבירו אותי לשרות לקוחות שם הפלא ופלא הסתבר שהתשתית שלי מוגבלת ל15 מגה ואין להם מה לעשות עם זה!!

זו הייתה זעקת ההצילו שלי! התקשרתי לבזק ישירות, המטרה להצטרף אליהם חזרה ולקוות למחיר טוב ולחזור ל100 מגה שאולי לא הייתי מגיע אליהם אבל יציבות ותמיכה נורמאלית! אבל... שם קיבלתי תשובה דומה, התשתית אצלך מוגבלת ל15 מגה ואולי אם היית לקוח בזק היינו שולחים טכנאי...

כאן כבר לא יכולתי יותר! התקשרתי לשטן! התקשרתי להוט!

השיחה לא הייתה ארוכה מדי אבל הרצנו צחוקים עם האיש מכירות, מפה לשם... שלישי הגיע טכנאי סטלן שתוך כחצי שעה העביר כבל מהחיבור בסלון עד לחדר שלי עם כבל שלא מסודר טוב ולא ארוך מספיק אבל סבבה לגמרי ו... יש לי עכשיו 200 מגה יצב ו5 העלאה! בנתיים הכל טוב, הבעיה היחידה התחילה היום שזה משהו עם יוטיוב אצלי ספציפית במחשב כנראה....

אז אמרתי מזגן? כמה קשה זה להזמין מזגן! תחילה רדפתי מלא זמן אחרי האיש המכר שלנו כדי לרכוש דרכו במחיר טוב ולקבל המלצה... לבסוף הוא הציע שיתן לי מספר של טכנאי שמתקין כדי שיבוא יראה בדיוק מה צריך וכו... זה בכלל סיוט, מתקשר אליו, אה תקשר אלי בשעה X בשעה X אני לא מצליח מתקשר טיפה מאוחר יותר, אה תקשר אלי בשעה Y וכך הלאה עד שנמאס לי ופשוט שוב התקשרתי לבחור המכר והזמנו וזהו, הוא הסביר לי את הקטע עם ההתקנה שזה עולה סכום גבוה מסוים, משם עוד תוספת לפירוק מזגן ישן ומשם עוד תוספת על כל מטר מעל 2 מטר רגיל מהחלון ואצלנו זה מרחק גדול... בקיצור זה יעלה המון!!!

ואז גם התקין התקשר, אחד אחר, נוראי יותר מהראשון חחח ההוא שואל אותי איפה המנוע של המזגן הקיים, מאיפה לי לדעת האם הוא מדבר על החלק הפנימי או החיצוני?? קיצר שיחה הזויה אבל הוא כנראה יגיע להתקין ביום שני כשגם הארון מגיע... כה על כל זה סוף סוף הוחלט והזמנו לי ארון לחדר...

זהו אני חושב שזו האבן דרך שאני הולך להתקע בדירה הזו לעד עם ההורים אה?

בקיצור מלא כסף אני מוציא החודש, ממש את כל המשכורת בערך עם כל המסביב והכל...

וחודש הבא אולי אולי ארצה מזגן קטן לחדר, גם אולי משהו לשלוט על המזגן מרחוק וגם צריך בסופו של דבר להחליף שולחן בחדר וגם בא לי מלא דברים, על חו"ל אני בכלל לא מדבר כרגע...

אני די בטוח שבעבר כתבתי על כך, אבל התכתבה איתי פעם איזו ויאטנמית שמצאה אותי בקבוצת הכרויות כלשהיא בפייסבוק, הויאטנמית למדה בעבר בישראל ואוהבת את ישראל, אבל היא עכשיו עובדת ביפן ותקועה שם ל3 שנים או משהו... היא די משעממת ולא מעניינת אבל נראית לא רע וממש רוצה לחזור לישראל ולהקים משפחה וכו... נשמע דווקא לא רע בשבילי... אז מתישהו די הפסקנו להתכתב כי היא מציקה פה ושם ולא ברור מה רוצה, אבל שוב היא התחילה להתכתב איתי וחשבתי אולי אסחוב את זה עד ששוב אטוס ליפן, בכל מקרה איפה שהיא נמצאת האזור הוא די היעד הבא שלי ביפן כנראה... אז אולי יצא לי קצת להינות פיזית איתה לפחות...

זה הגיע למצב שעשינו איזה יום שיחת וידאו, שיחה מוזרה ולא יודע איך שרדתי את זה בלי לנתק או משהו באמצע...

בסוף היא שוב שיגעה אותי והחלטתי לתת לה לנוח וקצת לא לענות, פעם אחת היא נרגעה ליומיים ופעם שניה ממש נמאס לי ולפתע היא שלחה לי תמונה נוראית שכללה כלב לא במצב טוב נגיד את זה, כאן נשבר לי מזה ומחקתי אותה לכל הרוחות! 

אז... מישהו מכיר אתר חינמי באמת לסטוצים? כי אני לא רואה את עצמי חולק יותר שום דבר אחר בחיים האלה עם בחורות.

אגב את כל אפליקציות ההכרויות, כל הקבוצות והכל, העפתי באמת! לא נשאר כלום! וגם לא יחזור!

ואז יצא הסרט Avengers Infinity War...

חבר אחד לא רצה ללכת, אחר כבר היה, עוד אחד כבר היה, אחד כבר קבע עם אנשים, אחד הולך עם חברה שלו...

לבסוף אחד אולי... אז החלטתי שאם הוא יחליט שלא אזמין כרטיס לבד וזהו...

אבל הוא משך אותי וכשאמר שלא כבר לא היה כרטיסים לאותו יום...

ישבתי שישי אחד והחלטתי ששוב אשאל אותו ועוד אחד ואם הם אומרים לא אני כבר עומד על ההזמנה...

אז הוא אמר לא והשני בכלל אמר שהוא מעדיף לראות את הפנטר השחור בקולנוע.

בום! הזמנתי כרטיס לסרט לבד... זה הרגיש לי נוראי ומדכא רצח אבל זה או שאני רואה לבד או סובל סתם ומוותר על זה שוב...

איך שהזמנתי החלטתי להמשיך בעיסוקי שישי הרגילים שזה להוריד סרטים חדשים ולראות סרט...

עכשי במקרה הזה הפנטר השחור זה סרט שאמורים לראות לפני האוונג'רז... ואני פיספסתי אותו. אבל קלטתי שהוא כבר יצא להורדה באיכות טובה אז הורדתי, שלחתי לינק גם לחבר שרצה לראות בקולנוע וראיתי אותו ישר! בראשון אחרי זה נסעתי לבדי לראות סרט...

אני לא יודע איך להגדיר את זה... מצד אחד זה היה מדכא, מצד שני...

זה היה בסדר! כלומר, אני יכול להסתדר עם זה... וזה דווקא הפחיד אותי... כי אם אני אסתדר אם זה אפילו את הפעילות ה"חברתית" הזו אעשה לבד מעכשיו....

אבל האבל הזה קצת תוקן...

יצא דדפול2, לא האמנתי כשאמרו לי שהוא יותר טוב מהראשון, כאן מצאתי ישר עם מי ללכת ואז הוא גם סיפר שלאוונג'רז הוא הלך ספונטנית ביום של הבכורה סתם כי יצא לו... ולבד!

אז דדפול ראינו השבוע ביחד והיה ממש כיף שלא נדבר שהסרט פשוט קורע מצחוק ונהדר!!!

וכאן גם אסיים את הפוסט :)

סוף.

האמת היא שאני עייף...

לא עייף מהיום, לא מהשבוע, לא מהעבודה, לא ממשהו ספציפי...

עייף מהחיים האלה כבר...

נמעס לי עם הלבד הזה, אני נתתי לעצמי תאריך שממנו אני מפסיק עם כל זה וגם אם בחורה תבוא על הברכיים לבקש להיות איתי ותהיה מושלמת לא אתן לזה לקרות, מהתאריך הזה אני לא רוצה יותר שיהיה לי אי פעם ילדים ולא כלום, זה לא נכון כבר לטעמי לעשות את המהלכים האלה אחרי הגיל הזה... אחרים יגידו שזה לא נכון אך זה מה שהחלטתי, אני עייף מזה!

הבעיה שהתאריך הזה מחר...

אני הולך להעיף את כל אפליקציות ההכרויות, אני הולך לצאת מכל הקבוצות הכרויות בפייסבוק ואני לא אחפש יותר וגם לא יהיה לי איך לחפש יותר, אני נכנע סופית...

הבעיה היא...

שהרי מהות החיים היא לשרוד, מכיוון שגוף חי לא יכול כרגע לחיות לעד, הוא מתרבה כדי להעביר כמה שיותר הלאה, תרצו או לא, זו המהות היחידה של החיים! ואני בעצם מוותר על מהות החיים... אז זה אומר שאין לי סיבה להתקיים יותר...

אני פשוט לא נהנה גם ככה כבר, אני לא מוצא את עצמי בטאכלס בשום מקום שאני הולך אליו ואין לי כוח לשום שינוי כבר...

לא יודע מה יהיה אבל אני מבין שזה תחילה של סוף מסוים כלשהוא וטוב הוא לא יהיה....

ביקשתי מאימא שלי לא לעשות מחר כלום, לא לחגוג ולא עוגה ולא שום דבר! לא רוצה! גיל 30 לבד בלי אף אחת בלי שום משמעות לחיים זה לא סיבה לחגוג...

אני עוד שוקל מחר כלל לא להפעיל את הטלפון שלי...

בעתיד הקצת יותר רחוק, לאחר הרבה מחשבות הגעתי למסקנה שזה כן אפשרי, הכמות חשיפה שדף הפייסבוק של הבלוג יוטיוב שלי לא מביא טועלת וזה הסיבה היחידה שבאמת אני צריך את פייסבוק אם אני לא מנסה יותר להכיר אף אחת...

אז אני חושב שכן יבוא היום שאצליח ואסגור את הפייסבוק, שום דבר טוב כבר אין שם, הכל שיתופים ממקומות אחרים, אתה לא באמת רואה את כל מה שחברים שלך עושים, כולם מתכתבים גם במקומות אחרים ופרסומות וארועים אני אסתדר גם בלי, גם ככה אני לא הולך לשום מקום כבר ולא מתכוון...

טאכלס צעקתי לעזרה מספיק, לחברים כאלה ואחרים, אני עייף, אין פה עזרה אין לי מה לחפש יותר היא לא קיימת, אף אחת שם לא קיימת בשבילי שאהיה גם בשבילה...

I give up

שוב הרבה זמן לא עידכנתי אה?

אני אנסה קודם לתקצר את הטיסה לסניף בחו"ל...

עבדנו המון, ויש כמה דברים שפשוט לא סיימנו, לא יודע מה התוכנית של המנהל שלי לגבי מה שנשאר שם אבל אולי נטוס מתישהו שוב.

הגענו למשרד, אני מכיר טוב הרי את המשרד אפילו ששנים לא הייתי שם, אבל כשנכנסנו הייתי קצת בשוק...

נוספו קירות, הרבה דברים נראים שונה, מיקומים שונו מלא דברים זזו...

את שני אנשי הצוות שלנו שם הכרתי רק במיילים,וואטסאפים ולפעמים טלפונים... היה טוב להכיר אותם גם בפנים ולגלות שהם שניהם אחלה חבר'ה.

ביום הראשון התפרענו והזמנו KFC אבל בכמות לא נורמאלית! אותו ערב לא אכלנו כבר כלום חח

ביום השני הזמנו סושי, כשהשליח הגיע שני החבר'ה לא היו במשרד ואני והמנהל קיבלנו את המשלוח, היו שתי שקיות... באחת היה סושי ורטבים, בשניה... משהו לא מוסבר לאותו רגע... השקית הייתה מלאה בשק שקוף של משהו שנראה כמו צ'יפס פריך עבה לבן ולא ברור... זה יותר נראה כמו עלי קלקר או משהו...

אחרי שהם הגיעו והתחלנו לאכול הסתבר שהם הוסיפו את זה להזמנה, הדבר מאוד נפוץ שם ועולה ממש ממש כלום! ומה זה? קרקרים משרימפס או משהו בסגנון! זה ממש ממש טעים פריך וזורם טוב עם רטבים!

כבר חיפשתי ולא מצאתי בשום מקום כזה בארץ לצערי...

אותו ערב לא אכלנו ממש גם, לא בגלל שלא רצינו אלא בגלל דברים שלא ממש הסתדרו ותקעו אותנו במשרד בגלל ספקית אינטרנט עד כ2 לפנות בוקר!

היום למחרת כבר היה יותר רגוע מצד אחד מצד שני היום הקשוח...

קשוח כי זה שני וזה היום שאנשים באים לעבוד למשרד שם וכל תקלה כל טעות כל דבר שחסר חייבים לתקן כמה שיותר מהר... האמת יחסית זה הלך די טוב לא קשה מדי חוץ מכמה דברים בודדים, אפילו מסניפים אחרים התלונות טופלו מהר יחסית, זה היה אמור להיות היום האחרון שלנו במשרד ובשלישי בבוקר היינו אמורים לחזור, אבל המנהל שלי החליט בהסכמתי כמובן להשאר עוד יום.

אותו יום דווקא יצאנו החוצה לאכול, הלכנו למסעדה איטלקית קרובה שיש לה אחלה פסטות.

ביום הזה כבר יצאנו בשעה די סבירה ונסענו לקניון כי המנהל שלי החליט שחסר לו חולצה, חולצה לא מצאנו אבל ראינו שהעיר דווקא לא קטנה ומעניינת בנסיעה לקניון, הקניות היה די רחוק ודי גדול, גם לא רע... בפנים יש חנויות כרגיל אבל יש גם כמה מקומות אוכל לא רע ובתי קפה, יש גם משטח החלקה על הקרח קטן באמצע ומסביבו באותה קומה גם מכונות משחקים וכל מיני... השתעשענו קצת, אחלנו במסעדת פירות ים נחמדה, וחזרנו למלון.

יום למחרת היום האחרון בהחלט... העבודה הייתה יותר רגועה כבר, הרוב היה יותר מהכיוון של המנהל דווקא, אכלנו סוג של אוכל ביתי פשוט שלקחנו ממקום ליד ואכל איתנו איזה מנהל די חדש מהארץ.

בערב המנהל שלי מיהר לצאת לנסות להגיע לחנות ענקית שיש בה צעצועים זולים לקנות לילדים שלו, זה באמת חנות ענקית די של הכל... קניתי שם קצת שוקולד וראיתי שם גלידות שבארץ היינו רק חולמים לראות.

משם חזרנו למלון ואחרי כמה זמן יצאנו לאכול במסעדה של רשת אמריקאית, היה טוב, גם לקחנו קינוח!

למחרת חזרנו לארץ ונסענו הביתה ולא לעבודה כמו שתוכנן, משם היה את יום העצמאות, סוף שבוע ויום ראשון לא עבדתי כי עבדתי שישי....

אז אני אדחוף פה גם את נושא היוטיוב, הרגשות מעורבות... מצד אחד אין הרבה צפיות בסרטונים החדשים שלי, מצד שני מי שכן צופה די אוהב לרוב...

ומהצד האחר, הגעתי ל1000 נרשמים ועכשיו אני מחכה שיאשרו לי את התשלומים מחדש ולצערי השמועות אומרות שזה תהליך שלוקח המון המון זמן כפי הנראה... אז אני אצטרך לחכות בסבלנות ולהמשיך לעבוד קשה בנתיים.

את השאר אני מעדיף לספר בפוסט נפרד ולא פה.

סוף.

קצת לפני עוד עבודה בחו"ל

סתם עדכון קצרצר, כזה שכאילו אין מה לעדכן...

מחר אני טס יחד עם המנהל לסניף בחו"ל...

יש שם כמות עבודה שהמנהל שלי קרא לזה כנראה הפרויקט הכי גדול שיצא לו לעשות בחו"ל...

אכן יש שם המון שינויים שאנחנו עושים ואני לא בטוח לגבי זה אבל ממש מקווה שיעבור טוב, זה לא שיש לי איזה רצון כלשהו להצליח, אפילו שהעלו לי לאחרונה שוב משכורת ובונוס, עדיין לא כזה מתחשק לי כבר, אבל אני פשוט מקווה שיהיה זמן פנוי...

זו גם הפעם הראשונה נראה לי שאטוס ללא המצלמה, החלטתי שהפלאפון ישמש אותי מספיק טוב הפעם, בייחוד שלאחרונה צילמתי הרבה לכל מיני דברים ויצאו לי תמונות שבהחלט לא רעות...

אני פשוט מניח שלא יהיה זמן לצלם ממש באמת...

ומעבר לכך, שום דבר חדש, התאריך מתקרב ואני לבד וכך אשאר זה כבר לא אפשרי בזמן הקצר שנשאר שמשהו ישתנה.

אין לי באמת שום אמביציה לחיים האלה...

גם דוד שלי היה בארץ, כלומר עד מחר הוא עוד בארץ...

הוא היה עם העבודה עם תזמורת גדולה ומוכרת ויצא לי להיות בהופעה שלהם ואכן זה נהדר... לא יודע רציתי להגיד את זה שהוא היה כאן איתנו והיה ממש נחמד... אבל לא אחפור על זמרות אופרה סיניות שפגשתי במעלית וכו, אין מה לדבר על הדברים האלה יותר מדי באמת שאין משהו מעניין שם....

אני עייף האמת, גם פיזית גם נפשית ודי מהכל...

אז אפרוש לסידרה ואז לישון, כן שישי ללא סרט וללא הרבה ממתקים, מקווה שיהיה שווה את זה...

לפחות לפי החזרות של חיל האוויר המטס שיהיה אחרי שאחזור יהיה לא רע אז שוב אלך לצלם כפי הנראה...

אז זהו, לילה טוב ואולי אולי אעדכן מהדרך או שכבר כשאחזור...

סוף.

מתגעגע לכלבה

סורי שנטשתי את הבלוג לכל כך הרבה זמן, עדיין קשה לי עם מה שקרה...

הכלבה שלי הפסיקה לאכול את האוכל שלה והמצב שלה התדרדר, לבסוף עשינו בדיקות וגילו שהכליות שלה לא מתפקדות והכיבה גם במצב לא בסדר.

ממש ביום ההולדת שלה נאלצנו להפרד ממנה בהרדמה...

אני לא מסוגל לתאר את הכאב! זה כואב עד עכשיו כבר קרוב לחודש ואני כל כך מתגעגע כל הזמן בא הבית ורק חושב צריך עכשיו להוציא אותה, כל פעם שומע איזה רעש וחושב לי מה היא עושה הפעם, כל פעם אחרי אוכל מזיז את הצלחות מהקצה של השולחן כדי שלא תהפוך אותן וכו.

אני לא מסוגל לחשוב על כלב חדש, רבים אומרים שזה מה שעוזר וזה הדרך היחידה אבל אני לא מסוגל, אני כל כך מתגעגע למפלצת ארבע רגליים הזו...

יש מאז בבית איזה תחושת ריקנות והאמת כלל לא מוצא את עצמי, לא אני לא מדבר כבר על לא מוצא מישהיא לא מדבר על זה שאיכשהו אני באיזה רוטינה שלא זז לי כלום בחיים, אלא פשוט רע לי, אני גם מבין שזה שאיבדתי אותה זו ההתחלה, התחלה של לבד קשה עוד יותר... אבא שלי מבוגר גם אימא שלי מבוגרת ואין לי אף אחד יותר... 

אין לי כבר שום אמביציה לחיים האלה או שום חשק, גם התאריך שקבעתי לעצמי לגבי הפסקה של כל אפשרות לזוגיות מתקרב מאוד... כל כך מאוד שפשוט כבר אין שום סיכוי ממש.

אני משתדל לאחרונה יותר לצאת בגלל כל זה, גם כי כבר אין לי עם מי ללכת אפילו אם זה קרוב לבית ולאט, גם כי אני מנסה להסיט את תשומת הלב לדברים אחרים...

בכללי, מעבר לזה... בנתיים הפסקתי בגלל מה שקרה את חיפוש העבודה בכלל, בחור אחד אצלינו הודיע השבוע שהוא עוזב, ולי בדיוק דווקא העלו משכורת ושוב בונוס, זה בדיוק מה שאני מקווה יוציא אותי קצת מהירידה בסכום בחשבון בנק, הטיפולים של הכלבה עלו הרבה וגם מעבר לא מעט דברים, החבר בחבורה של השכונה שחי ברוסיה ביקר פה, שבוע הקרוב דודה שלי חוגגת יום הולדת והבן שלה שחי במדינה אחרת מטעם העבודה מגיע, אותו יום במקרה גם מגיע דוד שלי מהולנד עם העבודה שלו, מקווה שיצא לנו לבקר בקונצרט... אחרי השבוע עבודה הוא כנראה ישאר אצלינו לעוד כשבוע וממש כמה שעות לפני הטיסה שלו....

אני טס שוב לסניף בחו"ל, עם המנהל שלי... יש המון עבודות רשת שם, האמת אני יותר מקווה להנות שם מאשר לעבוד אז זה קצת מפחיד אותי שלא אהיה מרוכז וזה לא ילך טוב, אבל אני אנסה לעבור את זה...

אחרי זה אמור להיות שקט יותר נראה לי, חוץ מזה שאני מנסה לארגן טיול ללונדון עם חבר, הכל די זרם אבל זה שוב מתחיל להיראות כאילו רק אני באמת מתכנן משהו והוא סתם אולי יטוס אולי לא, אבל אין לי זמן עכשיו להתעסק בזה וגם לא כזה חשק, קצת ישבתי לו על הראש ונמעס לי, איך שיצא...

אה כה, השבוע גם כנראה נעשה מפגש של אנשים שעבדו בעבר אצלינו, עם המנהל הקודם ועוד אנשים, מקווה שיצא לפועל ויהיה טוב...

האמת לאחרונה היד שלי יותר נוטה לכיוון... צילום ווידאו ופחות כתיבה... האמת אם זה היה פשוט אולי אכן הייתי מחליף את הבלוג הזה לוולוג, אבל הוא אנונימי וזה לא משהו שאני אאפשר לעצמי, זה יצריך יותר מדי דברים בשביל להמשיך את זה כוולוג ושיהיה אנונימי...

במקביל בערוץ היוטיוב יש התקדמויות, אני מרוויח כ1-2 נרשמים חדשים ביום לאחרונה וכרגע עומד על כ945 מה שאומר שאני מתקרב לא רע ל1000 מה שיביא לי שוב את האפשרות להרוויח ואם הכל יהיה טוב להמשיך לגדול, זה ממש לא קל ואני מודה שלפעמים אין לי ממש רעיונות לסרטונים אבל אני משתדל ולומד עוד דברים ושיטות...

יצא סוף סוף הסרט Ready Player One, אמרתי מראש שאני אלך לראות את הסרט ויהי מה! גם אם אצטרך ללכת לבד לקולנוע...

ואז באה המחשבה העצובה כרגיל כי אני די מבין שלא יהיה לי עם מי ללכת,

כמובן שלא אדלג על לנסות לקרוא לאנשים ודווקא החבר הראשון שהכי הייתי שמח ללכת איתו זרם בכיף, רציתי היום אבל כלל לא זכרתי שזה ערב פסח והוא לא יכל כי הם חוגגים אצל המשפחה של חברה שלו...

אבל מחר בכיף, אז אמרתי נראה אם הוא אכן יזרום יופי אם לא אז אלך יום אחר לבד...

והיום עוד די בבוקר הוא התקשר לפתע והזמין לנו כרטיסים! איזה יופי... 

מזמן לא הייתי בקולנוע וזה גם באחד שלא יצא לי עוד להיות בו, האמת ממש מתחשק לי איזה יום לנסות גם את כל הIMAX והVIP... זה לא לבד... אבל אנשים פשוט לא זורמים איתי לרוב ואין לי חברה ללכת איתה לכל מקום...

אגב לא זוכר אם ציינתי את זה, המשכתי מאז להקשיב לספר חדש שגם אותו אני בקרוב אסיים, Ender's Game היה כבר סרט על זה וכולם אמרו שהסרט גרוע בגלל שהוא דופק את כל הסיפור ואני לאורך כל הספר עם כל כמה דקות הבנתי כמה אכן הסרט היה גרוע, למרות שמי שלא קרא את הספר, זה סרט נחמד מאוד. אני מניח שזה עוד תחביב חדש נחמד, להקשיב לספרים נחמדים כאלה...

אז אני איכשהו מחזיק בנתיים, לא יודע... בשביל מה? מה זה שווה?

להבטי שאכתוב כאן יותר או בקרוב לא יכול... יש סיכוי לא רע שדווקא ארחיב אופקים בווידאו בצורה כזו או אחרת אבל גם אין לדעת...

לבנתיים חג פסח שמח ולא כשר! עם המון חמץ טעים במיוחד!

סוף.

הדרך ל1000 נרשמים ארוכה

איפה הנרשמים??

איי איזו מכה זה...

טוב אתחיל דווקא מהיחוטיוב...

אם לא הכרתם אז לא מזמן יוטיוב יצאו בכמה חוקים חדשים ובינהם ההכי מרעיש שפגע גם בי הפעם, זה החוק שכדי שערוץ יוטיוב יקבל כסף על פרסומות הוא חייב שיהיו לו מינימום 4000 שעות צפיה ב12 חודשים האחרונים, את זה יש לי, ו... מינימום 1000 נרשמים!! ופה אני נפגע... חסר לי בערוץ כ130 נרשמים לצערי.

אז השבוע, ב20 לחודש, הופסקו הפרסומות בערוץ שלי ואין יותר רווחים...

אבל רגע לפני שזה קרה, צברתי את המינימום 100 דולר שצריך כדי להוציא כסף :) אז לפחות קיבלתי עוד פעם דמי כיס מגוגל. החשבון אדסנס שלי לא מבוטל או סגור או משהו, זה רק הקישור שלו עם היוטיוב, ככה שטכנית הבלוג עדיין מסוגל להביא כסף אבל הוא זניח לחלוטין.

זה נחמד כי התשלום האחרון בדיוק כיסה את החידוש של הדומיין שלי שזה ממש נחמד. אבל עכשיו צריך להמשיך לעבוד קשה כדיך להגיע ל1000 נרשמים וגם אז לא לעצור כמובן.

בנתיים בעבודה קורים המון שינויים... המון מנהלים ועובדים שעוזבים, באים במקומם חדשים... זה לא כזה משנה...

אפילו אם לפעמים מבא...

אבל השבוע היה השיא!!

היה לנו מנכ"ל שהצטרף לפני כחצי שנה לחברה... ולפתע בא היום והוא עזב... כלומר בהנהלה כנראה זה לא היה לפתע...

אני מצד אחד לא כזה אהבתי אותו, מצד שני הוא עשה כמה דברים וזה היה נראה שהכל די סביר... 

ברגע שזה נודע לכולם, ההרגשה הייתה ממש לא טובה...

אבל...

היא עברה ממש מהר!

כמה שעות אחרי זה יצא מייל ממנהלת משאבי אנוש עם הכרזה על מנכ"ל אחר...

מדובר במנהל שנמצא בחברה עוד לפני, לדעתי מההתחלה... הוא מסוגל להיות מאוד קשוח אבל דבר אחד שכולם יודעים טוב מאוד, הוא שהוא מזיז עניינים ויהי מה! ובקצב של החברה!

והאמת, לא היה יכול להיות מינוי טוב יותר מזה לדעתי! למחרת כשהיה על כך הכרזה רשמית ודיבר דווקא אחד מבעלי החברה, היה לפתע את ההרגשה הזו, למרות שחסרים המון, היה את ההרגשה של פעם לפתע, את הספארק הזה שכבר לא היה שם... די שימח אותי...

במקביל אבל, אני כן פה ושם שולח קורות חיים, ממש בקטנה... אבל לצערי לא חוזרים אלי מאיפה שאני רוצה ואני משתדל לא להתקרב לשום חברות השמה ולא לאזורים מסוימים שלא בא לי לעבוד בהם, בנתיים אני ממש פיקי בכל זה...

דווקא היה השבוע מקום אחד שכן התקשר אלי ונשמע קצת מעניין, הבעיה שכשהתקשרו אלי לא יכולתי לענות כי בדיוק עליתי לאוטובוס והיה בלאגן, באוטובוס ראיתי במי מדובר והחלטתי לחזור אליהם ברגע שאני יורד, לצערי היה תפוס, כנראה המועמד הבא, אבל הבנתי שאני לא רוצה לנסות לחזור מלא פעמים ולהיות כאילו נואש, במיוחד שאני לא... אז אם צריך הם יתקשרו שוב...

והם התקשרו, שוב ברגע לא נכון ועד שתפסתי את הטלפון הצלצול הפסיק... נו טוב, נקסט כנראה...

כבר כמה זמן שהכלבה שלי החליטה שלא בא לה על האוכל שלה, אנחנו לא בטוחים ממש מה לעשות, מערבבים לה עם שימורים פה ושם, היום עם מרק שאימא הכינה... החנות בעיקרון שממנה קנינו את האוכל סירבו לקבל חזרה את השק אוכל שרק לא מזמן קנינו... אבל חברה שמכבדת את עצמה תאפשר להחזיר את השק, ואנחנו קונים אוכל איכותי...

הלכתי למייל שלי ומצאתי אשת קשר של היבואן בארץ ממקרה אחד שהאוכל שלהם תקופה קצרה לא נמכר בארץ...

אז דיברתי איתה וביום ראשון לאחר שיחה עם וטרינר נחליט מה לעשות עם האוכל והיבואן ידבר עם החנות... ונראה את החנות מרימים אפילו גבה על זה!! אני פשוט לא אקנה מהחנות הזו כלום אפילו שהם צמודים לבית... משלוחי אוכל לכלבים חינם לרוב ככה שלא באמת איכפת לי!

כן נו... אי אפשר להעביר פוסט בלי להזכיר שאני לבד ושהשבוע היה לי איזה רגע שהיה ממש ממש רע... אולי יותר מדי שוקולד בבום ואז הסרת האפקט מהר... אולי פשוט זה ככה, ואולי השיחה עם הישראלית הרחוקה ההיא ואולי לא יודע מה, אבל זה ממש לא היה טוב... מישהו גם כתב לי שזה "משבר גיל ה30", אני עוד בן 29! עוד יש טיפה זמן וגם אם כן, חווית אותו בעצמך, פסיכולוגים זה לא אני, אני לא יודע אותו רגע לא חשבתי על זה... אבל יש את בן... לאן שפסיכולוגים הביאו אותו אני יודע טוב מאוד, בת דודה שלי לומדת פסיכולוגיה והמשפט שהיא אמרה לי לאחר שצ'סטר מלינקין פארק התאבד גרם לי לפקפק בכל ידע שיש או אין לה ובכלל בה! מכיר עוד כמה אנשים שלמדו או לומדים פסיכולוגיה... אין מה לעשות, זה לא מדע מדויק, יש יותר מדי פרמטרים וגורמים מסביב, וממש לא בקטע שלי לשבת עם שום פסיכולוג על משהו שכלל אין לו איך לעזור! פסיכולוג לא יכול למצוא לי את האחת או מישהיא מתאימה בכלל, זה לא העסק שלו, הוא רק יכול במקרה הטוב להוריד מעט את כאב הלבד ולשנות גישה אבל את זה אני מעדיף גם כן לעשות ע"י NLP או משהו...

כרגע כל זה לא רלוונטי... יותר רלוונטי שכל ניסיון שלי שאני אשכרה עדיין ממשיך בלכתוב למישהיא או להגיב פה ושם וכאלה, כל זה נגמר בזה שכלל לא עונים לי או שיחות סתמיות...

במקביל...

אוי נזכרתי במחשבה שעברה לי אתמול באוטובוס לאחר ההתכתבות הזו...

זו בדיחה ברוסית אבל היא נשמעת די בסדר גם בתרגום לעברית:

"מה זה כדורים נגד רעב? -קציצות!"

מעולם לא חשבתי שלמשפט/בדיחה הזו יהיה יותר ממשמעות אחת וכמה רציני זה...

מישהו פעם אמר לי בסוף כל אחד מוצא את ה"בטטה" שלו בכוונה לבחורה, בחורה שיש לה את החסרונות שלה לא שהיא יפה או משהו אבל אתם ביחד... אני מניח שזו ההגדרה הנכונה כאן...

אז לא, אין לי גם כזו אבל...

יש איזו מוזרה אחת... שלדעתי יכול להיות איתה משהו למרות שהיא מוזרה מדי גם בשבילי ואין לי אפילו כוח אךיה... אבל... כשאתה רעב... היא קציצה לא? חחח בקיצור קצת סתם זרקתי לה משפטים...

והיא במובן מסוים רצתה אפילו להפגש, מסתבר שאם היא הייתה עונה קצת מהר יותר אתמול עוד היינו נפגשים כי היא הייתה קרוב לעבודה שלי... ואולי טוב שלא נפגשנו... לא יודע... היא סתם כזה ואולי אני כרגיל סתם הוזה שיכול להיות כאן משהו...

האמת... עכשיו לקראת סוף הפוסט הזה אני בהחלט מבין כמה זה טוב לכתוב כאן! כמה זה עוזר...

בתחילת הפוסט בדיוק נפל לי האסימון לרעיון על סרטון ליוטיוב, זה פשוט היה מתחת לאף שלי בכל המובנים!!!

טוב, שנסיים את זה?

פינת הצחוק כמו בימים הטובים?

סוף.

היפנית והגיל הלא נודע

רגע רגע רגע...

אתם רוצים להגיד לי שלא סיפרתי בכלל עליה?? אוי... אופס...

טוב אז אין לי סדר היום בכלל בפוסט הזה...

ראשית כל יוטיוב, הקקות האלה שוב משנים את החוקים שלהם והפעם הערוץ שלי ייפגע...

הדרישות החדשות כדי להרוויח כסף מתוכנית הפרסות שלהם הן שצריך שלערוץ יהיה מינימום 4000 שעות של צפיות ב12 חודשים האחרונים, את זה דווקא יש לי, אבל צריך גם 1000 נרשמים, וכאן חסר לי! כרגע חסר 160 והאמת לאחרונה זה גדל יותר טוב אבל ב20 לפברואר הערוץ שלי יפסיק להרוויח :(

מצד אחד זה סתם מבאס אותי זה לא שאני חי על זה או משהו וזה לא שבאמת הרווח גדול...

אבל בעצם זה כן בעייתי כי בעזרת הקצת כסף הזה אני משלם את הדומיין שלי וגם מדי פעם משדרג דברים או רוכש דברים עבור הערוץ. ובדיוק יום אחרי הפסקת הרווחים עלי לחדש את הדומיין והפעם זה ייצא נטו מהתקציב שלי ולא על הרווחים כי לא אגיע ליעד כפי הנראה עד אז.

מצד אחר... אימא שלי עברה לטלפון הגוסס הקודם שלי, מבחינתה הוא עובד נהדר כרגע אבל נראה כמה זמן זה ייקח, בעיקרון אם הוא יהיה מספיק טוב לה אני יודע שמש יש מכשיר אחד בלבד שעומד בכל הדרישות שלה אפשר להגיד ועדיין לא יקר מדי וזה ה OnePlus 5T... אבל בנתיים זה בהמתנה...

במקביל שוב היא התלוננה הרבה לגבי הטלויזיה, יותר נכון על הוט, הממיר כל הזמן נתקע ואין לא לה ולא לאבא שלי את הכוח להתקשר לנסות לדבר איתם ואני רק בערבים בבית.

אז היא זרקה לי יאללה בו נעבור לאיזה ספק רוסי שעושה טלוזיה על גבי אינטרנט...

לי אין בעיה, רק שאז הסברתי לה שזה לא אפשרי כי אין ממיר שמתחבר לטלויזיה ישנה כזו, וזה לא משנה לאן ננסה לעבור, אפילו הוט אולי לא מספקים כבר ממירים כאלה חחח

בקיצור עד שהטלויזיה תוחלף אין לנו ממש אפשרות כלשהיא...

אז הלכתי שוב לחפש טלויזיה עם 2 דרישות בלבד... שתהיה בגודל המתאים לארון ההוא שזה 32 אינטש לצערי... ושתהיה מינימום 1080p... ומצאתי אחת כזו! במחיר דווקא די סבבה... לצערי אין אותה בשום מקום בתצוגה, אימא שלי מאז גם החליטה להשאיר הכל כמו שזה אבל אני חושב שאחרי ה10 לחודש אני פשוט אזמין אותה, כזה הופ משלוח של טלויזיה הביתה לפתע :)

נראה לגבי זה...

בנתיים התחלתי קצת לשלוח קורות חיים אבל בקטנה, חזרו אלי ממקום אחד ולא התאים כי הם צריכים מישהו עם רישיון נהיגה.

אז... מי זו שמסתבר לא סיפרתי עליה? טוב האמת אין ממש מה לספר אבל אני אנסה לקצר והיא כן חשובה...

אז... חבר שלי אחד כל פעם הולך לאיזה סוג של ארוע לימודי שפות שאנשים באים לומדים שפות עם אנשים אחרים שמדברים אותה שפה...

ומדי פעם יש גם שפה יפנית... אז הלכתי פעם אחת איתו, היה נחמד כזה בקטנה אבל לא חושב שהייתי לומד ככה לאורך הזמן במחיר שהם רוצים על כניסה...

ואז כעבור כמה זמן היה ארוע וראיתי ששוב יש שפה יפנית, הם גם רושמים את שם הנציג ולא הייתי בטוח אבל... זה שם של בחורה........

אז חיפוש מהיר בפייסבוק העלה אכן בחורה עם מאט תוכן פתוח לעולם ותמונות לא הכי ברורות...

הגענו, והיה עמוס כל כך שרציתי לוותר אבל נכנסנו ולא הייתי צריך לחפש כמובן הרי אני כמו רדאר ליפנים...

הגעתי לשולחן הנכון ושם ישב מישהו שהיה לפנינו בתור לכניסה והתיישב עוד בחור...
לצערי, שניהם דיברו יפנית די טוב ולכן לי לא היה הרבה אלא להקשיב בעיקר... 

הבחור השני היה ישראלי שפשוט לומד יפנית וכל מיני וזהו, הבחור שהיה לפנינו בתור... הוא סיפור שונה לחלוטין... לבוש מסודר עם חולצה מכופתרת, כיפה על הראש, תיק ענק וכשהחלפתי איתו כמה מילים הבנתי מי מולי...

הבחור תושב ארצות הברית, יהודי, לומד ב... MIT!!!!!!!!! לתואר... לא זוכר... דוקטורט כבר נראה לי? ב... תורת המספרים!
בין היתר הוא לומד שפות ויודע ממה שזכור לי: הולנדית, גרמנית, רוסית, יידיש, עברית, צרפתית ויפנית....

אבל באנו לדבר על הבחורה... לא גבוהה ממני אם אני לא טועה... חמודה, בעם יותר מחמודה...

אבל... מה היא עושה בארץ?
אז לשם שינוי היא עובדת בחברה כלשהיא ועושה בכלל תפקיד באנגלית, אוהבת את מה שהולך פה וכאלה...

אחרי אותו ערב כמובן הוספתי אותה בפייסבוק...

ופה ושם טיפה פיטפטנו אפילו... אבל נזהרתי לא לפתח כלום ואז משהו הציק לי...

היא יפנית וזה נראה שיש לה ניסיון תעסוקתי ולימודים וכו ובקיצור... בת כמה היא? כלומר זה שהיא נראית יפנית יפיפיה בת כ18 זה דבר אחד... אבל... יפניות נראות הרבה פעמים ממש נהדר גם בגילאים הרבה יותר מאוחרים...

איזה ערב היה שוב את הארוע אבל היא לא הייתה רשומה אז שאלתי אותה למה היא לא באה, מסתבר שאותו ערב היא הלכה לקונצרט של תזמורת כלשהיא... אתם מבינים? יש לי עסק עם מישהיא קלאסית מישהיא הרבה מעל הרמה שלי...

ואז סתם אמרתי את זה לסולמית... והיא... היא זרקה משהו טוב... "אל תמעיט בערכך, יש דברים שאתה טוב בהם יותר ממנה בטח" אז עם כמה שזה נשמע קיטצ'י, אני לא יודע אם זה ככה אבל... בואו נוסיף את זה שבדיוק התחלתי לראות עונה 3 של מר. רובוט.... ונדלק לי הניצוץ הזה....

אז בפייסבוק זה נחמד לדעת שהיא רווקה, להבין קצת עוד על תחביבים שלה... אבל איפה היא עובדת בעצם? זה לא מופיע שם, גם לא בלינקדאין שהצצתי בוא מבלי שהיא תראה אותי ומבלי שיש לי חשבון פרימיום :)
אבל החיפוש המשיך קצת ומצאתי איפה היא עובדת... זה גם די חושף עוד משהו עליה אבל זה לא היה כזה מעניין...

ואז המשכתי ומצאתי את מבוקשי... איפשהו חיפשתי לא רק את הגיל שלה אלא סיבה שירד לי ממנה... לא חשבתי שאכן הגיל שלה יהיה הסיבה לרדת ממנה...

אז הילדונת החמודה הזו שנראית כמו בת 18 למעשה בת 39!!!

עכשיו האמת אם במקרה איכשהו משהו כן ילך איתה אני כן אשמח... אבל זה הרגיע אותי...

אז אפשר להגיד שחזרתי לריקנות הרגילה והתאריך רק מתקרב ובא! :(

אז אני לא נזכר שיש לי עוד משהו לספר כרגע אז אפרוש לי להיום :)

ונסיים עם שיר יפיפה נוסף שמצאתי בגוגל מיוזיק אבל השיר הזה לאחר שקראתי את המילים מסתבר שדי מדבר על סבא שלי כשלחם בנאצים... זה די מעביר צמרמורת כשאני שומע אותו...

סוף.

אף אחת לא מסוגלת לעמוד בפני

אני מניח שאצלי לעולם שום דבר לא ישתנה ממש...

בסופו של דבר שישי זה תחושה של בדידות, סרט ממתקים ולישון מאוחר... זה כלל לא משנה במה זה מלווה מסביב...

אני בחלק מהימים בקורס, השבוע גם וגם שבוע אחרי... זה נחמד אבל איכשהו קשה לי להתרכז וללמוד, סוג של תחושת בעיית קשב ריכוז, אבל אני בסדר אני מניח, פשוט כבר לא רגיל ללמוד...

לפחות בימים האלה מגיע לנו אוכל שלא כמו בעבודה...

לגבי המחשב...

אז לצערי היה נזק פיזי ללוח אם, כפי הנראה בשלב מסוים עיקמתי את הפינים בלוח אם בתושבת של המעבד ולא יכלו לעשות איתו כלום, מה שכן טוב זה שקיבלתי את המחשב חזרה כשהטכנאי שכח את הרמקול הפנימי בפנים...

עוד אותו ערב עשיתי שיעורי בית והצלחתי להזמין מחנות אחרת לוח אם כמעט מאותו דגם רק בגודל מיקרו ATX, ההבדל זה הגודל הפיזי וכמובן החיבורים, שבהם גם ככה לא השתמשתי...

לאחר כיומיים הגיע שליח לעבודה עם הלוח אם וזה לאחר שנזכרתי לקנות בחנות אחרת משחה טרמית...

הלכתי לעשות פה משהו שממש מאפס לא עשיתי לבד לעולם...

החלטתי לאגור אומץ ולצלם סירטון בזמן שאני עושה את כל ההרכבה, כשחיברתי את המעבד שיקשקתי והייתי נורא לחוץ כדי לא לעקם שום פין שוב, אומנם זה לא מחשב חדש ב6000 שח אבל גם 400 שח זה משהו...

ואז בא הרגע להפעיל ולבדוק... לחצתי על הכפתור ויש את הרגע הזה שהכל נדלק אבל עוד לא הגיע למצב של post, זה היה נראה כאילו הרגע הזה נמשך שעות!

ולבסוף, שמעתי את הביפ היחיד הנהדר הזה שמיד לאחריו הופיע מסך הביוס על המסך!!! עובד!!!

משם לחבר את הדיסקים, לחבר הכל במקום הקבוע כבר, להעלות את הביוס להגדיר הכל, ואז... לכוות שהווינדוס יעלה...

עלה!! אחרי טיפה עדכון דרייברים אוטומטי הכל חזר לעצמו, רק אותיות כוננים לא נכונות, שינוי קליל וזהו... הכל עובד חזר לעצמו כאילו לא קרה כלום!

רק למחרת הבנתי מה כן חסר... לצערי הווינדוס לא זיהה יותר את האקטיבציה שלו...

אחרי חקירה קלה הבנתי שאם יש לי ווינדוס 10 לאחר שדרוג חינמי מ10 והחלפתי חומרה, אין לי את האפשרות לרשום אותו מחדש. אז החלטתי לעשות משהו שלא חשבתי אפילו שאעשה אי פעם, החלטתי לרכוש רישיון חוקי של ווינדוס 10, חברים פה ושם סיפרו שרכשו בכ8 דולר רישיון... אבל אז גיליתי שאצלי זה הרי ווינדוס 10 פרו, אז המחיר הרבה יותר גבוהה...

ראיתי שזה לא יגמר אז הלכתי על האופציה הקלה הנוחה והמהירה, 5 דקות אחרי זה הווינדוס 10 היה פרוץ ומאוקטב :)

מצחיק אבל שזו אקטיבציה מלפני שנתיים שעובדת עד היום...

היום נסעתי עם חבר לשוק האוכל שהיה בתל אביב, היה נחמד ולבסוף גם קינוח יפני נחמד מאוד!

טיילנו גם קצת ואחרי זה בערב כרגיל נפגשתי עם חבר אחר ואכלנו פה סושי... הכל רגיל... גם רגיל שאמצע משהו או מישהיא שידכאו אותי מהבחינה הקבועה...

ההיא הישראלית שהתכתבתי איתה, רשמה בתגובה שהיא מחר כנראה תהיה בשוק האוכל, היא כרגע באותה עיר שאני גר בה... כנראה גם במיטה... עם החבר שלה... לא איכפת לי ממנה כבר אבל עדיין זה הזכיר לי כמה שזה היה נראה שיש לנו דברים משותפים אבל זה גם לא עזר, כלום לא עוזר...

אני כנראה מדהים כל כך שאף אחת לא מסוגלת לעמוד בפני....

סוף.

לוח אם שפף את שתי נשמותיו

מגניב, איש כלל לא שם לב שקרה משהו? חחח טוב נו, אחרי הכל אני זה שמעדכן פה פחות גם ככה...

האמת הזמן עובר ולעדכן... אין לי הרבה מה לעדכן, אז אני אשתדל לקצר קצת אם אצליח...

זוכרים את אותה בחורה ישראלית שגרה רחוק אך אוהבת יפן ושממש התכתבתי איתה המון והכל הלך טוב ו... ובום! אז...

איזה יום היא פשוט דפקה את המשפט "אה, גם חבר שלי גר שם" מסתבר שיש לה חבר בערך מאותו זמן שהיא די הפסיקה להתכתב איתי, מאז אני פשוט לא מתקרב אליה, שתעשה מה בא לה וזהו... הלכה מבחינתי וכאילו לא הייתה שם, עבר...

אותו יום דווקא, או יום אחרי שהיא אמרה לי את זה, היה לי מצב רוח ממש לא משהו גם בגללה וגם מכל הנושא בלי קשר אליה... כלומר גם ככה זה כבר נגמר אני לא משתמש באתרי ההכרויות וכו... מבאס, מכאיב וכו, אבל דיי, הגענו לשלב הזה שדי...

כבר תקופה שחבר אחד חפר לי שמדי כשבוע יש ארוע שבו מתאספים אנשים מכל מיני שפות ומתקשרים ביחד עם אנשים אחרים שרוצים ללמוד את אותן שפות ולהפך, אבל בטאכלס חלק מהאנשים באים יותר כדי להכיר בנות... אז אותו יום למרות שהיה לי כאב ראש, זרמתי איתו על זה די בשמחה...

המקום שבו זה היה, הוא משתנה כל הזמן יש כמה מקומות שהם עושים להם סוג של סבב, באותו יום המקום היה די גדול קצת משונה אבל מאוד מתאים לארוע שכזה, היה הרבה אנשים והאמת איך שנכנסנו ראיתי מרחוק כבר את מה שאני מחפש...

כלומר, לא הייתי במצב ללמוד שפה כלשהיא במיוחד שהחבר הזה רוצה ללמוד ערבית, אבל אני כן רציתי אם לא להכיר בנות אז לפחות קצת אווירה יפנית... אז התישבנו בשפה היפנית שהיה שם בחור אחד יפני, עוד אחד שהיה עסוק במקבוק שלו וזוג ישראלים שהיו שקועים איתו במקבוק, אז פיטפטנו עם היפני שיודע עברית ממש לא רע, חבר שלי למד קצת יפנית והיה בכללי נחמד ואז הוא היה צריך ללכת אבל בא עוד בחור יפני שדיבר אנגלית אמריקאית והוא סטודנט בארץ, היה נחמד לתקשר גם איתו קצת, קצת להבין על התרבות וכו... לאחר מכן הידידה הפולניה שלו לקחה אותו לאכול והאמת הייתי צריך נראה לי לעצור אותה, לא הייתי מונע את זה שהם ילכו אבל אולי לפטפט איתה כי היא נראתה לא רע ומצד שני אולי לאכול איתם... אבל אני זה אני... מצאתי את עצמי יושב באזור השפה היפנית המאוד לא פופולארית לצערי... לבד...

למזלי חבר שלי לא מצא את עצמי עם ערבית כי היה יותר מתקדמים שם אז קצת הסתובבנו וחשבנו לשבת בכל מיני שפות אחרות אבל לא היה ממש מקום ואחרי כמה זמן הארוע גם נגמר, סך הכל היה נחמד ובהחלט אשמח שוב ללכת לשם... אני לא חושב שאכיר בחורות גם לא חושב שממש אלמד שפה כלשהיא ככה אבל זה נחמד שם, האווירה של שוב לשמוע סביבך מלא שפות, חסר לי את זה...

שישי שעבר, צהריים בערך, הבטיחו סערה ואני מוצא את עצמי עם משהו מוזר במחשב, מגיע למסקנה לשדרג דרייברים וכו אך לא היה משהו שהיה צריך באמת שדרוג, הביוס היה ישן אז שידרגתי, אחרי זה המצב המוזר והלא ברור המשיך, ואז באיזה ריסטארט המחשב החליט לא לעלות יותר... התחלתי לחקור והתברר שכנראה משהו לא בסדר בלוח אם, בדקתי ובדקתי, איפסתי הגדרות, ג'מפרטי את האיפוס הגדרות, פרקתי מתח, הוצאתי את הסוללה ומה לא... פשוט מת!

ואז החלטתי לנסות לעלות עם הביוס המשני, אחרי הכל בגלל זה מייצרים לוחות אם עם דיואל ביוס...

אבל מסתבר שזה לא עזר ואף אחד מהם לא עולה!! 

כבר לקראת ערב, חנויות כמובן סגורות... החלטתי לבדוק כמה יעלה לי לוח אם מתאים אבל לא זכרתי ממש איזה מעבד יש לי כדי לדעת להתאים לוח, אז שלפתי את החשבונית של המחשב ומצאתי את מה שחיפשתי... אבל... מצאתי משהו הזוי... נשארו לי כחודשיים לאחריות של המחשב!!!!

עכשיו, מוקדם לשמוח, מצד אחד יש אחריות ואני מקווה שלא יהיה בעיה... מצד שני מדובר בלוח ותושבת שכבר לא מוכרים ואני לא יודע מה יעשו בחנות בגלל זה... מצד אחר גם שאר החלקים הקשורים הם באחריות ככה שאני לא אמור לדאוג...

אבל רק למקרה... רק בשביל הפאן החלטתי לבדוק כמה יעלה לי להרכיב מחשב חדש אבל הפעם... מושקע!! לבסוף כמובן שוב התקמצנתי על הכרטיס מסך אבל לפי האתר של החנות ייצא לי פחות מ6000 שח אבל זה בגלל שאני רוצה מעבד שעדיין בקושי זמין בארץ... טכנית אני מוכן ומסוגל לעמוד בהוצאה כזו אבל זה לא שאני רוצה את זה ממש... 

ביום שני הצלחתי להביא את המחשב לחנות ולהפתעתי דווקא במקום לרשות את המחשב להחתים אותי וביי, הטכנאי בדק אותו מולי, הוא החליט שאולי הזכרונות עושים בעיה ועשה להם ניקוי יסודי, השקיע בהם כאילו הוא מנקה זכרונות של איזה מלך או משהו... לצערי זה כמובן לא עזר ואז הוא בלי לבקש ממני עדיין שום חשבונית סרק את הברקוד במחשב ורק וידא שהמספר טלפון שלי נכון... הכל היה להם במחשב... הבאסה שזה ייקח עד כשבועיים...

אבל בואו נחזור רגע לשישי, ערב כבר... אני בלי מחשב רק עם הלפטופ... אני אהיה ככה תקופה כלשהיא, הלפטופ לא גרוע הוא טוב מאוד אבל המעבד חלש יותר... אבל, זה לא כזה נוח ככה לעבוד...

אז... הוצאתי את המתאם שלו שהוא כמו תחנת עגינה ממש קטנה, חיברתי אותו לכבל רשת, חיברתי את הרמקולים, העכבר, המקלדת והמסך של המחשב הגדול וטכנית... זה כאילו לא קרה כלום!!

איפה לצערי אני כן מרגיש את החיסרונות זה בניסיון עריכת סרטונים ליוטיוב וניסיון של עבודה עם טאבים מרובים בכרום, מעבר לזה הלפטופ בהחלט אוכל את כל זה בלי בעיה...

טוב ככה זה כשאתה מחליט ללכת על ניידות בראש ובראשונה על פני מעבד טוב, אז מעבד מסדרת U זה לא משהו לימים אלה... אבל בסדר... עוד חיסרון זה שכל דבר שבא לי לראות כלומר סרטים וכו, צריך להוריד מחדש, הדיסקים נשארו אצלי כמובן והם תקינים, אבל אין לי מתאם לחבר אותם, זוכרים שרציתי שרת סטוראג' קטן הביתה? אני ממש הייתי שמח אם היה לי כזה עכשיו!

בעבודה פיטרו השבוע את אחד החבר'ה הכיפים, אני והותיק האחר מתחילים לאט לאט לחפש מקום אחר... לא מספרים על כך, החדש לאט לאט ישתלב אולי חברתית הוא מוזר, הוא גיי כנראה והוא טבעוני, אבל זה בסדר הוא יצליח לדעתי...

מה שכן, אני עוד לא ממהר, מחר אני מתחיל קורס ששלחו אותי מהעבודה, קורס של כמה ימים אבל לא ברצף... אולי שם ארחרח אם מישהו מחפש עובדים, בנתיים אני מתעצל לחפש חחח

אה ו, יצא לי להפעיל בגוגל בנגן המוזיקה שלהם מוזיקה און ליין לפי סיגנון מסוים והוא מוצא לך דברים דומים, כך גיליתי כמה שירים טובים בסגנון רוק וכו... אחד מהם פשוט מטריף אותי אז תהנו:

סוף.