משפחה בסושיה

What's done is done!....

המוח כנראה ישכח, הזמן הזה ימחק...

אך אני מניח שזו הייתה ההוכחה הכי טובה שלי שזה לא המגע הפיזי אלא הרגשות מה שאני מחפש...

The thing is, that nothing has changed... kinda frightens me....

אז עבר עוד שבוע...

אחד החבר'ה מהצוות חזר מחו"ל עם שוקולד Lindor.

היה כמו כדורים כאלה עטופים בכל מיני צבעים וטעמים ומהר מאוד מצאתי מי מהם השוקולד המריר.... אני חייב להודות שזה היה אחד הטעימים ביותר!

מאז שסיימתי לחלוטין לראות את Bleach, עברתי לראות את העונה הרביעית של Falling Skies...

סדרה אמריקאית על חייזרים שפלשו לכדור הארץ והאנושות בסכנת הכחדה, סדרה דווקא די מגניבה...

השבוע לא ממש עשיתי משהו בכלל, לא סרטונים חדשים לא עבדתי על האתר החדש ולא כלום! 

מוזר... זכרתי מקודם כל מיני דברים שרציתי לכתוב ו... פוף! אין חחחח

לפני כמה דקות רציתי לעשות איזה סרטון נוסף לגבי הווינדוס 10, וכשהפעלתי את המכונה הוא עשה עדכונים ואז הופיעה הודעה שביקשה לעשות ריסטארט כדי לתקן שגיאה באיזה דרייבר, מאז הוא לא עלה חחחח

טוב, נתקין מחדש כנראה.

יום רביעי, אחרי שכבר חשבתי השבוע לא אוכל סושי שוב, התקשרה בחורה אחת בעבודה להתקין לה איזה משהו.

בזמן שהתקנתי דיברנו והיא דיברה על כל התמונות סושי שאני מעלה ודיברנו על כל מיני מקומות של סושי ומאכלים וכאלה ואיך הסושי הרבה יותר טוב במדינה שהיא באה ממנה (לא ישראלית וגם לא יפנית) ובקיצור השיחה הזו עשתה אותי כן רעב לסושי! חחח לא קשה לגרום לזה כמובן...

עוד אותו יום כבר קיבלתי מאימא הודעה שהדודות רוצות למחרת ללכת לשם בדיוק, אז הכל הסתדר טוב... כמעט מושלם חחח

יום חמישי הגיע, והייתה לי שוב הרגשה אבל הפעם בלי שום ביסוס שבן דוד שלי גם יבוא והוא בארץ...

אז עוד כשהם היו בדרך גילינו שאכן בן דוד שלי בארץ אבל לבדו בלי המשפחה והוא גם מגיע...

היה ממש נהדר!!!! למרות העייפות שלי נהיה לי ממש מצב רוח טוב וכל המשפחה ישבנו שם ונהנו והמארחת הייתה והכל רק החצי יפנית הייתה חסרה, טסה לחו"ל לנסות להתקבל שם ללימודים וכאלה...

אז שלחתי לה בהצלחה ושדרך אגב אנחנו אצלם במסעדה...

הממזרית הקטנה הזו כעבור כמה זמן מחזירה לי הודעה, כן אני יודעץ, ראיתי...

ואז שולחת תמונה שלנו יושבים שם שצולמה ממצלמות האבטחה! חחחחחחח אין על הבחורה הזו! פשוט אין!

אחרי כל הכיף באתי הביתה, חשבתי לעשות כמה דברים קטנים לראות סידרה ולפרוש לישון... אבל אז גיליתי שהאינטרנט בבית לא עובד...

התמונה כבר עברה בראש איך שישי על הבוקר אני נוסע לבזק שוב להחליף את הנתב...

אבל אחרי כמה בדיקות גיליתי שהנתב בסדר גמור והבעיה איפשהו בתשתית מחוץ לדירה, היה חיבור של טלפון היה קו אבל לא היה אות DSL... ניסיתי אפילו נתב אחר...

היום על הבוקר התקשרתי לבזק, ענתה לי נציגה ערביה ואחרי כמה בדיקות ניסתה לעשות איזה ריענון שם וכשזה לא הועיל כבר התחילה לתאם טכנאי ליום שני... כבר חשבתי שזהו הסוף שבוע יהיה מבאס כשלפתע הנורית בנתב נדלקה והכל התחיל לעבוד...

טוב כל עוד אני לא נזכר מה עוד רציתי לכתוב אז אסיים כאן...

פינת הצחוק:

סוף.

Change of heart

I probably never even had any chance in winning this war...

Change of hearts...

This is not an ultimatum anymore, it's just taking down the ship as there is no reason to hold onto it anymore...

מאז ומעולם נהגתי לרשום דברים מסתוריים ולא ברורים, תמיד! אבל תמיד! היה להם משמעות...

אני רק יכול להגיד כזה דבר, כפי הנראה הפעם אני באמת משנה כיוון קצת... לא בטוח אם זה נקרא כניעה או לא, אך אם כן, זו בעצם תהיה הכניעה הראשונה שלי מאז ומעולם, השאלה לאן תוביל.

This is me, doing the wrong thing...

איך העולם שלי מאינספור דימיונות וחלומות הפך לזה שהחלום ההישג הכי גדול יהיה למצוא בחורה ולבנות בית ולהקים משפחה ביחד כשגם החלום הזה כבר בלתי אפשרי להשגה?

שתבינו, אינני בדיכאון,

I just understand that it's too late and it's time to let it go...

אני כנראה לא אסלח לעצמי על זה לעולם...

האות הנעלמת

אני צריך לעדכן יותר...

האמת, רציתי לעדכן אתמול אבל התעסקתי בהרבה דברים וזה די נשכח.

לאחרונה בעבודה התחיל לנו פרויקט די מסובך שאני עוד בקושי מעורב בו האמת. הרבה שינויים וחידושים שיבואו בקרוב וחלק גדול מהם בשליטתנו.

לאחרונה לא מעט דברים השפיעו עלי לגבי הבלוג האישי שלי, המצב שלו הרצינות שלו מה אני רוצה לעשות איתו, הוידאו לוג בלוגים אחרים ועוד...

הבנתי שאני כן רוצה לנסות לקחת את זה לשלב הבא באמת והתחלתי לאסוף נתונים ולברר אופציות כולל מחירים של שרתים דומיינים וכו.

החלטתי לשקול מחדש את המעבר לוורדפרס והפעם יותר ברצינות ולעומק ואכן אני רואה את היתרונות בו כרגע.

בשבוע שעבר הרמתי על המחשב שלי מכונת לינוקס והתחלתי לנסות להתקין הכל מ0, השליטה שלי בלינוקס לא גדולה אך השתפרה קצת בשל העבודה ובכללי אני כן מכיר איך הדברים עובדים. בהתחלה הרבה מחקתי את המכונה והתחלתי מחדש ועם הדרך הבנתי לעומק יותר את השליטה בלינוקס את כל השינויים שנעשו בגירסאות החדשות ועוד.

אבל לא משנה מה, הוורד פרס לא רצה לעלות! השתגעתי עם השגיאות שהוא נותן הכל באינטרנט הראה על בעיות של הרשאות אבל לא היו כאלה כבר.

ניסיתי הכל עד שמישהו אמר במקום כלשהו לבדוק אם יש שגיאה כלשהי בקובץ לוגים אחד, הלכתי לאותו קובץ ואת השגיאה שהוא אמר לא ראיתי...

אבל גיליתי ששבוע שלם בוזבז לי בגלל אות מסכנה אחת!!!! התיקיה הראשית של האתר נמצאת אי שם בתוך תיקיה בשם html, אבל ההגדרות PHP שלי הפנו ל htm. רגע אירי שתיקנתי הכל עבד עד שנתקעתי בהעלאת קבצים וזה כבר היה עניין של להבין לאיזה תיקיה לתת הרשאות ב selinux.

משם התחלתי לשחק בפלאגינים ועוד דברים ואפילו יבאתי את הרשומות מהבלוג הקיים, היבוא עבד די מדהים רק מעט שבר את התמונות. כרגע יש לי בעיה רק עם פלאגין אחד של פרסומות גוגל. אבל לדעתי זה מסיבות אחרות קצת.

השרת שהרמתי הוא מאוד חלש בכוונה כי רציתי לראות האם אחד כזה יחזיק מעמד להתחלה כי כזה אפשר להרים זמנית גם בחינם בחווה ממש טובה ומחיר עבור כזה גם קטן במידה ואחליט להמשיך.

האמת היא שכרגע אני תקוע באחד הדברים הקשים וזה העיצוב. זה החלק שבוא אני לא יודע ממש איך ומה ולא מבין בו ולצערי אין דרך לקחת את העיצוב שלי בבלוגר ולהמיר לוורדפרס.

אגב, הבלוג הזה כרגע לא מתוכנן לעבור ולא כלום, הוא כן טוב לי פה מכל מיני סיבות, גג יקבל דומיין בעתיד אם ארצה ויהיה מבצע שווה.

אתמול לאחר הרבה ניסיונות נפגשנו שוב אני ו3 חברים מהעבודה הקודמת. ישבנו באזור גם של העבודה הקודמת. היה ממש נחמד ומצחיק, אני שמח שאני מצליח לשמור איתם על קשר ככה. אפילו שזה רק מדי פעם, זה מעלה את המורל ובהחלט משמח אותי. אנחנו יושבים ומדברים לרוב הרי עם הנושאים שלנו, תחומי מחשוב אנדרואיד טכנולוגיות וכו...

אילו רק הייתי נופל במקרה על בחורה כזו בסגנון, אפילו לא למטרת זוגיות אלא סוג של סתם "יוצאים קבוע" זה היה נהדר...

יום שישי אימא שלי אמרה שהמשכנתא חזרה וביקשה ממני שוב לעזור לה, רגע לפני שאני משלם את זה כמובן הלכתי לבדוק בחשבון שלה מה הולך, אין לי שמץ איך היא הגיע שוב למינוס כזה, פשוט סיוט...

למרות המינוס, ראיתי שהיה ניסיון שני ובו המשכנתא כן ירדה...

על הדרך נכנסתי לחשבון המשכנתא וראיתי מה התעדכן שם, יש לי מספיק כרגע בבנק כדי לסגור ישר את אחת המשכנתאות הקטנות שזה לא יועיל הרבה, אבל התוכנית היא שקודם יהיה לי מספיק כסף בנפרד גם כדי לטוס לחו"ל הקיץ ורק אז אוכל להתחיל לסגור.

הלכנו אחרי זה עם אימא לעשות קניות והיא גילתה שהמינוס מספיק גדול כדי שהיא לא תוכל להשתמש בכרטיס, אז היא ביקשה ממני לעזור לה ועכשיו כבר לא ממש יש לי מספיק כדי לסגור את אחת המשכנתאות ועד סוף החודש עם הוצאות סטנדרטיות לא יהיה לי מספיק כדי לטוס גם אבל זה לא בעיה כי עוד יש זמן.

מחר יום ראשון ואני לא עובד השבוע בראשון, מצד אחד מחר יהיה קצת יותר חם ולא צפוי גשם אבל לצערי זה יום ראשון סטנדרטי ואין לי ממש מה לעשות מחר ועם מי, לבד כרגיל לא כזה בא לי...

יש סיכוי קטן שבכל זאת אקח את המצלמה ואסע לי לחפש הרפתקאות... רק שלא יפול עלי מצב רוח לא טוב כי זה הזדמנות לאת יודעים מה...

פינת הצחוק!

סוף.

חגיגת 2015 ותחילתה

חהחה!

זה היה בהחלט נחמד מאוד!

את 2015 בסופו של דבר חגגנו אצל הקרובי משפחה.

בהתחלה כשדוד שלי הגיע לקחת אותנו מהבית, אני ואימא התחלנו די לרוץ כדי להביא הכל מהר וזה די הזכיר את קטעים כמו בכל מיני סרטים סגנון שכחו אותי בבית.

כשנכנסנו לבית של הדודה והבת דודה, הבית היה כולו מקושט באווירת חג. השולחן היה ערוך, על הדלת היה כמו זר מגניב כזה. ויש להם תנור חימום שהוא נראה ממש כמו אח אמיתי וכשמדליקים אותו אז יש אור ממנו שנראה ממש כמו עצים בוערים אז גם הוא היה מקושט סביב ממש כמו בסרטים. והעץ, היה עץ גבוהה ממנימקושט יפה עם אורות והכל.

אפשר להגיד שחגגתי את השנה החדשה כמה פעמים באותו יום...

תחילה בעבודה שמנו על מסך הניתור הגדול שלנו בשידור חי את הזיקוקים מניו זילנד, אחרי זה את סידני באוסטרליה (הדבר הכי מדהים שיש!) אחרי זה את יפן, ובערב לפי שעון רוסיה שמענו את הנאום של פוטין (בת דודה שלי די פטריוטית) ולאחר מכן לפי שעון ישראל...

מכירים את הקטעים האלה בסרטים שכולם עושים לחיים ביחד עם הכוסות היפים בדיוק בחצות? לצערי לא הספקתי לצלם אבל זה בדיוק מה שהיה לנו (פעמיים) 

צילמתי לא קצת, בת דודה שלי עשתה הרבה פוזות למצלמה אבל דווקא תמונה אחת שהיא סתם חייכה רגיל במהלך הישיבה בשולחן יצאה ממש טוב, אבל ממש ממש טוב!

נשארנו לישון אצלם, טוב, זה לא ממש היה לישון אלא לנמנם כמה שעות בודדות כי למחרת יש עבודה.

החלטתי שאני מבחינתי קם, עושה הליכה למחוץ לעיר (בשבילי לא רחוק) ולוקח משם אוטובוס לתל אביב ומשם אוטובוס לעבודה ומגיע בזמן והכל טוב ויפה. אבל הדודות רצו שהבת דודה תיקח אותנו לתחנת האוטובוס או יותר טוב לדעתן לתחנת הרכבת בעיר ליד...

אז אני קמתי התארגנתי התיק עלי, יוצא מהחדר, מתקרב למדרגות ו... נפתחת הדלת של החדר של הדודה והיא כזה עוצרת את הכל חחח

ואז היא ירדה והתחילה להכין תה והכל ברגוע ואז בת דודה שלי קמה לאט לאט ואז מסתבר היא שמה מתנות מתחת לעץ ואז הן התחילו להתלהב (מה שהיה ממש מצחיק ונחמד) ובקיצור שלחתי לאחד החברים בעבודה שאני מאחר כי המנהל בחופש.

בכל אופן לבסוף נסענו דרך העיר הסמוכה ברכבת.

הגעתי לעבודה באיחור קל ובדרך כבר ביררתי שאין ממש עבודה.

אחרי הכל מדובר בחברה בינלאומית והרוב בחופש והעולם חוגג.

יום שלם די לא עשינו כלום, חיפשנו ממש מה לעשות.

אחד התעסק בדברים לא קשורים, אחד ראה סרטי היסטוריה, ואני? ניצלתי את היכולות של Plex ושידרתי מהבית סרטוני הדרכה של איזו מערכת שאנחנו משתמשים גם בעבודה.

למרות כל הפוסטים והדחיפה בשנה החדשה של שני הבלוגים וגם היוטיוב, כמות הכניסות הייתה ממש מזערית, האמת מאכזב.

יש עכשיו משהו שאני מכין בבלוג האיש שאמור בסופו של דבר להפוך את כל האישי הזה למשהו מקצועי יותר, עדיין כתחביב אבל רמה גבוהה יותר ורצינית יותר.

לבנתיים, כרגיל, פינת הצחוק:

סוף.

2015, Go!

ברוכים הבאים לשנת 2015!

אז כן, כמו כל אחד וכמו תמיד אני כמובן רוצה לאחל לכם שנה חדשה מוצלחת, מגניבה, מעניינת, פורחת, טעימה, נעימה, וטובה לפחות כמו שהייתה 2014 בשבילי. שתהיה שנה של בריאות, מזל, אושר, עושר, שמחה ואהבה! כן אהבה זה משהו שבהחלט אני צריך ומי יודע אולי זו תהיה השנה :)

ומה המטרות שלי השנה?

אני אתרע הפעם...

להצליח לטוס לחו"ל עם חברים, להמשיך בעבודה שלי במלוא הקצב והיכולת, למצוא משהו חברתי חדש לעשות (חוג או איזה קורס), להתחיל אולי אפילו סטארט אפ כלשהו מכל הרעיונות שעולים לי מדי פעם, לקחת את הבלוג האישי שלי למדרגה הבאה, למצוא אולי את דרכי לרדת מהארץ ומי יודע... אולי השנה סוף סוף למצוא את האחת....

אז קדימה! רוצו להתנפל על השנה החדשה במלוא העוצמה ותהנו ממנה כמה שאפשר! Go!

סוף.