Never brake your own rules

אז אני כבר עם התיק של המחשב נייד עלי עומד לצאת ואימא שלי משכנעת אותי לא לקחת אותו... 

טכנית, בסוף חזרנו אותו יום. אבל עדיין היו קטעים שהשתעממתי וזה די לימד אותי...

Never brake your own rules!

כלומר, הרעיון שלי היה לקחת את המחשב איתי לכל מקרה כדי למנוע שיעמום וגם להיות בטוח שאסתדר אם נשאר שם לשבת. הבעיה שאיכשהו החלטתי שיאלה, אני עם הפלאפון אז נסתדר... כן לקחתי מטען והכל אבל... לא ציפיתי שדווקא בבית שלהם זה סוג של נקודה שיש לה קליטה אבל האינטרנט לא זז לחלוטין!!! ואין WIFI... בקיצור אפילו פאן ראן לא הצלחתי לשחק נורמאלי...

אז כן, הייתי לוקח את המחשב וסוחב אותו וכנראה היינו חוזרים אותו יום וגם לא הייתי מספיק לפתוח אותו, אבל הייתי ככה משחק על חוקי מרפי ורק מרוויח... אבל שברתי את החוק של עצמי...

האמת המקרה הזה רק התקשר לי לקטע עם הבחורה עם הילד... אני לא חושב שזה בכלל רעיון טוב להפגש איתה אפילו... זה יוביל לאן שלא צריך גם אם לא תסכימו איתי... הרי אני כן יודע מה אני רוצה ומה אני מחפש... וגם אם אני מוותר על הרבה דברים, זה עדיין לא זה!

ההשקפה שלי שונה על נושא הזוגיות וכמה שהיא לא תהיה קשה זה מה שאני...

בכל אופן, הדודים האלה כבר במשך כמה מקומות משכירים סוג של יחידת דיור שבונים משפחה מבוססת בחצר האחורית שלהם... וכך יצא שדוד שלי ואבא שלו, אח של סבתא שלי :( גרים ביחידת דיור קטנה אך חמודה עם חצר קטנה וכל זה בתוך וילה חמודה מאוד... הכל לא רע כאן רק דבר אחד... הוילה שייכת לטייס!!!!! רציתי לשרוף את המקום חחח

אז מחר מתחיל לו שבוע חדש ואז עבודה במוצאי שבת...

איכשהו אני לא יודע אם יהיה נוח במשרד החדש בבניין החדש... מקווה שיהיה טוב...

נראה לי שישי הבא צריך לנסות לצאת או משהו... ואם שום דבר לא ילך, נראה לי יש לי רעיון מה אני עושה אפילו לבד!

מוזר, אני די בטוח שהיה לי עוד מה לספר... כנראה ברח מהראש או משהו...

הממ בקרוב חורף... בנות ילכו בבגדים חמודים כאלה.. חח אני אוהב יותר קיץ, אבל לחורף יש את הקסם שלו כמובן...

טוב, פינת הצחוק:

סוף.

טיול לצפת

חח מצאתי ממש יום מתאים להיות בחופש...

היה לא מעט בלאגן בעבודה, דווקא למרות התקלות הקשות, היה כפי הנראה כיף. אבל לא נורא...

השבוע כבר עשו לי את כל השטויות של הביטוח, התחלתי לחשב ונראה לי המשכורת שלי ממש לא תגדל עם כל הביטוחים המפגרים האלה...

צפיתי עכשיו בקטע מאחורי הקלעים של יצירת השיר החדש של Linknin Park, A Light That Never Comes.

זה כזו אנרגיה!! בטאכלס יושבים שם רק מייק וצ'סטר ומנסים כל מיני דברים וממש רואים איך זה מתפתח לשיר שבסוף פורסם... זה ממש מדהים, לקראת הסוף מייק עוד אומר, נראה לי יש פה קטעים ששווה שאכניס קצת קטעי ראפ וצ'סטר עונה לו בחיוביות רבה. זה ממש מגניב לראות את זה, לראות איך המוזיקה שאתה אוהב נוצרת ע"י האומנים שאתה אוהב...

בכללי רואים אותם בבית כנראה של מייק, חדר עבודה ללא ספק שנראה כמו סלון עם עיצוב ממש נעים ונוח לדעתי...

אני גם די מסתכל וחושב כמה כסף דבר כזה אמור לעלות... בחיי אני מקווה שיום אחד באמת יהיה לי איזה בית נחמד כזה על הקרקע איפשהו אי שם... לא בישראל...

מתכתב עדיין עם המוזרה ההיא עם הילד... היא די דוחפת אותי לשיחות מיניות וכל מיני... אני בהחלט מקווה דווקא שלא יהיה לנו משהו כזה... לא יודע היא לא מה שאני מחפש... היא בדיוק מסוג האנשים שיקשרו אותי חזק לקרקע וימנעו ממני להמשיך...

ביום שלקחתי חופש, נסעתי לטיול עם אימא לצפת...

היה נחמד, אבל כשאתה מגיע לעיר שכל כך נחשבת קדושה ומתעלה מאחרות וכל הקבלה והכל ואז אתה רואה בכניסה לכל בית כנסת קופות צדקה ומשפטים של צדקה היא הישועה שלנו וכל מיני אז אתה ממש מזלזל בדת...

בונוס לא יהיה את כל זה... אם אי פעם יהיה ונוס...

המטרה שלי הייתה לצלם! להתנסות עם העדשה החדשה והפילטר... קל זה לא היה... באזורים חשוכים במבנים לא זכרתי להעיף את מגן השמש, הפילטר בחושך ממש עיווט הכל, בקיצור חיי הצילום שלי נהיו קשים יותר, אבל יחד עם זאת, כשזכרתי את כל מה שצריך... יצאו לי תמונות די מרשימות לטעמי בצבעים נהדרים...

הפילטר הזה גרם לי להתאהב בעננים...

לקראת ערב יצא לי לצלם שקיעה ממש ממש ממש מדהימה!  ועוד ישירות מהאוטובוס...

אני צריך איזה טיות עם נחלים... לנסות את הפילטר גם בדברים כאלה כי הוא בסופו של דבר גם סוג של ND נמוך לא רע!

מחר כפי הנראה אנחנו נוסעים לדוד שלנו אי שם בעיר נידחת, עברו דירה... לעשות על האש וכאלה... זה נחמד והכל אבל בטח אשתעמם קצת...

הרעיון של דוד שלי זה שנישאר אצלם ואז ניסע בשבת הביתה... אבל אימא שלי רוצה כבר מחר בערב לברוח במונית או משהו... אני אשמח לברוח האמת, סתם מעדיף ככה... בבית יש סרטים נוח לי וממתקים והכל...

יש לי לאחרונה תחושה שהסוללה נזללת קצת יותר מהר במכשיר למרות שזה די הגיוני עם מה שאני עושה אבל לא יודע.... אני תמיד יכול להעיף דברים ולכבות ומצד שני 4.3 בקרוב יעזור עם זה מצד אחר לעשות פריצה זה ישר יסדר הכל... בנתיים שישאר ככה.

השבוע גם לראשונה קניתי אפליקציה! יצא לי לנסות הרבה תוכנות שיעזרו לאתר את המכשיר במקרה ונאבד או נגנב... חלקן יותר אפשרויות, חלקן פחות, אבל זו נותנת הכי הרבה, עובדת ממש טוב! נוחה מאוד, אין זלילת סוללה לגמרי! חבר שלי טוען שהוא החליף רום והיא נשארה מה שאני לא ממש מאמין וברגע שהפעלתי אותה והפעלתי שימוש בה אז היא ידעה לבד לכבות את תוכנת החיסכון שלי כדי למנוע ממנה לכבות את האינטרנט! אז בעלות חד פעמית של פחות מ5 דולר לקבל את כל זה לתקופה לא מוגבלת ואפשרות לשימוש ב 5 מכשירים... למה לא?

ולאחר מלא זמן, חזרתי להשתמש בטוויטר... היו לי כל מיני סיבות ואחת מהן שלאחרונה נשיא HTC ארה"ב עידכן בעצמו (או שמישהו בשמו) על עדכוני 4.3 לטלפון שלי בגירסאותיו השונות וגם הגיב לאנשים...

טוב די לעדכון הזה כנראה...

פינת הצחוק:

סוף.

עדשה חדשה

מה בכלל חשבתי?

הבחורה ההיא עם הילד מסתבר ממש שרוטה! איזה יום גם היא נעלבה על משהו לא הבנתי לגמרי על מה, אז אחרי כמה דקות פתאום כביכול התכתבה איתי מהפייסבוק שלה, חברה שלה... די חוצפנית ומגעילה... לאחר כמה זמן היא חזרה...

ייתכן שבאמת חברה ויתכן ששיחקה את עצמה, בנות עושות דברים כאלה, אני כבר מכיר.

בכל אופן זה או שהיא ממש מגעילה שעשתה לי קטע כזה, או שזה מגעיל שאחרים יכולים לראות התכתבות שלי איתה... בקיצור די משם העסק הלך כפות... גם רשמה סטטוסים הזויים בחיים אני לא כזה דיכאוני גם במצבים הקשים שלי נראה לי... לא יודע אם היא תכתוב עוד או לא, לא איכפת לי האמת.

שבוע הבא אני עושה טיולון לצפון ליום אחד עם אימא למקום שעוד לא יצא לנו לעולם להיות בו... האמת, כמעט ולא יודע כלום על המקום! צריך לראות... רק שמעתי מלא שיש שם נופים יפים...

נופים אה? די! הפעם הגיע הזמן... העדשה!!! מה כמה אפשר לרצות את אותה העדשה ורק להזיז ואז שוב להרגיש שזה חסר לי...

החלטתי שהשבוע אני הולך קונה!!

שלחתי ערב לפני לשתי חנויות באזור אחד בתל אביב מייל כדי לוודא זמינות... 2 חנויות צילום מוכרות שלפי זאפ החזיקו את העדשה במחירים די טובים, הלכתי לאחת מהן גם כדי לראות תיקים, לא היה תיקים טובים וגם לא היה להם את העדשה בחנות, רק הגירסה של ניקון... בכלל לא יצאו בסדר, החנות לא ענתה לי למייל למרות שביקשתי תשובה במייל או להשאיר הודעה קולית הם רק התקשרו כנראה כמה פעמים כשלא יכולתי לענות בכלל... המוכר הציע להזמין לי וזה יגיע אחרי החג... באסה! לא עוזר לי! במיוחד שבחנות השניה כן קיבלתי מייל שיש את העדשה בחנות!

הגעתי לחנות ואיך שנכנסתי, יש שם הרבה עמדות של מוכרים, אז אחד דווקא בצד השני קרא לי (בנימוס כמובן) באתי אליו ולאחר שיחה קצרה התברר שהוא גם זה שהגיב לי למייל! חחח... בקיצור הבן אדם יודע למכור! כל הכבוד... הצליח תוך כמה דקות לגרום לי לקחת גם פילטר וגם מחזיק מכסה לעדשה. 

תוך רגע הרכיב לי אותה כדי לנסות והכל. בהתחלה כשהוא הוציא אותה מהקופסא לא האמנתי שזו היא! ממש לא גדולה! הבאסה שברגע שהרמתי את המצלמה כשהעדשה הזו הייתה מורכבת הרגשתי את ההבדל כבר! היא כבדה יותר אך לא בהרבה... נתתי זום לאיזה מוצר שהיה מאחוריו הוא צחק לי, מה אתה עושה פה זום, תן מהחלון לאיזה דוד שמש גבוהה או משהו...

אכן כיוונתי לשם, לתוך חלון פתוח של דירה כלשהי מעבר לכביש בקומה הרביעית אני חושב... נתתי קליק!

מסתכל בתמונה שצילמתי ופשוט מתאהב בצבעים!! הלכתי לשלם והוא בנתיים הביא מהמחסן פילטר שביקשתי והרכיב לי הכל ישר, המצלמה גם נכנסה לי כרגיל כמעט לאותו התיק שהיה לי, רק לצערי אני אאלץ לא לסחוב בו יותר את המטען, גם ככה זה לא היה חכם.

בערב כבר כשהייתי ליד הבית קלטתי אותו... ירח מלא, בדיוק בזווית שמול החלון של החדר שלי... תזמון סופר מושלם! נכנסתי הביתה, פתחתי חצובה העמדתי אותה לצערי לא טוב כל כך, שמתי את המצלמה פול זום על הירח מציץ בעדשה וכל מה שחסר זה שתעמוד לידי בחורה ולהגיד לה "הנה, הבאתי לך את הירח" הוא היה פשוט כאילו כאן לידי!!!!!! ואז קלטתי את הבאסה... אני לא מצלם הרבה את הירח ולא זכרתי את ההגדרות האופטימליות למרות שהלכתי לפי החוקים...

הבעיה שגם שם הכל היה מעט שונה כי זו עדשה שונה עם תכונות שונות במקצת... אחרי כמה ניסיונות יצא לי אחלה תמונות לדעתי אבל אין לי מושג למה עדיין עשיתי להן טיפה קרופ במחשב... 

בקיצור יצא לי די נהדר!!

הבאסה רק שבמחנות לא לקחתי את הקופסא של הפילטר ועכשיו אני שם אותו בנתיין בשקית המרופדת שהעדשה הייתה בה. כתבתי מייל לבחור מהחנות אמר שישמור לי קופסא ויעדכן, מקווה שלא ישכח כי זה לא ממש נוח ככה... או שאמצע איזה פיתרון אחר אולי איזה ארנק עור קטן או משהו...

בכלל החנות הזו היא מבחינתי תחילת התחביב שלי כצלם...

רציתי אז במהלך הצבא הרי לקנות מלמה פשוטה אבל עם זום טוב כי זה מה שאני אוהב, בדקתי כל מיני מצלמות וכל מיני דברים ואז ביקרתי אצלם... בחנות המוכר הראה לי כמה מצלמות שהתאימו לדרישות שלי אבל הרגשתי שהן לא זה כאילו... ואז הוא ענה לי על איזו שאלה במילים משונות של אורך מוקד, צמצם וכו... שאלתי אותו מה זה אומר...

אותו רגע הוא כאילו נכנס לאיזה מוד היפנוטי כזה ופשוט שפך לי כל כך הרבה מידע ברגע אחד שהייתי בהלם! כל כך הרבה נתונים שקובעים כמה טובה המצלמה ואף אחד מהם בכלל לא קשור למגה פיקסל... מאותו יום רק הכל התחיל רציני יותר...

הבעיה שמהרגע שאתה מצלם ב DSLR אתה מבין שאין מצב שאתה חוזר לקומפקטיות או פלאפונים... כלומר הם טובים ליום יום, אפשר גם איתם לצלם פה ושם אחלה דברים אבל זה לא זה!! 

בקיצור אני כבר משתוקק ליום שני לטיול... בא לי לצלם כבר חח

דרך אגב, מודבר בעדשת Tamron 18-270mm PZD VC

טוב אין לי מה עוד לעדכון כרגע, חג שמח!

פינת הצחוק:

סוף.

נקודת מוצא

מה בכלל אני עושה??

סוג של נקודת מוצא כזו...

בחורה עם ילד, גבוהה מני, לא מי יודע מה יפה, גרה לא הכי קרוב...

רק בגלל שהיא על ההתחלה טוענת שיש לה רגשות כלפי? ומה אני? לא חש כלום כלפיה הרי, אולי מקסימום משהו מיני פיזי וזהו... זה מה שאני רואה את עצמי עכשיו בחיים האלה? זהו?

לוקח חבילה של בחורה פסדר מינוס עם ילד עם עבר לא ברור, מסתפק בקריירה שלי עכשיו וזהו?

Wake up! open up your eyes... and... prepare your FUCKING PREDATOR TEETH!!

זה לא אני...  היא בכלל פאקינג לא אוהבת סושי!!!

אני לא אומר שזה שאני ישר שולל אותה, הבעיה שלי שלאחרונה אני מושפע משני גברים וחצי מצ'ארלי וזה פשוט בדיוק הטיפוס שהוא היה מנצל... אני לא רוצה לפגוע בה אבל הדבר היחידי שיצא מזה זה בדיוק זה!

כשאני חושב על זה, אני מעדיף יותר את סולמית!

אז כן... זה או שאני מתפשר כזה על משהו כזה כפי הנראה, צומח קצת בקריירה שלי ונשאר ככה וזהו...

או שאני פאקינג קם! פוקח את עיני! מאיר את התשוקה שבי! את מזל השור! ושוב... תופס את החיים האלה כמו שרק אני יודע ויכול! אולי אני פיזית לא מראה את המלחמה שלי, לא איזה לוחם... אבל עד הצבא אני הלכתי בדיוק בדרך שאני רציתי בדיוק מה שרציתי וגם בצבא נלחמתי על שלי עד הסוף! אולי זה לא תמיד נכון, אולי זה לא תמיד חכם ואולי אני נופל ומפספס דברים בדרך... אבל זוהי הדרך שלי!!!!

איפה פתאום החלומות לעזוב למקום אחר? לטייל פה ושם וביפן? להמשיך רחוק בדרך שלי... למצוא את האחת והיחידה!

אז נשאלת כאן השאלה האולטימטיבית... מה עדיף? לחיות עם מישהי שאתה מתפשר עליה כשאתה ללא השמחה שלך ללא מה שאתה אכן רוצה, או אולי לסיים לבד ובודד לעד?

על השאלה הזו כבר עניתי לעצמי לא פעם מה היא דעתי... עם כל הקושי שבדבר, אני מעדיף את החיים שלי לבד בבדידות! מאשר להתפשר על משהו שאני לא באמת רוצה. כמובן שאני לא מוותר אלא הולך על הכל! אני מחפש את האחת! ולא אף אחת אחרת!!!!!!!!!!!!!!

Your'e damn sure gonna hear me ROAR!!!!

סוף.

Linkin Park ft. Steve Aoki - A Light That Never Comes

אל תדאגו כל הצמים! אני אוכל בשביל כולכם!

השנה יום כיפור הפך למשהו שונה מעט...

אני נראה לי אוכל יותר מהכמות הרגילה בכלל, בכבישים יש פחות ילדים דווקא ויותר מבוגרים, גם על אופניים ואפילו עבר איזה רכב.

יצאנו עם הבולגרי להסתובב לכיוון הים ומסתבר שגם שם יחסית יש מלא אנשים!

טכנית החלטנו לקרוא מאוחר יותר לעוד חבר וללכת לשחות אבל הוא לא רצה אז כנראה שלא נלך.

מזג האוויר נהדר שכזה הייתי אומר.

הפייסבוק יחסית מלא באנשים, המחשב שלי כמובן מלא בסדרות וסרטים ככה שפה אני לא דואג ולשם שינוי אני לא רואה הכיפור הזה את The Heist של אומן האשליות הבריטי שאני לא זוכר איך קוראים לו כרגע...

אבל טאכלס אני את רוב הזמן משליך על לינקין פארק!!!

שלשום שוחרר משחק הפייסבוק שלהם והוא ממש מגניב! אני רק מקווה שתצא גירסאת אנדרואיד, לפי הגראפיקה והשליטה זה יהיה ממש טוב ונוח באנדרואיד! אחת המטרות של המשחק היא ללמד על חיסכון באנרגיה בעולם (כבר שנים שלינקין פארק פועלים למען תיקון העולם בצורות כאלה ואחרות, צריך להכניס אותם לפרויקט ונוס!) ועוד מטרה היא בעצם לפתוח בעזרת המשחק את השיר החדש המלא Linkin Park ft. Stev Aoki - A Light That Never Comes.

אז היום סוף סוף השיר דלף!!

במקביל לינקין פארק פרסמו שהאלבום הבא הוא אלבום רמיקסים בסגנון ה Reanimation והוא יצא ב 29 לאוקטובר.

במשחק אתם יכולים לשחק פה: https://www.facebook.com/lprecharge

וכמובן, השיר המלא:

או או!! הסרטון הוסר מהיו טיוב!! לבנתיים יש הורדה ושמיעה כאן:
http://www49.zippyshare.com/v/44943111/file.html

טוב לגבי אותה בחורה עם הילד... ההתכתבות טיה המשיכה... בקיצור לא עולה לי שום שיר לתאר את המצב כמו Oops I Did It Again של בריטני ספירס!

הבחורה כבר רשמה שהיא מפתחת רגשות כלפי ויותר מזה... מגזימה מאוד לדעתי... או שזה לי קשה עם רגשות...

אני לא חושב שלי ולה יש מה לחפש ביחד... היא כזו לא יפה ולא מכוערת כזה... קצת גבוהה ממני ועם ילד...

גרה בעיר לא ממש קרובה וכבר זרקה הצעה להפגש... אני לא מתנגד או משהו אבל אני גם לא רואה את זה קורה... לא יודע..

אז זה העדכון לעת עתה... תהנו מהשיר וזיכרו שאנשים שרוצים באמת לבקש סליחה לא צריכים לכך יום מיוחד או צום או משהו מפגר!

פינת הצחוק:

סוף.

הפכו אותי לאיש סיסקו

איזה שבוע...

היה לי השבוע כל מיני חלומות מוזרים פה ושם ולא ממש ישנתי טוב.

בקיצור בעבודה השבוע הפכו אותי טוטאלית לאיש סיסקו ותקשורת...

זה התחיל ממיפוי פיזי ולוגי של כל הסווטצ'ים שלנו בהתחלה...

בהתחלה לא הייתי סגור מה אני עושה אבל דווקא המטלה הזו גרמה לי לדעת ממש לאן להסתכל על כל תקלה שיש...

אחרי זה עוד כל מיני...

ואז באחד הימים כבר הייתי בבית והמנהל שלי שלח לי מייל לגבי איזה משהו והוסף...

תרענן לאט לאט את החומר של הסיסקו, אחרי שנסיים העסק יהיה יותר קל ואני רוצה שאתה תיקח את זה עליך...

מצד אחד אני ממש שמח לראות דבר כזה... מצד שני זה לא נכון לעשות ככה, כלומר זה הבסיס של הבסיס שלנו... אם אני עושה טעות קטנה שם זה ביי ביי לכל התקשורת של הארגון באותו הרגע! זה לא דבר נכון לתת למישהו ללא ניסיון להתעסק בסביבה אמיתית לבד בתקשורת...

בשל כל מיני תקלות שהצטברו לנו, היו הגיע האיש החיצוני שבנתיים מטפל לנו בתקשורת, סידר את רוב הדברים, גרם כמעט לתקלה חדשה (בסוף הסתבר שלא באשמתו) גילה לנו שאנחנו אידיוטים גמורים בגלל איזה משהו אבל תקלה אחת שאני מנסה להבין כבר קרוב לחודש דווקא קשורה יותר אלי.... הוא ישב על זה איזה שעה ופשוט זה נגמר ב"לא יודע" כמובן הוא אמר שהוא עוד יבדוק וכאלה אבל המנהל שלי אמר שזו פעם ראשונה שהבחור אמר בכלל את צמד המילים לא יודע... זה היה הזוי חחח

אחרי זה נפלו לי עוד תקלות תקשורת שחלקן כללו לשנות רולים ופוליסי בפיירוול ועוד...

אחרי זה המנהל בא בפתאומיות, כרגע כל עוד אנחנו יכולים לשלוט על הסיסקו ואין תקלות שם כרגע, תעשה להם גיבוי עכשיו...

שמעו... יש הבדל בין לעשות גיבוי בתוכנה בלימודים בקורס לבין משהו פיזי שיושב לך שם נותן לך תקשורת והכל ועוד לגבות את זה לשרת...

אבל אחרי כמה דקות נרגעתי ובפקודה קלילה עשיתי את זה גם...

טוב לא יודע, מחר כיפור... אני לא צם ולא כלום, די עם זה... 

לא יודע אם אכתוב, מניח שכן כי בטח יהיה משעמם... בכל מקרה...

נרשמתי לכל מיני קבוצות ממש מעפנות של חיפוש אהבה בפייסבוק... אין שם שום דבר טוב או מעניין אבל יש בחורה אחת בגיל שלי נראית לא רע כזה אבל סתם... הצצתי בפרופיל שלה וקלטתי שיש לה ילד... הזוי...

בכל מקרה עשיתי היום במקרה לייק לאיזו תמונה שהיא שמה בקבוצה ואז היא הוסיפה אותי והתחילה להתכתב איתי... הזוי שכזו... אישית אני לא ממש רוצה להתכתב איתה יותר... 

לאחרונה קלטתי שאני שומע את רוב השירים של קטי פרי... טאכלס היא חמודה, שירים טובים קיצביים וקליפים לרוב נחמדים... אז... ררררררר.....

פינת הצחוק:

סוף.

דיסקברי וטיילת

הוט פתחו כנראה למהלך החג או החגים את רוב הערוצים שלהם...

אז מצד אחד אני יודע בוודאות שיס עדיפים על הוט, ערוצי הסרטים של הוט מעפנים לחלוטין ובקושי יש מה לראות...

אבל ערוץ אחד הוט לא הרסו וזה ערוץ דיסקברי. אז היום ראיתי קצת תוכניות על חייזרים וכאלה... מעניין באמת לדעת עוד, כל מקרי החטיפות כל המקרים המיסתוריים האלו... חלקם אולי אכן אשליות של אנשים, חלקם אולי שקרים, חלקם אולי פרויקטים סודיים של צבא כזה או אחר... אבל ישנם סיפורים שהם מעל ומעבר לכל יכולת צבאית אנושית להיום... אני לא יכול לדעת האם הם אמיתיים או לא כמובן, אבל דבר אחד אני כן בטוח... אין מצב שבכל היקום הזה, הכוכב הזה הוא היחידי שמכיל חיים...

הידכאון והבדידות ממשיכים לגמור אותי... אני מחפש אתרי הכרויות חדשים, חורש על המוכרים, מנסה אפליקציות חדשות ומה לא... פשוט כלום... גם כשאני כותב למישהי אין מענה ובאותם מקרים נדירים שיש מענה זו שיחה קצרה שלאחר כמה זמן נגמרת באי התאמה שלי לבחורה מסיבה כזו או אחרת או פשוט כי השיחה לא זורמת בכלל...

לעיתי קרובות אני לוקח בסופי שבוע את המיטה של הכלבה אלי לחדר, סתם שתישן אצלי קצת... לפעמים היא לא רוצה, לרוב כי אצלי חם... אבל אתמול זה היה סיוט היא ממש שיגעה אותנו לא רצתה כמעט נשכה אותי ומה לא... כאילו... שום בחורה לא רוצה אותי ואפילו הכלבה שלי לא רוצה לישון אצלי... בכלל אני יושן על מיטת יחיד מעפנה, הבית כולו שכנים מגעילים מעפנים, הדירה לא משופצת כבר מלא שנים ואבא רק עושה עוד ועוד בלאגן... 

הדיכאון רק מתגבר ומתגבר...

היום רציתי סתם לפטפט עם מישהו... פה ושם אנשים קצת התכתבו איתי בפייסבוק אבל סתם שולי כזה... עם אחד ניכנסתי לשיחה עמוקה יותר על כל הבדידות שלי וזה... זה אחד כזה שאני לא מכיר יותר מדי ואני קולט שזו אולי טעות לדבר איתו על כל זה... זה מזכיר את הטעויות שלי בעבר... זה כל כך כל כך מדכא...

אני עייף מכל זה...

לבסוף אימא פתאום רצתה לצאת קצת החוצה סתם... אז הלכתי איתה... הלכנו בטיילת... מלא אנשים מלא זוגות... 

המחשבות שלי פשוט שקעו למאין ריקנו כזו... דיכאונות משונה... הייתי שם פיזית אבל המוח לא שם... 

מסתבר שבנתיים כמה חברים החליטו לצאת קצת סתם כזה... תזמון נוראי למרות שלא היה לי מצב רוח בכלל... הגענו עם אימא לקצה השני של הטיילת... די מזמן לא עברתי שם ברגל... עשו שם קצת שיפוץ באיזה אזור...

קלטתי בצד מישהי בלונדינית סתם יושבת לה לבדה כזה... אולי מחכה למישהו אולי לבד אולי איזו נרקומנית... לא עניין אותי אבל קלטתי שנחמד שם כזה... הגעתי למסקנה שפעם הבאה כשבשישי בא לי קצת לצאת ובטח לא יהיה עם מי, אני פשוט אלך לשם לבד לשבת קצת לתת למחשבות לזרום...

אבל בטאכלס... פרויקט ונוס, אני בכלל לא בעד יותר! האנושות לא שווה את זה... האנושות שווה רק השמדה וזהו... אין לי תקווה לכל זה כבר... די...

רק עולה כל הזמן המחשבה... כמה עבים החלונות בקומה האחרונה בעזריאלי, כמה קשה לשבור אותם?....

סוף.

ראש השנה 2013 בודד ו2 חלומות

טוב אז חג שמח ושנה טובה וכל זה. פשוט כבר אמרתי מספיק ברכות לכולם ואין לי כוח לחזור על זה גם פה בבלוג הזה.

כרגיל, חג, אני בבית שום ארוחה אפילו שום דבר... סתם כאילו עוד ערב... פעם היה לפחות את סבתא, לפחות בצהריים היינו באים אליהם קצת גם כשהיא כבר לא הייתה מספיק בריאה כדי לבשל ולעשות ארוחה וכל זה...

עכשיו בכלל כלום... כואב... באמת שזה כואב... אבל מה חדש פה?

לאחרונה סתם עלו לי מחשבות... עם איזה תקלות אני לפעמים מתמודד בעבודה ובבית ועוד גם בעבודה הקודמת... אילו פתרונות אני מוצא איך אני חושב וכאלה... די מרוצה מעצמי בקטע הזה...

אתמול בדיוק היה לנו קטע שכבר נמשך כמה ימים, ניסינו לנקות מהרשת שלנו מכשירים ניידים שמתחברים דרך הרשת האלחוטית הפנימית בחברה... לכולם יש אפשרות להתחבר לרשת אחרת נפרדת ולא לתפוס לנו כתובות ב DHCP שזו הייתה הבעיה העיקרית...

אז העפנו את כולם חוץ ממכשיר אנדרואיד מוזר אחד שלא משנה כמה עשינו לו בלוק לפי כתובת MAC הוא חזר...

מסתבר שע"י תוכנה פשוטה באנדרואיד היא תשנה את כתובת הMAC כל פעם שהוא יתחבר לרשת... וזה כל כמה דקות ביזבז לנו עוד כתובת לחינם... התחלתי לחקור את זה בהתחלה האם בכלל צריך ידע לעשות את זה אבל לא, האם יש איך למצוא אותו בחברה? לא מצאתי... האם יש דרך להתחבר אליו? אנדרואיד, אבטחה מספיק טובה כדי לא לנסות...

בקיצור היינו סחור סחור לא ידענו מה לעשות אבל אז עליתי על משהו! בקיצור יותר הוא לא יחזור לרשת הזו... חחח 

טוב יש לי משהו נוסף לספר שהאמת עדיין לא לגמרי סגור עם עצמי שאני כן רוצה לשפוך את זה אבל יאללה...

הלילה היו לי 2 חלומות, ספק אם חלומות או סיוטים...

האחד...

הגעתי לאיזה מקום בעיר במרכז... היה שם סוג של התקהלויות ליד אזור שהוא סוג של שגרירות אמריקאית... הלכתי לברר מה יש שם והיו שם אומנים כל מיני של חימום הופעות וכאלה... אז הסתבר שאותו ערב מופיעים לינקין פארק שם וכלל לא ידעתי!

משם נסעתי לאנשהו ואני זוכר שהיה איפשהו חוף ים משונה ואז ניסיתי לחזור ועוד דיברתי עם מישהו שהינה רק היום גיליתי שלינקין פארק מופיעים בארץ והשגתי כרטיסים אבל אז האזור היה שם סגור עם משטרה וכל מיני ואיחרתי או משהו כזה...

השני...

אני לבוש בגדים כאלה סוג של חליפה... גוונים לבנים... מלבישים אותי או עוזרים... הכל מעוצב כזה...

בקיצור הכנה לחתונה... חתונה שלי! הכלה לא הייתה שם... בדרך או משהו לא בטוח...

אני סוג של שמח או משהו... אבל כנראה היה שם סוג של צלילות... לא ידעתי מי הכלה כאילו אבל הרגשתי שאני מבין שזו האחת והיחידה...

זה כאילו המוח שלי מתעלל בי פשוט... החלום השני זה כאילו תזכורת על הבדידות שלי על הצער על הכאב ועל הכל... אני ממש לא מבין... אני רק יודע שאני עייף מכל זה...

פינת הצחוק:

סוף.

שעון אחרי 15 שנים

אז דבר ראשון, לאור הבקשות, יותר נכון בקשה...

החזרתי את מערכת התגובות הישנה של דיסקוס. אני מאמין שבהתחלה יהיו כמה פאשלות קטנות איתה אבל זה רק כי אין לי כח לבדוק עכשיו הגדרות... אז שמישהו יגיב משהו ונראה...

כשבבלוג האישי שלי הגדרתי מערכת תגובות של פייסבוק זה היה סיוט! יומיים הייתי צריך לרדוף אחרי אנשים שמישהו רק יגיב לי שם משהו כד לבדוק שזה תקין...

טוב אז הסיבה לעדכון זה משהו אחר...

לצערי אתמול כשיצאתי מהמקלחת באתי לשים את השעון על היד והוא החליק לרצפה והרצועה יצאה... לרוב זה עניין של כמה דקות תיקון מעצבנות... אבל כאן העסק היה שונה... לא מספיק שלא מצאתי את הקפיץ שמחבר את הרצועה לשעון עצמו, גם קלטתי שהחלק של השעון, הבסיס שלו... נשבר במקום שמחזיק את הקפיץ... בקיצור...

זה נורא כואב ומציק שחפץ שיש לו ערך ריגשי ושהוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שעוזר לי קבוע... אחרי 15 שנים בערך נהרס...

אני הרי סומך יותר על השעון שלי מאשר כל פלאפון או כל דבר... אני יכול לעשות משהו בפלאפון אבל את השעה אני אבדוק בשעון!

בכלל יש לי סוג של, לא הייתי אומר אמונה אבל מזל עם השעון...

היה איזה יום בתיכון למשל ששכחתי את השעון או שגם היה בעיה ברצועה לא זוכר... ויצאתי בכל זאת לביצפר ובתחנת אוטובוס קלטתי שלא לקחתי את הארנק ועד שחזרתי הביתה גם קיבלתי מכה ממשהו גם איחרתי וגם היה עוד דברים... היה כל מיני...

היום כולי לא מבין מתי מה השעה לא מצליח לנהל את הזמן נכון... אחרי העבודה קפצתי לחנות קרובה של שעונים... ראיתי כל מיני דגמים... ראיתי את שלי וגם אחרים... אחד דווקא אהבתי אבל התאורה שלו מעפנה...

עכשיו מצאתי באינטרנט שעון אחד שבהחלט בהחלט נחמד ויש בוא הכל מהכל והוא לא גדול מדי ונוח ונראה טוב...

אז חיפשתי בזאפ... מסתבר שהשעון רק יצא בכלל ולא הדיע כמעט לשום מקום ובארה"ב איפה שכבר יש אותו הוא נמכר במחיר אסטרונומי ביותר... אז הוא די ויתרתי עליו...

אז כפי הנראה מחר או מחרותיים אקנה לי את השעון שלי מחדש... באסה כזה הייתי אומר...

זה בעיה אצלי... ניסיתי בעבר שעון שהוא גם דיגיטלי גם אנלוגי אבל זה סתם מציק לי... אני אוהב דיגיטליים ושיהיו שימושיים... וכאלה מייצרת רק קסיו...

טוב הגיע זמן לישון כנראה... אז

פינת הצחוק (הפעם בקצר):

סוף.