המחלה הזו ממש חירפנה לי את השכל! שבוע כמעט לא עדכנתי!
מה? כן! הייתי חולה! משהו הזוי אני התחלתי להרגיש את זה רק בשישי לקראת הערב כאב בצד שמאל של הראש שזה לא ברור האם הראש כואב או האוזן או הלסת או השיניים או מה. פה ושם זה בא פה ושם הלך אבל ההרגשה לא משהו. בסוף הרגשתי אחרי איזה לילה שאימא נתנה לי כדורים חלש ועייף. חשבתי זה בגלל הכדורים אבל זה נמשך יותר מדי אז החלטתי למדוד חום ואז הכל היה ברור!
מה שטוב שאתמול בערב החום חזר לעצמו וזהו כנראה נגמר. הבעיה שאני מפחד שזה היה סוג של זיהום או משהו מאיזו שן שיש לי עליה כתר. כשלא הבנתי מה כואב לי ניסיתי לגעת בכל דבר לנקות את האוזן חזק והרגיע את הראש וגם קצת לנענע שיניים… והשן של הכתר נראה לי הזזתי אותה חזק מדי והיא די סוג של… לא יודע היא כאילו כואבת אבל זה לא כזה כאב… אני מקווה שיירגע אחרת אני בדרך להוציא עוד הון לרופא שיניים שאני לא בטוח איך אשרוד טיפול בלי הרדמה הפעם.
מה שכן נחמד זה שהחזירו אותי איכשהו לרופאת משפחה שלי, יותר נכון רופאת ילדים. טוב שיהיה היא הרופאה הכי טובה שם אז טוב לי ככה היא כבר יודעת בדיוק מה הבעיות שלי והכל.
היה לי לפני כמה ימים חלום. שוב היא הופיע שם, הגורל כבר לא גורל אבל היא הופיע זה כה מוזר… והכי משונה ששאלתי אותה מאיפה היא והיא ענתה מירושלים! היה שם חלום די מורכב הרבה אנשים אחרים חלקם אני מכיר חלקם לא והיינו באותה כיתה או משהו ובסוף התעוררתי כי מישהו נורא נורא הצחיק אותי!
היום בצהריים הייתה לי תחושה משונה שלא משנה מה מחר אני הולך לקום ב 7 בבוקר או משהו!
אני חייב להגיד שמאז שהשתחררתי בעיקרון אפשר להגיד שאין לי גורל ולא עתיד ואני לא ממש מסוגל יותר להאמין לכל הבולשיט הזה…
אבל בערב התקשר אנדרי שאל אם נשאר לי בפלאפון נקודת ה GPS של איזו כנסי בירושלים שניסינו להגיע אליה פעם קודמם ומצאתי אותה ישר במפות של גוגל במחשב ושלחתי לו במייל. הוא אמר שמחר הם נוסעים לירושלים ואם אני רוצה אני יכול להצטרף. ואז אחרי כמה דקות אימא שלי קראה לי לאכול ועל הדרך אמרה שמחר בבוקר היא נוסעת איתם לירושלים. מסתבר שהחברה של אנדרי הזמינה אותה ואין יותר מקום באוטו בשבילי אז זהו נתקעתי! זה די ביאס ועיצבן אבל אני לא מראה את זה. ורק אז הבנתי שזה התקשר נורא לחלום שלי ההוא וגם למחשבה של הלקום מחר מוקדם… אבל הכל הלך. או שלא? בחיי כמה שנמאס לי מהתקוות המגרות האלו!
אה ולגבי טיסה לחו"ל, זה נהיה מוגזם! תכננתי טיול נחמד עם קצת פריז והמון אנגליה! הכל מתוכנן כולל חישובים כספיים ואז בא דוד שלי מהולנד ורוצה שקודם אבוא אליו ומשם אסע לפריז ואנגליה… זה עוד סבבה אבל אז הוא מתחיל לצרף לי באמצע טיול איתם ביחד לגרמניה קצת ואז בחזור אולי אעבור בכלל בבודפשט לבקר את בן דוד שלי והמשפחה. כל זה באמת סבבה לי אבל מוגזם! ואז הוא טוען שעדיף לי לקחת טיול מאורגן מאצלם ברוסים לפריז ואז גם לאנגליה וגם אבא שלי תפס טרמפ רוצה להעביר דרכי איזה כל נגינה לדוד שלי ו4 ספרים כבדים וזהו! כאן כבר נשבר לי! בסוף הבנתי שאני יכול לעשות כרגע רק דבר אחד וזה לבטל הכל! אז אמרתי שאני כרגע לא מצליח להחליט ואני מעדיף ללכת ללמוד ולטוס אחרי זה. אני כבר מבין שכבר לא אטוס בכלל והחיים שלי גמורים והכל אבל… בואו נמשיך להעמיד פנים שהכל בסדר לא? אחרי הכל ככה עושה כל העולם! הרי זה לא שיש לנו בעיות אקלים או רעידות אדמה או סכסוכים מלחמות מיותרות וכל דבר כמעט בעולם המפגר הזה!
קצין חבר יקר, אם אתה קורא את זה בטח כבר חזרת מהטיול שלך. מקווה שנהנית ולא נהיית יותר מדי מאמין בגלל זה. ואם כן… יש לי משהו שכבר כתבתי עליו מקודם… הפוסט על רוח הזמן. החומר הזה עלול לגרום לך לקחת מספריים ולחתוך את שרשרת הצלב שבטח נמצאת על צווארך!
ולבנתיים קליף נחמד של קשה:
סוף.
בנאדם מה קרה? אתה לא כזה חייב להם משהו... לא רוצה תגיד שפבעם הבא וכרגע יש לך דיל טוב לאנגליה וחברים וכו... קיצר לא צריך להעליב אותם אבל גם לא צריך לבטל טיול הי הם מציעים לך לבוא אליהם... אם לא תבוא הם ישרדו אל תדאג ליבם לא יישבר...
השבמחקהאמת דווקא טוב שלא באתי... לדוד שלי יש בעיות בריאותיות ודי השתנו לו כל מיני תוכניות אם הייתי בא בסוף סתם הייתי נדפק... בכל מקרה עכשיו אפשר לתכנן משהו חדש והפעם משום מה אני באמת שוקל לנצל את הויזה האמריקאית...
השבמחק