האמת היא שהיום היה יום די נוראי… בכלל לאחרונה כל הדיכאון הזה…
בבוקר קמתי עם אימא שלי ביחד ללכת איתה לסופר שליד סבתא שלי ואז לקפוץ לטיב טעם שהמטרה היא שם גלידת Ben & Jerry's. כולי בהרגשה שהיום הולך להיות יום נפלא. יצאנו ואז כל הבלגן עם האוטובוסים החדשים. לקחנו קו שאמור להגיע לאזור והוא… הגיע לקיבינימט! אז משם הלכנו ברגל ועד שהגענו כמובן כבר היה מלא אנשים בסופר. וכשהגענו לקנות את הגלידה אז בכלל לא היה את הטעם שרציתי! זה כאילו כל הבוקר הזה כל הטרחה הייתה לחינם! ואז הגענו לסבתא ואימא שלי הלכה איתה ביחד לאיזה טיפול רפואי שם ואני כמו מפגר החלטתי להישאר בינתיים שם לחכות לאימא וללכת בינתיים טיפה לישון!
ואז אני מקבל SMS מאחד מהחדר בבסיס "מתי ההקרנה של הסרט?" בקיצור התחלנו להתכתב ואז לדבר על כך שהוא רוצה ללכת לסרט ובסוף הסתבר שהוא אצל החבר שהשתחרר כבר בתל אביב. ואז קלטתי מה הבעיה! אני תקוע אצל סבתא שלי כשהיא עם אימא שלי בטיפול ואומנם אני יכול לצאת אבל אין לי מפתח לנעול את הדלת. וזהו ככה הכל נתקע! פעם אחת, פעם אחת שמישהו נזכר בקיומי אני תקוע ככה! הרגשתי הכי חרא שבעולם אבל עדיין עם תקווה שאולי בעזרת מוניות איכשהו אספיק. בסוף הן חזרו והלכתי עם אימא הביתה. משם התקשרתי אליהם כשאני מתחיל להתלבש זריז והם מסתבר עוד בכלל לא החליטו איזה סרט ואיפה בדיוק חחח החלטנו שבעוד כמה דקות הם יתקשרו ואני אתלבש ואז הם יגידו לי לאן לנסוע…
אני כבר לבוש בג'ינס והכל כמו שצריך מוכן אפילו הספקתי לברר איפה אני לוקח קו לכל כיוון… ואז אני מדבר איתם והדפוקים האלה החליטו לוותר ואולי! ללכת לים או משהו בכלל… אחרי שהבנתי שהם בכלל לא יודעים מה הם רוצים ושאין לכל זה טעם ויתרתי… אימא שלי בינתיים יצאה לכיוון אנדרי שהיה באזור עם אימא שלו החברה וכמובן התינוק. התקשרתי אליהם והצטרפתי… אחרי כמה זמן הם נסעו הביתה ואנחנו גם אחרי שקבענו בערב להיפגש כשהם יבואו לטיילת.
והנה בערב אחרי כל החרא הזה אחרי כל ההרגשה הנוראית הצטרפנו אליהם והתינוק משחק עם כל מיני חברים שכבר יש לו שם באיזו גינה ואחד מהם בן של החבר של אנדרי שהיה איתנו ואז הלכנו מהגינה לאזור שפשוט יש בו מלא דשא וכולם שם יושבים בכיף כזה… היה די נחמד ומצחיק שם ואיכשהו למרות כל הזוגות וכל מיני כאלה תזכורות מעצבנות מסביב היה רגוע… בסוף בכלל נשכבתי שם על הדשא והסתכלתי לי על הכוכבים עם חלום ישן כבר שיבוא היום אהיה שם ולצידי תהיה מישהי גם…
בסוף כבר הייתי האמת ממש רעב והחברה של אנדרי חזרה עם חברה אחרת שלה שם אחרי שקנו אוכל אצל מישהי שהחברה ההיא מכירה… אחרי שהם התיישבו גיליתי שהיה מדובר בסושי! למזלי הביאו לי לטעום חח… ואז כבר חשבנו ללכת אני ואימא ובעצם אז קלטנו שם שכולם עד האחרון רעבים! אז הלכנו למקום ההוא של הסושי… התברר שזה איזה מקום שנפתח די לא מזמן בטיילת… משהו קטן אבל היה מאוד מסקרן תמיד… הבעלים היא מישהי ממש ממש ממש נחמדה כזו… כיף לפטפט איתה… בעלה מסתבר יפני ולפי מה שהבנתי יש לה גם איזה 2 בנות יפניות… אז בסוף אני מוצא יפנים אצלי בעיר הא? חחח הסושי שם ממש נחמד ואיכשהו התחברתי קצת לשיחות שלהם הפעם… היה ממש נחמד! ומלא צחוקים והתינוק הזה פשוט מדהים! בצהריים עוד אימא שלי מראה לו בטלפון שלה תמונה של הכלבה שלנו והוא בן שנתיים וקצת בקושי מדבר כמעט… במקום לעשות איזה קול של כלב או סתם להצביע או מקסימום להגיד כלב מה הוא עושה? פשוט אומר בכיף את השם של הכלבה! חחחחחחחחחחחחחח
זה די הרגיע אבל בטאכלס אני עדיין בבאסה רצח… אין לי חברים לחלוטין ואני רואה שלא הולך לי מבחינה חברתית אפילו כשבסוף כן נזכרים בי… אז די… אני יודע שאני כנראה לא אוכל אבל אני מבחינתי מוותר על כל חיי חברה שהם! הספיק לי עם הכישלונות האלה כרגע זה רק אנדרי ואלה וזהו!
ובשל כל התקריות והפוסט הראשון לעתיד מבחינתי לגורל/ אלוהים / לי יש אולטימטום! או שאני פוגש את האחת ב 5 ימים שנשארו או שביי! אני לבד וזהו! די כבר עם זה! הספיק לי!
עוד 5 ימים!
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה