אני מתכנן כל מי שקורא/ת את זה וגר/ה באזור המרכז ופנוי/ה השבוע או בסוף שבוע, צרו איתי קשר בבקשה!
נכון הפוסט של אתמול? זה עוד כלום!
היום התינוק של אנדרי היה אצלנו כל היום, אימא שלי התנדבה עוד בשבת לקחת אותו יום שני. היום בכלל התחיל בזה שאני מתאורר ושומע אותו מהסלון והכלבה עושים פה “סימפוניה”. זה היה יום קצת באסה להיות איתו יום שלם… ללא שקטע כאילו… לא שזה רע אבל לא ככה בא לי… אבל זה עדיין כלום…
בערך ב 3 בצהריים אני מקבל טלפון מהראש צוות (השניה שאחרי הראשי אצלנו בדתק), לא הייתי צריך לענות פשוט… במידה וזה היה משהו רציני כבר אז לא היא הייתה מתקשרת, אבל עניתי…
הכניסו לטייסת בלת”מ כוננות בסוף שבוע ואתה צריך לחזור חמישי בערב לסגור שבת.
נראה לך? זה מה שהקצין החליט… טוב תמצאו פיתרון כי יהיה חסר לכם כונן!
מאותו רגע רתחתי כל היום ואני בטוח שאם היו מקריבים מד חום ברדיו של מטר לגוף שלי הוא היה מתפוצץ! לבסוף חברה של אנדרי לקחה את התינוק ובאותו רגע הרשיתי לעצמי להתקשר לקצין (לא התקשרתי לפני כי מוקדם מדי לתינוק ללמוד קללות וצרחות)
הקצין הזה כל כך אטום! ניסה לשכנע אותי שאני היחידי שנשאר לו, שהשאר או שמילא סוגרים את השבת או הבאה ויש להם תורנויות וכל זה… טוב המשפט היחידי שהיה לי להגיד לו זה שאין מצב שאני סוגר את השבת הזו! זה לא שאני איימתי או משהו אבל הוא נכנס טיפה לאטרף הזכיר לי שהנה הייתי הרי בסדר והכל ואין לו ברירה ופתחנו הרי דף חדש מאז כל הסיפור של לעבור מהטייסת… אז למה אתה שוב חוזר על הטעויות שלך קצין אידיוט??? סעמק! לבסוף אימא שלי חטפה לי ממש את הטלפון ודיברה איתו… איכשהו אחרי כמה דקות הוא כבר הבטיח לה שהוא ינסה לסדר משהו עד מחר בצהריים…
לפני כשעה שלח לי המפקד דתק הודעה אם נרגעתי והחלטתי להתעלם! עכשיו כשרק התחלתי לכתוב את הפוסט הוא התקשר… שאל אם נרגעתי אמרתי שאני לבסיס חוזר ביום ראשון והוא אמר שמחר עד הצהריים הוא יתקשר אלי ומקווה שיסתדר… הוא תמיד רגוע כזה נחמד ומעודד… אם יש מפקד כלשהו שדואג לחיילים שלו זה הוא! אבל הפעם אני אדרוס גם אותו אם צריך כדי לא לסגור את השבת הזו… אני כבר עכשיו הולך ללמוד איך מעלים את החום ויום חמישי אני בביקור רופא! אם לא יעזור אני כן אחזור לבסיס ולא מעניין אותי באיזו שעה וכמה פעמים תצלצל האזעקה אני לא רץ! לא מתקרב למטוסים וכל חתימה תהיה בליינד (כשחותמים על בדיקה בלי באמת לבדוק כמו שצריך) נשבר לי מכל זה… כן זה באסה שחצי שנה בערך לפני שחרור זה מה שעושים לי אבל די סבלתי מספיק… אחרי הכל מה יעשו לי? יאיימו עלי בכלא, בזה שיעיפו אותי לתל נוף או משהו, אבל בסוף בגלל מחסור בכוננים יתנו לי ריתוק דפוק וזהו! וגם זה אני לא בטוח כמה הם יכולים כשיש לי ת”ש 2! המניאק הזה יעשה לי אותו הדבר בטח גם בפסח למרות שהבטיח שלא ואני לא מדבר על יום האצמעות כבר…
אבל בטאכלס, גם ככה ביום שישי ב 31 בחצות שוב אשב לי לבדי במחשב ופשוט אחנק וההרגשות החרא שעוברות בי…
חברים אין, אהבה אין, ובקצב שלי כבר אפשר לשכוח מכל זה לתמיד.
ניסיתי לדבר עם בן בשבת והוא היה עם עוד אחד מהביצפר ליד הבית שלי באזור איכשהו ההוא התנדב לעזור למצוא לי מישהי מאז התכתבנו בפייסבוק די רציני אבל ברגע שזה באמת הגיע לרציני הוא פשוט נעלם כמו תמיד! כמו כולם!
כמה שנמאס לי… כמה שאני רוצה לפחות טיפה כיף… לו רק הייתי יכול למצוא כבר את האחת…
יש לי איזה סרטון שמצאתי לפני כמה זמן וכמה תמונות מאיזה אתר שקורעים מצחוק פשוט! אבל אני מקווה לפרסם את זה ב 31 כבר (במידה וכן אהיה בבית)… גם קיבלתי כבר את המשלוח של הלוח שנה מאתר לופה… זה לא מושלם אבל נחמד. גם את זה אני מסתיר מההורים עד ה 31… וכן ממש יהרוס אם לא אהיה בבית! האמת אני מקווה שהם לא יתנו לי הערות על זה פשוט יגידו כמה נחמד ותודה או משהו… פשוט שיהנו מהמשהו הקטן שהשקעתי בו קצת כדי לגרום מאט שימחה בבית הזה בשנה החדשה…
עוד 234 ימים….
סוף.
כולם נחמדים. אבל יש אנשים שיהיו איתך אם צריך, ויש אנשים שידרסו אותך אם צריך.
השבמחקאנשים שיהיו איתי? או אליסה... ארץ של ניסים ונפלאות... חחח
השבמחק