כאילו שאתמול לא היה מספיק טוב, היום נסענו בהתחלה לטייל בראשון לאיזה פארק ענקי מול הסינמה סיטי. בסך הכל סיימתי עם 443 תמונות! (אחרי מחיקת כפלים ולא טובים נשארו כ 270) ו 4 סרטונים טובים שכבר עובדו קלות בלייב מובי מייקר והועלו ליוטיוב… אז מסתבר שלאנדרי יש חוץ מהטיסנים גם מכונית על שלט… אבל לא מאלה שעל בנזין ולא מאלה שקונים ב 200 שח לילדים… זו אחת על חשמל שתעלה בארץ מעל 2000! ראיתי את המכונית הזו מול העיניים מעיצה מ 0 ל 80 נראה לי בשניה אחת! ואנדרי אומר שהוא עוד הגביל אותה! הדבר הזה חיה רעה ואני רציני! מה שהכי קטלני שהדבר הזה קופצני! היה שם איזה שורש עץ שמציץ קצת מעל הדשא וזה פשוט הקפיץ אותה באוויר! כל עוד היא לא מתהפכת היא פשוט ממשיכה! סלטות חריקות דריפטים ומה לא… ויצא לי לשלוט עליה טיפה ובחיי זה מפחיד!!! כזו אני כן רוצה! אחרי מלא תמונות של המכונית טיפסתי גם אחר התינוק למתקנים שם… הוא נכנס כזה לצינור מעבר באזור המגלשות וזחלתי אחריו לצלם וגם לשמור עליו… איך שיצאתי היה שם ברזל כזה מעקה באתי לאחז בוא ובום!!!! חשמל סטטי כזה עוד לא הרגשתי בחיים!!!! אחרי כמה דקות שנרגעתי התחלתי לבדוק עם המצלמה והפלאפון בסדר חחחחח (הם כן היו בסדר שלא כמוני)
אחרי זה נסענו לצוק הישן והטוב בקצה העיר שבה אני גר שכנראה מתחילים לפרק אותו… גם שם התמונות היו נהדרות ורבות… היה שם עוד חבר של אנדרי שגם הוא מטיס טיסנים ואז הגיע עוד אחד שגם בעסק אבל בא סתם להיות עם החבר’ה כזה ולפטפט… האיש מעניין… מתעסק גם ברולר בליידס וכאלה אבל מה… הוא סוג של כמו בן… די ראש כחול התחיל לדבר שם על חיי המיטה שלו ושל אחרים וכל מיני כאלה ואני כמובן שקעתי לבאסות שלי… בערב אנדרי פרש הביתה ואני, אימא וחברה שלו עם התינוק המשכנו לקניון טיפה…
הקטע שבמהלך היום הזה יצא לי לזלול כמות אדירה של שוקולד!!! ממש הגזמתי איכשהו…
אבל העיקר נהניתי…
התחלתי להתכתב עם מישהי מאתר הכרויות… האמת היא די מכוערת ולא ממש מעניינת… לא יודע סתם כזה… עוד מישהי נפנפה אותי בפייסבוק וגם החליטה שאני ערס או משהו חח….
חיי הדפוקים והבודדים…
אני שוקל לחזור לפייסבוק בעיקר בגלל הצילום.. נראה כבר…
מחר לבסיס לשבועיים ואז השנה החדשה שכל כך מבאסת בכך ששוב אחגוג בישיבה לבד מול המחשב בחדר…
האמת אני אמור עוד לקבל שבוע חופש אבל כפי הנראה בטייסת הזו אני יכול רק לחלום על כך… איזה באסה זו!
שוב תחושת חנק הבדידות הנצחית שלי…
טוב אני אפרוש לבליץ’ ולישון… אמור להיות פרק מעניין אבל היי, זה מה שמצפים אחרי פרק 296 כשאבא של איצ’יגו מופיע! בכלל… למה אני מעולם לא כותב פה על אנימה??? מילא כמעט לא קוראים ולא מגיבים פה? אז מה איכפת לי על מה לכתוב? חחח אני אכתוב גם על זה… 
עוד 242 ימים….
סוף.
העלבת אותי עכשיו...
השבמחקתתחיל עם הכונפה אני אומר לך! אתה לא צריך לישון איתה!
זה יעשה לך טוב.
מה???? למה העלבתי???? אני מבקש סליחה לא משנה מה הסיבה... אבל אני כן רוצה הסבר כדי לדעת לא לחזור על כך או להסביר את עצמי טוב יותר...
השבמחקאני לא מתחיל ולא שום דבר... מתכתב איתה בנתיים ונראה מה יהיה אבל אני לא רוצה להרגיש מסכן שבחר לצאת עם מישהי רק כי זו היחידה שיוצא לו איתה משהו... זה פשוט דוחה ומגעיל אני מרגיש כאילו זה לאסוף את השאריות שנשארו...
(ואני באפטר בבית, יום ראשון אחרי השבת יוצא לשבוע חופש!)