אוקיי החורף הגיע! ואני אומר את זה לא רק בהסתמך על מזג האוויר בחוץ אלא גם על הכאב ראש הנוראי שיש פה ללא מאט אנשים! זה פשוט נורא! אני ממש פיזית מרגיש כאילו דופקים לי על הראש עם פטיש ועוד מבפנים!
טוב, מעבר לכך הכל משעמם. חוץ מזה שמצאתי סוף סוף את כל ההקלטה באיכות הכי גבוהה של ההופעה של לינקין פארק בארץ. זה ממש נשמע טוב, ונאורר זכרונות טובים… ואם זה לא היה מספיק, הורדתי את דיסק מועדון המעריצים האחרון שהם הוציאו. יש שם מלא שירים בעיבודים שונים ומגניבים ובינהם גם שירים שלא זכו לפרסום כמו זה:
כרגיל אני ממשיך להתעמק בצילום. עדיין לא התחלתי עם בלוג הצילום אבל הגיע הזמן! (כמעט) אני צריך להחליט על שם… הייתי מעלה כאן כמה שמות שעלו במוחי אבל מכיוון שהבלוג לא יהיה אנונימי אז זה בעיה.
הצלחתי אתמול אבל לראשונה “לצייר” בתמונה עם אור!
הכוונה היא להגדיל את זמן החשיפה נניח ל5 שניות שלמות ולסגור בהתאם את הaperture, לקחת פנס (במקרה שלי הפלאפון) ולהתחיל לצייר במהלך הצילום… זה יוצר תמונה רגילה שהפוקוס עלי לא משהו בגלל שאני זז קצת ויד ימין שלי בכלל לא נראת עם הפלאפון כי המצלמה לא מספיק לקלוט את האוביקט הזז הזה לעומת האור של הפנס שאיתו אני מצייר שיוצא בתמונה כאילו ציירתי עם מברשת זוהרת… ממש כמו הפרסומת של הסמארטפונים של אורנג’ רק שכאן זה תמונה ולא וידאו… בסוף אחרי הרבה מחשבה וניסיונות הצלחתי לצייר את החתימה שלי! יצא די מגניב…
עכשיו אני מתחיל לגבות מחדש את כל המחשב ממש בצורות שונות ומשונות… תחילה צץ לי רעיון לעשות הפרדה ולהתקין ווינדוס 64 ביט בדיסק שונה והוא יהיה מיועד לכל הנוגע לצילום אבל כשהתחלתי לחשוב לעומק הבנתי שלאט לאט אני אתקין עליו את הכל מחדש ואז בכלל יהיה בלאגן… אז צצו לי כמה רעיונות לנסות לעשות קומבינה מוזרה שסופה יקרה “לשדרג 32 ביט ל 64 ביט!” (שזה לפי מיקרושיט בלתי אפשרי) במקסימום נשחזר הכל ונתקין באמת ווינדוס נפרד לעריכות וידאו וכאלה.
אתמול בן התכתב איתי… חזרתי זמנית לאיי סי קיו ועכשיו הוא מתחבר לצ’אט של פייסבוק. קיצור הוא אמר שבקרוב יצא אולי לעיר שלי לטיילת עם עוד כמה חברים ואני מוזמן… טוב לא ידעתי אם אלך… האמת הייתי די בטוח שלא כי אני לא אוהב לצאת כל כך מאוחר ואין לי מה לעשות שם עם כמה אנשים ששותים וזהו במיוחד שכבר ויתרתי על החיים החברתיים שלי אפשר להגיד. סגרנו שהוא ידבר איתי כשזה יהיה בטוח וכשהם כבר יצאו, אבל מאז לא שמעתי ממנו כמובן.
אה ניזכרתי… אתמול ביקרנו את סבא בבית האבות ובצד ראיתי שם דף עם כמו שיר נחמד… אז הינה לכם:
זו לאחכמה לצחוק
כששמש ואביב
והמון חברים מסביבצריך לדעתלחייך
גם כשעננים ורטוב
וקר ולבד ועצובזו לא חכמה לאהוב
את אלה שהולכים אחיך
בתלם הישרצריך לדעת לקבל גם
אל הלא מוכר
האחר השונה, המוזר.כי יש אנשים שהם יפים
רק עמוק עמוק
בפנים.
אני אהבתי ומקווה שגם אתם תאהבו. טוב אני זז לנקות קצת בבית ולהמשיך בתוכנית השדרוג המשונה שלי. הפוסט הבא כנראה יהיה מווינדוס 64 ביט אחרי שדרוג, או מהווינדוס הזה אחרי כישלון ושחזור חח…
עוד 250 ימים….
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה