באמת שאני עייף כבר!
אבל ממה יותר? חחח
מזה שכשגם אני גיליתי ששוב הדתק איפה שאני מכינים מטוסים לשבת והתחלתי לפרפר כמו מטורף (זה המילים של הראש צוות) או מזה שאני סורק זו אחר זו תמונות למתנה של סבתא… ויש פאקינג המון ואז צריך לערוך כל אחת בנפרד!
אז מה שקרה זה שהיום הראש צוות אומר לי לפני הצהריים שהתקשרה השלישה של הטייסת אמרה שאני צריך לבוא לקחת צו סיפוח… מעבר לזה לא הסכימה להגיד כלום! אני נלחצתי בטירוף ואחרי כמה זמן ביקשתי מהמפקד דתק להתקשר בעצמו לשאול אותה… בשבילו היא רק הוסיפה שזה דרג ד’ בבסיס ההוא שבהתחלת השרות רציתי… איפה שמשרת הבייר…
זמן מה לאחר מכן כשהתכנון הוא שאני עולה לאכול עם כולם ובחזרה מגיע אליה לשלישות שנמצאת צמוד לדתק הכוננות… אבל היא התקשרה ביקשה שאגיע מהר יותר כדי שאספיק לחתום קלירנס!!!!
זה די הלחיץ עוד יותר כאילו עוד כמה דקות אני צריך להפרד שם מכולם… בכל מקרה איכשהו הצלחתי במליוני טרמפים בבסיס להגיע לשם, לקחת קלירנס, לחזור להחתים את כל מה שצריך, לנגוס באוכל, לחזור ביחד עם כולם מהאוכל, להגיע שוב לשלישות… ושם היא כבר הכינה לי צו סיפוח עם הסברים קלים… צו סיפוח לשבועיים! זה בדיוק מה שביקשתי בקריה לפי הצעתו של המפקד דתק שלי… בזכותו מה שיקרה זה שאני אגיע רק לשבועיים כרגע לשם ואראה מה ואיך… ואז אחזור לטייסת וכנראה ישלחו אותי לאנשהו להביע החלטה ואז ישלחו אותי לשם לגמרי… וכאן הקטע של הסיפוח הזמני… במידה ולא אוהב אוכל בקלות לסרב ואז או שאשאר בטייסת או שיחפשו לי משהו אחר… וכאן מתחילה בעיה מסוג שונה…
האם אני הולך לאן שרציתי בהתחלה לדרג ד’ כנראה עושה יומיות חלקית… עם תורנויות לא ידועות בכמות ובצורה… אנשים שאין לדעת מי הם… אבל ניפרד מהחרא של הטייסת?
או ש… אנימוותר כבר על כל זה על כל הלחץ האינסופי והפחד ונשאר אומנם בכל החרא של הטייסת אבל עם אנשים שאני מכיר עם כל מה שאני מכיר ואחרי הכל ברגע שאני באמת צריך משהו אני כבר יודע למי ואיך לפנות כדי לקבל את זה…
או… ש… אני… זה האופציה הכי מתבקשת כרגע… אך גם הכי מסוכנת…
אני במקום לקחת את האצבע שעכשיו הביאו לי… אנסה לקחת את כל היד!
אני אלך לסיפוח ולא משנה מה לא אתלהב מזה… אחזור לטייסת ואגיד שגם שם אני לא רואה את המשך השירות שלי ואדרוש רק דבר אחד!!! מחשבים!!! מה שאני באמת באמת רוצה! אלך על כל הקופה מה שנקרא…
מה שלא יקרה הייתי בהחלט רוצה שוב לבקר בקריה… בנתיים זה נראה שהבייר ינסה לסדר לי ראשון בבוקר כבר הסעה מהעיר שלי לבסיס… אם לא צריך לראות איך אני מגיע לבד…
ולגבי המתנה של סבתא… במידה ולא סיפרתי קנינו עם אימא מסגרת תמונות דיגיטלית ושמנו כבר את כל התמונות הקשורות מהמחשב ועכשיו יש בוכטה של תמונות שאימא הביאה מסבתא… ממש המון! אז אני סורק לאט לאט לשים את זה גם… אם באמת בסיפוח אני אעשה יומיות יש סיכוי קל שאצליח לסיים עד שבוע הבא חחחחחחח
זהו לילה טוב לכל העולם… בייחוד לכל הבנות ללא החבר החמודות שגרות באזור המרכז לא גבוהות לא מעשנו ובקיצור אלה שמתאימות לפחות חלקית לתאור האחת והיחידה.
עדיין, בלי כנפיים….
עוד 400 ימים (הנה עוד שינוי קידומת! ובסיס?)….
סוף.
ואלה חכמולוג לא קטן אתה. לא הייתי רוצה להתעסק אתך, בטח הפכת שם בבסיס לכאב ראש רציני.
השבמחקלמרות שמצד שני אתה אומר שאתה עובד.... לא יודע. מצידי אנשים שבאים לעבוד אני אעשה בשבילם הכל שיהיו מרוצים.
מבחינת מחשב מי אתה יכול להיות? אתה יכול להיות מנהל רשת?
אם יש יכולת למה לא ללכת על זה. בכל מקרה מה שקיבלת לא תפסיד.
למה שלא תביאו את התמונות המזדיינות לאיזה חנות פוטו שהם יעשו את שזה לכם באיזה 100 אקל, במקום לשרוף על זה שבוע של חיים. גם ככה אין לך זמן מיותר בבית.
היי... יכולת בהחלט יש חחחח וכן אני כן עובד ודווקא רוב המפקדים טוענים שהם די מרוצים... אבל כן אני משתדל להוות כאב ראש! חחחח וכן מנהל רשת לדעתי אחרי כמה זמן של הסברים במקום אני מסוגל להשתלט על זה בלי בעיה...
השבמחקלגבי התמונות לא חשבתי על רעיון כזה... אבל זה גם די בעייתי... יש תמונות שממש אני בקושי נושם שלא יתפוררו... כלומר... סבא של סבתא שלי למשל...