ראשית כל, בדיוק כמו שציפיתי האמת הם אכן קיצרו לי את הסיפוח. ככה שכבר אתמול חתמתי קלירנס יציאה. השלמתי עם העובדה שאכן עדיף לי כרגע כנראה להשאר בטייסת. היתרונות בהחלט כרגע יותר שם. אני סבור שאם היו מההתחלה מציבים אותי שם הייתי מסתדר לא רע דווקא, האמת אולי אפילו מצוין, אבל היום כבר מאוחר מדי. אכן אחת הסיבות היא שהם הגיעו שם למסקנה שעד שילמדו אותי שם הכל אני כבר אשתחרר ואין להם טעם להכשיר אותי.
כחלק מהקלירנס היה צריך להחתים את בטחון שדה שזה בשג של הבסיס… הגעתי לשם והיו שם 2 פקידות… האחת שקרובה אלי דיברה בטלפון, השניה… רגע לפני שהרימה את הראש מהניירת והמחשב אלי ראיתי שהיא בלונדינית וישר חשבתי שאולי זו איזו אחת מהביצפר שאמורה לשרת שם…
למזלי זאת לא הייתה היא כי אותה די לא סבלתי… זו הייתה אחת חמודה דווקא ועד שהספיקה להרים אלי את הראש קלטתי אצלה תג יחידה של בסיס בדרום שדי באזור הבסיס שלי… היא חתמה לי על הטופס ואחרי שיחונת קצרה הלכתי…
תבינו… אסור לחתום לי על טפסים!!! ברגע שחותמים לי על משהו או מביאים לי פרטים כמו שם ושם משפחה… יש לי הכל! אבל… שוב אני באותו מצב בערך… יש לי שם, שם משפחה ובזכות היכולות שלי יש לי כתובת ומספר פלאפון כנראה הנכונים… אך משום מה לא מצאתי אותה בשום רשת חברתית או משהו… וזהו אני שוב תקוע… לצערי לא נשארו לי כבר אנשים בנבטים ככה שהמקרה אבוד כבר.
מחר חוגגים לסבתא שלי יום הולדת, אנחנו הולכים כל המשפחה לבית קפה נחמד וכהפתעה יבואו גם עוד שני דודים. המתנה העיקרית כבר מוכנה… למעלה מ 300 תמונות סרקתי וערכתי ואת כולן + עוד מלא מהמחשב העברתי למסגרת תמונות דיגיטלית שקנינו לה… אני מקווה שהיא תאהב את זה…
זוכרים שרציתי מצלמה? טוב אז אני כמעט כל יום מבין מחדש כמה אני באמת צריך מצלמה… עכשיו אבא שלי ראה איזו כתבת על איזה בלוגר רוסי שמרוויח מהבלוג שלו המון ואת הקטע של הרווח עוד לא הבנתי אבל הוא מצלם המון וגם לוקח תמונות של אחרים… כל השקיעות שלי והכל… הפלאפון כבר מזמן לא יכול לספק את האיכות. ואני לאט לאט גם מבין שאני לא בטוח שמצלמה קומפקטית זה מה שמתיאים לי…
מצד אחד אני באמת צריך משהו עם איכות אדירה, עם עדשה רצינית והכל, מצד שני אני כן רוצה משהו קטן שאני שולף בלי בעיה באמצע טיול או ברחוב או כל מקום… וככה אני נקלע לדילמה… מה שכרגע אבל בטוח כמעט זה שאם אני קונה מצלמה כנראה שזה או ניקון או קנון… לא יצא לי למצוא משהו אחר שמתקרב לאיכות והנוחות שלהן…
ולנושא הצבא שוב… אותו אחד שהיה זמנית המפקד שלי השבוע… טוען שבטייסת כבר לא יוכלו להשאיר אותי וכנראה יעשו לי ועדה חדשה או משהו… הוא גם אומר שבמקצוע הצבאי שלי יש משהו בצריפין… ככה שאם הם ירצו להמשיך מסתבר שיש לאן… אבל מעניין האם ומתי אגיע לתפקיד מחשבים טוב במקום קרוב וטוב עם כמה שפחות תורנויות וכמובן יציאות טובות…
מה שבטוח, כבר ראיתי, הכל אפשרי ואין דבר העומד בפני הרצון!
ולסיום עוד שקיעה מהתאריך 16.7.2010 
עדיין, בלי כנפיים….
עוד 392 ימים….
סוף.
הכל אפשרי ואין דבר העומד בפני הרצון - זה נכון, שאלה כמה אתה דורך על הרגליים של אחרים כדי להגיע לשם.
השבמחקאני לא אוהב אנשים שלא שמים לב שביניהם והרצון שלהם עומדים אנשים אחרים,
טוב בכל מקרה טוב שאתה הוכחת לעצמך שאתה יכול להזיז דברים.
אני תמיד משתדל לזכור גם שיש אנשים אחרים... אני די לא סובל לדרוך על אחרים... אבל לפעמים, ואין לי דוגמא, צריך לדרוך על אחרים כדי שלא ידרכו עליך!
השבמחקיש עוד כמה דברים להוכיח כמובן...