מוזר ש… למרות כל זה אני מרגיש עייף יותר…
אחרי שלוש ימים בבסיס קרוב ויומיות ומחוץ לטייסת, אחרי שאתה רואה את הטייסת מהצד ואת דרג ד’ מבפנים…
פתאום אני מתחיל לראות הכל שונה… זה לא כזה כיף לעשות יומיות כשאתה קם נורא מוקדם בבוקר כלל לא בטוח אם יתנו לך לעלות להסעת קבע (ככה גם בחזור) על כל שטות קטנה כמו מסיבה X, ארוע Y וכו נשארים לישון בבסיס וזה קורה לא מאט… ושלא נדבר עם כמות תורנויות אדירה ועוד ללא פטורים…
פתאום חסרים לך האנשים מהטייסת… חסר לך העבודה המשונה והלא שגרטית הזו… הקצב… השעות שינה האולי לא כל כך גרועות האלה, פטורים מתורנויות, גמישות מפקדים, בסיס שלפחות לא כל דבר נראה כמו צריף שלידו והכל צמוד…
אולי טעיתי… כבר היום המפקד הזמני ניגש אלי לדבר ואמר שהוא בקצב שלי לא רואה טעם להמשיך… כלומר עד שילמדו אותי שם הכל אני אשתחרר בדיוק! אז מחר תהיה לי שיחה עם הקצין של הגף הזה… כנראה ישימו אותי במחלקה אחרת או משהו… אני אישית מקווה שזה ישר יקרב את החזרה לטייסת… לא הקטע של לחזור אלא אני פשוט לא רואה טעם בלהמשיך את זה… אני משום מה לא ישן בלילות ובצורה נוראית ממש! כאבי גב תחתון משונים… העבודה פה כל הזמן נגיד על 20% משהו כזה… וזה לא נחמד כבר…
כבר התרגלתי לזה שיש רגעים של 80% יש גם 200% כשבאמת צריך אבל אתם יודעים מה? יש גם 1%! בו בתת מודע פשוט זוכרים להקשיב למערכת הקריזה גם תוך כדי הנמנום…
לא יודע אם ישאירו אותי בטייסת אחרי כל זה אבל אני יודע שאם הם רוצים להעביר אותי לאנשהו כדאי שידאגו לי לתפקיד מחשבים בקרייה עם פטורים מתורנויות!!! אחרי הכל יש את הפוסט לעתיד הראשון וכאן אני מתחיל לחשוב על השני… ואחרי הכל אני עקשן! אני הכי טוב! וזה מה שבאמת אני רוצה!
וכן… כשאני חושב על זה אני ניצחתי את כולם!
אני למרות כל הסיכויים הצלחתי לצאת מהטייסת ללא שהיה בכלא ללא שום בעיות בלי לריב עם אף אחד… ולא רק זה! הצלחתי כנגד כל הסיכויים להכנס לדרג ד’ למרות שאינספור פעמים אמרו לי “אתה לדרג ד’ כבר לא תגיע!” אותו קצין שחזר על זה לא מאט שלא סבלתי כל כך בסוף הציע שאם ארצה באמת הוא בעצמו יפעיל קשרים כדי לעזור לי לעבור לשם. אבל הינה אני… ללא כל עזרה עשיתי את זה לבד! אני גאה בעצמי! אני באמת מרגיש שלם עם עצמי גם אם אני חוזר לטייסת! שנתיים שלא הרגשתי ככה…
ולגבי פוסט לעתיד הראשון… נראה לי שיש כבר הצלבה ראשונה ומפחידה של תאריכים…
עדיין, בלי כנפיים….
עוד 395 ימים….
סוף.
ככה זה כשחולמים על משהו תיאורטי.
השבמחקסביר להניח שעם שאר הדברים דבר דומה - תמצא חברה, תהיה איתה שבוע שבועיים, תחליט שעדיף לבד.
מבחינת השעות - ברוכים הבאים לחיים הרגילים. מעדכן אותך שב-40 שנים הקרובות תצטרך ללמוד שלכניס את החיים שלך לפרק זמן הקצן בין הרגע שאתה חוזר מהעבודה לבין השעה בה אתה נול למיטה.
ובפרק זמן הזה צריך עוד לאכול, להתקלח, להרגיע את הכאב ראש, לעשות קניות, וכו'.
חוץ מזה ברור שמקום חדש זה תמיד קשה ותמיד יש לך איזושהי נטייה לחזור אחורה - להגיד - עזוב, שם היה חרא אבל לפחות חרא שאני התרגלתי לטעמו. אין הרבה שינויים בחיים שבהם הכל דבש ואתה באופוריה - חוץ מנופש בחו"ל או משהו.
אז כמה שנים נשאר לעולם לשרוד?
בלאט לפני רגע לא הייתי עייף אבל התחלתי להרדם והינה אני גמור סתם...
השבמחקבקיצר היום לא עשיתי כלום פרט ללחתום קלירנס יציאה, כן בראשון כבר חוזר לטיססת... למדתי הרבה דברים חדשים וכן אני מודע לעניין הזה שככה זה עם עבודה... אבל פה זה שונה בכל זאת...
בכל מקרה הייתה היום מישהי חמודה אבל על כל זה כבר מחר...
לילה טוב