נו לפחות סוף החודש הזה נקבל קצת "דמי כיס" מגוגל... הגעתי כבר לסכום בחשבון האדסנס אך לצערי הפעם זה לקח יותר משנה קצת. אבל דברים קצת לדעתי כן משתפרים בעניין הזה.
אז שבת האחרונה איש לא זרם, רציתי לצאת, סתם לטייל או לעשות הליכה אבל כלום! או שאנשים לא רצו או לא ענו...
נשכבתי לי במיטה כשהרגליים דווקא למטה ואחרי כמה רגעים פשוט קיפצתי מהמיטה, שמתי נעליים, שמתי אוזניות ויצאתי!
החלטתי לשנות קצת את מסלול ההליכה והלכתי לכיוון העיר הצפונית יותר בתקווה שאולי אני לא יודע וכבר בנו מעבר בטיילת, אבל אחרי כמה דקות גיליתי שהמקום שבוא הכרתי שנגמרת הטיילת היא עדיין נגמרת שם, בלי לעצור הסתובבתי, החלטתי לעשות הליכה עד סוף הטיילת ומשם לחזור בה עד הבית.
כבר הייתי קרוב לסוף הטיילת וראיתי שזה זורם טוב, אז למה לעצור? המשכתי... המשכתי במקום שכבר חובר לעיר הסמוכה...
כשהייתי שם עדיין הרגשתי שזה זורם, אז שלחתי הודעה ל2 חברים שגרים בעיר הסמוכה אך די קרוב לטיילת, שניהם לא ענו אבל אמרתי נלך עד אליהם נצלם את הבתים שלהם נשלח להם כהוכחה :)
רגע לפני שהגעתי אחד מהם ענה, יצא קצת והסתובבנו מעט ביחד באזור, משם הוא חזר לבית ואני החלטתי לחזור על הטיילת למרות ששקלתי דרך אחרת, כשהייתי כבר די קרוב לעיר שלי החבר השני התקשר, מסתבר שלא ענה כי לא הסתכל ישר בפלאפון והוא היה גמור אחרי איזו מסיבה או ארוע, כבר הייתי די רחוק ממנו אז המשכתי...
ואז כתב לי חבר מהקורס מחשבים, מסתבר שהוא בבת ים באיזה אזור ושאל אם בא לי להפגש, החלטתי להגיע הביתה, לאכול להחליף בגדים ואז לשבת איתו, הוא לא כזה ילך הרבה בטח סתם נשב נשתה משהו או נאכל...
עד שהגעתי הביתה ראיתי שעברתי 11ק"מ!! היה כיף לראות את זה, גאה בעצמי קצת... אבל מה אני יודע? נפגשתי עם החבר וזה אחרי שעוד טיילתי עם הכלבה, מפה לשם הערב הזה נגמר בסך הכל של 18 ק"מ! אבל היי, השיא זה 26 ביפן! חחחח
ואז הגיעה מסיבת פורים... כל שנה בפורים יש לי משהו לא ברור בהקשר לבחורות... הפעל לא הייתה אף אחת... הייתי בדי מצב רוח סבבה למרות שידעתי שהרוב יהיו זוגות... שמחתי רק שאחד החברים בצוות יבוא והוא כמוני בהרבה דברים, הרי האחר שהיה בקטעים כאלה כמוני עזב אז יש את זה...
עוד לפני שירדנו להסעה למסיבה אחד האנשים מאיזה צוות אמר "אני שמח שיש מסיבה, רק חבל שזו הראשונה שלי וגם אחרונה" ואז הבנתי שמסיבות כאלו כבר לא יהיו לנו, כלומר גם אם יהיה המשך באמת לחברה והכל ילך טוב, המסיבות לא יהיו כאלה כי כמות גדולה של אנשים זה אלו שלא יהיו פה, הם או יועברו לסניפים אחרים או יפוטרו...
זה מאוד הכניס אותי לבאסה לא ברורה כזו... כשירדנו ויצאנו מהבניין, עוד לא סיבבתי את הראש אבל הכרתי את התחושה הזו טוב מאוד וכבר ידעתי שכשאתן לראש שלי כן להסתובב לכיוון ההוא שאוטומטית בתת מודע בא לי... אראה שם את היפניות... אכן זה היה ככה, לצערי לא כולן אבל רוב אלו שכבר עזבו באו וזה היה נחמד... גם במהלך המסיבה פה ושם פיטפטנו וכאלה...
פורים זה מסיבה בעייתית, במיוחד אם היא עם זוגות, אתה לא יודע האם התחפושות מולך זה מישהו שאתה מכיר, או לא מכיר או אמור או לא אמור להכיר בכלל... לי למזלי יש לפחות את היכולת לזהות לפי הקול לפעמים...
וכאן עמדנו אני והחבר מהצוות וניגשה אלינו מישהיא, זיהיתי לפי הקול ישירות, היא אחת שעובדת באיזה צוות וזו פעם ראשונה שראיתי אותה בפנים, ידעתי מהחבר שהיא נראית טוב אבל... היה אבל כשלהו, לא זכרתי...
בכל אופן עמדה מולי בחורה שנראית ממש לא רע, טיפה שמנמונת וגבוהה ממני לא בגלל הגובה אלא בגלל הנעליים... ואז קלטתי שחבר שלי יותר מסתכל על החברה שלה שלא עובדת אצלינו אלא היא הביאה איתה, בחורה נראית סבבה גבוהה ומתכנתת, אבל לא הטעם שלי במראה וכמובן לא בגובה...
הכל סבבה, מפטפטים ואני מבחינתי זורם לאן שזה ילך, בחורה חמודה הרי, לך דע... רק ש.... כרגיל אני מתנתק מהמציאות...
לפתע החליטו לצאת לנשום אוויר ולעשן, איפשהו עדיין לא הבנתי מי המעשן אבל יצאנו... ומסתבר שדווקא הקטנה היא המעשנת והיחידה... טוב נו, באסה נוראית, וכשהן לא היו לידינו החבר שלי הזכיר את הבעיה בה, חבר...
ופה נכנסתי למצב הקקה הזה שאני לא סובל, הדיכאון הזה של החוסר זוגיות המשגע הזה שאין לי לא איך לקדם לא איך לצאת... איכשהו מהתנתקתי מכל מה שהלך במסיבה, בשלב מסוים קלטתי מישהיא חמודה ורגע אחרי זה קלטתי מי החבר שלה זה רק הלך והתדרדר ואז רציתי לחזור לפטפט עם החבר כי זה מה שמעברי דיכאון הרי לא? ו....
הוא גם לא היה במי יודע מה מצב רוח והמניאק כבר נסע הביתה!! בעעעעעעעעעעעעעעעע
הדיכאון של הבדידות נמשך גם עד לרגע זה, נו אנחנו כבר יודעים שזה לא באמת עובר אלא רק נדחס איפשהו עמוק עד שמשהו יציף את זה שוב... לא חדש...
השבוע נפגשתי איזה יום עם אחד החברים שפוטר לאחרונה, הלכנו קצת והלכנו גם לאכול במקום שמוכר גם אונגירי... האמת לא כזה טוב האוניגירי, אבל הוא סבבה... רק שהתוקף קצר מדי, אחרת הייתי קונה לי לכל השבוע...
ואז כשכבר באנו להפרד, קלטתי כמה הודעות... אוי... חבר מהחבורה של השכונה שגר ברוסיה הרי הגיע אותו יום! חייב לבוא להפגש לא משנה מה חחח...
נכנסתי הביתה זרקתי את התיק ולפתע התקשר חבר מהצבא, בלי שום קשר...
יצאתי בנתיים למקום המפגש ולא ידעתי איך לצאת מהשיחה הלא קשורה הזו כרגע, סתם כזה שיחה סתמית... ואז מרחוק ראיתי את החבר אז היה לי סיבה לסיים את השיחה, ישבנו ממש בכיף דווקא...
השבוע גם קניתי סוף סוף אוזניות, האמת אני חושש שמעט הגזמתי, קניתי משהו יקר מאוד, איכותי מאוד ולא בטוח שאני אכן צריך את זה אבל היי זה מגניב ונוח כל עוד לא רצים ממש, וגם אז זה לא באמת כזה בעיה... רק הקשת שלהן קצת מסתובבת, מדובר אבל באוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי, והוא עובד ממש ממש טוב! אז טכנית אני אכן אקרא ככה לפוסט הזה, יש לי עכשיו כמעט מתי שבא לי, שקט בהזמנה!
ואין כמו לבדוק את האוזניות עם שיר חדש נוסף של לינקין פארק! גם אתם מוזמנים להינות...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה