אז כאילו שלא הספיק לי...
לא יודע תקראו לזה משבר גיל 28 או מה שבא לכם אבל זה פאקינג חרא!
אז רגע לפני שאני עובר למה שזיעזע את השבוע הזה...
אימא שלי עוד לפני שחזרה מחו"ל סיפרה שהן דיברו על הספינה עם איזו בחורה יפנית או משהו והן אמרו לה שאני אוהב את יפן ובנות יפניות ובלי לחשוב היא הביאה להם כרטיס ביקור, לא הייתי במצב רוח כשהיא סיפרה לי ולא חשבתי על זה בכלל אבל הייתי בטוח שהנושא יישכח ומעולם לא אראה את הכרטיס ביקור הזה, נחשו מה? אני מגדת עתידות!
שלא נדבר על כל הכ 15 בנות שלאחרונה פניתי אליהן באפליקציית הכרויות, כולן יפניות (כן אני מכוון ישר לשם כבר) וכמה ענו לי?
.
.
.
.
.
אפס! כן הספרה הזו שפחות מ1!!!
אבל היי, ה עוד כלום לעומת מה שחיכה לי...
בלילה בין ראשון לשני היה לי חלום משונה, אנחנו בעבודה כאילו בבניין החדש עוד במהלך המעבר, ומשום מה מי שמנהל את הצוות שלנו או משהו בסגנון זה בחור אחד שהוא היה מנהל בקפריסין של מכירות והיום הוא סוג של עושה הדרכות למערכת ראשית חדשה ברחבי כל הסניפים...
עכשיו הוא אמר שם משהו ועניתי לו באנגלית, אני מבין שאתה רוצה לעשות את זה פשוט, אני חושב שאפשר להתרגל לזה, הוא עשה שם כמה דברים מוזרים אבל זה לא הקטע...
כשקמתי, זה הרגיש מסוג החלומות המוזרים האלו שאתה אומר "whatever" וממשיך... כך היה...
עד שבמהלך היום המנהל עצר אותנו מעבודה ופשוט ככה הודיע... הוא עוזב...
אני לא בטוח כמה זמן הייתי שם בהלם לחלוטין, בשלב מסוים הוא עבר לנושא אחר וכבר המשכנו לעבוד אבל אני פשוט יצאתי הלכתי לשתות מים וישבתי קצת במטבח מבין שמה שקרה פה זה בעצם כנראה התחלה של הסוף למקום הזה...
כלומר, כן הוא יעזוב יבוא מנהל חדש וזה ימשיך איכשהו אבל... זה לא זה, האיש הזה פשוט אחד האנשים!
הדבר הזה כן יתפרק לדעתי...
האיש אומר שמצא מקום טוב שהוא חברת סטארטאפ מתחום שונה שהוא יקים שם צוות בעצם ויהיה שם פחות לחץ... יש לו עוד כחודש איתנו, כלומר כבר פחות...
והוא לא מספר לאן הוא הולך כי ההנהלה תעשה דברים כדי להשאיר אותו... אני הפעם עושה יד אחת עם ההנהלה!
אז יש לי כמה חברות שזה נראה שאחת מהן זו החברה... איך עשיתי את זה? PLEASE.... אנחנו מדברים עלי... והאמת, לא פרצתי לשום מקום לחלוטין, המידע פשוט זמין מול העיניים...
אני כבר יושב על איזה מנהל על הראש ונראה שהבן אדם למרות שהוא האשם העיקרי שהוא עוזב הוא ממש בקטע של לעשות דברים שהוא יישאר... אני מבין שהסיכוי קלוש... אבל אני לא אסלח לעצמי אם לא אנסה...
בקרוב גם עוברים בניין...
אגב, כשהוא הודיע על זה שהוא עוזב, כלל לא זכרתי את החלום ההוא, נזכרתי אחרי...
אותו יום, נכנסת לפתע אחת היפניות המבוגרות אלינו למשרד עם הלפטופ שלה, הייתי בטוח שכרגיל היא באה לפני שהיא טסה כדי שנוודא שהכל בסדר והיא תוכל לעבוד...
אבל היא באה להחזיר אותו ולהפרד ולהגיד תודה על השרות שלנו והכל... זה היה מחמם את הלב שהיא באה ככה, אל זה פשוט חנק אותו יום לגלות שהיא פוטרה...
מה שאני מנסה להסביר פה, זה לא שזה שהמנהל שלי עוזב ויפניות עוזבות זה סוף העולם בשבילי...
אבל, גם כשהיה לי רע בשנים האחרונות גם כשלא יודע מה היה קורה, היה לי את העבודה מקום בטוח מגניב שאני שמח מרוצה נהנה שם והכל יציב וזה כמו החממה שלי כאילו...
וכל הארועים האלו מרעידים את כל זה בצורה חזקה בדיוק ברגעים שאני הכי צריך את המקום הזה...
השבוע גם סיימתי איזו יום משמרת ערב והלכתי לתחנת אוטובוס דרך איזה אזור, כולי עייף גמור הולך הליכה ממש מהירה שקוע במחשבות וכל מיני וקלטתי בעיניים דמות, לא ברור אם זו מישהי שאני מכיר או אולי יפנית אבל עד שהמוח קלט היא כבר עברה אבל אז שמעתי משהו בדיוק מאותו כיוון, הסתובבתי והבנתי שכמעט לא קלטנו אחד את השני, זו הייתה החצי יפנית שהבאתי לעבודה, סתם הסתובבה בתל אביב, קצת פיטפטנו אבל לא הזכרתי בכלל את מה שרשמתי לה אז בפייסבוק והייתי גמור מעייפות וזהו כל אחד הלך לדרכו...
לגבי הטילו ליפן...
כרגע אני כלל לא בטוח אם אטוס בכלל, אפילו לבד לא אוקטובר לא ספטמבר לא כלום...
מעבר לזה, התקשרתי היום לחבר מהצבא שיש לו יום הולדת לאחל לו מזל טוב וכאלה ואני יודע שהוא וחברה שלו מאורסים כבר... אבל בשיחה התברר שיש כבר תאריך וכמובן איך לא... ספטמבר!
אני זורם, אם אני טס לבד אני עולה על המטוס כמה ימים בודדים אחרי החתונה שלו, אם אני טס עם הבחור ההוא אז אוקטובר... אבל לא יודע אם אטוס...
הוא רק מקווה שלחתונה אגיע עם בת זוג... זה היה סוג של לאחל לי בהצלחה למצוא אחת... אז זה סוג של challenge שאני מאוד רוצה איכשהו להצליח בו למרות שהסיכויים... אתם יודעים....
רגע לפני שאסיים, ואני אשים בסוף את השיר, אני הבנתי למה נקשרתי כל כך חזק לשיר הגרמני בארוויזיון,
השיר מדבר על כביכול זוג אוהבים שכבר אינם אבל הסיפור כביכול נמשך ורחות הרפאים שלהם עדיין רודפות אחת את השניה...
זה בערך במובן כלשהו מה שאני מרגיש, המחשבה שאמצע מישהי אצלי די מתה כבר ורק הרוח רפאים של זה במחשבות עדיין רודפת את הרעיון הזה, זה כאילו אי יכולת להתנתק מזה עדיין למרות שזה איננו עוד...
בכללי השיר יפה והזמרת חמודה...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה