אז מאז שחזרתי כמו שאמרתי קרו עוד דברים...
ראשית, אותה בחורה שהבאתי לעבוד אצלינו בעבודה, החצי יפנית...
אז כמו שתכננתי החלטתי לנסות, קיבלתי בזכותה בונוס בדיוק אז אמרתי בקטע של תודה ננסה להזמין אותה לאיזה קפה ועוגה... עכשיו, אני יודע בוודאות שהיא קראה את ההודעה אבל לא ענתה פשוט... קצת מבאס, כאילו תעני לא או משהו אבל אל תתעלמי... טוב נו לא יודע...
בערך יומיים אחרי שחזרתי, ממש מהעבודה נסענו לחתונה של בחור שעובד איתנו הרבה... היה קצרצר ואחלה...
כמובן שהעיניים חיפשו בחורות והיו כמה בודדות חמודות, אבל אחת נראתה יותר מדי משונה וקשורה לאיזה קרובי משפחה ואחת סתם נראתה טוב אבל כנראה מבוגרת יותר וגבוהה יותר.
בחזור בלי לשים לב מאזור העבודה במקום לקחת מונית החלטתי לעבור טיפה ברגל לקחת מונית בזול יותר כי זה קצה העיר, אז מצאתי את עצמי הולך לי באמצע הלילה כאילו אני באיזה טוקיו חחחח בסוף כן תפסתי מונית והאמת המחיר היה טוב יחסית למה שחששתי.
מפה לשם הגיע היום הזה של השנה שהופך את חג פורים לכן שמח...
לרוב אני איכשהו כל חג פורים בתקופה הזו הראש נתקע וסובל בשל איזו בחורה... הפעם זה סתם היה באסה, אולי מהחצי יפנית גם אבל זה היה יותר כללי...
הגענו עם ההסעה למסיבה, מקום ממש טוב באזור טוב ובפנים היה מלא אוכל מכל סוג כולל סושי...
לא יודע מי בהנהלה נדפק לו איזה בורג אבל תיכננו את המסיבה בסגנון של משהו, עכשיו... זה לא אופיני לחברה הזו וגם לא ממש מתאים לפורים לדעתי... איכשהו אני מצאתי את עצמי בין רגע נופל לדיכאון, כולם עם זוגות, אחד החברים מהצוות הביא ידידה אפילו בקיצור... הדיכאון הרגיל שלי שלא ממש הרגשתי כבר למעלה משנה, לא ידעתי מה לעשות... הגיע שלב שהיה קינוח כבר, העיניים שלי קלטו מרחוק את הגלידה שאני אוהב ודי טסתי לשם, זללתי, זללתי, זללתי עוד ועוד ועוד... אבל זה לא עבר, רק נדחק קצת... התחפושת שלי גם ביאסה אותי... לא יודע לא תכננתי ממש מראש הפעם...
החלטתי לשלוח אפילו הודעה לבן, אולי יגיד לי איזה רעיון איך להפטר מהמצב רוח הזה... ואז קלטתי שאני בלי לשתות אלכוהול סוג של על אוטומט מביים פעולות ושיחות של שיכור... הדיכאון גמר אותי... חשבתי פשוט לפרוש ולשוטט ברחוב ואז לעזוב הביתה לבד...
התחילו כבר ריקודים נורמאליים בלי קשר לנושא אבל לא הייתי במצב רחו, החלטתי לנסות אולי להצטרף לרקוד עם הבחור של הלינוקס ואכן ניסיתי ו... זה קצת עזר אבל לא יודע, לא זה... הראש שלי כל הזמן סטה לכיוון כלשהו ברחבה... לא הבנתי בהתחלה למה, לא ראיתי אבל היה לי מחשבה בטח היפניות שם... בשלב מסוים איכשהו התקרבנו, אכן היפניות היו שם, סתם עשיתי להן שלום וזהו...
ואז קרה דבר שיכולתי רק לחלום עליו, הן פשוט באו לרקוד איתי!!!!! אני מניח שמיותר לציין מה קרה אותו רגע לדיכאון חחחחחח התאבד לו! אפילו ניסיתי לקחת תמונה איתן עם הפלאפון אבל רק אחת שמה לב אז יש לי תמונה רק איתה חחח... עוד דפקתי לאחת משפט כנראה קצת מההתנהגות הדפוקה שלי עוד.... "It's a pity that you are all married"
אז ממסיבה ממש מעפנה ואיכשהו דיכאונית זה מהר הפך למסיבה ממש ממש נהדרת...
אני חושב שאשקיע כסף לתחפושת של שנה הבאה, יש איזה כמה דברים שבא לי... האחד כנראה אמצע ביפן, השני אזמין מהאינטרנט... נראה...
ושוב אני עייף כבר ושאר הנושאים לדעתי צריך להפריד, אז נמשיך בפעם הבאה בקרוב...
ויש עוד כמה דברים...
פינת צחוק כמובן...
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה