השבוע החבר המשותף שלי ושל הבולגרי עזב חזרה לרוסיה.
עשינו מפגש כולנו לכבוד זה ואחד החברים הביא גיטרה, האמת לאחרונה היה לי מלא לחץ במיוחד בימים האחרונים הרגשתי סוג של פחד פנימי לא מוסבר, פשוט פחד מכל דבר מהחיים מהמחר מהאתמול...
ומשום מה דווקא אז כשישבנו בחוץ ואחד החברה ניגן קצת בגיטרה משהו, הכל עבר כאילו... הכל נרגע לו ונהיה לי קצת שקט בפנים...
יום רביעי הגעתי לעבודה במצב שאני מבין שלא יהיה יום קל שאני יודע עם מה אני מתמודד ומה מצפה לי...
עבדנו דרך מערכת שהקימו לנו חברה כלשהיא שבאו לעזור עקב כל התקרית וזה גרם לשיתוק החברה כולה יותר מאשר אבטחה כלשהיא...
הגעתי אותו יום ללא רגשות כאילו, כמובן המצב היה לא משהו והמנהל של המנהל שלי ביקש שארד לעזור לאיזה צוות באחת הקומות, באתי לשם וכמובן זה לטפל כמעט אחד אחד ולנסות להבין לא מה לא עובג אלא מה כן עובד חח.
הוא גם ירד לשם וראה שאני מתרוצן בין כולם שם מנסה לעזור ולחלק מהבעיות והשאלות שנשאלתי הדבר היחיד שיכולתי להגיד זה שכרגע אין לי פיתרון וברגע שאעלה נבדוק את זה. לדעתי העובדה שהוא שמע את הדברים האלה זה בדיוק מה שגרם סופית לדבר המיוחל הבא...
כעבור כמה שעות כשגבר חזרתי למעלה המנהל של המנהל קרא למנהל שלי לשיחה החוצה, כבר היה לי ניחוש אבל אחרי כמה דקות המנהל שלי חזר ואז המנהל של המנהל לקח החוצה את הבחור מהחברה שבאו לעזור... כבר ידעתי מה המנהל שלי עוד רגע יכריז, מבטלים את המערכת שלהם כרגע ועובדים בצורה שונה!
תוך כמה דקות מהביטול...
שקט!! אין טלפונים כמעט, החברה עובדת והכל מתפקד!
בזמן שהייתי למטה והתרוצצתי בין מחלקות, עצר אותי מישהו להגיד שלום, עניתי בנימוס ובאתי להמשיך אבל הוא עצר אותי... חשבתי תחילה שזה מישהו ממחלקת מכירות אבל לפתע קלטתי פרצוף מעט מוכר והחיבור לשמע הקול שלו העלה בזיכרוני בחור רוסי מצחיק ונחמד ששירת איתי בצבא...
איכשהו ציפיתי שיבוא יום זה יקרה, והנה הוא בא לעבוד אצלנו במחלקת מכירות... אני לא בקטע של הג'ינג'ית כבר ככה שאין לי על זה מתח, הוא לא מהאנשים שלא אההבתי או לא הסתדרתי וגם אין לו מה לספר עלי רע, אז הכל סבבה, יכיר אולי קצת צד אחר שלי חח
ואילו אתמול, נסעתי רחוק רחוק לבירה...
עשיתי בדיקות רפואיות הקשורות במשהו שכרגע אינני רוצה לדבר עליו אבל זוהי הסיבה ללחצים שלי לאחרונה, ייתכן שעוד קצת פחות מחודש הכל יגמר לכיוון הלא טוב שבעצם הוא גם טוב מבחינתי, או שזו תהיה התחלה של משהו שאני עוד מעולם לא הכרתי...
כחלק מהבדיקות הייתי צריך לעבור בדיקת דם וזה אחד הדברים שאני הכי לא סובל ופוחד ממנו, אז החלטתי לסיים עם זה ראשון, התישבתי אצל האחות (הייתה קורסא ממש נוחה לזה) הפניתי את הראש לצד השני כהרגלי, הרגשתי איך היא שמה צמר גפן עם אלכוהול אמרה סגור את היד, סגרתי, הרגשתי את הדקירה וישר אחרי זה סגור את היד... שוב סגרתי את הכף יד אבל היא אמרה סגור את המרפק...
הייתי בהלם!!! פחות משניה אחת והיא כבר הספיקה לסיים!!! דבר כזה עוד לא היה לי! ממש כל הכבוד לה!
אחר כך התברר שעלי לעבור גם שני חיסונים!! זה היה מבאס, אותם הביאו לי בכל מרפק ושניהם כאבו מעט דווקא אחרי הזריקה...
האמת גם עכשיו אני מרגיש קצת כאילו משהו שם... הבעיה שמאז, כמה שעות אחרי, אני מרגיש די עייף כזה תשוש בקושי יש לי כוח... לא יודע... מניח שיעבור בקרוב...
נראה לי שסיפרתי הכל כרגע חח... אז פינת צחוק
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה