עם כל הבלאגן בעבודה שכחתי לספר על החתונה...
השבוע הייתה החתונה של אחד החברים מהצבא, בחור שהיה איתי באותו חדר במשך כל השרות.
אישתו באה לשרת אצלנו גם אבל זה היה ממש כשבוע בערך לפני שהשתחררתי אז לא ממש הכרתי אותה אם בכלל.
אני מודה זה גורם קצת למחשבות מה אם... אבל אני כן שלם עם העובדה שהשתחררתי.
לא ידעתי בכלל אם אני רוצה ליסוע לחתונה הזו או לא, כלומר אני כן אסע, זה חבר די טוב מהצבא ואם הוא הזמין אותי אני בא. אבל, מי עוד הוזמן? אולי אנשים אחרים שלא סבלתי? אולי אנשים קבע או הכי גרוע קצינים??
טאכלס, במקרה הגרוע אני לובש מסיכה מה שנקרא, אני זה שיצא מהצבא ומאז החיים טובים, אני מתעסק במחשבים כמו שאני אוהב אני מתעסק בדברים ממש מגניבים הייתי ביפן בעוד מקומות ואני רווק נחשק (כה ברור).
כשהייתי כבר בדרך לחתונה שהייתה בכלל בצפון, ידעתי רק על 2 אנשים שיבואו, האחד מגיע מאמצע הדרך, בחור נחמד שזמנית היה איתנו גם בחדר והשני זה עוד בחור שהיה איתנו בחדר כל השירות והוא והחתן גם למדו ביחד לפני ואיתו אני מסתדר טוב וגם חברה שלו חמודה שגם שירתה איתנו משלב מסוים.
במהלך הנסיעה החתונה לא הייתה אצלי בראש בכלל, רק מחשבות על העבודה על כל עניין הפריצה... זה אכן הדאיג אותי מאוד וכשבקבלת פנים קיבלתי שיחה על כך שמצאו מאיפה חדר הוירוס זה מאוד הרגיע אותי, אז עוד לא ידענו עד כמה נזק הולך להיות...
בכל אופן, הקדמתי כהרגלי והחלטתי בתחנת רכבת שם להתקשר לבחור שגם מגיע וכבר ידעתי שאיתו נוסעים עוד שני חברים, חשבתי לחכות להם בתחנה אבל מסתבר שהם נסעו ברכב.
המשכתי משם לבדי למקום, כניסה כל כך משונה עוד לא ראיתי מעולם! זה כאילו אם לא הייתי יודע שזה שם אפילו לא הייתה חושד שיש שם אולם.
בכניסה היום הרבה אורחים ולא ראיתי אף אחד מוכר בכלל, לא ממש ידעתי מה לעשות עם עצמי וחיכיתי שהשאר יגיעו.
בסוף היו עוד כמה אנשים אבל כולם היו אנשים שדווקא הסתדרתי איתם טוב וחלק לא קטן מהם אני שומר איתם על קשר. אף אחד ממי שחששתי שיגיע לא הגיע...
רק בחור אחד שהיה מטיפוס החברים בכאילו הופיע... אני מעולם לא רבתי איתו אבל אחרי השחרור כשהוא ידע להיעלם מהאדמה כשרציתי להפגש איתו או כל דבר אז איכשהו לא שמרתי איתו על קשר ומחקתי אותו, דיברנו כרגיל, הוא גם הגיע עם חברה שלו שהייתה קצת מוזרה אבל חמודה, למחרת הם אפילו טסו ישר לחו"ל...
החתונה הייתה סבבה, דווקא האוכל היה מושקע, זה לא שהיה כמות אבל היה איכות בהחלט!
גם צוות הצילום היה רחב ומגוון למרות שלא מצאתי את עצמי על שום מגנט, רקדנו וכאלה והכל... היה בהחלט נחמד הייתי אומר... אם יבוא יום ואתחתן אז בהחלט כמה מהאנשים האלו יוזמנו לחתונה שלי...
זה מוזר אבל, זה כאילו ידעתי שזה מסוג החתונות שאם תבוא עם בת זוג אתה תרגיש דווקא פחות קשור...לא יודע אולי זה מה שהיה כזה טוב שם או משהו...
בנושא אחר, לפני כמה חודשים נראה לי, ראינו עם הבולגרי חטיף משונה בחנות שבה הוא קבוע קונה בירות וכל מיני...
השקית ממש גדולה והוא נראה כמו במב עם גבינה ואמריקאי, רצינו לקנות אבל הוא עלה 25ש"ח אז לא לקחנו.
אבל יום אחד כן לקחנו ובטעות גירסה חריפה, הביס הראשון העיף אותי לשמיים מרוב חריפות אבל אז נרגעתי ומשם זה היה ממש טעים! זה אכן דומה לבמבה קצת רק שזה מבוסס תירס ובטעם גבינה מעניין מאוד...
הצצתי באתר של החברה וראיתי שיש להם דווקא הרבה מוצרים מגניבים...
אתמול שוב ביקרנו באותה חנות עם הבולגרי ורציתי לקחת את אותו החטיף רק לא חריף...
ראיתי שיש כמה גירסאות שמקודם לא ראיתי ואז החלטתי לקחת אחת פשוטה שהיא כמו הקודם רק לא חריפה, כשהרמתי אותה מהמדף, נתגלתה הפתעה מאחוריה!!
אותו חטיף, טעם גבינה, לא חריף ובנוסף טעם של....
ביייייקווווווןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חהחהחהחהחהחהחהחההחהחהחהחהחה!!!!!!!! הרגשתי כאילו זכיתי בלוטו! ממש רצתי לקופה להראות לבולגרי כמו איזה ילד קטן חחחח....
וואו זה היה ממש טעים וטוב!
אה כה, חג שמח לכם ושנה טובה ומתוקה וכל זה חחח...
האמת, יומיים שהכל סגור בשל החג ואין תחבורה... לי זה לא מרגיש כמו חג, זה יותר מרגיש כמו יום אבל! וזה פשוט מפגר שככה עובדת המדינה הזו... עד כדי מגעיל הייתי אומר...
פינת הצחוק
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה