ושוב כמות דברים לעדכן... הכל טוב מלבד... היום...
אבל אני מחזיק את עצמי בנתיים איכשהו, אני רק אגיד במשפט אחד מתורגם מרוסית...
"אל תתדרך על אותו המעדר פעמיים"
הבא נתחיל...
ראשית, שבוע שעבר חבר הבהיר בפני משהו שלא ממש שמתי לב אליו, סבבו סביבי 3 זוגות שנפרדו בדיוק...
הראשון: הבחור מהצוות שלי בעבודה שנפרד ממישהי שהייתה כבר מאורסת איתו, לטענתו הם נפרדו כידידים והוא עבר לגור גם ככה באותו אזור, הבעיה שהיא בדיוק התחילה לא מזמן לעבוד אצלנו בחברה גם והיא די התחילה להציק לו.הוא לא הגיע לערב צוות שעשינו בבית של המנהל ותכנן גם לא להגיע למסיבת החברה שתהיה בקרוב... היו לא תירוצים לכל זה אבל אכן חששתי שאולי זה בגללה, אמרתי לעצמי שאם אגלה שזו היא... אני לא יודע איך אבל אני אגרום לה לעזוב! אבל... הפלא ופלא, הטבע עשה את שלו וכפי הנראה ההודעה על עזיבתה תבוא בקרוב כבר בלי ההתערבות שלי.
השני: הדבורה ההיא... נו הבחורה שאז נפגשנו ביחד עם החבר מהפרויקט? אז היא הרי נפרדה ממנו מול העיניים שלנו. מאז יצא לי לפטפט איתה טיפה בפייסבוק, נראה שמסתדרת והכל טוב אצלה.
השלישי: אוי השלישי... אני לא אכנס לפרטים... אבל הג'ינג'ית... כן, נפרדה מהחבר שלה! מאותו רגע שזה היה ודאי, מחשבות החלו לרוץ אני מודה... אבל הדברים היו מאוד מוזרים שם ועל כך מעט בהמשך.
סיימתי סוף סוף את איך פגשתי את אימא.
אני הולך לקחת איתי הרבה מהדמות של בארני סטינסון למרות היותי טד ורצוני להיות מארשל ולפגוש את לילי...
כולם זעמו על איך שהסדרה נגמרת וכבר המון זמן סיקרן אותי מה לכל הרוחות כל כך הכעיס את כולם... אז כן אני יודע כבר על מה... אני רוצה להגיד שעוד באמצע הסדרה הבנתי שמשהו כזה כנראה יקרה... כאילו באמת זה לא היה מובן???
אני מודה שחששתי מסיום גרוע יותר ואכזרי יותר, אבל הסוף שהם אכן עשו היה לי בהחלט ברור איכשהו. והאמת אני נורא פוחד שמשהו כזה יקרה אצלי, אני לא אשרוד את זה, בעצם, אני לא רוצה בכלל לחשוב או לדעת אם אשרוד את זה!
אחרי שמסיימים סדרה, צריך להתחיל חדשה, אז התחלתי לראות Anger Management עם צ'ארלי שין, כן אותו אחד משני גברים וחצי. הוא היוצר של הסדרה וגם השחקן הראשי. ההשראה הגיע אחרי שעצמו עבר קבוצה דומה של טיפול ורחקי שהועף מהסדרה שני גברים וחצי. בקיצור שוב השכונה שומעת את הצחוק שלי כל ערב כל פרק!
יום שלישי רציתי מאוד לטייל, ספציפית באזור מסוים למרות שלא כזה איכפת לי, אבל כרגיל לא היה עם מי, פשוט איש לא רצה... אז החלטתי שאם כבר הג'ינג'ית נפרדה מחבר שלה אולי זו ההזדמנות וכאן מרפי שוב יפעל לטובתי כדי שאיש אחר לא ירצה לבוא איתי...
ולראשונה, מרפי התעלה על עצמו!
החלטתי לשלוח לה הודעה בשני לקראת ערב, שאלתי מה שלומה והיא אמרה מצוין, לא הבנתי מה מצוין אבל אז התברר שזו הייתה ציניות, היא הייתה בבית חולים, לא משהו רציני אבל עדיין, חשבתי ליסוע לבקר אותה ישר למרות שהיא אמרה שמשחררים אותה בקרוב. אבל מה שבאמת מנע ממני היה העובדה שהחבר לשעבר שלה איתה שם, הם נפרדו כידידים ממש וזה מעט מוזר לי אבל לא יודע... והיא שוב... היא משגעת לי את הראש, אני לא מבין היא כן מעוניינת בי היא לא או מה היא רוצה...
חשבתי שלישי אבוד, אבל אז החבר מהפרויקט החליט להצטרף אלי וזה ממש לא יצא טוב בסוף...
החלטנו להפגש בקניון ליד איפה שרציתי לטייל, והוא הסתבר קבע להפגש שם עם עוד ידידה ושם בסוף נשארנו בקניון הזה...
האמת הוא הביא רעיון ללכת לסרט, ממש לא מתאים לו אבל בקניון הזה כבר כמה שנים שאין קולנוע לצערי למרות שלא רציתי סרט... נפגשנו עם הבחורה, מה אני אגיד לכם... אני התגעגעתי אותו רגע לדבורה ההיא מהפעם הקודמת...
זו, עם שם ישראלי מאוד לא נפוץ, די נמוכה, בערך בגובה שלי, למרות שכנראה בגיל שלנו היא נראית יותר כמו סבתא וגם זזה כמו אחת, עם משקפיים, חיוורת לגמרי, טבעונית, קעקוע לא קשור ולא ברור על הכתף... בקיצור למרות שמעניין תמיד לפטפט עם החבר הזה, זה היה די מעפן הטיול הזה... בסוף יצאנו מהקניון רק מאוחר בערב וליווינו אותה לתחנת אוטובוס, למזלי משם החלטנו להמשיך קצת להסתובב והחלק הזה היה דווקא נחמד...
הבעיה שאני דורש חוויה מתקנת!!
ככה שכרגע השבוע אני שוב מרים על הפרק את אותו המקום לטיול, אבל או שאני עושה את זה לבד, או שחבר מהצוות בעבודה מצטרף אלי! לא סומך על האחרים כרגע בכלל (ובטח אתם שואלים למה לא הג'ינג'ית, חכו...)
נתקע לי טוב משפט חכם שאמר אחד מהצוות בערב שעשינו אצל המנהל...
"אין כזה דבר ידידות, יש בפוטנציאל"
ובחיי הוא צודק...
במשך רוב השבוע ממש התכתבתי עם הג'ינג'ית, צחוקים שאלות מה שלומה וכל מיני...
היום רציתי לכתוב לה אבל לא ממש היה מה ואז מצאתי מה...
התחלנו להתכתב ו...
מתברר שהיא בדרום, אצל בחור כלשהו שדאג לה בימים האחרונים והוא סוג של אהבה ותיקה שלה או משהו... ולמרות שהיא טוענת שעוד לא צריך להחטיר אותם כזוג, לי זה מספיק...
איכשהו אני כאן בדיוק מרגיש שעד שהוצאתי אותה מהראש, השבוע היא נכנסה חזרה שוב כהוגן ושוב פגעה בי בדיוק באותה הדרך באותה צורה!
זה כואב, וזה מה יש...אני אפילו לא מזכיר את העובדה שהיום כמה חברים דיברו איתי על לצאת וכאלה ובסוף איש לא נזכר לקרוא לי או כלום... על חברים אני כבר התרגלתי שזה ככה, אבל אני לא מסוגל לסרס את עצמי עד כדי כך כדי שלא יהיה לי איכפת מזוגיות...
אז כן כואב לי כהוגן, אני מחזיק אבל לא יודע...
פינת הצחוק וזה...
Me no need Jane |
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה