זה היה אמור להיות יום משעמם וריק לחלוטין... אז היה...
קמתי באיזה 12 בצהריים נראה לי...
אחרי ארוחת בוקר נחמדה וסיבוב קצרצר עם הכלבה, הבולגרי די בעצמו רצה לצאת אז יצאנו קצת לעשות סיבוב, עד שיצאנו התקשר אליו איזה חבר שגם אני מכיר ומסתבר שהוא בים עם כמה חברים ושאל אם אנחנו רוצים לבוא... רק באסה שהוא נזכר מאוחר כשהוא כבר שם...
עשינו קצת סיבוב והבולגרי די שיכנע אותי אז הלכנו הביתה התארגנו ויאללה לים!
הגענו, הבחור ישב עם עוד כמה חברים ושתי בנות... סתם קצת דיבורים בקטנה אנחנו שנינו די לא היינו קשורים...
אחרי כמה זמן הם החליטו לפרוש ופה הבאסה שלא קראו לנו מראש... הם דיברו על סושי לפני מה שגרם להם ללכת לאכול סושי ונחשו איפה... חחח באסה... אני גם לא לקחתי איתי כסף אפילו.
אני והבולגרי החלטנו להשאר ולמזלי הוא רצה להכנס למים אבל המקום שהתשבנו בגללם לא ממש היה נוח וטוב אז החלטנו לטייל לאורך החוף בחול לחפש מקום אחר...
הבולגרי טען שהוא בטוח שנראה מישהי בלי חזיה, איכשהו הצחיק אותי אבל שיהיה...
בדרך עברנו במקומות שלא היה לחלוטין איפה ללכת מרוב משחקי מטקות ואז באחד האזורים לרגע היה גאות גדולה מדי שהביאה את המים ממש מעל הברכיים!! למזלי קלטתי מראש שזה יכול לקרות והחבאת את הפלאפון עמוק בתיק בתוך שקית בתוך מגבת יבשה. רגע לפני שזה קרה גם הספקתי להרים את התיק. לבולגרי לא היה כזה מזל והפלאפון שלו קיבל טיפה שפריץ אבל לא כזה נוראי ישר הוא ניגב אותו וגם הוא בכיסוי ממש איכותי (יפה שאחותו משקיעה בו) פחדנו כל הזמן שנשים איפשהו את התיקים ומישהו יגנוב מהם או לא נראה אותם וכל מיני ואז נצצו בפני כמה עצים באיזה מקום שהיה נראה לנו טוב... זה היה מצוין היה שם כמו מדרגה לשבת עליה והעץ נותן את הצל שעליו אני גם תליתי את התיק ככה שהוא ממש נראה לעין גם מהים. שחינו מעט וכל מיני והיה ממש נחמד, לפתע הוא אומר לי... הנה! אמרתי לך שתהיה מישהי בלי חזיה! חחחחחחח הוא קלט איכשהו מהים מישהי מרחוק בחוף שעמדה עם הגב אלינו וכנראה לא היה עליה חזיה והסטירה את החזה עם היד... גם קלטנו שהיא דומה לאיזו דמות מאיזו סדרת אנימה מה שבכלל הצחיק...
אחרי זה יצאנו להתייבש דיברנו קצת ומשם הלכנו הביתה כשקלטתי שזה הזמן להוציא את הכלבה כבר.
למזלי אבא שלי הוציא אותה כבר אז אחרי האוכל התחלתי לנקות את הבית מעט בזמן ששמעתי מוזיקה באוזניות הקטנות וכרגע אני שוקל בכלל למכור אולי את הגדולות חחח הן באמת טובות.
איכשהו אבל אני שוב מרגיש כעת את הבדידות... בכל אופן תכננתי רק דבר אחד להיום וזה להזמין את הכרטיס רכבות ליפן... אבל אימא רצתה שאהיה איתה קצת בסלון, החלטתי שאשב כמה דקות בודדות וזהו ועוד הסתכלתי על השעון, יצאתי לסלון ועוד לפני שראיתי בעיניים מה יש בטלויזיה זיהיתי את המוזיקה! זה היה הפס קול של סדרה בת 6 פרקים, סדרת פעולה רוסית ממש מגניבה שראיתי כבר כמה פעמים ואני תמיד שמח לראות שוב ושוב... הגעתי בדיוק כשנגמר הפרק הראשון והתחיל השני...
אז כמובן שהלכתי להזמין את הכרטיס מאוחר יותר...
אחרי שהזמנתי את הכרטיס החלטתי לחכות טיפה לפני שאני מעדכן פה לבדוק איך משתמשים בוא כי משום מה התהליך היה נראה מסורבל... לצערי, לקח לי כמה וכמה סרטונים עד שקלטתי שזה קל ונוח בטירוף ואני סתם מחפש קושי שלא קיים חחח...
אז זהו כבר נורא מאוחר ועוד לא ראיתי סדרה אז רגע לפני הסיום לא אוותר ואעניק לכם עוד קצת צחוק:
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה