באמת שהיה לכם ספק?
קמתי קצת לפני 6 (אה, בגלל זה אני עייף) וישר התחלתי לבדוק עדכונים אודות מצב התחבורה בירושלים.
חיכיתי לעדכונים לא מעט זמן ולא היה אז פשוט התלבשתי ויצאתי לתחנה המרכזית בתל אביב.
אני לא לגמרי בטוח אבל אני חושב שהבנתי היום שאין לי שום בעיה עם גשם ומזג אוויר חורפי בכלל, הבעיה שלי היא עם הקור!!! היום התלבשתי בצורה של כמה וכמה שכבות (למדתי את זה דווקא ממדריכי צילום) וכשיצאתי מהבית הייתי קצת בהלם שהיה לי ממש נעים וחמים.
הגעתי לתחנה המרכזית וכבר בדרך קראתי מהטלפון שהדרכים יישארו חסומות ואין תחבורה ציבורית כרגע. ראיתי גם ברציף מודעה מודפסת ובמודיעין לא היה מידע טוב יותר... חשבתי מה לעשות להחלטתי שבנתיים אקח לי בקבוקון מים וקוראסון, אשב אוכל ואם לא יהיה בזמן הזה עדכון אני בדיוק אספיק להגיע לרכבת בזמן.
הגעתי לרכבת והמחזה היה די מצחיק. זה היה בדיוק אותוא המראה שמראים בסרטים אמריקאיים בשדות התעופה בחג המולד! היה דווקא מגניב להיות בכל זה.אחרי עיקוב של כמה דקות הגיעה הרכבת המיוחלת, מהלך הנסיעה היה מצחיק רק שהרכבת הייתה די עמוסה. למה רק די? אחרים קראו לה מפוצצת וכאלה... הם לא נסעו כנראה בראשון בבוקר בתקופה שחיילים עלו חינם ברכבות תמיד. בכל אופן אחרי כמה עצירות לא קשורות בדרך והתעקבויות של אנשים שהתקשו לעלות לרכבת מרוב האנשים שבה, היינו קרובים לירושלים.
נוסעים ואז לפתע זה התחיל מהקרונות הקדמיים והלאה, ה"וואו" הזה של כולם באותו רגע בגל כזה... חחח השלג התחיל להתגלות בפנינו. לבסוף, בסביבות 10 וחצי הגענו.אחרי תמונה יפה ופרסום מהיר התארגנתי (שלפתי את המצלמה, כובע על הראש, כפפות, סגירת מעיל עד הסוף) ויצאתי מהתחנה. תחנה דפוקה! אני לא יודע אם זה רק היום היה ככה אבל כדי לצאת צריך לרדת במדרגות, ואז במקום אחר לעלות במדרגות...ברגע שיצאתי הסתבכתי מעט עם ההליכה, מצד אחד יש מים, מצד שני זה שלג וחלק זה בכלל קרח... לך טבין האם אתה עכשיו תדרך שם ואו שאתה תשקע קצת ותהיה יציב, או שזה מים או שזה קרח שאתה עלול להחליק... התקשיתי מאוד בהתחלה אבל אחרי כמה דקות יכולתי לרוץ בכל אלה בלי בעיה ולהבין בדיוק מה מצפה לי בצעד הבא. בהתחלה סתם צילמתי באזור את כל האלה שהביאו ילדים לשלג והתחילו להתרוצץ לזרוק וכאלה, ואז התחלתי ללכת! לצערי ידעתי מראש שאין לי מספיק זמן ומונית לא באה בחשבון כי שמעתי את המחירים המטורפים שאמרו לאחרים, אבל התחלתי ללכת לכיוון הכותל והאזור... אם היה לי עוד שעתיים נוספות היום הייתי מספיק להגיע וברגל!
בכל אופן הלכתי לי ובשלב מסוים חשבתי שמשהו לא בסדר איתי... לפתע הבנתי שהגזמתי!! יותר מדי שכבות!! ציפיתי כנראה לקור הרבה יותר איום ונורא וכאן אני התחלתי להזיע מחום כשהשמש מחממת לי את הגב בכלל וחם לי בידיים!
הורדתי את הכפפות והכובע ופתחתי את המעיל וזה מעט עזר...
בנתיים בפייסבוק ובשאר הערוצים אנשים היו מודהמים איך למרות הכל הצלחתי להגיע... חח זה היה הרגשה מגניבה...
בסוף ראיתי משהו שמאוד רציתי לראות, איש שלג! חח הוא עמד לא נטוש מסכן באמצע של אזור מושלג... הלכתי אליו כדי לצלם ובדרך לפתע בום! נכנסתי בשלג שהגיע לי כמעט עד הברכיים! אבל יבש...
עליתי בשלב מסוים לנקודה גבוהה כי כבר הייתי עייף מהליכה קצת וגם הבנתי שצריך להתחיל לחזור...
חשבתי אולי אצליח לראות משהו מהעיר העתיקה אבל לצערי לא. מה שכן. ראיתי את הקודקוד הגבוהה של גשר המיתרים... לפחות אני יודע שללכת בשלג 7ק"מ זה לא כזה סיוט חחח רק הזמן שזה לוקח...
החזרה משום מה הייתי קצת קשה יותר למרות שהיא הייתה בירידה, איכשהו לא הרגשתי כבר בנוח ללכת לצד הרכבים החולפים וראיתי עננים קצת מאיימים למעלה שגרמו לי לחששות. כשהתקרבתי לתחנה קלטתי שהמון אנשים עושים את דרכם חזרה גם כן אז התחלתי לנסות לעקוף את כולם בדרך גם כדי להימנע מפקקים וגם כדי אולי להספיק לרכבת לפני. הגעתי לתחנה והייתי בשוק! היה ממש תור לכניסה לתחנה, אחריו היה שתי תורות לרוחב כל התחנה מקצה לקצה בשביל לקנות כרטיסים. נעמדתי בתור בעצבים אבל ראיתי על הלוח שהוסיפו כמה רכבות ככה שנרגעתי. לאחר כמה דקות המתנה לפתע אמרו לנו פשוט להכנס לרציף וכרטיס לקנות ביציאה...
אז שוב נכנסתי לרכבת די עמוסה. הנסיעה התחילה וביציאה מירושלים היו נופים פשוט מדהימים! נחילים זורמים להם לצד פסי הרכבת, צבעי ירוק ולבן ועוד ועוד... ממש ממש יפה כל זה...
ואז התחילו כל מיני עצירות פעם בשל תקלה שעצרנו קצת יותר מ 10 דקות, אחרי זה מפגש רכבות, אחרי זה עוד משהו... זו הייתה רכבת של נראה לי רבע ל1 בצהריים... וזה נמשך ונמשך. בדרך עברנו תחת ענן אפור כהה ממש שחור גדול מאוד מאוד! שהתחיל להוריד גשם והמון ברקים דווקא די יפים, אם הייתי מתכונן מראש... הייתי קולט גם כמה במצלמה...
לקראת רמלה נודע לנו שהרכבת תגיע עד ללוד ושם צריך להחליף רכבת... האמת, זה הפנים של הרכבת בארץ מבחינתי. ככה זה היה תמיד גם כשהייתי בצבא. רגעים לפני שנכנסנו לרמלה התחיל להיות לי קר, דווקא שם ולא בירושלים כשבירושלים היה לי חם! נכנסנו וזה היה הזוי! הכל שלג! אחרי זה הגענו לתחנה שמסתבר שזו הייתה לוד... ומה שם? שלג!! התחלתי לנוע עם כולם לרציף אחר שנאמר לנו לעבור ושם התחיל בלאגן, איש לא יודע לאן איש לא מבין מה עושים מה יש וכלום!! כל הדפקה במדינה הזו זה רק כי אנשים מתנהגים ככה! אם היו מקשיבים בשקט למה שכרזו הרוב היה נמנע. למה הרוב? כי לפתע כרזו משהו שהרוב לא שמעו אבל השמועה הגיע גם אלינו שהרכבת שממשיכה לתל אביב בסוף זו הרכבת שממנה יצאנו! עם קצת עצבים והמון אנשים דפוקים בדרך שלא זזים חזרתי לרכבת ההיא שהפעם הייתה אכן מפוצצת. עד שהיא התחילה לזוז ואז הבנתי שמשפחה ענקית של מרוקאים נעמדה בכניסה שאני בה ופשוט צועקים שם כרגיל כשבקרונות בהמשך הכל ריק, כל כך ריק שפשוט מצאתי מקום לשבת! ואז שוב נעצרנו, ושוב נסענו ועוד קצת נעצרנו... ו... ואז המשכנו אבל במסלול אחר! השמועה עברה שאיילון מוצף... הרכבת עברה דרך ראש העין! אבל החליטו שתעצור אך ורק בתל אביב בתחנה שרציתי במקרה ולא בשום מקום אחר, ככה שמי שרצה בני ברק, פתח תקווה, ראש העין ועוד... היה חייב לראות את הרכבת חולפת ואז להחליף לרכבת אחרת כדילחזור!
בכל אופן עמדנו עוד איזה חצי שעה בבני ברק! אבל לבסוף, בשעה 3:25 בערך יצאתי מהרכבת ורצתי לאוטובוס! באוטובוס כבר קלטתי שבעצם לא שילמתי בכלל על הנסיעה חזרה :)
בחוץ ירד קצת גשם, התחלתי לחשוב כמה זה מיותר להוציא מטריות כשיש רק כמה טיפות ולפתע...
הגשם הפך לממש מבול! חשבתי זה עוד רגע יפרק את האוטובוס! ופתאום...
זה כאילו השתתק ומהחלון ראיתי כבר לא מים יורדים אלא לבן!!!!!!!
אלה היום אומנם כ2 דקות... אבל למשך כ2 דקות, תל אביב התכסתה בלבן!! זה היה אחד הדברים המדהימים שיש!!
בכל אופן, למרות כל הבלאגנים וההתעקבויות בנסיעה והעובדה שהרגליים שלי קפואות עד עכשיו. זה היה סופר שווה את זה! חוץ מזה מעולם לא חשבתי שיבוא היום ואני אשים תמונת "selfie" שצולמה בפלאפון כתמונת פרופיל! אבל אחרי הרבה שנים, יצאה לי תמונה דווקא די טובה שלי אז שמתי :)
לסתם קצת טעימה בשבילכם:
פינת הצחוק:
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה