I'm a f****** spy!
זו מן תכונה כזו...
הבחורה ההיא שאז ראיתי יוצאת מהבניין, אז...
היום אני יוצא מהאוטובוס הולך לכיוון הבית ולפתע קולט מישהי דומה לה במרחק של כ500 מטר ממני הולכת בכיוון הבית גם. בדרך רמזור מציק שהירוק שם קצר והאדום נצח, מגביר את הקצב מעט למרות שיודע שלא אספיק והיא כן, או שאני עובר באדום, או שאני סומך על העיניים שלי כמו בימים הטובים, המעבר חציה ידוע טוב מאוד בכמות התאונות שהיו בו בעבר, מחליט לחכות, ירוק! שדים לא הולכים מהר כמוני, רואה אותו פונה לאזור הכניסה, מסתירים כניסה אחרת ואנשים, מגיע לכניסה, שומע צעדים במדרגות ואור, מתחיל לעלות די במהירות אך לא מוגזמת כדי לא להעלות חשד, הגעתי כבר כמעט לדירה שלי, קולט מבעד המדרגות שהיא כבר קומה מעלי ואז שומע צעדים עולים עוד קומה... זהו... זה מספיק...
אני יודע את הדירה! איך? אלימינציה, אני כן יודע כמה מהדירות מי גר איפה אז נשארה באותה קומה רק דירה אחת, הדירה הצמודה לבולגרי!
מתעדכן מול הבולגרי מה הוא יודע...
מה שלשבתי בדיוק... מבלה פה ושם כפי הנראה עם מישהו שהבולגרי כינה "גורילה"
זהו...
נחמד לא? אחלה ריגול והשגת מידע, ואותה הרגשה קבועה...
דצמבר...
כל שנה אני מודאג... תמיד הכל אותו דבר...
אבל זהו זה כבר שוב התחיל לכאוב ולהציק...
הבדידות הזו...
מה לא בסדר בי? אני באמת כזה גרוע או שכל אתרי ההכרויות הם סתם חארטה?
סבבה אז אולי אני לעולם לא אמצע לי מישהי מתאימה, אולי אף אחת לא תאהב אותי לעולם, אבל גם לצאת מתישהו עם מישהי סתם לאיזה בית קפה או משהו לזלול משהו ולפטפט קצת? גם זה לא?
סורי, תוותרו לי הפעם על פינת הצחוק... בעצם, יש משפט אחד בשיר אחד...
"Maybe you're reason why all the doors are closed So you could open one that leads you to the perfect road"
סוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה